בס"ד

חג המכבים הסתיים כידוע בתחילת השבוע.

חג בגימטריה שווה 11 בדיוק ההפרש שמכבי צריכה בשביל עוד חג מכבים, רק שהפעם את היוונים מחליפים טורקים…

במאמר זה ערב משחקה המכריע של מכבי מול דרושפאקה נסקור את כל הניסים והקאמבקים של מכבי לתולדותיה.

ניסים: הכוונה בניסים היא לאיזה שהוא משחק בודד עילאי ובלתי אפשרי (כמעט).

קאמבקים: הכוונה היא להתאוששות מופלאה במהלך עונת משחקים, לאו דווקא במשחק בודד אחד.

מכיוון שמכבי אם תעלה תעשה כאן גם סוג של קאמבק וגם סוג של נס נדבר על שני הסוגים.

1. על הניסים:

מכיוון שאת הניסים הגדולים אני מניח שכולם מכירים, ולכן נאזכר אותם בקצרה.

הנס הראשון: נס בדאלונה.

כשמדברים על רוח המועדון ועל ההיסטוריה של מכבי ,בטח באירופה מדברים על הנס ההוא. עונת 1966-1967, ערב מלחמת ששת הימים, המפעל אמנם רק גביע אירופה למחזיקות גביע (כיום מדובר בשם אחר של המפעל אליו מכבי תיפול …אם לא תעשה נס/קאמבק ביום חמישי).

השלב הוא רבע הגמר, והיריבה חובנטוד בדאלונה  מביסה את מכבי בספרד 51-83. 32 הפרש. מכבי עושה את הבלתי יאומן בגומלין, ומביסה 69-101 בארץ. פיב"א לא שמעו אז על הארכה ולכן התייצבו הקבוצות למשחק מכריע כאן בארץ…מכבי טיילה ל-51-75 ולכרטיס לחצי הגמר.

בחצי מכבי הדיחה בקלות את בורגס מבולגריה ונוצחה בגמר ע"י האימפריה של וארזה במה שהפך לגמר הראשון בכל הזמנים של מכבי באירופה (וכמובן של קבוצה ישראלית כלשהי). השמות הבולטים היו המאמן יהושע רוזין וכן טל ברודי ותנחום כהן מינץ.

במובן מסוים דווקא נס זה דומה למפגש של מכבי מול הטורקים, שכן אחרי הכל מגיעות 2 קבוצות לשני משחקים על כל הקופה. אמנם מול דרושאפקה זו שיטת ליגה אבל לבסוף הכרטיס יקבע במנצחת בסיכום שני המשחקים ביניהן.

תחליטו אתם מה נס יותר גדול-להגיע הביתה לאחר תבוסה של 32 הפרש ולעלות או לקבל בראש בארץ 11 הפרש ולמחוק זאת בחוץ…

הנס השני: נס ז'לגיריס

(להלן נס קובנה).

נס זה בעיני הוא המשמעותי ביותר ולכן גם הגדול ביותר בתולדות מכבי. את סיפור המקרה אנו מכירים מצוין (לא יאמן שעברו כמעט 12 שנה ! ).

בקצרה ממש משחק על כל הקופה כשהמנצחת בפיינל פור, בתל אביב. 15 שניות לסיום קובנה עדיין ביתרון 6. מכבי הורידה ל-5, פספסה עונשין, ואז 5 שניות לסיום בלו (אז בלותנטאל) שהיה טוב מאד עם 19 נק' באותו משחק מחטיא שלשה וניקולה (שהיה רע מאד) לוקח ריב' ושם 2 נקודות, מה שמוריד את ההפרש ל-3.

שאראס היחיד שתיפקד מהכוכבים הגדולים ,ובכלל למעט בלו (עם 37 נקודות!), ביצע עבירה חמישית על שחקן שלא החטיא קליעת עונשין כל הטורניר, גידיריוס גוסטאס. הוא כבר חיבק את חבריו מליטא ואיחל להם הצלחה בפיינל פור …את ההמשך כולכם מכירים.

בעיני זה הנס המשמעותי ביותר עקב חשיבות המשחק שהיה חשוב באופן יוצא דופן.

מכיוון שזה לא רק משחק מכריע לגבי עלייה לפיינל פור זה הרבה מעבר לכך.

ראשית : הפיינל פור נערך בארץ. בפעם השנייה (והאחרונה עד כה). את הפעם הראשונה מכבי פספסה כי זו הייתה העונה היחידה מאז שנות ה-70 שמכבי לא השתתפה בגביע אירופה לאלופות/יורוליג/סופרליג (שריד לתקופה עתיקה שבמסגרתה היה צריך לנצח באליפות בשביל לייצג את ישראל באליפות אירופה-ר.ו).

מכבי רצתה תיקון והציבה את הסגל הכי אגדי שלבש צהוב, עם שאראס ,פארקר וניקולה הכוכבים הגדולים, וכן טל בורשטיין ובאסטון בחמישייה עם שארפ, תומאס  ובלו כמחליפים…ובקצה קצהו של הספסל ישבו שלף (עם מסירת הקוורטרבאק הידועה) והלפרין (ששיחק כל הארכה). על הקווים עמדו פיני גרשון כמאמן ודיוויד בלאט כעוזרו.

בקיצור מכבי השקיעה הכל בכדי לעלות לפיינל פור הביתי, ואלמלא הנס הגדול הכל היה הולך לטמיון. לכן לנס זה חשיבות מיוחדת.

שנית : המצב הביטחוני היה בכי רע באותה תקופה. ולנסיה החרימה לפני כן משחק בארץ כי לא רצתה לבוא והצפי של כולם היה שהנהלת היורוליג תתקפל בפניה או לכל הפחות תעביר את הפיינל פור למקום אחר, אך שמעון מזרחי עשה את הבלתי יאומן במקום בו כל הפוליטיקאים נכשלו והצליח כנגד כל הסיכויים להשאיר את הפיינל פור בארץ.

(ובעיני לפחות על זה בלבד הוא ראוי היה לפרס ישראל…אולי לא לספורט אבל כן לתיירות ולקשרים בינלאומיים …שכן בזכותו באותה העת גם הכדורגל וענפים נוספים זכו לארח בארץ). לכן לאחר כל זאת מה מרה הייתה האכזבה המקצועית אם מכבי הייתה נכשלת…ואכן רעדו הידיים לשחקנים…אבל נס זה נס.

שלישית:

בגלל השושלת. ההיסטוריה זוכרת ולענ"ד תזכור את הקבוצה ההיא עוד הרבה שנים, כקבוצה הטובה של מכבי בכל הזמנים ואחת הטובות ביבשת בכל הזמנים, ובעיני לפחות לבטח הקבוצה האטרקטיבית ביותר לצפייה בכל הזמנים.(אירופה)

אלמלא הנס הקבוצה הזו הייתה מתפרקת ולא מגיעה לכלום, ולא היינו חווים את הרגעים המרטיטים שהקבוצה הפיקה כגון 74-118 בגמר מול בולוניה .

הנס השלישי-נס מילאנו:

שוב עוד נס שכולנו מכירים לא ממזמן . מכבי בפיגור 12 מורידה ל-72-65 2 דקות לסוף. מילאנו עולה בחזרה ליתרון דו ספרתי מכבי מורידה ל 78-70 וחוטפת מהלך של 4 נקודות. היקמן מוריד ל-84-80, ורייס מוריד לנקודה. דניאל האקט מעלה לשתי נקודות, טירייס רייס קולע שלשה גדולה ומכבי מובילה בנקודה.

השופטים שורקים עבירה מפוקפקת על לינגפורד אקס מכבי שקולע את הראשונה …ומחטיא את השנייה. מכבי מנצחת בהארכה, בדרך ל-1-0 ולניצחון בסדרה.

מעבר לנס המשחק הזה היה משמעותי. כי לא רק שהוא פרץ את הדרך של מכבי לפיינל פור ולזכייה בגביע ,אלא הוא שינה את הקבוצה כקבוצה וכמובן כיחידים

טייריס רייס למשל יכול בשקט לחלק את העונה שלו במכבי לשני חלקים:

1. עד המשחק מול מילאנו
2. אחריו.

חוץ מרייס והיקמן כיכבו במכבי הזו דווין סמית',סופו, אלכס טיוס ומעל כולם (בעיני) שחקן אגדי בשם דיוויד בלו…ובכל זאת המלך דוד האמיתי היה כמובן דיוויד בלאט.

 

---

דירוג חמשת הקאמבקים הגדולים בתולדות מכבי:

כפי שכתבתי בפתיחה, ניסים הם משחק אחד וקאמבקים הם תהליך שלוקח זמן, ולכן ראינו ניצחונות הרואים של מכבי במשחק בודד וכן בשיטת הנוקאאוט ובהמשך נראה ניצחונות גדולים בשיטת ליגה (קצרה או ארוכה).

מה שלא ראינו זה ניצחונות פליאוף גדולים ולכן ראויה לאזכור הסדרה הנפלאה בשנת 2000, בין מכבי לבולוניה (פאף).

מכבי הגיעה עם יתרון ביתיות למי שאמור להיות ניצחון בסדרה שתביא אותה לראשונה זה 9 שנים לפיינל פור, אלא שמכבי נוצחה בביתה 65-62 ונראה היה שמכבי תמשיך להמתין.

את המשך הסיפור סיפר אלעד אייל חברי בתזכורת לאחר פטירתו של נייט האפמן. נייט ז"ל היה בשיאו בסדרה ובמשחק השני בבולוניה הוא קלע 29 נקודות כולל 19/19 מהקו לסנטר!

מכבי ניצחה 80-73 והשלימה את הקאמבק בניצחון ביתי 64-79 בארץ שהעלה אותה לפיינל פור, שם הגיעה עד הגמר לאחר ניצחון על בארסה. אז התל אביבים נכנעו לאקס עודד קטש ופאנתיינקוס.

מקום חמישי עונת 1990-1991 בית הגמר.

קצת רקע:

התקופה סוף עידן קווין מגי ז"ל, אחד הזרים הגדולים בתולדות מכבי, שעזב אחר 6 עונות ו-3 גמרים אירופאים.

במהלך העונה הייתה מתיחות במפרץ הפרסי עקב פלישת צבא עיראק לכווית, הפלישה החלה כבר באוגוסט 1990 ולקראת סוף השנה האזרחית פרצה המלחמה.

ישראל שילמה את המחיר הראשוני בגין המלחמה, כאשר טילי סקאד טווחו על שמי הארץ ובעיקר מרכז הארץ. קבוצות סרבו לבוא לכאן, אך גם הפעם שמעון מזרחי לא התרגש. הוא סידר עם פיב"א את זה שמכבי תחליף ביתיות עם כל הקבוצות כך שהללו יבואו לכאן לארץ בסיבוב השני מתוך תקווה שהמלחמה תסתיים עד אז.

אבל עוד קודם לכן מכבי סבלה ממספיק צרות מקצועיות. ראשית המחליף לקווין מגי היה לא אחר מאד הורטון אחד הזרים הגרועים בתולדות מכבי וכנראה שגם בתולדות  המשחק בכללו….נכון שמאז "פיארו" את סגל מכבי עוד כמה שחקנים "גדולים", למשל קינג בעונת 1992-1993 .אך רוב השחקנים (לא קינג) הגיעו במציאות מרובת זרים. הורטון הגיע כשחקן "חיזוק" (איך שכונו אז הזרים)  כאחד מצמד בלבד.

גם הזר השני דונלד רויאל  לא הבריק יותר מדי … אמנם לאחר מכן הוא יעשה קריירה יפה מאד בנ.ב.א .(גמר נ.ב.א עם אורלנדו של שאק ופני בשנת 1994-1995, הדיח את מייקל ג'ורדן). אך באותה העונה הוא היה צעיר, וכשל בעיקר בתחילתה .(אח"כ השתפר). זה הוביל לכך שההפסדים הגיעו בזה אחר זה כולל לפזארו בבית ולקבוצה מצחיקה בשם קינגסטון מאנגליה (64-62 במשחק כ"כ עלוב עד כדי כך שכאשר אני רואה משחק רע במיוחד של מכבי אני משווה זאת לאותה קינגסטון).

החלפת הביתיות ורצף משחקי החוץ  גרמו גם לכמה תבוסות לא נעימות כולל בסלוניקי מול אריס ובברצלונה (64-89). אלא שכשהמלחמה הסתיימה הקבוצות חזרו ארצה והחל מומנטום ניצחונות. כבר בשלב מוקדם הסתבר שמקומם של ברצלונה ,פזארו וספליט מובטח בפיינל פור, ועל המקום הרביעי נאבקות מכבי ואריס סלונקי. היוונים עשו כל מאמץ לא להגיע ארצה בטענה שהמצב כאן לא בטוח.

למזלה של מכבי שבוע קודם הייתה צריכה להגיע לכאן ברצלונה …שכבר עלתה. ברצלונה הגיעה לכאן כמו גדולה…וכמתנה השאירה יפה את הנקודות בהיכל (68-78 ).

לאריס לא הייתה ברירה והיא באה לכאן למשחק מכריע.הדם הרע שהיא הותירה רק דרבן את הקהל והקבוצה ומכבי ניצחה 89-101 בדרך לקאמבק מרשים שהתרסק בפיינל פור בתבוסה הגדולה ביותר של מכבי במעמד-101-67 בערב יום הזיכרון הידוע לשמצה (לטענת מכבי יום זה לא נכנס בפועל בפריז מקום המשחק).

השמות הבולטים באותה קבוצה היו דורון ג'מצ'י ,גיא גודס, דונלד רויאל, ווילי סימס, מוטי דניאל  ומעל כולם באותה עונה לבאן מרסר.

מקום רביעי עונת 1987-1988.

מכבי, סגנית אלופת אירופה דאז, נפרדה בקיץ ממוטי ארואסטי. גם לי ג'ונסון עזב ובמקומו הצטרף קני בארלו.

השיטה באותה העונה שונתה מבית גמר אחד של 6 קבוצות ו-2 הראשונות בגמר לבית גמר של 8 קבוצות כאשר ארבעת הראשונות ישחקו בפיינל פור .

 

במשחק הראשון של העונה מגי הפצוע לא שיחק וקן בארלו נתן משחק אגדי, ובכל זאת ברצלונה הובילה 107-100 2 דקות לסוף…ואז בפעם המי יודע כמה שינה את העסק אחד בשם מיקי ברקוביץ', שקלע 7 מ-8 הנקודות האחרונות של מכבי, בדרך ל-107-108 סנסציוני.

אך לאחר המשחק הזה מכבי חטפה כמה מכות, כולל הפסד לדן בוש הקטנה (של פול תומפסון ) 102-103, תבוסה בסלוניקי 93-77 מול אריס והפסד ביתי למילאנו 99-93 כבר בשלב די מוקדם הסתבר שפרטיזן, אריס ומילאנו אלופת היבשת ישחקו בפיינל פור הראשון.

לאחר פתיחה צולעת מאד היה נראה שברצלונה הגדולה (של אפי ונוריס ) תהיה זו שתשלים את תמונת הפיינל פור, ובפורים של אותה עונה זה נראה כמעט ודאי כאשר מילאנו שחטה את מכבי 81-113.

ואז פארמאייר, צלף השלשות האיטלקי, אמר למכבי ש"ניפגש בגמר".

הכותרות בעיתונים חשבו שהוא משתף פעולה עם פורים…אבל האמת היא שהוא ידע להעריך את מכבי ואת אלף הנשמות שלה.

ואז בעוד יום סגרירי בחודש אדר (יום רביעי) משדר הערוץ היחיד דאז, ערוץ 1, עוד משחק נפל של נבחרת ישראל ששוב מפסידה לאוסטרליה ושוב לא עולה לטורניר גדול. לאחר שנגמר המשחק וכל אוהדי הספורט בדיכאון …מגיע אורי לוי ומעדכן עם ידיעת כדורסל אחת-דן בוש ניצחה את ברצלונה ופניהם של רוב אוהדי הספורט חזרו ברגע אחד לשמוח (אז מכבי הייתה "הקבוצה של המדינה").

מכבי חזרה להיות תלויה בעצמה וניצחונות על אריס, קלן ואורטז הציבו אותה במרחק משחק מהפיינל פור ההיסטורי…הבעיה שהיריבה הייתה פרטיזן בלגרד של ולאדה דיבאץ, הקבוצה שסיימה ראשונה את בית הגמר. המשחק היה בארץ ומכבי התעלתה כדי לנצח, 84-98. מכבי הגיעה לפיינל פור כדי לפגוש את פרטיזן ושוב ניצחה, 82-87, רק בשביל להפסיד למילאנו בגמר, 90-84.

מקום שלישי: בית הטופ 16 של עונת 2001-2002 .

 קצת רקע:

עונה זו הייתה למעשה עונת הטופ 16 הראשונה. הייתה זו עונת האיחוד לאחר הפיצול בין היורוליג והסופרוליג שנה קודם לכן.

מכבי הגיעה לעונה זו כאלופת הסופר ליג, אבל עם כמה שינויים גדולים.

בראש ובראשונה פיני גרשון התפטר (פרשת המוקה המפורסמת) ולנעליו נכנס דיוויד בלאט בעונתו הראשונה כמאמן ראשי במכבי. נייט האפמן ז"ל הכוכב הגדול עזב כדי לחזור במשך העונה. חזרתו של האפמן גרמה למכבי לשחרר את ניקולה וויצ'יץ' (שייקח אליפות מרשימה בווילרבאן בעונה אישית מצוינת).

חוסיין בשוק הטורקי הועדף על ניקולה, אך לא שיחק בליגה.

שלב הטופ 16 החל עם הבנה שמארבע עולה אחת, והיתר מודחות.

במציאות שכזו כל משחק חשוב מאד בטח בבית וההנחה הייתה שהפסד ביתי והסיפור גמור. כבר במשחק הראשון מכבי כמעט ונוצחה בבית, אך קליעת עונשין של צ'ורצ'יץ' לאחר שריקה מפוקפקת קבעה ניצחון דחוק, 68-69 על צסק"א. שבוע אח"כ הגיעה לכאן ויטוריה של בנט, נוצ'יוני ואוברטו. שלשת קלאץ' של בנט על הבאזר העניקה לויטוריה ניצחון חוץ 78-77 …כן בדיוק התוצאה שמכבי אוהבת…

לא הפעם. כאן כבר העונה נראתה גמורה .

גם ניצחון חוץ בטורקיה על פנרחבצ'ה (91-78) לא ניחם אף אחד. מכבי נסעה לרוסיה ונוצחה 81-77 שגרם גם לרוסים להוביל על מכבי בסיכום שני המשחקים. בנוסף קודם לכן הרוסים ניצחו בספרד את ויטוריה כך שהסיפור נראה גמור.

ואז, במחזור הלפני האחרון, החליטה פנרחבצ'ה שכבר הודחה לא להגיע ארצה, ומכבי ניצחה טכנית 0-20 במה שאמור להיות ערב ההדחה שלה מאירופה…אך בינתיים קרתה התפתחות מעניינת ברוסיה שם ניצחה ויטוריה. ויטוריה, אם כן, הייתה תלויה בעצמה והייתה מרחק ניצחון ביתי על מכבי מהפיינל פור. (הקבוצה הגיע שנה קודם לכן לגמר הסדרות ביורוליג לאחר שהדיחה את אולימפיקוס ואאק ונוצחה 3-2 קשה מול בולוניה של מסינה ,גינובילי ,דנילוביץ ,גריפית וריגודו).

צסק"א מצידה הייתה צריכה ניצחון של מכבי ב-1-4 הפרש וניצחון בטורקיה מול פנרחבצ'ה, ומכבי הייתה צריכה ניצחון בנקודה בתוספת הפסד רוסי או ניצחון 5 הפרש בספרד בשביל להיות תלויה רק בעצמה.

בשורה התחתונה מכבי נתנה את אחד ממשחקי החוץ הטובים בתולדותיה מול קבוצה חזקה מאד והביסה את הספרדים ללא תנאי 94-65 . מכבי הוליכה במחצית 43-33 אך רבע שלישי של 24-12 סגר את הסיפור (51-32 למכבי בחצי השני). פארקר הוביל את הקבוצה עם 24 נק' ,שארפ הוסיף 20 מקדולנד ובשוק עם 14 הטורקי הוסיף 11 כ"ח צ'ורצ'יץ' תרם 10, ספר 4 ,שלף והאפמן 2 כ"א.

החגיגה הסתיימה בחצי הגמר בהפסד מכבי לפאנתנייקוס, היריבה המיתולוגית באותן השנים.

 

מקום שני:

טופ 16 2013.

לראשונה הטופ 16 עובר לשני בתים של 8 קבוצות.

מכבי משובצת עם ברצלונה, אולימפיקוס ,ויטוריה, סיינה, חימקי, פנרבחצ'ה ובשיקטאש.

טרם המשחקים נראה שמכבי תיאבק על מקום בטופ 8, אך סיבוב ראשוני קטסטרופלי שמסתיים במאזן של 5-2 שם את מכבי במצב קשה מאד.

מכבי למעשה ניצחה רק את הטורקיות החלשות (האחרונות בבית), וספגה גם שלושה הפסדי בית בסיבוב אחד…חסר תקדים אז, כולל הפסדים צמודים מאד לויטוריה 71-70 ואולימפיקוס 78-77 (שוב תוצאה שמכבי אוהבת…ומסתבר שוב שמכבי מפסידה בתוצאה הזו בסוף בכל זאת איכשהו היא עולה), וכן לברצלונה 82-77 .

בנוסף חימקי הביסה את מכבי 67-88 ככה שגם מול היריבה הכי פוטנציאלית המצב החמיר עקב שובר שוויון, ולמעט דיוויד בלאט אף אחד לא באמת האמין באפשרות עלייה לרבע הגמר.

בפתיחת הסיבוב השני התייצבה כאן סיינה המפתיעה הגדולה עם מאזן 1-6 בבית. מכבי הביסה 61-92 ועדיין היה זה ניצחון ביתי שלא סתם את הגולל על הפסדי הבית הקודמים.

אלא שמכבי המשיכה לשישה ניצחונות רצופים כולל כאלו עם הרבה אופי. שבוע אח"כ מכבי השיגה ניצחון בויטוריה (66-62). אח"כ מכבי ניצחה בטורקיה (94-85 את פנרבח'צה ) ,שבוע אח"כ מכבי גירדה 79-80 מול חימקי  ואז הגיע הניצחון מול אלופת היורוליג אולימפיקוס (73-67 ), ומכבי הביסה את בשיקטש החלשה (58-101 ) והתייצבה לפתע במקום השני. אך אז הפסד לברצלונה בחוץ (74-71 ) הוריד אותה למקום השלישי.

בכל אופן, בשורה התחתונה, מכבי יצאה ממאזן 5-2 ושלושה הפסדי בית והעפילה לרבע הגמר תוך כדי שהיא משאירה את סיינה (1-6 ומקום ראשון בתום הסיבוב הראשון) וחימקי מחוץ למפעל. כמה חבל שהחגיגה הסתיימה מול ריאל בסדרת רבע גמר חד צדדית (3-0).

 

מקום ראשון: בית הגמר ב-1987 .

רקע: השיטה הישנה בית הגמר שש קבוצות שני הראשונות בגמר, באותם שנים הכלל הבלתי רשמי אמר שצריך לשמור על הבית ולקחת 2/5 בחוץ.

אם במקרה הפסדת בבית, אתה עם רגל וחצי בחוץ.

מכבי החלה בניצחון על זאדאר אך שבוע אחרי כן נחלה תבוסה ביתית למילאנו הגדולה של מאגדו ומנגין 97-79 ואז הפסידה בצרפת מול אורטז המפתיע. מכבי אם כן סחבה הפסד ביתי והגיעה עם מאזן 2-1 לצמד המפגשים מול ז'אלגריס קובנה של הענק סאבוניס. בזמנו לא היו יחסים בין ישראל לברה"מ ולכן הוחלט לקיים את צמד המפגשים במקום ניטראלי (בדרך כלל בבלגיה ).

במפגש הראשון ניצחו הליטאים ומכבי כבר ירדו למאזן של 3-1, ומעשית היו חייבים לנצח את כל משחקיהם בכדי להגיע לגמר. המשחק הבא כעבור יומיים  היה תעתיק כמעט מדויק של המשחק של ירושלים מול אתונה בשבוע שעבר. מכבי הובילה 84-86 וקובנה יצאה להתקפה אחרונה…אך מיקי חטף את הכדור בדרך ל 84-88 ומאזן 3-2.

מכאן ואילך מכבי רק ניצחה- תחילה את ריאל הגדולה 80-81 במשחק של להיות או לחדול, שכלל סל ניצחון של מיקי …והטבעה שהלכה החוצה לפרננדו מרטין המנוח. אח"כ מכבי נתקעה בסופת שלגים בזאדאר, יחד עם השופטים, ולכן מכבי נאלצה להסכים לשופטים מקומיים ובכל זאת ניצחה 81-78 למרות שיפוט עוין.

אח"כ השיגה מכבי את אחד מניצחונותיה הגדולים בכל הזמנים כשהביסה על אדמת מילאנו את טרסר מילאנו המקומית 94-79 עם הצגת ענק של לי ג'ונסון וקווין מגי ז"ל.

לאחר ניצחון ביתי על אורטז (87-106 ) הגיעה מכבי למחזור האחרון כאשר היא צריכה ניצחון, כשהמשחק על אדמת מדריד-היכן שמכבי מעולם לא ניצחה. בדיעבד מכבי עלתה עוד טרם המשחק שכן קובנה הפתיעה וניצחה את אורטז. צביקה לא גילה זאת לשחקניו (שלא יכלו לגלות זאת בעצמם, עם טכנולוגיה מסוף האייטיז) ומכבי עשתה היסטוריה בניצחון במדריד 89-82.

הבלתי יאומן קרה ומכבי העפילה לגמר (בו נוצחה 71-69).

השמות הבולטים היו ברקוביץ ,ליפין .ארואסטי ,לאסוף וכמובן מגי וג'ונסון, כאשר צביקה שרף המאמן.

אני מאמין כי אחרי המשחק מול דרושאפקה  נצטרך לדרג רשימה חדשה של חמשת הגדולים .

 תחזית משוגעת שלי למשחק: מכבי מנצחת ב-25!