מכתבו של קובי לכל אוהדי הכדורסל / מנחם לס

http://www.theplayerstribune.com/dear-basketball

 

Kobe Bryant

Dear Basketball,

 

From the moment
I started rolling my dad’s tube socks
And shooting imaginary
Game-winning shots
In the Great Western Forum
I knew one thing was real:

I fell in love with you.

A love so deep I gave you my all —
From my mind & body
To my spirit & soul.

As a six-year-old boy
Deeply in love with you
I never saw the end of the tunnel.
I only saw myself
Running out of one.

And so I ran.
I ran up and down every court
After every loose ball for you.
You asked for my hustle
I gave you my heart
Because it came with so much more.

I played through the sweat and hurt
Not because challenge called me
But because YOU called me.
I did everything for YOU
Because that’s what you do
When someone makes you feel as
Alive as you’ve made me feel.

You gave a six-year-old boy his Laker dream
And I’ll always love you for it.
But I can’t love you obsessively for much longer.
This season is all I have left to give.
My heart can take the pounding
My mind can handle the grind
But my body knows it’s time to say goodbye.

And that’s OK.
I’m ready to let you go.
I want you to know now
So we both can savor every moment we have left together.
The good and the bad.
We have given each other
All that we have.

And we both know, no matter what I do next
I’ll always be that kid
With the rolled up socks
Garbage can in the corner
:05 seconds on the clock
Ball in my hands.
5 … 4 … 3 … 2 … 1

Love you always,
Kobe

Kobe Bryant /
KB_Black_Signature

/

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. IDO

    30 נוב 2015 08:49:38

    Charming

    קובי אחרון הגיבורים.

    ב-83 נכנסתי למשחק בגלל דר ג'יי, ואז הגיע מייקל, ושהקריירה שלו נגמרה הגיעה הקריירה של קובי שנמשכה עד עכשיו. בכלל לא שמתי לב שמייקל ודר ג'יי כבר לא שם . הלב שלי רייק עכשיו.

    2. MJ234523

      30 נוב 2015 22:23:32

      למי שלא חזק באנגלית הנה תרגום המכתב:
      "כדורסל יקר. החל מהיום שבו התחלתי לקלוע סלי ניצחון דמיוניים עם גרביים בבית אבי, ידעתי שיש דבר אחד אמיתי: התאהבתי בך. התאהבתי כל כך עד שנתתי עבורך הכל, הקרבתי את הגוף והנשמה", כתב. "בתור ילד בן שש ומאוהב עד כלות לא הייתי מסוגל לראות את סוף הדרך. רציתי אך ורק אותך. רצתי במשך שנים עבורך, הסתערתי על כל כדור אבוד עבורך. אתה ביקשת את הלחימה שלי, ואני נתתי לך את הלב. שיחקתי עם כאבים ועם זיעה לא בגלל שהאתגר קרא לי, אלא בגלל שאתה קראת לי. כל מה שעשיתי, עשיתי עבורך, כי זה מה שעושים בשביל משהו שגורם לך להרגיש חי כמו שאתה גרמת לי.
      "לעד אודה לך ואוהב אותך על שהגשמת את החלום שלי להפוך לשחקן של הלייקרס, אבל האהבה האובססיבית שלי לא יכולה להישאר לנצח. העונה אני נותן את כל מה שעוד נשאר בי. הלב שלי מסוגל לעמוד בשחיקה, הגוף יכול להתמודד עם העבודה הקשה, אבל הגוף יודע שזה הזמן להיפרד. וזה בסדר. אני מוכן לשחרר אותך מחיי. אני רוצה שתדע את זה עכשיו, כדי שנוכל להיזכר בכל הרגעים שחלקנו יחד. הטובים וגם הרעים. הענקנו אחד לשני כל מה שיכולנו. ושנינו יודעים שלא משנה מה אעשה בעתיד, תמיד אהיה הילד עם הגרביים שקולע לפח אשפה בפינה. זה שמדמיין איך הכדור אצלי בידיים כשנותרו חמש שניות לבאזר. אוהב אותך תמיד, קובי".

  4. k_700

    30 נוב 2015 08:56:29

    מכתב גאוני לדעתי, מקורי , מרגש, מספר סיפור דרך עיניים של מישהו שהוא פריק של המשחק, שכל חייו למעשה סובבים סביב המשחק הזה.

    אין רגעים קשים מאלה.

    אגב האתר הרשמי שפרסם את המכתב נפל בשעתיים הראשונות, מדברים רק על זה(טוב נו אולי גם קצת על מה שהלך בין הברונקוס לפאטס)

      3. k_700

        30 נוב 2015 14:18:49

        "גנב"- זה לא שהלייקרס היו הולכים לאנשהו בשנתיים האחרונות.

        אז אם כבר לשפוך כסף עדיף שזה יהיה על אחת מ2 האגדות הכי גדולות במועדון ולא על מיידופים כאלה מהסוג של אמרה ושות'.

  5. דובי

    30 נוב 2015 09:07:13

    מרגש ביותר לשמוע את אחרון הגיבורים נופל.
    לחשוב שפעם היו לנו בארקלי, יואינג, רג'י, אקים, ג'ורדן, רודמן ושאר החברים, ואחריהם שאקיל וקובי…
    החלפנו אותם בלברון המגעיל, בהאוורד המכה ובפלסטיק-קרי…
    אני מצטרף לעדו בתחושת הריקנות.

    1. מנחם לס

      30 נוב 2015 09:25:46

      עכשיו 2:20 בלילה והזקן עדיין לא ישן.
      מה זה בעיות עם המחשב כשניסיתי להיכנס לסטרימינג לראות משהו.

      אז אחרון הגבורים נופל, הא? עם 25 מיליון על עונה שהוא לא שווה בה חצי מיליון. הוא שדד את הלייקרס, החזיר אותם בעוד שנתיים אחורנית מבחינת התקדמות, וכולם עושים ממנו פתאום גיבור.

      גיבור MY ASS

  7. bobby

    30 נוב 2015 09:29:51

    מרגש מאוד. ללא ספק אגדה, שמח על כך שזכיתי לצפות בו משחק כמעט לאורך כל הקריירה שלו.
    כמו הרבה אנשים, גם לי יש לא מעט סייגים בנוגע לקובי. אבל אי-אפשר להתווכח על התשוקה שהוא הביא איתו לפרקט, והוא בהחלט יחסר.
    חבל שהוא היה כל-כך פצוע בשנתיים האחרונות, ובהחלט טוב שיתלה את נעליו בתום העונה.

  8. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    30 נוב 2015 09:44:48

    אם לקובי מותר לחזור על אותה בדיחה פעמיים, אז גם לי מותר.

    DEAR EGO"

    …from the moment

    ,LOVE YOU ALWAYS

    "KOBE

  10. דרור

    30 נוב 2015 10:01:47

    חחח…הבן השחור. כמה נכון. אבל, בערוב הקריירה אפילו אני התחלתי לסמפט אותו. נהיה קצת יותר אנושי. לא מסכים עם הטענות שאין מי לסמפט בליגה. פירס, טאונס, ג'ורג', ראסל, יש מלא נוספים. אנדרה מילר שאתמול הראה שלא נס ליחו. גארנט. דמיאן לילארד. ג'ינובילי, דאנקן. קשה שלא לדמיין מה היה קורה בליגה אם קובי היה מוסר קצת יותר או משלים עם שאקיל….קשה ומפחיד. כבוד לקובי.

  11. אופיר נ

    30 נוב 2015 10:02:52

    שחקן ענק.
    עם אגו עצום.
    וזאת כנראה הסיבה שאף פעם לא אהבתי אותו.
    (באליפויות שלו הייתי בדרך כלל בעד הקבוצה היריבה (אינדיאנה, סקרמנטו, אורלנדו, בוסטון)
    מה שלא מונע ממני להעריך את הכישרון המיוחד שלו.

    חבל בשבילו שלא ידע לפרוש בשיא.
    (חבל גם בשביל אוהדי הלייקרס, שייקח להם לפחות עוד 2-3 עד שקבוצה תוכל לחזור ולהיות רלוונטית).

  13. גור גולן

    30 נוב 2015 12:31:01

    קובי מבחינתי השחקן הגדול ביותר שזכיתי לראות (לא צפיתי בג׳ורדן ומג׳יק וכו בלייב) והסמל של הקבוצה שלי .
    מבחינתי קובי סיים את הקריירה במשחק נגד ג״ס ( כשנפצע) מאז הוא לא אותו שחקן אבל עדיין אותה אישיות גדולה.
    נכון אפשר להגיד שהוא אגואיסט ושהוא חרא של בנאדם אבל הכדורסל היה הדבר היחיד בחייו, הוא עשה הכול למען הקבוצה גם אם לפעמים חשב יוצר על עצמו.

  14. אלי לס

    30 נוב 2015 12:32:17

    זה בדיוק מה שאני אזכור ממנו, את האהבה למשחק והתשוקה המטורפת. כמובן פלוס כשרון אדיר ומנהיגות (מסוג אחר)
    לטעמי האישי השחקן השני הכי גדול בהיסטוריה וכשזה מתחבר גם לקבוצה שאני אוהד ולנצחונות שהוא הביא לנו אז כל מה שנשאר זה לומר תודה, היה כיף.

  15. קוין ג'ונסון

    30 נוב 2015 12:34:02

    קובי זה יעקב, יעקב זה יענקלה.

    יענקלה היקר,
    אני מודה לך מאוד שהורדת את הלייקרס שאולה (למי שלא מבין "שאולה" זה ל"שאול". שאול זה גהינום.)
    כשהכרתי את הנ.ב.א הלייקרס היתה כוכבת, והקליפרס ודאלאס היו בתחתית קבוע. לא האמנתי שיגיע היום שהקליפרס ודאלאס יהיו למעלה והלייקרס למטה.
    לימדת אותי שהכל אפשרי בחיים.
    ת'נק יו ורי מאץ'.

  16. Reignman

    30 נוב 2015 12:56:01

    הטענות לפיהן הוא שודד וכול כי בעונתו האחרונה עלה לליקרס 25 מיליון הן מגוחכות. זה טיבם של חוזים עם שחקני-על שמתקרבים לסוף הקריירה, והשנים האחרונות שלהן הן מנופחות עקב חוזי המקסימום.
    אם דולר פר תפוקה זה הגיוני? לא. אבל ככה העסק עובד.

    שחקן ענק, נתגעגע אליו. אם דנקן יפרוש בתום העונה בכלל יהיה מעבר רישמי בין הדורות.

  18. Rondi

    30 נוב 2015 13:15:25

    קובי בטח לא שודד את הלייקרס, ולדעתי הוא לא יכל לסיים בשום דרך אחרת. מבחינה כלכלית הוא בודאות שווה את הכסף, ומבחינה מקצועית הנזק שהוא עושה היום יהיה רווחי בעתיד.
    שחקן ענק, לא כמו שמעריציו הגדולים חושבים, אבל בעל השפעה אדירה על התפתחות הליגה למה שהיא היום בזכות/בגלל הג'ורדניזם שבו ובתזמון הקריירה שלו.
    בתור אוהד הסלטיקס מעולם לא סבלתי אותו. לצד שאקיל חשבתי שהוא לגמרי אוברייטד, אבל לצד גאסול, אודום ופישר למדתי להעריך גם את גדולתו.
    בתשוקה למשחק הוא הכי גדול שאני זוכר.

  19. עומר

    30 נוב 2015 13:18:15

    בהחלט סיום של תקופה. אף פעם לא אהבתי את קובי, מלבד באליפות הראשונה בלי שאקיל, היה פלייאוף מדהים. אבל אין ספק שהוא היה הפנים של הליגה, האיש שנהנתי להיות נגדו, לראות אותו מפסיד. ובניגוד לג'ורדן למזלי, הוא גם היה קצת אנושי, והפסיד לא מעט (כמו הסוויפ מול דאלאס).

    אני מצטרף לתחושת הריקנות, הכוכבים של היום לא גורמים לי להרגיש ככה, לא לטובה, ולא לרעה, הם הרבה יותר פרווה.

  20. not a bad boy

    30 נוב 2015 13:28:12

    אני לא הייתי מאפשר למגלומן הזה לברוח כל כך מהר, אלא שולף איזה סעיף מאובק מהמדפים, או סתם מערב את המאפיה, ומאלץ אותו לחתום חוזה מינימום בפילי, כשמפורש בחוזה גם שאסור לספסל אותו, וכך נפטרים ביחד גם מקובי וגם מהסיקסרס.

  21. נתן

    30 נוב 2015 14:04:01

    לא נעים להגיד אבל, ברוך שפטרנו. שאקיל ואחר כך קובי התחילו את ההתדרדרות המוסרית ועליית האגו של כוכבי הכדורסל לרמות בלתי נסבלות. טוב שהיה דאנקן ועכשיו קרי.

    1. k_700

      30 נוב 2015 14:21:09

      שאקיל וקובי?? אין מצב שזה היה איזה אחד "שבחר לקחת את הכשרון שלו לסאות' ביץ'"?
      אין מצב שמכונת הPR התקשורתית הגדולה בהיסטוריה מאוהיו עשה את זה?

      1. נתן

        1 דצמ 2015 00:01:25

        אהה, זה העשור שבו קובי יוריד אתכם לכזו רמה שתצטרכו טקטיקות של פילדלפיה כדי להסביר לעצמכם למה אתם בתחתית. לאוהדים כמוכם מגיע כוכב כזה ולהיפך. אם היה לכם טיפת כבוד עצמי הייתם מודים שהבנאדם כל הקריירה העדיף את עצמו על פני הקבוצה או החברים שלו, הרבה לפני שהיה לברון. השנה זה פשוט נראה בצורה יות ברורה.

        1. יניב

          1 דצמ 2015 08:50:01

          נתן נתן בוא אני יסביר לך שוב והפעם לאט,גם אם אנחנו נהיה עוד עשור עכשיו בתחתית ונלחם כמו העונה על בחירות דראפט,עדיין אני מעדיף את זה בעשרות מונים על המצב שלך ואני יסביר לך למה.קודם כל קובי בריאנט על כל היותו אגו מניאק,עדיין בקריירה של 20 שנה(ע-ש-ר-י-ם ש-נ-ה) רוב הזמן הוא דאג שהקבוצה שלנו תהיה למעלה והכי תחרותית שאפשר להיות כולל 5 אליפויות ועוד 2 גמרים.אז כמו שקיי כתב גם אם מעכשיו עד סוף החיים שלי הלייקרס לא יהיו רלוונטים היו לנו מספיק רגעים של90% מאוהדי שאר הקבוצות לעולם לא יהיה(טוב הגזמתי 80%).דבר שני נתן אני מעדיף להיות אוהד של קבוצה שמסריחה את הפרקט(כל עוד היא לא עושה מעשה פילי) העיקר שיש לי קבוצה ולא שחקן שרק אותו אני אוהד והולך אחריו לכל קבוצה שהוא הולך אליה.

  22. סתם ילד

    30 נוב 2015 14:30:57

    אני לייקר הייטר! לא סובל אותו! הודעת הפרישה היא אבק כוכבים להסוות את זה שהו משחק חרא וקולע 8% ביום טוב!

  23. k_700

    30 נוב 2015 15:00:40

    מנחם, מה שמצחיקק בך זה שאתה אפילו לא יודע להפרד כמו גבר מאחד השחקנים הכי גדולים בהיסטוריה של הענף הזה(אגב משהו שאתה אפילו הודית וציינת לאורך השנים).

    ביום שבו הבן אדם עושה את המעשה הקשה ביותר, לספורטאי שמחגיל 6 חי על הכדור הכתום, לבן אדם ש20 שנה חיי חיים של ספורטאי בליגה הזאת(פאקינג 20 שנה לגארד…).

    ביום הזה אתה בוחר להכניס את המילים היפות שלו ואפילו כתבת לו בטור אחר שזולגות לך קצת דמעות או שאתה בוכה(כנראה ציניות) אבל פה בתגובות אתה בוחר להטריל עם החוזה הזה שלו ואיך שנראה בשנה וחצי האחרונות??

    ברצינות זה מה שתזכור מקריירה של 20 שנה בליגה??
    די עלוב לטעמי, אבל גם אתה כנראה לא ידעת איפה לקבור את עצמך בכל השנים האלה שהוא עשה טירור בליגה… ובכלל זכית לסבול מ5 אליפויות של צהוב סגול, אולי באיזשהו מקום אני מבין את מידת הרחמים שצריך להעניק לך.

      1. k_700

        30 נוב 2015 17:39:26

        מה הקשר לרחמים?? עילוי כדורסל מודיע על פרישה מהמשחק אחרי 20 עונות קריירה.

        איך אתה רוצה שיגיבו??

        למה אתה כזה קטן ??

        1. שעייה

          30 נוב 2015 20:24:33

          קיי צודק.
          לא מבין מהעניין הגדול שעושים . הוא כבר מעשית לא פקטור בערך עשור בליגה. ומאז רק עובד על להכנס לטבלאות ההסטוריה האישיות כי הבין שקבוצתית הוא שחקן מת.
          אבל עדיין אחד ממאה מאתיים השחקנים הכי טובים אי פעם לתפקידו ומגי לו על כך שאפו רציני ולא ציניות של מנחם

      2. not a bad boy

        30 נוב 2015 21:41:54

        לספור אותו בין שמונה הגדולים בהיסטוריה, >אבסולוטית לכל העמדות<, זה ללכת שולל אחרי ההייפ של קובי. נניח חמישיה ראשונה הם מג'יק, מייקל, בירד, דאנקן וקארים. עכשיו בא נראה מי עוד בתור: אתה באמת לא תיקח את שאקיל, את מאלון, את בארקלי, את אייזאה תומאס, את דרקסלר, את האקים, את אוסקר, את פרייזר או את לברון, לפני קובי??

        אני אפילו את הביג טיקט לוקח לפניו: ביג טיקט + שאקיל כקו קדמי, היו מחריבים את הליגה ומאיימים על שש האליפויות הרצופות של ג'ורדן. התקפה שאי אפשר לשמור עליה בשום צורה, והגנה שאתה כבר מעדיף לברוח לבד לג'ונגל עם קניבלים מלהכנס לצבע כשהחבר'ה האלה ממתינים לך.

        חמישיית הגארדים הטובה בהיסטוריה – בסדר. לא שמיניה אבסולוטית. הל נו. אפילו לא עשיריה.

          2. not a bad boy

            1 דצמ 2015 09:06:26

            אז הנה, כי עם כל הכבוד לדחוף אמירות בומבסטיות ללא גיבוי עוד לא נותן לך בתעודה "עולה לכיתה ג'", למרות שאני מבין שאתה נורא רוצה.

            מנחם כותב שקובי נמצא אצלו ברשימת 8 הטובים בהיסטוריה. הוא לא פירט זאת על פי עמדה, אלא באופן אבסולוטי. בדיוק כמו שאין mvp על פי עמדה, אלא בפועל השחקן הדומיננטי ביותר. וזהו, בדירוג ה-mvp ההיסטורי, אני רואה אולי חמש עשרה שחקנים שנמצאים שם לפני קובי. קאפיש, או שאני צריך לנקד?

            והנה מבחן יפה לקביעה לעיל, עם שחקן מאותו דור של קובי: קח את בראיינט, זרוק אותו לגלות במיניסוטה עם ספריוול וקאסל, ובמקומו שים בלייקרס של שאקיל את גארנט. אתה יודע מה היה הולך שם? הקו הקדמי החזק ביותר בהיסטוריה. שאק אוהב את הצבע, גארנט בדיוק הפוך. ויש לך כאן שניים שכל אחד מהם מחייב אותך בדאבל טים כדי אולי לבלום אותו, ולך תחסום נתיבי מסירה בין אתלט על בגובה 2.16, וגורילה בגובה 2.17. ואז בא נדבר על הגנה עם שניהם. ושגארנט קבוצתי ובלי אגו. אני נותן להם דיינסטי מול כל אלופה אחרת עד 2008.

  24. MJ234523

    30 נוב 2015 22:22:39

    למי שלא חזק באנגלית הנה תרגום המכתב:

    "כדורסל יקר. החל מהיום שבו התחלתי לקלוע סלי ניצחון דמיוניים עם גרביים בבית אבי, ידעתי שיש דבר אחד אמיתי: התאהבתי בך. התאהבתי כל כך עד שנתתי עבורך הכל, הקרבתי את הגוף והנשמה", כתב. "בתור ילד בן שש ומאוהב עד כלות לא הייתי מסוגל לראות את סוף הדרך. רציתי אך ורק אותך. רצתי במשך שנים עבורך, הסתערתי על כל כדור אבוד עבורך. אתה ביקשת את הלחימה שלי, ואני נתתי לך את הלב. שיחקתי עם כאבים ועם זיעה לא בגלל שהאתגר קרא לי, אלא בגלל שאתה קראת לי. כל מה שעשיתי, עשיתי עבורך, כי זה מה שעושים בשביל משהו שגורם לך להרגיש חי כמו שאתה גרמת לי.

    "לעד אודה לך ואוהב אותך על שהגשמת את החלום שלי להפוך לשחקן של הלייקרס, אבל האהבה האובססיבית שלי לא יכולה להישאר לנצח. העונה אני נותן את כל מה שעוד נשאר בי. הלב שלי מסוגל לעמוד בשחיקה, הגוף יכול להתמודד עם העבודה הקשה, אבל הגוף יודע שזה הזמן להיפרד. וזה בסדר. אני מוכן לשחרר אותך מחיי. אני רוצה שתדע את זה עכשיו, כדי שנוכל להיזכר בכל הרגעים שחלקנו יחד. הטובים וגם הרעים. הענקנו אחד לשני כל מה שיכולנו. ושנינו יודעים שלא משנה מה אעשה בעתיד, תמיד אהיה הילד עם הגרביים שקולע לפח אשפה בפינה. זה שמדמיין איך הכדור אצלי בידיים כשנותרו חמש שניות לבאזר. אוהב אותך תמיד, קובי".

  26. סתם אחד

    1 דצמ 2015 14:57:25

    פשוט לא יאומן איך כולם הולכים שולל אחרי המכתב המפוברק הזה…
    למה מפוברק? מאד פשוט: קודם כל, רוב הסיכויים שהנוסח הזה נכתב על ידי סופר צללים כלשהו.
    אבל הסיבה המרכזית היא שלא משנה מי כתב את המכתב, מה שמשנה היא *למה* נכתב המכתב.
    המכתב מהונדס גנטית עד הפסיק האחרון, באופן כזה שיגרום לכל אוהד כדורסל להתרגש באמת כשהוא קורא אותו. עם יד על הלב, מי מאיתנו לא עמד בגיל שש ודמיין את עצמו קולע את סל הניצחון? וזה בדיוק מה שהמכתב נועד להשיג – הזדהות רגשית עם החוויה, עם הזיכרון ועם הגעגוע שמה לעשות, אצל רובנו הוא כלל לא ממומש.
    ואז מה אתם שואלים? אהה… טוב ששאלתם. מה עושה האדם המערבי כשהוא נרגש, מתגעגע או סתם צמא? קונה. ובכמויות מסחריות. זו גם הסיבה לעיתוי. כדי שיהיה לכולם מספיק זמן לקנות המון זכרונות שימלאו את הגעגוע.

    או במילים אחרות, גבירותיי ורבותיי, הרגע קראתם את תשדיר הפרסומת הכי טוב שתראו השנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט