האמא והאבא של האתגרים: הנה שיר הלל לקובי, ומחכה לשלכם! / מנחם לס

 

שלשום קובי כתב שיר ל-"BASKETBALL".

אתמול  "BASKETBALL" החזיר לו בשיר. זה הופץ ללא שם המשור, אבל מה זה חשוב?

אז כדי להראות ל-K-700, דדי, אלי לס, דקסטר, גור גולן, ושאר המוזרים שאוהדים את הלייקרס שאת קובי תמיד הערכתי כאחד השחקנים הטובים בהסטוריה, הנה השיר שלי לקובי:

קובי האיום עשה זאת לי עשרים שנה

עם חיוך שטני ומבט מלא שיטנה

אבל היום אני מודה

בפה מלא

שבנזונה נפלא כמוהו בהופס לא היה!

אז אם אתם חושבים שזה ילדותי, אל תשתתפו. אבל האחרים חופשיים לכתוב בתגובות שירים, חמשירים, או בלאדות לשחקן הנפלא הזה שהיום אני מעמידו תשיעי ב"תריסר הגדולים" שלי:

  1. מייקל

  2. מג'יק

  3. לארי

  4. קרים עבדול ג'אבר

  5. ביל ראסל

  6. אוסקאר רוברטסון

  7. שאקיל

  8. וילט צ'מברליין

  9. קובי

  10. דאנקן

  11. לברון

  12. ג'רי ווסט

 

וזהו השיר שכתב "BASKETBALL" לקובי:

Dear Kobe

by A Basketball

Kobe,

From the beginning

You were different.

Nobody could drop me

Into the net's sweet caress

Like you did

You did it with love

Practice and precision.

* * *

From any distance.

Swish.

From any angle.

Swish.

No matter how much time was left.

Swish.

Over and over. Swish, swish, swish.

* * *

But Kobe

Stop it

Stop now

Stop fucking shooting me

Please stop fucking shooting me

I'm begging you

Stop

It hurts

Do you know how much it hurts to be thrown super hard into a cold metal rim

Bruh

That shit hurts

A lot

I know it's my job

But dude

You're shooting 30.5 percent

20.2 percent from three

The threes hurt more

Because you throw me from farther away

The iron pierces my soft pebbled leather skin

* * *

And the airballs!

Kobe! The airballs!

It hurts to fall 18 feet out of the air and crash straight into the ground

Sometimes I hit the stanchion or some cameraman's leg

* * *

You said you're done at the end of the season

I need you to be done NOW

I don't want my last memory

Of our beautiful relationship

To be these clangs

And not the trillion swishes.

Love,

A Basketball

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 43 תגובות

    1. הקישור שהכניס דדי:

      Dear Kobe Bryant,

      I hate you.

      Can you blame me? As a Celtics fan, I rooted against you for two decades. I rejoiced in your agony when my Celtics beat you in the 2008 Finals. Paul Pierce deserved it way more than you did. You already had three rings at the time.

      But three just wasn’t enough for you. You got your revenge and ultimately your fifth ring in 2010 while ripping my heart out in the process. I hope you still know how lucky you are that Kendrick Perkins was out for Game 7.

      I read your letter in the Players' Tribune today and was shocked. Not because you announced your retirement – we all already knew that. I was shocked because of the way your letter made me feel.

      In my mind, I have always grouped you and Derek Jeter together. You are the players that we as Boston fans bitterly hate, but cannot help but respect. You played the game the right way – with passion, pride, and professionalism.

      You were true students of the game who pursued greatness by working harder than anybody. You became generational icons of your respective sports. You embraced every challenge. You gave it your all. You put your bodies on the line. You knew how to win. You respected your sport, your craft, and your rivalry with Boston.

      December 30 marks the last time that you will play in Boston. This is also the last opportunity for us Celtics fans to cheer our team to victory against arguably the most dominant player in the storied history of the Celtics and Lakers.

      As you go, so goes what is left of the rivalry that once dominated the NBA. Perhaps someday it will be rekindled by new faces. Perhaps not.

      So when you come to the Garden next month, I hope the crowd puts you through hell. I hope we heckle you and boo you more emphatically than we did in the championship bouts. I hope you miss every single free throw. I hope you never forget what it’s like to be surrounded by 17,000 screaming fans who bleed green and would give anything to watch you fail one last time.

      I hope we beat LA once again. And when you get pulled from the lineup halfway through the fourth quarter when my Celtics are up by 20 points, I think something beautiful will happen.

      Every single person in the Garden will stop booing. We will rise to our feet and show respect in the form of the loudest, most passionate standing ovation you have ever witnessed. We will chant your name. We will wipe our eyes. We will say our bittersweet farewells.

      They say you never truly know what you got ’til it’s gone. So before you go, I just want to say thank you for being far more than just a great basketball player. To an entire generation of NBA fans, you are basketball.

      I can’t believe I’m saying this… but I’m really going to miss you.

      Love (and hate) you always,
      A Celtics fan who didn’t appreciate you enough

  1. ! Kobe, you are the only one who took more bad shots than me

    William S. Burroughs – Junkie and "William Tell" player

  2. ללא ספק השאיר חותם. גם שונאיו הגדולים שבלעדיו אפילו התשוקה שלהם הייתה קטנה יותר ואמוציונאלית פחות.

    יפה לראות

  3. קובי היקר, תמיד אזכור את הפעם ההיא שהרסת את השותפות עם שאק
    חבל, זה יכל להיות ענק
    כמה שנים אחרי זה הבאת את נאש, הווארד וגאסול
    עם מאמן נורמלי, הייתם יכולים לקחת את הכל
    אז תודה על הכל קובי, למרות שהפרישה שלך לא הכניסה אף אחד לשוק
    אבל בחייאת ראבק, תפסיק לזרוק

  4. Dr Kobe and Mr Bryant

    As a young star Dr Kobe was thought
    To be heir to His Airness himself
    He was only 18, its hardly been seen
    Even MJ had a nice college shelf
    At first he was dunking, and moving like Mike
    But the really big deal was the Shaq
    Too bad that two egos, as big as their own
    were under a mutual attack

    Post the O'neal, shit got so real
    that the Dr needed to prove
    That even without the big by his side
    He could totally get in the groove
    But the next few years were pretty damn bad
    Mr Bryant was arousing some hate
    So he got two more rings, even scored 81
    And the future seemed pretty great

    The years passed by and the injuries came
    Oh, the irony was so loud and clear
    The dr could not have resisted the curse
    Mr Bryant was bound to appear
    So many shots and a whole lot of air
    Just on the embarrassing side
    But former beats latter and the future hall 'O' famer
    Will always have his damn pride

  5. לקובי היקר, אני זוכר אותך מאז שאתה נער.
    לוויתי אותך שנים בכל סדרות הפלייאוף ובכל סדרות הגמר.
    אני זוכר שרק לפני כמה שנים, הייתה קולע זריקות קלאץ ללא הפסקה שהיו מנצחות משחקים. הייתי איתך בכל כך הרבה משחקים ראיתי אותך ואת כל הגדולים. הייתה דומיננוי במשך 15 שנה והבאת לי הרבה אושר ושמחה עם האליפיות שנתת לנו בלי הפסקה.
    אבל הפציעות אותך גמרו ואת הלב שלנו האוהדים שברו.
    עכשיו אני מלווה אותך בעונתך האחרונה, ולא משנה לי עד כמה היא קשה.תודה לך קובי אזכור אותך תמיד מקווה שהצעירים ילמדו ממך מה זה כוח רצון בעתיד.

  6. מומי יעשה שיר סגנון ראפ , זה משהולך אצל החומיס

    קובי גדול לא סתם הוא בלק ממבה
    מילה לא במקום ישפריץ עליכם 4 כפות עמבה
    מג'יק חיים של מומי הוא ענק
    אבל קובי הוא גאון בלנפח את הארנק
    קובי יזכה לכבוד מלכים עם 2 גופיות תלויות בשחקים
    5 טבעות , למי זה לא מתאים ?
    למרות שבקולרדו ספרינגס את הנחש שחרר לחופשי
    סלחו לו לקובי מחמד נפשי
    תביאו את דנקן כרמלו או הפלופר
    קובי ישלח אותם לשיקום בסמי עופר
    8 + 24 זה שלושים ושתיים
    מג'יק וקובי אצל מומי מס 1 ומס 2

    פזמון
    תוריד עליהם דאנק דפוק בהם שלשה
    אל תפסיק גם שאמא של לברון בוכה
    תמשיך לזרוק ברות'ר כאילו אין מחר
    גם ככה לביירון סקוט יש IQ של עכבר
    תודה לך קובי על 20 שנה גדולות
    דפוק חופשה בוואגס שרוף תכסף על *ונות !!!

    יהה מאדר פוקרס ! ( אנד דלוטנה ווסט ) !!
    מומי איס אין דה האוס ! יוי יו יו !

  7. עלם צעיר רק סלים הריח
    היה שומר ממש מנעול רב-בריח
    אך אבוי הזיקנה
    עליו היא קפצה
    ועכשיו את הפרקט הוא מסריח

  8. לקובי היקר, אני זוכר אותך מאז שאתה נער.
    לוויתי אותך שנים בכל סדרות הפלייאוף ובכל סדרות הגמר.
    אני זוכר שרק לפני כמה שנים, הייתה קולע זריקות קלאץ ללא הפסקה שהיו מנצחות משחקים. הייתי איתך בכל כך הרבה משחקים ראיתי אותך ואת כל הגדולים. הייתה דומיננוי במשך 15 שנה והבאת לי הרבה אושר ושמחה עם האליפיות שנתת לנו בלי הפסקה.
    אבל הפציעות אותך גמרו ואת הלב שלנו האוהדים שברו.
    עכשיו אני מלווה אותך בעונתך האחרונה, ולא משנה לי עד כמה היא קשה.תודה לך קובי אזכור אותך תמיד מקווה שהצעירים ילמדו ממך מה זה כוח רצון בעתיד

    1. תודה עיוני
      מומי ידפוק תמונת פספורט לכבוד השטר החדש
      הגיע הזמן שהכסף במדינה שלנו יקבל דמות חזקה , נראה אם מומי על ה 200 אם השקל יפול מול הדולר

  9. על אף שמך היהודי
    אתה לא בן דתי
    כולם אומרים שאתה ענק
    אבל בשבילי הרסת כל משחק
    לא אשכח לך לעולמים
    איך גרמת לי לרעות בשדות זרים
    אך בדיוק מחומר זה עשויות אגדות כי בכל זאת לקחת 5 אליפויות.
    תודה לך שהסכמת סופסוף לפרוש
    עכשיו יכול אני לחזור הביתה מבלי לחשוש

  10. לבקשתכם שיר לכבודו של קובי!

    אתה כולך רעש וצלצולים
    בזכות שאקיל טעמת פרי הילולים
    קובי זה בסך הכל סטייק
    אין בו תוכן , וכל כולו ריק
    רק למומי וקיי 700 אתה בן אלים.

    האם יש פרס על השיר המצטיין. אם כן אולי גם פרס על מקום אחרון.
    אשמח לקבל כפרס ערב שירה ופילוסופיה עם אישה לשעבר של מומי.

  11. ושיר למקום ראשון.

    קובי אתה מר עולם
    את הצורה דפקת לכולם
    אתה אפולו נפטון וזאוס
    בפרקט גרמת לכאוס
    לא אגע בך, אף אטפס בסולם.

    מוקדש לקובי למומי לקיי 700 המולאים והמקסימים.

  12. לכבוד הממבה שיר עם ניחוח מארץ המגף

    טיים טו סיי גודביי
    למייקל נתת פייט
    תסתכל מאחוריך שאקיל
    למסור לו אתה לא רגיל
    לרגע נראית לא עציר
    אבל כמעט היית עציר (קולוראדו)

    הוא לא באמת נתן פייט למייקל אבל לא היה לי חרוז.
    האמת שלמדתי לכבד אותו עם השנים. כמעט ולא רואים כזה כח רצון והתמדה

  13. היו היה כדורסלן בשנות התשעים
    לזקנים שבאתר זה נראה לפני שנים
    חקיין עלוב של מייקל ולא מגיע לקרסוליו
    קרוס אובר מדומה לו ברח בחיתוליו
    שאקיל הורי ואפי' ג'קסון פיל
    על שגעונו לנצח לא הצליחו להאפיל
    דאנקים מפלצתיים וריורס לייאפ מתוזמן
    הפכו את המשחק ממסובך למזומן
    מורו ורבו היה MJ הגדול
    שאת יורשו הקט לא תמיד הצליח לסבול
    משחקי אגו עם מר אוניל הסתיימו במפלה
    שליידם אנדרו ביינום נחשב ככלה נאה ונפלאה
    לאחר שהבין הלז שמשחקו הפך טפל
    החליט לפרוש כסטאר ולא כזקן שפל
    שנאת הדוק לליקרס ידועה ומפורסמת בכל ווליום וביט
    כמו עליונותו הבלעדית של הבחור מקרוליינה הצפונית
    אפשר לכתוב לשיר ולברבר
    על השחקן הנפלא שמידי פעם התפרפר
    אך דבר אחד יעמוד למעלה משיכמו
    שהגדול מכולם הועידו למלאות מקומו
    אולי בבאולינג קובי טוב בלעשות סטרייק
    אך בסופו של יום BE LIKE MIKE

כתיבת תגובה

סגירת תפריט