************************

מחר בבוקר ב-5 בקרית מוצקין גולדן סטייט בקליפרס, בהרכבים מלאים!

***********************

הקבוצה האלמונית ביותר בליגה היא לדעתי דנבר. לא יודע כיצד להסביר זאת. כמובן ש-K-700 מכיר שם שחקן או שניים, אבל היא מין קבוצה כמו הפועל עפולה. כולם יודעים שיש הפועל עפולה (למעשה אולי כבר אין!) אבל לאף אחד לא איכפת. אין לה אוהדים, אין לה כוכבים, אין לה אישיות, ואין לה צבע.

אז בואו נדבר על עוד קבוצה שפעם היתה הלחם והחמאה של הכדורסל, שישנן לה יותר אליפויות מאשר ללייקרס תהיינה גם עוד מאה שנה, ושהיו לה שחקנים כמו ביל ראסל, לארי בירד, ופול פירס, והיום היא מין בילק וחילק, אי-מי, בת בלי שם. אינקוגניטו. הפכה – איך אומרים החברים שלי בגבעת עלייה? – לאלמונית פלונית.

לא השם חלילה. השם בוסטון עדיין מצלצל כמו עיר הספורט הגדולה, עיר האוניברסיטאות הגדולה, עיר בתי החולים הגדולה, ועיר הבארים הכי טובים ביבשת. לא אמרתי 'בארים לספורט' הכי טובים – הכבוד הזה שייך לשיקגו שבזה אין לה מתחרים; אני מדבר סתם על בארים עם אירים-אמריקאים שיכורים. גם השם בוסטון סלטיקס הוא עדיין השם הקדוש ביותר לכדורסל.

אני מדבר על הקבוצה של היום. אוסף של פשטות, אלמנטריות, בנליות, ושגרתיות. הייתי אומר אפילו שטחיות כדורסלניות. שחקנים מהשורה ללא כל מג'יק או מעוף.

המאמן שלה אותו דבר: שקט, ענוו, צנוע. חסר כל פרוזאיות.

אבל הבוקר התעוררתי ופתאום מחשבה קפצה לי לראש: האם יכול להיות שהכל היה מתוכנן מראש? ליצור קבוצה משעממת, אפרורית, ומלנכולית שאף אחד לא ישים אליה לב, קבוצה שכל חלק ממנה הוא בנלי, יבש, ומונוטוני, אבל כשתשים את כל החלקים ביחד פתאום יהיה לך משהו גדול בהרבה מחלקיה?

תום היינסון כבר אמר השבוע: "משך כל העונה, ב-82 משחקים, לבוסטון אף פעם לא יהיה השחקן הטוב ביותר על הפארקט!"

אבל הייתכן, היש סכוי, שהעומק וחלקי הקבוצה יעשו ממנה קבוצת פלייאוף מסוכנת?

אני טוען שכן. לדעתי עומק הסלטיקס, וסכום חלקיה שהוא גדול ממנה עצמה הם הנשק הגדול שלה העונה. בזמן שקבוצות NBA הפסידו לפרנבחצ'ה ולך תדע למי עוד, בוסטון קרעה ממש את 'אולימפיה' מילנו (33 הפרש) ואת ריאל מדריד, והיא יושבת היום על רקורד של 1-4 כשהפסדה היחיד הוא ל…ניו יורק ניקס.

אמש, בנצחונה על ברוקלין, שמונה שחקנים קלעו בדאבל פיגר (3 קלעו 8,8 ו-9), ושני הרוקי'ס טרי רוזייר (שהוביל את כל הקלעים עם 17) והאנטר שוב הצטיינו. הם ניצחו ללא דייויד לי, אייזיה תומאס, וג'יי קראודר. הם עלו עם החמישייה של טרנר, ג'ונסון, זלר, בראדלי, וסמרט.

לא משנה מי משחק ומי לא משחק – הסלטיקס התחילו להיראות אותו דבר. כמו ברית המועצות לפני 40 שנה. כל מה שראית היו חיוורים קומוניסטים שנראים כמו אנשי מהפכה כולם.

רוזייר, סולינג'ר, אוליניק, האנטר, ג'רבקו, יאנג, והאחרים עלו מהספסל.

אני אומר לכם שהם "TWO DEEP" בכל עמדה, ובכמה עמדות הם "3-DEEP", וכמעט לא חשוב מי משחק.  הם אפילו מתחילים להיראות אותו דבר – אפילו הלבנים והשחורים נראים מין מוקה כזה.

לכמה קבוצות כמו הת'אנדר או הקליפרס, "קבוצה ללא כוכבים" היא קללה. לסלטיקס העכשווית זאת ברכה. אחד מתעייף, בראד סטיבנס שם אחר במקומו שנראה אותו דבר ומשחק אותו דבר. מה זה יאפשר לסלטיקס השנה? לשחק באותו קצב שהמאמן יכתיב – איטי או מהיר – חמש דקות, עשר דקות, או 48 דקות. יש לו את הכלים ללחוץ על ההדק ולא לשחרר מהרגע הראשון עד האחרון.

.מה זה עוד נותן להם? אין בבוסטון אף HEAD CASE. אין ברנדון ג'נינגס ואין ג'אש סמית', ואין ג'יי אר סמית'. אין גם לברון ג'יימס ואין סטפן קרי. אין כוכבים ואין ברארות. כולם "7.5" כזה. בין "כמעט טוב" ל-"טוב". בכדורסל זה יכול להיות עדיף על "מצויין" ו-"בלתי מספיק".

מה עוד יש להם? רוטציה של 10 אנשים, אבל לא תמיד אותה רוטציה. אתה לא יכול לשחק עם רוטציה של 12 איש – כאן זה לא קיבוץ אפיקים. אבל ניתן לשחק ביום שלישי עם רוטציה של 10, וביום חמישי להושיב 3 מה-10 ולהוסיף את השניים שלא שיחקו ביום שלישי ולבוא עם רוטציה  חדשה של 9. בצורה הזאת הסלטיקס תוכל לשחק גם 182 משחקים לעונה ולא רק 82.

סולינג'ר אומר: "קוץ' יעשה את הרוטציה לפי ההגנה וההתקפה של היריב. הוא אמר לנו שוב ושוב שכל שחקן בקבוצה יגיע תורו לשבת. או לא להיות ברוטציה, או אפילו לא להתלבש. יש לנו 15 שחקנים שיכולים לשחק. במקום להיעלב נקבל זאת כיום חופש. כאילו יום חג". הנה עוד מה שהוא אמר מילה במילה:

"I just think overall, [the competition] helps our basketball team," Sullinger said. "All five [big men] have been starters in this league. Playing from me, to D-Lee, to Tyler [Zeller], to Kelly [Olynyk] and Amir [Johnson]. That's a big challenge to tell somebody who is so used to starting that, 'Hey, you are coming off the bench,' or, 'Hey, you might not play tonight.' Brad's best interest is the team and, at the same time, we have to accept that — whoever that guy is being benched or starting. We just have to accept it and play our role., I'm not here to make it a rivalry between me, Amir, Tyler, Kelly, Jonas [Jerebko] or D-Lee. My biggest thing is I just want us to win. If that's me cutting back my minutes, that's me cutting back my minutes. But the ultimate goal is to win basketball games. That's the ultimate goal as a team, as a unit. Going forward, it's a long season, so you never know what's going to happen. You just have to stay ready."

אני מתחיל לראות מין ליינאפ שבוודאי ישתנה משבוע לשבוע, אבל המרכזי בוודאי יהיה מרכוס סמרט, אברי בראדלי, ג'יי קראודר, דייויד לי, וזלר. הרוטציה המיידית תהיה אייזיה תומאס, ג'רבקו, סולינג'ר, ג'יימס יאנג, אמיר ג'ונסון, ואוליניק, אם כי הרוקי רוזייר היה השחקן הטוב ביותר בשני המשחקים האחרונים. ויש גם פרי ג'ונס והרוקי האנטר.

תשאלו את מומחה HOOPS בשם K-700 מה טוב בליינאפ הזה והוא יענה לכם ששלושת שחקני הפרימטר הם אולי שלושת המגינים האחוריים הטובים בליגה, וכל אחד מהם יכול לשים את הכדור בסל בצורה אחרת, ודייויד לי הוא הפוינט-פורוורד שיכול להיות הטוב ביותר בזה מאז לארי בירד. לא הפאור-פורוורד הטוב ביותר. הפוינט-פורוורד הטוב ביותר. וזלר הוא נייד ואתלט.

והספסל? לך תדע אם הספסל לא מנצח את החמישייה ב-4 מתוך 10 משחקים. אולי 5 מ-5.