פריוויו יום רביעי / יונתן שגב

רביעי שוב הגיע, ובמביא אתו סדרה של משחקים טובים וטובים פחות. 20 קבוצות ישחקו ב-10 משחקים, כשצמרת המזרח הסבוכה תקבל עוד כמה תפניות אחרי הלילה.

 

2:00 שארלוט הורנטס (13-17) לוס אנג'לס קליפרס (13-19)

מי מכם ידוע באיזה מקום הצרעות סיימו את העונה שעברה? ה-11 במזרח.

היום הם ממוקמים שני מקומות בלבד מעל מקום זה. והאם מישהו חושב שהקבוצה העבשה הזו מזכירה במשהו את הרעננות שההורנטס מציגים השנה?

אני לא.

ההורנטס מציגים יכולת טובה בשני צידי המגרש, קצב גבוה, שילוב של משחק זהיר עם התפרעויות בזמן הנכון, הרבה צעירים, צמד גארדים (באטום הוסת לעמדת הגארד) מהנה ואלוהים אחד. ובעיקר, הרבה סטייל ומגניבות.

אבל עם כל זה לא הולכים למכולת. ההורנטס, לפחות לעניות דעתי, חסרים קצת שיניים לתקוע בבשר שמולם. חסרים קצת רוע. חבורה של 'יורמים' כמו שמנחם אומר. ולא, אל ג'פרסון והמריחואנה שלו זה לא רוע.

אגב, אותו הג'פרסון חזר ומציג יכולת חלשה ביותר בשני המשחקים שבהם עלה מהספסל. נראה מה קורה הלילה כשהוא פוגש את דיאנדרה בקרב בין שני סנטרים שלא יכלו להיות שונים יותר.

אז הזכרנו את הג'ורדיניאדה – בשני הצדדים אגב – בואו נדבר קצת על הקליפרס.

כמובן שהבשורה הדרמטית ביותר בשביל המועדון היא פציעתו של אחד מהפוואר פורוורדים הטובים בליגה – בלייק גריפין כמובן.

BG32 לא יהיה זמין בשבועיים-שלושה הקרובים, בטח ובטח שלא למשחק הזה.

עד עתה הקליפרס מסתדרים ללא גריפין, עם שלושה ניצחונות רצופים – שבשניים האחרונים – כולל ההבסה של וושינגטון – הוא לא לקח חלק כלל.

האם הקליפרס טובים יותר ללא גריפין? הייתי אומר חד משמעית שלא.

אז…?

מי שהחל להתחמם הוא פול פירס.

טוב, להתחמם זה מושג מוגזם, אך במשחקים האחרונים פירס – שאף פתח במקום בלייק במשחק האחרון – העלה את האחוזים לכיוון ה-40-45 גם מדאון טאון וגם מהשדה, כשבשאר העונה זה עמד על ה-20. הוא קלע בתקופה זו גם 7 נק' לעומת 4 בשאר העונה, והוא סוף סוף מציג יכולת שיכולה לזכות אותו ב'עובר'.

עם כל זה – בגלל הביתיות הדומיננטית של ההורנטס וחסרונו של בלייק – שארלוט ב-7

 

2:00 אורלנדו מג'יק (13-18) – ברוקלין נטס (22-9)

המג'יק מהווים את אחת ההפתעות של העונה.

אני חושב שלא היה לי כמעט שבוע ללא המג'יק כך שאתם מכירים את האנליזה שלי עליהם.

"המזל אינו מאיר פנים לאנשים שסומכים עליו, אלא לאנשים שסומכים על כשרונם וחריצותם." יש מיליון גרסאות של המשפט הזה, זו אחת מהן.

אין ספק שהמשפט הזה מתאר את המשחק הזה מצוין. המג'יק מראים את החצי השני של המשפט והנטס את זה הראשון.

הימור: אורלנדו בעבודה קשה ב-7.

 

2:30 בוסטון סלטיקס (13-18) – לוס אנג'לס לייקרס (27-5)

 

 

איני יודע אם אתם אוהבים את זה, אך מעט נמאס לי לתת פשוט פריוויו עם האנליזות שלי (בעיקר במשחקים פחות אטרקטיבים), הדעות שלי והסטט'. לכן אתן מעט דברים אחרים, גם אישיים, הרבה דילמות כאלו ואחרות ואתן לכם ללכת לאן שמוחי ייקח את מקלדתי.

אז…

ברוך שפינוזה היה פילוסוף שחי אי שם במאה ה-17 (כן. יהודי. למי שזה אכפת לו…). הוא היה אחד שהשתמש בעיקר בשכל והיה אחד מאבות הרציונליות הגדולים ביותר.

הדבר המרכזי ששפינוזה אומר – במשלב השפה הנמוך והפשוט ביותר שאפשר: צאו מהסרט שלכם. אין דבר כזה 'רצון חופשי' – הכל כבר נקבע. כיצד? כמו שזורקים אבן ובעזרת מחשב מאוד מתוחכם אפשר לחשב בדיוק היכן תנחת – אם יש את כל המשתנים, כך גם אפשר לדעת מה בדיוק אדם מסוים יעשה בשעה x ולמעשה את כל עתידו של העולם. זה כמובן רק במקרה בו יש לך את כל המשתנים. כלומר – אדם לא עושה בחירה אחת בחיים שלו. כבר החליטו עבורו האם יפנה שמאלה או ימינה בכל פנייה שהיא.

האם יש בכך אמת?

אתן לכם להחליט לבד.

אך נראה שמי שסוף סוף השלים עם העובדה הזאת – ואם לא הוא צריך להשלים עמה – הוא קובי ברייאנט. הגיע הזמן של כוכב הלייקרס בדימוס להבין שיש דברים שאינם תלויים בו ועולם כמנהגו נוהג והאדם מזדקן. זה כל מה שאני אומר כאן. ואפשר היה לראות את זה קורה, ונראה שמכונת הדטרמיניזם (כך קוראים לשיטתו של שפינוזה) אינה פוסחת גם על הממבה השחורה, וגורלו נחרץ כשחקן כדורסל ענק – אחד מהטובים בהיסטוריה – אך זה כבר נחרץ (אם תשאלו את שפינוזה זה נחרץ עוד בזמן המפץ הגדול, אך לא נכנס לפילוסופיה עד כדי כך עמוק).

אגב, אפשר לומר כך גם על המשחק הזה כולו – שפעם היה קלאסיקה אמיתית והיום הוא משחק די חלש – נראה שכך זה פשוט נועד לקרות בעונה הזו ואולי אף בשנים הבאות.

בוסטון, העדיפה בהרבה, ב-15.

 

2:30 טורונטו ראפטורס (13-19) – וושינגטון וויזארדס (14-15)

משחק צמרת מזרחי. אהה רגע, בעצם…

משחק בין הקבוצה הממוקמת במקום ה-4 במזרח לזו הממוקמת במקום ה-4 מהסוף. יותר קרב קצוות ממשחק צמרת.

אז הבה נתחיל מהקבוצה שמונעת מהקרב הזה להיות קרב צמרת מזרחי.

אם שואלים אותי – אי אפשר לשים את האצבע על בעיה ספציפית שמונעת מהוויזארדס להגיע למקומות שהם רוצים להיות בהם.

הקבוצה פצועה מצד אחד, לא שומרת מצד שני, לא קוטפת קרשים מצד שלישי, ובעיקר – לפחות לדעתי – סובלת מהמזרח החדש והחזק, בעוד הוויזארדס עצמם נרדמו בכל הנגוע לחיזוק – גם בשחקנים חדשים וגם את השחקנים הקיימים.

הוויזארדס באו – לפחות לעניות דעתי – מעט זחוחים לעונה הזו. הם עשו פלייאוף מדהים לכל הדעות – העיפו את הקבוצה שמולם היום בסוויפ ללא יתרון ביתיות, ויכול מאוד להיות שללא הפציעה של ג'ון וול הם אף היו מגיעים לגמר המזרח.

כשמסתכלים על משחקם ועל הסטטיסטיקות שלהם רואים שהדבר שחסר לקבוצה – בניגוד לקבוצות אחרות – אההם אוקלהומה סיטי – הוא לא עוד כמה נקודות IQ, אלא נשמה, האסטל, הקרבה.

הבעיה של הוויזארדס היא שלראפטורס יש את אחת מהתקפות חצי המגרש היעילות בליגה. הם ממוקמים במקום ה-20 בלבד בנקודות מתפרצת, ואף על פי כן הם במקום ה-4 בנקודות ל-100 פוזשנים.

הראפטורס, כהרגלם בקודש, מתחילים את העונה בהפתעה ובאיום על צמרת המזרח. בד"כ הם נחלשים ולאט לאט יורדים לאזור המקום ה-4-5.

מי שתולה בקבוצה הזו תקוות, שיבושם לו. אני לא הייתי מכתיר מלכים, כי נראה שהראפטורס – שבד"כ מחפשים מלוכה ומוצאים אתונות – מחפשים אתונות. מה הם ימצאו, לעזאזל?

למה אני מתכוון? אף על פי שהרפטורס נראים טוב יחסית לציפיות, הם נחלשים פעמים רבות ככל שהעונה מתקדמת. כמובן שזה לא תמיד ככה, אך זה האופי של הראפטורס.

ב-2014-15 המאזן ב-30 בדצמבר עמד על 8-24 רצחני למשל.

כל זה לא צריך לגרוע מעבודתם של קייל לאורי ודמאר דרוזן, שקולעים מעל 20 נק' כל אחד שהראשון אף ממוקם גבוה גבוה ברשימת החוטפים (מקום שני אם איני טועה).

מי שחזר לשורות הראפטורס הוא יונאס – הסנטר הליטאי החביב – שלא פתח בחמישייה במשחק האחרון ונראה שיחזור לאט לאט לכושר.

כל זה אומר? שהוויזארדס יפתיעו ויגנבו את הראפטורס ב-7 עם הצגה של ג'ון וול.

 

3:00 שיקגו בולס (12-17) – אינדיאנה פייסרס (12-18)

 

 

אפקט הפרפר. זה לא "אפקט" שקורה לאנשים ששתו יותר מידי ומתחילים לעופף וגם לא לאנשים גוססים המתחילים "לפרפר".

אז מהו כן אפקט הפרפר? אפקט הפרפר – מלבד סרט הממחיש את התופעה – הוא בעצם חלק מ"תורת הכאוס" (פעם אחרת, ואולי ע"י אנשים מעט חכמים ממני…) שבעצם אומר שהשינוי הקטן ביותר בנקודת הזמן ההתחלתית יכול להיות משמעותי עד מאוד בנקודת זמן מאוחרת יותר. הדוגמה הקלאסית היא שאם פרפר מנפנף בכנפיו הוא יכול בסופו של דבר לגרום לטורנדו שהיה נמנע ללא הנפנוף.

בסרט, למשל, מדובר על ילד שמקבל יכולת (לא אפשרית) להחליף בין התסריטים השונים של המציאות – אחרי שינויים התנהגות מינוריים ביותר בילדותו. כך, כשהוא חוזר לנקודות שונות ברצף הזמן ומשנה רק את מילותיו הקטנות, את החלטותיו ואת הקרבותיו – הוא מוצא את עצמו בעתיד שונה מבחינה סוציו-אקונומית, נפשית, פיזית וכו'.

אז אלו שתי קבוצות שיכול היה להיות להם "אפקט פרפר" קלאסי. אולי הכי קלאסיות בליגה.

מה היה קורה אילו דריק רוז היה יוצא דקה לפני אותה פציעה ב-2011? או פשוט הולך במהלך שמאלה ולא ימינה או אפילו מטה במעלה אחת הצידה את רגלו או קופץ כמה סנטימטרים פחות? או אפילו היה מתאמן שעה אחת פחות ביום לפני?

מה ההי קורה אילו פול ג'ורג' לא היה מצטרף לנבחרת ארצות הברית? או לחילופין לא היה קופץ בכדי לנסות לתת בלוק לג'יימס הארדן באותו מהלך ארור? הבנתם את הנקודה.

אז נראה ששתי הקבוצות נמצאות באחד מהתסריטים הפחות שמחים מבחינתם, אך לצערן אין תסריטאי ובמאי שיקשקשו כמה דברים עם העיפרון.

אך רק למען המחשבה… אילו קבוצת היו יוצאות לשיקגו ואינדיאנה כיום אם רוז וג'ורג' לא היו נפצעים? אתם מוזמנים להביע דעתכם בתגובות, או סתם להגיד לי שזה מטופש לחשוב על ה"מה אמים".

אז אם נמשיך באותו קו – איזה תסריט מציאות נראה היום? ומה הם הגורמים שישפיעו עליו – קטנים כגדולים.

נראה שקודם כל "נפגעי" האפקט עצמם. די רוז ופי ג'י.

רוז מראה שיפור קל מהעונה הרעה שהוא מציג כשבשבעת המשחקים האחרונים הוא קולע כמעט 19 נק' למשחק ב-43% קבילים מהשדה. רק שהוא מעט זונח את תחום האסיסטים/איבודים שהוא שיפר השנה. אקווה שזה לא יבוא האחד על חשבון השני בהמשך.

ג'ורג' דווקא מראה ירידה קלה במספריו ויכולתו עם רצף של 10 משחקים לא טובים כל כך – בלשון המעטה. האם זה משפיע במיוחד על הפייסרס? אני מתפתה להגיד כן, אך הם עם מאזן 4-6 ב-10 האלו, ולמרות שהלוח שלהם היה מעט יותר קל מהממוצע, אשקר לכם אם אגיד שזה בגלל לוח קל.

אז למה זה לא השפיע במיוחד?

מונטה פאקינג אליס.

(אחד מ)שק(י) החבטות של הפריוויו מוכיח שלא נס ליחו. מונטה קולע כמעט 17 נק' ב-10 האלו (לעומת 11.5 לפני כן) ועושה זאת באחוזים טובים מאוד. אז אני מתנצל על מילותי עד עכשיו, ונראה אם אתה מסוגל להוכיח לי שיש לך את זה גם ברביעי הזה.

ובשיקגו?

אי של אי-יציבות.

הפסדים לברוקלין, ניו יורק, דאלאס וכמובן משחק ה-4 הארכות (מדהים! מדהים! מדהים!) נגד דטרויט באים לצד ניצחונות על או קיי סיי, טורונטו וממפיס – וכל זה רק בתקופה האחרונה (7 משחקים האחרונים).

אף אחד לא יציב – לא באטלר, בטח שלא רוז, וגם לא פאו. ניקו? על מה אתם מקשקשים.

וככה "אנחנו" רוצים לקחת את המקום השני במזרח?

אין מה להגיד – יש עוד עבודה רבה כי כרגע (אתן לכם להשלים – אני נגמל מביטויים עם רטבים).

בנוסף, נראה שלפייסרס "יש את המספר של הבולס".

אי פעם הימרתי נגד הבולס? אז היום לראשונה אעשה זאת. הפייסרס ב-6. 

 

3:00 מיניסוטה טימברוולבס (20-11) – יוטה ג'אז (16-13)

אשתף אתכם בדילמה אישית שלי. בתור בן-נוער (למי שאינו יודע גילי הוא 16) – הרבה פעמים מאוד מעצבן אותי מעין תחושת זלזול ב"נוער של היום".

איני מאמין שאני נחות מאדם מכל בחינה אך ורק בגלל גילי ו"ההורמונים שמשגעים לי את המוח". יש מבוגרים רבים שחכמים ממני ובעל שיקול דעת עליון על שלי והרבה ילדים הקטנים ממני שפחות חכמים ממני ושיקול דעתם פחות. וגם יש לא מעט בכלל שהמצב הפוך בהם.

אגב, באותה נקודה, אך ללא קשר – נראה שכוכבי NBA רבים לוקים בחסר בשיקול הדעת. ממש לא כולם. ולא מכליל. אבל הרבה פעמים אנחנו נתקלים בשיקול דעת פשוט מגוחך מאנשים בוגרים בליגה הטובה בעולם.

אך האם זה באמת נכון?

הרבה פעמים זה מתברר אכן כנכון – אך זה מאוד תלוי בפרט ובסיטואציה.

מדוע אני כותב את זה? כי יש כאן שתיים מה"טיפש-עשריות" של הליגה.

אוקיי ו…?

ויש לנו נטייה להלל ולשבח את הקבוצות האלה – בעיקר בראיה לעתיד – ולסלוח להם על הפסדים מטופשים בגלל דברים כמו חוסר ניסיון, חוסר בשלות וחוסר בשאר ירקות. אנחנו גם תמיד מתמקדים באיך הן יראו בעתיד ומסתנוורים, אך האם זה באמת המקרה שקורה ושיקרה?

אינני בטוח כלל וכלל. יכול מאוד להיות, כפי שכבר למדנו – שמשהו קטן – פציעה, טרייד מטופש, חוסר כימייה וכו' – ישנה לחלוטין את עתיד הקבוצות. זה ראשית כל. שנית, יש הרבה מאוד שחקנים בשתי הקבוצות שאלף כל הם בשלים כבר היום, ובית זה שכתוב להם בתעודת הזהות "22" ולא "27" או "30" לא מתרץ החלטות מטופשות וזריקת משחקים לפח.

אז כן, השחקנים אכן משתפרים (לפחות חלקם), אבל אך ורק בגלל שיש להם יותר זמן לעבוד בשנים הללו. לדעתי.

למה אני מתכוון?

אני רואה שהסטט' לא תומכות בי כל כך – ואין לי איך להוכיח את הטענה שלי סטטיסטית, אבל יש לי מעין תחושות מצפייה בקבוצות ומההוויה הכללית, לא יהיה לי בכלל ספק שיכול מאוד שתחלקו אלי.

ראשית הטי-וולבס. הם התחילו חזק מאוד את העונה – אפשר לומר שאפילו היו הקבוצה המפתיע ביותר – ופתאום, יש לי מעין תחושה שהם מפחדים מעצמם. מפחדים לחשוף שיניים ומפחדים להילחם על מקום בפלייאוף המערבי. ומי שאומר שאין להם קלים לכך – לדעתי לפחות – טועה. רק 3 ניצ' ב-14 המשחקים האחרונים, כולל הפסדים כפולים לדנבר למשל.

מדוע זה? בגלל שהם תופשים עצמם בעזרת התקשורת כ"קבוצה צעירה עם עתיד" ולא כקבוצה שגם בהווה יש לה מספיק כלים כדי לעשות גלים במערב. יש ספסל עמוק ומנוסה, חמישייה לא חלשה בכלל וכבר ראינו מהם יכולת מצוינת בתחילת העונה עד ש…

ביוטה משהו נראה שבור. האם זה הגיל? לדעתי זה התרגיל.

קודם כל – הקבוצה פצועה, אין מה לעשות. גובר, ברקס, אקסום ואפילו פייבורס החמיץ את המשחקיים האחרונים.

שנית, לקבוצה אין התקפה יציבה – בעיקר בגלל שמרבית שחקניהם הם בעלי אופי הגנתי יותר.

בנוסף, ראול נטו לא איכותי מספיק כרכז פותח וכך גם טריי ברק או דאנטה האקסום הפצוע. הקבוצה צריכה רכז.

אף על פי שבאמת הסתנוורנו מהיכולת של הג'אז בחצי השני של העונה שעברה, אין להם שחקנים מספיק טובים בהתקפה כרגע, לפחות לדעתי.

אז מי מהקבוצות תתבגר :)? לדעתי הניצחון ילך לג'אז. ב-6

 

3:30 דאלאס מאבריקס (13-18) – גולדן סטייט ווריורס (1-29)

דאלאס מפתיעים. אין מה להגיד. נוביצקי מוכיח שהוא פשוט בלתי נגמר. דרון וויליאמס (אף על פי שלא שיחק בשלושת האחרונים), מראה ניצוצות מהרכז של יוטה. פאצ'וליה פשוט נהדר מת'יוס מתחיל לחזור לקצב סביר וגם פארסונס מעט מוריד את החלודה ומעלה את הכבוד שעבד לא בתחילת העונה.

אבל אין מה לעשות חוץ מלספר את המשל הידוע ביותר ב-NBA. טוב, זה לא בדיוק משל, אך זה כן הדבר הכי נפוץ ב-NBA פחות או יותר.

מכירים את המושג שביל הזהב?

אז שביל הזהב הוא ביטוי לדרך האמצע – לא ללכת לקיצון מידי, למצוא את שביל הזהב – הם תמיד אומרים.

אז ב-NBA…. לא!

בשום אופן.

בטח ובטח עם קבוצה שכוכביה (או יותר נכון, כוכבה) יפרוש בקרוב.

מי שמוצא את שביל הזהב ב-NBA ישאר שם שנים רבות – ללא בחירות דראפט גבוהות וללא הצלחות מצד שני. דאלאס, היזהרו מכך.

עכשיו הלוחמים. אריך פרום, פילוסוף מהמאה ה-20, אמר כמה דברים מאוד מעניינים. קודם כל יש לציין שלא נכנסתי לעומק מידי של פרום לצערי, אך אחת האמרות הגדולות ביותר שלו היא: "רק התכונות של שהן תוצאה מפעילותינו הספונטאנית, נותנות חוזק ל'אני' ועל ידי כך יוצרות את היסוד לשלמותו." כן, זה חומר בית-ספרי, כן לחלק מכם זה עושה בחילה, אבל כן. זה מתאר היטב את הווריוורס, או אולי למה אנחנו והתקשורת כה אוהבים אותם.

האם הווריורס מנסים להיות משהו שהוא לא הם עצמם? האם הם לא פועלים ספונטאנית? לי נראה שלא וזה אחד הדברים שמייחד אותם.

אתן דוגמא את הבד בויז. אמנם לא הייתי שם, אך מבחוץ נראה שהם אימצו את התדמית עליהם והחלו לשחק (כמו בתיאטרון) את ה"באד בויז" – וכך הם איבדו מעט את האותנטיות, שדווקא הייתה להם בהתחלה. לדעתי זה, וכמובן הסיבות המקצועיות, גרם לנפילה להיות כה חזקה ולרכישת שונאים רבים.

דוגמא נוספת היא לברון. מדוע יש לו כל כך הרבה שונאים? לדעתי, כי הוא לא אותנטי. הוא בחיים לא שמע על "פעילות ספונטאנית". הכל כל כך מחושב, הכל כל כך קר, כל כך לא טבעי. נראה שהוא לא מי שהוא באמת פעמים רבות, אבל זו רק תחושתי.

תחושתי היא שהווריורס כן אותנטיים. הם מי שהם. לא מנסים לעשות דברים וליצור לעצמם תדמית מסויימת.

גרין ילדון קטן שעושה שטויות בכיף והם נותנים לו.

קארי נע על כול כך הרבה סקאלות ואף על פי שהוא ה"מותק" של הליגה – לא נראה שאכפת לו כל כך. מידי פעם הוא אומר שהוא הטוב בעולם כמו שנהוג ע"י סופרסטארים, מידי פעם הוא לוחץ על להשאיר מאמן ולפעמים הוא אומר על הקבוצה x ופעם y. לדעתי האישית, זה מה שבאמת קנה אותנו. שהווריורס מתנהגים כעצמם.

 

הווריורס ב-15. קארי עם 35. 

3:30 סאן אנטוניו ספרס (6-27) – פיניקס סאנס (21-12)

סאן אנטוניו נשארים בצל הלוחמים העונה. וטוב להם כך.

הם תמיד בצל. אפשר אפילו להגיד שהם הם הצל עצמו (לא ה"זמר"). אף פעם לא רואים אותם, אבל בסופו של דבר הם נמצאים בכל העולם, וכל פעם שיש אור – יש גם את הצל.

ההגנה עשויה מברזל – משהו שתמיד חשבתי שמתאים מאוד לספרס כמועדון – ההתקפה הולכת ומשתפרת ככול שהעונה ממשיכה והספרס בדרך לעונה עם מעל 60 ניצ' – לפחות כרגע.

מי שמטיל צל גם ברחבות, גם על השלוש וגם בכול מקום הוא קוואי לאונרד. שכמו נינג'ה מתגנב וגונב, אך גם נשאר יציב ופשוט משתק את כל השחקנים הטובים של היריבה – פול ג'ורג' (לא) ישמח לספר לכם. כי הוא פשוט פורק ע"י קוואי.

אגב, הם משאירים גם את השמשות בצל…

והשמשות. פשוט אפנה אתכם לפוסט של גיא. הוא מסכם את הכל בצורה הטובה ביותר בלי שאצטרך לפתוח את פי.

סאן אנטוניו ב-25. לא פחות.

פורטלנד טרייל בלייזרס (20-13) – דנבר נאגטס (12-20)

נפסח על זה הפעם.

פורטלנד ב-8

סקרמנטו קינגס (12-19) – פילדלפיה 76' (31-2)

אני חושב שכספי (ו… איך קוראים לקבוצה הזאת שוב?) סוכם מספיק, אף על פי שאצלנו עוד ושבים על מי, למה, כמה ואיך לסכם. זה לא בשבילי, אני לא מאמין כל כך בלשים הרבה תשומת לב אל כספי בגלל תעודת זהות כחולה.

אני רוצה לדבר על פילדלפיה.

אז עכשיו אעלה את בינימין זאב – תיאודור – הרצל.

עזבו הכל – הוגה הציונות, לא הוגה הציונות, יהודי, לא יהודי, אנטישמיות חדשה, ישנה.

מישהו זוכר את סיפור משפחתו?

ביתו החליטה להתאבד. אחיו שמע שהיא התאבדה והחליט שההחלטה ההגיונית היא להתאבד. הבת השלישית נספתה בשואה יחד עם בעלה, לא לפני שהולידה נכד להרצל. שהחליט…

להתאבד. כך אין דם של הרצל יותר בכלל.

פילי עשתה טאנקינג ב-2013-14. ראתה כי טוב ועשתה גם ב-2014-15. ובגלל שזה היה כה מקסים, היא עושה גם ב-2015-16. בסוף נראה לכם שגם היא תתפרק ולא תישאר פילדלפיה?

כמעט שכחתי להמר. סקרמנטו. לא ממש משנה בכמה.

לפוסט הזה יש 64 תגובות

  9. דקסטר

    30 דצמ 2015 22:26:55

    יפה.. גרמת לי לקרוא על משפחתו של הרצל

    חבורה של חולי נפש.. ולא רק בפירוש הסלנגי הם באמת היו חולי נפש.

    בנוגע לאפקט הפרפר התשובה היא פשוטה ביותר-
    רוז היה נפצע בכל מקרה. אנחנו צריכים לנחש הוא באמת נפצע בכל הזדמנות.

    גו'רג'- בינתיים נותן את העונה הכי טובה שלו בחיים אז זה עשה לו רק טוב. אינדיאנה לא היו מגיעים רחוק יותר מזה אילולא הפציעה ולכן, עניין הפציעה לא רלוונטי.
    להיפך, הוא נותן השראה שכן אפשרי לחזור לאותה היכולת גם לאחר פציעה קשה.

  11. אופיר נ

    30 דצמ 2015 22:40:16

    יונתן,

    יופי של פריוויו,
    לקחת אותו לכיוונים חדשים ומרעננים.
    שיקגו לוקחת את אינדיאנה.
    דאלאס תתיש היום את הלוחמים ותפסיד.
    מחר לצערי הלוחמים יפסידו בבק טו בק מול יוסטון.

  14. רן הנרגן

    30 דצמ 2015 22:54:48

    ג"ס בבעיה. מסדר הפצועים מתארך. בארנס ברבוסה ולוני נשארו בבית. קרי לא צפוי לשחק עקב פציעה שנגרמה כנראה ע"י רונדו בתחילת המשחק עם הקינגס. לאוזילי יש בוהן כואבת וגם הוא בספק. גרין עיקם את הקרסול אבל צפוי לשחק.

    כבר כתבתי שלא אהבתי את הצעד של החלפת הצוות הטיפולי שהצליח מאד בשנה שעברה בשמירה על בריאות השחקנים בצוות חדש שהובא מאוסטרליה והתמחה בשילוב טכנולוגיה בשיטות הטיפול.

    להערכתי ג"ס תפסיד לפחות אחד משני המשחקים היום ומחר ואולי אף את שניהם.

  15. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

    30 דצמ 2015 23:14:05

    כרגע, מכניקת הקוונטים מצביעה על כך שהיקום התת אטומי שלנו נשלט על ידי אקראיות כמו של "הטלת קוביה", ולא על ידי הדטרמיניזם וסיבה ומסובב של שפינוזה.

    1. מתר

      31 דצמ 2015 00:55:53

      you take that back!
      Dude where's my car סרט ענק, עם דיאלוגים עמוקים ומשמעותיים שנשארים איתך לעד.
      What does mine say?
      Sweet! what does mine say?
      Dude! what does mine say?
      Sweet! what does mine say?
      Dude! what does mine say?
      Sweet! what does mine say?
      Dude! what does mine say?

  19. צביקה

    31 דצמ 2015 00:34:01

    חזק הקטע על פילי ומשפחת הרצל.
    פריוויו מעולה.
    ולגבי הגיל, אתן לך ציטטה של סמואל לנגהורן קלמנט, הלא הוא מארק טווין:
    כשהייתי בן 15, חשבתי שאבא שלי לא מבין שום דבר מהחיים שלו.
    כשהייתי בן 20, אמרתי לעצמי: פששש כמה הרבה הוא למד בחמש שנים!

  21. מתר

    31 דצמ 2015 00:57:54

    פריוויו מצויין!
    הזכרת לי גם את תורת הכאוס מפארק היורה (שזה בערך הדבר היחיד שאני זוכר מהסרט).
    בסרט הוא מזיל טיפת מים על גב יד של בחורה ואז עוד אחת ומסביר שלפי תורת הכאוס המסלול של הטיפה אף פעם לא יהיה זהה.

  22. סומסום

    31 דצמ 2015 03:26:08

    דווקא מתפתח ערב מאוד מעניין עד עכשיו, ברוקלין מפתיעה באורלנדו, אצל הקליפרס תמיד היי-סקור, לאורי נגד וול, ועוד. ומי מבאס? איזו הפתעה, קובי בבוסטון, עם 0 מ-8 עד עכשיו. נהיה לא נעים לראות. כל הקהל כבר מחכה שייתן את הסל שלו ויילך.

  23. סומסום

    31 דצמ 2015 03:51:13

    טוב, לראות את ג"ס בלי קארי זו ממש חוויה מיוחדת. פתאום היא נראית כמו עוד קבוצה. מצוינת, אבל עוד קבוצה באנ.בי.איי. בלי מקדם האימה שלה. מומלץ.

  29. הדר

    31 דצמ 2015 04:22:35

    פרנק קמינסקי נתן אחלה משחק. לדעתי שרלוט צריכים לעשות איזשהו טרייד על אחד מהשחקני פנים שלהם. יש להם פקק שם

  31. סומסום

    31 דצמ 2015 04:29:42

    דאלאס, קבוצה גבולית לפלייאוף, ב-19 על גולדן סטייט. מדהים כמה קארי חסר. אם היה צריך עוד הוכחה מי ה-mvp הבלתי מעורער. קבוצות שונות.

  34. סומסום

    31 דצמ 2015 04:43:09

    אם הלייקרס יאבדו ניצחון שהיה לגמרי אצלם בידיים, שיסתכלו לבוקס סקור. קובי עם 4 מ-17 בינתיים, בערב של 50 אחוז בערך לשאר הקבוצה. עגום.

  35. סומסום

    31 דצמ 2015 04:48:19

    האנ.בי.איי (חוץ מג"ס ופילדלפיה) כ"כ שוויוני שכל המשחקים הערב הולכים בינתיים צמוד-צמוד. לכן כ"כ חבל שגם פיניקס ויוטה כרגע מחוץ למשחק, לגמרי.

  37. איצקו

    31 דצמ 2015 04:50:51

    לאור המשחק של גולדן סטייטס היום בלי סטף שרואים שזו רבוצה לא משו בלעדיו אולי יש משו בזה שהאליפות האחרונה שלהם זה היה רק במזל?

    1. סומסום

      31 דצמ 2015 04:55:37

      למה במזל. היתה הכי טובה לאורך כל העונה. נכון שקליבלנד היתה חסרה מאוד, עדיין נראה שג"ס היו לוקחים.
      הווריורז קבוצה מצוינת, אבל עם קארי היא יותר מדי חזקה. בחירות דראפט מדהימות וניהול נכון הפכו אותה לכזו. גם החוזה הצנוע של קארי מאפשר בינתיים את כל הסוללה הזו.

    2. הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון

      31 דצמ 2015 04:57:13

      שלילי.

      תוציא כל שחקן מוביל מכל אלופה ותקבל קבוצה שנאבקת על מקום בפלייאוף. (למעט ג'ורדן, שבלעדיו שיקגו הגיעה לחצי גמר המזרח…)

        1. סומסום

          31 דצמ 2015 05:43:26

          לא ייאמן. שיקגו בשליטה מוחלטת בהארכה, 7 הפרש.
          ואיכשהו אינדי בשלשה של מונטה אליס משווה. שניות לסיום.

          1. סומסום

            31 דצמ 2015 05:59:56

            שווה לראות את שני המהלכים האחרונים. באטלר בחיתוך מאחורי פול ג'ורג' במהלך מתוכנן, סל יפהפה, שניה לסיום. אינדי מנסה להשוות במהלך דומה, ג'ורג' באלי-אופ מעל באטלר, שעושה עליו עבירה ברורה שלא נשרקת. קצת הום קוקינג, שיקגו מנצחת. לא יודע למה אבל אני רואה סדרת פלייאוף עצבנית בין שתיהן.

  44. יאיר

    31 דצמ 2015 05:34:02

    יש משהו מעודד בהפסד של יוטה. הקבוצה משחקת בלי שני הגבוהים המרכזיים שלה ובלי השחקן השישי שלה ומצליחה להשאר צמודה למרות שברוב המשחק זה היה על סף גרבג' טיים. הם עכשיו צריכים פסיכולוג שיעבוד על טריי בורק כדי שיצליח להגיע מפוקס ליותר מעשר דקות במשחק ויסביר להוד שיש לו יכולות יותר מאשר לשחקן משלים.

    מיניסוטה נהדרת. טאונס מדהים. המיקום שלו בריבאונד אגדה. הייתי משאיר את רוביו רק בשביל אסיסטים. לדעתי, כצמד הם יכולים להתפתח נהדר.

    ומילה אחרונה על KG. איזה יופי של זיקנה. הוא באמת לא רלוונטי כשחקן אבל, לראות אותו בדקות האחרונות כשיוטה צימקה את הפער ועשתה קולות של חזרה, פשוט מדהים. הוא יור דלהגנה כמו גנרל ומחלק הוראות לכולם. כמה שניות אחרי זה המשחק היה גמור אחרי שיוטה לא הצליחה לקלוע סל.

    יש עתיד.

  46. Ish

    31 דצמ 2015 06:42:44

    קובי ניצח במשחקו האחרון בבית של הסלטיקס. הוא יכול לפרוש עכשיו. הדבר היחיד שהוא יכול עוד להשיג שיעלה על זה הוא נצחון על הספרס. וזה כבר ממש רחוק מעולם הסבירויות הריאליות.

    1. עגל

      31 דצמ 2015 13:04:10

      יונתן, אתה גם תיבלת בהמון אינפורמציה להשכלת כולנו וגם הצלחת לשלב עם הכדורסל. כל הכבוד !
      העברית שלך ללא דופי. לדוגמא, ראיתי ששמת את הנקודה לסוף משפט לפני הגרשיים של ציטוט- ".
      כשרונם וחריצותם." – הגרשיים אחרי הנקודה לסיום משפט.
      האם ידו של מולי בדבר ?
      עוד משהו טכני קטן – מצד אחד דיברת על דטרמיניזם ומצד שני על אפקט הפרפר וכאוס. מה שמיוחד בכאוס הוא שהוא מופיע גם במערכות דטרמיניסטיות לחלוטין (ואפילו בלי לדבר על קוונטים) ומוביל לחוסר יכות לנבא. כלומר גם במקרים שאנחנו יודעים את כל המשוואות שמתארות את השתלשלותם של דברים, עדיין חוסר ידיעה קטן ככל שיהיה בתנאי ההתחלה מוביל לשוני עצום בניבוי. הדוגמא הקלאסית היא מזג האויר.
      יש לי הרגשה ששפינוזה לא ידע את זה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט