במשחק של הבולס נגד הקאבס הבוקר ראינו שתי התקפות הפוכות. ההתקפה של שיקאגו נראתה זורמת וסבלנית, הכדור עבר מיד ליד עד שהגיע לשחקן הנכון, בדרך כלל מירוטיץ' או רוז, והשחקן מצא את דרכו לסל. מנגד, ההתקפה של קליבלנד נראתה חסרת זרימה, התרגילים בוצעו בחוסר חשק ולרוב מטרתם המקורית לא התקיימה.
תהיתי מה הסיבה לכך. האם זה מכיוון שהויברג מאמן התקפה טוב מבלאט? הסבר מעניין אבל לא קולע הפעם משתי סיבות. ראשית, כי התקפה זורמת היא לא בהכרח התקפה טובה. אם הדרך המועדפת על קבוצה לייצור נקודות היא התקפת בידודים תקועה – אין בכך פגם. קבוצות רבות הגיעו בשיטה הזו רחוק מאוד. הסיבה השנייה שטיב המאמנים אינו הגורם במקרה הזה, היא שכל מה שכתבתי על התקפת קליבלנד התהפך ברגע ששחקן בשם לברון ג'יימס ירד מהמגרש.
נו, עוד צייד מכשפות, אתם ודאי ממלמלים לעצמם. רגע, חכו. לא באתי להאשים את לברון בשום דבר. אם כך, מה הטענה? הטענה היא שיש שחקנים, מעטים מן הסתם, שמיותר לייצר בשבילם תרגילים. למה כוונתי? אסביר בעזרת מקרה שנצרב מזיכרוני מהרבע הראשון:
הרבה מהתרגילים נועדו להכין את הקרקע לקראת הפיק אנד רול. קליבלנד ביצעו תרגיל במהלכו לברון עמד עם הכדור בפינה אחת ושאר השחקנים בפינה השנייה. במהלך התרגיל הכדור עבר לצד בו נמצאו שאר השחקנים, במטרה למשוך את ההגנה אליהם. ברגע שההגנה התרכזה בהם, כך לפחות תוכנן במקור, הכדור עבר ללברון והוא ביצע פיק אנד רול עם מוזגוב.
בפועל, התרגיל נראה עצל וההגנה קראה אותו בקלות. במקום לייצר משהו מהסווינג (סווינג = העברה של הכדור מצד לצד) ההתקפה ביזבזה עשר שניות ונשארה באותו מצב.
ההסבר שלי לנרפות בביצוע התרגילים ללברון הוא התחושה של השחקנים שהוא לא צריך תרגיל בשביל לייצר מצב. לברון יכול להגיע לסל בכל כך הרבה דרכים, שההעברה של הכדור מיד ליד רק גוזלת זמן ומסכנת את הקבוצה באיבוד כדור. לכן, כשלברון יורד מהמגרש ולא נשארים שחקנים שיודעים לייצר יש מאין, ההתקפה חוזרת לזרום.
אני עוד צריך לבדוק את הטענה הזו על שחקנים אחרים. ג'יימס הארדן וקווין דוראנט לדוגמה, מגיעים לסל בלא פחות קלות מלברון. האם גם ביוסטון ואוקלוהומה סיטי השחקנים לא משקיעים בתרגילים למען הכוכבים שלהם? חכו, עוד אחזור עם מסקנות. ומה דעתכם? מה הסיבה שההתקפה של קליבלנד נתקעת?
מומי תמיד טען שלפלופ וחברותו הם חבורת נתקעים עוד מימי כריס בוש
1+
תודה אייל.
ראיתי את המשחק במהירות כפולה אז קשה לי לחוות דעה קוהרנטית, אבל בסופו של דבר המשחק הוכרע בשניות האחרונות. אז אם כשהיא חסרה שני שחקנים חשובים, במשחק חוץ, מול הקבוצה החזקה במזרח חוץ ממנה, היא מפסידה במהלך האחרון, יש לקאבס מקום לאופטימיות. גם בעונה שעברה לקח להם זמן להיכנס לגרוב התקפי. יותר חשוב מבחינתם ששחקני המפתח קולעים באחוזים טובים מההתחלה.
ההתקפה של הקאבס לא זרמה בשום שלב בעונה שעברה. חשבתי שזו אקסיומה. על פי התיאוריה שלי, היא גם לא תזרום.
בכל מקרה, בהחלט יש מקום לאופטימיות בקליבלנד. כמו שזה נראה כרגע, אף קבוצה לא תעמוד בדרכם לגמר הליגה. ושם אולי יצליחו לגנוב משחק אחד.
מול קליפרס בבית לא זרמה? (כמו כל המשחקים באותה התקופה, פשוט זה היה בלו-אאוט שדור בלוך צפה מראש, אז נחקק לי בזיכרון היטב).
מתן צודק (רגע נדיר של הסכמה בין חבר לל"ל לבין מתן.. 🙂 )
בערך מינואר עד סוף פברואר (אולי אפילו סוף מרץ) הם רמסו את היריבות עם התקפה מעולה. זכורים לי ניצחונות גדולים (20 הפרש שקוזז לקראת סיום המשחק כשעלו לשחק המילרים) על יוטה, שרלוט, וושינגטון, קליפרס ועוד הרבה אחרות.
נראו מעולה דאז עם התקפה זורמת ופער דו ספרתי ברבע השלישי.
רגע נדיר של הסכמה עם מתן נקודה
שלול 🙂
רגע נדיר של הסכמה בין אגודת ללל ועמותת גלל (גילור למען לברון)
ברור שהיו משחקים טובים יותר מבחינת ההיבט הזה, אבל ככלל אפשר לומר ש"flow" הוא לא תחום ההתמחות של קליבלנד
אתה יודע מי אשם בזה לדעתנו.. 🙂
מר "אני רק אחזיק בכדור הזה עשרים ואחת שניות ואז כבר נאלתר משהו" (#תיאור מדויק של פלייאוף 2014/2015)
נשמע לי טבעי לגמרי. לברון כבר כמעט ניצח לבד סדרת גמר…. לא מחליפים שיניים לסוס מנצח !!!
הסיבה שאף אחד לא זורם עם לברון חוץ מבוש.
זה לא חוכמה, בוש זורם עם כולם
הקאבס עדיין חלודים ולומדים בתנועה. אם הם יבנו סכמה התקפית עם לאב יהיה מאוד קשה לעצור אותם
איל , תכלס ברוך הבא ל NBA
זה הסגנון וסופרסטאר ברמה של לברון מרשה לעצמו למחוק תרגילים למאמן ולדבר על לייב לאחר המשחק
קליבלנד לא פתחה את העונה בצורה אידאלית אבל ברגע שהיא תשחק כמו בשלהי העונה הקודמת ושאירווינג יכנס לעניינים מעט קבוצות יעשו משהו בנידון בטח ובטח מהמזרח
אני ראיתי רק את הרבע הראשון, אבל משום מה הנתונים לא מסתדרים טוב עם מה שראו כולם במגרש. לקליבלנד היו 26 אסיסטים, ו 10 איבודי כדור, אז ההתקפה לא יכולה להיות כל כך גרועה, או שסתם רשמו להם אסיסטים?
לשיקאגו היו הרבה פחות אגב
או שסתם לא קראת את הכתבה
איל, המחמאה הגדולה שלי הפעם היא בנוגע לכתיבה שלך. היא קלילה וזורמת, ואין כל ספק שיש לך את זה.
בקשר לזרימת ההתקפה של קליבלנד, בדקות האחרונות – עם לברון על המגרש – הוא חיפש ומצא את לאב לשתיים או שלוש שלשות מצויינות שצימצמו מיד את ההפרש. זה הלאב שידענו ממינסוטה ושנעלם מהקאבס בעונה שעברה. אם ימציאו אותו מחדש כמו בדקות האחרונות אמש, הקאבס תהיה קבוצה שקשה מאד יהיה לנצח אותה.
תודה רבה מנחם.
חבל שחוץ ממך כולם התעקשו לנסות לקרוא בין השורות במקום פשוט לקרוא את הכתבה.
ואם לאב ימשיך לאיים מבחוץ כמו אמש, ההתקפה של קליבלנד באמת תוכל להתפתח מאוד. כנ״ל לגבי מירוטיץ׳!
הסיבה להתקפה התקועה היא כמו שאמרת, יש שחקנים שפוט לייצר תרגילים בשבילים זה בזבוז של זמן. כמו מה שאמרו-תן לו את הכדור and he will put the ball in the bucket
לפעמים נדמה שהסלים של הקאבס הם מקריים לגמרי, לאב בא נחוש להתפתח ולתרום וזה כבר סימן טוב, הקאבס חוזרים עוד פעם למשחק בגלל הברקות של לברון , אבל הם נמצאים בפיגור בגלל העקשנות שלו בהתקפה , ואתה לא יכול לשחק 82 משחקים עם אותה רמה של פיזיות ואינטסיביות כמו בגמר, מצישהו חייבים לייצור זהות בהתקפה שתתאים לשאר השחקנים והמשחקים וגם בפלייאוף
איל אחלה כתיבה ואחלה כתבה,
תמיד אוהב את משיכת הקולמוס שלך וכאחד מ3 המוסקטרים,
סוף סוף מקבלים הסבר להתקפה של בלאט.
סליחה התקפה של האיגו, (אם זה טוב אז בלאט.
אולי ההתקפה כל כך גאונית שאף אחד לא מסספיק מבין אותה
חוץ מאיל,
אני לא מבין איך קליבלנד כן מצליחים כל כך עם משחק התקפה
עצל(איל צודק) וגרוע שרק בעל ראיה ביונית יוכל להבין. 🙂
ובאמת אני לא מבין את זה וטוב יהיה לקבל הסברים במשך העונה.
הבעיה במסקנות אחרי משחק אחד, שהן יכולות להתפוצץ בפרצוף כבר במשחק השני 🙂
אני לא חושב שאלו מסקנות אחרי משחק אחד. זה משהו ששמתי לב אליו עכשיו והתחבר לי עם כל העונה שעברה.
אני סתם צוחק. הלילה שיחקו הרבה תנועה ומסירות. היה יפה לראות. אבל כשקיירי יחזור ייתכנו מאבקי נקודות.
הלילה משחק עם 29 אסיסטים, ו44% מהשלוש, מ שאומר הרבה מבטים פנויים ומסירות חכמות בהתקפה. 9 שחקנים זרקו מה-3 (כולל לברון ומוזגוב, שלא קלעו, ו-7 אחרים שקלעו מעולה) סה"כ 13 שלשות מ29 נסיונות.
ההתקפה של קליבלנד לא "תקועה", היא פשוט כל כך משתנה ממשחק למשחק ו/או מתקופה לתקופה (ע"ע החצי השני של שנה שעברה..). בפליאוף היה עניין אחר שכולנו מודעים אליו והוא חוסר הברירה להסתגל למחשק פחות מהיר ויותר הגנתי, שנבע מפציעות וכמובן מדומיננטיות של לברון שנורא נורא רצה להביא אליפות. אחרי 2 משחקים שראיתי במלואם אני יכול להעיד (וכך גם כל מי שראה אני מניח) שבלאט מנסה, משנה ובגדול לדעתי המטרה היא להביא את הקבוצה למצב בו יכולים לשחק בסגונות שונים (כפי שהיה שנה שעברה במידה מסוימת) – פשוט הפעם יש ספסל ארוך ומנוסה יותר והרבה יותר סקוררים טבעיים (יחסית). במצבים שבהם ההתקפה תקועה זה נובע מלברון או ממיס מץ' כלשהו שגורר את השחקנים הפחות מנוסים לחכות למוצא פיו-ומשחקו-של לברון. אבל חברים, הלילה היו 29 אסיסטים, אתמול היו 26, הנקודות חולקו בצורה מעוררת תקווה, ובכלל הייתה המון תנועה והמשחק ההתקפי זרם מעולה. נכון שגם ממפיס שיחקו רע, אבל השליטה של הקאבס הייתה מהרגע הראשון והם פשוט לא הורידו את הרגל מהגז. אם בלאט ימשיך ברוטציה הרחבה הקבוצה תתרגל לשחק OFF OTHER PLAYERS, כפי שראינו הלילה, ואז פתאום ג'פרסון, לאב כמובן ואפילו קאנינגהאם יקבלו יותר ביטחון ויטו את המדד התרומה ההתקפית למקום מאוזן יותר. ואף מילה על ג'יי אר סמית'.. (טוב אולי מילה אחת: באופן מעט סיסטמטי, הוא משחק הגנה טובה מאוד במשחקים שבהם הוא אסון התקפי. אולי כדאי שמישהו ישקף לו את זה, ומהר.)
גם השיקוף המוצלח ביותר לא יעבוד אם מולך מישהו שלא מעוניין להשתנות.
למה לא לבחור מילה אחת אחרת בשביל ג'יי אר? מה רע במחבל?
אכן סוג של מחבל אבל אני חייב להודות שיש לי הרבה חיבה אליו, הרבה בגלל שתמיד הוא נותן לי את התחושה של הילד הזה שמת להצליח ולא שולט בעצמו, אבל בפנים הוא ילד קטן ו(כן כן) חסר ביטחון.
חוץ מזה, מסכים שאולי המצב הוא כבר חסר תקנה וזו גם הסיבה המשנית להבאתו של מו וויליאמס. אני גם מאמין באמת ובתמים שלקראת פברואר, אחרי שהוא יתרגל לעלות מהספסל התרומה שלו תהיה טובה יותר והרבה יותר מאוזנת.
סמית רגיל לחלוטין לעלות מהספסל. וגם אם ישכח איך זה לעלות מהספסל, הרי לא מעניין אותו מה השעה, מה התקופה, מי מולו ובטח לא מה אמר המאמן.
ג'יי אר סמית מכיר רק את השילוש הקדוש: כדור – טבעת – ג'יי אר.
ולמען הסר ספק, גם אני מאוד מחבב אותו. פשוט מציע לא לסמוך עליו בשיט.
ג'יי אר הפתיע לטובה כבר בשנה שעברה, והוא ימשיך את זה השנה ועוד יפתיע גם אותך לטובה דובי. הגנה טובה תמיד הייתה לו, יד קטלנית לפעמים כולם יודעים שיש לו, ובקבוצה שהוא נמצא היום, שמשחקת על הדבר האמיתי, ומלאה כוכבים שהוא חבר שלהם ושהוא מוכן לשחק בשבילם, אף אחד לא יתן לו לחבל.