אילו הייתי נותן כותרת כזאת לטור באנגלית כאן (למעשה אולי בגרינוויל היו מכתירים אותי למלך), היו שוחטים אותי.
איש לא יעיז. זה לא פוליטיקלי קורקט, זה גזעני, ומה לא.
אבל אני מסתכל על מאמני ה-NBA היום ובעבר, ויודע ללא ספק שהמאמנים השחורים אינם מצטיינים כקבוצה כמו המאמנים הלבנים. דרך אגב, אותה מסקנה אני יכול להסיק לגבי מנג'רים בבייסבול ומאמני פוטבול ראשיים. כמעט שאין שחורים שעלו לראש הפירמידה באימון קבוצות מקצועניות בארה"ב בכלל, וב-NBA בפרט.
מספר המאמנים השחורים ב-NBA נכון להיום הוא 8. סם מיצ'ל הוא מאמן זמני. לפני ארבע השנים היו 15 מאמנים שחורים – או 'COACHES OF COLOR' כדי להכליל את אריק ספואלסטרה – אימנו כמאמנים ראשיים ב-NBA, כש-14 מהם הם אשכרה 'אפריקאים-אמריקאים. זה חצי צוות מאמני ה-NBA. לפני שנתיים המספר ירד ל-11, והיום הוא 8.
מספר המאמנים השחורים הוא בירידה מדאיגה ביותר לאלה שהעסק חשוב להם.
אלווין ג'נטרי, מאמנה של ניו אורלינס, שאל כשהשיחה נסבה על מאמנים שחורים 'מה יהיה עוד חמש שנים? הטרנד של היעלמות המאמן השחור הוא מפחיד ממש".
האם זה טרנד? האם זו סתם תנודה טבעית בעולם חופשי? האם בעלי קבוצות מתחילים להעדיף מאמנים לבנים כי הם מאמינים שיצליחו יותר איתם?
כמובן שמיד עולה השאלה הבאה: האם זו גזענות? רוב בעלי הקבוצות לבנים, אז האם הם רוצים ומעדיפים מאמנים לבנים?
או השאלה שאף אחד מלבד דוק לס לא שואל כי היא תגרום לרעידת אדמה: האם זה בגלל שהמצב בשטח בשנים האחרונות מצביע שהמאמנים השחורים שאימנו בליגה אינם טובים כמו המאמנים הלבנים?
ואז שאלה נוספת: האם הם לא טובים כמו הלבנים כי היה טרנד נפוץ מאד לשכור מאמנים שהיו X-שחקנים ללא ידע ונסיון באימון, בעוד שמבין המאמנים הלבנים רובם אינם X-שחקנים (או יותר נכון אינם X-שחקני NBA)?
דבר אחד ידוע: ה-NBA הוא הספורט המקצועני המתקדם ביותר מבין כל הספורטים האחרים כאן: ה-NBA נתנה משכן לשחקן שחור לפני הבייסבול והפוטבול, וה-NBA שכרה את המאמן השחור הראשון – ביל ראסל. אני לא יודע אם ישנה גזענות בליגה בכל הקשור לאימון והנהלה (בעיקר מנכ"לים), אבל בעוד ששחקני הליגה הם 80% שחורים, בין בעלי הקבוצות, המאמנים, והמנהלים מספר השחורים קטן בצורה משמעותית ביותר.
מבחינת בעלות קבוצות אין דבר כזה כמו גזענות. בארה"ב הכסף הוא השפה היחידה ואם יבוא שחור עם בוכטה של דולארים וישלם מה שהמוכר רוצה – הקבוצה שלו. כמובן שאני יודע גם את העובדה שבארה"ב מספר הביליונרים השחורים קטן מאחוזם באוכלוסיה, אבל כדי לקנות קבוצה לא צריכים מאה ביליונרים. מספיק אחד.
אני שואל עוד שאלה: היום, יותר ויותר, בעלי קבוצות שבעצמם הם מומחי היי-טק ברמה הגבוהה ביותר ( תום גורס, ביליונר ישראלי (נוצרי בן נצרת) בעל דטרויט פיסטונס, פול אלן בעל פורטלנד – העשיר מכולם עם 18 ביליון, ממייסדי מיקרוסופט, סטיב בלמר, CEO לשעבר של מיקרוסופט ובעל הקליפרס, מרק קיובן, בעל דאלאס שעשה הונו באינטרט) מחפשים מאמנים אינטיליגנטים המעורים באנליטיקס. ובכל ההיי-טק הקיים.
אני לא טוען שהשחורים הם פחות אינטיליגנטים מלבנים מלידה ושזה עניין גינטי, אבל העובדה היא שבין הממציאים, זוכי פרס נובל, וראשי המחלקות לפיסיקה, כימיה, MIT, ובתי ספר לרפואה ישנם לבנים באחוז גבוה בהרבה מאחוזם באוכלוסיה בהשוואה לשחורים. אני משוכנע גם שהשחורים בעלי האינטיליגנציה הגבוהה לא בוחרים אימון כעתידם.
שני המאמנים השחורים היחידים שזכו באליפויות NBA היו ביל ראסל ודוק ריברס. בין כל המאמנים השחורים שאימנו ב-NBA אני לא יכול לחשוב רק על אחד שהייתי מכניס לרשימת ה-30 הטובים ביותר – לני וילקינס.
העליתי כאן כמה וכמה נקודות שלא מרבים לדבר עליהן. אולי הגיע הזמן.
************************************
בגלל שהתעורר דיון די חם, חיפשתי שני מאמרים שקראתי לאחרונה ונתנו לי למעשה את הרעיון לטור הזה, והם די אומרים מה שגם אני אומר, אם כי לא בצורה בוטה כמוני:
http://www.sbnation.com/nba/2014/5/16/5723170/nba-race-problem-coaches-gms-owners
******************************************
לני וילקינס גם זכה באליפות.
קי.סי ג'ונס גם זכה
חלש.
זה הרבה ענייין של התאמה.
כרגע אין הרבה מאמנים צעירים שחורים מהדור הצעיר.[דרק פישר, גייסון קיד]
חלק מהמאמנים השחורים של הדור הנוכחי אימנו בסקרמנוטו ולא היו מספיק טובים.
קיט סמרט, טירון קורבין ומריו אלי שרצה להיות מאמן ראשי ולא הגיע לזה.
גם שחקני עבר כבובי גקסון ושריף עבדול רחים נשארו ברמה של עוזרים זוטרים.
אני יכול לראות שחקנים כמו אנדרה מילר, אנדרה איגודלה , איזיאה תומאס הקטן ועוד כמה הופכים בעתיד למאמנים.
יש הבדל בין "האם המאמנים השחורים נחותים" לבין "למה המאמנים השחורים מצליחים פחות".
צודק, נכון.
בדיוק!
זה אותה גישה כמו ההתייחסות לנשים באופן מסויים.
אם מסתכלים על למה ולא על המילה 'נחותים' שמעוררת אנטגוניזם אז עולה שאלה מעניינת.
בגדול יש תחלופה של מאמנים בליגה היום כשכבר פחות מסתמכים על שחקני עבר ויש יותר מאמנים צעירים וההתבססות על אנליטיקס וסטטיסטיקה מוציאה את מאמני ה'מוטיבציה' מהתמונה.
כאן אולי מגיעה הגזענות האמריקאית הישנה והטובה שבכל מה שמדובר ל'חכמה' ול'אינטיליגנציה' תעמיד תעדיף לבנים. בהחלט יש כאן מגמה אבל אני רואה הרבה עוזרי מאמנים שחורים עם פוטנציאל להיות מאמנים מעולים. עוזר המאמן של יוסטון ג'יי בי ביקרסטאף בשנה שנתיים הקרובות יהיה מאמן ראשי בליגה.
עוד שאלה מעניינת אם הזכרת את ספולטורה הוא איפה ייצוג האסיאתים בגזרת המאמנים והספורט האמריקני בכלל
אל אטלס, שחקן עבר של הווריארס אימן את הקבוצה בין השנים 70' ל-83', והוא עדיין המאמן עם הכי הרבה נצחונות בתולדות הקבוצה (כולל זכייה באליפות ב-75')
הוא ניפץ תקרת זכוככית די גבוהה כשמונה לתפקיד המאמן בווריארס – הוא לא היה שחקן עם הרזומה של ביל ראסל, ולכן ההצלחה שלו לא מובנת מאליה.
והוא היה שחקן/מאמן שחור.
ללני ווילקינס דווקא הייתה קריירה נהדרת הן כשחקן והן כמאמן (הוא היחיד שנבחר להיכל התהילה הן כשחקן והן כמאמן)
האליפות שהוא זכה כמאמן, סיאטל 1979, הייתה אחת המיוחדות לאור הקבוצה דלת הכוכבים שהייתה ברשותו (האלופה אם הכי מעט אול סטארס) ומשחק ההתקפה וההגנה הקבוצתי שהנהיג.
על ביל ראסל אין צורך להרחיב,
KC ג'ונס אימן את אחת מקבוצות הכדורסל החזקות בהיסטוריה (בוסטון של אמצע שנות ה-80') וזכה איתם ב-2 אליפויות.
ולדוק ריברס צריך לתת הזדמנות למצות את הקריירה לפני שניתן לו ציונים.
אני חושב שאנחנו לא חיים הואקום – למדוד הצלחות כמדד אמפירי לאיכות המאמנים השחורים חוטא למציאות בא אנחנו חיים.
תיקון: גם ג'ון וודן, ביל שרמן וטומי היינסון נכנסו להיכל התהילה הן כשחקנים והן כמאמנים
יש לך תסביך גזע רציני …
אתה סוג של רד נק
גם בעברית זו כותרת דוחה.
מנחם, השתנה הדור (לשמחתנו), בבקשה אל תרעיל את לבבות הגולשים הצעירים באתר עם דעות קדומות מימי נעוריך, שגם אתה חושב הרי שטוב שהן הולכות ועוברות מן העולם.
אני האדם הפחות גזען בעולם. אפילו התחתנתי עם נוצריה (שהתגיירה, על דעת עצמה)
באיזה עולם לוגי האמירה הזו מוכיחה שאתה לא גזעני?
לא שאני טוען שאתה כזה.
דיון מיותר וכותרת נוראית.
הכתבה ממש לא לעניין!!
שכחתי על אל אטלס וקייסי ג'ונס. לקגייסי היתה קבוצה שהיתה מנצחת גם ללא מאמן.
גם במכללות ישנם מתי מספר שחורים שהגיעו לגדולה: תומפסון, ואני לא יכול לחשוב למעשה על אף אחד אחר.
גם בפוטבול כמעט ולא היו מאמנים שחורים ב-NFL או מכללות שעלו לגדולה. אני מצטער, אבל זאת עובדה.
אותו דבר בבייסבול כשבמאה ועשרים שנה היו אולי 5 מנג'רים שחורים (אולי אפילו לא 5) שזכו בוורלד סרייס.
אפשר להתווכח עם הרעיון והתיזה, אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות.
בכדורסל עצמו כל הכוכבים האמיתיים שלי הם שחורים, מלבד לארי בירד
אבל רק שלך
אני מוכן להתערב שאפילו באקדמיה ישנם באופן יחסי יותר פרופסורים שחורים ממאמנים בקבוצות המקצועניות (כמובן שהכל באופן יחסי כמובן). ובבתי חולים יותר רופאים שחורים באופן יחסי.
פתאום מסתבר לי (מבלי שחשבתי על כך אף פעם בצורה כזאת) שמאמנים ברמות גבוהות (מקצוענים ו-DIV I) הוא המקצוע בו יש לשחורים את הייצוג הנמוך ביותר והמוצלח הכי פחות.
תהליכים היסטוריים קורים מאד לאט.
זה שהשחורים שווי זכויות לא אומר שבפועל זה כך .
כקבוצה חברתית נקודת ההתחלה שלהם הייתה נמוכה יותר, והם קיבלו זכויות כאשר כל המשרות האזרחיות הבכירות כבר היו תפוסות, כמו גם עולם העסקים.
השיוויון הסופי נקבע באמצע שנות ה 60, בסה"כ לפני 50 שנה. אפילו אתה מנחם, גם אם לא במודע, התעצבת כילד בסביבה בה שחורים לא נחשבו לאנשים "רגילים", אפילו מבחינה חוקית.
אז גם אם אתה אדם ליברלי ונאור ישנם רבים (מאד) שאינם כאלה והנחילו גם לילדיהם דעה גזענית כזו או אחרת.
בנוסף, בגלל החקיקה השיוויונית המאוחרת החברה השחורה התחילה ממצב סוציו אקונומי נמוך במיוחד. סביבה כזו היא כר פורה לפשע ואלימות וכך נוצרת הסטיגמה המקשרת בין צבע עור לעוני ופשע.
אפילו אני, הרואה עצמי כנאור במיוחד, אם אלך בסמטה חשוכה ואראה מישהו בגובה 2 מטר שהולך אחרי אפחד יותר אם אראה שהוא שחור מאשר אם אראה שהוא לבן.
תהליכים היסטורים לוקחים זמן.
גם נשים שוות זכויות אבל בפועל השוויון המלא עדיין רחוק. לדוגמא כמה מאמנות כדורסל יש ? והסיבה היא לא שהן חסרות את האינטיליגנציה הדרושה אלא מהסיבה הפשוטה של 15 גברים יהיה קשה מאד לקבל הוראות מאשה.
דוגמא נוספת לתהליך מעניין הוא המונוגמיה. הגלולה (ושיפורים בעולם הקונדומים) ניתקו את הקשר בין אלפי השנים בין סקס ללידה. האפשרות של סקס מוגן לא הייתה אפשרית מעולם בקרב כלל האוכלוסיה ולכן המונוגמיה הייתה מאד חשובה. אם גבר שוכב עם אישה רוב הסיכויים שהילדים שיוולדו לה הם שלו ומכיוון שהוא צריך לדאוג לילדים שלו הוא לא יכול לשכב עם אשה אחרת. הסקס המוגן שמט את היסודות של הגישה המונוגמית והשאיר את הצידוקים היחידים להיות קנאה ורכושנות. גם זה תהליך היסטורי וגם הוא יעבור.
כפי שהזכירו בתגובות מעלי ישנם מאמנים שחורים מוצלחים, פשוט מספרם עדיין קטן יותר.
בנוסף, בבדיקות סטטיסטיות יש סכנה כאשר מנסים לחזות בעזרתן את העתיד. אם תבדוק את כל מאמני הליגה, מי מהם שותה קפה ומי תה תגלה שאין שיוויון. אם, לצורך הטיעון, נאמר שישנם יותר שותי קפה מאשר שותי תה ונגדיל לעשות ונאמר ששותי קפה זכו ביותר אליפויות. האם נוכל להסיק מזה ששתיית קפה מסייעת לאימון מוצלח ? האם ניתן להסיק ששותי התה הינם נחותים משותי הקפה כמאמנים ?
די ברור שלא ניתן להסיק מסקנות כאלה.
האם בפועל (בחיים האמיתיים) מסיקים מסקנות כאלה מסטטיסטיקה ?
בוודאי !!!!!
עבור תעשיית הקפה נתונים כאלה הם זהב שיווקי !!!
אני מקווה שנתתי תשובה ציונית הולמת לשאלה ששאלת 🙂
זה שנשים שוות זכויות לא אומר
ברץ' אתה פשוט גדול
+100, אף פעם לא חשבתי ככה על מונוגמיה 🙂
״הקדמתי לבוא. עדיין לא הגיע זמני. המאורע הכביר הזה עודנו בדרך, נודד, בני האדם עוד לא שמעו את שמעו. הברק והרעם צריכים זמן, אור הכוכבים צריך זמן, ומעשים, אף לאחר שנעשו, צריכים זמן בכדי להראות ולהישמע. המעשה הזה עודנו רחוק מהם יותר מן הרחוקים שבכוכבים- ואף על פי כן- הלא עשוהו!״
(פרידריך ניטשה, ״משל האיש המשוגע״)
על השונות הפיזית והיתרון של האפרו אמריקאים בכדורסל נכתב פה רבות, ובהחלט הם שולטים בליגה ללא עוררין כשחקנים. עכשיו כמאמנים אין ליכולת הזאת משמעות , ואם נניח שיש שיוון טוטאלי ביכולות האחרות בינם לבין הלא שחורים, חלוקה שווה ביחס לחלקם באוכלוסיה מניבה קצת יותר מ4 מאמנים לכלל הליגה, זה אומר שבפועל מצבם לא כזה גרוע למרות הצפייה לאחוז גבוה יותר של מאמנים שחורים בגלל הנוכחות שלהם כשחקנים.
אבל היו 15 ב-2012
בפוטבול ובבייסבול אין אפילו את האחוז שאתה מדבר עליו
אני לא חושב שהכוונה של מנחם לצאת גזען
על פניו אם יש 80 אחוז שחקנים שחורים בליגה אין סיבה שלא יהיו מאמנים שחורים ביחס זהה
עובדתית הטופ 10 של המאמנים בכל הזמנים להוציא ווילקנס כולם לבנים ( פיל ג'קסון , ריילי , הולצמן , אוארבוך , ג'רי סלואן , צ'אק דיילי , פופביץ )
יכול להיות שהחברה האמריקאית הלכאורה נאורה עדין גזענית בחדרי חדרים
לדעתי האישית מי שטוב שיאמן , שחור , לבן , צהוב , חום או אדום
זה מה שכל כך מבלבל בגזענות, זה לא דבר מודע ונעשה ללא מאמץ. זה פשוט הטבע של הגזען, הוא פשוט חושב כך. תוצאה של חינוך לאורך מאות של שנים.
ברץ' העיר על ההבדלים בהזדמנויות להצלחה בין בני אדם.
לאישה, שחור, מזרחי, היספאני יש פחות סיכוי להצליח.
זה נושא יותר מורכב מאשר כולם שווים. אפשר ליצור "גזע עליון" מבחינות מסוימות גם באמצעים טבעיים. מסיבות של פוליטיקלי קורקט הנושא אף פעם לא נחקר לעומק.
יש מעט שחורים באוכלוסיה באמריקה והם בדרך כלל פחות עשירים ומשכילים. איזה יתרון יש להם מול הלבנים שתהיה להם עדיפות באימון. הרי היתרונות האתלטים שלהם לא באים לידי ביטוי בעמדת המאמן. שחקן עבר גדול לא הופך אותך למאמן טוב יותר. על כן אין סיבה שאחוז השחורים בקרב המאמנים יהיה גדול בהרבה משיעורם באוכלוסיה
בכדורגל אין בכלל מאמנים שחורים
הם קיימים, רק שכמו שאמר ג׳ון בארנס, הם ״לא מקבלים הזדמנות שנייה״. אם פרנק רייקארד, אחד השחקנים הגדולים שזכה כמאמן באליפויות ספרד וליגת האלופות עם ברצלונה, הצליח למצוא אחר כך עבודה רק בטורקיה וערב הסעודית, יש בעיה. וזה מתחבר למה שברץ׳ כתב בצורה מעולה.
הם קיימים מן הסתם אבל איפה?
לא זכור לי מאמן שחור באחת מחמשת הליגות הגדולות בשנתיים האחרונות חוץ מסיידורף במילאן לכמה חודשים כושלים
בבירור יש פחות מאשר בכל ענף ספורט אמריקאי, אולי חוץ מהוקי.
המאמן של ק.פ.ר, כריס רמזי, הוא שחור. בספרד ואיטליה (באלוטלי היה שחקן הכדורגל השחור הראשון שייצג את איטליה בטורניר) זו בעיה קשה של התאקלמות של שחורים בחברה, בצרפת בטח יש כמה, כמו קומבוארה מלנס, שאימן את פריז לפני כמה עונות. סיידורף הוא דוגמא טובה. נזרק אחרי ארבעה חודשים כושלים, בעוד מחליפו, אינזאגי, שרד שנה שלמה למרות יכולת גרועה לא פחות.
מצד שני יש גם פחות שחקנים שחורים (אבל הייצוג באחןזים נמןך משמעותית)
ולסיכום… ממשנתו של לואיס סי קיי….
רוב מי שהיה רוצה להמציא מכונת זמן ולחזור לתקופות הרומאנטיות בהיסטוריה צריך מאד מאד להזהר. אם אתה לא גבר לבן צעיר וחזק רוב הסיכויים שזה לא יגמר טוב….
שחורים ונשים צריכים להמנע מזה בכלל….
התגובה של דובי קולעת. השאלה היא לא עם המאמנים השחורים נחותים, כי הם לא. אלא מדוע הם מצליחים פחות, שזה נושא מסובך, שנובע מהרבה דברים כמו השכלה, חינוך, מצב כלכלי, הזדמנויות שניתנו, ועוד
ממליץ לא להסתפק בתקציר שלי, אלא להשקיע ולקרוא מה שכתב ברץ'.
*אם
מנחם בהחלט העלית נקודה מעניינת למחשבה. אולי זה קשור לאתלטיות העליונה של השחקנים השחורים? קל להם יותר לשחק את המשחק אז הם פחות צריכים להתעמק כשחקנים באספקטים האחרים, ומכאן פחות מהם פונים לאימון.
שחקנים יחסית מוגבלים כסטיב קר ופיל ג'קסון היו צריכים לפתח יכולות אחרות כדי להצליח.
בדומה לכך שבכדורגל רוב המאמנים היו שחקנים כושלים או אפורים או יותר שחקני הגנה/קישור.
חייב לציין שהמאמנים הכי גרועים שראיתי היו שחורים –
1. מייק בראון
2. ביירון סקוט
3. מייק וודסון
איפה מייק דנטוני ברשימה?
אם פעם היו 15 והיום 8 ובעוד חמש שנים 12 ובעוד עשרים שנה 20 זה רק אומר שאין הבדל בין דת גזע ומין אלא לפי היכולת…
לגבי אפשרויות הלימוד של שחורים את המשחק – הרי שזה פתוח בפניהם ועובדה שיש יותר מאמנים מאחוזם באוכלוסיה
לגבי הבעלים וההנהלות – זה נושא שחוצה מגבולות הכדורסל אל עבר כל מקום תעסוקה בארהב – וגם כאן מצבם של המאמנים טוב יותר כי יש כבר בעלים שחורים!
מנחם, אתה גזען עלוב וחסר מודעות
זו גזענות לא מודעת שנובעת גם מבורות הסטורית. היית יכול להוריד את המילה "כמאמנים" מהכותרת וזה היה אומר אותו דבר. הסיבות שאתה מונה לטיעון הנחיתות הן סיבות קלאסיות של גזענות ישנה ורעה. מספר זוכי הנובל וראשי המחלקות וכו' הוא פונקציה של אפלייה של מאות שנים בהשכלה ובכלל. פער שייקח המון זמן לסגור. ואם אתה לא מציין את זה אז אתה כ ן טוען שזה גנטי. האתלטיות של השחורים גם היא סוג של יצירה של האדם הלבן, כי בתקופת העבדות הבעלים היו מזווגים את הגדולים והחזקים זה עם זה, ממש כך, ואת אלה שהראו נטייה ללימוד וקריאה ואינטלקט, פעולות אסורות עליהם, הם פשוט הרגו. הייתי מצפה מאדם כמוך לחקור את הדברים האלה, כי אנשים אוהבים אותך ומעריצים את כתיבתך הרבה שנים
אין שום הוכחות על "השבחת הגזע" ביימי העבדות בארה"ב. מה שכן כנראה היה (רקטור בנג'מין מסי, שהיה מדריכי בדיסרטציה ל-PH.D חקר המון בנושא וכתב המון) זה שחוטפי העבדים העדיפו שחורים מזומורפיים בגופם (בעלי גוף אתלטי ולא רזים או שמנים) ולכן לארה"ב הגיעה אוכלוסיה שהעקומה שלה היתה צרה הרבה יותר מהעקומה הנורמלית של האוכלוסיה, וכך מסבירים אלה שמנסים להסביר את יתרון האתלטיות של השחורים כאן.
על הפרימייר ליג בכלל לא חשבתי. שם אין בכלל מאמנים (מנג'רים) שחורים, כשבכל קבוצה לפחות מחצית השחקנים הם שחורים.
"אני" ו-"שעייה" זה אלעד רבין. רק שתדעו
'שעייה' בטוח. כנראה גם אני. לי זה רק מוסיף צבע לאתר
הכתבה שהתחילה את כל העניין בבליצ'ר לדעתי סתם הייתה פרובוקציה. יש מאמני כדורסל שחורים מעולים מהעבר וההווה (הולינס מאמן טוב, סם מיצ'ל מעולה ודווין קייסי אחלה), והנבא מתקדמת יותר מקבוצות אחרות בקטע הזה.
מאמן זה אולי התפקיד החשוב במועדון, וצבע העור של המאמן זה הדבר האחרון שיסתכלו עליו לפני שימונה לתפקיד. אין לזה יותר מדי חשיבות לדעתי, במיוחד כשאין תקרת זכוכית בתחום
היה עדיף לא לדון על זה, לא ברור לי למה, סתם עוד יותר להדליק את הנושא הגזעני שגם ככה מעלה את ראשו בצורה מכוערת בשנים האחרונות בישראל (מספיק לקרוא טוקבקים ובא לי להקיא).
כמו שאמרו כמה לפני, זה שאין הרבה או בכלל לא זה ענין של תרבות, חינוך ופערים בלתי נתפסים, אם אתם חושבים אחרת, קחו מכונת זמן 80 שנה אחורה ותחשבו מה אמרו פעם על עם אחר…
שאלה לא קשורה:
מישהו יכול להסביר לי מה הסיפור הזה עם אלעד רבין?
כל פעם שמתקבלת תגובה בוטה\דבילית\מעליבה, ישר מקשרים אותה לרבין הזה.
אני זוכר שהוא פעם כתב פה, אבל כנראה שחסר לי פרק אחד בספר…
מישהו?
ודרך אגב, טור לא לגמרי במקום וכותרת ממש לא במקום.
האם כולם היו קופצים אם זה דיון במקום או לא וכמה גזעני הוא אם השאלה הייתה האם השחקן הלבן נחות מהשחקן השחור בNBA ולמה?
כנראה שלא, ולא כי זה לא גזעני (זה כן) אלא כי הלבנים לא סבלו ולא סובלים מאותה גזענות לאורך השנים, אני יודע שזה מאוד באופנה הטיעון של "למה הם ולא אנחנו" אבל אין קשר מצטער.
לא אתייחס לתוכן הכתבה, אלא רק לשאלה אחת הר דוקטור:
השוט שאתה מחזיק באחוזה שלך המיועד לבחורים החוצפנים הוא מזנב סוס אמיתי?