פריוויו יום רביעי / יונתן שגב

יום רביעי שב אלינו פעם נוספת. אתם יודעים מה זה אומר: נותנים קצת ריספקט לכוכב חמה, אלוהים בורא את היום והלילה וה-NBA מחליט לשבץ לכאן את משחקיו החלשים יותר. בדרך כלל נותן לנו איזה תופין קטן עם משחק ברמת על (קליפרס גולדן – סטייט למשל).

אבל הפעם, בניגוד לשאר ימי הרביעי – אין לנו אפילו את זה!

10 משחקים, שלא הייתי קם לאף אחד מהם כאוהד אובייקטיבי (כאוהד קבוצה זה משהו אחר). פשוט אף משחק.

*הערה קטנה: הפריוויו של יום רביעי תמיד עולה בשעה מעט מאוחרת משאר ימי השבוע בגלל היותי כבול למערכת החינוך ולפרפקציוניזם והאריכותיזם (מהמילה להאריך) שלי, לכן בד"כ הקדימון המלא עולה בתחילת השעה ה-21 ליום פחות או יותר כשחלקים ממנו עשויים לעלות יותר מוקדם. עמכם הסליחה ואביכם התודה.

2:00 שארלוט הורנטס (6-5) – ברוקלין נטס (9-2)

כרגיל ובהתאם להפרשי השעות, אנחנו פותחים עם משחק מזרחי. משחק מזרחי חלוש וקלוש יש לציין.

נתחיל עם הצרעות. ההורנטס נראים עד עכשיו טוב מבשנה שעברה, זו לפחות דעתי. זאת קבוצה שאינה פצצת הפוטנציאל שהייתה לפני שנתיים, אך עדיין מדובר בקבוצה שיכולה לעשות את הפלייאוף במזרח.

האחראי הישיר על התקופה הטובה של ההורנטס (5 ניצ' ב-8 המשחקים האחרונים) הוא ניקולא באטום. הסווינגמן המגוון, שבשנה שעברה נתן את עונתו הגרועה ביותר מאז הרוקי-ייר, עם 9.5 נק' בממוצע בלבד, התחיל להתחמם.

בעוד שהוא התחיל את העונה כמו שסיים את זו הקודמת, נראה שהרכש הלא כל כך נוצץ של מייקל ג'ורדן חוזר לקצב עם 18 נק' בממוצע למשחק ב-46% מדאון טאון ומהשדה + שישה קרשים לאורך תקופת הזמן שננקבה.

היום, כנראה שבאטום לא יצטרך לרוקן יותר מידי את המחסנית (אף על פי שגם אתמול בהפסד לניקרבוקרס הוא לא בדיוק הבריק עם 1 מ-91 ל-4 נק' בלבד). למה? כי הוא נלחם נגד הקבוצה ה(עוד יותר) חלשה של ניו יורק.

הנטס – שהרוויחו את הזכות שאני אחפור עליהם קצת – מראים שלא כדאי להספיד אותם כ"כ מהר. זה המזרח הרי, הכל יכול לקרות.

אז למה אני אכן שופך עליהם כמה מילים? ובכן, באופן מוזר מעט, דווקא בגלל ההפסד שלהם – מס' 9.

הם שיחקו נגד האלופים של 2015-16, אהההם סליחה – 2014/15, וגררו אותם להארכה – וגם זה קרה אחרי שלשת "פוקס" של איגודלה.

מה עוד הם עשו? ניצחו היום לפנות בוקר (או אתמול לפנות בוקר – איך שבא לכם) – את פיינליסטיט המזרח הגאה.

אז נכון, לברוקלין יש את ההתקפה הגרועה בליגה (אחרי פילי כמובן – שעדיין לא הרוויחו את ה"זכות" שאני אכתוב עליהם)

אז נכון, ג'ו ג'ונסון עדיין קולע באחוזים נוראים (33% מהשדה, 22% לשלוש), ברניאני עדיין מוריד פחות משני קרשים בממוצע למשחק (פחות מ-5.5 ל-36 דק'), אך ברוקלין נראית טיפ-טיפ טיפ (תוסיפו עוד כמה כאלו) טיפה יותר טוב.

עם זאת, הצרעות ינצחו ב-5 ולא ילקקו דבש. 

 

2:00 אורלנו מג'יק (6-5) – מיניסטוה טימברוולבס (6-5)

 

 

קבוצות מאוד דומות, שנפגשות למאבק מאוד מעניין.

אז האם הקסם יפעל גם הלילה בפלורידה שטופת השמש?

האיש שאליו השאלה מופנית, הוא כרגיל – אוון פורנייה. אבל נמאס לי לכתוב על הגארד הצרפתי עם הג'ל בשיער (שבספק למשחק הערב).

מה אני כן יכול לומר על אורלנדו?

מה שאני שם לב אליו, שאני לי מה לומר – חוץ מזו שזו קבוצה מאוד ממוצעת. ברוב הקטגוריות הם נמצאים באזור המקום ה-15. האמת, גם נמאס לי לומר שמשחקיהם צמודים, ושרוב ההפסדים שלהם נגמרים בפחות מ-5 נק'. אז אני לא אכתוב את זה.

אז בואו פשוט נעבור למיני.

מה קורה עם הקבוצה בעלת שלוש בחירות הדראפטים האחרונים? (בנט עדיין שם?)

אפשר לומר שביחד עם דטרויט (שירדה מעט לאחרונה) ודנבר – היא הקבוצה המפתיעה של השנה.

אז מי אחראי לכך?

החשוד המיידי הוא קארל אנטוני טאונס.

הרוקי מעמיד ממוצעים מעולים ביותר של יותר מ-15 חיצים, 10 קרשים ו-2 חסימות כשהבונבון הוא 91% מהעונשין – ב-29 דק' בלבד.

הוא קולע את נקודותיו מכל מקום – בפנים, חצי מרחק, פוסט אפ – ריבאונד התקפה – רק בקש. אבל לדעתי הצד החזק שלו הוא דווקא ההגנה, בה הוא מפגין נוכחות מרשימה בצבע, ומנצל את גובהו הרב (2.13) כדי להטיל צל כבד על הטבעת ועל כל מי שמבקש לחדור וכמו כן לאכול את האשכוליות הנופלות (ריבאונדים).

עוד שניים שמתבקש לכתוב עליהם הוא זאק לווין שהתבגר (14 נק' למשחק) ונמניה בייליצה, ה-MVP של היורוליג שמוסיף עומק וגיוון לספסל של הטי-וולבס ומזכיר קצת את עונת הרוקי של ניקולא מירוטיץ' בשנה שעברה.

האם כל זה יספיק לגדולות ונצורות (גיא?) כבר השנה? כנראה שלא.

אבל להלילה זה כן יספיק, כשאורלנדו עולה בהרכב חסר מיניסוטה תנצל זאת כדי לרשום ניצחון ב-7 עם עוד דאבל דאבל של קא"ט.

 

 

 2:00 0 – אינדיאנה פייסרס (5-6)

(למי שלא הבין ה-0 הוא פילי)

אז כל מה שנותר לדבר עליו במשחק הזה הוא ה-MIP לשעבר – PG13.

אז פול ג'ורג'  משחק כמו MVP ומתחמם על אש קטנה באינדיאנה. והוא עולה באש!

זו הפעם השלישית שאני מסקר אותו (מתוך שלוש אפשריות) כשהקפיצות בלתי ניתנות לפיספוס:

ממוצעיו בשבוע הראשון עמדו על 17 נק', ב-33% מהשדה ו-20% מהשלוש מחרידים.

ממוצעיו אחרי השבוע השני (כלומר – כלול גם השבוע הראשון.) עמדו כבר על 23.5 נק' ב-42% מהשדה ו-35% מהשלוש.

היום, ממוצעיו כבר עומדים על 24.5 נק' ב-43% מהשדה ו-41% מהשלוש.

האם זה עוזר לאינדיאנה? כמובן שזה עוזר.

אחרי פתיחה חלשה של שלושה הפסדים רצופים, הפייסרס עושים 2-6 (כשגם ה-2 הם הפסדים לשיקגו וקליבלנד העדיפות בהפרשים קטנים עד קטנים מאוד) וגורמים לרון טחן להיות מאושר. אך יכול להיות שזה רק לוח משחקים קל – הניצחונות של הקבוצה מאינדיאנאפוליס באו נגד דטרויט, בוסטון (פעמיים), אורלנדו, מיאמי ומיניסוטה, כשארבעה מהם בבית – כולן קבוצות שפחות או יותר ברמה של הפייסרס.

האמת? כל זה לא רלוונטי, כי היום זה יהיה קל ופשוט. הפייסרס ב-22.

 

2:30 בוסטון סלטיקס (4-6) – דאלאס מאבריקס (4-7)

 

 

שתיים מהקבוצות היותר מפתיעות – לפחות לדעתי – שממוקמות גבוה גבוה בקונפרנסים שלהם כשהסלטיקס במקום הרביעי והמאבריקס במקום השלישי – לפחות לעת עתה.

אז האם זה הלוח במקרה של בוסטון? לא נראה לי כל כך.

בתוך ששת ניצחונותיהם נמצאים ניצחונות בפער דו ספרתי על יוסטון, אוקלהומה סיטי, אטלנטה, מילווקי, וושינגטון ופילי האימתנית.

חדי העין והאבחנה שבנכם (אני בטוח שג'ו ג'ו שמה לב) יכולים לראות ששמתי שם את כל שש הניצחונות של הקבוצה מניו אינגלנד.

לקהי ההבנה בנכם אסביר שוב – בוסטון ניצחה את כל משחקיה בהפרש דו ספרתי כש-5 מהניצחונות נגד קבוצות שאמורות להיות באליטה של הליגה (טופ 10).

אז בטח תציינו שכל הקבוצות האלה – פרט לאטלנטה אולי ולפילי שעומדת בדיוק במטרות – נמצאות בסוג של משבר/משברון/פירוק לגורמים (מחק את המיותר). על זה אגיד שבמידה רבה בוסטון היא היא שגרמה לקבוצות האלה להיכנס בכלל למשבר הזה. לכן, היא משקיפה על כל הקבוצות הללו (פרט לאטלנטה) מלמעלה.

על מי היא לא משקיפה מלמעלה? על יריבתה הלילה – המאבריקס.

אז האם הקבוצה של ריק קרלייל נהנית מלוח קל בניגוד ליריבתה?

זה יהיה מאוד הגון לומר.

הניצחונות של הנוביצקים הגיעו מול: פילדלפיה, לייקרס (x2) הפליקאנס, פיניקס, קליפרס ויוסטון.

בגדול, לוח לא קשה בכלל, בטח כשמסתכלים על כך שהם הפסידו לפליקאנס, שארלוט, טורונטו והקליפרס.

ובכל זאת, מי אחראי לזה שהמאבס יושבים על יתרון ביתיות בסיבוב הראשון אם הפלייאוף היה מתחיל היום?

קודם כל, דירק נוביצקי כמובן. הפורוורד המזדקן עומד על ממוצע מרשים ביותר של 18 נק' ו-7 קרשים, כשהדבר המדהים הוא האחוזים כשהוא כרגע בדרך לתקן את קייל קורבר שהחמיץ במעט את המועדון שדלתיו נשארות סגורות – 50/50/90.

מה עוד? כנראה הקבוצתיות. לא פחות מ-10 שחקנים קולעים בין 6 ל-12.7 נק' (וזה לא כולל נוביצקי עם ה-18 שלו) כך שאתה לא יודע מי הקנון שיקצור אותך הפעם.

ומה יקרה היום? היום הסלטיקס יהיו אלה שיקצרו כאן את העניינים עם ניצחון מרשים נוסף, הפעם בחד ספרתי. 

 

3:00 אטלנטה הוקס (5-8) – סקרמנטו קינגס (7-4)

שתי קבוצות הפוכות לחלוטין – גם ביחס ציפיות:תוצאות (עד עתה לפחות), גם במומנטום וגם בלוח המשחקים עד עכשיו – נפגשות הלילה בפיליפס ארינה בג'ורג'יה.

אז נתחיל עם החיובי. ההוקס נמצאים במקום השלישי במזרח. לא רע בכלל. מה שמעניין באטלנטה הוא שלמרות שקצב המשחק הוא איטי יחסית (מקום 17) ההתקפה נמצאת במקום גבוה כשהיא מראה יעילות ויופי עם 101.6 נק' בממוצע למשחק – מה שמקנה לה את המקום ה-11 בקטגוריה.

אני מפסיק לציין את גיבוריה של אטלנטה כי עשיתי זאת בשבועיים האחרונים.

במקום זאת, אציין שעל הקבוצה עובר משהו שלילי. שלושה L רצופים רואה מי שמסתכל בטבלת ה – "streak" ליד השם "אטלנטה הוקס". מול מי? בוסטון, יוטה וברוקלין – בליל אמש. לכן, איני יודע איך לאכול את הקבוצה הזו עדיין.

מחד גיסא, נראה שהרוטציה מתפקדת, ואף על פי נפילות פה ושם ההוקס מחזיקים במקום טוב במזרח ולא מתדרדרים כמו שאני ורבים וטובים צפו.

מאידך גיסא, הלוח הקל, ההפסדים לקבוצות כמו ברוקלין ובוסטון – שעל הנייר נחותות מההוקס – צריכות להדליק נורה אדומה אצל בודנהולצר והספרס המזרחית.

היום, הם פוגשים את הכספים, המלכים, הבני דודים – איך שלא תרצו לכנות אותם.

אז הקינגס התחילו רע מאוד את העונה, אבל הם עומדים על… 3 W רצופים! מזכיר לכם משהו?

ודווקא הלוח של הקינגס היה מהקשים ביותר – פעמיים קליפרס, ס"א, גולדן סטייט, יוסטון, פיניקס וממפיס הם סיבה טובה לצבור שבעה הפסדים. עכשיו, הם עומדים על שלושה ניצחונות על קבוצות מזרחיות – כשהם מריחים דם אצל הניצים ורוצים להשיג את הרביעי.

בגדול – סקרמנטו בנתה השנה קבוצה בצלמו ובדמותו של מאמנה הקשיש – ג'ורג' קארל – ראן, גאן והרבה מאוד בלאגן.

הם משחקים בקצב המהיר ביותר בליגה, ממוקמים במקום השני באחוזים מדאון טאון (מקום ראשון בין הקבוצות הלא-אלוהיות) ונמצאים במקום ה-6 בחיצים למשחק.

אז למה הם ממוקמים במקום ה-11 במערב?

כנראה בגלל הצד השני של המגרש. המקום ה-28 בליגה הוא בנקודות ספיגה הוא לא מקום שחותך את החרדל לקבוצה הרוצה פלייאוף.

מה עוד? אולי הזכיזופרניה של ראג'ון רונדו – ד"ר ראג'ון מביא משחקים של 23 חיצים, 10 קרשים ו-14 בונבונים ו-3 TD (טריפל דאבלים – לא טאצ'דאונ'ס, גיא) ב-4 משחקים בעוד מיסטר רונדו מביא לשולחן משחקים של 9 איבודים, או של 4 נק' או גם וגם וכמו כן מקנח ב-35% מהעונשין.

אז מה יהיה היום? הפיצול הטוב של רונדו יופיע, יעמיק את משבר ההוקס והמומנטום של הקינגס. סקרמנטו ב-8

 

3:00 יוסטון רוקטס (7-4) – פורטלנד טרייל בלייזרס (8-4)

משחק שלפני שנים לא רבות בכלל היה סדרת פלייאוף, נראה כל כך רחוק מזה – משני הצדדים אגב, מסיבות שונות.

נתחיל עם הרוקטס, שבשעה טובה ומוצלחת פיטרו את קווין מקהייל – את הפרטים תוכלו לקרוא כאן.

אז מה זה יעשה לטילים?

את האמת, קטונתי מלדעת, אך אני יכול הלגיד שזה יכול לטרוף את הקלפים בשביל הקונדנטורית בפוטנציה.

עד עכשיו, הרוקטס שומרים על יציבות של רצפים זהים – אחרי שלושה הפסדים בתחילת העונה שכולם בהפרש של 20 נק' בדיוק, באו ארבעה הפסדים לקבוצות חלשות עד חלשות מאוד (לפחות על הנייר) כגון ברוקלין, דנבר ובוסטון מיודענו.

אגב, מדד הזקן עומד על 27-6-6 אמנםת אך עדיין האחוזים ברצפה עם 37% מהשדה ו-26% מהשלוש – משם מגיעות כ-45% של הארדן.

ובבלייזרס?

הבלייזרס לא ציפו להרבה בתחילת העונה (אחי עזיבת 4 שחקני החמישייה הראשונה ובראשם אולדריג') וזה מה שהם קיבלו פחות או יותר.

צמד הגאנרים הוא עדיין לילארד וסי ג'יי מקולום כשהראשון נותן 25 והשני 5 נק' פחות.

בכל זאת יש לציין שאחרי פתיחה אופטימית הטרייל בלייזרס שקועים ברצף חמישה הפסדים לקבוצות מגוונות בכל ההפרשים.

האם היום זה היום?

לא. הרוקטס יקבלו קצת רוח גבית עם ניצחון ב-13 נק' הבדל.

 

 

3:00 אוקלהומה סיטי ת'אנדר (5-6) ניו אורלינס פליקאנס (10-1)

 

לדעתי הוא ראוי לכינוי חייתי

 

שתי קבוצות במומנטום שלילי. בשתיהן יש סופרסטאר פצוע. אז מה מבדיל ביניהן?

סופרסטאר בריא. ראסל "אנחנו-חייבים-למצוא-לך-שם-חיבה-שמתאים-לך" ווסטברוק (*ראו זאת כאתגר).

ראסל משחק עם מעט פחות אינטנסיביות אמביציוזית חייתית ומעט יותר שכל. נכון?

לא יודע, 5.2 האיבודים שהוא מייצר חושבים אחרת.

מצד שני, האחוזים עלו (גם מדאון טאון וגם מהשדה) והוא מוביל את הליגה באסיסטים עם כמות דו ספרתית.

אבל בואו נחזור ל-OKC. מה עובד?

ההתקפה – אם מספרים מעולים שדי מובילים את הליגה אם לא כוללים את גולדן סטייט.

מה לא עובד?

ההגנה – שנמצאת בחלק התחתון של הליגה כמעט בכל קטגוריה אפשרית – אינה חותכת את החרדל. בולטים לרעה במיוחד אחוזים גבוהים של היריבה לשלוש וכמות גבוהה של היריבה לזריקות עונשין.

אז הפליקאנס….

מי צפה את זה? אני יודע שאני ממש לא צפיתי את זה

קריסה כוללת בכל המערכות – חלקית בגלל מזל רע, חלקית בגלל פציעות, וחלקית בגלל לוח לא פשוט.

אבל כל זה לא תירוץ ל-10-1 המחפיר שיש לקבוצה מעיר הג'אז

גם אליהם לא ארחיב במילים – רק אגיד שאנטוני דיוויס בספק רב למשחק בנוסף לרשימה הרגילה (אוונס, אשיק – בספק, נוריס קול, פונדאקסטר ופרקינס)

okc ב-15 במשחק קל. ווסטברוק עם 35 ו-15 אס'. 

3:30 סאן אנטוניו ספרס (2-8) – דנבר נאגטס (5-6)

סאן אנטוניו – דנבר נאגטס. אין לי שום משפט פתיחה לזה.

אבל על סאן אנטוניו אני יכול לדבר. הספרס ממשיכים את הקיץ הטוב של הקבוצה לתוך העונה.

ההתקפה עדיין לא מספקת את הסחורה ב-100% (עם כמה שקבוצה במקום ה-12 בנקודות למשחק ו-6 ב-off rating "לא מספקת את הסחורה), אך הדבר המדהים הוא ההגנה. הקבוצה ממוקמת במקום הראשון בשתי הקטגוריות שצוינו בסוגרים – כמובן בצד השני של המגרש.

האם קוואי יכול מכובדת ביותר של שחקני חוץ הזכו בתואר "שחקן ההגנה של השנה" פעמיים ברציפות (הכוללת את סנדי מונקריף וזהו…)?

לא מן הנמנע בכלל.

אבל בהצצה שנייה בלוח השנה של הספרס, אין טעם להתרשם מהמאזן. לא הייתה קבוצת פלייאוף לגיטימית אחת בלוח השנה שלה – פרט לשני ההפסדים שלה ל-OKC ולוושינגטון – מה שבעצם אומר לנו שאי אפשר לדעת דבר וחצי דבר על הספרס עד עתה.

האם זה אומר שבטקסס צריכים לדאוג? לא אמרתי את זה (לפחות לא בצד הזה של טקסס). הדבר החיובי בספרס עד עתה הוא המומחיות הגדולה ביותר שלהם – לא לשמוט ניצחונות. כתבתי אותו דבר בשבוע שעבר, ועדיין זה תקף – הספרס לא משתמטים!

אז דנבר…

אחת הקבוצות המעניינות של השנה.

כן אני כותב זאת על דנבר וזו לא טעות ולא שקר – לפחות עד עכשיו.

הנאגטס נראים טוב להפליא במיוחד ביחס למה שציפו מהם. מי שחשב שהנאגטס תחלק ניצחונות לכל מי שרוצה – טעה.

אז עמנואל מודייה לא אחראי על זה עם ממוצאים לא טובים כ"כ הכוללים 4.5 איבודים אחוזים ב-30 הנמוכים/20 הגבוהים.

אוקיי, אז מי כן?

צמד האוברפיידים לכאורה – קנת' פאריד, התורם 13 נק' ו-9.5 ריב' ב-60% כמעט, ודנילו גאלינארי, התורם 19 נק' באחוזים לא רעים בכלל ונראה חד מתמיד (התחמם בקיץ נגד ישראל) – וגם וויל בארטון.

הגארד, שממשיך סיום עונה לא רע בכלל בשנה שעברה, תורם 14.5 ו-5 ריבאונדים העוברים מתחת לרדאר של, טוב, כולם.

האם כל זה יספיק לנאגטס?

לא בבית, בטח שלא בחוץ, לא בקיץ בסתיו באביב וגם לא בנובמבר. ס"א ב-20 – מודייה עם 8-10 איב'.

 

4:00 יוטה ג'אז (5-5) – טורונטו ראפטורס (5-7)

 

 

שתי קבוצות שעדיין לא יודעות מה בדיוק המקום שלהן. אצל הג'אז זו יותר שאלה של פלייאוף או לא ונראה שהראפטורס פוזלים דווקא ליתרון ביתיות, אך ברור מאוד שגם מקומם בפלייאוף לא משוריין.

אז מה נגיד ומה נאמר על יוטה?

עד עכשיו, די מה שציפינו. יותר נכון יהיה לומר – בדיוק מה שציפינו.

הגנה חזקה? צ'אק.

קצב זוחל? צ'אק.

קו אחורי חלש? כן, אך דווקא פחות מהצפוי.

מה שאני לא מבין, הוא מדוע ראול נטו – האיש ו-29% מהשדה ו-3.4 הנק' – פותח.

מי שכן מציגים יכולת טובה הם הצמד ברק&בורקס בע"מ הקולעים במשותף 28 נק' – באחוזים המגרדים את ה-50 מלמטה – ושימו לב לזה – הכל מהספסל!

מי שכמובן אחראי על ההגנה המצוינת הוא רודי גובר, הממפלץ 3.1 בלוקים וכ-12 ריב' למשחק.

מי שעוד תורם לכך הוא דריק פייבורס, שסוף סוף מראה יכולות בשני צידי המגרש עם מספרים מפחידים בהגנה (2.2 חט', 1.7 חס') כשהוא מזכיר קצת את מורהו (סוג של) – פול מילסאפ.

בצד השני, הראפטורס נמצאים במצב מוזר.

הם התחילו חזק עם ניצחונות מרשימים (כול מילווקי בהפרש גדול ו-OKC בחוץ.), המשיכו עם הפסדים לניו יורק, מיאמי ואורלנדו, ניצחו את פילי וניו אורלינס, הפסידו לסקרמנטו ברשלנות רק כדי להציג יכולת כן משכנעת נגד הלוחמים.

אז מה קורה בצפון? אם אלוהים יודע, וודאי שהוא לא יגיד – יש לו צרות משלו.

דמארה קרול עדיין לא השתלב שם, אך ההתקפה עדיין זורמת כשהיא נשנענת בעיקרה על בידודים והרבה מאוד הליכות לקו, בעיקר מצד השלישייה המוכרת – יונאס-דרוזן-לאורי.

נקודה חשובה היא שהראפטורס מגיעים אחרי משחק סוחט נגד הלוחמים שהזדקקו להארכה כדי לגבור על הלטאות. יוטה? נחו ביומיים האחרונים כשהם מחכים לראפטורס שיבוא להתארח במורמוניה.

טרנס רוס לא ייקח חלק במשחק.

בגלל כל הדברים הללו – אין מה לעשות. הג'אז ב-6

5:30 פיניקס סאנס (4-6) – שיקגו בולס (3-7)

שתי קבוצות העושות את העבודה ובמקרה של פיניקס אף למעלה מכך.

אז בואו נתחיל איתה באמת.

הסאנס – כיאה לקבוצה עם שני רכזים – משחקת גם היא בקצב מאוד מהיר – השני במהירותו ליתר דיוק.

גם אריק בלדסו וגם ברנדון נייט קולעים בספרות כפולות x2 (כלומר 20 ומעלה) ולמעשה הייתי אומר שהם האחראים הבלעדיים לרצף שלושת הניצחונות המרשימים של הסאנס.

מה לגבי לוח המשחקים? האמת, ברמה די בינונית עד עתה, כך שבכל זאת יש וצריך להתרשם מהמאזן 4-6 של פיניקס.

לקבוצה יש גם את ההתקפה השלישית בטיבה מבחינת כמות נק' במשחק, מה שבטוח נותן לגיא ועידו (וכל שאר אוהדי הסאנס) קצת נחת.

אז הבולס, הגיע הזמן שתבקרי ביום רביעי שלי.

שיקגותי פתחה את העונה בצורה לא רעה, אבל גם כאן אני לא מסתנוור עקב לוח משחקים די קל, בלשון המעטה.

ואף על פי כן, ניצחון היום, ו"נכבוש" זמנית את פסגת המזרח.

מי שממשיך לסחוב את הבולס על הגב הוא כמובן ג'ימי באטלר, שקולע בצורה שקטה 20 לערב – בלי שבכלל נרגיש.

מירוטיץ' פתח נהדר את העונה, אך נחלש במשחקים האחרונים – אף על פי שהוא עולה בחמישייה כפי שצפיתי.

עוד מאכזב הוא כמובן טוני סנל. ציפיתי ממנו באופן אישי לעשות את הקפיצה המיוחלת ולהיות שחקן חמישייה כמעט לגיטימי בקבוצה בצמרת המזרח הגבוהה, אך זה עדיין לא זה. אגב, אין ספק שבאטלר לוקח את הילד תחת חסותו, מסביר לו, מלמד אותו וזה דבר נפלא כמובן.

מי שנכנס במקום סנל לחמישייה הוא דאג מקדרמונט שעושה עבודה טובה מאוד לטעמי.

אבל השניים במאכזבים הם כמובן פאו גאסול ודרק רוז שפתחו את העונה חלש, אך גם הם (במיוחד רוז – שלא ישחק היום) יודעים לתת משחק גדול שצריך אותם.

מה עוד אפשר לומר?

ההתקפה אינה בחלק העליון של הליגה בניגוד למצופה וה-OFF RATING עומד על לא פחות מהמקום ה-27. אני מודה שלא ציפיתי לזה, אך לפחות ההגנה נשארת יציבה במקומה כשהיא עומדת במקום השישי בדירוג המקביל. כנראה שאפשר להוציא (או להעיף. אפילו להעיף רחוק הייתי אומר) את ת'יבודו מהבולס, אבל אי אפשר להוציא את הת'יבודואיות משיקגו.

כל זה אומר?

אני מחליף את ולאדי ביום רביעי, ולא התכוונת לשנות את המסורת שלו בכל מקרה – אני מהמר על הקבוצה שלי – שיקגו ב-10.

 

לפוסט הזה יש 151 תגובות

  1. מאד מצער אותי שאתה קורא לכל המשחקים היום, ללא יוצא מן הכלל – זבל, ואומר שלא היית מתעורר לצפות באף אחד מהם. אם אתה לא אוהב את הנבא, למה אתה מתאמץ לעשות סקירות והכנה לסקירות.
    אני הייתי נוסע שעתיים ויותר בשמחה לראות את בוסטון דאלאס או אטלנטה סקרמנטו. וגם משקיע כסף לכרטיסים וההוצאות.
    אנחנו מעדיפים להתעניין ולקרוא על משהו שהוא יותר מזבל.
    אז במטותא.

    1. אתה יודע, חשבתי לכתוב כמה זמן זה לוקח לי, כמה אני משקיע, רוצה, אוהב NBA וכו'. כמה אתה מיטפל דווקא אלי, כאילו אתה מחכה לזה, כמה שאי אפשר כל הזמן להיות בפוליטקלי קורקט – או לפחות זה לא מה שאני רוצה.
      אבל בסופו של דבר – אני אומר לך בדיוק מה שאמרת לי. אתה לא אוהב? אתה לא צריך לקרוא. ואשמח אם תפסיק להגיב לפריוויאים שלי כי זו לא פעם ראשונה.

      1. דווקא בגלל שהסקירות מצוינות ורואים מרחוק את ההשקעה בהן, העטיפה השל המשחקים בתואר זבל משונה מאד (לפחות).
        אנחנו יודעים שזה רק מחזור אמצע נובמבר ולא חצי גמר פלייאוף. עדיין – זה הכדורסל הכי טוב שזמין. ורוב החברים כאן באתר אוהבים אותו.
        זה כמו שאתה מגיע למסעדה והמלצרית מגישה לך את האוכל ואומרת שהכל גרוע היום.
        למי זה בדיוק עוזר?
        זה לא קשור לפוליטיקלי קורקט,. רק קצת טעם טוב.

        1. יונתן בקטע טוב, אני עם מוטי…
          אורלנדו בלום נגד המיני של.. זה אחלה משחק וככה גם כתבת!
          והכל ברוח טובה. אחלה פריוויו

    2. יש באתר מספר כותבים, כולם (עד כמה שידוע לי) בהתנדבות מלאה, ולכל אחד סגנון משלו.
      הוא החליט לתת לך את הדעה שלו, בסגנון שלו, ואני לא רואה פה בעיה.

  2. וואלה,דווקא הערב יש יופי של משחקים!

    תהרגו אותי איך מכל המבחר ערוץ הספורט בחר לשדר דווקא את הג'אז נגד הרפטורס (בערוץ חמש פלוס לייב, אלא מה..).
    הם עלו על הטריק- מתחילים חזק, משדרים הרבה בערוץ הפתוח, ואז לוחצים על הברקס ומשדרים 85% מהמשחקים בערוץ התשלום.
    מחר יש קליפרס מול הלוחמים. כדאי להם לשדר את זה בערוץ הפתוח כי אם לא אז.. אנחנו נכעס מאוד מאוד.

    והערה אחרונה לסיום- אין כזה דבר "מאידך גיסא". יש "מחד גיסא" ואז "מאידך". חוץ מזה פריוויו נחמד מאוד. רק מה, יכולת להיכנס לתשבץ תרתי-משמע תחת ההגדרה: "יונתן שגב באפריקה" (6,4).
    התשובה-

    רואה שחורות

    1. דווקא יש.
      מחד גיסא = מצד אחד.
      מאידך גיסא = מצד אחר.

      מחד גיסא אני סופר עייף, מאידך גיסא המשחק של הסאנס מתחיל רק ב-5:30,
      אז בלפחות במשך משחק אחד, אהיה שותף לבלוג החי.

        1. גיסא = צד, מחד = אחד, מאידך = אחר.
          "מצד אחד, מצב החסה בשטחים בכי רע. אחר, הגזר הגמדי מעולם לא צמח גבוה כל כך." – קצת בעייתי.

          מאתר של האקדמיה ללשון עברית:
          "הביטוי 'מחד גיסא ומאידך גיסא' כשר לדעת הכול. לא כן קיצורו הנפוץ 'מחד… ומאידך'. הביטוי הארמי אינו שקוף לדוברי העברית, ולכן ההשמטה איננה צורמת כל כך. "

          1. מחד גיסא, מי אני שילך להתווכח עם האקדמיה ללשון, מאידך גיסא (בבקשה..), איך האקדמיה ללשון לא מצאו חלופה עברית למילה אקדמיה.

    1. אני מתחילה לחשוב שיש שם חמוס עיוור שבוחר כדור מסויים ולפי זה מחליטים איזה משחק ישודר (בסגנון התמנון שמהמר על תוצאות המונדיאל רק ללא הכישרון..).
      לא משדרים כמעט את ג"ס ומאחר ששם משחקים את הכדורסל הכי יפה, זה לא הגיוני.
      יונתן, תודה על הפריוויו! יכלו לפטר את מקהייל בערב שאין בו משחק, מעניין איך הקבוצה תראה הערב (מקווה שיהיה מי שיעדכן בלייב, כי אני חווה שלל כשלים טכניים לאחרונה).

      1. אני לא מאמין שאני עושה זאת, אבל אני הולך להגן עליהם טיפה – נראה לי שמקסום רייטנג עבורם זה בלאט ואחרי זה כספי. אז אני יכול למצוא את ההיגיון לשדר בערוץ הפתוח משחק של הנ"ל.
        מצד שני (כי אני גם חייב להכניס להם 🙂 ), בדיוק בשביל זה יש לכם גם ערוץ פרימיום – שדרו את ל"א-ג"ס בלייב.

  3. תודה יונתן. כל הכבוד על ההשקעה, גם בתקופה של מחסור רציני באותו משאב שתמיד חסר – הזמן.
    (חוץ מהזמן שלוקח עד שהביקור אצל רופא השיניים נגמר. נצח!)

  4. יונתן, בלי הפריוויו לא הייתי מסוגל לעשות סקירה נאותה,
    \אבל…כמעט בכל משחק ישנה חשיבות מיוחדת. במשחק של יוסטון – חשיבות עצומה!!!

    תודה

  5. יופי של פריוויו יונתן!
    אני בטוח שאנחנו נהנה מאורלנדו-מינסוטה, יוסטון-פורטלנד יוטה-טורונטו.
    גם למפגש בין פיניקס לשיקגו יש פוטנציאל

    1. וואי אני אנסה לקום לאורלנדו מינסוטה זה עוד עלולה להיות סדרת גמר עוד כמה שנים.

      פריוויו מצוין כמו תמיד

  6. לא מסכים שזהו ערב משחקים חלש
    אנחנו בתחילת העונה, וה בדיוק הזמן של כל הנמושות לחלום על משהו לפני שהמציאות מעיפה להן סטירה לרצפה.
    אין לי מושג איזה קבוצה תמשיך במגמת השיפור (או האי-שיפור) בניגוד לכל התחזיות לגביה, וכל נבואה "מושכלת" לגבי עתיד איזשהי קבוצה בהמשך העונה יכול להזרק לפח בקלות ע"י פציעה (או כל דבר אחר), אבל תחשוב על יום רביעי שתסקר בשבועות שלאחר פגרת האולסטאר, אז באמת יהיו לך משחקים בין קבוצות שכבר ויתרו על העונה, או חס וחלילה פתחו במסע טנקינג רשמי (או פילי).

    אם כבר פילדלפיה, אני חושב שאתה תוקף את המשחקים של הקבוצה מהצד הלא הנכון. כבר שנה שנייה מתוך שלוש שהקבוצה הזאת מנסה לשבור את שיא ההפסדים הרצופים בפתיחת עונה, ולדעתי פשוט מגיע לקבוצה הזאת להרשם בהיסטוריה מהצד הלא נכון שלה..

    חוץ מזה יופי של פריוויו

    1. יש בזה משהו – בפתיחת העונה עדין יש את הציפייה של כל קבוצה להפתיע בעוד שאחרי האולסטאר שליש מהליגה כבר מעביר את הזמן

  7. יופי של סיקרה יונתן, מחד גיסא א מאידך.
    אין לדעת איך יתפתחו המשחקים, גם משחק שעל הנייר משעמם יכול להיות איכותי וסופר מותח.

  8. בקשר לכינוי לווסטברוק אם כבר נגעת בזה
    מישהו מוכן להמציא כינוי מגניב (גריק פריק סטייל) לפורזינגיס כבר?

      1. אף אחד שם לא מגניב כמו הגריק-פריק
        הכי אהבתי משם את KRIS-P ואת SCOREZINGIS
        אבל שניהם לא מתקרבים אפילו לגריק פריק

  9. אני גם קצת לא מסכים לגבי האמירה שלך יונתן. לא בגלל שזה לא איפה להגיד זבל, אלא כי יש היום משחקים מעניינים מאוד. אורלנדו מינסוטה משחק עם עניין, גם בוסטון דאלאס, ברור שכל משחק של אוקלהומה(אבל זה רק אני), ופיניקס שיקגו בוודאות ינפק 230 נקודות ומעלה.
    ומניסיוני האישי-יום רביעי תמיד מנפק הפתעות וכמעט תמיד גם הארכה אחת לפחות.

  10. לגבי הכינוי של ווסטברוק אני חושב שצריך לשים את הדברים על השולחן ולדבר גלויות .
    ראסל ווסטברוק דומה לצב נינג׳ה . נקודה. ואם היה לו סרט על הראש זה כבר היה העתק מושלם.
    חוץ מזה ראסל הוא אחד המהירים בליגה שזה בדיוק תכונה הפוכה מהצב.
    ולכן הכינוי שלו צריך להיות "טרטל" או "פאסטרטל"

  11. אטלנטה בלי ג'ף טיג בלפחות 2 מההפסדים שלהם (לא בטוח אבל נראה לי שבכל ה3), איך יכול להיות שלא התייחסת לזה??
    איתו הם הציגו בדיוק את הכדורסל היפה של מיני ס"א משנה שעברה, בלי להרגיש את חסרונו של דמארה (אני ממש אוהב את בייזמור, מקווה שיתן עונת פריצה סופסוף!)
    דניס שרודר יכול לדבר על לפתוח בחמישיה אבל כנראה שהוא עדיין לא שם…
    חוצמזה גם אני לא הייתי קורא למיני נגד המג'יק משחק זבל…
    תודה!

  12. דוקא אני משתדל לדלג על מרבית הפריוויואים בעיקר על שלך יונתן.
    גם על כתבות שלך שלא תיפגע לי אני לא קורא ולא מגיב .
    דוקא הפעם קראתי קצת הבנתי שאתה פשוט לא מעורה במה שקורהה.
    אל תבכה לי שאתה משקיע אוהב בלה בלה בלה …

    במבחן התוצאה אתה לא פוגע מה אתה לא יודע שבודנהולצר לא מאמן כרגע מסיבה אישית ?

    אז איך אתה כותב שבואד יצטרך למצוא תשובה כשהוא לא שם או לא היה שם ?

    המשחק של אורלנדו משעמם ?
    נו שיהיה …
    אז תעשה לעצמך טובה ואל תכתוב פריוויואים על מה שאתה לא מעורה בו .
    ולולא ענית בכזו חוצפה לחוטי הייתי חוסך ממך את התגובה הזו …אבל רצחת וגם ירשת ?
    לא מענין אז בסדר … תן למנחם לכתוב הוא לפחות מעורה במה שקורה.

    1. אתה צריך להיכנס לפרופורציות. אפשר ורצוי לתת ביקורת בונה בדרכים אחרות. חוץ מזה הוא בן 16 שזה ה גיל להיות בו "חוצפן", במיוחד כשמתחצפים אליך.

    2. אז מה אתה רוצה שאני אגיד?
      גם שיניתי את התואר למשהו מעודן יותר בגלל בקשתו, וגם עניתי באותו ״הטון״ שהוא כתב בתגובה הראשונה.
      אין לי מה להגיד לך יותר מכך.

      1. אל תקח אנשים אנונימים בתגובות (כולל אותי) באופן רציני.
        הפריוויו שלך היה מצויין, מושקע ומהנה לקרוא. אני גם חושב שהיו משחקים מעניינים הלילה, וכמעט כל משחק בליגה מעניין כשהיא בתחילתה, אבל זה לא מוריד מאיכות וההשקעה שעשית.

        1. +100
          באמת לא כדאי להתייחס ברצינות למי שאינו מעריך השקעה, מאמץ וזמן יקר שמושקע בכל פוסט, פריוויו וסקירה. בוודאי כאשר הכל נעשה בהתנדבות וללא כל תמורה.
          זכותך לחשוב שמשחק כזה או אחר הוא משעמם או פחות אטרקטיבי וזה לא גורע מאום מהסקירה שהכנת.
          ולא כולם כאן דדי, ומדקלמים את תולדות הנבא מתוך שינה, לא בטוח בכלל שהידע שלך נופל מהידע של המשתלחים למעלה וממילא זה לא תנאי קבלה לאתר. תמשיך לכתוב והרבה.

  13. פילי עם 25 סלים ו 26 (!!!) איבודים.
    זרקו לסל 54 פעמים, אינדיאנה זרקו 71 פעמים.
    בשנה שעברה הייתה מראית עין של ניסיון להצליח והצעירים נלחמו. נראה שהשנה (ואנחנו רק בהתחלה) הם כבר אפטיים ומחכים שהמשחק והעונה ייגמרו.

  14. יוסטון דיפ אין שיט
    מקהייל היה ראשון ללכת עכשיו צריכים לחשוב על הווארד למרות שקבוצה שתיקח אותו צריכה ג׳י אם עם איי קיו של פרת משה רבנו

  15. מינוס עשרים להווארד ב 17 דקות פארקט
    לדעתי הוא הזבל האמיתי של הערב ולא המשחקים , חלקם צמודים מעניינים ובכל מקרה יותר טובים מכל אופציה אחרת

  16. איבוד קריטי של אייזיאה בהתקפה מתפרצת, אחרי שתי החטאות עונשין של דאלא כשההפרש עמד על שתי נקודות, גמר את הסיפור של בוסטון.

  17. אזהרה!
    הצפייה במשחקי הסאנס עלולה להזיק לבריאות!
    אולקוס, לחץ דם גבוה, וסתם עצבנות כללית הן בין התופעות האפשריות.

          1. אני מודע לעובדה שאני נשמע פולני במיוחד,
            אבל אני כבר חוזה עוד עונה של מאזן חיובי ומקום 9 במערב.
            (מקום 9 הוא המקום הגרוע ביותר ב-NBA. אין פלייאוף, אין בחירה סבירה בדראפט)

  18. ערב עצום של כדורסל. עצום. נשמרת התחושה שכמעט כל משחק פתוח. לפחות בתחילת העונה, האנביאיי בשיאי תחרותיות ושוויון.
    ועצה לכותב: לעולם אל תכתוב על מה שאתה לא אוהב. אם הערב נראה לך מבאס ולא היית קם בכלל – אז למה? אתה לא במשמרת שחייבים לדפוק עבודה. זה נכון בכל תחום כתיבה. או מאהבה או לוותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט