הטור היומי של הדוק – ה-EDUCATION של קאווי לינרד

הפלח הולך אנליטיקס. טוב, לא להגזים – כל מה שהוא עשה היה לבקש מעוזרת המאמנת שלו להכין לו קסטה CD של הדאבל-טימינגס נגד האציל צ'ארלס בארקלי (זאת כבר התקדמות לפלח שכל מה שהוא יודע זה איך לערבב תבן וחציר ולתת לפרות כמנה אחרונה), וכיצד הוא התגבר עליהם משך קריירה שלמה.

גרג פופוביץ אמר לא מזמן שצ'ארלס בארקלי היה אלוף ההשתחררויות מדאבל טימינג – או אם לא השתחררויות אז כיצד להתגבר עליהן ובכך ליצור יתרון לקבוצתו.

המטרה? ללמד את קאווי לינרד לעשות אותו דבר.

הפלח טוען שהשחקן שהפך לסופר-סטאר של הספארס רק לומד מה לעשות נגד הדאבל טימינג נגדו,  מצב חדש שמעולם לא היה צריך להתעסק איתו כי איש לא טרח TO DOUBLE-TEAM HIM.

בוודאי לא במרטין לותר קינג היי סקול, ולא בשלוש שנותיו בסאן-דיאגו סטייט שם היה שחקן טוב, אבל לא מיוחד במינו, ובוודאי לא אחד המכריח דאבל-טימינג נגדו.

פופ אמר: "הוא סוף-סוף זכה לכבוד של שחקן שעושים עליו דאבל טים. הוא עלה לכיתה של לברון, דוראנט, פול ג'ורג', וכרמלו אנטוני. כמעט כולם כבר למדו כיצד להסתדר נגד שמירה-כפולה וכל אחד בדרכו המיוחדת. לדעתי בארקלי היה אלוף בנידון ורציתי שקאווי יראה את דרכי בארקלי לפני שיחליט מה הן הדרכים הטובות ביותר עבורו להשתחרר או להתגבר על דאבל-טימינג".

במאבק נגד שמירה כפולה הדבר הראשון שעל השחקן לעשות הוא להחליט מה לעשות. למסור? לנסות לקלוע? לכדרר עם הגב לשמירה ולנסות להגיע לשטח ממנו אני יכול לקלוע? או לשטח ממנו אני יכול למסור? כל שחקן מוצא את הדרך שעובדת טוב ביותר עבורו, וכמובן שישנם משתנים רבים להחלטה מה עושים:

*המקום בו נמצא השחקן עם הכדור: ימין? שמאל? קרוב? רחוק?

*מי השחקנים המעורבים בדאבל טים: שני ענקים? ענק ונמוך? ענק ובינוני?

*מה היכולות המיוחדות של השחקן עם הכדור: גובה עדיף? יכולת לפיידאוויי? יכולת כידרור מעולה?

*מה עושים ארבעת השחקנים האחרים בקבוצה? כל הארבעה נעים? שלושה נעים? שניים? אחד?

*האם באה עזרה מחברי הקבוצה: חסימה של אחד משני הדאבל-טימינג? חסימה של שניהם? חוסר חסימה מחלט?

המטמרפוזה של המעבר משחקן טוב לשחקן אול-סטאר הוא ללמוד כיצד להתגבר על דאבל-טים. ברגע שצ'ארלס בארקלי למד להפוך את הדאבל-טים עליו ליתרון לקבוצתו, הוא הפך לסופר-סטאר.למסור. כל שחקן מוצא את הדרך הנוחה ביותר עבורו.

"כל עניין הדאבל-טימינג עלי הוא חדש לחלוטין. אף פעם לא עשו עלי דאבל טימינג מלבד פעמים בודדות בסוף העונה הקודמת. העונה עושים עלי דאבל-טים כל הזמן, ועלי ללמוד כיצד לשחק נגד זה", אמר קאווי לינרד כשנשאל לפשר ה-CD שניתן לו. "לי זה FUN. זה דבר חדש שעלי ללמוד. זה גם FUN לדעת שמחשיבים אותי עד כדי כך!".

כשהוא נשאל לפשר ה-FUN הוא הגיב: "כל חיי רציתי להיות שחקן NBA. אח"כ כשכבר הייתי, רציתי להיות בקבוצה מנצחת. אח"כ כשכבר הייתי בקבוצה מנצחת רציתי להצטיין בה, והדאבל-טים עלי מוכיח לי שאני תורם דברים מיוחדים!"

כשנודע לבארקלי שפופ בחר בו כדוגמא לשחקן היודע כיצד להתגבר על דאבל-טים הוא הסמיק מבושה (ראו הכל בטיווי כשנאמר לו מה פופ עשה) אבל גם מגאווה, ומיד הוא הציע לקאווי עוד הצעות וורבליות (שכל העולם שמע…), שהן "עשרת הדיברות של בארקלי בקשר להתגברות על דאבל טים":

*אלף: הצורה להילחם בדאבל טים היא אף פעם לא לנסות להילחם בהם. אם תנסה להילחם בדאבל טים שני דברים יכולים לקרות, ושניהם גרועים: או שתאבד את הכדור או שתיקח זריקה גרועה.

*בית: זה הכל עניין של הגיון. תספוג את הדאבל טים כחלק מהמשחק ותלמד כיצד להפוך אותו ליתרון.

*גימל: החלטה של "האם אני הולך לקלוע נגד שני השומרים או אני הולך למסור כי אם שניים שומרים עלי, שחקן קבוצה שלי חייב להיות פתוח".

*דלת: חשוב מאד לזכור לא לנסות למסור את הכדור עד שהדאבל-טים מגיע אליך. אם תמסור מוקדם מדי, אתה הורס את היתרון שהדאבל טים נותן לך.

*הא: דע מהיכן בא הדאבל-טים. מאיזה כיוון.

וו: תעשה חושבים בראש מי הם השניים שבאים אליך לדאבל-טים. שני קנונים כמו לברון וכריס בוש? או טים דאנקן ובוריס? או שני נגרים? או סופר שחקן ונגר?

*זין:אל תתחיל לכדרר אלא אם כן אתה יודע לאן אתה רוצה למסור.

*חת: אם הכל שווה, מדאבל טים עדיף למסור מאשר לקלוע.

*טת: אל תמהר עם המסירה. תחכה עד שהארבעה שלך גוברים על השלושה שלהם ומסור לקלעי הטוב ביותר שלך שהשתחרר.

*יוד: אם אתה מחליט לזרוק, זעד אחורה ופיידאוויי היא הדרך הטובה ביותר, אבל תעשה זאת רק כשאתה רואה שהשחקנים שלך שועטים לסל לריבאונד במקרה של החמצה.

פופ אומר: לקאווי יש את כל הכלים לעשות מה שמייקל ג'ורדן עשה. אני לא אומר שהוא יכול להיות מייקל ג'ורדן כי זאת לא אגיד על אף שחקן, אבל יש לו את הכלים להיות שחקן הגנה מצויין ושחקן התקפה מצויין. למעשה הוא כבר שחקן התקפה מצויין מינוס יכולת אחת: עליו ללמוד כיצד לשחק נגד דאבל-טים. אנחנו עובדים על זה קשה מאד ממש עתה, בהווה!"

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  8. למר מנחם היקר

    15 נוב 2015 10:09:21

    אני חושב שפופ הגזים,מה שמייקל עשה היה חד פעמי אירוע נדיר בספורט שקורה פעם ב50 100 שנה, גם לברון וגם ברייאנט לא הצליחו לעשות מה שגורדן עשה,ששניהם הרבה יותר כישרוניים מקוואי.
    לאורך השנים, לצד המשחק הקבוצתי שהלך והתפתח, לספרס תמיד היה עוגן התקפי, מניה בטוחה לספק 20 נקודות ומעלה גם במשחקים הקשים ביותר. ההפסד לקליפרס, בעיקר המשחקים האחרונים, הדגיש את הקושי של קאווי לאונרד לשמש כסקורר מוביל מול יריבת פלייאוף שממקדת בו את ההגנה, ולכן אני לא בטוח שיצליח.

  9. עגל

    15 נוב 2015 12:57:46

    נקודה מעניינת מאוד, תודה.
    "בארקלי הסמיק מבושה" ?! חחח, על זה עוד לא שמעתי, בארקלי הוא האיש שאף פעם לא פחד לדבר או להיות מסמר נהערב

  10. אפלטון

    15 נוב 2015 13:15:20

    מעניין מאוד.
    גם מעניין לדעת אם זה משהו שאפשר ללמוד או שזה פשוט אינסטינקט, כמו האינסטינקט של שחקנים מסויימים לתפוס את ריבאונד ההתקפה (בארקלי היה אלוף גם בזה). כל כך הרבה החלטות מהירות מעורבות עם כל כך הרבה משתנים

  12. דן

    15 נוב 2015 17:35:26

    תודה רבה,זווית מעניינת,
    אם כי צריך לדעת שהכח של הספרס תמיד היה קבוצתי ואף פעם לא אישי
    ולכן אם תהיה התמקדות בכוכבנות של שחקן כזה או אחר
    זה כבר לא יהיה ספרסי ולכן זה לא יחזיק.

  14. דורון האסטבן

    15 נוב 2015 18:04:15

    סעיפים דלת וו טת יוד נראים מאד קשים לביצוע,
    סעיף זין אני לא בכלל רוצה לדבר אולי מומי או האשך יסבירו, 🙂
    נראה ששחקן צריך להיות מהיר מחשבה כמהירות האור
    למול דאבל טים, קושי מטורף לקחת החלטות בשניות.
    תודה רבהעל הטור המאד מעניין לד"ר

  17. אוהד ס"א

    16 נוב 2015 22:42:15

    אני חושב שזאת התקדמות אדירה של פופ לראות קלטות וידיאו מהמשחקים של בארקלי בהתחשב בעובדה שהוא הודה לפני מס' שבועות שהוא לא רואה משחקים של הקבוצה היריבה.

    השלב הבא שפופ צריך להבין שיש לו חרא של קו אחורי פותח (לעומת קו אחורי נהדר מהספסל), יש מצב שהוא יבין את זה לקראת 2020.

    נ.ב.,
    אתם באמת מאמינים שהוא יהיה מאמן הנבחרת?
    זה אמיתי?

    מעבר לעובדה שהוא מאמן דוגמטי ועקשן שלא יסתדר עם כוכבים
    מעבר לעובדה שהוא לא יכול להביא איתו לנבחרת אף אחד מהיתרונות שלו כמאמן (טימי ויכולת להפוך שחקני ספסל ב- די- ליג לשחקני רוטציה בשווי 10 מליון)
    מעבר לעובדה שבפעם האחרונה שהוא היה עוזר מאמן אצל בראון באתונה זה נגמר בביזיון הכי גדול בתולדות המשחקים האולימפיים

    הוא אשכרה מסוגל להשאיר את סטף, לברון ודוראנט 40 דקות על המגרש רק בשביל לגמור להם את הקריירה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט