שחקני השנה השניה – מי קופץ קדימה ומי עומד במקום?

עסקנו לא מעט בביצועיהם של הרוקיז הטריים – אוקאפור, פורזינגיס, טאונס וראסל.
מעניין לא פחות לבחון כיצד התקדמו שחקני השנה השנייה הבולטים. האם ביצעו קפיצת מדרגה ושיפרו יכולות במהלך הקיץ או נתקעו במקום? האם הם מקבלים יותר אחריות ומקום מרכזי בקבוצות שלהם ביחס לעונה הקודמת? איך צפויה להתפתח העונה מבחינתם והעתיד היותר רחוק? מעט מסקנות עם חמישית עונה מאחורינו.
נתחיל ברוקי העונה שעברה:

אנדרו ויגינס – הבחירה מספר 1 בדראפט 2013 עבר קיץ לא פשוט אחרי בחירתו. אחרי שהתחיל לתכנן את העונה במדי הקבוצה שבחרה אותו, קליבלנד קאבס, הוא מצא את עצמו מספר שבועות מאוחר יותר בקצה השני של אמריקה, קופא בקור העז של מינסוטה. רבות דובר על הטרייד ששלח סופרסטאר מצד אחד תמורת שתי בחירות ראשונות בדראפט מצד שני ואם אין מספיק לחץ על בחירה ראשונה, הלחץ על ויגינס בעקבות הטרייד הוכפל.
בניגוד לבאסט הגדול בכל הזמנים, אנטוני בנט, ויגינס נתן עונה מצוינת. הקבוצה שלו אומנם היתה חלשה מאוד, הרבה בגלל פציעות רבות, אבל הרוקי עמד בציפיות, קיבל תפקיד משמעותי וענה עם 16.9 נק', 4.6 ריב' ו-2.1 אס' ב- 36 דקות למשחק (רביעי בליגה). הוא לא החסיר ולו משחק אחד, בכולם פתח בחמישייה, ולמרות אחוזים נמוכים יחסית מהשדה (45% לשתיים, 31% לשלוש) וקבוצה שניצחה רק 16 משחקים כל העונה, ויגינס זכה בתואר שחקן החודש ב-4 החודשים הראשונים של העונה ובלי הפתעות מיוחדות – גם בתואר העונתי.

העונה הזאת הצטרף לויגינס עוד שחקן שנבחר ראשון בדראפט (בנט בינתיים נבעט למקום אחר ביקום) אבל הקבוצה שמרה על אותו שלד בנוסף לשני וטרנים, שלא לומר פנסיונרים – גארנט וטיישון פרינס. הזאבים התחילו את העונה בצורה לא רעה בכלל כאשר טאונס עונה לגמרי על הציפיות, רוביו עדיין בריא והחבורה הצעירה הזאת נותנת פייט בכל משחק והמאזן שלה 7-8, באמצע המערב הצפוף.

מה עושה ויגינס העונה? מעבר לשיפור המשמעותי במספרים ויגינס מוכיח שהוא שחקן שאפשר לבנות עליו קבוצה. הוא הגו טו גאי של הוולבס במאני טיים, הוא אגרסיבי ביותר וקשה מאוד לעצור את החדירה שלו (הוא מגיע 8 פעמים לקו במשחק), הקליעה מחצי מרחק יציבה. כמה התפקיד שלו יותר משמעותי? השימוש שלו (usage) בהתקפה עלה מ-22.6 ל-29.8. משמעותי ביותר.

 העתיד כבר כאן והוא מזהיר
העתיד כבר כאן והוא מזהיר

קווין מרטין עדיין זורק בלי הפסקה באחוזים מחפירים אבל ויגינס השתלט לחלוטין על תפקיד הסקורר והוא קולע 5.7 נק' יותר פר 36 דקות, וסה"כ 21.8 למשחק (מקום 14 בליגה).

נקודות לשיפור – האחוזים עדיין נמוכים מדי מכל הטווחים (44.9% לשתיים, 27.8% לשלוש, 74.1% – בכולם ישנה ירידה בהשוואה לעונה שעברה), הוא לא שיפר שום
אספקט למעט הקליעה ובעצם בירידה קלה באס', ריב' וחט'.
בשורה התחתונה – ויגינס הסיר כל ספק בנוגע ליכולת להיות סקורר מגוון והאם יש לו את האופי הנכון לקחת עליו את הקבוצה. בשביל לעשות קפיצת מדרגה משמעותית ולהפוך לסופרסטאר הוא חייב, פשוט חייב, לשפר המון אספקטים במשחק. ההגנה שלו, למרות המספרים הלא מחמיאים במיוחד, מצוינת.

ניקולה מירוטיץ' – הספרדי מונטנגרי, שנבחר ע"י יוסטון בבחירה ה-23 בדראפט של 2011 והועבר לשיקגו בטרייד דרך מינסוטה, לא הגיע לליגה בגיל 20-21 כמו מרבית חבריו הרוקיז. הוא התחיל את העונה שעברה כשהוא כבר בן 23 וחצי לאחר מספר שנים משמעותיות בריאל מדריד, במהלכן נבחר פעמיים לחמישיה השניה של היורוליג ולשחקן השנה בספרד. מצד שני, מירוטיץ' הגיע לקבוצה שמכוונת להגיע לפחות לגמר המזרח, עם קו קדמי הכולל את פאו גאסול וג'ואקים נואה עם גיבוי של טאג' גיבסון מהספסל ועם הרבה סימני שאלה כמה דקות יישארו בשבילו.
כבר בחודש השני שלו הוא הסיר הרבה מאותם סימני שאלה כשנבחר לרוקי החודש במזרח. הוא שיחזר זאת גם במרץ ובחלקים די נרחבים של העונה אפילו קרא תיגר רציני על ויגינס לתואר רוקי העונה. בסופו של דבר סיים במקום השני במירוץ לתואר.

גם מירוטיץ' לא פספס שום משחק בעונה שעברה כשהוא זוכה ל-20 דקות בערב ומחזיר עם 10 נק' ו-4.9 ריב' (18 ו-8.8 פר 36 דק', מרשים מאוד). הכוח העיקרי שלו היה הקליעה מבחוץ (חצי מכלל הזריקות) למרות שהמספרים לא בהכרח מראים זאת – סיים עם 31.6% בלבד מחוץ לקשת.
והעונה? עם ההגעה של פרד הויברג היה ברור שסגנון המשחק הולך להשתנות ושחקן מסוגו יקבל יותר דקות על חשבון גבוה מוגבל התקפית כמו נואה ואכן כך קרה –
מירוטיץ' משחק העונה 5 דקות יותר אבל המספרים נשארו די דומים ובינתיים הוא לא מצליח לבצע קפיצת מדרגה. קצת פחות נקודות וקצת יותר ריב' פר 36 דקות,
אחוזים מעט יותר גבוהים משלוש אבל יותר נמוכים ל-2, השימוש שלו בהתקפה לא השתנה.

בשורה התחתונה – בינתיים ניקולה עומד במקום ואם לוקחים בחשבון את חילופי המאמנים אפשר להגיד שפתיחת העונה שלו מעט מאכזבת.
היה צפוי שהתרומה שלו תהיה מיידית ביחס לרוקיז האחרים אבל גם שהתקרה תהיה מוגבלת. אם הייתי צריך להמר לגבי העתיד הייתי אומר שמירוטיץ' ינוע בין החמישייה לספסל ויהיה רול פלייר יעיל אבל לא הרבה יותר מזה.

נרלנס נואל – הביג מן של פילי נבחר שישי בדראפט על ידי הפליקנס ומיד הועבר בטרייד תמורת ג'רו הולידיי. הוא קרע את הרצועות בברך חצי שנה לפני הדראפט ולכן ירד בדירוג והחליט לוותר על כל עונת 2013/2014 כדי להתאושש מהפציעה. בשביל שחקן שמתבסס על האתלטיות שלו בצורה כה משמעותית היו הרבה ספקות לגבי חזרתו מהפציעה אולם עונת הרוקי שלו היתה מוצלחת ונטעה תקוות רבות בקבוצה שחוץ מתקוות לעתיד לא נשאר לה הרבה.
הסיקסרס הסריחו את המגרש אבל נואל סיים את העונה עם 10 נק', 8.1 ריב', ויותר מהכל 1.8 חטיפות ו-1.9 חסימות, כל זה בסה"כ ב- 30 דקות לערב. עשירי בחטיפות ו-7 בחסימות. 8 בליגה ברייטינג הגנתי. לא רע בכלל בשביל רוקי.
הבעיות – בשביל שחקן ש80% מהזריקות שלו מגיעות ממרחק קרוב לסל ועד 10 פיט, לקלוע ב-46% מהשדה זה רע מאוד. 60.9% מהקו זה חסרון נוסף.
העונה? עם גבוה משמעותי נוסף לצידו – ג'ליל אוקאפור – נואל חווה ירידות די רציניות בחלק מהקטגוריות וקיפאון בכמה אחרות. מבחינת נקודות וריב' הוא נשאר יציב אבל קולע באחוזים נמוכים יותר (40% מבישים) והירידה המשמעותית היא בחסימות (מ2.2 ל-1.1 פר 36 דקות) ובחטיפות (מ2.1 ל-1.6).
בשורה התחתונה – פילי צריכה לחשוב טוב טוב אם השילוב הזה עובד לה ואולי לעשות שינוי שימקסם את היכולות של אחד מהם ויפיק תועלת מהערך הגבוה של השני.

https://youtu.be/8T1RLYG3myE

ג'ורדן קלארקסון – עוד שחקן ששיחק בעונה שעברה בנמושה (רק עם מסורת מפוארת יותר) והיווה נקודת אור די בודדת באפלה הצהובה סגולה.
הפציעה של קובי פינתה לבחירה ה-46!! ממיזורי את הדרך והרוקי לא ויתר על ההזדמנות. בזמן שהרוקי המבטיח העיקרי, ג'וליוס רנדל, נפצע כבר במשחק הראשון של העונה, הרוקי הפחות מוכר נתן עונה נהדרת. כשהסקוררים היחידים בקבוצה שלך הם ניק יאנג ורוברט סאקרה יש לך הרבה מקום לבוא לידי ביטוי. שימו לב לסטט' פר 36 דקות – 17 נק', 5 אס', 4.7 ריב', 1.2 חט' ורק 2.3 איבודים. והאחוזים? 44.8 סבירים מהשדה ו-82.9 מרשימים מהקו. אם היה תחום שהלייקרס קיוו לשיפור בעונתו השניה זה הקליעה מבחוץ – ג'ורדן פגע רק ב-31.4% מהשלוש.

העונה האתגר של קלרקסון לא היה פשוט. קובי חוזר מפציעה וזאת חתיכת התמודדות, הבחירה מס' 2 בדראפט מגיעה בשביל לנגוס לו בדקות ובדומיננטיות. הרוקי הפצוע חוזר לעניינים וצריך גם הוא לבוא לידי ביטוי. בפועל? קלרקסון משחק יותר מבעונה שעברה, קולע אותה כמות פר 36 דקות, שיפר משמעותית את הקליעה משלוש (42.9% מצוינים). הוא אומנם ירד באסיסטים אבל זה היה צפוי כשקובי מנהל התקפה של איש אחד ודיאנג'לו מנסה לנהל את העניינים בשאר הזמן .גם הירידה
באחוזים מהקו צפויה להתיישר במהלך העונה.

בשורה התחתונה – קלרקסון מוכיח שהוא כאן בשביל להישאר, הוא השתפר בקיץ בנקודת התורפה העיקרית שלו, הוא משחק בצורה בוגרת ואחראית ונראה שיש ללייקרס עתיד די מבטיח איתו ועם שני הצעירים האחרים. רק שקובי יפרוש כבר ויפסיק להפריע להם להתפתח.

אלפריד פייטון – השחקן עם השיער הכי מזעזע בליגה (לא, באמת, מה הבן אדם חושב לעצמו???) נבחר גם הוא על ידי הסיקסרס והוטרד תמורת דאריו שאריץ' (מעניין מה פילי חושבים על הטרייד עכשיו) לאורלנדו. פייטון התחיל את העונה מהספסל אבל מהר מאוד תפס את המקום בחמישיה של הקבוצה מפלורידה לצידו של ויקטור אולדיפו לקו אחורי עם פוטנציאל נהדר והשלים 63 משחקים בחמישייה. אורלנדו גמגמה אבל פייטון סיים את העונה עם 8.9 נק', 4.3 ריב, 6.5 אס' ו-1.7 חטיפות. סטט' מרשימה מאוד לבחור הצעיר מלואיזיאנה, כולל שני טריפל דאבלים רצופים – הרוקי הראשון לעשות זאת אחרי 18 שנה, מאז אנטואן ווקר.

מה הבעיה בתמונה הזאת???
מה הבעיה בתמונה הזאת???

עם כל הכבוד לוורסטיליות ולמשחק אול אראונד, רכז של קבוצה לא יכול להיות חור בהתקפה ופייטון שיפר מעט את הקליעה משלוש ובעיקר העלה את אחוזי העונשין אבל חווה ירידה משמעותית באחוזים מהשדה. שחקנים למדו להיזהר ממנו ולכן הוא חוטף פחות.
בשורה התחתונה – אם ימשיך לעבוד על הקליעה שלו מבחוץ הוא יכול להתפתח לרכז שלם ומצוין אבל עד אז הוא בעיקר גרסה צעירה של רז'ון רונדו מינוס השריטה בראש פלוס כרוב ניצנים על הראש… לא שזה רע אבל בשביל לעשות את הצעד הנוסף יש לו עוד עבודה רבה לפניו.

ראויים לציון:

זאק לוין נתן עונת רוקי שהשאירה אותנו עם ציפייה אדירה לקראת העומד לבוא. בינתיים הוא לא מקבל את המושכות בגלל הנוכחות של רוביו וגם קווין מרטין שלוקח לו דקות. הפוטנציאל בשמיים כמו הניתור שלו, אם יפתח קליעה יציבה מבחוץ ויצליח לשפר את קבלת ההחלטות ולהוכיח שהוא יכול לרכז ביעילות יש לנו שחקן סופר מיוחד.

ארון גורדון חווה עונה לא פשוטה אשתקד. הוא היה פצוע בחלק גדול ממנה וכשחזר התקשה להיכנס לקצב. בקיץ הוא נתן הכנה מצוינת, הראה קליעה מבחוץ ונתן תקווה שהוא הולך לפרוץ בגדול אבל משהו עדיין תקוע והמג'יק עוד לא מקבלים ממנו את אשר ציפו לו.

מרכוס סמארט – הרכז של הסלטיקס נתן עונה לא רעה בכלל וסיים עם 7.8 נק', 3.1 אס',3.3 ריב' והכי מרשים – 1.5 חטיפה למשחק בסה"כ ב-27 דקות. אייזאה תומאס הגיע באמצע העונה ודחק אותו קצת הצידה למרות שמבחינת אופי המשחק והתכונות הם משלימים אחד את השני.
בינתיים סמארט, שהפסיד מספר משחקים בגלל פציעה, לא ביצע קפיצת מדרגה משמעותית.
הוא שיפר מעט את כמות הנקודות אבל האחוזים עדיין נמוכים מדי, גם מהשדה (42.9%) גם מהקו (68.8% לעומת 64.6% אשתקד) ובעיקר מהשלוש (23.8% עלובים על 5 זריקות למשחק). ההגנה לגמרי שם והוא הופך לאחד הגארדים השומרים הכי טובים בליגה אבל גם הוא יהיה חייב לשפר משמעותית את הקליעה בשביל להיכנס לעילית של הרכזים.

רודני הוד השלים רק 24 משחקים עד פגרת האולסטאר עם ממוצעים לא מרשימים במיוחד של 5.3 נק' ב-18 דקות באחוזים נמוכים מכל הטווחים. כמו כל הקבוצה, משהו השתחרר אצלו אחרי האולסטאר – הוא נסק ל-11.8 נק' ע0 42% מהשלוש ו-57.5% בקליעה משוקללת. את חודש אפריל הוא סיים עם 16.7 נק', 3.4 אס' וריב' ב-30 דקות ורייטינג התקפי של 120.
המספרים הנהדרים הללו העניקו לו את שחקן חודש אפריל במערב.
העונה הוא התחיל בצורה סולידית, מקבל הרבה דקות (29.5 למשחק), מקום קבוע בחמישייה ותפקיד משמעותי בקבוצה הצעירה מסולט לייק סיטי. הוא מגוון יותר וזורק פחות שלשות ולמרות שקולע באחוז נמוך יותר מחוץ לקשת האחוז המשוכלל שלו השתפר משמעותית.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. כתבה מעולה, שווה גם להזכיר את דאג מקדרמוט וקלינט קאפלה שעשו קפיצת מדרגה העונה.

    דרך אגב-השיער של ג'רמי לין יותר גרוע מזה של פייטון לדעתי, אבל את זה נשאיר למומחים (ג'וג'ו) להחליט.

    1. אתה בטח מתכוון שיש צורך בחוש כלשהו לאופנה ועיצוב כדי להבין את מה שקורה להם על הראש.
      קשקוש מוחלט. את התשובה צריך לחפש במגדירי חרקים ומדריכים לעקרות הבית.
      ההזדקרויות על הראש של הטאייוואני זהות כמעט לחלוטין לזיפים הכהים והנוקשים שעל רגליו האחוריות של התיקן הלוחש המדגסקרי. או במילים אחרות, לא רק ההתנהגות היא תורשתית במקרה של הג'וק הזה.
      הערימה על הראש של פייטון, לעומת זאת, יצאה מפתח הניקוז של מקלחות הטירוניות במחנה 80. האמת, כאן ג'וג'ו יכולה לעזור ברעיונות לגבי מה היא מכילה בדיוק.

  2. מצוין שגיא. הייתי בטוח שמירוטיץ' ממש השתפר עד שקראתי.

    מעניין איך ג'בארי פארקר ורנדל יסיימו את העונה, לאחר שהחמיצו את רוב עונת הרוקי.

  3. #1
    לא לקנות דברי-מותרות למשך שבוע אחד בלבד. ובדברי-מותרות אני מתכוון לספר, בגד, גאדג'ט וכיוצאים באלה.
    להבדיל ממוצרי צריכה (דהיינו מוצרים ש*צריך* אותם, להבדיל מ*רוצים* אותם) כגון חיתולים, מזון וכיוצאים באלה.

    ה ת ק ו מ מ ו !

  4. נהדר
    קלארקסון, פייטון ומירוטיץ לדעתי המשתפרים הגדולים ביותר מהשנה שעברה.
    אם אני צריך לדרג- וויגנס ראשון, קלארקסון שני ומירוטיץ שלישי.

  5. מחזור כשרוני אבל על כך בוסרי, גם העונה הזאת לא נזכה להנות מהכשרון של המחזור : אמביד אקסום גורדון סמרט פארקר רנדל , רוב בשחקנים פצועים או לא מקבלים מספיק דקות להשתפשף, הירידה ביכולת של נואל בגלל השינוי בתפקיד לפאור, מאמין שיהיה שם טרייד העונה

  6. אני חושב שהלייקרס בחרו בג'ורדן קלארקסון כי זה נשמע כמו קלי קלארקסון, חוץ אני אני אוהב את מארקוס סמארט וגם את זאק לוין, הגיע הזמן שמינסוטה תעשה טרייד על קווין מרטין ופקוביץ', שניהם יכולים להיות אחלה רול פליירס בקבוצה שיש לה יומרות לאליפות אבל לא בכזאת שנמצאת בבניה שם הם בעיקר מפריעים לצעירים להתפתח.

    1. אם אני ברוקלין אני מנסה להעביר אותו לנטס תמורת ג'ק, קרסקב ואלינגטון. יתן לנטס רכז טהור שיוכל לייצר הרבה נקודות מהשילוב עם בוגדנוביץ' והוליס ג'פרסון, ויתן מקום ללאבין לקבל דקות במינסוטה.

  7. מיני מנסים להעלות את הערך של רוביו מרטין לפני טרייד עתידי , פאקוביץ פצוע נדמה לי, הכוכב הגדול של מיני יהיה טואנס ללא ספק ,ויגנס יהיה הכוכב השני , לווין מראה ניצוצות סטייל ווסטברוק, וסימני השאלה לגביו קודפ כל ,כמה כשרוני הוא ,האם ברמה של ווסטברוק ואם יש לו את אותו אופי בעייתי כמו ווסטברוק, מיני יכולה כבר השנה להגיע לפליאוף אם רק תרצה אבל נראה כאילו מראש לא רוצים להגיע לשם

  8. לווין, קלרקסון ואנרו וויגינס על שלושתם התרעתי עוד בקיץ שזו הולכת להיות שנה של קפיצה מטאורית שתהיה מאוד מאוד בולטת לעין(במקרה האחרון שלא תגידו שאני חכם חנוכה אז גם אמרתי שלדעתי הקפיצה תהיה עד לרמה של אולסטאר, והינה כבר היום הוא צריך להכלל בנשימה עם המעומדים לעמדה שלו במערב).

  9. דוויט פאוול הצווארון הכחול.
    מתחת לרדאר הפך לשחקן רוטציה משמעותי ומחליף הראשון לגבוהים אצל לא אחר מריק קרלייל הידוע באי חיבתו לטוראים ורב"טים.
    עשה קפיצה מרשימה השנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט