פריוויו יום רביעי העמוס / יונתן שגב

ערב טוב למאזינים והמאזינות לגבירות והגברים –  11 משחקים יש לנו הלילה כשבאופן מפתיע (או שלא? ולדי, נתקלת במקרה בעבר?), אף אחד מהם לא באמת שווה התעוררות.

המשחק היחיד ששווה פזילה הוא הלוחמים הרעבים מול הדובים הצולעים. מטיבי הלכת יכולים גם לקום לניו אורלינס – אטלנטה, או סאן אנטוניו – פורטלנד. כל השאר באמת לא מומלצים.

פריוויו הוא פריוויו, ואיך אומר זעפרני? אין ימי משחק גרועים, רק כותבי פריוויו בינוניים!

2:00 ניו יורק ניקס (4-4) – שארלוט הורנטס (4-3)

שתי הקבוצות מגיעות אחרי משחק בליל אמש ושתיהן מגיעות עם ניצחונות מרשימים על הראפטורס (הניקס) והטימברוולבס (ההורנטס).

בואו נדבר קודם כל על המארחים. הניקרבוקרס מגיעים אחרי ניצחון חוץ מרשים בליל אמש שמהווה את השלישי שלהם במספר בקטגוריה הזו. המאזן הביתי לעומת זאת, עומד על 3-1 בלבד. מדוע זה כך אתם שואלים?

האמת, שזהות היריבות לא באמת משפיע על הרקורד המרשים בחוץ או על זה הבינוני בבית. ניצחונות על מילווקי ב-25, על וושינגטון ב-7 ועל טורונטו ב-2 הם מרשימים בכול מקרה, אז אין לי ממש תשובה.

מה שבולט עד מאוד אצל הניקס עד עתה הוא לוח המשחקים המאוד מאתגר שהוצב לקבוצה של דרק פישר עד עתה: הם פגשו פעמיים את מילווקי, פעם אחת את אטלנטה, את וושינגטון, סאן אנטוניו, קליבלנד, טורונטו והקבוצה של מומי (הלייקרז) – כולן, חוץ מ-LA, קבוצות פלייאוף רציניות ביותר.

מה שאי אפשר באמת לומר על ההורנטס.

כמו הניקס, גם הקבוצה מהעיר שקרובה לדוק שלנו נמצאת באמצע הליגה פחות או יותר (בגיל ההתבגרות של הסטט' – 13-19) גם בהגנה וגם בהתקפה. *זה הזמן לציין שהסטט' נכונים אך ורק ליום רביעי בבוקר – משחקי יום שלישי עדיין לא עודכנו.

ההורנטס מגיעים אחרי ניצחון מרשים הלילה, בנוסף לניצחונות על שיקגו וגם על המאבריקס.

מה שמתנוסס עד עתה על דגלה של ההורנטס הוא הקבוצתיות – לפחות בכל הנוגע לחלוקת קליעה – כששישה שחקנים קולעים בספרות כפולות.

המפתיע ביותר (לפחות אותי) הוא ג'רמי לאמב שקולע 12 נק' בממוצע ב-54% מהשדה ו-42% מהשלוש.

מה כל זה אומר?

הניקס בבית ולכן ההורנטס ינצלו את זה וינצחו ב-5

 

2:00 אורלנדו מג'יק (5-3)  – לוס אנג'לס לייקרס (6-1)

משחק שלכאורה נראה כמו משחק תחתית בין שתי קבוצות עם הרבה פוטנציאל. האמת, זה בדיוק מה שהוא.

המג'יק התחילו לנצל את היכולת הטובה שלהם לניצחונות, כשהם רושמים שלושה W בחמשת המשחקים האחרונים.

הבחור שכבר כתבתי עליו בשבוע שעבר, וכנראה מגיע לו עוד פסקה הוא אוון פורנייה.

הגארד הסופר מוכשר מוביל את המג'יק בנק' עם 19 בממוצע למשחק ונראה שהוא הוא המנהיג של המג'יק.

אולדיפו, אף על פי יכולת קלאץ' טובה עד עתה, קולע באחוזים רעים ביותר (38% מהשדה, 26% מהשלוש) כשגם אלפריד פייטון מראה שסקורינג זה לא כוס התה שלו.

ניקולא ווצ'ביץ', שלא שיחק בשלושת המשחקים האחרונים, בספק גם למשחק הזה.

עכשיו ניגש למועדון השני הכי מפואר ב-NBA.

הלייקרס מגיעים אחרי (ב-13 נק') למיאמי (תשלימו את המובן מאליו באמצע לבד).

הסקורר המוביל של הלייקרס עד עתה, קובי ברייאנט, לא צפוי לקחת חלק בהתמודדות בגלל גב כאוב. ברייאנט גם לא שיחק במשחק אתמול.

השחקן שמאכזב עד עתה אצל האגמים הוא דיאנג'לו ראסל, שקולע 8.6 נק' בלבד באחוזים לא טובים ו-2.6 אס' בלבד.

עם כל זאת, הבעיה המרכזית של הלייקרס היא ההגנה – היא ממוקמת במקום ה-27 בנקודות ספיגה ו-29 בדיפנסיב רייטינג. ככה לא בונים חומה דוקטור סקוט!

המג'יק ב-12

 

2:00 פילדלפיה 76' (7-0) טורונטו ראפטורס (3-5)

אני ממשיך עם המנהג ההכרחי של להתעלם משתי הקבוצות העלובות של הליגה: פילדלפיה וברוקלין. רפי ואוהדי פילי ואוהדי ברוקלין – עמכם הסליחה.

אז מה קורה עם בבירת קנדה? אין לי מושג, אבל בטורונטו הכדורסל נראה טוב. או שלא?

הדינוזאורים פתחו את העונה מאוד חזק ועם חמישה ניצחונות רצופים מצאו את עצמם עד מהרה בראשות המזרח.

הבעיה באה אחרי כן, עם שלושה הפסדים רצופים שהורידו אותה למקום הרביעי.

אתמול למשל, הם הפסידו בצורה מטופשת לניקס בבית.

בכל מקרה זו קבוצה שמתבססת כרגע יותר על ההגנה שלה – הממוקמת במקום ה-8 בליגה – מאשר על ההתקפה שלה. זה נובע (גם) מכך שהקבוצה משחקת בקצב משחק איטי מאוד הכולל הרבה בידודים ואגרסיביות בריבאונד.

המובילים של הקבוצה הם כמובן דמאר דרוזן וקייל לאורי, שממשיכים במסורת של להתחיל חזק ובבת אחת להתפורר לחלוטין.

דמארה קרול בספק למשחק (אני מאמין שיתנו לו לנוח) וטרנס רוס לא ישחק.

זה לא יפריע לראפטורס, שינצחו ב-15

 

 

 

2:30 בוסטון סלטיקס (3-3) – אינדיאנה פייסרס (4-4)

יש לי דז'ה וו. אולי זה בגלל שהמשחק הזה שוחק גם ביום רביעי בשבוע שעבר, אז המשחק נגמר לטובת הפייסרס שהיו הבייתים.

אז מה לא השתנה?

אותן קבוצות, שעדיין מנגרות בטירוף, עדיין מועמדות לפלייאוף במזרח. מונטה אליס עדיין קולע באחוזים נמוכים מאוד (35% מהפארקט ו-21% מהשלוש), קצב המשחק המהיר של בוסטון עדיין לא מצדיק את עצמו (ההתקפה עדיין חלשה).

מה כן השתנה?

פול ג'ורג' התחיל להיכנס לקצב כשבארבעת המשחקים האחרונים הוא תופר 30.3 נק' באחוזים טובים (48% מהשדה ו-44% מהשלוש) ומוריד 9.3 קרשים. דיוויד לי, מרכוס סמארט (בגלל פציעה) וטיילר זלר ירדו לספסל כשאת מקומם תופסים אמרי ג'ונסון, איזייה ת'ומאס וג'ארלד סאלינג'ר.

עוד השתנתה הביתיות – הפעם בוסטון מארחת את הפייסרס ב-TD גארדן.

אז מה ישתנה?

לא הרבה – הפייסרס ישיגו ניצחון נוסף, הפעם ב-8 נק'

 

 

3:00 אטלנטה הוקס (2-7) – ניו אורלינס פליקאנס (6-1)

 

 

משחק בין שתי קבוצות שלא נמצאות היכן שצפו להם. הייתי בעצם מדייק יותר ואומר שה"חץ" שלהן – הכיוון שאליו המאזנים הנוכחים שלהן מראים שאליו הן הולכות אינו צפוי.

אז בואו נתחיל בחיוב – ההוקס. כל פרשן – חובב או מקצוען – שמכבד את עצמו ציפה ש-60 הניצחונות שאטלנטה השיגו ההוקס ירדו בצורה קיצונית ואין צורך לפרט למה. כרגע הם מגחכים על כולם עם קצב של 63-19!

האם זה ישמר? תשאל כול פרשן – מקבוען או חובב – שמכבד את עצמו והוא יגיד לך שאין סיכוי.

האומנם?

ההוקס ממוקמים במקום הרביעי בנקודות למשחק וכמו כן גם בנקודות ל-100 פוזשנים. ההגנה גם היא טובה במקום ה-12.

מי הן הנפשות הפועלות?

בעיקר שלישיית מילסאפ-טיג-הורפורד – בסדר הזה. נראה שההחלטה להשאיר את מילסאפ – ולא את דמארה קארול – תתברר כנכונה. רק להמחשה, הפורוורד מעמיד ממוצעים נהדרים של 17 נק', 9 קרשים, 4 בונבונים וכמעט 2.5 חטיפות.

מי שהזכרתי אותו בשבוע שעבר כאחד שפתח חלש את העונה – קייל קורבר – מעט התאושש והעלה את האחוזים חזרה לאזורים הגיוניים מבחינתו (לא מה שהתרגלנו ממנו בשנה שעברה, אבל עדיין מספק).

תוסיפו לקלחת את קנת' בייזמור שעושה עבודה טובה מהמצופה, את דניס שרודר הנהדר שממשיך קיץ כמרענן היורובאסקט, ואת ת'אבו ספולושה וטיאגו ספליטר הוותיקים וקיבלתם קבוצה שעדיין מאוד חזקה. לפחות ככה זה נראה כרגע.

עכשיו הפליקאנס. מה עובר על השקנאים רק אלוהים יודע.

רק היום לפנות בוקר הם השיגו את ניצחונם הראשון וזה קרה דווקא אחרי שאנטוני דיוויס עזב את המשחק עם פציעה במותן.

תיאוריה מרכזית בקשר לפליקאנס היא הפציעות. טייריק אוונס, קווינסי פונדאקסטר, נוריס קול (חסרים) וג'רו הולידיי (משחק 22 דק' בלבד) משאירים את הקבוצה מעיר הג'אז מאוד דלילה בעמדות הגארד.

את המקומות שלהם תופסים איש סמית' המפתיע, נייט רובינסון המתדרדר, טוני דאגלאס ואפילו ג'ימר פרדט קיבל 5 דק'.

אז מי מנצל את כל הבררה הזאת כדי לנפק קצת סטט'?

האחד והיחיד איש סמית'.

כן כן רבותי, לגארד קטן הקומה יש ממוצע של לא פחות מ-8 בונבונים למשחק! הקטע היותר מעניין הוא שהאיש מאבד רק 1.9 כדורים וחוטף 1.6. אם רק היה קולע כנראה שהוא היה מקבל קצת-הרבה יותר משכר מינימום.

גם אריק גורדון וריאן אנדרסון מראים שלא פג תוקפם אם 17 נק' למשחק כ"א.

כל זה לא עוזר לפליקאנס, שממוקמים – חכו לזה – במקום האחרון (!) גם בנקודות ספיגה בממוצע למשחק וגם בדיפנסיב רייטינג!

אתם יודעים מי משחק שם?! שחקן ההגנה שיכול להיות אחד הטובים בהיסטוריה (אל תצקצקו לי – הוא יהיה!) – האחד והיחיד – אנטוני דיוויס. מה אגיד לכם? שערורייה.

מה עוד לוקה בחסר – הריבאונד, וכמות ההליכות לקו העונשין. מה אגיד לכם. מאוד מוזר.

ואם יוסי רוצה להאשים את לוח המשחקים הכה-קשה שישכח מזה – הפסדים לפורטלנד, אורלנדו, דאלאס ואטלנטה עם ניצחון יחיד ואחד על אותה הדאלאס לא חותכים שום חרדל.

אגב – כן כן – זה המשחק השני בין הקבוצות – הפעם בבית של הקבוצה המזרחית.

שורה תחתונה?

חוץ מזה שחפרתי, אם דיוויס בחליפה – ההוקס ב-20. על הפארקט? ההוקס ב-5

 

 

3:00 דאלאס מאבריקס (4-3) – לוס אנג'לס קליפרס (2-5)

 

 

מפגש מערבי קלאסי שכבר התרחש העונה כשהקליפרס ניצחו את המאבס 104-88. הפעם?

הטקסנים מגיעים למפגש כשאף אחד מ-7 משחקיהם לא נגמר בהפרש הפוחת מ-9. אחרי בדיקה לא מעמיקה של הנתונים לא הגעתי למסקנה גורפת שקשורה לבית/חוץ, מזרח/מערב וכו'.

מה שכן נראה שהדברים המרכזיים בהם תלויה דאלאס אלו השלשות ויחס האסיסטים-איבודים.

מי ש(עדיין) מנצח על התזמורת הוא דירק נוביצקי בן ה-250, שקולע 17 נק' באחוזים-נהדרים-זו-לא-מילה של 51-44-94%.

מי שמפתיע בחולשתו הוא צ'אנדלר פארסונס.

במקור, אף אחד לא ציפה מהבחירה ה-38 ליותר מידי, אך אחרי עונות טובות מאוד ביוסטון, מארק קיובן ציפה להרבה יותר מה-4.4 נק' העלובות שעבורן הוא משלם כ-15 מיליון ירוקים.

בקיצור, מי שרואה את הילד בן ה-27, נא להחזיר לאמריקן ארליינס סנטר – הפרס הוא שלד של דינוזאור שנוביצקי צד כשהוא היה צעיר.

אז מה הולך אצל הקליפרס?

הכל די טוב, תודה ששאלתם.

קודם כל, בקשר לאחוזי השלשות – ראוי לציין. הקליפרס נמצאת במקום החמישי בהגנה נגד שלשות העונה – השלשות נכנסות נגדה ב-30% בלבד (אגב, המאבס עצמם נמצאים במקום השלישי).

עוד דבר מעניין בקשר לקליפרס – הם שיחקו עד עתה אך ורק נגד קבוצות מהמערב ועמדו במשימה בגבורה עם מאזן טוב מאוד של 5-2.

הקליפרס כמובן פועלת (כרגיל) בשני צידי המגרש, אך אין ספק שההתקפה של "lob city" היא זו שהופכת אותה לקונדנטורית שהיא.

ההתקפה הזו, אם תהיתם, ממוקמת במקום השלישי בנקודות בממוצע למשחק.

האחראי הראשי הוא עדיין בלייק גריפין – שקולע 28.6 נק' בממוצע עם 10 ריב' ו-3.9 אס' באחוזים נהדרים של 58% מהשדה ו-81% מהעונשין!. כריס פול מוסיף 16.5 נק' ו-7.5 אסיסטים סולידים, אוף על פי שהוא נראה קצת חלוד, הוא לא מפריע ליכולת הטובה של הקליפרס.

שתי הצלעות הבאות הם דיאנדרה ג'ורדן – שעומד להגיע למשחק סופר-סוער בביתה של הקבוצה שהוא הבריז לה בקיץ – וג'יי ג'יי רדיק שתורמים כל אחד בתחומו (דיאנדרה חסימות, קרשים וזריקות באחוזים גבוהים ורדיק שלשות בעיקר).

מה קורה אחר כך בספסל שכה ריירנו עליו במהלך הפגרה?

שבעה שחקנים משחקים בממוצע 21-11 דק' וחוץ מווסלי ג'ונסון שתורם 57% מהשדה, אף אחד (אף לא אחד!) חותך את ה-40%.

אם הקבוצה הבכירה של LA רוצה לאיים על משהו, הספסל חייב להתאפס ורצוי גם שדרוג ביכולת של כריס פול. בכל מקרה שווה לעקוב (בניגוד לשיעמומון של המאבס למעלה).

היום?

הספסל של הקליפרס מתאפס והריברסים מנצחים ב-14.

3:00 יוסטון רוקטס (3-4) – ברוקלין נטס (7-0)

הרוקטס מתחילים להתחמם ולטלטל (מלשון טיל) את הליגה. אחרי פתיחה מגומגמת של 3-0 יוסטון צברה 4 ניצ' רצופים.

למה? הפעם לא צריך ללכת רחוק בסטטיסטיקה כדי להבין; ג'יימס הארדן בשלושת המשחקים הראשונים: 18 נק' ב-22% מהשדה ו-9% מהשלוש. ג'יימס הארדן ב-4 המשחקים האחרונים: 38.5 נק' ב-46% מהשדה ו-35% משלוש. סה טו.

מה שאני עדיין לא מבין, הוא מדוע הארדן לא מתחיל לזרוק יותר מתוך הקשת: הוא לקח 76 זריקות משתי נקודות ו-75 זריקות מדאון טאון. הוא קלע 39 מהראשונות ו-18 מהשניות (למעשה שלישיות). פער מאוד משמעותי.

חוץ מדוויט האוורד שמשחק יום כן, יום לא ומקלינט קאפלה הצעיר – כל הקבוצה עדיין לא מצאה את הקצב מבחינת אחוזים. בסך הכול הרוקטס תופסים את המקום ה-22 באחוזים מהשדה, וה-27 באחוזים מהשלוש. אחוזים מ-2? מקום שמיני. חבל שהם זורקים משם הכי מעט לליגה פרט לקבוצה אחת.

עם זאת, לדעתי אפלטון יכול לנשום לרווחה בינתיים. הרוקטס כן נראים טוב, אף על פי ההפרזה המטורפת בתחום שאי שם מעבר לקשת.

מהמשחק מול אוקלהומה התרשמתי שהקבוצה בעלת אופי חזק ויכולת טובה בסגירת משחקים. טיי לואסון עדייו לא משתלב בהתקפה, אך בהגנה הוא שומר טוב מאוד ומעלה ומאוד מפתיע בקטגוריה הזו, לפחות אותי.

יוסטון תמשיך את המומנטום, ולראשונה העונה תנצח בפער דו ספרתי.

3:00 ממפיס גריזליס (5-3) – גולדן סטייט ווריורס (0-8)

 

 

המשחק המרכזי של הלילה. שחזור של חצי גמר המערב, וכיאה לכך רק חצי מהקבוצות מגיעות בכושר טוב.

אז בואו נדבר על ממפיס.

כשחיפשתי את הנתונים בהגנה על שלשות למשחק של הקליפרס, צדה את עיני קבוצה אחרת. הדובים היו ממוקמים במקום השני מהסוף בהגנה נגד שלשות כשהם מאפשרים לא פחות מ-40% קליעה נגדם מעבר לקשת.

באופן כללי, ההגנה של ממפיס הממוקמת במקום ה-15 והמקום ה-22 בדיפנסיב רייטינג זו הפתעה מז'ורית.

ההתקפה?

נמצאת במקומה הטבעי, בין פילדלפיה לברוקלין כשהשלוש חולשות על תחתית הליגה.

ובכן, מדוע זה כך?

נראה לי שהאשם המרכזי הוא מארק גאסול. הסנטר של ממפיס התחיל את העונה בצורה מגומגמת עם 13 נק' בלבד, 6 ריב' ו-0.8 חסימות בממוצע למשחק.

אם זה לא מספיק אז הוא החטיא מול הקליפרס זריקת עונשין של משחק שלם. לא שזה מעיד על משהו, אך השילוב של השניים יכול להראות ששחקן ההגנה לשעבר מתחיל להזדקן.

באופן כללי אפשר להגיד על ממפיס שנראה שהם מאוד הזדקנו, ואולי הסדרה נגד הווריורס הוציאה להם את הרוח מהמפרשים. למזלם הרע הם פוגשים היום את….

הווריורס!

אין לי כוח כבר לציין את קארי. את ההגנה. את המגוון ההתקפי (גם האנושי וגם הסגנוני).

אז רק אגיד – קבלו אותם! אלופי ה-NBA לשנת 2014/15 – מי רוצה להראות מה הוא שווה?!

שווה לציין שממפיס הפסידו כבר לווריורס העונה בלא פחות מ-50 נק'!

בלי שטויות כמו בשבוע שעבר. גולדן סטייט ב-35. 

 

4:00 דנבר נאגטס (4-3) – מילווקי באקס (4-4)

בלי להעליב אף אחד – אלו שתי קבוצות שמעניינות בעיקר את עצמן. אז מילווקי יסיימו במקום החמישי, שישי, רביעי – ווטאבר. דנבר? תחתית המערב כמובן.

ובכל זאת נתחיל עם הקבוצה המפתיעה – הנאגטס כמובן. אז נכון שזה לא היה תסריט ממש מופרח – פרט לניצחון על יוסטון – אך עדיין הניצחונות של דנבר על הלייקרס וורטלנד מרשימים.

הרעיון של הנאגטס בפתיחת העונה היה:"בוא ניתן למודאיי להיתפתח וכל השאר לא משנה". זה עדיין הרעיון, אך ניצחון פה וניצחון שם זה תמיד נחמד.

אז מה עושה הבן המועדף? מצד אחד, יש לו סטטיסטיקות לא רעות – 12.7 נק', 5.6 אס', 4.3 ריב', 1.1 חט' ו-0.9 חס' מראים את הגיוון העצום של הרכז. מהצד השני, יש גם כמות אסטרונומית (4.9) של איבודים, אחוזי קליעה נוראים (33% מהשדה) והרבה ללמוד. הצד המפתיע הוא הדאון טאון – שהיה אמור להיות הצד החלש של מודאיי – אותו הוא קובר ב-37% טובים בהחלט.

ומה קורה אצל הבאקס?

המצב לא טוב.

למה כל כך לא טוב? 4-4 זה בסדר לא?

אז זהו – שלא. לקבוצה היה את לוח המשחקים הקל ביותר עד עתה – פעמיים ניו יורק, פעמיים ברוקלין, פילדלפיה, בוסטון, וושינגטון וטורונטו.

אז זו הקבוצה המערבית הראשונה של מילווקי, וגם היא לא מהצמרת – בלשון המעטה.

מה הבעיה? קודם כל – הקבוצה משחקת מאוד לאט. וב"מאוד" אני מתכוון לקצב השני באיטיותו בליגה.

שנית, עמדת הרכז פשוט מזעזעת – שלושת הרכזים של הבאקס – מייקל קארטר וויליאמס, ג'ראלד ביילס וגריוויס וואסקז – בזמנם הפנוי (כשהם לא שוברים שיניים של אנשים) ממצעים (מהשורש ממוצע) 33% מחפירים מהשדה עם תוספת של 28% מהשלוש.

אז מי כן טוב?

ג'יאניס אנטטקונמפו – שחזר מהשעיה של משחק אחד בתחילת העונה – נראה חד מתמיד (19 נק', 6.7 קרשים, 56-43-87%), גרג מונרו גם נותן את ה-18 ו-9 שלו.

עדיין – משהו לא מתקתק בבאקס – במיוחד בהגנה, שם הם ממוקמים במקום ה-26 בדיפנסיב רייטינג.

נו ופסק הדין?

מילווקי יותר טובים. אבל נלך על הפתעה עם דנבר ב-2.

5:00 סקרמנטו קינגס (7-1) – דטרויט פיסטונס (2-5)

 

 

הקינגס הם אכזבה עצומה עד עתה. הפיסטונס הפתעה. מפגש מרתק בין שניים מהסנטרים הטובים ביותר (אם לא ה)

נתחיל עם המלכות. אז מה לא מתקתק בסקרמנטו?

בגדול – ההגנה. הם במקום הלפני האחרון בממוצע ספיגה (יכול להיות שהנתונים מתעדכנים מיום שלישי לרביעי אם אתם רואים נתון פעמים.)

אז מה כן עובד? ההתקפה – בערך. אמנם סקרמנטו במקום ה-8 בנק' למשחק, אך כשמסתכלים על האופנסיב רייטינג רואים שהם במקום ה-20 בלבד.

מי שלא מספק את הסחורה עד עתה הוא מר "התחלתי לזרוק שלשות" – דמרקוס קאזינס.

אחרי כל הטרראם שהוא עבר בקיץ – קאזינס לא נראה חד מספיק ו-37% מהשדה מסנטר זה רחוק מלהספיק.

מי שכן עושים את העבודה הם השחקנים המשלימים – מרקו בלינלי, עומרי כספי ודארן קוליסון מספקים לקינגס המון כוח אש מהספסל ומעט הגנה.

אתם יודעים מה, נמאס לי לדבר על הקינגס – בוא נדבר קצת על הפיסטונס.

ההפתעה הנעימה של העונה עד עתה – אולי בייחד עם מיניסוטה.

הקבוצה של סטן ואן גנדי ממשיכה את שושלת הפיסטונס הקלאסית – הגנה קשוחה, חמישייה מצוינת וספסל מצ'וקמק.

אז במי מדובר?

קודם כל וראשית לכל – אנדרה דראמונד – עם ממוצע מפלצתי של 19.6 קרשים ו-0.2 פחות נקודות. פשוט לכו לטור הנפלא של יובל שחם – זה יספר את הסיפור על דראמונד.

שלוש הצלעות הנוספות של המרובע הן:

רג'י ג'קסון – האיש ו-80 מיליון הדולר פורע שטרות עם 22 נק' ו-5.6 אס'. אז נכון, ניהול המשחק יכול להיות יותר אחראי והאחוזים יכולים לעלות, אבל הוא נראה כמו מיליון דולר.

אחד מהתאומים מוריס (מרקיף נכון?) – למרות שהופרד מאחיו העונה בפעם הראשונה בחיים הוא נותן לפיסטונס בול מה שהם צריכים – הוא מרווח את הצבע לחדירות של רג'י ג'קסון ולדומיננטיות של דראמונד. בנוסף הוא מנצל את יתרונו כטווינר – מהירות על שומרים כבדים וכוח על שומרים קטנים.

קק"פ (קנטביוס קלודוול פופ) – אחד מהשחקנים שעשו את הקפיצה המשמעותית ביותר בליגה קולע מכל טווח ומציג גם הגנה קשוחה.

הבעיה היא שפה זה נגמר. האם זה יספיק להמשך?

לא יודע, אבל להיום זה יחתוך את החרדל. דטרויט ב-17

5:30 פורטלנד טרייל בלייזרס (4-4) – סאן אנטוניו ספרס (2-5)

משחק מערבי שבשנה שעברה היה שווה לשרוף עליו שעות טעינת-גוף, אך השנה הוא די חד צדדי.

אז מה הבשורה בפורטלנד? יש להם צמד גאנרים תותחים ביותר.

דיימו לילארד וסי ג'יי מקולום.

כן כן, סי ג'י מקולום – אוהדי פורטלנד (מישהו נשאר בכלל אחרי הדראפט של 1984. ואלו שכן – אחרי 2007?) – תתחילו לשנן את השם.

אז בוא נראה מה צמד הגארדים עושים ביחד עד עתה: 48.4 חיצים, 10.4 בונבונים, 47-43-88%.

אז בואו נעבור לדברים השליליים. חוץ מזה אין כלום. נאדה. אפס. שלילי.

אז אל פארוק אמינו נותן את ה-12 שלו ופלאמלי את ה-10, אבל רק שני אלה חותכים את החרדל כסטרתרים בקונדנטרית עתידית, או אפילו בקבוצת חלק עליון.

אז כפי שצפיתי (יש כמה רגעי גאווה) הספרס אכן הפסידו בהפרש קטן לוויזארדס, אך לגרג פופוביץ' וחבר מאמניו אין מה לדאוג.

לדעתי, האיכות הכי גדולה של הספרס לאורך השנים – שתתבטא גם במשחק הזה – לדעת לא ליפול במשחקים הקטנים, מוקשים אם תרצו.

כי בסופו של יום ניצחון מול גולדן סטייט שווה בדיוק כמו זה נגד פילדלפיה – רק שכל אחד מהם דורש מאמץ שונה.

אז הספרס מתניעים לאט לאט – מתמתחים משנת החורף הקיצית שלהם.

קוואי מראה ניצוצות של סופרסטאר אמיתי, טימי תורם דאבל דאבל ואולדריג' משתלב לאטו.

אני לא חושב שיש טעם לדבר על הספרס לפני מרץ בכלל.

ניצחון קל של הסאן אנטוניואים. ב-12.

 

לפוסט הזה יש 85 תגובות

  1. כמה משחקים בכיף!!!!!!! (ועלי לכסותם…)

    פריוויו על הכיפאק, כרגיל, וזה בסדר להשאיר חצי מהקבוצות ביום רביעי רק עם הכותרת!

  2. תודה רבה על סיקור נהדר!
    מקווה בשביל ממפיס שהפעם הם לא יישחטו על ידי הווריורס כמו בפעם הקודמת.. כמה נמוך כבר אפשר לרדת??

  3. גולדן סטייט תרשום הפסד ראשון הלילה

    הארוע של הערב – קבלת הפנים של הקהל של דאלאס לדיאנדרה ג'ורדן אחרי שהשאיר את קיובן עם החציל ביד !!!
    זה יהיה משהו לספר עליו בסיקור הבוקר

  4. יונתן האלוף!!!
    תודה על עוד פריוויו נהדר
    קשה לי להאמין שזה יגמר ב 35 ללוחמים. הייתי הולך על 15
    הם קצת נרגעו במשחקים האחרונים

  5. יונתן, אתה עושה עבודה נפלאה. שאפו. ולשאלתך, יום רביעי היה תמיד יום מסקרן יותר ומסקרן פחות, אבל תמיד סיפק לנו הארכה אחת לפחות. מקווה שיהיה כך גם היום.

  6. שמע פריוויו משובח בצורה בלתי רגילה! מבחינתי מהטופ 3 מתחילת העונה.
    דבר שארצה לדבר עליו הוא כמובן הלייקרס ובאופן ספציפי על הלייקרס בלי קובי- הלייקרס הלילה (תשאלו את מנחם) שיחקו באמת טוב! התקפה מסודרת עם זריקות נכונות וזריקות קלות. היה הרבה מסירות בהתקפה ואני אישית ממש נהניתי לצפות בהם במיוחד במחצית הראשונה. צריך להדגיש שהם הפסידו כי מיאמי שברו אותם בסוף הרבע השלישי כאשר הניסיון של וויד, בוש והרעננות של חסן מנצחים בסופו של דבר.
    במשחק טיפה פחות טוב של בוש אז הלייקרס מנצחים.
    כל זה קרה כמובן בגלל (בזכות) שקובי לא שיחק דבר אשר גרם להתקפה לזרום. בנוסף ההגנה הייתה טובה בגלל שוורלד פיס החליף את קובי. הבעיה המרכזית ואולי ביחידה של הלייקרס הלילה הייתה ריבואנד ההתקפה של מיאמי.

      1. אכן שמעתי.. אני סתם מנסה לעשות אנליזה בגרוש ולהבין מה הבעיה המנטלית שעומדת מאחורי קללת הקליפרס.. סתם בא לי להתמקד בספסל, אבל אם בא לך לאנלז עוד גורמים לא אתנגד 😉

        1. אין קשר לקללה.
          אני חושב שיש קשר עמוק לשלושה דברים:
          1. דוק ריברס והרוטציות. התעקשות מוגזמת לשחק עם חמישייה ראשונה וחמישייה שנייה שפשוט.לא עובד טוב.
          2. אבעט בפרה הקדושה, ג'מאל קרופורד. כמה שאני אוהב אותו והוא סקורר מעולה, יוצר סגנון סוליסטי מדיי לטעמי שבטח לא יוצר יותר מדיי חשק לאחרים.
          3. היעדר מוביל כדור קלסי מהספסל. לא בדקתי, אבל לטעמי בשנים שקוליסון ובלדסו היו המחליפים של פול ולא הנפוטיסט (אוסטין ריברס) הספסל היה טוב יותר.

  7. תודה על הפריוויו הנהדר!
    כמו שנאמר לפניי, הרגע המעניין של הלילה זה החימום, תצוגת השחקנים והמשחק של קליפרס בדאלאס אחרי הסאגה המדוברת של הקיץ.
    אם הם אוהדים נורמלים, יהיה חשש לרעידת אדמה בטקסס הלילה.

  8. יונתן לא רק כותב מצוין, אלא גם משקיען ויסודי. התוצאה פנטסטית.
    אם אתה מקדיש אפילו חצי מהזמן שהקדשתי לפריוויו הזה בשיעורי הבית שלך בחשבון ועברית, המורה נחמה בטח מתה עליך.

  9. מה עם איזה כתבה על פורזינגיס? פאוור בגובה 2.21 שקולע מבחוץ? מאז ראלף סמפסון לא היה דבר כזה, הניקס התכלס משחקים עם שני תאומי מגדל, מה שנקרא ביג בול ואתם מתעלמים מזה…חוץ מזה ביחד עם דראמונד נראה לי שזה הסוף של הסמול בול…

  10. בבקשה תחזרו להגיב בוואלה , אני מתחנן!!! נשארתי שם לבד.
    אני מבטיח שאני לא אקרא לכם יותר גאוני הפורום וטיפשים, רק תחזרו! בבקשהההה!!

  11. יונתן אני מתפלא שלא ברור לך למה הניקס מנצחים בחוץ ומפסידים בבית. התשובה היא כמובן מסורת. הניקס מאומנים בלאכזב את הקהל שלהם ולמרות שהם קבוצה לא רענ בכלל השנה הם לא מוכנים לוותר על המורשת שלהם.

  12. סיום רבע ראשון באורלנדו נגד לייקרס
    אורלנדו מובילה 26-25
    האקס פקטור בלייקרס הוא ראסל עם 12 דקות טובות- 7 נק (3/6) 3 רב ו2 אס

  13. פילדלפיה עוד יותר גרועים מבשנה שעברה.
    🙁
    בשנה שעברה עוד הייתה מראית עין של מוטיבציה בהגנה. עכשיו אין גם את זה.

    1. אחרי שפילי תפסיד לטורונטו הלילה היא תהיה ב 8:0.
      ב 10 המשחקים הבאים שלה (8 חוץ) אני לא רואה את מי הם מנצחים. הם שוב עומדים לפלרטט עם שיא ההפסדים הרצופים לפתיחת עונה:

      ח אוקלהומה
      ח סן אנטוניו
      ב דאלאס
      ב אינדיאנה
      ח שארלוט
      ח מיאמי
      ח מינסוטה
      ח בוסטון
      ח יוסטון
      ח ממפיס

      1. פשוט קבוצה לא ראויה.
        מקווה בשבילם שהמועדון שלהם לא עשוי מעץ, כי אם כן הדרישות של האוהדים למשחק הבא צריכות להיות מועדון חדש.

  14. אוי ואבוי איזה סל פסיכי של וויוצ'ביץ' על הבאזר.

    אין לי מושג איך סקוט חי עם עצמו, בכל משחק אונסים אותנו בריבאונד התקפה.

    היום אורלנדו עם ויוצ'ביץ' מהספסל לקחו איזה 23 ריבאונדים בהתקפה.
    בכל משחק זה מפתח לכמעט 44 נקודות בצבע.

    אומרים שגם היה חצי פיצוץ אתמול בין סקוט ודיאנג'לו.

      1. ראית את לין עובר ליד לופז לפני שהכדור נכנס?
        לופז הסתובב אליו, זלר זז לכיוון הטבעת מאחורי הגב של לופז.
        גם אם לא היה תרגיל משורטט, זה היה ניצול מצב מצוין של זלר.

  15. מנחם, איך אני ״אוהב״ שאתה כותב מסקנות על קבוצה אחרי שראית אותה משחקת 20 דק….
    הניקס- הרי ברור שלא חזית באף משחק שלהם חוץ מאתמול..
    אז ככה- כרמלו בכושר אישי נוראי השנה, השינוי הגדול הוא שהוא לא כופה את ההתקפה עליו. ולכן גם פתאום נראה שלפישר יש מילה בהתקפה . זה הכל. מבחינת יכולת אישית כרמלו עוד תקוע בפציעה שלו, ולא ברור בכלל אם יהיה כרמלו שהיה לפניה, מבחינת משחק קבוצתי זה אולי התרומה הג'י גדולה שלו לקבוצה.
    לגבי פורזינגיס- אין לו תקרה מבחינת פוטנציאל, ברור שהוא גניבת הדראפט (אמרתי את זה ראשון, שקיי יקפוץ לי הוא וכל ה״גרמניות״ שלו).
    אפילו מג'יק כבר הבין את זה, ולאט לאט יבינו כל הפרי שכל הרבים באתר הזה…..
    הוא שחקן אדיר , עם קואורדינציה נדירה לגובה שלו. עושה הכל ולא מפחד מכלום. אולסטאר תוך שנתיים שלוש.
    תזכור מי סיפר לך על זה ראשון

  16. איכסה איזה קבוצה דוחה הקליפרס בעעעע
    פשוט אוסף של שחקנים דוחים עם מאמן בכיין . איכסה עליכם .
    גריפין מתנהג כמו בריון הלוואי שיפסידו חבורה של אשפות

  17. חידה:
    מי בתמונה –

    https://nbcprobasketballtalk.files.wordpress.com/2015/10/cd0ymzcznguwzdbhnduynddiytjhm2yyzthlmtjjotqwyyznptc3otvkndkxyjvmn2mxnjaxotvjmze4mmm2zmningyx-e1445716650414.jpeg?w=610&h=343&crop=1

    א) המאמן הבא של הלייקרס
    ב) המאמן הבא של הווריירס
    ג) המאמן של הלייקרס כשהם יחליטו שהם רוצים למצח
    ד) המאמן הבא של קליבלנד
    ה) אחר

  18. פריוויו נהדר.
    כל הכבוד על היכולת להרחיב גם על משחקים שקשה למצוא מה לכתןב עליהם,
    ועוד יותר מרשים הוא הסגנון היחודי שאתה מפתח.
    (ובשביל לא לצאת יותר מדי דורון – )
    אבל התמונה של קאזינס ומונרו –
    !just can't cut the mustard

כתיבת תגובה

סגירת תפריט