בריא ומאושר – מאמר המבוסס על 'כריס בוש' ב-SI / מנחם לס

(כריס בוש מודיע למדיה על קריש הדם, ופרישתו מהמשחק)

השבוע ספורטס אילוסטרייטד יצא במאמר אוהד מאד על כריס בוש מאת אחד מטובי הכתבים של המגזין לי ג'נקינס. המאמר ארוך מדי לתרגום, אז הנה מין סיכום המבוסס על המאמר.

כריס בוש היה צריך להסתכל למוות בעיניים כדי להעריך את החיים במלואם. הנה הסיפור על הכוכב הגדול של ההיט – אע"פ שבין השלושה שהפיחו חיים בקבוצה, לברון ג'יימס ודוויין ווייד, הוא היה הפחות מוערך – שהיה קרוב מאד לסיום חייו, והיום הוא בריא ומוכן לתרום נשימה  חדשה ומשאף לקבוצה שלא היתה מסוגלת להתעלות בלעדיו.

כריס בוש בילה את השבוע הגרוע והמפחיד ביותר בחייו בבית החולים 'בפטיסט הוספיטל' במיאמי מקשיב לטיפות של 'לך תדע מה' נוטפות משקית פלסטיק שקופה מעל ראשו אל וורידיו, והמחשבה ששלטה במחשבותיו היתה אם הוא יוכל אי פעם לחזור ולשחק כדורסל.  ככה הוא הדבר עם ספורטאים שהספורט הוא מקצועם: אפילו כשישנה משפחה קרובה ואוהבת, השאלה אם יהיה ספורט עוד אי-פעם היא המהבהבת והשלטת שוב ושוב במחשבה.

אז או אז הוא מבחין בצינור דק אחר המוציא מין נוזל צהוב הדומה למוגלה מריאותיו החוצה.

האחות שואלת אותו אם הוא זקוק למשכך כאב.

"לא, תודה. הכאב אינו קשה מנשוא", הוא עונה בשקט.

"זה היה כה קרוב. המוות הפך לנושא כה ריאלי", הוא אומר למראיינו. "זה היה רציני מאד, והרופאים לא ייפו או הקטינו את הסיכון כי בקשתי רק את האמת!"'

לפתע הוא מפנה את ראשו לעבר האחות ואומר, "אוקיי, את יודעת. תני לי בבקשה את הרפואה. קשה לי להסתובב והכאב לפעמים צורב מאד".

עברו ששה חודשים מאז כריס עזב את בית החולים שם בילה שלושה שבועות עד שקריש הדם המסוכן שכבר הגיע לריאותיו – ברוב המקרים מוות בטוח – רוסק וכותש ע"י תרופות וקרני לייזר.

הם יושבים עתה, כריס בוש ולי ג'נקינס בחדר האוכל בווילה של בוש על הרי סנטה מוניקה שבקליפורניה, גבוה מעל טמסקל קניון, כשהאוקיאנוס הפסיפי מתגלה כמו איזו מראה רחוקה באופק. המקום כה רחוק ומבודד שלסלולרי שלו אין אפילו קשר. "כך אני אוהב את זה", הוא אומר. "משך 7-8 חודשים אין לי דקת חופש. עתה הבדידות הזאת היא אוצר לנפשי".

מסביב ניתן לראות את כל ההובים וסוגי העניין של הענק הזה בן ה-31 המתנשא לגובה 2.11 מ': גיטארות…אביזרי אלקטרוניקה וקודינג שונים…מחשבים מפורקים…ספרי ספרדית…ספרי משחק ובמה…ספרות ספרדית…ספרי בישול…מפות טיולים. הספר הפתוח אותו הוא קורא בעיון הוא 'ספר הטכנולוגיה של ה-NBA – "ה-TECHNOLOGIES SUMMIT OF NBA " שאינו מופץ בחנויות הספרים או באינטרנט אלא נישלח רק לפי הזמנות מיוחדות ע"י הליגה.

 

בוש הוא גיק מחשבים, אלקטרוניקה, וכל דבר טכני. אבל הוא גם מוסיקאי, איש שפות, וקורא אדוק של ספרות קלאסית. הוא גם בעל עסק עניבות פפיונים מיוחדות מצליח ביותר. ה-DESIGN של הפפיונים הוא 100% שלו.

כל עניין הקריש החל בטיסה של מיאמי לאל.איי אמצע ינואר כשפתאום הרגיש מין כאב שדמה להתכווצות שרירים תחת תיבת הצלעות השמאלית.

"מה זה לעזאזל?"

הדיאגנוזה הראשונה היתה קרע חלקי בשריר האינטרקוסטל – סיבה הגיונית לכאב. נאמר לו שאם הוא יכול לשחק 'דרך הכאב' הוא לא יגרום לעצמו נזק מתווסף כי שריר האינטרקוסטל הוא שריר די נייח. באותו זמן גם דוויין ווייד ולואל דנק היו פצועים אז הוא החליט לשחק עם הכאב.

באחד המשחקים נגד הפיסטונס הוא קלע 34 נק' ובסוף המשחק היה חסר נשימה וזקוק היה לחמצן. הטריינר היה בטוח שהמאמץ לשחק 'דרך הכאב' היה הגורם לנפילה האירובית.

אבל ערב אחד אחרי סיום משחק במיאמי המאמן אריק ספואלסטרה ראה את בוש כפוף ליד מכוניתו במגרש החנייה הסגור כאילו רצה להקיא.

-"?C.B, ARE YOU ALL RIGHT"

-"כן. אני רק תופס קצת נשימה אחרי המשחק".

אריק התפלא. הוא אף פעם לא ראה שחקן אחרי מקלחת ומסיבת עתונאים מכופף ליד מכוניתו ללא אוויר לנשימה.

הגיע האול סטאר. בוש ניצל את החופשה לטיסה להאיטי עם האשה והילדים למרות שהכאב בצד השמאלי של גופו היה חריף ביותר. הוא אמר לאשתו שחייבים לקצר את החופשה כי הוא חייב בדיקה רצינית. הוא ניכנס על דעת עצמו לבית החולים 'בפטיסט' ואמר לפקידת הקבלה "משהו רציני לא בסדר איתי".

תוך חצי שעה הרופא ניכנס לחדרו ומגלה לכריס שקריש דם גדול ניגלה על אחת מריאותיו, ואם הקריש מגיע 'פנימה', זה הסוף. חייבים להתחיל טיפול נימרץ מיד, וללא כל דחייה. כריס, לבדו, מיד מחפש אינפורמציה בסמרטפון שלו על קרידי דם, ומגלה שרק יום לפני כן – יום אחד בלבד לפני כן! – ג'רום קרסי, שחקן הבלייזרס לשעבר, ניפטר בפתאומיות כשקריש דם הגיע מרגלו לריאתו.

בשלושת ימיו הראשונים בבית החולים כריס בוש חשש לראשונה אי-פעם לחייו.

 

(אחרי שנודע למאמן עד הקריש בדם)

רופאיו הבטיחו לו כעבור 36 שעות שמדללי הדם שהכניסו לו בכמויות כבר החלו לעבוד וקוטר הקריש קטן. הם הבטיחו לו ש-"לא ניתן לך להתפגר כאן אצלנו". הוא נירגע קמעא, אבל אז החל החשש הבא:

"האם אוכל אי-פעם לחזור ולשחק כדורסל?".

הוא ידע שהעונה גמורה עבורו, אבל מה בקשר לעתיד?

רופאיו אמרו לו שהכל תלוי בבדיקות שתקבענה אם המחלה היא כרונית – תורשתית – ואז הקריירה שלו גמורה, או שהקריש היה מקרה יחיד בודד.

"כמה זמן תימשכנה הבדיקות?"

– כשבוע!

הוא ואדריאנה אשתו ישבו על מיטתו והוא אמר לה: "אל תתאגי, דרלינג. אני אתגבר על כל פסק דין. בחיים יש הרבה יותר מכדורסל!". מבחינה כלכלית כמובן שלו, לאשתו, ושלושת ילדיו אין דאגה בחיים, אך בגיל 30, במלוא אונו, ללא כדורסל?

"אני לא יודע אם ניסיתי לשכנע את עצמי באומרי שהחיים הם לא רק כדורסל!".

מצד שני ספקות החלו להיכנס למחשובתיו. "אני לא יודע. אני לא בטוח. ישנן בוודאי סיבות טובות שאתלטים שהקריירה שלהם נחתכת באמצע הופכים למשוגעים!" ואז הוא החל לחשוב, "אני צעיר מדי מלחיות ללא כדורסל!". ככל שהוא התרחק ממחשבות המוות, הדכאון ממה שעלול להיות החל לחפור יותר ויותר עמוק.

מה שהאפיל מעט את מחשבותיו והקטין את אכזריותן היה הכאב הפיזי שסבל. הדיאגנוזה שלו היתה PULMONARY EMBOLISM שהיא מחלה מעל ומעבר קריש דם. למעשה המחלה שניגרמה בגלל קריש הדם – וזה למזלו הגדול שהיא לא הביאה למותו – מילאה את ריאותיו בנוזלים, והנוזלים היו חייבים להתנקז, או להורגו.

משך ארבעה ימים הוא היה מחובר לכמה וכמה צינורות – כולל ניתוחים להכניסם למקומות הנכונים (PLEURAL SPACES) – עם צו ללכת כמה שיותר בין כל מזדרונות בית החולים, וזה אחרי שבקושי הצליח להרים רגל מהמיטה. הרופא אמר לו בפשטות: "ההליכה הזאת תציל את חייך"!

בוש אומר היום שההליכה של 3-4 שעות כל יום בבית החולים היתה הדבר הקשה ביותר שעשה בכל ימי חייו, ובבית החולים אין צופים שיעודדו אותו. לגבי הרופא הוא 'חולה מספר AX54786" ולא ענק העונד שתי טבעות אליפות המשתכר 20.4 מיליון לעונה בזמן שהוא עושה כמה צעדים בבית החולים.

הוא החל לקחת את ההליכה כאילו היתה אימון למשחק 7. 'היום הלכתי 5 סיבובים בכל בית החולים. למחרת הבטחתי לרופא 8 סיבובים' הוא הפך את ההליכה למין אימון לקראת משחק שביעי. יותר חשוב אפילו: למין אימון כדי לחיות.

"ניסיתי להיות 'GOOD SPORT' אבל לא פעם ולא פעמיים נשכבתי על המיטה, בכיתי, וריחמתי על עצמי", הוא גילה לג'ניגס.

******

אביו נואל הפציר בו להירגע, להרהר בדברים, לחשוב על עצמו ומשפחתו. "עשה דברים שאף פעם לא עשית", הוא אמר לבן.

כריס בוש שעה לאביו. לפחות ככל שיכול היה. אבל לבסוף כשאביו שאל אותו, "נו, כריס, חשבת על עצמך? הגעת למסקנות מי אתה?"

-בוודאי. הגעתי למסקנה שאני GODDAMN BALL PLAYER!"

******

בוש היה תמיד יותר משחקן כדורסל. בתיכון 'לינקולן היי' בדאלאס, הוא לא היה רק בחמישיית מקדונלד, אלא היה גם חבר ב"נשיונל הונור סוסייטי" – אגודת היורמ'ים הגאונים. הוא כונה תמיד בתיכון "THE WIZ KID" – הגאון , הקוסם, ועושה הנפלאות. הוא התקבל לטכניון ג'ורג'יה טק למחלקת המחשבים.

אבל אחרי שנת הפרשמן טורונטו רפטורס בחרה בו מס' 4 בדראפט של 2003. בטורונטו הוא שיחק בכל התפקידים, וסבל את כל ההעלבות. קווין דוראנט כינה אותו "FAKE TOUGH GUY" – כינוי שעלה לת'אנדר מאד ביוקר בקרב על האליפות. שקיל או'ניל העליב אותו אולי אפילו יותר כשכינה אותו ואת משחקו "BIG 2", הווה אומר פאור פורוורד המשחק כשוטינג גארד.

אריק ספואלסטרה מתארו אחרת – ואני איתו ב-100%: "אחד מהביג-מן הוורסטליים ביותר בכדורסל העושה בדיוק מה שאני מבקש ממנו".

בשתי האליפויות של 2012 ו-2013 לא היה שחקן חשוב יותר מכריס בוש מלבד לברון. ולברון אומר ש-"אני לא בטוח שכריס היה פחות חשוב ממני".

אולי הבעייה של כריס היא שהוא לא אוכל את עצמו אחרי הפסדים, מה שנותן את ההרגשה הלא נכונה שכאילו 'לא איכפת לו'. איכפת לו מאד מאד, אבל הוא יודע שמחר הוא יום חדש. אריק ספואלסטרה מספר שאחרי 'TOUGH LOSS' מסויים בפלייאוף ב-2013 כריס דופק על דלת חדרו במלון, ניכנס עם שתי בירות, ואומר לאריק מאמנו, "סתם באתי לבדוק אותך 'AND TO SHOOT THE BREEZE' אבל לא על כדורסל. סתם לשתות בירה ולקשקש!"

כריס חתם עם ההיט חוזה על 118 מיליון לחמש שנים מיד אחרי שלברון פרש לקליבלנד. "ידעתי שמתחיל עולם חדש של כדורסל עם בעיות חדשות ותקוות חדשות. אני מוכן!".

בעונה שעברה הוא קלע (עד שפרש בגלל הקריש) 21.1 נק' למשחק – המספר הגדול ביותר מאז טורונטו. הוא מצפה לחזרה מלאה לכושרו, ואולי אפילו יותר. "אני מלא התרגשות מהקבוצה שהיא חדשה עבורי בהרבה מובנים, ואני מחכה לראות מה חסאן ווייטסייד ואני יכולים לעשות ביחד".

אבל בוש הוא הרבה יותר משחקן כדורסל. הקיץ הוא חזר לנגן על פסנתר – הוא ניגן ברציפות עד גיל 25 – ולדקלם את "SIMPLE MAN" של ליניארד סקיינארד. הוא קרא את "הספר הקטן של כשרונות" של דניאל קוייל כדי לגלות דברים חדשים שהוא יכול לעשות בעצמו, ועם ילדיו.  הוא לקח את אשתו וילדיו לטיול גדול של "ANIMAL WORLD" ושלח טוויטרים לכל חברי קבוצתו שהם חייבים להתנסות בחווייה, והוא טייל לאורך חתיכה גדולה מאד של הפסיפיק רידג' לאורך החוף.

הוא לא יכול לחכות לתחילת העונה. ההיט יעלו עם גורן דראג'יק בפוינט, דוויין ווייד בשוטינג גארד, לואל דנג בסמול פורוורד, כריס בוש בפאור וחסאן ווייטסייד בסנטר. "אני לא יכול לחכות לעזור לצעירים בקבוצה. גם על הספסל יש לנו כמה כשרונות רציניים. אני מרגיש כל כך בר מזל. ג'רום קרסי ניפטר בגיל 52. דריל דוקינס ניפטר בגיל 58. מוזס מלון ניפטר בגיל 60. היה זה קיץ קשה ל-'BIG MEN'. היי, חיי היו יכולים להסתיים רק לפני כמה חודשים!"

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  3. אפלטון

    4 אוק 2015 07:04:17

    איזה תרגום נהדר מנחם!
    בוש בהחלט אחת הדמויות החריגות בנוף ה-NBA.
    מקווה שזה היה מקרה חד פעמי ולא יחזור על עצמו.

  6. גיא

    4 אוק 2015 08:01:56

    אני ממש מעריך את בוש על כך שהוא מסרב להכנע למפלצת ה-PR ולשחק את התפקיד של שחקן הפנים ה-"קשוח" ושהוא בוחר להשאר כריס בוש 100% מהזמן.
    כמות הביקורת שספג על היותו שחקן רך, למרות שהוא כבר כמה שנים ממגני עמדת הפנים הטובים בליגה (אין הרבה שחקנים שמגנים על P&R טוב כמוהו), ושנובעת רק מהתנהגותו מחוץ לגבולות המגרש – היא לא פחות ממגוכחת.
    אני ממש מאחל לו עונה מוצלחת (אולי גם לצד עונת רנסנס של ווייד – אבל זה כבר פנטזיה…), גמר מזרח בין קליבלנד למיאמי יכול להיות מהנה מאוד לצפייה.

  7. asi

    4 אוק 2015 08:11:12

    עם כל ההסתלבטויות על הבושית, הוא שחקן מצויין. התאים את עצמו נהדר למיאמי לעמדת הסנטר, ועשה כל מה שצריך כדי להביא 2 אליפויות.

  17. איתן

    4 אוק 2015 21:31:03

    אחלה תרגום לכתבה! כיף שניתן לראות באתר כתבות שהן cherry picked, מה גם שזה חידש לי עד כמה הסכנה לחייו הייתה ממשית.

    נחמד שהכניסו בכתבה את זה שהוא גם יודע קצת לכתוב קוד, מכיוון שאני מתכנת במקצועי כמובן שהתעניינתי. האמת שלראשונה גיליתי שהוא יודע לקודד הייתה בסרטון הבא מלפני כשנתיים וחצי לעידוד ילדים בעיקר לתכנת:
    https://www.youtube.com/watch?v=nKIu9yen5nc

    אגב במידה ומישהו רוצה קצת הרחבה על הפן הזה אצלו מצאתי כתבה מהשנה שעברה:
    http://espn.go.com/nba/story/_/id/11046586/reinvention-chris-bosh

  21. k_700

    5 אוק 2015 03:29:32

    לא יודע על כריס בוש אבל אני יודע אל קאמינסקי שהוא יכול לתפוס את הפוזיציה של השחקן המרכזי ביותר בשארלוט הרבה יותר מוקדם משחשבתי(אולי אפילו טרייד על אל ג'פרסון בהמשך העונה).

  27. k_700

    5 אוק 2015 05:35:18

    קלרקסון הולך לתת עונה מרגשת.
    התקפה והגנה הבחור יכול להגיע ללבל של ג'ימי באטלר בעונה שעברה.
    םשוט במוד של חיה.

  29. עגל

    5 אוק 2015 10:59:49

    אז הוא לא סנטר קשוח, אז מה. בחור חביב, אני מאחל לו שנה מוצלחת והשתקמות מלאה. אני זוכר כמה הומוריסטיים קטעים איתו כששיחק אותה קאובוי (אני חושב שהוא מדאלאס במקור), מצחיק בהחלט. לבחור יש חוש הומור

  30. אוהד ס"א

    5 אוק 2015 11:50:25

    כל הרמיזות "הורודות" לא רלוונטיות ל:
    א. איך הבן אדם בתוק שחקן
    ב. מי יותר גבר או פחות גבר על מגרש (הרי גם בקרב גייז יש דמות דומיננטית ודמות נשית.

    על פי הסטטיסטיקה כ- 5% מהאוכלוסייה מוגדרים כ- 4%-5% בדרגה 6 (לא כולל בי וכאלה שלא סגורים על עצמם), זאת אומרת שאם יש 500 שחקנים בליגה, ז"א שיש כ- 25 שחקנים בליגה בכל שנה נתונה שהם גייז מוחלטים.

    אני מפנה אתכם לגשת לספרייה הקרובה למקום מגורכם ולפתוח את אנציקולפדיית ויקיפדיה על הערך הנ"ל.

    (הכותב הינו 0 לפי סולם קינסי)

    1. רק רשת

      7 אוק 2015 12:55:30

      מסכים לגמרי. הכתבה מעולה, מראה לנו שהשחקנים גם בני אדם ולא מכונות, לגבי הרמיזות, כמה סטרייטים גברים אתם מכירים שנשותיהם מנהלות להם את החים? בלי סוף, נכון? גם אצל ההומואים ישנם גברים הכי גבריים ונשיים, אז די כבר עם הסטיגמות המטופשות!!
      גילוי נאות: הכותב הינו אוהד שרוף ונלהב של האתר, ממעט להגיב, ונמצא בזוגיות גאה!

  32. צביקה

    6 אוק 2015 01:15:52

    מאמר נהדר. בוש שחקן מעולה ובאמת רואים בכל ההתנהלות שלו גם במגרש וגם מחוץ למגרש את האינטלגנציה שלו. מיאמי הולכת להיות קבוצה מרגשת ומעניינת השנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט