פרוייקט אגדות-מוזס מלון ז"ל/מנחם לס

עקב פטירת מוזס מלון אנחנו מעלים את המאמר של מנחם עליו, לזכרו של מוזס

*

 

 

פרוייקט אגדות (28) – מוזס מלון

 

 

מוזס מלון היה השחקן האותנטי הראשון לעבור מהתיכון ישר למקצוענים, שם שיחק 21 שנים. היה לו את הגוף, היו את הנתונים, הייתה לו הבגרות, האינטליגנציה , והיה לו מוסר עבודה שרק למעט-מתי תיכוניסטים היה: קובי בריאנט. קווין גארנט. לברון ג´יימס. זהו. כל האחרים היו זקוקים לשנות "חימום בנבא". היום ישנם רבים שעושים זאת כל שנה. הם חייבים את תודתם למוזס מלון שסלל את הדרך מהתיכון ישר למקצוענים.

  ================================================
מוזס מלון, אייכה? נבחרת ארה"ב זקוקה לך!
================================================
האוכלוסייה גדלה בגובה ובמשקל. בשנת 1960 הגובה הממוצע של גבר בארה"ב היה 1.76. היום, כמעט 50 שנה אחרי, הגובה הממוצע הגיע 1.79 ויגיע ל-1.80 בשנת 2010. אז מה קורה בכדורסל? כתבתי זאת כמה פעמים, שאני יכול לכתוב שמם של 12 סנטרים בשנות 1960-1970 שהיו לפחות 2.14 מ´. גם הפאוור-פורוורדים הצטמקו. היכן המוזס מלונים, והקרל מלונים של ארה"ב? ענקים במשקל אם לא תמיד בגובה. אבל בולדוזרים שהיום לא תימצא. לא רק בפיזיות, אלא גם באגרסיביות ותוקפנות.

כתבתי כבר כמה שחקנים הכניס קרל מלון לבדו לבתי-חולים. תנו לנבחרת ארה"ב היום פאואר פורוורד כמוזס מלון וכל בעיותיהם יסתיימו בצ´יק. הוא לא סתם ישחק עם היוונים הקטנים. הוא יאכל אותם, בתוספת שמן זית. הוא טיפוס מפחיד. כשהוא הולך ברחוב באטלנטה – שם שיחק בערוב יומו – כל האנשים היו סוגרים את החלונות ומתחבאים מאחורי הקירות. אם אתה מסתובב בערב בסמטה בודדת וחשוכה ופתאום מופיע מוזס מלון מולך, היית מעדיף שיהיה זה נמר. גוף מסיבי. פרצוף מאיים. לא זרק חיוך אפילו כשילדיו נולדו (היום אחד שחקן כדורסל בדרום קרולינה סטייט, והשני שחקן פוטבול במיאמי דולפינס מה-NFL).

היום אין אוכלי אדם כקרל מלון, מוזס מלון, הוראס גראנט, אנטוני מייסון, ביל למבייר, ריק מהורן, צ'ארלס אוקלי ואחרים כמוהם. היום מביאים לנו שחקני-איטרייה כמו כריס בוש וטיישון פרינס להגן על כבודנו.
או מוזס. מוזס מלון. היכן אתה כשצריכים אותך?

 

=================================================
300 הצעות מלגה בדואר
=================================================

מוזס נולד ב-1955 בפיטרסבורג, וירג´יניה. אני לא יודע אם זה משקל רב או לא, אבל מאזני המשקל כשיצא מרחם אימו הראו 15 פאונדס . חלקו ב-2.2 לחשב את המשקל בק"ג ולכו לשאול את אמא אם זה ילד קטן או גדול. הוא נולד עם ראש מלא שערות ואימו אומרת שהוא נראה בן 4 חודשים כשנולד. לא חייך ולא בכה. רק שכב שם עם עיניים עצומות ופרצוף חמוץ.

כזה הוא המשיך להיות כל ימי חייו: גדול, זועף, לא מחייך, מפחיד. רק שנים אח"כ גילה ד"ר ג´יי שבשיחת ´אחד-על-אחד הוא אדם מאד מאד אינטליגנטי, רגיש, וחם. אבל ה-BRAND שלו היה תמיד של אדם זועף וכועס. אולי זה עזר לו משך כל הקריירה כי איש לא רצה להתעסק איתו.

כשמוזס סיים את התיכון של פיטסבורג בוירג´יניה, הוא כבר היה 2.00 מ´ ו-90 ק"ג. באמתחת קבוצתו היו 50 ניצחונות רצופים ושתי אליפויות מדינת וירג´יניה כשמוזס מוביל בנקודות ובריבאונדים. הוא ביקר ב-26 אוניברסיטאות (היו לו ציונים מספיק גבוהים להתקבל לכמעט כל אוניברסיטה בארה"ב) ולבסוף בחר באוניברסיטת מרילנד כך שיוכל להיות ליד אמו. הוא הלך להרצאות יומיים וחצי שלפתע התפוצץ פגז: יוטה ג´אז מה-ABA מוכנה לשלם לו 3 מיליון דולר, סכום אדיר אז. הוא צמח לגובה של 2.11 מ´ ומשקל של 108 ק"ג, ובשתי עונותיו ב-ABA קלע 17.2 נק´ ממוצע עם 12.9 ריב´.

 

 

=================================================
ואז ה-NBA בלעה את ה-ABA
=================================================

הנבא הסכימה ב-1975-1976 לאמץ 4 קבוצות ABA ואת רוב שחקניהם. היה דראפט הנקרא DRAFT DISPERSAL והפורטלנד טריילבלייזרס בחרה בו בבחירה החמישית. הסנטר בן ה-21 לא הספיק לשחק משחק אחד בפורטלנד כשהיא עשתה טרייד עם הבופלו ברייבס – מלון עבור בחירת דראפט ראשונה. אחרי שני משחקים בבופלו היא עשתה טרייד עם יוסטון: מוזס עבור שתי בחירות דראפט ראשונות. ביוסטון הוא פגש חבר: המאמן טום ניסלקי שהיה מאמנו גם ביוטה.

ביוסטון באה הפריחה של מוזס מלון כאחד מהסנטרים החזקים והמפחידים ביותר בתולדות. "מפחידים" היא לא המילה שאני מחפש. המילה הנכונה היא "MOST INTIMIDATING" בין כל הסנטרים, עד שהגיע שקיל או´ניל, וישנם – ואני אחד מהם – הטוענים שמוזס היה יותר INTIMIDATING כי לשקיל ישנה מין נפש של ´פוסי קאט´. למוזס הייתה – על הפארקט – את הנפש של אל קפונה.

גדולתו של מוזס הייתה הריבאונד ההתקפי. בריבאונד הגנתי אתה עומד עם הגב לסל, מסתובב, ומנתר לריבאונד. בריבאונד התקפי אתה צריך לפרוץ קדימה כטנק "מרכבה", ובזה לא היה שני לו. ריבאונד הגנתי הוא גובה, מסה, ניתור, ומיקום. ריבאונד התקפי הוא נשמה, אגרסיביות, והעזה. ברוקטס הוא כבר היה בשנתו ה-5 בליגה. אילו בחר ללמוד במרילנד, הוא היה רוקי…אבל הוא כבר משחק כגבר בין גברים ומיד זוכה ב-MVP הראשון שלו כשהוא קולע 24.8 (ב-55% דיוק) עם 17.6 קרשים למשחק. אחד ממשחקיו הגדולים היה נגד ניו-אורלינס ג´אז כשהוא קולע 39 וקוטף 37 ריב´ ומעלה את יוסטון לסיבוב השני של הפלייאוף. אבל אטלנטה עשתה עליהם סוויפ, כשמלון קולע במשחקי ההפסד ממוצע של 26 חיצים ו-20.5 קרשים.

עכשיו באות חמש שנים רצופות בהן הוא מוביל את הליגה בריבאונדים (14.5), ועונה אחת הוא שני רק לאדריאן דנטלי בנקודות לעונה (הוא קלע 28.7; דאנטלי 30.7). עונה אח"כ הייתה לו עוד עונה פנטסטית עם 31.1 חיצים למשחק ו-15.7 קרשים, ו-MVP שני. היו לו עוד עונות יוצאות מין הכלל ביוסטון, אבל אליפות – אין.

ב-1981-1982 הוא היה RESTRICTED FREE AGENT והוא חתם על ההצעה של פילדלפיה. אבל יוסטון ניצלה את יכולתה להשוות את הצעת פילדלפיה (RIGHT FOR FIRST REFUSAL), והחתימה אותו לאותה עונה, רק כדי לעשות טרייד שלו עבור קלדוול ג´ונס ובחירת דראפט ראשונה ב-1983.

 

 

=================================================
סוף סוף אליפות
=================================================

 

 

בכך פילדלפיה הוסיפה למילק-שייק שלה שכלל את ד"ר ג´יי, אנדרו טוני, מוריס צ´יקס ובובי ג´ונס, את המוצר המתוק והחשוב ביותר – מוזס מלון. הוא מיד סיים את עונתו הראשונה בפילדלפיה כ-MVP של הליגה – השחקן היחיד עד עתה לזכות בתואר MVP שנתיים רצופות בשתי קבוצות שונות. המאמן היה בילי קנינגהאם, ועל שנת האליפות הזאת כבר כתבתי כשהיה תורו ב-"אגדות". להזכירכם, זו העונה שמוזס הבטיח לעולם "FO´ FO´ FO´" (שלוש פעמים 4-0 במשחקי הפלייאוף. הוא טעה רק באחד כי זה היה "FO´, FIVE, FO´". הרקורד שלהם בפלייאוף באותה שנה עד האליפות היה12-1. רק ה-15-1 של הלייקרס מ-2001 הוא טוב יותר, אבל זה היה אחרי שהגדילו את הפורמט של הפלייאוף לשלושה סיבובים של "הטוב מ-7".

בשנתו ה-9 בליגה הוא הגיע ל-15,000 נק´ ו-10,000 ריבאונדים. הוא הפך גם לשחקן הראשון בתולדות הליגה להוביל אותה בקרשים 5 עונות רצופות. כשצ´ארלס בארקלי בא לפילדלפיה בעונת 1985, זאת הייתה תחילת הסוף של מוזס בסיקסרס. בארקלי – סוס צעיר עם אישיות מכאן ועד הירח וצורך מנהיגות – ומוזס לא הצליחו להסתדר ביחד. יש המאשימים את בארקלי ויש המאשימים את מוזס. לא משנה. העובדה היא שמוזס צריך היה ללכת (אני מאמין שלו נישאר, היה זוכה באליפות נוספת ובארקלי באליפותו הראשונה).

הוא הועבר לוושינגטון בולטס יחד עם טרי קטלג´ עבור ג´ף רולנד וקליף רובינסון. מוזס, בעונתו ה-11, חזר בגדול עם ממוצעי נקודות של 24.1 ו-11.3 ריב´, ואול-סטאר בפעם העשירית ברציפות. מוזס קלע את נקודתו ה-20,000 בהופעה קצרה בפלייאוף נגד דטרויט שניצחה 3-0, אבל מוזס עשה את שלו עם 20.3 נק´ ו-11.2 ריב´. כמה ימים לפני הפלייאוף הוא פרץ עם משחק של 50 ובכך הצטרף לאירל דה-פירל מונרו (56) ופיל צ´נייר (52) כבולטס היחידים לקלוע מעל 50.

בעונתו ה-12 הוא היה רביעי בריבאונדים ועשה את האול-סטאר פעם 11 ברציפות. הוא קלע בדאבל-פיגרס ב-76 מ-79 משחקיו באותה עונה.

ב-1988-1989 אטלנטה הוקס החתימה אותו כ-´שחקן חופשי´. הייתה לו עוד עונה ´אול-סטארית´ כשהוא התחבר לדומיניק וילקינס עם עונה של 20.2 ו-12.0 ריב´, ופעם 12 ברציפות ´אול-סטאר´. בעונתו ה-13 הוא קלע דאבל-פיגר ב-75 מ-81 המשחקים ששיחק. המאמן מייק פרטלו השתמש בו כסנטר פותח בשתי העונות הבאות, אך המאמן החדש בוב ווייס הורידו לספסל בפעם הראשונה בחייו כשהוא משמש מחליף לג´ו קונקאק. בכ"ז הוא קלע 10.6 נק´ עם 8.1 ריב´ ב-23 דקות משחק. ב-15 למרץ של 1991 הוא שבר את שיאו של וילט צ´מברליין – 1,045 משחקים בלי לצאת בששה פאולים – עם 1,046! בפלייאוף אטלנטה הפסידה שוב לפיסטונס בפלייאוף בחמישה משחקים בסיבוב הראשון, כשמוזס קולע רק 4.2 נק´ עם 6.2 ריב´.

 

 

=================================================
אני זוכר שאז קיוויתי שיתלה את נעליו,
אבל לא! זה לא היה הסוף.
=================================================

מילווקי החתימה אותו כשחקן חפשי ב-1991. הוא תרם להם 15.6 נק´ ו-9.1 ריב´, כשבשנתו ה-16 בליגה הוא משחק את כל 82 המשחקים. הוא סיים כשני בקבוצה בנקודות וראשון בריבאונדים. מוזס החמיץ את רוב עונת 1992-1993 בגלל פציעה. כולם חשבו שהפעם הוא בוודאי סיים. אבל פילדלפיה האמינה שעוד נישאר לו מספיק מיץ לעונה נוספת, וב-1993, בעונתו ה-18 בליגה, הוא נישאר אחרון המוהיקנים בנבא ששיחק ב-ABA! הסיקסרס החתימו אותו בעיקר שיהיה מדריך לשון בראדלי, ה-2.21 מ´ שלהם. הוא קלע 5.3 עם 4.1 ריב´ לסיקסרס, ולקראת סוף העונה הפך לשלישי בתולדות הנבא בנקודות (27,360), שלישי במספר משחקים (1,312), חמישי בריבאונד (16,166), ראשון בריבאונדים התקפיים (עדיין ראשון עם 6,711), ראשון בפאולים שנכנסו (8,509), שני במספר פאולים שזרק (11,058), וראשון במספר משחקים ללא DISQUALIFICATIONS (1,195)!

כולנו נשמנו לרווחה. 18 עונות? מספיק!
אז מה קורה? הספארס מחתימים אותו שיהיה בק-אפ סנטר לאדמירל! זה היה ב-1994. עונת 1996 הייתה עונתו הסופית. במשחק האחרון בקריירה שלו הוא זרק שלשה משלושת רבעי מגרש שנכנסה וניצחה את המשחק!!! הייתה זו השלשה השמינית שלו ב-21 שנות קריירה נפלאה, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה של המשחק!
אגב, במהלך הקריירה שלו הוא לבש גופיות מס´ 2, 4, 8, 13, 20, 21, 22, 23, ו-24!.

הוא סיים 21 שנות משחק עם 20.6 נק´ ממוצע. ללא 4 העונות האחרונות, ממוצעו היה בוודאי 25 למשחק. אותו דבר עם ריבאונדים: 12.2 ל-21 שנות קריירה. ללא 4 העונות האחרונות הממוצע היה בסביבות ה-14. מוזס מלון מתגורר עכשיו בפרנדסווד, טקסס, והוא מקווה לאמן יום אחד בדיביזיה הראשונה במכללות. כמובן שהוא בהיכל התהילה ואחד מ-50 האגדות.

=================================================
כמה נקודות טריוויה
=================================================

 

http://youtu.be/M1xlhGg-lCo

 

* הוא שיחק תקופה כה ארוכה בליגה שיצא לו לשחק עם ריק בארי (יוסטון, 1979 ו-1980) ואח"כ עם בנו ג´ון בארי במילווקי, 1992-3.
* כשחאכים אולג´ואן היה סטודנט ביוסטון יוניברסיטי, מוזס עבד איתו כל קיץ. חאכים אומר עד היום שהוא למד את משחק הסנטר ממוזס יותר מאשר כל אחד אחר!
* מוזס הוא אחד מכמה אגדות נבא בשירו המפורסם של קרטיס בלו: "בדיוק כמו שאני המלך של המיקרופון כך גם ד"ר ומוזס מלון"
* ד"ר ג´יי מחשיבו לשחקן האינטליגנטי ביותר ששיחק איתו, וכולנו חשבנו תמיד שמוזס מלון הוא חיה רעה חסרת אינטליגנציה!"

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. "היום אין אוכלי אדם כמוזס מלון, הוראס גראנט, אנטוני מייסון, צ'ארלס אוקלי ודומיהם"-מאז שזה נכתב, 4/5 מהאנשים שמוזכרים פה (חוץ מגארנט, ויש גם את למבייר, קארל מלון ומהורן שלא הכנסתי) נפטרו 🙁

  2. שחקן ענק
    ריבאונדר ההתקפה הטוב ביותר יחס של 5 מול 7 הוא בלתי נתפס
    מכונה של שחקן ,כמות הזיעה שהשאיר על המגרש ……

  3. איזה געגוע ואיזה כבוד.
    פילי שלי משנת 83.
    לראות את ה- NBA כילד ולדמיין שם מפלצות כמו דאוקינס (ומוזס) צ'יקס, והדוקטור כמובן

    בסקירת שנות ה- 80 תמיד מציירים את הסלטיקס מול הלייקרס.
    אבל פילי היתה ב- 3 גמרים, ניצחה ב- 1 והיתה גורם דומיננטי.

    הסיפור בין בארקלי למוזס דורש לדעתי עוד בירור. כי עם כל הכבוד לבארקלי, כשמוזס הלך בארקלי היה עדיין רוקי מושתן שאפשר לוותר עליו.
    יש שם משהו אחר. משהו שקשור להפסד של פילי בסיבוב הראשון ב- 84 שהביאה לשקיעתה של האימפריה כל כך מהר ולא ברור לטעמי.

כתיבת תגובה