הטור היומי של הדוק: דברים שלא ידענו על לברון ג'יימס (45 שנ' לסוף המשחק נגד הפליקנס)

איזו הפתעה היתה לי כשחזרתי מחדר כושר ובבית חיכה לי SI עם תמונה של לברון בשער והכותרת זועקת "LEBRON JAMES IS PUSHING".

חשבתי, "מה עכשיו? מה הוא רוצה לדחוף עתה?"

רק שלא יספרו לי במאמר שהוא החליט ללכת לפוליטקה עם תכנית להיות נשיא ארה"ב תוך תריסר שנים.

התיישבתי לקרוא.

הנה מין סיכום של המאמר. אני לא מתרגם לכם אלא מדבר אתכם על המאמר, ומוסיף את דעותי וח.

לברון זה עתה חזר הביתה ממשחק בדטרויט. אשתו סבאנה ובתו ישנות. הוא ניכנס בשקט למיטה אבל לא יכול להירדם. הוא פותח את הטיווי ב-MUTE כשאשתו מסתובבת ולוחשת, "MY LOVE, איחולים על שעברת את ג'רי ווסט כקלעי מס' 19 בכל הזמנים…מצטערת שהפסדנו…אבל אנחנו עדיין ראשונים במזרח…"

השעה 2:30 והיא נרדמת עוד לפני שהיא מספיקה לסיים את משפטה.

לברון בוחר בערוץ האהוב עליו "FOOD NETWORK" כי הוא מכיר את רוב השפים הגדולים, למרות שהאוכל האהוב עליו הוא סנדוויץ' GRILLED CHEESE .

למה הוא לא יכול להירדם? הוא יותר מדי הייפר.

אחרי שגולדן סטייט זכו באליפות בקליבלנד ביוני האחרון כל שחקני הקאבס הוריקו את תאיהם עד לעונה הבאה. היחיד שנישאר בחדר ההלבשה היה לברון. עתונאים והטיווי חיכו בחוץ לראיינו אך הוא סרב לצאת. משך 45 דקות הוא ישב על ספסלון קטן בקצה החדר, ראשו בין ידיו והוא שקוע במחשבות.

הוא חשב על האימונים שיתחילו בעוד חודשיים-שלושה, הטיסות, השינה במלונות, הצורך בראיונות, כאבים, טיפולים. עבור מה, הוא שאל את עצמו. היש לי כוח להתחיל הכל מחדש?

כשהוא עזב את חדר ההלבשה כל מה ששמע היה הגולדן-סטייט צורחים, שרים, וקולות פקקי השמפניה העפים מהבקבוקים בגלל לחץ הגאז. בזווית עינו הוא ראה אותם רוקדים עם גביע האליפות.

ליבו נחמץ.

הוא ניכשל בארבעה גמרים, כשכל גמר כואב בצורה אחרת.

אבל אז הימים עוברים, הכאב פוחת, והרגשה חדשה ממלאת את הנפש, הגוף, המוח, כל הישות: "אני אגיע לשם שוב בשנה הבאה, ואז זה יהיה שונה. אז אני וחברי קבוצתי נאחד בגביע".

בקיץ הוא חזה שוב ושוב בוידיאו וכמובן שהוא ידע – כי אמרו לו – שהוא השחקן היחיד בהסטוריה של הגמרים שהוביל את כל השחקנים בנקודות, ריבאונדים, ואסיסטים.

"KIND OF COOL", הוא אמר לעצמו. אבל הוא לא מצא בזה נחמה. מאומה לא יחפה על הכאב שבהפסד בגמר, כי עד שמגיעים לשם – שוב, כל האימונים, חדרי הטיפולים, התכווצויות השרירים, כאבי הגב, אמבטיות הקרח, איחורים בטיסה בגלל סערות שלג – אתה לא רוצה להפסיד כי אינך יודע מתי תגיע שוב לשם.

"אני יודע שגולדן סטייט לא OUTPLAYED ולא OUTCOACHED US. הם פשוט OUTMATCHED US כי ללא קווין לאב וקיירי אירוינג לא היו לנו מספיק כלי נשק".

בנוסף, זאת היתה עונתו הראשונה בקאבס, ולא היתה זו עונה טובה במיוחד. ברכו השמאלית כאבה OFF AND ON והגב הטרידו. לכל משחק הוא הופיע כ-IROM MAN כי איש לא הרגיש את הכאבים והמגבלות חוץ ממנו. היתה זו עונה בה הוא קלע את מספר הנקודות הנמוך ביותר מאז היה רוקי (25.3 נק' ממוצע), עם מספר איבודי הכדור הגדולים ביותר. הוא קלע בדיוק של פחות מ-50% לראשונה בשש העונות האחרונות, ומי כמוהו יודע שהיו לו פאשלות בהגנה, עימותים עם שחקני קבוצה – בעיקר קווין לאב – וחוסר שפה משותפת עם מאמנו דייויד בלאט.

רוב השלילה, הנזיפה, הגנות, והטלת הדופי באו בגלל חוסר סיפוק וגרטיפיקציה. כמעט משך כל העונה לא היתה לו הרגשה של קורת רוח, עונג, או שביעת רצון ממשחקו הוא או משחק חברי קבוצתו, וכשההרגשה היא כזאת קורים טאקלים עם מאמנים, שחקנים, ואנשי הנהלה.

לברון ידע – והוא לא מסתיר – שחוסר התיאום, הקואורדינציה, והמשחק השוטף היו בהרבה אשמתו. משחקו-הוא היה די מגושם, לעתים גמלוני, גס, וכבד. מה הוא עשה? הוא שכר בית בקי ביסקיין – האי בו היתה לו פעם וילה ב-28 מיליון – וכל בוקר מ-10 עד 12 הוא עבר אימון אישי בשליטה בכדור עם מאמן הקאבס פיל הנדי. מ-1 עד 3 אימוני כוח, זריזות, הספק, והתמדה. מתיחות במיכשור חדש, ובדרגות שהוא מעולם לא ניתנסה בהן.

מ-3 עד 5 אימוני MOVES וקליעה שונים. יום-יום, משך חודש שלם. לברון הבטיח לעצמו ולדייויד בלאט שהוא לא חוזר בכושר העגום שהוא הופיע בו למחנה האימונים בשנה שעברה.

לברון החליט שהוא חוזר שחקן הרבה יותר טוב משהיה. הוא החליט שהוא חוזר בכושר ויכולת משחק כאלה שאיש לא יוכל לקאבס. הוא נעשה יותר ויותר אובססיבי בקשר להבאת הגביע לקליבלנד, כשהוא יודע גם יודע שכל שנה שהמטרה תוחמץ, תקטין את הסיכויים לשנה הבאה אחריה.

לאט-לאט, אבל בעקביות, השתלט עליו שיגיון השגת אליפות לקאבס. אידאה פיקס. אובססיה.

משך חודש ימים הוא סרב לפגוש אנשים. אפילו חבריו הטובים ביותר, כולל אנשי עסקים ומנהלי עסקיו. הוא הקדיש חודש שלם לכדורסל נטו.

לברון ניזכר בעונת 2011. אחרי ההפסד למבריקס, כל שחקן היט הרגיש כעס. "התאמנו עם RAGE ושיחקנו עם RAGE. הרגשנו שלקחו מאיתנו דבר שיכולנו לנצח, והחלטנו שלא ניתן לזה לקרות יותר. זהו ה'סיקיק' (טרוף נפשי)  שאני רוצה שיהיה לנו השנה בקאבס. אני רוצה שנתאמן בכעס ונשחק בכעס!".

בינתיים זה לא קורה ולברון לא אוהב את מה שהוא רואה: "יש לנו את הרקורד הטוב ביותר מערבה מאוקלנד. הרקורד שלנו הוא לא רע, וזה ללא אירוינג ושומפרט, נכון? אבל אני לא מרגיש טוב. I DO NOT LIKE OUR GAME. אני לא אוהב את משחקינו כלל וכלל. איי דונט לייק איט אט אול!".

הוא צורח על מוזגוב המנסה להפוך POST FEED להאלי הופ, במקום להקפיץ בסיבוב קודם כל. הוא מרים אצבע לקודקודו כשטריסטן תומפסון גורם לפאול התקפי טפשי. אחרי הפסד בשתי הארכות למילווקי הוא פורץ בצעקות בחדר ההלבשה על כל השחקנים שלא הראו מלחמה מספקת. "אנחנו הקבאליירס. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להפסיד למילווקי'ס של העולם. זה עוד יהפוך אצלנו להרגל וזה הסוף שלנו!".

כל השחקנים מקשיבים, ואיש לא מעז להוציא מילה.

לברון יהיה בן 31 עוד 25 יום עם יותר קילומטראג' ברגליו מכל הקריירה של מג'יק או לארי בירד ב-NBA. בקילומטראז' שלו רשומות 43,000 דקות משלק – ב-2,000 יותר מאשר קובי, ובאלפי דקות יותר ממג'יק, לארי, או מייקל. אבל במקום PACING (לשמור על קצב מתאים) מה שהוא עושה זה PUSHING. למה? כי זה אופיו של לברון, וזה אופיו של קובי: מה שקובע אצלהם זה אפילו לא היום; זה הרגע; זאת השנייה. זה לא חלק מאישיותם לחסוך ולשמור אנרגיה לעתיד. לשמר את שריריהם, גידיהם, ורצועות מפרקיהם. אכול ושתה כי מחר נמות הוא המוטו של חייהם.

"אני מתכונן לשחק העונה 82 משחקים, ואם אנחנו לא מובילים ב-20 אני לא יוצא לנוח ברבע הרביעי!", הוא אמר ללי ג'נקינס, כותב המאמר.

דייויד גריפין, מנכ"ל הקבוצה, אמר לג'נקינס: "הדבר החשוב ביותר היום בחייו הוא להביא את האליפות לקליבלנד. HE IS OBSESSED עם זה. הוא מרגיש לחץ בלתי יאומן TO DELIVER – למלא את הבטחתו שהוא יביא את הגביע לעיר. זוהי מחשבה שלא עוזבת אותו לרגע. HE IS CONSUMED BY IT! ".

מה הלחץ האיום? מה ה-URGENCY?

לך תדע. אולי הוא לא בטוח כמה הזדמנויות עדיין יש לו, ואולי הוא רוצה לשמש דוגמא לצעירים בקבוצתו וללמדם מלחמה מה היא.

הבעייה היא שלברון רוצה שהקאבס ישחקו עם RAGE, כמו מיאמי אחרי ההפסד ב-2011, ומצד שני – בצד השני של היבשת – גולדן סטייט משחקת כאילו ללא מאמץ ובהנאה כשהכל בא להם בקלות.

מה שחסר ללברון בקאבס היא החברות והתחרות שהיתה לו במיאמי. עם דוויין היתה להם התערבות כספית על ערבי קליעה של פחות מ-50%. אם שניהם קלעו מתחת ל-50% – כל אחד שם100$. אם שניהם קלעו מעל 50%, מאומה לא קרה. אם אחד קלע מעל 50% והשני מתחת ל-50%, המפסיד שם $500, והמרוויח לקח את ה-500, וכל מה שהיה בקופה מערבים של פחות מ-50%.

הוא, דוויין, וכריס בוש היו חברים. האסלם היה הקפטן של היאכטה, ושם המילה שלו היתה מילת קודש. ללברון אסור היה להוציא מילה ללא רשות. מייק מילר ולברון ניפגשו עם המשפחות.

בקליבלנד לברון נמצא כאילו בבית, אבל הוא די גלמוד בתוך הקבוצה. הוא אומר: "במיאמי כולנו היינו באותו WAVELENGTH – על אותו גל. כשהייתי בצרה הרמתי עיני והיו לי אנשים שעודדו אותי ובטחתי בהם. הייתי איתם במחילות ובתעלות. לחמנו יחד בבוץ. בקאבס אני מרגיש לפעמים גלמוד".

הוא העלה עוד בעייה: "במיאמי הייתי כנראה כוכב חשוב, אבל היו כוכבים אחרים ברמתי, מי פחות ומי יותר. בקאבס אני מרגיש כאילו מעל כולם, וזה דבר שאני לא רוצה או מחפש. הייתי מעדיף עוד 2-3 כוכבים, אבל אין כאלה".

קווין לאב הוא אולי כוכב בכדורסל, אבל הוא צעיר שקט, די אינטרוברטי (מופנם), והוא לא מעוניין באיזו שהיא דרגה של מנהיגות. זה לא ב-DNA שלו. קיירי אירוינג יהיה אחד כזה עוד כמה שנים, אבל עתה הוא ילד. ג'יי אר קצת דפוק בראש. בקיצור ולעניין, אולי לא היה מקרה אחר כזה בכדורסל כשרק שחקן אחד מתעלה מעל כולם ככוכב-על, ואין לצידו אף אחד לעזור לו.

בחודשיים האחרונים לברון החל לחלק ענפי זית ימינה ושמאלה. על בלאט הוא אמר, "AS GOOD AS ANY COACH בליגה". על לאב אמר, "הוא ה-FOCAL POINT של ההתקפה שלנו". הוא מנסה לא להיות הגיבור המרכזי והיחידי אבל מילים לא עוזרות. אלה דברים שצריכים לקרות ולהיבנות.

תקופה מסתיימת ב-NBA. קובי פורש. קווין גארנט ודירק נוביצקי יפרשו בקרוב. הכוכב הגדול הבא הבא בתור הוא ג'יימס לברון.

הוא יודע גם יודע שחסרה לו לפחות אליפות אחת נוספת כדי להשיג לגיטימציה שנוכל לדבר עליו כאחד מכוכבי-העל. אני לא מאמין שללא אליפות נוספת הוא ייכנס להסטוריה כאחד הגדולים.

הוא טוען שהלחץ האיום עליו – האובססיה – היא להביא לקאבס גביע שמאז הבראונס של 1961 בפוטבול, לא היה לה. "אני לא מפסיק לחשוב על להביא אליפות לקליבלנד ולהעמידה ללא בושה לצד הערים הגדולות".

אבל בהכרה או לא אני משוכנע שהמורשת שלו עצמו חשובה לו לא פחות – אם לא יותר, אבל את זה לא נדע – והוא יודע גם יודע שהוא זקוק לאליפות בקאבס כחותמת כניסה לכיתה הגבוהה ביותר של הכוכבים.

חייו עשירים, מלאים, ומסובכים. הוא שחקן כדורסל – אייקון ממש בקבוצתו. הוא איש חובק עסקים בארה"ב ובחו"ל – שהוא בעל חלקי של ליברפול אמרנו? הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה. הוא פילנטרופיסט. הוא אבא לבן שמשחק כדורסל – כוכב רציני בשלבי יצירה – ובת קטנה.

בנוסף לכל הוא שומע עכשיו ששחקן אחר ולא הוא – אחד בשם סטפן קרי – הוא השחקן הטוב בעולם. "כמובן שאני לא אוהב לשמוע זאת, אבל זה רק נותן לי מוטיבציה לשחק טוב יותר ולקחת את התואר הזה חזרה אלי, לאקרון אוהיו!".

כמובן שהוא לא אוהב לשמוע זאת כי הרי הוא הכריז על עצמו כמה פעמים שהוא "השחקן הטוב ביותר בעולם". עתה הוא מדבר על הדבר החדש שיעזור לו ולקבוצתו להגיע לטופ: "COMPETITIVE EMOTIONS". הוא עומד להסביר בקרוב מה זה הדבר הזה שיעלה את הקאבס לטופ.

לברון נשאל לפני הסוף אם הוא חושב שהוא השחקן הטוב בעולם. "האם אתה צריך להזכיר זאת לעצמך?"

הוא מחייך.

"אני לא צריך להזכיר. אני יודע".

************************************

אני לא יודע מי טוב ממי, סטף קרי או לברון. אבל מה שהוא הראה לי עתה ברבע האחרון נגד הפליקנס הוא הוכחה שהכוח, העוצמה, והאגרסיביות של לברון יכולים לעמוד בהשוואה לכל צליפות מחצי מגרש.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 62 תגובות

  1. טור נפלא מנחם
    ההארכה עכשיו היא תמצית המאמר – לברון רוצה אבל לא יכול לבד הכל.
    בסופו של דבר צריך קצת מזל בחיים, החיסרון של שחקני המפתח בקאבס כל כך גדול שפשוט אי אפשר לכפר על כך

      1. רק אם תעביר לשם בטרייד גם את השמש, החופים ,והמסיבות של מיאמי.

        1. הקיץ הבא של ווייד אמור להיות מורכב מלהביט בריילי מפלרטט ומנסה להביא למיאמי כל כוכב פנוי שהשם שלו אינו ווייד, תוך כדי שהוא לא מתקשר אל וייד ולא עונה לו כשהוא מתקשר אליו(טוב המזכירה תענה ותגיד שהוא בדיוק עסוק בלנסות להשיג את דוראנט בטלפון או משהו כזה), ומלשמוע את לברון בוכה לו ללא הפסקה שיבוא לקליבלנד בשביל עוד 5-6 אליפויות ושהוא חייב לו וקליבלנד באמת מקום הרבה יותר מגניב ממה שהתדמית שלה(כולל הגנבה של הטלפון של מנחם שיספר לדוויין על קליבלנד האמיתית) ווואהווואהוואהה וכו'.

          עם כל השמש, החופים, המסיבות, והקובניות אמריקניות ב10% לבוש, נראה לי שהתשובה עדיין ברורה. תכלס כמה אפשר לשמוע אדם בן 31 וחצי בוכה לך באוזן.

    1. איך לא תבוא תגובה על ראיון כזה?!
      האיש הוא בלתי נסבל בעליל.
      "אני מרגיש גלמוד"? אל תצעק על חברי הקבוצה שלך כל הזמן ואולי הם יהיו על אותו הגל איתך.
      "אין עוד כוכבים ברמתי בקבוצה"? פגשת את קיירי אירווניג? את קווין לאב? אולי במסדרונות משחקי האולסטאר שמיועד לכוכבים כמדומני?
      לא אוהב לשמוע שסטף קארי הוא הכוכב הגדול ביותר? זו המציאות כרגע.
      באמת שאני לא יודעת מה ג'ורדן אמר בראיונות שלו בזמן אמת או יתר הנפילים, אבל לברון פשוט צריך לסתום את הפה שלו קצת יותר. הוא לא כזה מרשים על המגרש העונה.
      כבר שעתיים מתנגנת אצל השכנה סלין דיון בעוצמה מחרישת אזניים ובא לי לשלוח לקוטב אותה ואת לברון ביחד.

      1. אלוהים ישמור
        סלין דיון שבת בבוקר !!!
        השכנה שלך יושבת מקדימה , הפלופר מאחור עם ואן ויי טייקט
        הייתי שם להם שיר של מודרן טוקינג בלופ כל הדרך אל הקוטב

      2. עד שסלין דיון הצליחה לברוח מהקוטב את רוצה להחזיר אותה לשם? קצת רחמים לשבת בבוקר.
        לגבי לברון, מצד אחד באמת שיסתום עם התבטאויות אומללות.
        מצד שני, אני אוהד כשאנשים בפרופיל הזה חושפים את מה שהם מרגישים באמת בלי גדרות של תקינות פוליטית.
        בקיצור: תפסיק, תמשיך, תפסיק, תמשיך 🙂 🙁

        1. מתן, אתה מתרכך 🙂
          בקצב הזה תצטרף אלינו בעוד שנה שנתיים..
          לא מצליחה להחליט מי מעצבן אותי יותר, לברון או השכנים עם הטעם הקלוקל וחוסר ההתחשבות. הלוואי ויעברו לגור ליד לברון..

      3. ג'וג'ו היקרה תגובה מצוינת (כיאה לאשת היח"צ שלנו), כאות השתתפות בסבלך אני הולך לשים סלין דיון בזה הרגע (כפי שמופיע בתקנון ללל: "חברי ללל יהיו ערבים זה לזה ויסגפו נפשם יחד, בשנאה ותיעוב משותף נקשרו נפשותינו והצרה הגדולה שאין לומר את שמה תינשא יחד על גבינו המשותפים").

        1. אין לזה את אותו האפקט אם זה לא העיר אותך משינה לפני שמונה בשבת בבוקר..
          הבן השחור צירף את הסרטון של סלין להנאת כולנו.. כולם כאן ערבים זה לזה 🙂

          1. כקופירייטר של המותג 'ללל' –
            !you make me proud

            ובנוסף, כאב ל-2 זאטוטים רועשים במיוחד, אני חייב לציין שהחיים שלכם דבש –
            להתעורר בשבת ב-8 בבוקר זה בגדר חלום בלתי נגיש…

        2. אשך
          יש לך 💩 עם איקס אדום מימין לתמונה
          מומי בהתחלה חשב שזה כתם על המסך שלח את סילבי להביא נוזל לניקוי מסכים ו 4 חתיכות בקלווה להרגע
          כלום לא עזר

  2. ד"א, העונה לא יזכה באליפות, אבל עוד ככה 2-3 שנים, כשקיירי יגיע לשיאו (אם לא יתפרק עד אז) ולאב עדיין יהיה בשיאו, יש להם סיכוי לא רע (עם כל הקושי לנבא שנתיים-שלוש קדימה).

  3. תחושה שהסיכוי הגדול של הקאבס לקחת אליפות עם לברון, הלך לאיבוד בפייד-אוואי הקשה שלברון לקח, על איגוואדלה, בסוף משחק 1 בסדרת הגמר האחרונה. מה שהוביל להארכה, לפציעה של קיירי, וההמשך הוא היסטוריה.
    זו היתה הזדמנות לגנוב סדרת גמר, לפני שקארי הופך למפלצת והווריורס מגדלים תחת של שושלת. ולפני שקווין דוראנט מצטרף אליהם 🙂

  4. מאמר מעולה מנחם.
    מה שאני אוהב בלברון זה שעם כל הגדולה שלו, פיזית ומקצועית, החולשות שלו כל כך ברורות והוא אפילו לא מנסה להסתיר אותם.
    הוא הכוכב הכי מעניין בעיני.
    תמיד על הקו שבין גיבור מהולל לגיבור טרגי

  5. אני אני אני ואני
    שילך לחפש חומר גלם לחצוב את עצמו בהר ראשמור של הכדורסל
    לברון הכי טוב העולם , הצרה שהוא מתעסק בזה כל הזמן
    זה פרס ניחומים על זה שאת הפרס האמיתי קיבלה גולדן סטייט

  6. אוי, מסכן קטן ואומלל. יושב על האולימפוס ונאלץ להביט מטה אל פשוטי העם. כ"כ קשה להיות רם ונישא מעל כולם.

    פוסט מצוין להתחיל להשתמש בסיכת ה-ללל שעיצב ויינברג.

  7. כתבה מעניינת תודה.. לברון טיפוס מורכב ודי מתוסבך להבנתי..

    ל jo jo.. ג'ורדן בראיונות איתו, היה מאוד ענייני. הוא כמעט תמיד דיבר על עצמו כהמנהיג ועל פיפן כסגן שלו. היה לרוב מאשים את עצמו אחרי הפסדים אבל כאמור לא היו הרבה כאלה, והוא לא התרגש יותר מדי מהפסדים בזמן הליגה. חוץ מזה הוא בדרך כלל היה מחייך וצוחק עם העיתונאים בלי לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות. הוא למשל, אף לא היה מצהיר במסיבת עיתונאים שהוא השחקן הכי טוב בליגה ובראיונות בשנה האחרונה של אימפריית הבולס הוא החמיא רבות לפיפ ודחף מאוד את התמודדתו לmvp של העונה.
    מאוד שונה מהסגנון של לברון.. שווה לראות קצת ביוטיוב כי הראיונות איתו היו לרוב מבדרים..

  8. לברון מכין לעצמו אליבי לברוח מקליבלנד פעם שניה .
    אין דרך אחרת להבין את הראיון המתוזמר הזה …
    וקליבלנד מתחילים להתפרק בדיוק בזמן …באשמתו של לברון כמובן ובעזרה נדיבה של גילברט שבזבז הרבה כסף בצורה הכי לא נכונה שאפשר …שוב באשמתו של לברון אבל את מי זה מעניין …

    שיעור שאולי ילמד מתי שהוא בבית ספר לכדורסל …
    ויתור על וויגינס , העפת וויטרס הריסת הבניה לטובת הימור על לברון ועל כמה שחקנים בלי עתיד עם הווה מרשים אך ללא עתיד מו וליאמס קווין לאב טריסטאן תומפסון ולברון …
    נראה מה יצא מזה …

    1. אין אחד שלא היה מהמר על לברון בואו נפסיק עם החוכמה בדיעבד.
      ומי שהיה מוותר עליו היו שולחים אותו לכלא על פשע כדורסל.
      אין מה לעשות, זה המבחן האמיתי והכי גדול של לברון.
      אם הוא ייצא מזה עם תואר הוא באמת גדול ואם לא הוא פשוט עוד שחקן מעולה בשרשרת השחקנים המעולים שיצא לנו לראות.
      משהו באיזור הטופ 20 אבל לא ברשימה של הגדולים באמת.
      הגדולים באמת עושים מזה אליפות.
      (ואז אנחנו אוהבים להגיד אבל היה לו את קארים והיה לו את פיפן והיה לו את סנטה קלאוס…)
      רק שתבינו שלא משנה מי איתך זה עדיין קשה מאוד.

      1. אנסה להסביר :
        אתה מתיחס אל לברון כאל שחקן , לברון הוא קודם כל איש עסקים כזה שבאפט אמר עליו הלואי שהיתה לי בגילו את הבגרות העסקית שלו .
        אומר אחרת , את לברון מענינים קודם כל העסקים האישיים שלו הקבוצה היא כלי בדרך הזו , לא הקבוצה באה קודם והעסקים משניים .
        ולכן הוא לברון חייב אליפות ותפקיד השחקנים והקבוצה לארגן אותה כאן ועכשיו !
        ואם לא ילך עם קליבנד אז חזרה למיאמי הוא מסיים חוזה בקיץ.
        לברון הוא העיקר וכל היתר משני , על הרקע הזה אפשר להבין הכל .
        דן גילברט השקיע 170 מליון וקיבל אישור לקזינו זו הסיבה של דן להשקעה , בלאט קיבל 5 מליון לעונה , לאב וטריסטאן ומו קיבלו מה שרצו אף אחד לא הפסיד וכולם צוחקים בדרך אל הבנק .
        אתה רוצה אליפות לא תקבל , ללברון בוער כאן ועכשיו אבל אין אינסטנטוככה לא בונים קכוצה בכדורסל …
        זה מתאים ללברון זה מתאים לשימון במכבי באמת איפה היה בלאט קןדם …?
        אבל זה לא מתאים לכדורסל ואפילו לא עובד…
        עכשיו אני מהמר על לברון במיאמי עונה הבאה מה אתה אומר ?

        1. כולם לקחו בחשבון שלעבוד עם לברון זה אומר הכל או כלום.
          כולל כל ההשלכות של להחתים את לברון ועדיין אין אף קבוצה שלא במירוץ לאליפות שתוותר על זה.
          ההזדמנות לאליפות שווה את הכל.
          לבנות תמיד אפשר. להיות ראשון בכל מקצוע זה דבר נדיר ביותר.
          אם יש אפשרות הולכים על זה בכל הכוח!

          לברון לא יחזור למיאמי בחיים. בחיים!

          1. לא רואה את גולדן סטייט סן אנטוניו או מיניסוטה מחתימות את לברון ….

            לא חוזר למיאמי אתה אמרת ….

            נחיה ונראה …

            חסרה לי דמות של סמיילי אבל גדולה …

  9. לברון פשוט מצטרף לרשימה מכובדת של שחקני כדורסל מעולים עם אישיות מחורבנת ואגו טריפ הזוי. הוא פשוט עושה את זה יותר מדי זמן והמשחק שלו נהיה מכוער יותר ויותר עם השנים במיוחד עכשיו כשהוא משחק מתחת לטבעת בעיקר.

  10. דברים מעניינים שכותב עליו היום רונן דורפן:
    "הבעיה של לברון ותמיד הייתה היא שאין לו מאמן כי הוא לא נותן לאיש לאמן. לברון לא צריך מאמן – הוא באמת קומפיוטר כדורסל. אבל הוא לא מבין שהקבוצה צריכה.
    לברון הוא בעל רצון אדיר וגם קבוצתי. הוא בטח לא קובי בראיינט. הבעיה שהוא מזלזל במאמנים – כי סביר שרובם, אפילו בלאט, באמת לא יודעים כדורסל כמוהו. הוא באמת גאון כדורסל. הוא לא מבין שגם למאמן צריך לתת לעבוד כי הזלזול מקרין על כל הקבוצה. באופן אבסורדי אני אגיד עכשיו שבלאט סובל מחוסר בטחון מוחלט"

    1. דורפו מבין חלק מהענין , והוא צודק דייוויד באמת לא מבין מה לעשות כי אי אפשר לרצות את המערכת הזו , במקרה הזה השחקן לברון הוא הבוס .
      גילברט צריך אותו , לקזינו לברון מחליט מי יהיהו השחקנים מי ישחק איך ישחקו וכמה יקבלו המאמן הוא משני לגמרי , לא רק המאמן גם רוב השחקנים , כך שלברון מרשה לעצמו לצעוק.

      רק שחלק מהשחקנים לא מבינים מי באמת הבוס , לא מצב ברור ואף אחד לא טורח להסביר …
      גילברט גם לא יכול …
      אתם רואים אותו אומר לשחקנים חברה הקבוצה ואתם לא מענינים אוותי בכלל ..אקבל אישור לקזינו ואזרוק אתכם והקבוצה לפח ..בינתיים לברון הבוס ….עד שנקבל אישור ואז נזרוק גם אותו …

      אז כן זה מענין לא פחות מהמצב בפילי .

      רוצים להבין כדורסל ?
      תחשבו כסף תבינו … כסך הוא הענין עסקים חברים נבא זה עסק .
      והמטרה פשוטה להרוויח כסף.

      1. וכן לברון באמת מתוסכל …
        כי העסק תקוע וצריך יותר זמן שללברון אין !
        אין ללברון זמן ויכולת לבנות הוא באמת מרגיש בודד כי הוא חייב אליפות .
        אליפות = כסף .
        לברון הוא משקיע הגדיר לעצמו מטרה אחלה סיפור אני חוזר לקליבלנד לוקח אליפות אני הכי גדול תביאו כסף עכשיו …
        אבל זה באמת לא הולך ….
        אז נבנה עכשיו קבוצה ונבזבז עוד זמן ?
        לא אני צריך אליפות עכשיו …
        אז צועקים על השחקנים מתיסכול כי לא הולך והתוצאה עוד פחות הולך …
        מענין מה היה קורה לו הייתי כותב לכם את הניתוח הזה שלשום לפני המשחק עם ניו אורלינס …
        מי היה עדיין מהמר על קליבלנד ב 15 ..?

    2. נשים לרגע את חוסר החיבה ללברון בצד (נניח שזה אפשרי..). מה הופך אותו לכזה מוח כדורסל מבריק? הסבר לי ברצינות מדוע הוא עילוי (או מוח כדורסל או איך שתרצה לקרוא לזה). במה הוא עולה על וייד, קובי או ותיקים אחרים?
      נכון שהוא שחקן מוכשר, אולי בעל ראיית משחק טובה כשהוא משחק אבל מה הופך אותו לאיינשטיין של הכדורסל? למי שמבין יותר ממאמן מנוסה?
      כתב טוב פעם המגיב "אחד העם" תגובה מעולה שהסבירה שבהתקפה מסודרת יש לו שלושה מהלכים שקופים וידועים והפיזיות שלו היא הכלי העיקרי שלו. אני מסכימה עם זה.

      1. לברון לא יודע ולא מבין כדורסל יותר מכריס בוש, דוויין ווייד או קובי. ובכלל, מה יש כאן 'להבין'? צריכים להכניס כדור בטבעת. אין כאן כל גאונות, רק כמה תרגילים אופייניים.

  11. כן ללברון יש אופי מחורבן.
    כי לברון אנס.
    כי לברון מהמר כפייתי.
    כי לברון העיף חבר לקבוצה או הלך מכות עם חבר לקבוצה.
    כי על לברון יש סיפורים שהוא אגו מניאק מטורף שמתעלל בחברים שלו לקבוצה.

    בעצם, יכול להיות שלברון הוא שחקן הכדורסל שהוא גם הפילנתרופ הכי גדול בספורט הזה? ילד טוב ירושלים שנשוי עם 3 ילדים [ותנו לי להמר שהוא לא יתגרש, בסדר?]
    בן אדם שאשכר'ה יש לו הרבה חברים בליגה הזאת?
    בן אדם שמוכן להודות שכואב לו, שחשוב לו? שהוא לא מכונה שעונה תשובות ישירות עם סופר ביטחון עצמי ומשדר לכולם "מי אתם בכלל?"

    אין ספק, חרא של בן אדם הלברון הזה.

    1. לא ממש לא .
      הוא שחקן גדול באמת אחד היותר גדולים שהיו עם היכולת להיות הכי גדל אי פעם אבל …
      זה לא יקרה .
      מפני שהוא לא כדורסלן נטו .
      האמת מענינים אותו דברים אחרים שחשובים לו הרבה יותר .
      לברון רוצה כסף כי כסף הוא כוח השפעה וכמה שיותר כדי לבנות דברים לפי דרכו והשקפת עולמו .

      הוא לא חרא בכלל אבל הוא ילדותי מתוסכל וחסר סבלנות .
      אוהבים אותו כי הוא באמת מתכון לזה , הוא רוצה לשנות דברים הגיע מהגיטו הוא מרגיש שהוא יכול ורוצה לשנות .
      אבל הוא חייב אליפות לזה עכשיו …וזה לא יקרה .
      וזה אכון מאד מתסכל כי לגוף יש זמן ביולוגי שהולך ואוזל .

  12. כתבה פצצה, תרתי משמע גם ל ללל,
    מנחם המופלא מאד מרוצים מהכתבות שלך, מעל ומעבר,
    מאד מעניין,
    ג'ו משתתפים בצערך כל מי ששם מוזיקה בשבת בבוקר
    על הכוונת שלנו (ללל) ועוד סלין מין מיין סטרים שכזה,
    לפחות טמיר גיא הבן את ועוד קרעו אותנו.
    פריבילגיה לקום ב8 🙂 באמת הצחקתם,
    השיחה על לברון מצוינת
    עם הוא פועל על כעס ולא יקח אליפות לא נזיל דמעה למרות בלאט
    זו דוגמה רעה לאוהדים, תפעל מתוך אהבה למשחק
    כמו קארי (שאני מתחיל להעריץ אותו יותר ויותר) מתוך יופי.

  13. כתבה מצויינת מנחם. הזכירה לי קצת שקליבלנד היא מועמדת בכירה לאליפות.
    מרתק איך שלברון חושף גם את הצדדים המכוערים שבו.

  14. אם דוראנט היה עובר לשחק עם לברון בעוד אחת מקבוצות האינסטנט שלברון בונה כל כמה שנים היו אומרים עליו ״כן קווין הוא שחקן עם יד ממש טובה אבל הוא לא ווקלי בחדר הלבשה וכו׳״

  15. אגו והכל, אבל אין פה צביעות – הוא רוצה אליפות, בשביל זה הוא בא, שנה שעברה היה קרוב, והשנה הוא רוצה שהקבוצה לא תחמיץ את ההזדמנות, והוא לגמרי צודק. למרות שבהחלט יכול להיות שהטוא חלק מהבעיה כמו שרבים כאן ציינו, הוא מנסה גם להתמודד איתה.
    המצב של הקבוצה ממש לא מושלם עם כל הפציעות והעומק ממש לא אופטימלי. הם עוד יכולים ולדעתי צריכים לעשות משהו בתקופת הטריידים. אבל זאת קבוצה שיכולה ללכת על הסוף, ולדעתי עם הם יגיעו בלי פציעות לגמר (וזה לא יהיה קל במזרח השנה בכלל) יהיה גמר אדיר, לא משנה אם זה יהיה נגד ג"ס, או ס"א או אוקלהומה.

  16. גל (עידו) רזון הוא תועמלן קטן בשירות מנגנוני התעמולה הגדולים של העידן החשוך בו אנו חיים.
    צר לי לנפץ את בועת האמפתיה, אבל לחץ פוסט-טראומתי הוא לא המחזה התיאטרלי שהציג התועמלן הקטן גל (עידו) רזון – אחרת כל אותם שבאמת לוקים בהלם קרב לא היו נופלים בין כסאות הבירוקרטיה.
    חשוב להעלות את נושא הלם הקרב על סדר היום ואפילו לנהל דיון ציבורי על הלגליזציה של סם הקנאביס. אבל לא לעשות את כל זה בדרכים של תעמולה שקרית.

    ל ה ח ר י ם – א ת – ש ב ו ע – ע י ד ו !

כתיבת תגובה

סגירת תפריט