מה הראה לי המשחק נגד בוסטון יותר מכל?
את חוסר הדראמה שבקאבס הנוכחית. המשחק הזה שהיה אמור להיות מלא אבק שריפה בגלל קווין לאב – אולניק, ובגלל ג'יי-אר סמית' וג'יי קראודר (ש-'ביקש' או 'דרש' התנצלות מג'יי-אר על האגרוף מהפלייאוף, הדבר האחרון שסמית' יעשה בימי חייו) הפך להיות מין הצגה של שעמום. הקאבס באה, הראתה את עליונותה, וניצחה בקלות.
שום מכות, שום העלבות, שום מפרקים שבורים.
לברון קלע 24 ב-35 דקות שקטות. קווין לאב שם 20 עם 8 קרשים, ואפילו טימופיי מוזגוב יצא מהפאנק שלו לקלוע 9, ולקטוף 10 ריבאונדים, כשהוא האחראי העיקרי בחזרה של 5 דפיציט ליתרון 10.
בשנה שעברה הלוקר-רום של הקאבליירס דמה לסיר לחץ שעמד להתפוצץ עם כל היושבים, עומדים, ומתקלחים שבו.
מאומה לא 'הרגיש' נורמלי: מאמן חדש, ועוד מארץ קטנה במזרח התיכון שאמנם נולד בארה"ב, אבל 20 שנה בישראל ואירופה קילקלו בוודאי כל דבר חשוב ונכון שלמד מפיט קרול בפרינסטון; השחקן הטוב בעולם שהגיע ממיאמי ואיש לא יודע כיצד להתנהג איתו; אול סטאר לבן שידוע שהוא קלעי שלשות טוב וריבאונדר טוב מאד, אבל במינסוטה בשנה האחרונה הוא לא עשה הרבה.
ואליהם הצטרפו חלקי PUZZLES פחות ראשיים אבל שבלעדיהם אין מוצא לשום מקום: ג'יי-אר סמית', העארס הניו-יורקי שאיש לא ידע כיצד לאכול, אימן שומפרט, אף הוא מהניקס שלבוא ממנה אינו כבוד גדול לאן שאתה לא פונה, וסנטר רוסי בשם מוזגוב שאם בדנבר הוא לא הקים רעש, שכמה טוב הוא כבר יכול להיות?
הסיר הזה, המלא חלקים שאיש לא ידע אם יתאימו, היה אמור להוציא תבשיל מאין כמוהו לעיר רעבה לאליפות. מ-1962 לקליבלנד לא היתה אף אליפות בשום ספורט מקצועני.
בעיות מבעיות התפתחו, כמה מהן אמיתיות וכמה מהן שהמדיה אהבה לפתח ולהעצים בעצמה כי כשיש בעיות – יש אקשן, וכשיש אקשן – יש על מה לכתוב.
אז אם היו או לא היו (כנראה היו) בעיות בין לברון ודייויד בלאט, לברון וקווין לאב, טריסטן ת'ומפסון (אוקיי, סוכניו) וההנהלה, ובעיות של אחזקת כדור בין לברון וקיירי אירוינג – העונה הסתיימה בהפסד גרוע לגולדן סטייט.
מה השתנה העונה? שום דבר והכל באותו זמן.
מבחינת רוסטר, מו ויליאמס הוא התוספת היחידה, ועם כל הכבוד למו, הוא לא יהיה האחד שייטה את המאזניים לכאן או לכאן.
אז כיצד "הכל" השתנה?
בזה שהלחץ האדיר, הלא נורמלי שעמד לפוצץ את הסיר, ירד לרמת נורמליות, והקבוצה נראית כשומרת על שקטיה, מתכוננת לאט לאט ובהדרגה לקראת הדבר היחיד שמעניין אותה: אליפות המזרח ואח"כ אליפות ה-NBA.
לאב נראה רגוע מאד עם היידע שהוא חתום על חוזה ארוך; אותו דבר טריסטן.
ודוויד בלאט? למרות שאני לא רואה בו מאמן מושלם או אפילו גדול, נראה בטוח במקומו, ונראה כמסתדר יותר ויותר עם התואר שבוודאי בעונה שעברה התעורר בוקר איתו ולא האמין: "אני? אני מאמן את לברון והקאבס ב-NBA!?"
היום הוא מתעורר בבוקר ואומר לעצמו: "אני מאמן את לברון והקאבס. מה היעד הבא?".
הדראמה נעלמה מהקבוצה הזאת. הרגשת האי-נורמליות הפכה לנורמלית, ואפילו אין יותר בעייה עם "מאמן שמעולם לא שיחק או אימן NBA".
העונה הבעיות שישנן הן רגילות וטבעיות: התאמות… סמול-בול וביג בול… מצ'-אפס… רוטציות… עייפות… פציעות… דקות משחק…
העונה כולם נראים הרבה יותר נינוחים בתוך עורם, וכל אחד נראה הרבה יותר בשלום עם מספר דקותיו והצורה בה המאמן משתמש בו.
רצף שלושה הפסדים רצופים בדצמבר? לא נורא. העולם לא נעצר. ס"ה 3 מ-82… גולדן-סטייט גונבת את כל הכותרות? עדיף לנו ככה. אנחנו רוצים כותרות בסוף יוני…יום קליעה גרוע ללאב? קורה לכל אחד; אין לזה כל קשר 'ליחסים עם לברון'… לברון לוחש משהו באוזנו של בלאט? אז מה? זה לא אומר שהוא 'מצווה' או 'דורש'. אולי הוא סתם שואל איך אומרים "בסקטבול' בעברית?… פגישה של 'שחקנים בלבד'??? זה קורה תמיד ובכל קבוצה. מתעוררות בעיות מינוריות פה ושם שהשחקנים רוצים לברר בינם לבין עצמם, ויש סיכוי גדול שהבירורים והדיונים לא קשורים כלל לכדורסל!
היי. לא הכל צפיחית של דבש (גיא!): BLOWOUT של 17 ע"י אורלנדו הוא בלו-אאוט של 17. משחקו הגרוע כל כך פתאום של מוזגוב הוא בעייה שחייבים לטפל בה (ולפי משחק הערב הבעייה מטופלת כראוי); עכשיו כשקיירי אירוינג ואימן שומפרט חזרו, כיצד מסתדרים עם הדקות כשיש את מו ויליאמס, מת'יו דלבדובה, ג'יי-אר, ג'רד קנינגהאם, ג'ו האריס, וריצ'רד ג'פרסון?
לברון נראה רגוע ומפזר מחמאות כאילו היה דורון שלנו: "בלאט? מאמן טוב כמו הטובים ביותר בליגה!… קווין לאב? ה-FOCAL POINT של ההתקפה שלנו!… מוזגוב? הוא חייב לחזור מהר לכושרו כי הוא מעוז ההגנה שלנו!".
הכל נראה כל כך שקט ונורמלי.
השאלה עד מתי.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
16 דצמ 2015 06:17:53עד הפלייאוף. אתה חדש בעסק ?
גיא
16 דצמ 2015 06:51:49"וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ."
צפיחית בדבש = משהו מתוק במיוחד
צפיחית = עוגה מתוקה.
מיימון הדיין, אביו ומורו של הרמב"ם כתב שצפיחית בדבש היא סופגנייה:
"ופשט המנהג לעשות סופגנין והם הצפיחיות בדבש כמנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן, זכר לברכתו."
כיום נהוג להשתמש בביטוי "צפיחית בדבש" כביטוי אירוני כלפי מי שמשתמש בלשון מתקתקה בצורה מוגזמת.
"המאמר על ביבי בעיתון 'ישראל היום' – צפיחית בדבש…"
מנחם לס
16 דצמ 2015 14:58:28תודה!
רפה הבנה
16 דצמ 2015 19:07:54די די גיא זה כבר לא הגיוני. איך אתה עושה את זה??
מתן גילור
16 דצמ 2015 07:35:45מסכים מנחם.
ד"א, לא רק מו, אלא גם ג'פרסון הוא שדרוג רציני לעומת מילר.
מנחם לס
16 דצמ 2015 14:59:07מסכים בהחלט בקשר למו. למעשה גם ריצ'רד ג'פרסון
Smiley
16 דצמ 2015 15:13:07ברור שמו ויליאמס וג'פרסון זה שדרוג לעומת מילר ומריון שפרש. השינוי הוא גם בכך שבלאט נותן להם הרבה דקות (גם בלית ברירה בגלל הפציעה של קיירי), מה שלא ממש קרה עם מילר ומריון.
בכל מקרה זה שדרוג והם גם מצדיקים את זה לעומת מילר ומריון שהיו עייפים מדי וזקנים מדי.
Berch
16 דצמ 2015 08:25:30צודק לגמרי.
שקט תעשייתי זה טוב. עוד משהו שהליגה לומדת מסאן אנטוניו 🙂
קליי
16 דצמ 2015 08:31:42עוד חודשיים, כאשר הטריו להבון, קיירי ולאב לא יביא את התפוקה המצופה, כולם יאשימו אחד את השני ואת בלאט
גלעד
16 דצמ 2015 08:33:40באמת נראה שהקאבס כמועדון ולברון כשחקן מאוד התבגרו העונה
שייקה
16 דצמ 2015 09:39:49מנחם יופי של טור, תודה רבה.
מסכים עם הנאמר מעל, למעט קליי. אני חושב שהטריו דווקא כן יביא את התפוקה, ובכלל הנקודה הכי חשובה כרגע היא לדעתי מוזגוב. באופן מעניין וכפי שראינו במשחקים האחרונים הוא לא רק ה"עוגן ההגנתי" של הקבוצה אלא סוג של ברומטר. לא במובן של הוא טוב אז מנצחים או שהוא רע אז מפסידים – אלא יותר בכיוון של כשמוזגוב יציב ועושה את התפקיד שלו (7+ריבאונדים, 8+ נקודות והסטת כיוון זריקות תודות לגודלו והתזמון שלו בהגנה) הקבוצה יכולה להשתחרר ולהתרכז בשמירה צמודה בפרימטר ובכלל בפיין טיונינג של המשחק שלה. דומה מאוד לשנה שעברה.
ועוד נקודה על בלאט. לא יודע מה בלאט אמר/אומר לשחקנים שלו בשיחות סגורות כבר שנה וחצי, במיוחד אחרי הסצינות של שנה שעברה, אבל כנראה שזה עובד. השחקנים, כולם ללא יוצא מן הכלל, "עובדים" בשבילו על המגרש וגם מחוצה לו בראיונות מול התקשורת וכו'. וזו אחת הסיבות העיקריות לדעתי לטרנזישן החלק (יחסית!) שאנו עומדים להיות עדים לו החל מעוד 1-2 משחקים עם חזרתו של קיירי.
ינתי פרזי
16 דצמ 2015 09:40:57דוק- אומרים 'שוקטת על שמריה' ולא שומרת על שקטיה
מנחם לס
16 דצמ 2015 15:00:48תודה. אחרי 55 שנה בגולה מותר לשכוח. מעתה אזכור
עגל
16 דצמ 2015 18:25:10חחח זה בדיוק מה שקפץ לי לעיניים. חידושי השפה האלה דוקא יפים
סומסום
16 דצמ 2015 11:59:03המבחן של קליבלנד מגיע בקרוב, בשתי רביעיות משחקים:
25 דצמבר, ארבעה משחקים במערב על 5 ימים: גולדן סטייט, בק-טו-בק פורטלנד, פיניקס, בק-טו-בק דנבר.
ובאמצע ינואר, הרביעיה הכי קשה: במערב: דאלאס, סן אנטוניו, בק-טו-בק יוסטון, וחזרה הביתה לגולדן סטייט.
בוא נראה איך הם יוצאים מזה.
נזיר הנשמה
16 דצמ 2015 12:48:39אני משוכנע שביאליק לא הצליח לחבר מדי יום ביומו שיר פגז או סתם שיר מוצלח.
צר לי אחרי כמה שורות נפלה עלי תרדמה. עוד פעם ועוד פעם אותה מנטרה. בקליבלנד יציב, בקליבלנד יציב ועוד ועוד..
מה שכן המאמר הזה הביא אותי לעוד מידע שהוסיף לי ח"י+1 יחידות אינטלנציה מגיא. ההסברים שלו צפיחית בדבש (לפי ההסבר העתיק)
מנחם לס
16 דצמ 2015 15:02:53אתה יכול לקפוץ לי אפילו ללא הודעה מוקדמת. (ואגב, ביאליק הוא ילד לעומת היכולות של הדוק. רק חכה לטור שלי הערב)
סומסום
16 דצמ 2015 13:29:02הרבה שמועות על טרייד ענק של מיאמי, הווארד-ווייטסייד, או קאזינס-ווייטסייד. אם אני אוהד ההיט, אז *לא* ענק לראשון, בטח לשני, אפילו עם עוד כמה תוספות.
גלעד
16 דצמ 2015 22:05:25בנוסף יוסטון גם יציעו לגולדן סטייט את קורי ברואר תמורת קרי ולפליקנס את טרנס ג'ונס על אנטוני דייוויס
שמואל
16 דצמ 2015 14:55:22מאמר מצויין.
אמנן יש להם מספר "בעיות" שדורשות טיפול, אך בינתיים אלו בעיות נורמליות.
ורזאו ומוזגוב לא משחקים ברמה הנדרשת מהם (מוזגוב במגמת שיפור כבר כמה משחקים אבל זה צריך להיות לאורך זמן). גם תומפסון לא מרשים (בעצם חזר לכושר המשחק שלפני הפלייאוף – ולא הצליח לשמור על הרמה) וקאון בכלל מיותר.
לכן לענ"ד הם יחפשו לשנות משהו בעמדה 4-5 (טרייד?).
יש להם גארד אחד מיותר (האריס) וגארד אחר שיודע לתרום אך יש סיכוי גבוה שישוחרר אוטוטו (קאניגהם- אחרת זה יוסיף להם כ5 מליון $ בגלל המיסים וכו').
מכל הסיבות האלה נמשיך לראות הרבה סמול בול.
מנחם לס
16 דצמ 2015 15:04:13יש להם יותר מגארד אחד מיותר
Smiley
16 דצמ 2015 15:17:37ורזאו כבר מזמן היה צריך לעזוב ועצם זה שהוא לא מקבל דקות מראה כמה הוא לא בכושר. לגבי מוזגוב, זה מה שקורה בעונה, יש עליה וירידה בכושר האישי, ולכן אני חושב שמוזגוב יחזור לעצמו.
לגבי תומפסון זה פשוט שערוריה החוזה שקיבל. לא מצדיק בכלל את הכסף הגדול (ולדעתי גם לא יצדיק, גם אם הקאבס יקחו אליפות, פשוט עקץ את קליבלנד).
לגבי הגארדים, זה ברור שהאריס וקאנינגהם לא מקבלים הרבה דקות ולכן הם החשודים המידיים להיחתך. אין מה לעשות, הגארדים האחרים יותר טובים מהם או יותר יעילים מהם.
אדון לס מנחם הנכבד
16 דצמ 2015 17:21:22אני מניח חזרה לטורי הארוטיקה על גיימס לברון בקרוב.
הלב שנשבר החלים וטורי הארוטיקה יחזרו
גור גולן
16 דצמ 2015 20:21:11תודה!
מעניין לראות איך הכול יתחבר בעוד כמה שבועות שאירווינג יחזור לעניינים. ביינתיים העסק רגוע אבל לא מרשים במיוחד.
asi
16 דצמ 2015 21:43:17המשחקים מול אריות המערב בהחלט ידרשו מהקאבס להעלות את רמתם, וייתנו אינדיקציה קטנה על יחסי הכוחות. מעבר לזה ריצה לעונה של 58-60 ניצחונות מספיקה להם, צריך לשמור כוחות לפלייאוף.