סיכום יום חמישי הגדול / דור בלוך

 

 

 

היכונו היכונו לנאומי התוכחה של מנחם, 3-0 לנציגות המזרח על נציגות המערב! אוי לעיניים שכך רואות. שיקאגו ניצחה את אוקלהומה על אף ניצחון קמבאק של האורחים, מיאמי ניצחה את מיניסוטה הצעירה ושארלוט דורכת על דאלאס. אף אחד מהמשחקים הוא לא הפתעה של ממש, אבל זאת בהחלט תצוגה מרשימה של המזרח, שמפגינה את העומק המשופר של הקונפרנס.

אז בואו ניגש לאקשן.

שיקאגו בולס (2-4) 104 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (3-3) 98:

דריק רוז הוא כמו בת הזוג הסוערת והלא יציבה שלך, כשאתה איתה זה מסעיר ומלהיב ונותן לך תחושה שאתה יכול ללכת הכי רחוק בעולם, אבל יותר מדי פעמים היא נעלמת, נכנסת לדכאונות שלה, מתנתקת.

כרגע, הוא נמצא, ועוד איך נמצא.

ג'ימי באטלר הוא כמו החברה היציבה שלך, זאת שכנראה תתחתן איתה בסוף, זה לא תמיד ניצוצות ולא תמיד התלהבות, אבל בסופו של יום היה תהיה שם בשבילך.

היום השניים האלה חברו יחד כדי להעניק לשיקאגו ניצחון יוקרתי, וגם דיי חשוב בתחילת העונה כשהליגה מתחילה לתפוס צורה.

דווקא אוקלהומה פתחה את המשחק טוב יותר כש-10 של ווסטברוק ברבע הראשון נותנות להם את היתרון, אבל שיקאגו נשארה במשחק, ולא נתנה לרעמים לברוח. שלשות של ברוקס ובאטלר בתחילת הרבע השני נתנו לשיקאגו את היתרון שצמח בשיאו ל-7, אבל הפעמים הרעמים הם אלה שלא נתנו למשחק לברוח כשדוראנט, איבאקה, ווסטברוק מגיעים לספרות כפולות כבר במחצית.

הרבע השלישי המשך במגמה דומה כשיתרון השיא של שיקאגו מגיע ל-10 אבל למען האמת הייתה תחושה של משחק צמוד לאורך כל הדרך ו-5 דקות לסיום הרבע הרביעי שתי זריקות עונשין מדויקת של דוראנט השוו את התוצאה. מהרגע הזה גאסול ורוז השתלטו על המשחק. זה התחיל בג'אמפ שוט של גאסול שהחזיר את היתרון למארחים לפני שדורנט השווה.

רוז החטיא, לקח את הריבאונד של עצמו והחזיר את היתרון, רק כדי לראות את ווייטרס משווה שוב. אז התחיל רצף של ג'אמפ, שתי זריקות עונשין, ג'אמפ, ג'אמפ של רוז, 8 נקודות שסידרו יתרון 4 לשיקאגו, וגאסול חתם את המשחק עם הוק מדוייק.

באוקלהומה עסקים כרגיל. דוראנט עם 33, ווסטברוק עם ערב סולידי מבחינתו של 20 באחוזים לא רעים, וגם 10 אסיסטים כשאיבאקה מוסיף 17, אבל זה לא מספיק, ואוקלהומה ממשיכה להראות דומה מדי לשנה שעברה.

שיקאגו לעומת זאת, הציגה לראווה כאמור את רוז עם 29 ובאטלר עם 26, אבל לא רק. גאסול עם דאבל דאבל ומקדרמוט עם 9 היו משמעותיים גם הם, וכך גם גיבסון וברוקס עם 9 מהספסל כל אחד.

מי שנתן לשיקאגו את הניתחון הוא הקבוצה שעלתה מהספסל. שימו לב למספרים – +16, +11, +14, +11 לנואה, מור, גיבסון וברוקס (20 דקות בממוצע לארבעה), לעומת -14 למקדרמוט ו-12 למירוטיץ' למשל.

העומק של שיקאגו לעומת זה של אוקלהומה בולט, ובוודאי תהיה לכך השפעה להמשך. ניצחון נאה לשיקאגו.

מיניסוטה טימברוולבס (2-2) 84 – מיאמי היט (2-3) 96:

כשמיאמי רצה, קשה מאוד לעצור אותה וזה בדיוק מה שקרה הלילה במיניסוטה.

ההיט עם 16 נקודות בהתקפות מעבר (לעומת 9 של מיניסוטה) פתחו פער ברבע השלישי ולא הסתכלו לאחור.

המשחק היה צמוד במחצית הראשונה אבל ברבע השלישי ההתקפה של מיניסוטה נעצרה, ומיאמי טסה עד 22 הפרש, ומהרגע הזה היא הורידה הילוך ואפשרה למיניסוטה לצמצם, כך שהפער נראה לא גדול, אך בפועל מדובר בניצחון קל למיאמי.

בצד השלישי בעיות העומק של מיאמי באו כאן לביטוי קיצוני. כל שחקני החמישיה של ההיט' קלעו בספרות כפולות (16 ו-12 ריבאונדים לבוש, 25 לוייד), אבל חוץ מהם רק שני שחקנים נוספים קלעו (ווינסלואו שנראה מרשים עם 7, וג'ונסון עם 8), אם במשחק כזה ווייד צריך לשחק מעל 30 דקות זה יפגע בסיכויים של מיאמי בהמשך.

החמישיה של מיניסוטה לעומת זאת הייתה מזעזעת, פרינס וגארנט יחד קלעו רק 2 נקודות ב-23 דקות. וויגינס קלע 12, והוא היחיד בחמישיה עם מאזן דו ספרתי. מרטין ומוחמד עלו מהספסל ותרמו 14 טו סמולר דה השפלה.

דאלאס מאבריקס (3-2) 94 – שארלוט הורנטס (3-2) 108:

הידד לחביבת המערכת, וליקיר המערכת אל ג'פרסון שאינו אוכל עוד כנפיים!

שתי הקבוצות קלעו באחוזים מחפירים מ-3 (דאלאס עם 20 שארלוט 22), אבל בניגוד לדאלאס לשארלוט יש את הדבר הזה שנקרא סנטר. 58 -36 היה יתרונה של שארלוט בנקודות בצבע, ולזה לדאלאס פשוט לא הייתה תשובה.

דרון וויליאמס סיים עם 15, ופצ'וליה עם 14 ו-10 ריבאונדים שכמובן לא סייעו למאבריקס.

בצד השני, אל ג'פרסון קלע 31 נקודות ב-26 דקות בלי להתרחק יותר מדי מהטבעת, פשוט כי לא היה מי שירחיק אותו משם. וויליאמס ממשיך את פתיחת העונה הטובה שלו עם 17 נקודות ו-12 ריבאונדים כשהוא משאיר מעט מאוד פרורים לפרנק קמינסקי ששיחק רק 5 דקות. ג'רמי לאמב ממשיך את היכולת הנהדרת מאז שחתם על החוזה החדש ותרם 16, כשקמבה ווקר תורם 14 משלו.

דנבר נאגטס (3-2) 84 – יוטא ג'אז (2-3) 96:

אחוזים לא טובים מה-3 לא בהכרח יהרגו אותך, אבל כשאתה קולע ב-25% ומתעקש לזרוק 20 פעמים, זה בהחלט עשוי, וזה מה שקרה לדנבר הלילה במשחק הפכפך בקולורדו.

דנבר פתחה מצויין והיתרון שלה הגיע עד כדי 13 נקודות ברבע הראשון כשמודעי מנהל את המשחק היטב ותורם 5 נקודות וכמוהו גם גלינרי. ברבע השני יוטא חזרה, והמשחק הפך לצמוד עד שריצת 23-8 מפתיחת הרבע הרביעי נתנה ליוטא יתרון דו ספרתי שגמר את המשחק.

בדנבר בלט גלינרי עם 18 באחוזים טובים אבל מעבר לזה לדנבר לא היה הרבה בהתקפה. הייוורד היה מצויין עבור יוטה עם 20 וגובר היה מפלצת מתחת לסלים עם 16 ריבאונדים. בארק בוקר וברקס עלו טוב מהספסל עם 12 13 ו-12 בהתאמה.

פורטלנד טרייל בלייזרס (2-4) 115 – ממפיס גריזליס (3-3) 96:

תסתכלו על פורטלנד שנעלבו שקראתי להם קבוצת טנקינג ונתנו בראש לממפיש שממשיכה להיות האניגמה של הליגה עד כה.

ממפיס פתחה סביר ואף הובילה ב-5 ברבע הראשון, אבל החל מהרבע השני חלה התפרקות רבתי. לא יכול להיות שקבוצה בלי משחק פנים מנצחת את ממפיס 47-36 בריבאונד. לא יכול להיות שממפיס מתפרקת ככה בהגנה, נקודת החוזקה המסורתית שלה ולא יכול להיות שהפער לפורטלנד מגיע ל-26 נקודות!!!

כצפוי, לממפיס אין משחק קליעה מבחוץ (35%), אבל גם אין שום סיבה מוצדקת שפורטלנד תקלע 50% מחוץ לקשת ואותו האחוז ממש מהשדה.

לילארד הוביל כמובן את פורטלנד עם 27 כשמקלום מצטרף אליו עם 20. הוא כונה כאן ע"י המגיבים השחקן המשתפר של העונה בפוטנציה, ובהחלט יתכן שזה יהיה המקרה.

בצד השני ממפיס עם גאסול רנדולף ולי וזה הכל. דאבל דאבל של רנדולף עם 16 ו-10 לא הספיקו, וזה לא מפתיע כשקונלי קולע רק 7 ופשוט לא הגיע עדיין לעונה הזאת.

ממפיס צריכה לשנות הילוך ומהר, המערב הוא פרוע, והוא עלול לברוח.

וזה נכתב לפני המשחק:

אוקלהומה, שיקאגו, מיאמי, דאלאס, ממפיס וחביבת המערכת שארלוט ביום חמישי גדול שבו אין אף קבוצה עם מאזן שלילי (למעט חביבת המערכת, שארלוט), עם לא פחות מ-5 משחקים, אז בואו ניגש לאקשן.

שיקאגו בולס (2-3) – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2-3) 3:00:

thunder

ההגנה המתדרדרת של הבולס פוגשת את ההתקפה המשתוללת של הת'אנדר, במשחק שחשוב לשתי הקבוצות לאור הפתיחה המגומגמת למדי של שתיים שרואות את עצמן (גם אם אני לא רואה אותן ככאלה) כטוענות לכתר. זה גם יהיה הסטוריליין המרכזי של הערב – האם שיקאגו מסוגלת לחזור להגנה שאפיינה אותה בשנות ת'יבודו, לקשיחות מתחת לסל ולכפות זריקות קשות על הדואו של אוקלהומה.

ווסטברוק הפגין יכולת מדאיגה במשחק האחרון של הת'אנדר שהסתיים בהפסד עם 1 מ-8 מהשדה ברבע האחרון ו-8 איבודים, כמשחק ההתקפה של אוקלהומה נראה כמו המשך ישיר של תקופת ברוקס – מעט ארגון, מעט סדר, הרבה בלגאן, המון המון המון זריקות של ווסטברוק ו/או דוראנט תלוי מי בריא.

התוצאה עם זאת, היא שהת'אנדר היא היום אחת הקבוצות שמשחקיה הם המבדרים ביותר בליגה – 118 נקודות לטובתה, 111 לטובת היריבה 48 אחוז מהשדה שלה, 44 אחוז של היריבה, 21 איבודים ו-8 חסימות בקיצור תענוג.

לעומת זאת שיקאגו קולעת רק 100 וסופגת 102 (כל הנתונים בעירבון מוגבל, ה-130 שהם חטפו משארלוט מעוותים את הנתונים), ואולי הנתון המפתיע מכל לוקחת רק 43 ריבאונדים למשחק לעומת 53 של הת'אנדר. עוד נתון שמלמד קצת על ההבדלים בסגנון עד כה – לאוקלהומה כאמור 118 נקודות למשחק לעומת 100 של שיקאגו אבל פער האסיסטים בין השתיים הוא רק 2 אסיסטים (22-20) כלומר, המשחק של אוקלהומה אינדיבידואלי בהרבה.

אוקלהומה ניצחה את שיקאגו ב-6 מ-7 המשחקים האחרונים בין השתיים, שיקאגו תנסה לשפר את המאזן, אבל לא תצליח.

אוקלהומה ב-7.

מיניסוטה טימברוולבס (1-2) – מיאמי היט (2-2) 3:00:

wade

משחק שבמבט ראשון לא נראה מרתק, אבל יש בו הרבה עניין, בוודאי לקוראי אתר זה.

אחת הסוגיות המקטבות ביותר באתר הוא יכולתה של מיאמי היט, והפוטנציאל שלה העונה. אני באופן אישי טענתי בתחילת העונה שהם לא יגיעו לפלייאוף (למרות שיש לי מחשבות כפירה) בעוד אחרים באתר סבורים שהם קבוצה לגמר מזרח, ובערב טוב אף יותר מכך (הזויים).

פתיחת העונה של מיאמי לא מלמדת אותנו הרבה. הם פתחו עם ניצחון על שארלוט, המשיכו עם הפסד צפוי למדי לקליבלנד, המשיכו על ניצחון מרשים על יוסטון (שנכנס לפרופורציות לאור היכולת הקטסטרופלית של הארדן בפרט והרוקטס בכלל בפתיחת העונה, אבל זה כבר סיפור אחר), והפסידו ב-6 לאטלנטה שבעצמה לא פתחה את העונה מדהים.

בקיצור, גישושים.

כל החמישייה של מיאמי קולעת כרגע בספרות כפולות, כשאת כולם מוביל כמובן דוויין וייד עם 21.5, אבל האם הוא יכול להמשיך בקצב הזה? נקודה חשובה נוספת היא שחסן וייטסייד ממשיך להרשים גם העונה עם 16 נקודות ו-11 ריבאונדים למשחק. היכולת הטובה של השניים כמו גם של בוש, מסיתה את תשומת הלב מהבינוניות היחסית של דנב ודרגיץ' ומהעובדה שנכון לעכשיו עם הפציעה של סטודמייר והבלגאן עם גרין (אושפז לאחר אירוע שכלל עימות עם המשטרה), למיאמי אין ספסל.

בפתיחת העונה, ההיט נראים כמו קבוצת מזרח קלאסית, שקולעת פחות מ-100 למשחק, וסופגת עוד פחות, ללא זריקה אמינה מ-3 (35% בלבד) הנסמכת על הגנה חזקה ומעט טעויות.

הטימברוולבס לעומת זאת נראים כמו טלנבולה. הרבה אנשים צעירים ויפים, מוות קורע לב ועיסוק אינטנסיבי בו, וחוסר בהירות לגבי הרמה האמיתית המצופה.

חוסר האיזון בחמישיה של הטימברוולבס זועק לשמיים עם פרינס וגארנט שבא לך לפנות להם מקום באוטובוס אם אתה רואה אותם ברחובות מיניאפוליס, טאוונס וויגינס שדומה שעדיין צריכים שיסבירו להם איפה בדיוק נמצאים חדרי ההלבשה בכל אולם, וריקי רוביו כמאזן.

מיניסוטה פתחה יפה וניצחה את הלייקרס ואת דנבר (ראיתי אישית את המשחק נגד הלייקרס, זה היה כדורסל ממש קשה לצפייה), והפסידו לפורטלנד, כלומר מיניסוטה שיחקה נגד שלוש נמושות המערב ויצאה במאזן של 1-2, האם זה אומר שהיא אחת מהן או שהיא נמצאת רמה אחת מעל?

תשובה חלקית נקבל היום.

מיאמי ב-12.

דאלאס מאבריקס (2-2) – שארלוט הורנטס (3-1) 3:30:

nowizki

דאלאס עוד מנסה להתאושש מסאגת דיאנדרה ג'ורדן ופוגשת את שארלוט שעוד מנסה להתאושש באופן כללי.

באתר הליגה כותבים שדאלאס היא אחת הקבוצות הלא יציבות בליגה, ומפנים לפערים בסטטיסטיקות בין הנצחונות על פיניקס והלייקרס להפסדים לקליפרס וטורנטו, אבל אני חושב אחרת. אני חושב שההבדל נובע לא מחוסר יציבות של דאלאס אלא מהעובדה שפיניקס והלייקרס הן נמושות, והקליפרס וטורונטו הן, ובכן, לא. דאלאס היא קבוצה בינונית.

נוביצקי ממשיך להילחם בזמן עם 17 נקודות ו-8 ריבאונדים, פתיחה נאה לכל הדיעות, אבל הוא מוגבל לעד 30 דקות למשחק, וזה משפיע. פצ'וליה פתח לא רע עם 9 ריבאונדים למשחק, ופארסונס ומתיוס הם קלעים ראויים, אבל דרון וויליאמס כנראה לעולם כבר לא יהיה הרכב שקיוו שיהיה, ופארסונס ממשיך לגרום לדריל מורי להיראות גאון עם פתיחת עונה קטסטרופלית.

כרגע נראה שהמקסימום שאפשר לקוות לו מדאלאס, הוא מאבק על המקום ה-8, שישמור אותם תקועים בלי בחירות דראפט גבוהות ובלי סיכוי להתחרות בגדולות, ועם הופעות קבועות בשאקטין א פול שמבטיח להם ג'אבל מגי.

https://www.youtube.com/watch?v=et3LTKx2OaA

אם בדאלאס מדובר על בינוניות מדכדכת מעט, לגבי שארלוט באמת לא ברור מה אפשר להגיד. הפסדים למיאמי, והפסד כפול לאטלנטה הבטיחו פתיחת עונה של 0-3, אבל האמת שזה פחות גרוע משזה נראה. אטלנטה היא קבוצה חזקה ושני המשחקים היו צמודים מאוד. במשחק הרביעי שארלוט כבר התפוצצה על שיקאגו והראתה את הפוטנציאל ההתקפי שלה כשהמטירה 130 נקודות על השוורים האומללים. באטום פתח את העונה היטב עם 14 ו-7 ריבאונדים למשחק, וכך גם ג'פרסון עם שני דאבל דאבלים רצופים, ומארווין וויליאמס עם 10 נקודות ו-9 ריבאונדים למשחק.

אני עדיין סבור שלשארלוט יש את הפוטנציאל לעשות את הפלייאוף במזרח, אבל זה הרבה תלוי במומנטום שלה, כי יש לה לא מעט שחקנים שמושפעים ממצב רוח, ובראשם אל ג'פרסון.

האם השפעת הניצחון על שיקאגו תמשיך להערב? אני חושב שכן.

שארלוט ב-10.

דנבר נאגטס (2-2) – יוטה ג'אז (2-2) 4:00:

muday

היי דנבר, היי יוטה. מה זה, איך אתן עדיין לא במאזן שלילי?!

שתי הקבוצות מנסות לבנות משהו מבין ההריסות, עם המון דקות לרוקיז, וסגל צעיר ונמרץ.

יוטה הרשימה בנצחונות על פילי ואינדיאנה, לאחר הפסד לדטרויט, אבל חזרה לאדמה עם הפסד לפורטלנד, אבל יש תחושה שעם עוד עונה של ניסיון הקבוצה הזאת תהיה מוכנה להתחרות.

החיסרון של דנטה אקסום מורגש, אבל גם בלעדיו רודני הוד עושה עבודה יפה בקו האחורי, גורדון הייורד ממשיך להראות יכולת נאה, והקו הקידמי של דריק פייבורס ורודי גובר הוא לא פחות ממפחיד.

למרות זאת ברור שמדובר בקבוצה שעדיין אינה בשלה, היא תעשה הרבה טעויות, תפסיד הרבה, וזאת עוד לא העונה שלה להתחרות.

דנבר ניצחה את יוסטון והלייקרס והפסידה למיניסוטה ואוקלהומה, ודומה שהיא נמצאת בעונת הרצה. גלינרי פתח את העונה היטב ואם הוא ישאר בריא הוא אחלה שחקן בשביל דנבר. עמנואל מודעי מקבל דקות חשובות ומבסס את מעמדו כפוטנציאל לרוקי העונה, אבל אני לא מתלהב מהפרוייקט של דנבר ולא רואה אותו מתרומם בלי עוד שינוי משמעותי במצבת השחקנים.

יוטה ב-5.

פורטלנד טרייל בלייזרס (2-3) – ממפיס גריזליס (2-3) 5:30:

lillard

היי פורטלנד, מה זה, מה אתם עושים באותו מאזן כמו ממפיס?!

ובכן, אם חיפשתם קבוצה לא יציבה, אז הנה ממפיס, נעים להכיר.

חוטפים 30 הפרש מקליבלנד? אין בעייה, נבוא עם שני נצחונות רצופים על אינדיאנה וברוקלין. חטפנו 50 הפרש מגולדן סטייט? לא נורא, נתקן מול סקרמנטו. בקיצור, בינתיים מנצחים את הנמושות וחוטפים בראש שאלוהים ישמור מהחזקות.

מזל שעכשיו מגיעה פורטלנד.

טוני אלן עם פתיחת עונה זוועות עם 5 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק הוא פשוט לא פקטור התקפי. גם המספרים של רנדולף וגאסול עם סביבות ה-10 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק לכל אחד מהם הם הרבה פחות ממה שהתרגלנו, והקו האחורי של קורטני לי ומייק קונלי חוזר לבינוניות.

החוזקה של הקבוצה הזאת בעיני היא בתיאום בין השחקנים שלה, הכימיה ביניהם, והיכולת שלהם להשלים אחד את השני ולייצר סינרגיה, כי למעט מארק גאסול אני סבור שבכל קבוצה אחרת כל השחקנים האלה היו טובים פחות מבממפיס.

פורטלנד התפרקה מנכסיה בקיץ, ודומה שהיא הולכת לעונת טנקינג, אבל בינתים השחקנים שלה לא ממש משתפים פעולה. נצחונות על ניו אורלינס, מיניסוטה ויוטה שמים את הטרייל בלייזרס במאזן חיובי לאחר 5 משחקים ולכך אחראי שחקן אחד – דמיאן לילארד שלוקח את הקבוצה הזאת על הכתפיים ועם סיוע של סי ג'יי מקלום ויכולת לא רעה של מייסון פלאמלי, הם בינתיים מחזיקים מעמד.

בכל זאת אני חושב שהערב הוא הערב שבו הכל חוזר לסידרו.

ממפיס ב-12.

לפוסט הזה יש 89 תגובות

      1. כשלילארד ומקולום מתפוצצים הם אחד הקוים האחוריים הטובים בליגה וסטוטס מאמן נהדר. לא רואה אותם בפלייאוף אבל הם יכולים לעשות חיים קשים לכולם

        1. תמיד כשאומרים דברים כאלה צריך להסתכל על למול מי מדברים

          טיג וקורבר
          רוז ובאטלר
          קיירי וסמית'
          קארי ותומפסון
          לוסון והארדן
          היל ואליס
          פול ורדיק
          דרגיץ' ווייד
          ווסטברוק ודוראנט
          פרקר וגרין
          לאורי ודרוזן
          וול וביל

          לדעתי כל אלה עולים על הקו האחורי של פורטלנד, וגם אם אתה לא מסכים על חלק (חלק גבוליים אני מסכים), אז ברגע שאתה מוסיף את הקו הקידמי של פורטלנד, זה אלוהים ישמור.

          הם קבוצה חלשה בעיני.

          1. הם ביום טוב ברמה של כמעט כולם פה.
            בקו הקדמי פלאמלי נתן כבר 3 דאבל דאבלים שזה מה שאתה מצפה מהסנטר שלך פחות או יותר.
            מאמין שיאבקו ביחד עם כל היוטה-נ"א-דנבר(?) דאלאס פיניקס מינוסטה(?) על 2 המקומות מאחורי ששת הגדולות (בהנחה שממפיס תתייצב)

          2. נ"א כן אם הם לא פצועים דאלאס אחרי כל מה שקרה עם DJ כבר לא לצערי אם הייתי חייב להמר הייתי הולך על הפליקנס ויוטה בפלייאוף

  1. אחלה פריוויו. אוקלהומה מאכזבת ונראה שדונובן לא עשה שינוי משנים שעברו. מסגל כזה שלא חסר בו כמעט כלום אפשר להוציא יותר מדוראנט וווסטברוק משתוללים

        1. העונה ארוכה אבל הוא לא מראה שום דבר חדש. דרך אגב אני מאמין שבפלייאוף זה יילך יותר עם שני סופרסטארים כאלה אבל כרגיל הם ייעצרו. הבעיה היותר קשה היא שהם לא שומרים ואין שום סיבה שהם לא יישמרו עם סגל כזה

  2. פריוויו נהדר, משחקים סבירים בלבד. לפחות קיבלנו שלושה משחקי מזרח – מערב.
    החלק התחתון של המערב קשה לחיזוי – דנבר, פורטלנד, מינסוטה עם נצחונות יפים אבל גם הפסדים קשים. יוטה קצת מאכזבים, אחרי סיום העונה המצוין שלה היתה הרגשה שהיא בדרך לעונה משודרגת אבל בינתיים זה לא מרשים. הלילה הפסידו ללילארד ומקקלום ב16 וחטפו 108 כשבשליש האחרון של העונה שעברה הם היו חוטפים כמות כזו בשבוע.

  3. מי שראה את מיאמי משחקים שם לב בטח שדראגיץ' אוברפייד מטורף שמצליח בעיקר במשחק ריצה. הוא יותר מתאים לחמישייה השנייה שלהם עם גרים ווינסלו שטסים את המגרש

  4. זהו, הגיע הסופ"ש ואפשר לראות משחק מלא. אוקלהומה שיקאגו ב 3. האמת שאני מפחד שהמשחק מאכזב, כי שתיהן לא נראות טוב בזמן האחרון, אבל אין משחק טוב מזה היום

  5. ערב טוב לצוות ספורט 5. כבר תקופה ארוכה אני מעוניין לכתוב לכם הודעה אך לא עשיתי זאת מתוך מחשבה שלא באמת תתייחסו אליו ואני אבזבז את זמני.
    מה שאני רוצה להתייחס אליו זה למצב העגום של השידורים של משחקי האן בי איי שלכם שבשנתיים האחרונות אתם מתיימרים לכאורה להיות ערוץ שמתעסק רבות בליגה הזו ונותן מענה מלא לצופים שדרך אגב הינם רבים במספר וכן המון אנשים שמתעניינים והיו קמים לראות את המשחקים הנל כפי שציפו ותכננו זמן רב כל כך . הבעיה היא כמו שאתם רואים היא המילה "היו" וזה נטו בגלל שאתם מחליטים לשדר משחקים מגוחכים על גבי משחקים כמו קליפרס נגד גולדן סטייט כמו שהיה אתמול בלילה, משחקים שאנשים יוותרו על יום עבודה בשביל לראות אותם.
    מקרה זה אינו חד פעמי וזה כבר מתחיל להמאס עלינו הצופים. אנשים משלמים על ערוצי הרשות בדיוק בשביל הפריווילגיה לראות משחקים מהסוג הזה, אך במקום זאת אתם מרבים לשדר משחקים בין קבוצות אנמיות שאינן מעוררות עניין, לעומת "אריות הליגה" והקבוצות האטרקטיביות באמת, שלטובת משחקים כאלה אנחנו נכוון את השעון בלי היסוס ונקסוס ציפורניים.
    נקודה בולטת נוספת היא העובדה שהשקעתם כה רבות כבר חודשים על פירסומות שיכינו אותנו לקראת השנה לליגה הגדולה שתיהיה טובה מתמיד ולכוון את השעונים המעוררים ללב הלילות, אך חבל שאתם גורמים לכך שאין לנו בשביל מה לכוון את אותם שעונים מעוררים, לכן היתי ממליץ לכם להשקיע פחות בפרסומות ויותר בזכויות השיגור למשחקים הרצויים

    אשמח להתייחסות מלאה ורצינית בהקדם, תודה והמשך סוף שבוע נעים.

  6. לסתיו מלכה.
    החבילה שערוץ הספורט קנה היא חבילה עם הרבה קליוולנד וסקרמנטו והשאר משחקים עם התעניינות בינונית – נמוכה.
    היום כבר כמעט לא ניתן לשנות את תכנית המשחקים אלא אם יקרה דיססטר מיוחד.
    מה שהם כן יכולים לשפר זה את איכות השידורים באמצעות שדרים ופרשנים שמבינים קצת כדורסל והרבה טלוויזיה.
    שימי ריגר מדבר שטויות כבר 30 שנה עם בדיחות קרש , חדשות משנות ה 70 וקובץ ,חברים" שהיו עוזרי מאמנים פעם.
    עידו גור חושב שבגלל יכולתו המדהימה לקרוא אינפורמציה מאתרים שונים תוך כדי שידור הוא חייב להפציץ אותנו ב 15000 מילים לשעה שאינן קשורות כלל למשחק המתנהל. במשחק ש 99: 98 דקה לסיום עידו יספר לצופיו מה היו המספרים של שחקן ספסל מסוים בקולג' כשהיה רוקי, 12 – 9 -5, ואיך הוא השתפר בשנה שניה ל 13 – 11 -6.
    סורוקה ממלמל לשפמו , וכל העסק עובר בלי בקרת איכות מינימלית. אני יושב רוב הזמן על מיוט.

    1. כאן בדיוק הבעיה, חוסר הבנה של קהל היעד.
      רוב האנשים שתשאל ברחוב מה הכי מעניין בNBA יגידו כספי או בלאט, אבל אלו לא האנשים שיקומו ב4 בלילה לראות משחק.

  7. לא יודע מה קרה לממפיס השנה, ההגנה נראית חלשה. ובהתקפה הם יודעים רק לתת את הכדור לגאסול או ראנדולף ולחכות שהם יעשו משהו בצבע.

    1. נפילה דרמטית בתפוקה של שחקני הקו הקדמי, 7 נקודות פחות ב-PER הן לרנדולף והן לגאסול.
      ראנדולף, שמשחקו בנוי המון על כח, כבר עם 981 משחקים בקריירה.
      וברגע שהוא כבר לא מושך את תשומת הלב של ההגנה כמו פעם, לא מפתיע שגם התפוקה של גאסול צונחת.
      ובהגנה, המשך ישיר של החצי השני של העונה שעברה – טוני אלן איבד צעד. הוא כבר לא הראשון לכל כדור, נראה שהוא כבר לא מסוגל להצמד צעד לצעד מול שחקני העלית.

      בקיצור – לממפיס, שהיתרון שלה היה כדורסל מלא אנרגיה, נגמרה הסוללה.

  8. +1
    ממפיס לא תגיע לשום מקום בהרכב הזה. כדאי להם להתחיל את הטנקינג כבר עכשו.

    פורטלנד מצד שני, מאחורי לילארד, יגיעו לפליאוף השנה.

  9. ממפיס פתחה רע את העונה. ראנדולף וגאסול פתחו רע את העונה והקו האחורי שתמיד היה חלש השנה חלש יותר. ההגנה כבר לא מאיימת וההתקפה תקועה.

    פורטלנד מפתיעה אותי. לא ציפיתי לכזאת קבוצה. מקולום הגיע משום מקום בדרך להיות השחקן המשתפר.

    ואצל אוקלהומה עדיין אותו שיט. הקבוצה עם הכישרון הכי גדול NBA משחקת משחק לא חכם, לא יצירתי ולא קבוצתי. השנה לאוקלהומה יש לא רק את צמד הכוכבים הטובים בליגה אלא גם את הסגל המשלים בין הטובים בליגה ואם השנה זה לא ייגמר באליפות זה כבר לא יקרה בתקופה של ווסטברוק ודוראנט. מישהוא צריך לעשות שם סדרת חינוך רצינית לדוראנט ובעיקר לווסטברוק כדי שיבינו שהעיקר זה לא הסטטיסטיקה והיילייטים אלא העיקר זה האליפות ובשביל אליפות צריך שחקנים משלימים. קנטר, איבאקה, מורו, אוגוסטין, אדאמס ווייטרס הם בין הצוותים המשלימים הטובים בליגה אבל כשדוראנט ווסטברוק על המגרש הם נראים בעיקר כמו קונוסים.

    1. אני ואתה יכולים לשחק ב OKC, ראס ודוראנט לא רואים בשיט את החברים שלהם.

      איבקה ו'אנטר למשל, מצויינים.
      מורו הוא אחד הידיות היציבות בענף. אבל כנראה שזה לא ממש היה ברוקסי … ראס פשוט לא רואה ממטר.

      בתחילת המשחק עוד ראינו חיתוכים ותנוע בסוף לכולם כבר נמאס.

      1. לא מסכים, כשמורו משחק שלישי ברציפות משחק פחות מ6 דקות האשמה היא על המאמן, כשוויטרס הוא בעל הכמות ה4 בדקות בקבוצה האשמה היא על המאמן. נותר רק לקוות שהוא יתעשת ושזה רק חבלי לידה של כניסתו לליגה אחרי 2 עשורים בקולג'ים.
        ווסטברוק לאחר 6 משחקים הוא בעל כמות האסיסטים הגבוהה בליגה.

        לגבי קאנטר אני מסכים, מעבר להתקפה שתמיד הייתה לו הוא מציג שיפור ניכר (יחסית כן?) בהגנה.

        1. אולי לראסל ווסטברוק יש הרבה אסיסטים אבל הם אסיסטים מטעים שמגיעים ממהלכים אישיים ולא קבוצתיים כאשר כל מה שהשחקן שקיבל את האסיסט צריך לעמוד וכשווסטברוק מושך את הדאבל טים הוא מוסר לו לזריקה פנויה. זה נראה טוב בדף הסטטיסטיקה אבל זה מטעה. פיק אנד רול של ווסטברוק או דוראנט עם שחקן כמו קנטר יכול להיות אחד המהלכים הקטלניים בNBA. אבל הם מעדיפים שקנטר יחסום להם והם יתאבדו כלפי הטבעת או יזרקו זריקת התאבדות.

          כשהתפקיד של שחקן עם וורסטיליות בהתקפה כמו קנטר הוא לחסום, לקחת ריבאונד התקפה ולעמוד ולחכות לכדורים באזור הצבע זה בזבוז. כשהתפקיד של איבאקה זה רק לקבל כדורים פעם בחמש דקות מווסטברוק אחרי שהוא משך את הדאבל טים זה בזבוז. כל הקבוצה הזאת היא כשרון אחד מבוזבז ואין לה שום סיכוי בפלייאוף אלא אם כן היא תתחיל לשחק משחק קבוצתי.

          1. הלוא זו המטרה של ספירת האסיסטים? שהשחקן המקבל יקבל במצב בו הוא לא צריך להתאמץ. מבחינתי זה אסיסט הרבה יותר "איכותי" מאשר שהמקבל יצטרך לקלוע בצעד וחצי מול מגן.

            בקשר לאינדיבידואליות היא חד משמעית לוקחת חלק גדול מידיי מההתקפה אך כאן אמורה לבוא לידי ביטוי עבודה של מאמן שישרטט תרגילים ויתן בראש גם לסופרסטארים אם צריך.

            מסכים גם לגבי הפיק נ קול של ווסטברוק את קאנטר שבשנה שעברה הוכיח עצמו, לא היו ממש הזדמנויות לבחון אותו עם kd מסיבות ברורות בשנה שעברה

          2. זה תלוי מה אתה רוצה לבדוק. את היכולת של שחקן להשתתף במשחק קבוצתי, היכולת שלו להיות השחקן שנותן את "המסירה האחרונה" או את היכולת שלו למשוך הגנה שלמה ולהשאיר שחקן פנוי. בספירת האסיסטים גם מסירה לשחקן שעושה קרי, וקולע מחצי מגרש עם ארבע ידיים שומרות בפנים, גם נחשבת לאסיסט. וכרגע בליגה דוראנט הוא השני בליגה בלעשות קרי.

  10. כבר מלא זמן אני טוען שווסטברוק הוא גירסה נוספת של אייברסון, ועוד עם פחות תשוקה ממנו, ורק למרבה המזל הוא משחק עם הדוראנטולה ולא עם ארון מק'קי. כל עוד דוראנט היה הבכיר בהיררכיה זה עבד איכשהו. כשווסטברוק מדמיין את עצמו כל משחק באיזה גרדוברה מזעזעת הוא יופיע בטקס הכנסתו להול אוף פיימר, זה כבר לא.

    1. יותר תשוקה מווסטברוק זה אשפוז כפוי במוסד גמילה. מה גם שאותו בניגוד לאייברסון לא תשמע חוזר בלי סוף במסיבת העתונאים ;

      ??? PRACTICE"
      "you talking about practice

      1. השוואה לאייברסון כמובן הינה מחמאה מפוקפקת למדי. התשובה היה אחד משחקני ההירו בול המוכשרים ביותר בכל הזמנים, ובהתאם לזאת הכישרון שלו לא הביא אותו לשום מקום חוץ מהפסד 4-1 לשאקובי, ודיראון עולם באולימפיאדה באתונה.

        אבל תשוקה?? בא לא ניקח מאייברסון את הנקודה הייחודית ביותר שלו: גמד מטר שמונים שפעם אחרי פעם נכנס לצבע, חוטף מכות מכולם ושם דה בול אין דה באסקט.

        1. אני מסכים איתך שהגרדוברה של אייברסון יותר יפה. בייחוד הבנדנות.

  11. ראיתי מיאמי מינסוטה ודנבר יוטה.

    ווינסלו הוא שיחוק של ההיט ואני ממש בחרו בו.[קאולי סטיין הוא פרס נחומים טוב אבל נחומים..]

    ווינסלו שומר כבר עכשיו ברמה של לוק אאוט דיפנדר וברגע שההתקפה תתחבר יהיה כאן חתיכת שחקן.

    מיאמי חייבת לשחק עם יותר שחקנים כי החמישיה שלה בריאה +ווינסלו ועוד ספסל סביר יכולים לדבר.

    בקצב הזה החמישייה הזו לא תהיה בריאה עד סוף השנה אם כל משחק ישחקו ארבעים דקות.

  12. מסתבר שלהיות מאמן קולגים מו המעלה הראשונה לא עוזר כשאתה בא לנבא. דונובן לא מראה שום שינוי כיוון במשחק של אוקלהומה. דומה שוסטברוק לא סופר אותו ומנהל את המשחק כרצונו. לא רואים שינויי שיטה ואו תפקידים אצל השחקים לעומת ברוקס.

    אפשר להשוות זאת להצלחה של מאמני שנה ראשונה שלמדו את הכדורסל שלהם בנבא, מארק גקסון, קר בווריארס וגם בודנהולצר באטלנטה.

    הויברג בשיקגו הוא מקרה מיוחד, כמאמן עבד בקולגים אבל יש לו ניסיון רב כשחקן (לא מהשורות הראשונות) בנבא.

    1. גם למארק ג'קסון וסטיב קר ניסיון רב השחקנים בליגה ובודנהולצר היה עוזר המאמן של פופ קרוב ל2 עשורים.

      איתי, אמנם העונה בשלב מוקדם מאוד בכדי לשפוט אבל דונובן מונה לפני כחצי שנה ולא הראה שום דבר עד כה מלבד דיבורים, בזה הוא נהדר.
      ניהול המשחק שלו עד כה לא קיים למרות צוות העוזרים הטוב בליגה בדמות מונטי וויליאמס שלקח את הפליקנס לפלייאוף (על חשבון okc) ומו צ'יקס שכבר היה עוזר המאמן בעבר בקבוצה

  13. כמה נק' ממשחקי הלילה:
    1.שיקאגו נראית כמו הקבוצה עם הספסל הכי טוב בליגה כרגע מבחינת התרומה שלו וזה עוד בלי דאנליבי שצפוי לחזור ולהוריד את מקדרמוט לספסל גם כן.
    2.לאמב מתחיל לראשונה בקריירה שלו להראות סימנים של מימוש לכישרון שיש לו בידיים.
    3.דאלאס נראית כמו יריבה ראויה ללייקרס על מי תסיים נמוך יותר במערב,
    כואב הלב על נוביצקי

  14. הסתכלתי הבוקר על לוח המשחק של שיקגו. 10 שחקנים שיחקו, תרמו, והתחלקו בדקות.
    אולי הויברג מביא דבר חדש לליגה.
    מקדרמוט עלה בחמישייה!

  15. יש שתי אפשרויות למה כתבת שפורטלנד קבוצת טנקינג:
    1) אתה לא יודע מה זה
    2) היית צריך משהו לכתוב וחשבת שפורטלנד לא קבוצה טובה במיוחד אז אמרת נזרוק טנקינג כי זה משהו שקבוצות לא טובות עושות

    אל תשכח (או צא ולמד, אני לא בן כמה אתה) את עונת 2004-5 של סיאטל עם ריי אלן ורשארד לואיס שאף אחד לא ציפה מהם לכלום וסיימו במקום השלישי במערב ועברו סיבוב בפלייאוף.

    1. וואלה זוכר את העונה הזאת. למרות שלסוניקס היה את ריי אלן, אף אחד לא ספר אותם בתחילת העונה והם היו בפסגה לכל אורך העונה. תפור בול על הבלייזרס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט