פריוויו יום רביעי/ יונתן שגב

2:00 מיאמי היט (13-21) – ניו יורק ניקס (19-17)

ההיט ממוקמים במקום השלישי במזרח כשהם מגיעים מרצף של שלושה משחקים בהם רשמו W. עדיין, להגיד על ההיט – כמו רוב קבוצות המזרח פרט לקליבלנד אגב – "יציבה" יהיה מוגזם ביותר.

עדיין, כן מדובר בקבוצה הגנתית מעולה, עם נשקים מגוונים מאוד גם בהתקפה כשכמובן מובלים על ידי הצמד מדראפט 2003.

אגב, בלי שאנו שמים לב, ההיט מנהלים רוטציה "פופוביצ'ית – עם 8 שחקנים שמשחקים בין 33 ל-22 דק' ומהווים את הבסיס של ה"חום".

אגב, וויד עלה מהספסל באחד המשחקים האחרונים. האם זה אומר משהו?

והניקרבוקרס? רק דבר אחד צריך לעניין את הקבוצה הזו – שליד המילה "מסכן" מופיעה תמונה שלה באבן שושן.

אני מדבר כמובן על קריסטפס פורזינגיס. אז מה עושה הצעיר הלטבי?

13 נק', 8 קרשים וכמעט 2 חסימות היא סטטיסטיקה טובה מאוד עבור צעיר שכמוהו – בטח בהתחשב בעובדה שהוא נחשב ל"בוסר" ובכך שהוא מבלה על הפארקט 27 דק' וחצי בלבד.

תתפלאו אולי לשמוע שהניקס מגיעים מניצחון כפול על הניצים ביומיים שבהם שגרמו לכרמלו אנטוני להקיא בייזמורים בשירותים אחרי המשחקים. מי שהיה פסיכי במשחקים הנ"ל הוא ארון אפללו – 30 נק' בממוצע עם לא פחות מ-90% מהשלוש. כן כן – 9 מ-10 היו לגארד. קדימה, לאזרח! שימון!!!

*********************************

היום זה של ההיט. וויד יראה למה הוא אחד הגארדים השומרים הטובים שידעה הליגה, ויעצור את אפללו. מיאמי ב-10

2:00 אורלנדו מגי'ק (16-19) – אינדיאנה פייסרס (15-19)

הפייסרס חזרו למקומם הטבעי – או לפחות למקומם הצפוי מתחילת העונה.

מישהו באמת מאמין שקבוצה שמחזיקה בחמישייה הפותחת את ג'ורג' היל, סי ג'יי מיילס ויאן מהימני יכולה לאיים על משהו? בטח ובטח במזרח המתחדש…

אז הפייסרס ממוקמים במקום ה-6 במזרח הצפוף, כש-2 משחקים למטה יש את שארלוט – במקום ה-10 ולמעלה יש את שיקגו במקום ה-2 בהפרש של שני משחקים וחצי. הפייסרס בדיקו באמצע למומי וחבר מרעיו.

לי נמאס לכתוב על פול ג'ורג'. ובכל זאת…. הפ"פ – או הסמול פורוורד, זה לא כל כך ברור – מאוניברסיטת קליפורניה סטייט ממשיך להיות יציב באי יציבותו. שלושה משחקים והוא נראה כמו המורה שלי לנגרות באמצע שיעור (שהוא באמת זרק עלי עצים (בטעות) באיזה שלב, אז הדמיון ממש דומה – אחלה של ניסוח יונתן, כל הכבוד לך) ושלושה אחרי זה הוא נראה כמו מינימום לברון ג'יימס. האם זה משפיע על הפייסרס – על פניו, התשובה המתבקשת היא שכן. האם זה נכון? אין לי אינדיקציה על כך. מזמין אתכם לחקור ולכתוב על הנושא בתגובות, אוסיף בשמחה לפריוויו.

אז הפייסרס חזרה למקומה הטבעי. המג'יק? לא ממש.

אמנם היא במקום ה-9, אך במרחק חצי משחק בלבד מהפייסרס עצמם שמקומם ידוע לכם.

האם יש משהו או מישהו ספציפי? גם על השאלה הזו עייפתי מלענות…

5 שחקנים קולעים בספרות כפולות בממוצע למשחק אצל המג'יק, כשהמוביל שבהם – ניקולא ווצ'ויץ' קולע פחות מ-17.

עם כל האופטימיות, המג'יק מגיעים מ-3 תבוסות – לקליבלנד, דטרויט ומיני תבוסה לוושינגטון – דווקא אחרי תקופה נהדרת בה הייתה שנייה רק לקילבלנד בצד המזרחי של המפה, עם מאזן של 5-12 ב-17 המשחקים לפני שלושת אלה שצוינו. המג'יק היא אחת החידות הגדולות של השנה כשהיא מזכירה מאוד את הבאקס של השנה החולפת. ככל שתחשבו על זה יותר, תראו שיש יותר קווי דמיון.

נו אז? הפייסרס ב-7. 

 

2:00 וושינגטון וויזארדס (17-15) – קליבלנד קאבאלירס (9-23)

 

 

איני זוכר היכן רון טחן, המשגיח היקר שלנו כתב את זה, אך:"מתי מישהו ידבר כבר על העונה המאכזבת של וושיגנטון?" בטוח נכתב על ידו היכן שהוא. אז איך אומרים? בואו נדבר על זה.

אז למה הוויזארדס כל כך – אם נוותר על הפוליטקלי קורקט שמילא אין לי –  גרועים?

קודם כל, הם פצועים. מאוד. בראדלי ביל נעדר כבר שבועות, אלן אנדרסון וגארי ניל גם כן בחוץ וכמו כן דרו גודן ודחואן בלייר.

אני שואל אתכם קומארדים? האם אפשר לעבוד עם רשימת פצועים שכזו. התשובה היא כמובן לא.

אך האם זה הכל?

האמת, שבאופן מאוד בסיסי זה הרוב. אז נכון, ריבאונד התקפה הוא משהו שהקבוצה מוכרחה לשפר, כך גם את ההגנה ואת התלותיות בג'ון וול. אך הבעיות האלו ימותנו ברגע שהקבוצה תחזור להרכב מלא.

בנוסף לכך, יש לזכור שהקבוצה במאזן כמעט חצוי – מאזן שהיה מספיק למקום ה-7-8 בשנה שעברה – מספיק השנה למקום ה-12 ולפני האחרון בקבוצות התחרותיות הרבות במזרח.

עכשיו בואו נדבר על הקאבס.

אתם יודעים – יכול להיות שזו החברה שלנו כאן בהופס וחברי שמתעניינים ב-NBA – אבל יש לי תחושה שהקבוצה הזאת פשוט נועדה ונוצרה בשביל שישנאו אותה.

מתנצל, אך "דיוויד" מעניין אותי כקליפת השום. ידוע הרי שלמאמן – בטח בקבוצותיו של לברון – יש השפעה מינורית עד בלתי קיימת.

ועם כמה ששונאים אותם – ככה הם מצליחים. אירווינג נכנס לרוטציה ולאט לאט מראה לנו את הלהטוטן המוכר, לברון עדיין גדול מידי, חזק מידי, מהיר מידי וטוב מידי (אני זוכר שזה נאמר על שחקן אחר… אך הימים…). וההגנה?

ההגנה היא החלק החזק של הקבוצה – באופן די מפתיע.

בגדול, נראה שכל העונה הרגילה של הקאבס היא הכנה למופע בגמר נגד הווריורס. הם מכינים את סגנון משחקם כך שיהיה איטי ומבוקר, מנסים הרכבים שונים ומשונים ומכניסים את הפצועים לעניינים, כל זה כשדקותיו של לברון עומדות על 35. לא מדבר עליהם יותר – עושה לי חלחלה.

 

אלו שאין לומר את שמם ב-20. 

2:30 בוסטון סלטיקס (15-19) – דטרויט פיסטונס (16-19)

הפילוסופיה – אהבת החוכמה, נולדה לפני כ-2,500 שנה שזה הרבה זמן. בערך כשטים דאנקן היה בן 5…

אחד הדברים שנאמרו על הפילוסופיה הכי הרבה היא שתמיד כשמוצבת שאלה בפניה היא מקשקשת ומקשקשת ובסוף, במקום להגיע לתשובות בסופו של דבר היא מגיעה אך ורק לעוד ועוד שאלות. כך נוצר איזשהו מעגל ללא סוף שאינו פתיר.

אז בוסטון היא כנראה האמא של הפילוסופיה בליגה. ככל שעובר הזמן, וככל שבחירות דראפט ושחקנים בינוניים סימן השאלה הולך וגדל מעל ראשה של אחת מ-2 הקבוצות הגדולות בהיסטוריה. אז תהיה עוד עונה של פלייאוף מהמקום ה-7. אולי. מה זה ייתן לבראד סטיבנס? מי בדיוק יוביל את הקבוצה ליותר מזה בשנה שאחר כך? ובשנה שאחרי זה?

הבנתם את הפואנטה. הת'ומאסים שופעים בשחקנים בינוניים ולמטה מכך. אבל שופעים בהם – אותם השחקנים שקונדנטוריות משתוקקות אליהן כמו שדריק רוז משתוקק לברך בריאה, הדוק משתוקק לכך שהלייקרס ישארו בבור הצואה עד 2024 ומומי משתוקק ל… טוב, לא ראוי.

מה כול זה אומר? שהבוסטונאים נמצאים באמצע הטבלה, הם יציבים על מאזן שמפלרטט עם החצוי ומתנשק עמו לפעמים ובאופן כללי קבוצה שנעה בין הסקאלה של מרעננת למשעממת…

לפחות יש פוטבול…

דטרויט. קופי, פייסט – פחות בחירות הדראפט ועוד אנדרה דראמונד שהוא סופרסטאר לגיטימי.

לא, באמת. קבוצה חסרת כיוון לא פחות מהסלטיקס, אין צורך שאכתוב שוב על אכילת הקרשים של דראמונד כי גם ככה אני אוכל ת'ראש.

 

והלילה? דטרויט. 5. 20-15 לאנדרה הענק. 

2:30 ברוקלין נטס (24-10) – טורונטו ראפטורס (15-21)

זה ציפור? זה מטוס? רגע, זה בכלל צונח… אוקיי, זה מתרסק, מהר אפילו ונעצר. זה שמן, לא זז בכלל ומתחיל לשקוע באדמה… הרימו את ידיכם. כן דובי?

נכון – המצב של הנטס. כמה זה איכסה ועוד איכסה ועוד הרבה איכסה? כן דובי?

נכון – החוזה של ג'ו ג'ונסון. לפחות עשירית ממנו, כי בשביל כל החוזה אנחנו נצטרך להוסיף עוד כמה איכסות.

בקיצור – מספיק עם השטות הזאת, לקבוצה אין אפילו על מה לשחק כי בחירת הדראפט שלהם אצל בוסטון.

מה יש לומר על הראפטורס?

קבוצה טופ-מיד מזרחית קלאסית שכנראה יקח לה עוד כמה שנים טובות לפחות לשבור את תקרת הזכוכית הקנדית.

הראפטורס משחקים עם הרבה בידודים, מסתמכים הרבה מאוד על קייל לאורי, דמאר דרוזן ויונאס וולנצ'יונאס (רק בריאות) כל אחד במקום שבו הוא אוהב לקחת את שחקנו לטיול. מה חסר להם לטעמי? קליעה אמינה מדאון טאון. אף על פי שהקבוצה ממוקמת ב-"10" מחוץ לקשת, אני חשוב שעם חודרים כאלו, עדיף ספייסינג אפילו טוב יותר עם קלעים יותר אוטומטים מלואיס סקולה שפיתח קליעה לעט זקנה…

ראוי לציין שדמארה קרול ייעדר עקב פציעה בברך ואין לדעת מתי יחזור.

ועוד ראוי לציין – מישהו הקשיב לצוות השידור של טורונטו לאחרונה? אותי הם הרדימו. שימו לב לזה, אולי זה רק אני, אבל זה היה בלתי נסבל. העברתי למיוט – חדש כשזה משחק NBA.

 

3:00 מיניסוטה טימברוולבס (23-12) – דנבר נאגטס (23-12)

תסלחו לי, אך אשמח לפסוח על זה. אף על פי שפוטנציאלית יש פה שתי קבוצות מעניינות וציעורות – על הנייר זה לא כך כשדנבר חסרה את מודייה.

3:00 ניו אורלינס פליקאנס (22-11) – דאלאס מאבריקס (15-20)

 

 

הפליקאנס המסכנים… מקבילה לוושינגטון – רק במערב. מה שיותר מפתיע הוא שלמרות המאזנים השונים לחלוטין, שתיהן במרחק כמעט זהה מהפלייאוף (הוויזארדס עם 3.5 משחקים מהפוסט סיזן והפליקאנס עם 4). ושוב, אני מזכיר – השקנאים עם 22-11, במערב. הוויזארדס עם 17-15 במזרח. המציאות עולה על כל דמיון.

גם אצל הפליקאנס הסיפור המרכזי הוא הפציעות. אך נראה שזה יותר מכך. אם הייתי צריך להגדיר במשפט אחד את ניו אורלינס הייתי אומר: "אפשר לעבוד על כל האנשים חלק מהזמן, אפשר לעבוד על חלק מהאנשים כל הזמן, אבל אי אפשר לעבוד על כל האנשים כל הזמן."

אז אני הפסקתי לאכול את כדור החרא (בולשיט, אני יודע שזה לא נכתב כך…) הזה. מי שחושב שזה צוות מסיע ראוי לכוכב שירים את ידו. כך חשבתי. נעבור לשפה שיותר קרובה לשפתו של מומי ברשותכם: כאילו באמת אתם אשכרה חשבתם שריאן אנדרסון, חצי אריק גורדון שפצוע כמו אריק גורדון וג'רו הולידי שפצוע כמו אריק גורדון יגרום לכם לעשות את הפלייאוף? פעמיים? רילי?

למה אני מדבר ככה? כי זו שכונה.

אחת הבעיות הגדולות ביותר עם אנשים – אם שואלים אותי זו הבעיה הגדולה ביותר של האנושות – היא שלא מקשיבים אחד לשני. אי אפשר יותר לסיים משפטים, אף פעם. נראה שהאסוטציאציות כה חשובות, שכל אחד קופץ להגיב אחד לשני, מה שהופך את כל העסק לבלתי נסבל בעליל.

הפרעות קשב וריכוז – אם תרצו. כולנו חולים בזה – בטח ובטח בדור שאני חלק ממנו, כשהאייפון הוא כמו איבר נוסף. אנחנו משועממים, אנחנו לא יכולים להקשיב למשהו שאין בו עניין מקסימאלי. לכן, הרבה מאוד פעמים, חוסר השלמת המילים החסרות פוגעות מאוד באופי הדברים ובתפיסה של הכוונה האמתית. בגלל זה אני מעדיף לכתוב לכם. אי אפשר לקטוע אותי.

אז אחד הדברים שנראה שלו דאלאס לא מקשיבה הוא: הגיע הזמן להפוך לגרועים (כאן קוטעים אותך…) בשביל העתיד, כי אם לא נשארים ככה לנצח.

מבאס, לא מומלץ. הקשיבו נא!

 

3:30 סאן אנטוניו ספרס (6-30) – יוטה ג'אז (15-18)

ככל שאני חושב על כך יותר – כך אני מגיע למסקנה שבספרס היא כמו יין ויאנג. מצד אחד, יש את פופביץ' – מאמן גאון, שחצן, מתנשא עד טירוף, יצירתי, מלוכלך ועוד תכונות לפה ולפה. מהצד השני עומד לו דאנקן – במלוא הצניעות, הענווה, הנימוס, במעין עיני עגל, עם משהו הכי בסיסי ואפור שיכול להיות.

שני הכוחות האלו מתנגשים תמיד וככל שהספרס מגיעים לאיזון גבוהה יותר ביניהם, כך היכולת טובה יותר. זאת לפחות התיזה שלי.

עכשיו, בכל מקרה, הם באיזון הטוב ביותר מאז גמר 2013-14, שם ראינו שילוב של שני האלמנטים – הפופי והדאנקני – באופן המושלם ביותר, מה שיצר את אחת מסדרות הגמר החד צדדיות והמהנות לצפיה בתולדות הליגה.

ב-13 המשחקים האחרונים הם הפסידו משחק אחד, כשאת רוב משחקיהם הם מנצחים בהפרש דו ספרתי. בשלושה האחרונים הם מטיילים בפארק כשהם באזור ה-20 הפרש ולמעלה מכך.

אחרי שדיברנו על ההגנה שלהם ברוב הזמן – ובצדק – הגיע הזמן להגיד את זה: גם ההתקפה של הספרס נראית כאחת הטובות בליגה, כשהיא ממוקמת במקום ה-3 בנק' ל-100 פוזשנים. כמה חבל שנצטרך לאבד את הספרס או הווריורס בגמר המערב.

את מי נאבד מעט יותר מוקדם, הג'אזים.

בואו נדבר על רלטיביזם. יודעים מה זה?

הבה אסביר לכם. לפי הרלטיביזם, אין אמת מוחלטת. כל התפיסות הן שלך ושלך בלבד ואין אמונה כזו ששווה יותר מאמונה אחרת. אם פלוני מאמין שהוא X ואני מאמין שהוא Y אזי שלכל אחד מאיתנו יש את המציאות הרלטיבית שלו. אגב, ללא קשר לאף מציאות, קורא אחד יושב כרגע וחיוך ענק מרוח על פרצופו.

אז לדעתי, הג'אז חיו במציאות רלטיבית משלהם – שזו הואכלה טוב טוב ע"י המדיה – שבונה והורסת מציאויות כראות עיניה – שהם קבוצת פלייאוף לגיטמית ובעלת אחת ההגנות הטובות בליגה. אז לפי המציאות האולטמטיבית – הכללית – זה לא לגמרי נכון. אפילו במערב החלש (כמה מוזר לכתוב זאת…)

טוב, אז כרגע הם ממוקמים במקום ה-8, אך האם זה יחזיק מעמד? לדעתי לא. הג'אז מציגים יכולת לא מספקת, וגם אם הם כן יעלו לפלייאוף – זה יהיה בזכות ולא בחסד. אך גם זה "אם" מאוד גדול.

עם זאת, למורמונים יש נסיבות מקלות רציניות ביותר…

ראשית כל, פציעות פציעות ושוב פציעות. ללא פייבורס, גובר ברקס וכמובן אקסום שסיים את העונה לפני תחילתה עם רצועה קרועה (הוא אמר פעם שהמודל שלו הוא דריק רוז…).

שנית, זה מה שקורה כשנותנים לת'אנדר מדאון אנדר (קרדיט לרועי) – ג'ו אינגלס המלך – רק 13 דק' למשחק. יש לכם את הסמול פורוורד הטוב בליגה… למה לתת לגורדון (מי?) היוורד כל כך הרבה דקות.

ושלישית, וברצינות, הקצב של הג'אז הוא האיטי בליגה, כך שאי אפשר לנצל את האחוזים הגבוהים מהשלוש של הקבוצה. בנוסף, הקבוצה לא משתלטת מספיק על הריבאונד, בעיקר בהגנה – מקום 29 בליגה.

הספרס. ב… 23.

 

4:00 פיניקס סאנס (25-12) – שארלוט הורנטס (17-17)

מוקדש לאוהדי לייקרס. ולאוהדי פיניקס בגדול…

וכן, אני יודע שזה ישן, פשוט קפץ לראש…

שארלוט ב-10.

4:30 אוקלהומה סיטי ת'אנדר (11-24) – ממפיס גריזליס (17-19)

משחק שיש בו הרגשה שיש דם רע בין הקבוצות. ככה זה כשנפגשים שנתיים ברציפות בפלייאוף.

האם תהיה גם פגישה השנה? בהחלט הגיוני מאוד שנראה זאת גם השנה, כשאם העונה הייתה נגמרת היום, אז הקבוצות אכן היו נפגשות.

בואו נדבר על אוקלהומה סיטי. בעצם, אגיש לכם את היומן של ולדי קוגן שלנו. http://www.hoops.co.il/?p=58457

מומלץ בחום.

אף על פי שארצה להוסיף את שני הגרושים שלי. זה אחד המשלים האהובים על יאיר זעפרני, שחושב שהוא דווקא מתאים לבלייזרס (תקן אם אני טועה), אך אני רואה בו דווקא יותר מתאים לקבוצה שתשחק לפני הבלייזרס הלילה.

אני מתכוון כמובן לסזיפוס.

טוב, אז סזיפוס עשה מה שכל מי שרוצה לזכות בשורה במיתולוגיה היוונית עושה: מתעסק עם זאוס, מלך האלים (מקביל ללברון בקליבלנד….). בקיצור – זאוס זעם עליו ושלח אותו לדחוף סלע לפסגה של הר, שזה נופל כל פעם לתחתית ההר. כך הוא עושה שוב ושוב… ושוב… ושוב… ו…הבנתם.

אז זו התחושה שלי עם אוקלהומה סיטי. אחרי שהתעסקו עם הגורל – גם עם רצף בחירות דראפט פסיכופטי שלא נוצל וגם עם הקמצנות לשלם להארדן – הם דוחפים את הסלע שוב ושוב, רק שימחץ אותם יותר חזק בדרך למטה.

האם זו השנה שלהם? צריך לעבור את הספרס ואת הווריורס בכדי להגיע לגמר. ושם לפגוש את קליבלנד. איך אומרים אצלנו? בהצלחה עם זה.

ממפיס. גם ממפיס תקועה ב-no men land's. הקבוצה מזדקנת.

זי בו כבר זקן שעולה מהספסל. גאסול מתחיל להראות סימני חלודה לעומת האקספלוסיביות המדהימה שהייתה בעברו העשיר בהטבעות 360 על שחקנים כדיאנדרה ג'ורדן.

גם קונלי כבר אינו צעיר.

בקיצור – נראה שממפיס, אף על פי היותה קבוצה שתמיד חשוב שתהיה כזאת בליגה – נדפקה.

הם הביאו את מריו צ'אלמרס שיכניס להם קצת קליעה. זה עבד ל-3 משחקים, ואחרי כן הם חזרו לסורם עם רצף של יום כן, יום לא, יום לא בא לזי-בו.

אם שאלתם את עצמכם – עדיין, במקומות האחרונים בשלשות משני צידי המגרש. איך אמר יורם ארבל? ככה לא בונים חומה שתגן על העיר התחתית.

ממפיס בהפתעת הלילה ב-5.

 

5:00 פורטלנד טרייל בלייזרס (22-15) – לוס אנג'לס קליפרס (13-22)

הגעתי לאפיסת כוחות. אין ספק שהבלייזרס – שישחקו עם דמיאן לילארד שחזר (כדי לנגר) במשחק האחרון נגד הקבוצה שכתבתי עליה כאן למעלה – לא מסוגלים באמת להזיז לענק מ-L.A. לא, מומי נשמה שלי, אני לא מדבר על הלייקרס.

הקליפרס ב-12

 

 

עמכם הסליחה.

לפוסט הזה יש 72 תגובות

  1. מנחם לס

    6 ינו 2016 20:26:47

    אין לך על מה לבקש סליחה מהמגיבים. עשית להם פריוויו מלא וטוב.

    סליחה אתה צריך לבקש ממני שנתת לי לסקר יום של 11 או 12 משחקים…

    וואללה שהמשחק בין מיאמי והניקס ישבור הערב קופות. אם הניקס מנצחת, ז"א שפוזינגיס הוא הדבר האמיתי, ובפוקס פיל ג'קסון הרוויח את חחמו (12 מיליון)

  4. Kaz

    6 ינו 2016 20:38:37

    לטעמי אתה מחמיר מאוד בכל מה שקשור לבוסטון.

    אייזאה מדהים, מרקוס סמארט פרוספקט מבטיח מאוד לדעתי, סאלינג'ר מדהים ביחס לכמות הדקות שהוא מקבל, קלי אוליניק עוד יהיה שחקן מצויין למרות שהוא נראה כמו בחורה דחויה וממש ממש מכוערת, וקראודר… אל תגרום לי להתחיל לדבר על קראודר. כל קבוצה הייתה רוצה שחקן מהסוג הזה.

    אני חוזה ניצחון לסלטיקס ב-8+.

  6. גור גולן

    6 ינו 2016 21:05:48

    יונתן אין כמו הפריוויאים שלך!
    אין לך מה להתנצל! בתור אחד שכותב פריוויו בימי שני ל10 משחקים בדרך כלל… אז אני יודע כמה זה קשה!

    לדעתי אינדיאנה, ספרס , מיניסוטה , קליפרס, קליבלנד, אוקלהומה , שארלוט, טורונטו, מיאמי , דטרויט ודאלאס מנצחות

  7. מוטי

    6 ינו 2016 21:10:13

    לגבי אפללו: אין צורך לתת לשמעון תיאבון לאיזרוח. אביו ואמו נפרדו כשהיה תינוק ואמו התחתנה עם מר אפללו, מישהו ממוצא צפון אפריקאי, לא בטוח שהוא אפילו יהודי. עקב זה שהוא היה אבא טוב לבנו המאומץ, (הסיע אותו לאימונים וכד') ארון החליט לאמץ את שם המשפחה.
    למרבה הצער, הוא לא יהודי.

  10. מתן גילור

    6 ינו 2016 21:16:48

    חצי מהמשחקים אך איכות של פי 3. מצוין.
    בלי ציניות, אני אוהב שאתה לא מסתיר את השנאה (הספורטיבית?) לקאבס ובו בזמן יודע לפרגן איפה שצריך ובעיקר לזהות שבזמן שכולם סונטים בהם על המשחק ההתקפי הם מציגים הגנה לעילא.
    אם נ"א לא מנצחים בבית את דאלאס אחרי בק-2-בק עם 2 הארכות, המרדף שלהם אחרי מקום בפלייאוף יסתיים הערב.

  11. D-Wade

    6 ינו 2016 21:26:36

    הוא אמר שהוא לא חושב שהפציעה הזאת תשבית אותו להרבה זמן, אבל שיש לו כאבים חזקים. כרגע הוא בספק, אבל לא נראה לי שהוא ישחק.

  12. סומסום

    6 ינו 2016 22:24:28

    אם הניקס מסכנים והפייסרס צפוים וושינגטון גרועים וקליבלנד שנואים ובוסטון משעממים והפיסטונז חסרי כיוון וברוקלין איחסה וטורונטו מוגבלים – אני כבר מתחיל להתחרט שלא הלכתי לראות את נמרי לובליאנה נגד אריות תל אביב. הצביעו לנדסברג לאול-סטאר.

  13. עגל

    6 ינו 2016 22:36:42

    יונתן תודה על הסיקור, באמת שאין לך על מה להתנצל. אני לא מבין מה יש לשנוא בקליבלנד, באמת שהם קבוצה נחמדה עם שחקנים חביבים אחד-אחד, פרט להתבטאויות האומללות של לברון ולהתנהגות שלו מחוץ למגרש. זאת קבוצה שקל מאוד לאהוד כי היא צפויה ויש תמורה לאגרה, בניגוד לאוקלהומה, קליפרס, יוסטון, טורונטו, אינדי וכ"ו. (אני שם את ס"א וג"ס בצד כי הן ברמה אחרת)

    1. jojo

      6 ינו 2016 22:47:32

      1+
      מסכימה איתך שקשה לשנוא את הקבוצה החביבה הזו עם שאמפרט, דלי, סמית', קיירי, ולאב ושות' רק לברוו מעורר חוסר חיבה (באנדרסטייטמנט..)
      מאידך, לא מבינה מה יש לא לאהוב בטורונטו או באינדיאנה? (לא שאני בעדם אבל הם לא מעוררים אנטגוניזם)
      וכמובן, תודה ליונתן על הפריוויו!

      1. Smiley

        6 ינו 2016 22:48:39

        אינדיאנה די משעממים, במיוחד שמונטה אליס עדיין לא הגיע לעונה הזו.
        טורונטו זה כמו תקליט שחוק ששומעים אלף פעמים ויודעים איך זה ייגמר.

        1. jojo

          6 ינו 2016 22:55:10

          אצלי כתר השעמום שמור לנגיסי העוף.. (יש עכשיו פרסומת של ערוץ חמש למגזין הנבא שלהם ובה הקריין קורא "הלוחמים" "הפרשים וכו'. מרוב סקירות מעולות של מומי, אני מחכה ל-"חליפות" "מכנסוני הברך" ו-"נגיסי העוף"..)

          1. Smiley

            6 ינו 2016 22:58:41

            ערוץ הספורט ישאר עם "ההברקות" של שימי ריגר, גיל "החופר" ברק, ערן "הנובר בסטטיסטיקה" סורוקה ועידו "המתלהב מעצמו" גור.
            איכשהו… השניים האחרונים עוד נסבלים בשידורי ה-NBA של הערוץ

      2. עגל

        6 ינו 2016 22:50:46

        אלו שתי קבוצות סימפטיות אבל אם הייתי אוהד הייתי סובל. כל הזמן אתה מצפה שיקחו את המזרח וכל פעם הן מפשלות. משהו שם לא מתקתק. לברון, מה שלא יגידו עליו, יש לו קבוצות שמוציאות מעצמן הרבה (גם אם לא תמיד את המקסימום)

      3. הייט אשברי

        7 ינו 2016 09:21:46

        לא מסכים לגבי דלי . הוא שחקן מלוכלכך שכבר פצע שורה של שחקנים , ובנס אחרים יצאו ממנו בשלום . תיכנס ליוטיוב ותראה מבחר עשיר ממעלליו .

  14. Smiley

    6 ינו 2016 22:47:23

    מתחילת העונה אני אומר שהבועה בוושינגטון התפוצצה, האבה ב"אשמת" הפציעה של ביל ובנוסף חוסר היכולת של וול להיות הגארד הדומיננטי במזרח כפי שניבאו לו.
    ג'ון וול נותן מספרים יפים ומהלכים נחמדים לקליפים, אבל הוא לא מספיק יציב ו/או רוצה להוכיח שהוא הגארד מספר אחת במזרח (פוטנציאלית הוא יכול לעשות את זה), ובגלל זה אני נותן שעד עכשיו הוא מאכזב מאוד.

  18. איצקו

    7 ינו 2016 00:18:07

    שאלה לא קשורה מה הסיכוי שבעוד כמה שנים אנטוני דייוויס מעלה את רמתו לסופרסטאר של הליגה ואז הוא עושה בדיוק מה שלברון עשה ועובר לקבוצה שעושה גאלקטיקוס כדי לקחת טבעת ואחכ יחזור לניו אורלינס בניסיון להביא משו גם לחור הזה?תחושתי שהוא הולך להיות השחקן הכי הייטר כשלברון יפרוש

  27. איצקו

    7 ינו 2016 03:08:02

    אינדיאנה קולעת יותר מפי שתיים באחוזים לשלוש וירדה למחצית במינוס 1 פעם ראשונה שאני רואה קבוצה שקולעת שבע אחוז משלוש(אורלנדו)

    1. מוש השור

      7 ינו 2016 04:24:24

      קשקוש, חזר מפציעה קטסטרופלית, זה הרבה יותר קשה מכמה משחקים. חוץ מזה שנה שעברה הוא בעיני היה בהחלט בחמישי הראשונה של הרכזים. הדריבל שלו הוא הכי יפה בנבא, יש לו קליעה מעולה, ההגנה שלו משופרת מאוד.. והוא רק בן 23.

  41. סומסום

    7 ינו 2016 04:24:17

    "בעצם היה עדיף לקאבס שקיירי ולאב נפצעו, כי אז היתה להם בגמר הגנה יותר טובה נגד גולדן סטייט. הם לא היו מצליחים יותר איתם".
    יה רייט.

  43. kb24

    7 ינו 2016 04:33:56

    זה שהוא בין הרכזים הטובים במשחק(כיום כמובן) זה שהוא ברמה של הטובים ביותר(סטפ ווסטרבוק מבחנתי) צריך לתת לו עוד כמה משחקים בשביל להגיד כזה משפט חזק.

  45. סומסום

    7 ינו 2016 04:51:48

    סיום קלאסי במפגש הקלאסי של בוסטון ודטרויט. צמוד, הפיסטונז במהפך, אחרי שאמיר ג'ונסון מוריד בבושידו את דראמונד, שלא חוזר לדקות ההכרעה.

  47. סומסום

    7 ינו 2016 05:00:13

    ואיזה רוקי נהדר גדל להיות סטנלי ג'ונסון. בצל של טאונס, פורזינגיס וראסל, בחירה מעולה של דטרויט. מתאים כמו כפפה. הערב בדאבל-דאבל, כפול ריבאונדים מדראמונד!

  50. סומסום

    7 ינו 2016 05:33:39

    דנבר-מינסוטה בסיום צמוד במשחק עם נתוני קליעה מחפירים. כמה מחפירים? שתי הקבוצות קלעו ביחד ברבע האחרון 6 סלי שדה. סל השדה האחרון של דנבר מביא אותה ליתרון 69-74, כשיש עוד 7 וחצי דקות לסוף. ומינסוטה לא מצליחה בכל הזמן שנשאר יותר מסל שדה אחד. נגמר 74-78 לדנבר.

  51. אשך טמיר המקורי

    7 ינו 2016 06:05:10

    סיום נהדר של דטרויט. הראתה הרבה קור רוח, אופי, וסיסטמטיות.
    יש חבר'ה טובים בקבוצה ומאמן שקובע וזה מורגש.
    דראמונד הפך לסנטר הטוב בליגה; רג'י ג'קסון עם ביצים של שור, דריבל ויכולות קליעה מרשימות; פופ נהדר, ביינס שיחק מעולה! נתן מלחמה; וג'נינגס הוא הויילד קארד מהספסל, יכול לשנות משחקים; הרוקי ג'ונסון משחק כגבר ללא רגשי נחיתות ועושה הכל.
    בקיצור רוח טוב בדטרויט, ממש לא חסרת כיוון!
    (אגב בוסטון נראו מבורדקים לגמרי בהובלת אייזאה תומאס המזויף)

      1. אשך טמיר המקורי

        7 ינו 2016 08:43:05

        להיות קבוצת פלייאוף לגיטימית במזרח לא הרבה. קצת ניסיון ועוד איזה שחקן או שניים. כבר השנה הם יעשו צרות צרורות לכולם.
        אבל אני קצת בספק אם השיטה של ון-גנדי יכולה להביא להישגים ממשיים (התקרה לדעתי היא מה שעשה באורלנדו) – יותר מדי מסתמך על שלשות

      2. עומר

        7 ינו 2016 14:01:50

        הבעייה של דטרויט זה הספסל החלש.
        כמו שהאשך אומר, רואים שיש שם שיטה ומאמן שקובע. חוץ מזה רג'י ג'קסון עשה התקדמות מטורפת, מפחיד כמה שהוא חזק לגודל שלו, יכול להוריד כל שומר בעמדות הגארד לפוסט אפ בקלות, אולי חוץ מווסטברוק ובאטלר. יחד עם זה שהוא קטלני בפיק אנד רול, זה גורם לכך שמאוד קשה לעצור את דטרויט כשהוא נמצא יחד עם דראמונד.
        אבל ברגע שמגיעים המחליפים, זה סיפור אחר לגמרי.

        אולי עכשיו עם ג'נגיס הספסל יהיה קצת פחות גרוע.

  52. גיא

    7 ינו 2016 12:14:07

    אחלה פריוויו (כרגיל)
    יונתן מזכיר לי את ספיידרמן –
    כל שבוע מציל את העולם (או כותב פריוויו של 1000+ מילים. איכותיות)
    כאשר ברקע יש סאב-טקסט שבוז/ציני/סרקסטי שהופך את ספיידרמן/יונתן למבדר במיוחד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט