PERSEVERANCE / מנחם לס

PERSEVERANCE

אחרי שקראתי בשבועות האחרונים ספורים בספורטס אילוסטרייטד ('המסע הלא יאומן של סת' קרי' מאת לי ג'נקינס) וספורטינג ניוז, ושמעתי אותו בשני ראיונות ב-ESPN ובספורטסנטר על מה שעבר סת' קרי בשנתיים ורבע האחרונות מאז לא ניבחר בדראפט של 2013, המילה היחידה שקפצה לי לראש כשהחלטתי לכתוב עליו היתה 'PERSEVERANCE'. זו מילה יותר חזקה מסתם התמדה, רציפות, ודבקות במטרה. זוהי אינרציה שמקורה באי ויתור. החלטה לא לוותר בשום פנים ואופן. הישארות במטרה שהצבת לנגד עיניך ללא נכונות לוותר ויהי-מה.

אני מעריך, מכבד, ואפילו מעריץ עתה את אחיו הצעיר של סטפן – סת' בן ה-25 – הרבה יותר משהערכתי אותו לפני שקראתי על כל הדרכים העקלקלות, וכל המכשולים שהתגבר עליהם, עד שהשיג את מטרתו – חוזה ב-NBA.

סת' מנסה לתאר את מה שעבר עליו למספרי הספורים ולא מצליח להעביר בדיוק את תחושותיו. התחושה היחידה שהוא מצליח להעביר זה האושר שהציף אותו ברגע שהסלולרי שלו צילצל בשעת נהיגה בסן-פרנציסקו וואלי, צילצול שהודיע לו שסוף-סוף, סוף סוף אחרי כל הנסיונות והאכזבות, יש לו חוזה NBA. לא חוזה שחתם קובי עם הלייקרס, אבל חוזה לשנתיים ל 2 מיליון שעושה ממנו שחקן NBA לגיטימי, לראשונה בחייו.

מה לא עבר לו בראשו כשהצילצול סוף-סוף הגיע? כל הקרבות אחד-על-אחד על הסל בחצר שהאבא – דל קרי, שחקן NBA וקלעי טוב לשעבר, בנה – ושהוא אף פעם לא יכול היה לנצח נגד אחיו סטפן המבוגר ממנו בשנתיים ורבע? על קריעת שריר ההמסטרינג שהוא קרע בדיוק בתקופה שמכללות התחילו לתת מילגות לשחקני כדורסל תיכוניים? על הסדק ברגלו הימנית שקרה בשעה שהוא הוזמן למבחנים בכמה קבוצות? על החורפים בסנטה קרוז, קליפורניה, ובארי, פנסילבניה, כשהוא נוסע באוטובוסים למשחקים, קופא מקור, והחורפים ממאנים להיגמר? על טלפונים ממקומות מוזרים בשבדיה ואיסלנד, או יפאן ואינדונזיה, המזמינים אותו לבוא ולשחק 'עבור כסף לא רע'?

או אולי הוא חשב על חוזי ה-10-ימים מהקאבס והסאנס שלא חודשו, והרגע המעליב ביותר כשהוא התלבש במדי הגריזליס – ישב על הספסל ולא נקרא לשחק אפילו שנייה אחת – ואז כשהוא יושב באוטובוס הגריזליס בדרך חזרה למלון מתקרב אליו אחד מעוזרי נמאמנים ואומר לו שהוא אינו שחקן הקבוצה יותר, ושהוא חופשי לטוס הביתה מתי שירצה, "אבל לא יאוחר ממחר בצהריים"!?

או אולי הוא חשב על הערב בו קלע סל מעל ג'יימס הארדן, הסל היחידי שקלע עד רגע זה ב-NBA? לפחות סל זה ישאיר אותו בכתבי כל הימים של הליגה, כי הסל עשה לו סטטיסטיקה!

***

או אולי הוא חשב על זה שב-12 השנים הראשונות לחייו הוא היה 'הבן של דל', וב-12 השנים הבאות 'האח של סטפן', ועתה, עם הצלצול הזה, אולי הוא סוף סוף לא הבן של דל ולא האח של סטף, אלא הוא – סת' קרי – הוא דמות בפני עצמה, שחקן כדורסל בשם סת' עם חיים משלו, תקוות משלו, ואם הכל יילך לפי התכנית, הצלחה משלו? כמובן שיש לו אבא ואח מפורסמים, אבל אולי סוף סוף הגיע הרגע בו הוא יוכל לבנות קריירה עצמאית כשהאבא והאח הם לא יותר מפרטי רפרס?

מי החליט לתת לו צ'אנס? וולאדה דיבאץ', המנכ"ל החדש של סקרמנטו קינגס.

דיבאץ' זוכר אותו מ-1997 כצוציק בן 7 המתחבא מאחורי אביו דל, כשסטפן בן ה-10 כבר קובר שלשות באימוני השרלוט הורנטס. דיבאץ' היה האדם שהחליט לתת לסת' חוזה מובטח לשנתיים על 2 מיליון דולארים. זה כמובן לא מרשים כמו ה-13.8 מיליון של האח (שבקרוב משכורתו תעלה ב-10 מיליון) שיש לו כבר גם טבעת, אבל הדבר האחרון המעניין עתה את סת' היא עוד השוואה עם אחיו.

הסיפור של סת' הוא  סיפור הנשמע כאילו כסיפור על פיות. בדותה. FAIRY TALE. אני לא מאמין שישנם הרבה שחקנים עם ה-PERSEVERANCE  שהיה – יש – לסת' שהיו מצליחים לעמוד בכל מה שעבר, ולא לוותר. הוא הדוגמא הבלתי יאומנת של שחקן עם הגנים המעולים ביותר והמזל העכור ביותר. גם גובהו ומבנה גופו הם מין כפיון כי באופיו ובצורת משחקו הוא שוטינג גארד, אבל ה-1.88 מ' הם גובה של פוינט גארד. בואו נדבר עליו כ-COMBO GUARD, משהו כמו אחיו – אווופססס…הוא לא רוצה שנזכיר את אחיו!  –  הגבוה מסת' באינטש אחד (סטף הוא 1.91 מ').

***

סת' היה מלך הסלים של התיכון כריסטיאן היי בשרלוט, בית ספר שבין תלמידיו היה פעם ה-MVP של ה-NBA משנת 2015, שאולי אתם יודעים את שמו. בקולג' שעבורו בחר לשחק – ליברטי – הוא היה מלך הסלים של כל הפרשמנים בכל מכללות הדיביזיה הראשונה ב-NCAA. כשהחליט לעבור לדוק שם קלע 17.5 נק' בשנת הסניור שלו, הוא שיחק את כל השנה האחרונה עם מין מגף מגן עקב בגלל הסדק בעצם הפיבולה שלו.

עוד ב-2008 אמר עליו סטף ש-"הוא יהיה שחקן טוב יותר ממני", אבל בוחרי הדראפט של 2013 לא חשבו ככה ולא בחרו בו.

המכה היתה כמעט אנושה.

אתם זוכרים את המצלמה מתרכזת בסת' כשסטף קיבל את גביע האליפות? הוא חזה במאורע עם עיניים דומעות. גם כשהאח הגדול זכה ב-MVP של הליגה סת' היה שם – שחקן פוטנציאלי ללא קבוצה – ושוב עם דמעות גאווה בעינייו. אבל לבטח בתוכי תוכו אכלה השאלה 'למה הוא ולא אני?'. לא 'למה לא אני' עם גביע MVP, אבל 'למה לא אני כשחקן NBA'?

דל האב, וסטף האח המבוגר יספרו שוב ושוב כיצד ב-'אחד-על-אחד' סת' החל לתת לסטף קרבות רציניים כשהיה בן 14 (את האב דל הוא כבר החל לנצח בגיל 13), ומגיל 16 ואילך "הייתי אומר שהוא ניצח אותי ב-65%-70% מהמשחקים 'אחד-על-אחד'" אומר סטף. "ב-H-O-R-S-E היינו שווים בערך מאז שהוא היה בן 17. את אבא השארנו מאחור שנתיים-שלוש לפני". ראינו את סת' מחבק באומץ את סטף, חיבוק אהבה אמיתי.

אבל בפנים בערה אש. הוא לא שאף להיות MVP של הליגה. הוא רק רצה לשחק ב-NBA, והנה השנים עוברות והוא בן 23, ואז 24…ואין NBA. האש שבערה הקימה אותו ב-5 בבוקר לאולם האימונים של הווריורס שם זרק וזרק ועשה תרגילים עם מתנדבים שהיו עוזרי המאמנים של סטיב קאר שהסכימו לקום מוקדם עבורו. במשחקי הגמר נגד הקאבס הוא מצא אולם בי"ס תיכון בדאונטאון קליבלנד שמאמנו שיחק עם האב דל בוירג'ינה טק, וגם הוא עבד עם סת'.

סת' אמר ואומר: "אני מאושר עבור סטף, אבל אתה רוצה את זה גם עבור עצמך".

***

בשנתיים שקדמו, סת' שלט בליגת ה-D שלטון ללא מיצרים. כאילו שתביאו את ראסל ווסטברוק ותתנו לו לשחק עבור ברצלונה. בעונה שעברה הוא קלע 23.8 עבור 'ארי ביי האוקס' כשהוא קובר 46.7% מהשלשות שלו. קראתם נכון. 46.7% מה-3.

46.7% מה-3 ואף קבוצה לא מצלצלת?

לעתים הוא נראה משתעשע עם היריבות, כמו במשחק נגד דלאוור מליגת D בו הוא לא שיחק שלושה רבעים, וברבע הרביעי וההארכה קלע 25 וניצח את המשחק לבדו ממש.

25 נק' ברבע והארכה ואיש לא מצלצל?

הוא החל לחלום חלומות זוועה שעשו איזה קשר נגדו, אחרת כיצד להסביר זאת?

יש לו אותו 'SCOOP SHOT' כמו לאחיו ואת אותו 'STEP-BACK JUMPER'. הוא גם מקפץ ומנתר מהסקרינים שעושים לו ומוצא את האדם הפתוח כמו אחיו. אבל שימו הכל ביחד והוא שחקן שקוראים לו סת' והוא שונה מאד מאחיו.

הוא אמר למראיין מספורטסנטר: "תמיד אמרו לי שהשם שלי 'CURRY' יעזור לי בדראפט ויעזור לי למצוא קבוצה. אני מתחיל להאמין שהשם 'CURRY' הוא קללה עבורי בכל הנוגע לכדורסל. הרבה אמרו לי – ואני מאמין – שאילולא הייתי אחיו של סטפן היו בוחרים בי בדראפט. הרבה סקאוטים אמרו לי שמנכ"לים לא בחרו בי לא בגלל שאני לא מספיק טוב, אלא בגלל שאמרו שאני לא טוב כסטאף".

אני מאמין באמונה שלמה שיש צדק בדבריו.

לפני אחד ממשחקי הגמר בקליבלנד הוא אכל צהריים עם אימו ועוד כמה קרובים. צעיר בן 14 ניגש אליו ושאל אם הוא יכול לקבל חתימה כשהוא אומר, "אתה הכוכב שלי ושל כל הקבוצה שלי". סת' ענה לילד, "אני לא סטפן. אני סת', אבל אהיה שמח לחתום". הילד ענה, "או, אני מצטער. חשבתי שאתה סטפן. לא, תודה. אין צורך שתחתום".

סת' אומר שהוא לא ניפגע מדברים כאלה. הוא רגיל אליהם.

יש בהם הרבה מהמשותף אבל אופיים שונה לחלוטין. סטפן מלא חיים, מלוטש, ומבריק. סת' ביישן ונחבא אל הכלים. סטפן הוא נקודת המוקד במסיבות; סת' מעדיף לא להיות בהן.

ההשוואות בין שני האחים לא פסקו. כשבמשחקי תיכון צעקו מהיציע לסת' "לעולם לא תהיה כמו אחיך!" הוא ענה בשלשה, ואז עוד שלשה, עד ששבר את כל שיאיו של סטפן בתיכון.  סטפן תמיד דאג לומר לסת' שלדעתו הוא טוב יותר משסטפן היה בגילו. למראיין הוא אמר: "סת' יותר חזק ואתלטי ממני. הוא ניכנס לסל הרבה יותר חזק ממני. הוא חייב היה ללמוד לשחק ככה כי הוא בשנתיים וחצי צעיר ממני, ואבא אירגן לנו משחקי 5-על-5 במגרש הכדורסל שהוא בנה בחצרינו בהם סת' היה תמיד הצעיר ביותר!".

סת' טוען היום שהוא אף פעם לא היה 'BITTER' בגלל הצלחתו של סטפן, אלא רק שהצלחתו היא מקור המוטיבציה שלו. לכן גם כשסטפן בחר ללכת לאוניברסיטת דוידסון השכנה לביתם בשרלוט, ואמר לסת' שזה המקום גם עבורו, סת' החליט מיד שהוא לא רוצה שימשיכו עם ההשוואות, והוא בחר בקולג' קטן, ליברטי.

למה בחר בליברטי? בשנת הסניור שלו הוא קרע את שריר ההמסטרינג והמכללות הגדולות איבדו בו עניין. האבא דל טוען שהם איבדו עניין גם "בגלל שלדעתם סת' הוא לא סטפן, ואז הוא לא מעניין. העובדה שהוא היה האח הקטן לא הפסיקה לפגוע בו".

במשחק השלישי של סת' בליברטי הוא קלע 26 נקודות נגד וירג'ינה המצויינת. שבועיים אחרי הוא קלע 24 נגד קלמסון. מאמן קלמסון אמר שהוא "לא ראה אף שחקן קולג' שמשחרר כדור מהר כמו סת'". ליברטי הוא קולג' קטנטן המשחק בדיביזיה הראשונה של ה-BIG SOUTH, ושמו החל להתפרסם. כל משחק עשו עליו דאבל-טים, הריצו 'בוקס אנד וואן' נגדו, ושמרו FACE-GUARDING נגדו (השומר לא מסתכל על הכדור אלא מפנה גבו לכדור ושומר על סת' פנים-אל-פנים; FACE GUARDING עשו רק על פיט מרביץ' לפי מה שאני יודע!).

לסת' נישבר מהג'אנק דיפנס נגדו, והוא התקשר למייק ששבסקי ואמר שהוא רוצה לשחק בדוק.

במשחקו הראשון עבור דוק הוא קלע 18 נגד צפון קרולינה כבר בחצי, והוביל קאמבק מופלא לנצחון. מיד כתבו ב-ESPN ובשאר האתרים שהתגלה עוד גארד מצויין ל-NBA.

בשנת הג'וניור הוא חטף SHIN SPLINT בעצם הרגל התחתונה שהפך ל-STRESS FRACTURE בטיביה ובפיבולה. זוהי פציעה מאד לא סימפטית.

כל העניין בו אבד, וזה היה לפני שנת הסניור שלו. הכל קרה כשסטפן החל לכבוש לעצמו שם כגארד טוב הבא של ה-NBA.

היתה לו ברירה: ניתוח, ואז לאבד שנה, או לנסות לשחק עם הפציעה, בתנאי שששבסקי יסכים לשחררו מאימונים. הוא החליט לדחות את הניתוח.

עם הפציעה והכל הוא הוביל את דוק ל-REGIONAL FINAL של ה-NCAA, אבל הרופאים המליצו שמיד בסיום העונה יעבור ניתוח.

הניתוח בוצע באביב. חודשיים אח"כ נערך הדראפט.

איש לא רצה בו.

אביו של סת' וסוכנו אלכס סרטסיס בנו עבורו תכנית: שנתיים בליגת D, ואם בשנתיים איש לא ירצה בו – הוא עובר לשחק מעבר לים במטרה לעשות כמה שיותר כסף, ולשכוח מכוכבנות ב-NBA.

הווריורס, שהיה להם כבר את סטפן, ראו בסת' מין אוצר שיווקי. מרק ג'קסון לא החזיק ממנו, אבל בעלי הקבוצה רצו שיהיה מין קשר בין שני האחים. הם החתימו אותו לקבוצת ה-D שלהם בסנטה-קרוז.

משחק ראשון? 36 נקודות. מאחר והוא בליגת ה-D כל קבוצה יכולה לחטוף אותו. ממפיס שמעה שהוא קולע 24 נקודות למשחק, וקראה לו. סת' חשב שהוא שילם את שכר הלימוד ודרכו ל-NBA חתומה.

ואז הם שיחררו אותו ביום המשחק הראשון, אבל אמרו לו 'להישאר בסביבה' כי אולי יצטרכו אותו. זה היה כשהם חשבו על הטרייד של ג'ריד ביילס, והבטיחו לסת' חוזה של 10 ימים. הוא לקח חדר' במוטל ליד האולם וכשלא שמע מממפיס יומיים הוא צילצל, וענו לו שחלו שינויים בתכניות והם לא מעוניינים בו יותר'. אילו לא צילצל אליהם, אולי היה נישאר במוטל עד היום. ממש חרפה על ממפיס הזאת!

הוא חזר הביתה עם הרגשות רעות מאד בקשר למנהלי הקבוצות ב-NBA, והחל לחשוש שעתה גם באירופה לא ירצו אותו כי לא יידעו מי הוא ומה הוא יכול לעשות. בשעה שסטפן מרקיע שחקים, סת' יושב בבית ומנסה לשמור על כושר באימונים עצמאיים.

חודשיים אח"כ הגיע צילצול מקליבלנד. הם נתנו לו חוזה ל-10 ימים. הלבישו אותו במשחק נגד הרוקטס, וזריקתו הראשונה היתה מה-3, והסווישששש נשמע בכל האולם. שלשה נקייה וטהורה. זריקתו היחידה ב-NBA. המאמן הוציאו כעבור דקה וסיפור ה-NBA הסתיים.

הווריורס הסכימו שיחזור לסנטה קרוז ובמשחקו הראשון שם – משחק פלייאוף – הוא קלע 44 נקודות. הוא שיחק מאחור עם מיקאל ת'ומפסון, אחיו של קליי, וגם להם החלו לקרוא בסנטה קרוז "THE FLASH BROTHERS". סת' אומר: "שנאתי את זה. זה היה CORNY. אמרתי למיקאל שאפילו שמות כינוי משלנו לא מאפשרים לנו!".

בעונה שעברה הוא חתם עם המג'יק והחל לשחק עם קבוצתם ב'ארי'. זה היה הצ'אנס האחרון. אם לא יקראו לו – הוא מבקש מסוכנו שימצא לו קבוצה אירופאית. הערבים שם קרים ומשעממים וכל מה שהוא עשה היה לקנות ליג פאס ולחזות באחיו מככב ב-NBA ועושה שמות ביריביו. האב דל והאמא צהלו ושמחו על בן אחד, וסבלו קשות בגלל גורלו של הבן השני. "ניסינו לבקר גם את סת' במשחקיו אבל ב'ארי' פנסילבניה  וכל ערי השדה בסביבה הם ללא שדות תעופה, והרגשנו איום שאנחנו נראים בטיווי עם הבן האחד, ומאומה עם הבן השני", אומרת היום האם.

לזכותו הגדולה של סת' ההצלחה האדירה של סטפן לא הורידה לו את הבטחון העצמי, אלא קרה דבר מוזר ונפלא שהיה בדיוק ההיפך: "הצלחתו נתנה לי מוטיבציה גדולה. שמחתי בגללו אבל ידעתי גם ששיחקתי איתו כל ימי חיי ואני יודע שמה שהוא עושה גם אני יכול לעשות. הגעתי למסקנה שאני יכול לשחק עם הבחורים האלה ב-NBA. אם הוא יכול, גם אני יכול!"

בנסיעה אחת לווסצ'סטר לשחק נגדם (קבוצת ה-D של הניקס) מאמן 'ארי' ביל פטרסון ישב ליד סת' באוטובוס ואמר לו: "אתה לא שחקן D. אתה שחקן NBA. אתה יכול לקלוע נגד כל אחד מהם. לא איכפת לי מאחיך. חובה עלינו TO GET YOU TO THE NBA. אתה לא שייך לפה. אתה יותר מדי טוב!".

והוא המשיך: "זה מה שב-NBA רוצים לראות וזה מה שנראה להם: FLOATERS, שלשות, ולראות שאתה יכול לשמור על שחקנים בגובה 5'6. אז אתה מתאמן בפלוטרים, ואתה חופשי לזרוק שלשות כמה שאתה רוצה, ואתה שומר מהיום רק על גבוהים!".

סת' המום. פטרסון ממשיך: "GO SHOW THEM! אל תשאיר שום שאלה על הפארקט. הראה להם מי אתה באמת!"

פטרסון יצא מדעתו כשהוא שמע סקאוטינג מלחשים: "אבל הוא לא עושה את זה כמו אחיו…"; "הוא לא מכדרר ביד שמאל כמו אחיו…". יום אחד הוא לא יכול היה לסבול זאת יותר והוא פרץ לעברם: "למה שלא FUCKEN תסתכלו על סת' כעל סת' ולא תשוו אותו ל-HIS FUCKEN BROTHER?"

ערב אחד גם סת' נישבר מכל ההשוואות וצרח בחדר ההלבשה: "הלוואי ושמי היה סמית'. הם משווים אותי ל-MVP של הליגה במקום להשוות אותי לשחקנים האחרים בליגת ה-D!"

ליגת ה-D? הוא לא סתם היה הטוב ביותר בה. HE DOMINATED IT!

בחו"ל שמעו על מה שהוא עושה ב-D וההצעות החלו להגיע מיפאן, סין, וכמה קבוצות אירופאיות. סת' אמר לסוכנו לא לסכם עם אף אחת. בינתיים ב'ארי' הוא קלע 30+ שמונה פעמים; השחיל  156 שלשות ב-43 משחקים, וקלע 66.7% בכל המשחקים הצמודים. כששמרו עליו קרוב מדי הוא עבר אותם והחל להשחיל FLOATERS כאילו היה טוני פרקר. אם שמרו עליו רחוק מדי, הוא קבר שלשות בקלות מדהימה.

סטפן, שראה אותו בכמה משחקים שסת' שלח לו אמר: "הוא לא צריך להיות סטפן. הוא טוב מספיק להיות סת' וליצור את הסיפור של עצמו. ממה שאני ראיתי בקליפים, הייתי מאד רוצה אותו בווריורס!"

הזמן עמד להיגמר. אם אין חוזה NBA אז עונים לקבוצות מעבר לים.

פתאום צילצול מפיניקס. שלחו לו חוזה של 10 ימים, אבל לא נתנו לו לשחק. טענתם? "אנחנו מחפשים גארד עם יותר נסיון".. הם לא חידשו את החוזה. ואת מי החתימו במקומו? את ג'רל מקניל!

הייתי מת לראות את פניהם של המטומטמים בפיניקס כשסת' יתחיל להראות מה שיש לו, וג'רל מקניל יהיה…אין לי מושג מי הוא והיכן הוא יהיה.

באביב סת' שהה בביתו של סטפן בסן פרנציסקו, אבל טס כל יומיים לאל.איי להתאמן עם ג'והני סטפין חבר קבוצה לשעבר בליברטי שפיתח שיטת אימון חדשה HANDLE LIFE שלדעתו תעזור מאד לסת'. סת' טוען שהאימונים עם ג'והני סטפין עזרו לו מאד, "ואת התוצאות תראו כבר העונה".

אבל בינתיים היה את ליגת הקיץ לשחק. שוב, הוא לא סתם שלט. HE DOMINATED עם 24.3 נק' למשחק ב-30 דקות.

פתאום כולם מתעניינים בו. הווריורס…הפליקנס…ההורנטס…הקינגס…

"לווריורס ידעתי שאני לא הולך. לא יותר השוואות עם סטפן!". הקינגס הציעו את ההצעה הרצינית ביותר. הוא יעלה מהספסל כמחליף לראז'ון רונדו ודרן קוליסון, ואולי יחד איתם בסמול ליינאפס. סת' הוא קלע שלשות מצויין שיצליח TO SPACE THE FLOOR, דבר שלרונדו יעזור מאד. ישנה התלהבות חדשה בקינגס. פתאום שחקן שנחשב לכמעט 'שחקן זבל' מביא איתו תקוות אחרי ששיחק רק 3 דקות ב-NBA.

בקינגס מאמינים שאת סת' פיספסו והרבה בגלל ההשוואה הבלתי הגיונית לאחיו.

והאדם החשוב ביותר – המנכ"ל וולאדה דיבאץ' – הוא אחד מתומכי סת' הגדולים ביותר: אני יודע שאנשים משווים אותו לסטפן. אני לא עשיתי זאת ולא אעשה זאת. אני לא מחפש את סטפן. יש לי את סת', ו-HE IS MY GUY!"

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. גיא

    12 ספט 2015 07:59:34

    יופי של סיפור,
    יופי של פוסט.

    באמת מפתיע שב-NBA של היום, שחקן עם יד כל כך טובה מ-3 לא הצליח למצוא קבוצה מהר יותר.

    1. jojo

      12 ספט 2015 09:46:10

      +10 על הקבוצה המעניינת שנבנתה בסקרמנטו שיהיה מעניין לעקוב אחריה.
      פוסט מרגש, הלוואי וקרי הקטן יצליח (אבל ליבנו תמיד עם האח הגדול!)
      וקלמן, ראיתי את מקפל הכיסאות המשופם שצירפת, צריכה כאלו לארוחות המשפחתיות בחג.. 🙂

  3. דובי

    12 ספט 2015 08:27:47

    באמת סיפור עצוב , אבל אם תקווה.
    הכי מרגיז זה שלא מתייחסים אליך לפי מה שאתה אלא בהשוואה למישהו אחר.

    יש פה מישהו שיש לו דיבור עם כספי שידבר איתו שיארגן חתימה של סטפן?

    1. זיו

      12 ספט 2015 20:49:40

      צר לי דובי,
      אבל מאז שכספי נהיה חלק מצוות ההוואי של ה"פילנטרופ ":שלדון אדלסון, הדיבור הישיר שלי ושלו הלך לאיבוד…..

  4. יניב

    12 ספט 2015 09:19:20

    תרשו לי לצנן את ההתלהבות אבל להרגשתי בעיקר בגלל שהוא קארי הוא מקבל בכלל צאנס. לא חסר שחקנים כאלה כמו למשל גייסי קארול מאריאל מדריד. אין לו את המימדים של שחקן בNBA ואם לא היו רואים מה אחיו עשה ואם שם משפחתו היה אחר ככמו שהוא רוצה הוא אפילו לא היה מקבל הזדמנות

  6. זיו

    12 ספט 2015 10:02:51

    לצערי אני מסכים עם יניב ולא משוכנע לגביו בנבא.
    ראיתי אותו בליגת הקיץ.
    הוא מזכיר לי קצת גייסי קרול או גיימר פרדט.
    שחקן נמוך וסקורר נהדר שהוא מוביל כדור סביר ושומר בין כככה כככה לחלש בעיקר בשל נחיתות גופנית.
    אם ישמור טוב יש מצב שיהיה שחקן משלים ויוסיף לסקרמנטו השנה.
    למרות הדברים שאמרתי אני חושב שהוא יותר מתאים מריי מקהלום לקבוצה החדשה ואני שמח שהוא מקבל צאנס ומקווה שמנחם צודק ואני ויניב טועים.

  7. אפלטון

    12 ספט 2015 10:14:19

    כיף של כתבה לשבת בבוקר.
    באסה עליו אבל קצת נשמע לי כמו 'אוי אוי אוי'.
    ביחס לסיפורים הקשים של שחקנים שהתקווה היחידה שלהם להיחלץ מהחרא של החיים זה חוזה כדורסל, ועם כל הכבוד הבעיה היחידה שלו זה 'אל תשוו אותי לאח שלי'. הרי אם לא היה 'אח של' ספורט אילוסטרייטד היו מקדישים לו מילה אחת לרפואה? בטח שלא כתבה שלמה.
    אם יקלע שלשות ביציבות כספוט אפ שוטר יש לו סיכוי להישאר בליגה. אם הוא צריך את הכדור ביד כדי להתחמם, שיבוא לאירופה. ישלמו לו פה מספיק כסף והצל של אח שלו יהיה קטן יותר.

    1. למר מנחם היקר

      12 ספט 2015 12:15:44

      אני מסכים איתך לגמרי הסיפור שלו משש לא עצוב כמו הסיפורים של לברון,דוראנט,הארדן… וחלק נכבד משחקני הnba בעברו או בהווה. הוא נולד עם כפית של כסף ביד (כמובן שגם מגרש כדורסל פרטי בתוך הבית).
      לברון ודוראנט לעומת גודלו על ידי אם חד הורית גורשו ממקום למקום, לברון סיפר איך הוא היה נזכר שהיה פותח את המקרר והוא היה ריק, או איך שאמא שלו הייתה מעירה אותו בלילה ואומרת לו המסע חייב להמשיך (גורשו מהדירה), אותו דבר לגבי דוראנט. צריך לקחת את כל הסיפור בפרופורציה.

    2. bobby

      12 ספט 2015 12:36:01

      זאת בדיוק השאלה – אם לא היה אחיו של סטף.. אבל! אולי אם לא היה ״אח של״, באמת היו חוסכים את ההשוואות הבלתי נפסקות, מודדים אותו לפי איך שהוא באמת, ודווקא הוא היה מוצא את עצמו כרול פלייר בקבוצה כלשהי, עם חוזה מובטח..
      השנה, בהנחה שאכן יקבל פה ושם דקות מהקינגס, נוכל לדעת האם באמת מדובר על שחקן שפשוט לא טוב מספיק, או שמא אכן מדובר בשחקן לא רע, שההשוואות לאחיו עשו לו עוול, ועם שם משפחה שונה, אולי זו כבר הייתה עונתו השלישית בליגה כשחקן מן המניין.

  9. אחד שמבין

    12 ספט 2015 10:24:05

    יניב גייסי קארול לא קולע 24 נקודות בממוצע בליגת קיץ.
    יותר משחקנים כקייל אנדרסון טי גי וורן וארון גורדון

    1. יניב

      12 ספט 2015 10:42:55

      אני לא בטוח שאם קארול היה משחק בליגת הקיץ הוא לא היה מעמיד גם כן ממוצע כזה. נחיה ונראה דרך אגב אולי הוא כן יצליח אני לא שולל אבל אני כן אומר שבזכות השם משפחה הוא מקבל בכלל צאנס

      1. john

        12 ספט 2015 15:42:56

        כל שחקן חמישיה בטופ של היורוליג יכול להיות שחקן 11-15 בליגה. כוכבים הגדולים מקבלים כסף טוב יותר באירופה + זמן משחק + מעמד. ליאור אליהו או סאני ווימס לא יותר טובים מהזבל שמחמם את הספסל של פילי? אם ברניאני הוא קלע דאבל פיגירס בניקס האם אין לג׳נטילה מקום בספסל כלשהו? קחו את חוזה קלדרון ופבלו פריגיוני המזדקנים. הייתם בונים סביבם קבוצת יורוליג? בnba הם מתחזקים אחלה קריירה

        לעניין סטף. לא זוכר שחקן שהפגין רמה כמו שלו בליגת הקיץ מבלי להיות אתלט על שלא קיבל שום חוזה.

  10. זיו

    12 ספט 2015 10:54:04

    וגוש סלבי הכוכב העולה של בני הרצליה[אופס כבר לא..] היה לפני שלוש שנים מצטיין ליגת הקיץ ביחד עם לילארד. איפה לילארד ואיפה סלבי.
    הצטיינות בליגת הקיץ נחמדה אבל היא לא אומרת המון על הקרירה כמקצוען.
    ניו אורלינס בסאמר ליג עם קרי הייתה טובה והגיעה עד לגמר , קרי היה הסקורר אבל זו הייתה קבוצה העם הגנה.
    לדעתי אם תשים את השמות שציינת- שכולם הצטיינו בליגת הקיץ השנה על אותו הקו – הפוטנציאל/אפ סייד הוא אחר לגמרא.

    לדעתי גורדון הוא היחיד עם פוטנציאל של כוכב אמיתי בנבא.
    טיי גיי וורן סקורר מוביל בקבוצות שלא יגיעו רחוק או שחקן מחמישיה בקבוצה טובה.
    קייל אנדרסון שחקן חמישיה בקבוצה מתואמת הייטב כמו סאן אנטוניו.[מה לעשות שהיאטיות בעוכריו]

    ואילו סט קרי בגלל הנחיתות הגופנית- בנבא יהיה לו הרבה יותר קשה בעיקר בהגנה. מכוון שהוא לא מוביל כדור נהדר וראית המשחק שלו סבירה הפוטנציאל שלו הוא לשחקן משלים אולי רכז משלים בחמישיה.

    1. john

      12 ספט 2015 15:50:10

      ההגנה שלו ממש לא הייתה גרועה. ג׳וש סלבי יכל להיות ב nba על חוזה מקס על בסיס פוטנציאל. שחקנים שהוא קרקס מהתיכון אוכלים אותו לארוחת בוקר. ג׳וש שחקן עם מוסר עבודה ירוד שהכדורסל בא לו טבעי (בעיקר כדורסל רחוב). הוא בעל איי קיו כמו של ברנדן ג׳נינגס שבכיף יכל להגיע לאותו גורל אם לא היה לו מעט מזל. הוא קיבל צ׳נסים בnba אבל לא הראה שום רצון או יכולת לרכז. הוא ההפך הגמור של קארי שבמסע תמידי להשתפר.

      1. למר מנחם היקר

        12 ספט 2015 17:25:10

        הקליעה של סת לא משתווה לקליעה של אחיו סטף וגם לא של דל.
        ההבדל בין סת לסטף הוא תהומי. לגבי גנים משובחים גם לו וגם לאחיו אין גנים משובחים,חוץ מהזריקה יש הבדלים עצומים בין שניהם,כדרור,זריזות,שליטה בכדור ראיית משחק, סת קארי היה נחשב לשחקן של טריק בודד (אחרי קשת השלוש),אני לא מדבק בכלל על התנועה הבלתי פוסקת ואל הקלילולות של סטף לעומת סת. בדראפט של 2013 (למרות דראפט חלד באופן יוצא דופן),הציגו אותו לא רק כ1.88 אלא בלי כלים אתלטים או התקפיים לחפות אליהם.הוא לא מספיק מהיר (גארדים זריזים כדוגמת ווסטברוק וסטף יהפכו אותו למסננת),מגן לא מספיק טוב,מתקשה ליצור לעצמו נקודות מכדרור,ובטח שלא מחדירה.
        בטח שהשם קארי השפיע עליו לרעה וגם לא השוואות לאחיו (הרבה לא זוכרים את דל קארי אבל שסטף היה בן שש היו עליו סיפורים על הילד שלא מסוגל להחטיא).זה שחקן שיכול להיות שחקן מחליף בnba, אבל לא יותר מזה. הסיפור המעניין ביותר הוא מה שקרה בליגת הקיץ, הקליעה מרחוק שלא הייתה גרועה 26 אחוז,אבל פתאם גילו שהוא יודע לחדור לסיים לא רע ליד הטבעת והיה לאחד ממצטייני הטורניר. סוף סוף התחילו להסתכל על סת לא רק כצלף אלא כשחקן שלם. הסיפור שלו באמת יפה אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה הוא נולד עם כפית זהב בפה, והכדורסל לא הציל לו את החיים,בניגוד לשחקנים אחרים (לברון דוראנט….).

  11. אחד שמבין

    12 ספט 2015 12:03:17

    ההשוואה הייתה בין סת קרי לגייסי קארול. קארול לא מסוגל לקלוע מעבר ל 15 נק משום שקליעותיו באות רק מזריקות שלוש ואין לו שום כלי התקפי נוסף.
    קרי מביא מספר כלים.
    אה וקארול לא מוסגל לשמור גם אם חייו תלויים בכך.

  12. למר מנחם היקר

    12 ספט 2015 12:07:40

    מנחם הקליעה של סת לא משתווה לקליעה של אחיו סטף וגם לא של דל.
    ההבדל בין סת לסטף הוא תהומי. לגבי גנים משובחים גם לו וגם לאחיו אין גנים משובחים,חוץ מהזריקה יש הבדלים עצומים בין שניהם,כדרור,זריזות,שליטה בכדור ראיית משחק, סת קארי היה נחשב לשחקן של טריק בודד (אחרי קשת השלוש),אני לא מדבק בכלל על התנועה הבלתי פוסקת ואל הקלילולות של סטף לעומת סת. בדראפט של 2013 (למרות דראפט חושב באופן יוצא דופן),הציגו אותו לא רק כ1.88 אלא בלי כלים אתלטים או התקפיים לחפות אליהם.הוא לא מספיק מהיר (גארדים זריזים כדוגמת ווסטברוק וסטף יהפכו אותו למסננת),מגן לא מספיק טוב,מתקשה ליצור לעצמו נקודות מכדרור,ובטח שלא מחדירה.
    בטח שהשם קארי השפיע עליו לרעה וגם לא השוואות לאחיו (הרבה לא זוכרים את דל קארי אבל שסטף היה בן שש היו עליו סיפורים על הילד שלא מסוגל להחטיא).זה שחקן שיכול להיות שחקן מחליף בnba, אבל לא יותר מזה. הסיפור המעניין ביותר הוא מה שקרה בליגת הקיץ, הקליעה מרחוק שלא הייתה גרועה 26 אחוז,אבל פתאם גילו שהוא יודע לחדור לסיים לא רע ליד הטבעת והיה לאחד ממצטייני הטורניר. סוף סוף התחילו להסתכל על סת לא רק כצלף אלא כשחקן שלם.

  13. Mbk

    12 ספט 2015 12:22:56

    דווקא הגריזליס שאין להם מי שיכול לשים שלשות על הלוח לא השתמשו בו ?
    כל הכבוד לדיבאץ שמאמין בו , אני עדין חושב שהוא הרבה יותר מתאים לאירופה
    נקווה שיתן עונה טובה ולגיטימית

  14. אנונימי בפיתה

    12 ספט 2015 12:51:59

    מרגש
    סתם לא, עוד סיפור קשקוש אמריקאי.. יש כמהו מאות בעולם ואם הוא לא היה אח של בן של לא היו רושמים עליו מילה…

  19. זיו

    12 ספט 2015 16:40:05

    אני שמח שאתה מאמין בו וגם אחרים פה ומקווה שאני טועה.

    ואכן הכניסה לסל זה אספקט שהוא מאד שיפר והיווה את מקור הכח שלו בליגת הקיץ. השאלה אם הוא יוכל לעשות אותו דבר מול גבוהים וחוסמים של הנבא?!

    1. Smiley

      12 ספט 2015 19:06:41

      בגלל שאתה אוהד סקרמנטו אזכיר לך שגם ריי מקולום (שכנראה יוציא מעצמו יותר בספרס השנה) היה מצטיין ליגת הקיץ והוא לא כל כך קיבל הזדמנויות.
      ככה שכמו שאמרו פה לפני לאורך הרבה פוסטים שגם ליגת הקיץ היא לא כל כך מדד.

      1. זיו

        13 ספט 2015 08:10:10

        לריי מקהלום קליעה ו חלשה ולכן ברגע שרונדו יצטרף סת קרי יותר מתאים.
        מצד שני מקהלום מוביל כדור טוב , הוא גדול יותר חזק יותר וההגנה שלו לא רעה והחדירה שלו היא מוכחת ברמת הנבא.
        ראיית המשחק שלו היא לא של רכז- מוגבלת ולא יצירתית וקבלת ההחלטות שלו גם לא מדהימה. בקבוצה כמו הספרס יוכלו לשפר לו גם את קבלת ההחלטות וגם לשלב אותו בשיטה.

        לגבי סת אני רואה אותו פחות כרכז ויותר כשתיים בליין אפים יצירתיים או/ו כשכלום לא הולך- הוא ורונדו והוא וקוליסון יכולים להתאים

  21. רועי ויינברג

    12 ספט 2015 18:18:02

    לצד רונדו, קאזינס וגיי הוא יהיה פנוי לקבל כדורים ולקאץ'-אנד-שוטים יעילים, והוא יכול להיות שחקן שיתן פתאום 15 נקודות במשחק בנבא.

    אם הוא ישאר יציב הוא יכול להיות אחד מהפתעות העונה, אבל הוא צריך לחזק את ההגנה שלו בשביל להפוך לשחקן חמישייה/שחקן שישי של ממש.

  22. Smiley

    12 ספט 2015 18:45:02

    יכול להיות שסוף סוף קיבל את ההזדמנות. אבל לא כל עילוי ב-D-league מתאים ל-nba. כידוע ההגנות שם חלשות וכולם מעדיפים לשחק בלאגן עם יכולת אישית.
    כנראה שההגנה ועצם העובדה שהוא טווינר מפריעים לו, אבל הוא יקבל השנה הזדמנות להוכיח זאת.
    שחקן שהוא קלאסי לאירופה, כדוגמת אלן ריי, איי ג'יי סלוטר ואיברהים ג'אבר (שהחליט שהוא מטיף משום מה)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט