סן אנטוניו ספרס , אחת הקבוצות המלהיבות של הליגה, בלי שום ספק. אי אפשר להישאר אדישים למה שהחברה של פופוביץ' עושים. כדורסל קבוצתי כמו שאף אחת לא משחקת, הגנת ברזל שעוצרת את היריבות שלה על פחות מתשעים נקודות למשחק וכוכב עולה אחד בשם קוואי, שהפך לall-around player הטוב בליגה. כמו שאנחנו יודעים, הספרס הם לא בדיוק תגלית השנה בNBA. הרביעיה פופ-דאנקן-פארקר-מאנו שהביאה אליפות ב2003, עדיין כאן איתנו ובענק. נכון, יש צעירים שסוחפים את הקבוצה, ומאנו, פארקר ודאנקן כבר לא בשיאם, אבל עדיין זאת אותה סן אנטוניו שאיתנו כבר למעלה מעשור.
*
אז מה כל כך מיוחד בקבוצה הזאת? קודם כל הגיוון שלה, ואני אסביר למה אני מתכוון. כשגולדן סטייט מתחילה התקפה, ההגנה נגדה תדע בדיוק מה הולך לקרות, אבל אין לה את הכלים להתמודד עם מה שבא. כשקרי וגרין עושים את הhigh pick and roll שלהם, ההגנה יודעת שזה מה שהולך להיות והיא גם יודעת את כל התרחישים שעומדים לקרות, פשוט קשה מאוד לעצור את זה. לעומת זאת, כשאתה שומר נגד הספרס, והם מניעים את הכדור במהירות מדהימה, אתה לא יודע מי פתאום יחדור, או מתי הכדור יכנס לצבע, או מי ימצא את עצמו פנוי ויתפור את השלשה.
*
הדבר השני שמאוד מייחד את סן אנטוניו היא הגנת הברזל שלה. בהגנה של סן אנטוניו יש לך מספר שחקנים ששומרים נהדר on ball. הם שומרים נהדר על שחקנים בממדים שלהם, אבל יכולים להסתדר גם עם שחקנים קלים ונמוכים יותר או גדולים ופיסים יותר, מה שמאפשר לספרס לעשות חילופים כאלה ואחרים, או רוטציות והתאמות, שקבוצות אחרות לא יכולות לעשות. לדוגמא, אפשר לראות הרבה פעמים את אולדריג' מקבל – בחילוף – גארד נמוך וזריז והספרס חיים עם זה. הרבה פעמים אולדריג' יסתדר עם הגארד מצוין וגם אם לא, יש עזרה מאוד חכמה שתחפה עליו. במילים אחרות – TEAM DEFENSE. הכימיה בין השחקנים והתיאום שלהם ברוטציה ההגנתית הם פשוט מדהימים. הם מתמודדים מצויין עם פיקנ'רול וזה כל כך מסקרן לראות! וכמובן המסקרן ביותר הוא מה יקרה כשיפגשו באוקלנד את הפיקנ'רול הטוב בליגה!
*
כמובן שמעל כולם ניצב הסקוטי פיפן של דורנו, קוואי לאונרד , המוביל בגאון את ההגנה הטובה בעולם. הוא-הוא האיש שמסוגל לשתק גארדים נמוכים וזריזים, ולאמלל סנטרים גבוהיים ופיסים ממש כמו שפיפן היה עושה. איתם. החיים של פופוביץ' הרבה יותר קלים עם קאווי לינארד.
למעוניינים, סרטון הסברה על ההגנה של הספרס, מומלץ בחום.
*
*
אבל נושא המאמר הזה הוא לא קאווי לינרד. מטרת המאמר הזה הוא להאיר ולהסביר את תרומתו של השחקן האלמוני ביותר בחמישיית הספארס, שחקן שבקושי מוזכר כשמדברים על שאר הארבעה – פרקר/לינארד/אולדרידג'/דנקן. הוא הבורג החמישי שמעטים מדברים עליו, ועדיין הוא אחד הברגים הכי חשובים במערכת הנקראת, סן אנטוניו ספרס, ושמו דני גרין. הוא חשוב הן בצד ההתקפי והן בהגנתי. הבעיה היא שבינתיים העונה הבורג קצת החליד והוא כבר לא פועל באופן מלא. בלעדיו המערכת פועלת מאוד טוב אבל בשביל לנצח את גולדן סטייט, מישהו חייב להסיר את החלודה מהבורג.
*****
דני גרין הגיע לליגה מאוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל. הוא נבחר במקום ה-46 בדראפט על ידי קליבלנד, שם הוא בילה שנה לא מוצלחת אחת בלבד ועבר לטקסס. גם השנה הראשונה בסן אנטוניו לא הייתה חלום. הוא שיחק בעיקר ב D league ורק 8 פעמים עלה על הפרקט בAT&T Center. רק בעונתו השלישית בליגה, כשגרין כבר בן 24, הוא מתחיל להיות שחקן חשוב בקבוצה ועולה ברוב משחקי העונה בחמישיה. בעונת 2012-13, גרין מתחיל לבסס את מעמדו כאחד משחקני ה- 3&D הטובים בליגה עם 43 אחוז לשלוש ויותר מחטיפה אחת למשחק. גרין מגיע לשיאו בסדרת הגמר של אותה עונה, בה הוא שובר את שיא השלשות לסדרת גמר עם 27 שלשות והוא עושה את זה ממש on the face של מחזיק השיא הקודם, ריי אלן. בעונה החולפת, גרין עושה עוד קפיצת מדרגה והעמיד את המספרים הטובים בקריירה שלו עם שתיים וחצי שלשות למשחק, ב41 אחוזי דיוק מאחורי הקשת. השנה כידוע לנו, חלה צניחה דרסטית ביכולת הקליעה של גרין, כשהוא קולע ב30 אחוז בלבד לשלוש. צניחה של יותר מעשרה אחוזים מהעונה הקודמת. ובכל זאת דני גרין למרות עונתו החלשה, עדיין אחד השחקנים החשובים של סן אנטוניו.
*
למה הוא כה חשוב? כי בקבוצה שבה הכל עובד כל כך טוב ונקי והמשחק הקבוצתי גובל בשלמות, צריך מישהו שיוסיף את הפלפל. מישהו שיעשה קצת עבודה שחורה בלי ששמים אליו לב. מישהו שיגיח בשקט ויכיש את הקבוצה היריבה כמו נחש. כן כן, נחש זאת המילה, דני גרין הוא הנחש של סן אנטוניו (הערת אגב, הוא מגדל בביתו שני נחשים). דני גרין הוא האיש, שבלי ששמים לב, כשיש התקפה תקועה, יצליח לברוח לשומר שלו ולתפור שלשה. הוא האיש, שפתאום יגנוב את הכדור בהגנה בלי ששמים לב אליו בכלל. הוא האיש, שבזמן שהקבוצה השנייה מצליחה לעשות box out ולהוציא את הגבוהיים מהצבע, יתגנב ויקח את הריבאונד. הוא האיש, שלא מפחד ממגע(ראו סרטון למטה) ויעצור עוד מתפרצת עם היד הארוכה שלו. הוא האיש, שיריח את הרגע שהמגן שלו טיפה וממש טיפה מסיט את הריכוז שלו לפארקר\קוואי\טימי, ויגיח לצבע בשביל לקבל את הכדור לשתיים קלות.
רבותי, דני גרין הוא הנחש האולטימטיבי. הוא לא יטרוף כמו אריה את הקבוצה השנייה, הוא לא יתפור עכשיו משחק של עשר שלשות ושלושים נקודות, אבל הוא האיש, שיריח את נקודת התורפה ושם הוא יכיש. הוא לא עושה את כל הדברים האלה כי הוא נלחם ויורק דם על הפרקט כמו מת'יו דלאבדובה, הוא פשוט נולד עם חוש נוסף. חוש שאומר לו מתי לרדת לצבע בשביל לחסום שחקן גבוה, מתי להמר על חטיפה ומתי לקחת שלשה שתהרוס את הקבוצה השנייה. אם צריך, הוא יפול על הפרקט וישיג כדור, או יקריב את הגוף שלו בשביל לסחוט תוקף, אבל הוא עושה זאת, בעזרת החוש הנוסף שלו ופחות בגלל שהוא לוחם שמתאבד על כל כדור. בעזרת החוש הנוסף הזה, הוא יכול לשנות מומנטום גם במהלך התקפי גדול וגם בעזרת הגנה מבריקה. כמה אנשים אתם מכירים שמעיזים בכלל לעמוד מול לברון במתפרצת ועוד מצליח למנוע ממנו לעשות סל?! איפה נשמע דבר כזה?! רק בעולמו של דני גרין. האיש שיכול להפוך את סן אנטוניו ממכונה משומנת שקשה מאוד לפצח אותה, לפצצה מתקתקת שאין דרך לנטרל אותה.
*
(דני גרין עוצר את לברון במתפרצת)
******
נעבור לעונה הנוכחית, משהו לא טוב עובר על הנחש. מקוברה מאיימת הוא הפך להיות נחש קטן חמוד ולא ארסי במיוחד. האחוזים שלו ירדו משמעותית, הוא חוטף פחות וחוסם פחות. אנחנו רואים הרבה פחות שלשות מומנטום שלו, סלים שהוא גונב ובכלל, הוא הרבה פחות משפיע על המשחק. למרות הכל, פופוביץ' ממשיך לעלות אותו בחמישייה באופן קבוע ויש לכך כמה סיבות. קודם כל, הוא נשאר שומר אחד על אחד נהדר, כזה שכל מאמן רוצה על המגרש, שישמור על השחקן החם במאני טיים. הוא off ball defender מצוין, מה שחשוב מאוד בעבודות החיסול שלאונרד עושה ליריבים שלו.
*
אבל הסיבה העיקרית שגרין ממשיך לקבל הרבה דקות היא שפופ יודע, שהנחש בסך הכל עושה מה שנחשים עושים, הוא שומר על פרופיל נמוך, הוא מתגנב בשקט, מחכה לרגע. אבל כשיגיע הרגע, הנחש יכיש והוא יעשה את זה בצורה הכי כואבת שאפשר. ביום שגרין יפסיק לקבל את הקרדיט מפופוביץ', תדעו שהנחש גמור. אבל כל עוד הוא על המגרש, סימן שהנחש בסך הכל מחכה לטרף שלו, ואין דבר שהנחש הזה יותר רוצה מלטרוף את קרי ותומפסון בגמר המערב.
*
אחד הויכוחים האהובים היום בקרב חובבי הכדורסל הוא האם הספרס יכולים לגבור על הווריורס. סן אנטוניו קבוצה טובה, מאומנת הכי טוב שאפשר, אבל בשביל לגבור על קרי והחברים, אתה צריך יותר מלהיות הכי מאומן שאפשר. במה שמסתמן כגמר המערב, כרגע גולדן סטייט פייבוריטים, אבל גם פופביץ' יודע, שבמידה ודני גרין יחזור לכושר שבו הוא היה בשנים האחרונות, זה עשוי להטות את הכף לטובת הספרס.
Mbk
2 ינו 2016 17:05:08לדעתי הוא החוליה החלשה של הקבוצה
בכל עמדה יש לספרס אול סטאר בהווה או בעבר
דני גרין ממקסם את הקריירה שלו בספרס לדעתי היה לו המון מזל
הפוסט מצויין ,אינפורמטיבי ומעניין
גור גולן
2 ינו 2016 20:12:30+100 מדויק
איתמר פורת
2 ינו 2016 22:04:04לא באמת החולייה החלשה כי ג'ינובילי מחליף אותו וגרין נותן הגנה מעולה ואחוזי השלשות עוד ישתפרו
אפלטון
2 ינו 2016 17:09:13פוסט מעולה.
גרין באמת מזכיר נחש, וההכשות שלו הכי כואבות בחודשי האביב.
רועי ויינברג
2 ינו 2016 17:42:29מאמר מעולה, גרין שומר מצויין שלדעתי יעצור את תומפסון בסדרה אפשרית מול ג"ס, אבל שחקן שמבוסס על שלשות לא יכול להיות עם 30.1% מחוץ לקשת. זה לא עובד ככה.
אופיר
2 ינו 2016 18:03:23שחקן נפלא. באמת נפלא. מאז שהוא בספארס ובשילוב של קוואי . ההגנה על הכנפיים מעולה. אני חושב שצורת המשחק שהייתה בשנים האחרונות קידמה אותו, כעת הקבוצה פחות זורקת שלשות ופחות מכוונת לזה ולכן גם האחוזים שלו ירדו. בנוסף, האובדן של בלינלי שמקל על ההגנה של היריבות לשמור על גרין. מאחל לו ובכלל לכל ההתקפה להשתפר ולהסתכרן יחדיו עד הפלייאופ.
Berch
2 ינו 2016 18:17:04משפחת גרין בשביל ה NBA
זה מה שמשפחת בנאי בשביל המוזיקה הישראלית ?
האמת שלכל חבר מוזיקאי שיש לי שרוצה להצליח אני מציע כצעד ראשון שיחליף את שם המשפחה לבנאי
דני בנאי עוד לא היה
אליעזר בנאי
הילה בנאי
יש הרבה פנויים…..
מייק
2 ינו 2016 18:34:44שגוי מצטער …
כל הכבוד על הנסיון אבל …
כדי שדני גרין והספרס חעמרו את הוורירס בגמר המערב נלוחמים צריכים להגיע לגמר הזה …
חוץ מזה אחלה מאמר , הסיבה לירידה ביכולת של דני היא מאד פשוטה .
הקבוצה עברה טלטלה השנה והטלטלה הזו הורידה ביטחון לרוב השחקנים שנאלצים להתרגל לשיטה וכוכבים חדשים .
הכל יהיה בסדר בהמשך, פופ יודע בדיוק מה הוא עושה .
ועוד מילה …גרין לא ממש אלמווני …
יותם פלדהיים
2 ינו 2016 18:47:36יופי של מאמר. אם דבר אחד אני לא מסכים. למרות המאזן אני לא חושב שגולדן סטייט פייבוריטים נגד סאן אנטוניו במשחק אחד או בסדרה, לסאן אנטוניו פשוט יש כל כך הרבה כלים שזה מדהים. גולדן סטייט תלויה בעיקר בקארי, וראינו שמתי שהוא לא נמצא שאר השחקנים חייבים לתפוס יום מדהים, מה שבסאן אנטוניו בכלל לא נצרך. ואני סומך על פופ/קוואי שידעו איך לעצור את קארי אולי לא לגמרי אבל ברמה שהוא עוד לא נתקל בה
סומסום
2 ינו 2016 19:06:03לקראת מה שנראה כמו גמר המערב: אם גרין ישמור על תומפסון, וקוואי היחיד שיכול לנטרל את סטף – איפה יחביאו בהגנה את טוני פארקר? על מי בדיוק?
יואש בן טולילה
2 ינו 2016 20:18:40אני מניש שתהיה איזושהי הגנה כזו בה דאנקן יהיה rim protector ובצורה כזו או אחרת יתנו לשחקן שהוא לא קרו (אותו ישמור לנארד) או תומפסון (אותו ישמור גרין) לנצח אותם בזריקות מ3.
דיאו/אולדריג' מסוגלים לקחת את גרין גם כן אבל זה כבר יהפוך את יכולת התמרון לקטנה יותר.
בכל מקרה השנה קרי אמור גם לפגוש שחקן הגנה שיגרום לו לעבוד בהגנה קצת יותר, ולא ארכי נגר כמו דלאבדובה שלא מסוגל לעשות התקפה.
איתמר פורת
2 ינו 2016 22:07:41זאת באמת שאלה מצוינת ומאד מעניין מה פופ יעשה. אני מאמין שהוא לפחות יתחיל עם פארקר על קרי ובמצבים מסויימים קוואי יעבור אליו ופארקר ישמור על איגואדלה שמשחק במאני טיים.
ויואש אני לא יודע אם אתה עוקב אחרי דלי השנה אבל הוא הרכז המחליף אולי הכי טוב בליגה (שרודר, ליווינגסטון)
אופיר
2 ינו 2016 23:27:53מה שיקרה, זה שפארקר לא ישחק! יתנו למילס לשחק הרבה דקות או למק'קלום. פארקר ישחק בעיקר בדקות שקארי על הספסל או שינוח הרבה כך שיהיה רענן מספיק לשמור עליו.
יאיר הורניק
2 ינו 2016 19:14:10מייק,
גרין לא אלמוני בעיקר בגלל אותה סדרת גמר ענקית שלו, כמעט אף אחד לא משבח אותו על מה שנקרא "העבודה היומיומית שלו".
יותם,
אני בטוח שסן אנטוניו הולכים להקשות על גולדן סטייט ברמה שהם עוד לא נתקלו בה השנה, אבל קשה לי להגיד שהם פייבוריטים. גולדן סטייט הוכיחה לנו שתומפסון וגרין הם סופר סטארים ברמה הכי גבוהה, הקבוצה ממש לא מסתכמת בקרי.
סומסום,
באותו מקום שבו הווריורס יחביאו את קרי. לשני הקבוצות תהיה את הבעיה הזאת, אני בטוח שפופוביץ' ימצא פתרון.
מנחם לס
2 ינו 2016 19:27:37אני עברתי על מאמרו של יאיר שפעם כתב על הנחש שיכיש, ופעם שנייה כתב שיקיש. לא הייתי בטוח באיות הנכון (נטיתי כלפי 'יכיש') אז השארתי את שניהם.
יש לי רושם שמולי תיקן את היקיש שהשארתי ליכיש, והתודה מופנית אליו!
איתמר פורת
2 ינו 2016 22:08:12זה יכיש
הייט-אשברי
2 ינו 2016 19:27:59מדהים איך הלוחמים ממשיכים לא לקבל קרדיט . אחרי העונה הרגילה בשנה שעברה- אמרתם שזה מקרי . אחרי כל שלב בפלייאוף , אמרתם שהם ייכשלו בבא . אחרי שזכו באליפות – שמתם כוכבית בטענה שהתמודדו עם קבוצה פצועה. ואחרי שהשנה הם דורסים את הליגה והעלו את משחקם מדרגה- עדיין יש כאלה שלא רואים בה פייבוריטית .
אז הנה הניתוח שלי , שאולי משוחד , אבל הגיוני לחלוטין. הוא מתבסס על כך שגם הלוחמים וגם הדורבנות יגיעו לפלייאוף בהרכבים מלאים , ושתיהן תיפגשנה במהלכו ( ככל הנראה בגמר המערב) . למי שכתב פה שג"ס לא תהיה בגמר המערב חבל להתייחס .
למי שכתב שג"ס תלויה בקרי – ס"א תלויה במידה לא פחותה בליאונרד.
כשאני רואה את החמישיה הפותחת של ס"א – פארקר/גרין/ליאונרד/אולדרידג'/דאנקן – היא חד משמעית פחות טובה מזו של ג"ס – קרי/תומפסון/בארנס/גרין/בוגוט . צריך לזכור שהחמישיה הקלאסית של הלוחמים לא שיחקה כבר זמן רב ביחד – מאז סוף נובמבר. כשהיא היתה בריאה , הלוחמים דרסו את היריבות במהלך נובמבר תוך הפגנת עליונות מטורפת . הלוחמים צעירים יותר ודינמיים יותר . אפילו לבוגוט ה"זקן" יש יתרון של כמה שנים על דאנקן , והמחליף שלו ( אזלי ) הולך ומשתפר וכמעט ברמתו .
אני מסתכל על השנה שעברה, בה הקליפרס הדיחו את הדורבנות . השלישיה דאנקן/פארקר/ג'ינובילי רק הזדקנה בשנה . נכון – הגיעו אולדרידג' ודיוויד ווסט, שגם הוא בגיל 35 וכבר לא ילד.
עם כל ההערכה לס"א , ותמיד הייתי בעדם בעימותים מול מיאמי של לברון, הם כשלו השנה בחוץ מול כל היריבות היותר חזקות מולן שיחקו . ועוד יש להם שורת משחקים לא קלה בחוץ עד סוף העונה. זה לא קורה סתם – בחוץ , מול קבוצות חזקות , קשה להם להפעיל את הגנת הברזל שמתבססת בחלקה על מגע גופני של שומרי הפרימטר , בפרט קאווי . בחוץ השופטים לא כל כך סלחנים כמו אצלם בבית.
בסדרה בת 7 משחקים, אני לא רואה את ס"א , שרוב שחקניה "זקנים" , עוברת את הלוחמים .
הייט-אשברי
2 ינו 2016 19:33:02ועוד פרט קטן – הלוחמים שיחקו עד כה בלי מאמן . מדהים לחשוב על זה שהם במאזן 30 : 2 ללא המאמן הראשי שלהם . לוק וולטון בחור טוב , ויקבל כנראה בשנה הבאה קבוצה כמאמן ראשי ( לייקרס ? ) , אבל הוא לא מספיק סמכותי ובלי הניסיון של סטיב קר . קר או-טו-טו-טו חוזר , ולא הייתי מזלזל בו במאבק מוחות מול הפלח.
המשגיח
2 ינו 2016 19:36:38תודה על הכתבה.
לדעתי הוא היה השחקן המצטיין של הספרס בסדרת הגמר בה הם הפסידו להיט ב-7. הוא היה פשוט אדיר בשני צידי המגרש.
איתמר פורת
2 ינו 2016 22:08:55+1. אם הם היו מנצחים במשחק השישי הוא היה צריך להיות הmvp
מוטי
2 ינו 2016 19:42:28בעקבות הכתבה המעניינת אני מציע אתגר ט"ו בשבט:
נא להכין רשימה של כל השחקנים ששמם גרין באנ בי איי, תפקידיהם והממוצעים שלהם השנה.
אני לא מצליח לעקוב אחרי ריבוי הגרינים.
רועי ויינברג
2 ינו 2016 21:20:09דריימונד-גולדן סטייט,14.6 נק', 9.1 ריב', 7.2 אס', 1.3 חט', 1.4 חס' בערב.
דני-סן אנטוניו, 7 נקודות, 3.8 ריב' ו-30% מהשלוש בערב.
ג'רלד-מיאמי, 11.4 נק', 41.5% מהשדה, 34.6% מהשלוש.
ג'ף-ממפיס, 10.9 נק' (42.9% מהשדה) ו-4.3 ריב' בערב.
ג'מייקל-ממפיס, 6.2 נק', 47% מהשדה ו-46% מהשלוש, 4.5 ריב' בערב.
מוטי
2 ינו 2016 21:32:41תודה רועי.
מה הם עושים בחיים, הגרינים האלה, גרדים, סנטרים.
יש בטח עוד כמה גרינים.
מעניין שבממפיס יש שניים די משמעותיים כדי לבלבל אותנו יותר.
רועי ויינברג
2 ינו 2016 22:42:21דריימונד פאוור פורוורד, ג'מייקל פאוור פורוורד, ג'ף סמול פורוורד, דני גארד וג'רלד גארד.
הם כל הגרינים שמשחקים היום בליגה, אי פעם היו 27. השיא, כנראה, שייך לשם המשפחה וויליאמס עם 76 שחקנים בשם זה ששיחקו בליגה, כשג'ונסון שני עם 68 שחקנים ששיחקו בליגה בשם זה (לא כולל דריוס ג'ונסון אודום). סמית' להערכתי מקום שלישי עם 61. היו 51 שחקנים בשם ג'ונס, 45 שחקנים בשם בראון, 38 דיוויס, 27 ג'קסון, 26 אנדרסון, 22 תומאס ו-22 תומפסון.
Berch
2 ינו 2016 23:03:14אלוף אתה. ענית על שאלה שהטרידה אותי שנים.
ולנו היה את ארל ויליאמס….
avri
3 ינו 2016 01:06:23What about Cohens?
המשגיח
2 ינו 2016 22:24:26אם מישהו מעוניין במה עושים ה"היל" של הליגה, שפשוט יפתח את הדף של אינדיאנה. יש לה את כולם (3 במס').
יותם פלדהיים
2 ינו 2016 19:48:211. נכון שזה לא מדד אבל בשני המשחקים שקארי לא שיחק הם הובסו באחד ובשני הם היו צריכים td מגרין ומשחק של 40 נקודות מתומפסון מה שמראה על סוג של תלותיות. כמו שהמאמן האישי של כספי אמר, הווריוס תלוים בקארי כמו שהקאבס תלוים בלברון ( אולי לא עד כדי כך אבל זה מדגיש את הנקודה)
2. סאן אנטוניו תחביא את פארקר איפה שהיא החביאה אותו עד עכשיו, כרגע ההגנה שלה מסתדרת מצוין גם איתו, יש לה מספיק שחקנים שיחפו עליו מה שאין לווריוס.
3. השנה זאת סאן אנטוניו שונה מה4-5 שנים האחרונות. השנה דם צעיר לוקח את ההובלה של הקבוצה למרות שהזקנים עדיין מהווים פאקטור חשוב, עוד משהו זה שהם ברמה מעל שאר הליגה חוץ מהווריוס כבר בשלב הזה של העונה מה שעוד לא קרה.
4. עם כל הכבוד לקאר ולמה שהוא עשה יש לו עוד הרבה מה לעבור כדי להגיע לרמה של פופוביץ אם בכלל.
5. אולי התגובה שלי באה ממקום משוחד אבל מהצד השני של החוסר אהדה המוחלט לווריוס
הייט-אשברי
2 ינו 2016 20:23:54מי בדיוק הדם הצעיר שלוקח את ההובלה ? עמדת הפוינט גארד היא נקודת תורפה רצינית אצל ס"א. פארקר אמנם פתח את העונה סביר, אבל בגילו אין סיכוי לדעתי שיעמוד בעומס של הפלייאוף . כשהוא ישחק- לא ברור איפה יחביאו אותו . כשהוא לא ישחק – אין פוינט ברמה גבוהה להחליף אותו.
ניפגש בפלייאוף .
הייט-אשברי
2 ינו 2016 20:53:43מי בדיוק הדם הצעיר שלוקח את ההובלה ? עמדת הפוינט גארד היא נקודת תורפה רצינית אצל ס"א. פארקר אמנם פתח את העונה סביר, אבל בגילו אין סיכוי לדעתי שיעמוד בעומס של הפלייאוף . כשהוא ישחק- לא ברור איפה יחביאו אותו . כשהוא לא ישחק – אין פוינט ברמה גבוהה להחליף אותו.
ועם כל ההערכה לפופ , הוא לקח בסך הכל אליפות אחת מאז 2007 . וזה בשנים שדאנקן ופארקר היו בשיאם . אז כדאי קצת למתן את ההתפעלות.
ניפגש בפלייאוף .
לידיעת הציבור
2 ינו 2016 20:05:17תגובה לא הולמת
גור גולן
2 ינו 2016 20:14:47פוסט מצוין ואני מסכים לחלוטין עם מידן!
ספרס הם בית ספר לכדורסל והיא בנויה על עבר הווה ועתיד!!
דני גרין הוא לא כל כך משמעותי העונה אבל בפלייאוף הוא יהיה חשוב…
יאיר הורניק
2 ינו 2016 21:01:29יותם,
סן אנטוניו עוד לא נתקלו בקבוצה עם שני גארדים ברמה הכי גבוהה בליגה, משימת החבאת פארקר תהיה קשה בהרבה נגד הווריורס. בכל זאת, בטוח שפופ יצליח לעשות משהו.
תומר
2 ינו 2016 21:37:19לדעתי הווריורס עדיפים, ואני אוהד הספרס.
אם פרקר ודני גרין יגיעו בשיאם לפלייאוף, לסן אנטוניו יש סיכוי לתת פייט ואולי אפילו לנצח. בשאר המקומות החשובים (עמדות 3-5, עומק, ניסיון, תיאום, אפילו מאמן) אין הבדלים גדולים בין הקבוצות. השובר שיוויון הוא בעמדות 1-2.
מתחילת העונה אני מחכה שדני גרין יחזור לאפס את הידית, בעונה שעברה זה לא קרה בפלייאוף. לדעתי הכתבה מצוינת, במיוחד הפוקוס על כך שהחזרה של גרין לכושר תקבע אם לסן אנטוניו יש סיכוי ללכת השנה עד הסוף.
לידיעת גולשי אתר הופס
2 ינו 2016 21:38:23אני אורוגו סאקי
https://www.youtube.com/watch?v=05SZWgrQYr4
יותם פלדהיים
2 ינו 2016 22:33:111.קוואי לא בדיוק זקן וגם אולדריג' למרות שהוא לא שיא הצעיר הוא עדיין מוסיף משהו חדש לקבוצה.
2. כרגע סאן אנטוניו מסתדרת יפה מאוד בהגנה גם כשפארקר על המגרש ופוינט גארד מחליף יש את פאטי מילס שהוא שחקן הגנה מצוין (כלים התקפיים יש לה מספיק).
3. נכון שהספרס עוד לא פגשו קבוצה עם צמד גארדים כזה עדיין, אולי כי אין. אבל הווריוס לא פגשו עדיין קבוצת הגנה ברמה של הספרס, גם כי אין.
קארי חור בהגנה בדיוק כמו פארקר ולגולדן סטייט אין איפה להחביא אותו
יאיר הורניק
2 ינו 2016 23:16:44גם את קרי גולדן סטייט מצליחה להחביא מצוין. סיכוי טוב שהוא ישמור הרבה על דני גרין, מה שמחזיר אותי לנקודה שלי, דני גרין הוא האיש שיכול לשנות את מאזן הכוחות! אם דני גרין ינצל את העובדה שקרי שומר עליו, ויתעלה על עצמו בשני צידי המגרש, סן אנטוניו בהחלט תוכל לנצח. בלי האקסטרה שלו, קשה לי לראות את זה קורה.
Rocky1
3 ינו 2016 07:43:54תבוא כל יום עם כתבה על דני גרין. 6 שלשות ב-75% ל-18 נק'.
יאיר הורניק
3 ינו 2016 08:22:42כנראה שדני גרין גולש באתר שלנו. לא ידעתי שהוא יודע לקרוא בעברית…
יאיר הורניק
3 ינו 2016 08:24:55רק הוא קרא את מה שכתבתי והוא החליט לתת הופעה. אני מתכנן לכתוב כתבה על סשה קאון, נראה מה יצא מזה.
Rocky1
3 ינו 2016 21:04:27lol
עמרי
3 ינו 2016 14:22:40כתוב מצוין יאיר, תודה רבה
הסגנון האהוב עלי של שחקנים גם בכדורגל וגם בכדורסל.
כאלה שאתה מסתכל על המשחק לא תשים לב אליהם אבל שתסתכל עליהם אתה תראה את כל המשחק
דורון האסטבן
3 ינו 2016 15:23:00המחשבה מהירה ממהירות האור ומגיעה למקומות רחוקים
זה ההסבר על הכתבה על גרין ד. דני, כנראה זה הגיע באופן
טלפטי לדני גרין ולעוד ד גרין דריימונד, והם נתנו משחקי סוף..
לא פעם לאחר כתבות פה יש שינוי.
(עשיתי העתק לתגובתי מהסיקור)
תודה רבה על הכתבה הטובה מאד יאיר, כל הכבוד.
דרור
4 ינו 2016 02:40:44אחלה טור. לא מבין את הדיבורים על ה1-2 של ג"ס, ברור (לי לפחות) שקליי תומפסון לא יהיה גורם משמעותי בסדרה, ס"א יגבילו אותו ל-10 נק' באחוזים רעים. ממנו לא תבוא הישועה לג"ס. גרין יהיה טוב ממנו בסדרה. וס"א ייקחו.