לברון – ספורטאי השנה של ספורטס אילוסטרייטד

לברון ג'יימס – ספורטאי השנה של SI

לברון ג'יימס ניבחר אתמול ע"י ספורטס אילוסטרייטד כ-"ספורטאי השנה". הבחירה של SI ידועה למעשה כבחירה הרשמית, למרות שאין דבר כזה. אבל כמו שבחירת "איש השנה" של המגזין 'טיימס' נחשבת לבחירה האמיתית, כך גם SI ובחירת ספורטאי השנה שלו.

אבל רק למקרה ש-SI לא היה עושה זאת, אתר HOOPS.CO.IL – סליחה, מנחם לס – היה עושה זאת כי מי היה השנה ספורטאי טוב ממנו, כולל השחיינים, האצנים, ושחקני הטניס של האולימפיאדה, של הגראנד סלאם, והיכן שלא תסתכל.

הוא שחקן ההיט השני להיבחר לאיש השנה בספורט, אחרי שדוויין ווייד זכה בתואר ב-2006. היתה זאת BANNER YEAR עבור השחקן מספר אחד בעולם. הוא זכה ב-MVP, באליפות ה-NBA, ובמדלייה האולימפית. יותר מזאת אי אפשר לבקש מצעיר בן 27, שלמעשה הגיע לליגה כ-TEEN AGER עם ציפיות שכאלה מעולם לא היו לשחקן אחר, והגדולה שלו היא שהוא מילא את כל הציפיות, וזוהי רק ההתחלה.

לזכותו הגדולה אני מציין את האצילות ממש שהראה כששלושת רבעי עולם קבר אותו על הצורה בה הודיע על מעברו מהקאבס להיט. הוא לא התלונן, לא הצטדק, לא הרגיש חמלה על עצמו. אכל בשקט את כל הזבל שזרקו לעברו, ופשוט המשיך לשחק בלי להוציא מילה ממש. רק עתה בספרו שייצא לאור בקרוב, הוא מתאר כיצד למעשה "הכריחו" אותו – אוקיי, השפיעו עליו שזאת הדרך הכי נכונה עבורו – להודיע בצורה שהודיע בתכנית טלוויזיה על המעבר. הוא היה צעיר תמים שעשה מה שלמעשה מומחי הפרסום ובוני ה-BRAND אמרו לו. הרי כשאנחנו היינו בני 24 לא ידענו מאיזה צד משתין הדג – אנחנו עדיין לא יודעים גם בגיל 75 – מלבד האחריות הגדולה שהיותה לכמה צעירים מאתנו בצבא כבר בגיל 20 – דבר מיוחד רק לישראל. אבל בינינו, בארה"ב בן 24 הוא ילד שעדיין שואל את אימו מה ללבוש לדינר. אז הוא אכל את כל הדרק בשקט וללא התמרמרות גלוייה, ואז היה SHORT בזריקה אחת של דוויין ווייד מלנצח אליפות ראשונה נגד דאלאס, והעונה הוא ענה לכל מקטרגיו בצורה שהיתה להם הכואבת ביותר כי היא באה בלי שהוא יוציא מילה, ולו המספקת ביותר כי כל מה שעשה מאז שעז\ב את הקאבס היה למטרה אחת : אליפות, ועוד MVP של האליפות, כדובדבן בעוגה.

המאמר עליו מפרגן ביותר. ג'נקינס – אחד מכתבי המגזין הסניורס ביותר – מתאר את כל העונה המופלאה בצורה הוגנת, אבל גם מפרגנת ביותר, ואני מציע לכל שונאי ההיט לשכוח מההוצאה הזאת כי היא תכניס את כולכם לדיפרסיה רצינית. המאמר מאשר כל מה שאמרתי על לברון כל השנים: שהוא הילד של MOMMA. שהוא החבר הנאמן ביותר שתוכל למצוא, כי כל חבריו וחברי קבוצתו מחטיבת הביניים ומהתיכון עובדים בבראנד שלו, או קיבלו ממנו עזרה – כל אחד לפי צרכיו. חבריו הטובים ביותר הם לא ממסאות' ביץ' או מהוליווד. חבריו הטובים ביותר הם הילדים שגדל איתם באקרון, אוהיו, וכן דווייד וויין וכריס בוש, שהם חברים עוד מאולימפיאדת בייג'ינג.

המאמר מקפיד לתת חלק הגון מאד בהצלחת ההיט לפט ריילי, נשיא הקבוצה, איש ההנהלה, והאדמיניסטרטור מספר אחד בעולם הכדורסל – ואולי בכל הספורט האמריקני – שאחראי יותר מכל אחד אחר לאליפות ההיט, ולהצלחתו הגדולה של לברון, שהפך לבן טיפוחיו.

כבר אמרתי לאשתי גייל שאת המגזין הזה אני רוצה איתי בקבר, בבוא היום. יש לי גם אחד על הסלטיקס ושניים על הניקס. עכשיו אני מחכה לאחד על שרלוט בובקאטס, הווה אומר שיש לי עוד איזה 20-30 שנה טובות לחיות!

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. מספיק לראות את הסרט MORE THAN A GAME ולהבין שלברון הוא לא רק שחקן כדורסל הכי טוב כרגע בעולם (ואני ממש לא אוהד היט) אלא גם בן אדם (לא כמו קובי)

  2. סלח לי מנחם אבל לא משנה כמה פעמיים הוא יבחר לספורטאי השנה ולא משנה כמה אליפיות הוא ייקח מבחינתי הוא לעולם לא יכנס לפנתאיון של שלושת הגדולים(מייקל,מג'יק ובירד),בן אדם שמחליט על קיצורי דרך וחובר לעוד 2 סופרסטארים על מנת לקחת 6-7 אליפיות(כדבריו) יכול להיחשב בהיסטוריה כשחקן גדול(אפילו כשחקן הכי גדול של דורו) אבל לעולם הוא לא ייחשב כאחד הגדולים ביותר,וזה האכזבה הכי גדולה שלי ממנו,כי כמו שציינת באמת הר הציפיות ממנו היה בלתי אנושי והוא אכן עמד בזה(עד המעבר למיאמי) ודרך אגב לפי היכולת שהוא שיחק שנה שעברה הוא היה משיג את האליפות גם בקליבלנד

    1. אם אתה אומר שלפי היכולת שלו הוא היה עושה את זה גם בקליבלנד אז מה זה בעצם משנה איפה הוא שיחק? מה יש לך בעיה עם שמש וים, אתה מהאגודה למלחמה בסרטן או משהו?

      1. העניין הוא ששחקן בקליבר של לברון לא צריך לחבור לאחרים כדי לקחת אליפות,מקסימום הם צריכים לחבור אליו ואפרופו אין לי בכלל בעיה עם מיאמי,אני לא רוצה שהם יקחו אליפיות רק כדי שבכלל לא יעלה ויכוח עם הוא נחשב אחד הגדולים או לא

  3. יניב,

    SAY WHAT???

    מג'יק לא היה צריך ללכת לחבור לעוד 2 סופרסטארים – רק כי הם הם ככר היו שם כשהוא הגיע או שחברו אליו אח"כ
    לגבי לארי הוא גם לא חבר אליהם, אך זכה לשחק עם כמה סופרסטארים בעצמו

  4. קודם כל מג'יק חבר רק לקארים,וורת'י בא אחריו,וזה היה כתוצאה של מהלכים גדולים של ההנהלה ואין לי בעיה עם שחקנים סופרסטארים שמשחקים ביחד השאלה היא איך עושים את זה.לדוגמא אני יוצא מנקודת הנחה שלא מעט שחקנים היו ועדיין מוכנים לשחק עם לברון,אז נניח שבמקום לחבור לוויד ובוש,הוא היה משכנע לצורך העניין את בוש לחבור אליו לקליבלנד,אז לא הייתה לי בעיה,הבעיה שלי היא שהוא ראה שלא הולך לא כל כך שהוא האלפא דוג והוא היה צריך ללכת לשחק עם עוד שני סופרסטארים (שאחד מהם היה נחשב לאחד מ5 השחקנים הטובים ביותר שמחקים באותה תקופה),בעייני זה לקנות אליפות.עכשיו שתבין נדב אני לא נגד התופעה הזאת בכללי(אני אוהד לייקרס אז מן הסתם אני לא יכול להלין על כך)פשוט מבחינתי לברון בהחלט היה יכול להיות הגדול ביותר ולטעמי מה שמותר לכל שחקן אחר(לצורך העניין אפילו סופרסטאר) ללברון לא היה מותר במידה והוא רוצה להיזכר כגדול הכדורסלנים שוב זאת דעתי האישית,אני חושב שאם הוא היה נשאר בקליבלנד עם חיזוק נכון הוא גם היה זוכה באליפות וגם מקומו בהיסטוריה היה נכתב אחרת

  5. ממש לא ספורטאי השנה… יש הרבה ספורטאים שמראים ביצועים ותוצאות יותר טובים משלו בענפים אחרים, וגם בענף שלו קובי בגיל 35 עוקף אותו ברמה העונה.

    1. ישי (האם זה "ישי אוהד הקאבס"? כי אז התגובה שלך ברורה!), מה הרקורד של הלייקרס עם קובי הגדול,ף ומה הרקורד של מיאמי?

  6. אפרופו מנחם האם תמיד בוחרים בשחקן אמריקאי או שחקן שמשחק בארה"ב? כי אם כן אז למרות חוסר אהבתי אליו אני מסכים לבחירה,אבל אם הבחירה היא עולמית אז הבחירה לא נכונה,כי בשנה אולימפית אין מצב ששחקן השנה בספורט יהיה כדורסלן,סתם כק\רגע עולה לי לראש למשל יוסיין בולט,אתה יודע מה שאני חושב על זה יותר לעומק אז גם פלפס היה צריך להיבחר לפניו

  7. פשוט להקיא על זה, הזכרון של אוהדי ספורט קצר כמעט כמו אלה שעוד שניה יבחרו את ביבי לראשות ממשלה.
    עלק אצילות – שאני אזכיר לך את הפרסומות שיצאו באותה תקופה WHAT SHALL I DO? שסאות פארק עשו על זה פארודיה מעולה.
    הבעיה עם לברון שהוא קודם כל יחסי ציבור ופרסום ורק אחר כך ספורטאי וכדורסלן, וגם הבחירה המטומטמת הזאת (כולל המועמדות הודאית השנתית שלו לMVP) מונעת מפופוליזם שהמגזין הזה פשוט ימכור עוד ועוד עותקים, הNBA צריך נער פוסטר נחמד שיוביל את הענף הגוסס אז הוא יושב טוב טוב על המשבצת (להלן למה השריקות גם תמיד נוטות לכיוונו).

  8. תפסיקו כבר לקשקש שלברון יכול להיות גדול כמו מייקל.
    מייקל היה שחקן הרבה יותר אלגנטי מלברון, שמשחק כדורסל אגרסיבי וברוטלי.
    למייקל יש הרבה יותר צ'ארם מלברון.
    הוא לבטח יותר נערץ ממנו.
    הוא גם יותר גיבור ממנו – ולראייה, כמות ה"הירו שוטס" שלו.
    מייקל גם הרבה יותר יפה.

    1. "מייקל גם הרבה יותר יפה" :))) בתכלס כן אבל הוא הזדקן רע מאוד.
      נו אני מחכה לסיקור על ההפסד של מיאמי בוושינגטון, איזה סולסיט מסריח הלברון הזה 24 זריקות באמת בושה!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט