שלשות במעבר (במשחק TRANSITION) / איתמר פורת – גולש מתנדב

***************************************************

איתמר פורת הוא צעיר בן 21 מכפר יהושע. גולש וותיק עם נסיון ראשון בכתיבה)

**************************************************

שלשות במעבר

איתמר פורת

בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בכמות השלשות שנזרקות בהתקפת מעבר או מתפרצת. לפני שנים מועטות היחידים שהורשו לזרוק שלשה במעבר היו רק הקלעים האבסולוטיים והגדולים ביותר בnba כמו קארי, תומפסון, דוראנט, קורבר, רדיק ועוד. כיום אפילו שחקנים משניים ושאינם קלעים אבסולוטיים מרשים לעצמם לקחת זריקה כזו שנחשבה בעבר לזריקה לא יעילה ושתיתן לקבוצה השנייה הזדמנות לרוץ ולהעניש אותה.

אז מה קרה בעצם?

למעשה חל מהפך מחשבתי בnba. דאלאס ב2011 הייתה הסנונית הראשונה לכך אפילו שלא הייתה מבוססת לגמרי על השלשות שלה. הדיינסטי של מיאמי באותם שנים התבסס על לברון ומסביבו 4 קלעים (כריס בוש בשנים אלה פיתח את הקליעה משלוש וקלע שלשות גדולות בפלייאוף והכריע כך משחקים) ולמעשה קבע את הדרך הבסיסית של בניית קבוצה מסביב לכוכב שלך. לדוגמה הליינאפ היעיל של אוקלהומה סיטי בפלייאוף בשנים האחרונות היה עם איבקה ב5 (גם הוא פיתח את הקליעה עם השנים), דוראנט ב4, ראס ועוד שני קלעים (כל אחד בזמנו – הארדן, פישר, מרטין, מורו ואפילו ספולושה שקלע בשנים אלו לא רע).

אז למה הזריקה במעבר הפכה לכל כך שימושית?

תשאלו כל קלעי ששיחק פעם (בכל רמה) איזה שלשה הוא מרגיש שיותר טובה בשבילו. הוא יענה שלאו דווקא כשהוא עומד פנוי לחלוטין בהתקפה מסודרת או אחרי ריבאונד התקפה. השלשה הכי טובה לקלעי זאת השלשה שהוא מרגיש הכי נוח לזרוק אותה כשהוא יודע שאף אחד לא יחסום אותו והוא מרגיש שהשלשה היא כמו באימון הקליעות שלפני המשחק.

אני אמנם לא נמצא בחדרי ההלבשה של המאמנים (אפילו שיש פרשנים רבים שמדברים כאילו הם שם) אך כל מי שרואה משחק nba מבחין ששחקנים שהם אינם קלעים אבסולוטיים לוקחים שלשות רבות במעבר ואפילו מכניסים אותם באחוזים גבוהים (לדוגמה שחקנים כמו קורי ברואר, ריצ'רד ג'פרסון, מאט בארנס, איגואדלה, דארן קוליסון, ג'רמי לין ועוד).

המאמנים מבינים שהשחקן בnba צריך חופש לקחת את השלשה במעבר וכך הוא יכניס אותה באחוזים גבוהים יותר. כמובן שהאפקט של שלשה במעבר הוא ענק ובמשחקי עונה סדירה מנומנמים שלשה כזאת יכולה להעיר את הקבוצה והקהל (אפשר לכתוב פוסט שלם על הנושא).

*

*

ההשפעה של השלשה במעבר על המשחק הוא עצום. כשהקבוצה מולך יוצאת למתפרצת עם יתרון מספרי אתה כבר לא יכול להניח שהם ילכו לטבעת. אתה חייב להניח שברוב הקבוצות יש את השחקן הזה שבשבילו שלשה כזאת היא כמו לייאפ (קארי, קורבר) וההשפעה של שלשה כזאת על המשחק היא עצומה. לא בכל קבוצה יש קלעים אבסולוטיים כאלה אבל אפילו שחקן משני יותר יקלע את השלשה הזאת באחוזים גבוהים ולכן אנו רואים מתפרצות רבות בהן שחקני ההגנה יוצאים כמו מטורפים אל השלשה ומעדיפים שיהיה לייאפ קל.

*סתם למען ההמחשה: מי שראה משחקים של סטף קארי בשנים האחרונות ראה שבמתפרצות של שלושה על אחד (!!) הוא עוצר לשלשה והמגן שמבין שבשבילו זה כמו לייאפ מוותר על האפשרות של לשמור מתחת לסל ויוצא בטירוף על סטף רק בשביל שלא יקלע את השלשה ועוד עושה עליו עבירה בזריקה!

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. צביקה

    22 נוב 2015 08:59:12

    איתמר תודה על הטור. יופי של סיפתח.
    לעצם הטיעון, לדעתי מה שכתבת זה למעשה מימד נוסף של הפתיחה של המגרש שעושה הקליעה מ-3, שכולם עכשיו הבינו את החשיבות של זה והיעילות של זה, ולכן משתמשים בזה. ברגע שאתה באיזור 35% ומעלה, זה נשק מאוד יעיל שאתה חייב כל הזמן לשקול אותו ולהשתמש בו, גם בהתקפה מסודרת וגם בהתקפת מעבר.

  2. MBK

    22 נוב 2015 10:22:38

    בעבר שחקן שהיה עולה לג'אמפ מה – 3 במתפרצת היה יורד לספסל בין אם קלע או פספס , ( עודד קטש היה אלוף בזה )
    פעם מישהו אמר שליי אפ נקלע באחוזים גבוהים יותר מדאנק , התשובה הייתה שסטיסטקאים לא יכולים להטביע

  3. amitlahev

    22 נוב 2015 10:26:26

    כל מילה בסלע. שלשות באימונים נכנסות באחוזים גבוהים מאוד ואם שלשה במעבר זה הדבר הכי קרוב לשלשה באימון – רצוי מאוד לקחת אותה.
    עם זאת, לדעתי האלי הופ במעבר גם כן יכול ליצור אפקט קטלני. תלוי בסיטואציה.

    אחלה פוסט – מרענן ומעניין. בהצלחה בהמשך !

  4. יניב

    22 נוב 2015 10:38:32

    אחלה פוסט.מי שהיה אלוף בשלשה במעבר היה שאראס שתמיד ידע לנעוץ את השלשה במעבר בדיוק מתי שצריך.בין אם היריבה מתחילה לעשות קולות של קאמבק ואז הוא מצנן את הקאמבק שלה או הפוך שמכבי הייתה מתחילה את הקאמבק ואז הוא היה נותן את השלשה במעבר בדיוק לשיוויון או ליתרון למכבי

  8. איתמר פורת

    22 נוב 2015 11:54:45

    תודה למגיבים. גם אצלי שאראס הוא הראשון שראיתי שהיה עולה לשלשה במעבר וזה סימל את הקסם והווינריות שהוא הביא למגרש.
    העיקר היה פה להראות שאפילו שחקנים משניים עולים לשלשה במעבר וזה אפילו נכנס להם באחוזים גבוהים

  9. שגיא נאור

    22 נוב 2015 12:09:34

    תודה רבה איתמר. אני מניח שאפשר למצוא לנושא הזה נתונים בסטטיסטיקות מתקדמות ובאמת לאשש את הטענה שבמעבר אחוזי השלשות גבוהים יותר. הצד השני של המשוואה הוא שבמעבר אחוזי הקליעה מהשדה אמורים להיות גבוהים יותר כי יש יותר ספייסינג ולכן בשביל שהאופציה של השלשה באמת תהיה יעילה היא צריכה להיקלע באחוזים גבוהים משמעותית מאשר שלשה רגילה.

  10. עגל

    22 נוב 2015 12:19:55

    תודה רבה על טור הביכורים. אני יכול רק להוסיף שלשלשה במעבר גם יש סיכוי לא רע להיקלט בריבאונד ע"י התוקפים, משום שההגנה לא מסודרת

    1. מנחם לס

      22 נוב 2015 17:39:01

      למעשה אין הבדל גדול. התקפה מעבר זה יותר מאיבוד כדור, ומתפרצת זה יותר מריבאונד, אבל זה רק הסבר שלי. אין למעשה הבדל ממשי.

    2. איל

      22 נוב 2015 19:01:29

      אני חושב שקל להגדיר משחק מעבר דרך ההפך שלו: משחק מסודר.
      משחק מסודר הוא מבוסס תרגיל, פיק & רול או סתם תנועה מוגדרת. משחק מעבר הוא כל מה שהוא לא משחק מסודר.

  16. איתמר

    22 נוב 2015 18:22:42

    תודה מנחם. לדעתי ההבדל בין מתפרצת למעבר זה שבמתפרצת יש יתרון מספרי מובהק להתקפה ובהתקפת מעבר זה יותר לתקוף לפני שההגנה מספיקה להתארגן

  17. סולי

    22 נוב 2015 19:22:21

    במתפרצת התנועה לכיוון הסל לא נעצרת עד שמתבצעת הזריקה/דאנק עצמו, ואילו בהתקפת מעבר יש אפשרות להשהייה של כמה שניות תוך הצטרפות שחקנים נוספים להתקפה כל עוד אין עצירה מוחלטת עד שכל החשקנים חוזרים להגנה ויש התארגנות מחדש
    באימונים הקלאסים לילדים מאמנים אוהבים לדמות התקפת מעבר כשהשחקן שמוביל את הכדור לא מצליח לסיים במתפרצת הוא עוצר עם הכדור ומחכה להצטרפות כאשר שאר שחקני ההתקפה חותכים אחד אחרי השני לכיוון הסל…

  18. מודי

    22 נוב 2015 23:08:43

    אחלה פוסט, שימו לב שכיום אפילו ליי אפ או דאנק במתפרצת הם כבר לא קליעה מובנת מאליה בגלל הירידה המהירה והאתלטית של שחקנים להגנה (ע"ע דני גרין בגמר 2014)

  20. אפלטון

    23 נוב 2015 09:16:22

    תודה טור מעניין על נושא מעניין.
    כשמדברים על התפתחות בכדורסל אחת המובהקות היא השימוש בנשק השלוש.
    זה ההבדל המשמעותי ביותר בין קבוצות כמו פיניקס של נאש ובטח שבשנות ה-90 לבין הקבוצות של היום.
    שלשות במעבר זה רק עוד פן שבו זה מתבטא, שחקנים פשוט מרגישים בנוח יותר במרחקים האלה ומעודדים אותם לעשות את זה

    1. איתמר פורת

      23 נוב 2015 10:12:43

      תודה ואני מסכים איתך. יכול להיות שהדבר היחיד שהיה חסר להתקפת ה7 שניות של פיניקס של נאש היה שימוש יותר משמעותי בשלשות במעבר

  21. דורון האסטבן

    23 נוב 2015 19:02:33

    איתמר פורת, כל הכבוד.
    כתבה מעניינת מאד! (מדמיין את קרי בשלשה מרהיבה)
    שמת זכוכית מגדלת על נושא חדש שמתפתח.
    תודה רבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט