TOP 100/מתן גילור

לרגל כניסתו של קווין דוראנט לרשימת 100 הקלעים המובילים בהיסטוריה של ה-NBA, ניסיתי מעט להפוך על קנקנו. מה בעצם חסר לי בשחקן הזה? הרי מדובר על אחד מהמוכשרים בשחקנים שידע המשחק. נכון, אף אחד לא מושלם ולכל אחד יש נקודות תורפה כאלה ואחרות. דווקא הטענה הרווחת לחובתו של דוראנט, הלא היא העדר מנהיגות, אינה מפריעה לי כלל ועיקר. אין שום חזקה ששחקן גדול יהיה בהכרח מנהיג (אם כי רובם כאלה). אינני זוקף לחובת אדם היותו נחבא אל הכלים (רק מזכיר שאפילו היה לנו מלך כזה). מה שקצת מפריע לי בעילוי המטורף הזה – בשחקן הזה שאני כל-כך מעריך ונהנה לצפות בו – הוא חוסר היכולת להשתלט על משחקים, זולת יכולת הקליעה.

למזלו ולשמחתנו, יש לו מספיק ימים בהם יכולת הקליעה מספיק טובה, כדי שהוא ישתלט על המשחק. ברם, פעם שנפל על יום חלש בתחום זה, דוראנט צולל ממצוק גדולתו היישר לתהום הבינוניות.

אם ניקח את חברו לקבוצה, ראסל ווסטברוק, אזי שהאחרון יכול להשתלט על משחקים בלא מעט דרכים. זה יכול להיות באמצעות יצירת מצבים לאחרים, כניסה עד הטבעת ו/או ניסיון לסחיטת עבירות, מהלכים הגנתיים, מאבק על כדורים חוזרים ועוד. ואינני מדבר בדרך אגבית כפי שקורה לכל שחקן במהלך המשחק, אלא על מטרה שהשחקן מציב לעצמו מעבר לסטנדרט. אצל דוראנט לא תראו את הנזכרים לעיל. נדיר שהוא יוריד שחקן בממדים שלו לאותיות או שישתק את כוכב היריבה. איפכא מסתברא – חלק מהאסטרטגיה בבחירת תמהיל השחקנים שיקיף את דוראנט היא החבאתו בהגנה. כן, ניתן לראות אותו מדי פעם מפיק איזו מרגלית בדמות חסימה על זריקה מכרעת, אולם אין הדבר מייצג. גם בעונת ה-MVP שלו וגם בעונה הנוכחית הוא מוקף בשחקנים שחלקם טובים הגנתית וחלקם עילויים בתחום זה.

דוראנט, עם כמה שהוא מדהים, לא משנה את האסטרטגיה ההגנתית של היריבה. נכון, בדרך כלל ישמור עליו המגן המוביל בעמדות הרלוונטיות, אבל זה לא שכל מבנה ההגנה של היריבה ישתנה, כמו שקורה למשל במקרים של ג'יימס הארדן או ביתר שאת במקרה של סטפן קרי. מדוע? כיוון שאו שהוא קולע עליך או שהוא…טוב, קולע עליך. זה הנזק שהוא גורם. נזק אדיר, אך לא מגוון.

אז אני שוב מדגיש את הנקודה – קווין דוראנט ממייצרי הנקודות הגדולים בהיסטוריה, אבל הוא יותר מדי חד גוני. בדרך כלל לא יצליח מאן דהוא למנוע ממנו לייצר נקודות רבות באחוזים יפים. ברם, פעם שמנע ממנו זאת, עיקר את השפעתו על המשחק.

שלא יובן לא נכון, אינני מאשים את דוראנט בכך, אלא רק מבהיר למה השחקן הפנטסטי הזה, לדעתי, טרם עשה את קפיצת המדרגה שעשו שחקנים אחרים ברמת הכישרון שלו, בדרך לשמנא והסלתא של היסטורית הכדורסל.

לפוסט הזה יש 89 תגובות

  1. הבעיה של התאנדרס שיש להם קליקה של שני שחקנים. דוראנט וראסל לא מאפשרים לשחקנים נוספים להתבטא. תאנדרס זו הצגה של שני שחקנים.
    השחקנים סביב שחקנים אילו לא משתפרים. אני חושש שהם אפילו נסוגים ביכולתם.
    הארדן, רגי גקסון, גרמי לאמב כולם טובים או הרבה יותר טובים מחוץ למסגרת התאנדרס.
    העיה של דוראנט שהוא לא מספיק טוב לנצח משחקים חשובים לבד.
    הצרה שלא קיים שחקן כזה , אפילו לא מייקל גורדן.

  2. הבחור לוקח חסימה וחצי כמעט למשחק. יש לו משחקים של 3-4 חסימות. הוא חוטף כדור אחד למשחק בממוצע, יש לו משחקים של 2-3 חטיפות. הוא לוקח 7.6 ריבאונדים למשחק, שזה מקום שני במשותף עם לברון ברשימת הריבאונדים לSF (הראשון עם 7.7 זה פול ג'ורג' שהשנה משחק 4).
    לא רואה איך אפשר להגיד שיש לו איזה מגבלה בהגנה.

  3. בעקבות הערה של גלעד חשוב לי להבהיר שאני ממש לא בא לומר שדוראנט אינו מוסר טוב או אינו ריבאונדר טוב, אלא שנדירים המצבים בהם במשחקים עליהם נדרש להשתלט הוא מפיק מהכלים הנ"ל יותר מאשר בד"כ, כפי שלמשל חברו לקבוצה יודע לעשות, במקרה הצורך.

  4. בעונת הMVP שלו, לפני שנתיים, לבד הוא סחב את הקבוצה כל העונה (הוא שיחק 81 משחקים ווסטברוק 46 משחקים) למאזן השני בטיבו בליגה 59-23, רק קצת מאחורי ה61-20 של האלופה ס"א, ובפלייאוף, הפעם יחד עם ווסטברוק שכבר חזר, הם הודחו בגמר האזורי על ידי האלופה המדהימה ס"א.
    לא מבין איך אתה אומר מה שאתה אומר עליו בפוסט הזה.

      1. ממש לא רק יכולת הקליעה. באותה עונה לקחתי לדוגמא רצף של 18 משחקים במשך חודש וחצי, החל מסוף דצמבר עד 13 לינואר, כשכל הזמן הזה ווסטברוק פצוע.
        המאזן 13-5, כאשר 3 מההפסדים בהפרש ממש צמוד.
        הממוצע של KD ברצף הזה הוא 35 נקודות למשחק באחוזים של 54-40-89, 7.5 ריבאונדים, 6.3 אסיסטים, 1.3 גניבות. 0.7 חסימות, ו3.9 איבודים (הכדור היה בעיקר אצלו).
        אז, כן, הוא הקלע המושלם אז ברור שהוא קלע הרבה, אבל הוא עשה גם הרבה דברים אחרים כפי שאתה שם לב, והוביל את הקבוצה לאן שצריך.

  5. אחד הפוסטים הכי פחות מדוייקים באתר
    http://www.nbaminer.com/clutch-time-stats/

    דורנט שלפני הפציעה הוביל את הליגה 3 עונות ברציפות בקטגוריות הקלאץ פלייר ( הסבר בגוף הלינק )

    העונה הוא 8 ווסטברוק 7

    חד גוני ? שחקן בגובה 208 שדופק שלשות מ 9 מטר , דאנקים , גאמפרים מחצי מרחק ?
    להחביא אותו בהגנה ?
    תשאל חצי מה GM בליגה איזה שחקן הם היו לוקחים לבנות עליו קבוצה – דוראנט ראשון

        1. אז מה אתה רוצה שהוא יעשה חוץ ממה שהוא עושה?
          שומר אישי נהדר? V
          ריבאונדר סביר פלוס? V
          מוסר מצוין? V
          יכול לקלוע בכל דרך אפשרית (וגם בכמה לא אפשריות)? V
          מה עוד אתה רוצה ממנו?

          1. מסכים פה עם מתן.
            דוראנט הוא מכונת התקפה עילאית שקולע מכל מצב ובמגוון דרכים, אבל יש אצלו את ההרגשה שחסר לו הגרוש ללירה.
            אולי פשוט נוח לו עם זה שווסטברוק לצידו עם כל ההיפראקטיביות שלו.
            לגבי זה שהוא שומר אישי נהדר, אני ממש לא מסכים, ואפילו דוראנט אומר שהוא שומר טוב אבל יש לו עדיין איך להשתפר. לא זכור לי משחק שאמרו שדוראנט פשוט חיסל איזה כוכב יריב הגנתית.
            תמיד גם במשחקים מול לברון נראה כי לברון יוצא עם היד שלו עליונה ומצליח להתמודד עם דוראנט מאשר דוראנט מצליח להתמודד עם לברון.

    1. תוסיף למה ש-MBK ציין גם חדירות, פייד אווי ג'מפארס, פוסט אפים – השחקן הזה עילוי, עם הארסנל ההתקפי הכי רחב כיום. בליגה.

      ממש לא צריך להחביא אותו בהגנה – מעבר לנתון החסימות שהוזכר כאן, שחקנים ששיחקו נגדו ציינו שבגלל האורך שלו (length) מאד קשה להם מולו. יש לו ווינגספאן פסיכי של 6'7 (לצורך ההשוואה – לשאקיל היה 7'7 והוא היה 1'7 ודוראנט הוא משהו בין 9'6 ל- 10'6).

  6. אין שום צורך להחביא את דוראנט בהגנה – הוא מוריד את אחוזי הקליעה של השחקנים מולו ב-4.5% . וזה עקבי על כל הטווחים.

    1. מישהו אמר באחד הימים השבוע בערוץ הספורט ששני השחקנים שקולעים מולם ב-% הכי נמוך לשלוש בליגה הם לברון ג'יימס וכרמלו אנתוני.
      אם זה נכון ואם אתה לא מבין איך זה קשור אוכל להרחיב.

      1. אם המקורות שלך הוא מישהו בערוץ הספורט אז אשרייך
        בוא נסכם שאין מה להבחיא את דוראנט בהגנה ( קלישאה חבוטה שפיני גרשון עוד אחד מיושבי ערוץ הספורט משתמש בה )
        מילא שדוראנט לא שחקן הגנה לפי הפוסט אבל כשאתה מכניס לדיון את כרמלו זו באמת יותר מידי עבורי
        אני הולך לשתות כד מים להרגע

          1. מול קוואי שחקנים קוליעם שלשות ב-29%.

            רק בשביל הפרספקטיבה של הדיון, ווסטברוק מאפשר לשחקנים שמולו לקלוע שלשות ב-39%. יותר מכך באופן כללי השחקנים שזורקים עליו קולעים בכ-3.7% יותר מהממוצעים הרגילים שלהם.

  7. סטטיסטיקה זה דבר יפה.. בפועל okc לא מגיעה לכלום.
    שחקן בקליבר הזה סופרים באליפויות.
    הרוגע הזה באוקלהומה לא מביא לתוצאות.
    לדעתי שוק שונה יוציא ממנו משהו אחר.. וושינגטון ל.א או משהו בסגנון.
    עד אז נמשיך להיאחז בסטטיסטיקה ונראה את קארי לברון או דאנקן לוקחים אליפויות.

  8. נראה לי שמה שמפריע לך בדוראנט הוא שהוא נותן לווסטברוק להיות מה שהוא לא יהיה לידו במקום לתת לו כאפה ולשים לו חותמת על הפרצוף שאומרת אני שחקן בקבוצה של KD.

    מפריע לך שהוא לא לברון מייקל או קובי ודורש שכולם יתקפלו בפניו.

    1. אני חושב שאם זה מה שהיה מפריע לי הייתי כותב זאת. לא מרגיש שכולם מתקפלים בפני דאנקן למשל, אבל בשיאו הוא ידע להשתלט על משחקים באמצעות כלים רבים ומגוונים.

        1. לא. אני גם לא מסוגל להגדיר אהבה, אבל אני כן מסוגל להצהיר שאני אוהב את אשתי וילדי.
          כלומר, אני יכול להגיד, בד"כ בדיעבד, שהיא השתלטות על משחק, אבל לא יודע להציב קריטריונים ברורים.

  9. הטענה שלך קצת מוזרה. דוראנט כבר הוכיח שהוא יכול להשתלט גם על משחקים וגם על סדרות. אתה טוען שהוא עשה זאת בצורה חד גונית של קליעה אבל למיטב הבנתי זו מטרת המשחק…
    לאורך כל הקריירה שלו הוא משפר אספקטים במשחק שלו ולדעתי הוא עשה את המעבר מסקורר עילוי לשחקן עגול כבר בעונת הMVP שלו.
    גם מי שטוען נגד המנהיגות שלו כנראה שכח או לא ראה את נאום הבחירה שלו.
    אני טוען כבר הרבה שנים שהשילוב של דוראנט וראס לא יכול להוציא את המיטב משניהם. שני שחקנים ענקים שאוהבים לשחק ביחד ושהנסיון לא לדרוך אחד לשני על הרגליים דורך בסוף על שאר הרוטציה. גרין, הארדן, ג'קסון, לאמב (הקורבן הנוכחי קנטר) ועוד כל כך הרבה כישרון הלך לאיבוד תחתיהם כשרק אוכל שאריות כמו איבאקה מצליח לשרוד…
    שנים של לעג על סקוט ברוקס שבנה קבוצת הגנה מעולה צפים עכשיו כשתבנית ההתקפה של okc נראית בדיוק כפי שנראתה בעבר…
    אז גולדן סטייט על הגל, סאן אנטוניו ממציאים את עצמם מחדש והחלון של התאנדר נראה שנסגר. אני עדיין טוען שאנשים מפספסים כמה דוראנט גדול ורק בגללו אני חושב שהתאנדר יגיעו לפחות לגמר המערב.

    1. בהחלט! זו מטרה המשחק והוא עושה זאת מצוין – ייתכן שיותר טוב מכל אחד אחר. אני שב ומדגיש – אין לי כל טענה כלפיו. אני רק מעלה נקודה שנראית לי מעניינת לגביו.
      לגבי השתקפות הנהגה מנאומים – ראש הממשלה ואידך זיל גמור.

  10. כתבתי את זה כתגובה לתגובה, אבל אולי עדיף ככה.
    ממש לא רק יכולת הקליעה. באותה עונת MVP לקחתי לדוגמא רצף של 18 משחקים במשך חודש וחצי, החל מסוף דצמבר עד 13 לינואר, כשכל הזמן הזה ווסטברוק פצוע.
    המאזן 13-5 לטובת OKC, כאשר 3 מההפסדים בהפרש ממש צמוד.
    הממוצע של KD ברצף הזה הוא 35 נקודות למשחק באחוזים של 54-40-89, 7.5 ריבאונדים, 6.3 אסיסטים, 1.3 גניבות. 0.7 חסימות, ו3.9 איבודים (הכדור היה בעיקר אצלו).
    אז, כן, הוא הקלע המושלם אז ברור שהוא קלע הרבה, אבל הוא עשה גם הרבה דברים אחרים כפי שאתה שם לב, והוביל את הקבוצה לאן שצריך.

    1. אז אם טרחת לכתוב בנפרד לשם הנוחות, אגיב לך כאן.
      כמו יהודי טוב, אשאל אותך שאלה שתבהיר את הנקודה: כמה משחקים של ווסטברוק או פול ג'ורג' או קוואי אתה זוכר שהם קלעו כ-15 נק' ואמרת לעצמך "למרות שלא קלע הרבה, הוא היה בכל מקום וניצח עבור קבוצתו את המשחק"? כמה פעמים יצא לך לחשוב כך במקרה של דוראנט?
      (ואם תגיד שיש לו פחות משחקים של 15 נק', אז אפשר להסתכל על זה גם באחוזים).
      כשדוראנט לא קולע טוב, נדיר שיש לך הרגשה שחלקו בניצחון הקבוצה הוא 30%-40% (לא מספר מדעי או סטטיסטי, אלא בתחושה). אצל דאנקן למשל זה קורה הרבה יותר.

      1. זה קצת נשמע כאילו אתה מתאר איזה אהרון אפללו משוכלל וגבוה.

        רק העונה אני זוכר שני משחקים בהם הוא קלע (אולי רק באחד מהם) וחסם לניצחון בשניות האחרונות.

        1. היו לו עוד חסימות קלאץ׳ באורלנדו באחד באחד המשחקים הראשונים העונה.
          ונגד הקליפרס הוא קלע סל נצחון אחרי משחק חלש יחסית ואז חסם את פול

        2. אם כך, אז או שלא הסברתי את עצמי טוב או שאתה לא הבנת וכדאי שתקרא שנית את הפוסט.
          על כמה משחקים אפללו השתלט בקריירה? דוראנט עושה יותר בחודש. דוראנט מכריע המון משחקים, הוא פשוט עושה זאת עם כלי מאד ספציפי.
          וכן, היתה לו חסימה מנצחת, אך לא, זה לא מייצג.

          1. אמרת שאתה מחדד או מעגל פינות לשם הדיון, אני טיפה מקצין. כן, אמרת שהוא משתלט על משחקים בעזרת כלי אחד ספציפי, מה שגורם לכך שאתה קצת מתייחס אליו כאל קלעי עילאי בלבד.
            אם אני מבין נכון מה אתה מחפש, זה משהו שדומה למה שקרי עושה. הוא גם קלעי מדהים (אפילו יותר מדוראנט), אבל יש לו את התנועה הבלתי פוסקת שמאפשרת לשחקנים אחרים להתבטא. אתה טוען שלדוראנט אין את זה. כמו שאפללו בהתקפה בדרך כלל מתמקם ומחכה למסירה טובה, זה נראה שאתה קצת טוען (שוב, בהגזמה) שדוראנט קולע טוב מאוד, אבל לא עושה הרבה מעבר. או לפחות שהמעבר הזה לא מנצח משחקים. אבל גארד ענקי, שמתפתח ככל שעובר הזמן במשחק הפוסט שלו, עם קליעה כמעט נדירה, שגם נלחם על כל כדור, משיג ריבאונדים, חסימות ואסיסטים, שגם עושה תרגילי ד"ר ג'יי, זה לא מספיק כדי לעשות מעבר?

            שאלתי על ההגדרה להשתלטות. חשבתי שמכיוון שאני נוטה לסדול מסטטיסטיקה (כוונתי כל חיי למקצועות ריאליים ואחת הבחירות הראשונות שלי כבוגר היו לוותר על כל זה), ואתה, עד כמה שזכור לי, מחובביה, תוכל לעזור לי להבין בדיוק מה חסר.
            אם שאלת על זכרון, אז אני זוכר שני משחקים שהוא הכריע בעזרת חסימות, ורק העונה. כלומר, 2 משחקים צמודים בפחות משלושים משחקים. אז עבורי, יש לו יותר כלים. אם זה משהו סובייקטיבי, אז כנראה שלעולם לא נוכל לשכנע אחד את השני.

  11. לצערו של דוראנט זה מרגיש כאילו הוא בדרך להיות מספר 2 של ווסטברוק, לא בהכרח מבחינת היכולת.

    קובי בראיינט עם כל השנאה אליו, היה גורם לשחקנים לידו לשחק טוב יותר, גם אם התפקיד שלהם בקבוחה היה מאוד מצומצם.
    פישר היה קולע את השלשות, ארטסט מרביץ ושומר על וכן הלאה..
    לוובטברוק כן יש את הניצוץ והרוע שיש לבראיינט, לברון ושאר הגדולים שהם גם דמות דומיננטית. לדוראנט פשוט אין.

    מה אני רוצה לומר בזה? מי קלע את השלשה שניצחה את סקרמנטו? מי קלע את הסל העצום מול הספארס עם 0.4 לסוף? מי קלע את השלשה הגדולה בתולדות המשחק במשחק 6 שנתנה בסוף אליפות?
    שחקני המשנה.
    באוקלהומה זה לא קורה. אחרי 2 מאמנים עדיין זה קבוצה של 2 שחקנים שבראש נהיררכיה יש שחקן שלא רוצה להיות בראש ההיררכיה. אבל ככה לא לוקחים אליפויות.

    שחקנים כמו הארדן ורג'י ג'קסון הפכו לסופרסטארים רק אחרי שסיימו את דרכם באוקלהומה,,זה כבר לא מפתיע.

    אולי את האופי של דוראנט אפשר להשווץ לשל דאנקן, רק שבצד ההגנתי הוא עוד 3 גלגולים לא יהיה כמוהו, וגם כשחקן קלאץ' יש לו קילומטראג' רב כדי להגיע אליו.
    אבל הכי חשוב? סימן ההיכר של דאנקן והספארס הוא ששחקן שמשחק אצלם מוציא מעצמו הרבה יותר מערכו האמיתי, וזה ההיפך הגמור מאוקלהומה.

  12. דוראנט שחקן ענק שיכול לסחוב קבוצה כסופרסטאר יחיד (בניגוד לראסל) ואף הוכיח זאת. יש לו שתי בעיות רציניות: פציעות וווסטברוק.

  13. יכול להיות שהבעיה שהייתה להארדן היא לא ששיחק עם דוראנט ווסטברוק אלא ששיחק עם ווסברוק ?
    הוא גם היה מעט אנמי עד שעבר ליוסטון.
    יכול להיות שאם דוראנט יפרד מהצ'יטה הוא ישתפר באותו האופן ?
    וכדי להבהיר
    אני חושב שווסברוק ענק. במלוא מובן המילה. כנראה שהצל שלו גדול מדי….

  14. אחת הטענות שלך היא שראסל יכול להשתלט על משחקים. זה נכון, אבל הוא עלול לחרב אותם תוך כדי השתלטות.

    אני מניח שלא היית כותב את הפוסט אם לדוראנט היו אליפויות. הוא לא היה רחוק. מה שמנע ממנו (אם זכרוני תקין):
    – מיאמי בשיאה עם 3 סופרסטארים
    – סן אנטוניו בשיאה
    – פציעות.

    עכשיו במערב יש גם את גולדן סטייט, אז סיכוייו ירדו.
    מאמין שיסיים קריירה עם טבעת, לא בטוח שזה יהיה באוקלהומה.

    הפוסט מהנה גם כבסיס לויכוחים. תודה

    1. לך תוכיח שאין לך אחות…
      ספקולציה שאני באמת לא יודע להתייחס אליה וזה גם לא כז משנה.
      לפעמים אני מחדד או מעגל פינות כדי ליצור בסיס לדיון. מחמאה בשבילי שזה מצליח.

  15. דוראנט מקיים משוואה מדהימה ובלתי אפשרית, הוא השחקן הכי טוב בעולם(ביחד עם סטף ולברון), אבל הוא לא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו.

  16. חברים יקרים, הואיל ואנחנו בסופה של שנת מס ייקח לי זמן ארוך מהרגיל להתייחס לכל הטענות, אך כהרגלי בקודש אני מתעתד להתייחס לכל הפחות למהותיות שבהן.

  17. עם כל התותחות שאינה מוטלת בספק והמספרים והאחוזים והmvp, אין ספק שחסר לו האינדריגיאנט אקס שהופך ילדות חמודות עם קוקיות לגיבורות על שנלחמות במפלצות.

    1. היי, "בנות הפאוורפאף" יכול היה להיות כינוי מעולה עבור ילדי אוקלהומה – בלוסום, באבלס ובאטרקאפ (הארדן, דוראנט וראסל).
      כמה חבל שבסוף הם הפסידו לביט אולס (הפעם היחידה שארבעת האויבים הראשיים של הבנות התאחדו לקבוצה והצליחו לנצח. וגם פרק מעולה מלא ברפרנסים לביטלס) ומעולם לא חזרו למעמד.

      1. Meet the beat alls זה אחד הפרקים המצויינים ואחלה כינוי לטריו ההוא של מיאמי ( לברון כמוג'ו ג'וג'ו וכו'). בסוף יש גם אחלה מחמאה ליוקו אונו.

          1. שלא עושה צדק ליכולות השירה המהוללות של גברת אונו, שנשמעת בדרך כלל כאילו היא מגרדת לי את עור התוף עם פומפייה תוך כדי ניסור המוח שלי בעזרת מצת.

  18. אני דווקא חושב שהפוסט מדויק.
    סקורר זה דבר אחד, מנהיג זה דבר אחר. הוא סקורר.
    בנוסף אני חושב שהוא (והחבר השני שלו, צב הנינג'ה), הם קצת טיפשים וזה מתבטא בין היתר גם במגרש.

    1. טיפשים as in בעלי איי קיו כדרוסלני נמוך (מסכים לגבי ווסטברוק – קבלת החלטות נוראית, עקומת לימוד שאינה משתפרת במובן זה, אבל לא לגבי דוראנט) או טיפשים באופן כללי?

  19. אני חושב שמעניין להשוות את ווסטברוק-דוראנט לסטוקטון-מלון.
    גם מלון היה בבסיסו סקורר.
    אלא שהוא נתן את הנקודות שלו במסגרת שיטה מובנית ומסודרת (הקרדיט לסטוקטון וסלואן).
    השיטה הזאת יצרה מצב של מיקסום יכולתם של חבורת הנגרים מסביבם והתגייסות כוללת במסגרתה. הוא פשוט היה המוציא לפועל.

    במצב של OKC, הנקודות שדוראנט נותן הן לא במסגרת כלום מלבד פעולות סולניות (כנ"ל ווסטברוק). אין שום שיטה שמגייסת את כולם אז הנקודות שלו לא מתורגמות למנהיגות (כמו אלו של מלון).
    ומכאן התוצאות – במקרה של יוטה הצמד הביא חבורת נגרים לטופ, במקרה של OKC שחקנים טובים בהרבה מסביב לצמד המוביל הופכים בעל כורחם לחבורת נגרים.

    יכולת אישית ואתלטית עדיפה של הצמד הנוכחי, ויכולת גבוהה יותר של הצוות המסייע מביאה לפחות תוצאות.
    עוד הוכחה שלמרות התהליך המתמשך של הפיכת הכדורסל למשחק של כוכבים ושואו, הכדורסל הוא משחק קבוצתי בבסיסו וככה צריך לשחק אותו כדי למקסם תוצאות.

  20. קראתי את כל התגובות הענייניות.
    שכחתם מה הוא עשה באליפות העולם בטורקיה כשהוא (המון לבדו) ניצח את כל העולם.
    אילו אני מקים קבוצה ה-י-ו-ם בכושר העכשווי של כולם, אני מתחיל עם קאווי לינרד או דוראנט כבחירה ראשונה. ברור שסטפן קרי הוא הבחירה של כולנו לשקן השנה, אבל להתחיל קבוצה הייתי מתחיל כנראה עם דוראנט כי גובה אי אפשר ללמד והוא אולי שחקן ההתקפה מס' 1 בליגה.

    1. תודה דוקטור
      מומי כבר חשב על עצמו שהוא טיפש הבנה
      מומי פירט בפריוויו יומן לייקרס את הסיבות להצלחה של דוראנט
      מומי יש 3 קייסים של חלומות רטובים
      1 דוראנט בלייקרס
      2 קייט אפטון מומי וסופיה ורגה ביום כיף בסופרלנד
      3 יהודה שישליק טובע בירקון

      1. אף אחד לא טען שזה סותר את מה שכתבת.
        פשוט דוראנט הוא השחקן הטוב ביותר ב-NBA או לפחות בין 3 הראשונים, והפרטים לא חשובים לי

  21. מישהו דיבר על סטוקטון-מלון. תזכיר לי כמה אליפויות הם לקחו? כי גמרים איזוריים וגמרים בכלל החבורה הזאת של OKC כבר עשתה.
    גם יוטה המדוברת, של מלון וסטוקטון, עשתה שני גמרים של הליגה, ו-3 פעמים ברצף גמר אזורי, בכולם היא הפסידה לאלופה (סיאטל באיזורי ושיקגו פעמיים בגמר). זה די מזכיר את אוקלהומה שהפסידה בגמר לטריו של לברון ובגמר האיזורי פעם אחת לדאלאס שזכתה אחרי זה באליפות מול מיאמי, ואחרי שנתיים שוב, לקבוצה הכי מלהיבה של הספרס שהשפילה אחרי זה את מיאמי של לברון.
    כל זה תחת מאמן שלא מגרד בכלל את היכולות של סלואן, ובאופן כללי עם סגל וכוכבים צעירים מאוד מאוד.

  22. עידו, הבט, הטענה שלי (ואשמח אם תוכל להפריך אותה מספירת) היא שבדומה ללברון ולכרמלו, שמציגים נתונים יפים בעיקר בגלל זה, גם דוראנט לא שומר על הכוכב של הירידה, בלשון המעטה, כיוון שלרוב זה גם לא יהיה על שחקן ההתקפה השני בטיבו. הרי לברון כבר עונתיים לא משחקני ההגנה הטובים בליגה – כל שכן כרמלו. אבל שכהם נדרשים לשמור על שחקנים פחות טובים וכשהם מתרכזים לא מעט בלרוץ לציפור (מה שמסייע בעיקר בהפרעה לשלוש) זה מראה את הנתונים הנ"ל.
    בדיוק באותו האופן לגבי דוראנט – כשהוא מקבל שחקנים שלרוב שומרים עליהם השחקנים הפחות טובים של היריבה, אז הוא יוריד אותם.
    אם ניקח את קאבס-תאנדר כדוגמה, אזי שלברון ודוראנט לא שמרו אחד את השני. ואם לברון צריך להוריד את האחוזים של וויטרס זה לא בעיה, כי בד"כ מי שישמור את וויטרס הם כל מיני קייל קורבר למיניהם.

    1. כל מה שאני יכול להגיד בנידון הוא שההנתונים הממוצעים של השחקנים שהם שומרים עליהם די דומים (גם משלוש וגם באופן כללי) כלומר אין ממש בסיס לכך שהשחקן שמולם פחות טוב בממוצע.
      וגם כשבודקים את הירידה יחסית למה שהשחקנים עליהם הם שומרים קולעים בדרך כלל הם גורמים לירידה גבוהה באופן חריג.
      שוב כשמשווים לדוגמא את השחקנים שזורקים מולווסטברוק לאלו שזורקים מול דוראנט. נראה שאחוזי הקליעה הממוצעים שלהם באופן כללי הם דומים אבל בעוד שדוראנט מוריד את אחוזי הקליעה מולו ב-4.5% מול ווסטברוק אחוזי הקליעה עולים ב-3.7%.
      כמובן שיש גורמים רבים שמשפיעים על התוצאה הנ"ל אבל היא בהחלט שמה בפרפסקטיבה את התפיסה שדוראנט שומר פחות מממוצע בעוד שווסטברוק טוב ממנו.

    2. אני אגיד לך מה מפריע לי. שחקנים בעלי יכולות התקפיות שנראים לנו צנומים (ראה קרי ודוראנט לדוגמא) מקבלים אוטומטית תיוג של חלשים בהגנה. המספרים מראים לנו שהתפיסה הזו לא קרובה למציאות.
      לא הייתי מריץ אותם לשחקן ההגנה של העונה אבל העובדה שווסטברוק מקבל קרדיט עצום בהגנה בעוד שדוראנט נתפס כשמשהו שצריך להסתיר הם בעיני עיוות לא הוגן.

  23. לגבי דוראנט עצמו, אני מסכים עם חלק מהתגובות – הוא לא חד גוני.

    להפך, במאני-טיים יש את התחושה שהוא יכול לעשות מה שבא לו על המגרש. בפלייאוף שהם הגיעו לגמר הוא היה הריב' המוביל שלהם במשחקים החשובים, למרות שבפנים היו פרקינס ואיבקה וגם ווסטברוק ריב' מעולה לגארד. בכלל, אם היה לו גארד חלש יותר, הוא היה מנהל את המשחק, בדיוק כמו בירד, לברון ורוב הגדולים באמת.

    אבל, ונראה לי שזה אבל גדול –
    עד עכשיו KD זכה לטיפול בכפפות של משי מהתקשורת. לא כי הם נחמדים, אלא כי אישיות מופנמת, במונחי תקשורת = משעמם (דנקן…). מי שעוקב אחרי תקשורת NBA בארה"ב יודע שהוא כבר פעמיים פתח פה על התקשורת, לאחרונה בהקשר של קובי. יש לי תחושה שאם העונה של OKC לא תתרומם, הוא יקבל סיקור הרבה יותר שלילי ממה שהוא רגיל. אם הוא באמת גדול כמו שאני חושב, זה רק יעשה לו טוב.

  24. וואלה, יש מקרים שבהם המספרים לא מספרים את כל הסיפור. אני עם מתן בעניין הזה בגלל שאני זוכר טוב מאד שעל הבמה הגדולה מכולם היה באוקלהומה רק גבר אחד – ראסל ווסטברוק שמו!

    חוץ מזה, מה זה "אמ;לק"?

  25. יש כאן המון תגובות נהדרות ולי מעט מאוד זמן לכן אגע רק בכמה נק' שהתעלמו מהן:

    *מנהיגות – השנה האחרונה ביגרה אותו המון וזה ניכר לא רק בראיונות אלא בשפת הגוף, בתקשורת עם חבריו לקבוצה וכן, גם בלעיתים לדעת לקחת צעד אחורה כשצריך. אני מחכה לשמוע את הדיבורים בנושא בסוף השנה.

    *פיזיות – דוראנט מעונת הרוקי שלו עלה מעל 13 ק"ג ועומד כיום על איזור ה110. המשחק הראשון שקופץ לי לראש הוא האחרון מול ההוקס לפני כ3 שבועות בו KD שמר על הורפורד(כ114 קג) והגביל אותו ל3-14 מהשדה. הוא אחד מהשומרים היותר אנדרייטד בליגה.
    אני מניח שזה מפתיע שבין שני הבחורים בתמונה הבאה מפרידים 13 ק"ג, חלק גדול מכך הוא גנטיקה (כאן מנחם יוכל להסביר יותר משאוכל בעוד מיליון שנה):
    http://cdn2.newsok.biz/cache/lead630-6d01413c264de11049dbb5b163337364.jpg

    *ההגנה של ראסל – את הנתון שקולעים עליו 3.7% יותר מהממוצע לא בדקתי ואשמח למקור, עם זאת, אולי שווה לבדוק לצד זאת כמה זריקות לוקחים מולו כדי להשלים תמונה מדוייקת יותר.
    אני מאמין שזורקים מולו פחות מהממוצע הודות ללחץ שהוא מפעיל ולכמות החטיפות הגדולה שלו. מצד שני, הימורים רבים בהגנה משאירים לא אחת את השחקן שלו פנוי וזה אספקט שהוא צריך להמשיך להשתפר בו. הוא שחקן הגנה ממוצע+ at best

    1. יש הרבה מאד במה שאתה אומר. אם נשווה בין דורנט לווסטברוק שנמצאים באותה קבוצה: על ווסטברוק לוקחים 6.9 זריקות בעוד שעל דוראנט לוקחים 11.4 זריקות (כל הנתונים הנ"ל מאד נגישים בדף הססטיטיקה של כל שחקן באתר הליגה).

  26. הסיבה שאתה לא רואה משחקים בהם דוראנט קולע 15 ועדיין אתה אומר עליו שהוא לקח עליו את המשחק וניצח אותו היא כי אין משחקים שהוא קולע בהם כל כך מעט.

  27. אוקלהומה עם דוראנט ווסטברוק ביחד, ועם דורנט לבד, השיגו הישגים גדולים מאוד. 2 שחקנים נפלאים ורחוקים מלהיות "טיפשים" כמו שמישהו כתב פה.

    הבעיה העיקרית שלהם הייתה המאמן, ואני חושב שהשנה הם ישיגו לפחות חצי גמר מערב.

    צריך גם לזכור שעומדות מולם במערב 2 קבוצות נפלאות, לא כולם יכולים להיות הכי טובים כל הזמן, זה לא אומר שהם רעים או כושלים.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט