מאנדיי נייט פוטבול (11) / גיא רוזן

ימים אחרונים לפני תחילת עונת ה-NFL, וזה הזמן לפוסט סיקור מקדים אחרון לפני שאני עובר לשלב בו אני מוכיח עד כמה אני "שלול הבנה" בדרך לקביעת שיא שלילי באחוזי הצלחה בניחוש המנצחות במשחקי הפוטבול בעונה הרגילה.

AFC NORTH

סינסנטי בנגלס.
הבנגלס הם אחת מ-4 קבוצות להגיע לפלייאוף בכל אחת מ-4 השנים האחרונות.
היא גם הקבוצה הראשונה להפסיד 4 משחקי סיבוב ראשון רצופים.
הקבוצה עבדה בקיץ על חיזוק קו ההגנה, אבל הסיבה שהקבוצה עפה מהפלייאוף שנה אחר שנה היא הקווטרבאק הג'ינג'י – אנדי דלתון.
לי יש את התחושה, שלא רחוק הרגע שהקווטרבאק הרוקי AJ מקרון יתפוס את תפקיד הקווטרבאק הפותח. מקרון מגיע מאלאבמה, תוכנית פוטבול המכללות הכי מצליחה בעשור האחרון. ושם הוא למד א. תרבות של נצחונות ב. הוא התאמן על בסיס קבוע מול ההגנה הכי מפחידה במכללות.
במשחקי קדם העונה הוא נראה מצויין (למעשה – הרבה יותר טוב מדלתון)
כך שאני לא אופתע אם אחרי משחק הנפל הראשון של דלתון, יגיע זמנו של מקרון.
תחזית:
מאזן 10 – 6 ומאבק על ראשות הבית או מקום בוויילד קארד.

בולטימור רייבנס.
השינויים באחת מהקבוצות היציבות בליגה (עונה שמינית של ג'ון הארבאו כמאמן ראשי) היו בעמדת מאמן ההתקפה. גארי קוביאק עזב לדנבר, ובמקומו הגיע המאמן הראשי לשעבר של השיקאגו ברס – מארק טרסטמן.
זה אומר שכנראה הקבוצה תתחיל להסתמך יותר על הקווטרבאק ג'ו פלקו והתקפת המסירה מאשר על ההתקפה עתירת הריצה של קוביאק.
עזיבתו של הרסיבר הוותיק טורי סמית' כנראה לא תורגש לאור היכולת שמציג בינתיים הרסיבר הרוקי פרימן.
תחזית לעונה הקרובה:
מאזן 10 – 6 ומאבק על מקום ראשות הבית או על מקום בוויילד קארד.

פיטסבורג סטילרס.
אחת מהקבוצות החזקות ב-NFL בעשור האחרון (2 זכיות מתוך 3 הופעות בסופרבול ב-10 השנים האחרונות, כאשר היא מתמודדת באחד הבתים החזקים ב-NFL) הזדקנה.
אחד מסמלי המועדון, טרוי פולמאלו פרש אחרי 12 עונות במועדון (כל הקריירה שלו ב-NFL) שכללו זכייה בתואר שחקן ההגנה של השנה ב-2010 ו-8 הופעות בפרו-בול.
על מנת להצעיר את ההגנה המזדקנת, הקבוצה ניצלה 6 מ-8 בחירות דראפט השנה לבחירה בשחקני הגנה (ואם יש משהו שטומלין, מאמן הקבוצה ב-8 השנים האחרונות, יודע לעשות זה לבחור שחקני הגנה), אבל תהליך שכזה לוקח זמן. כך שבשונה ממה שהסטילרס הרגילו את עולם הפוטבול, הקבוצה שלה לעונה הקרובה תשען על ההתקפה ולא על ההגנה.
תחזית:
למרות ההגנה שנחלשה משמעותית, ולוח משחקים מהקשים ב-NFL,
ההתקפה שכוללת את הקווטרבאק רות'ליסברגר, הראנינג באק לאבון בל, והרסיבר אנטוניו בראון
(אולי ההתקפה החזקה בליגה) תצליח להוביל את הקבוצה למאזן 10 – 6 ולמאבק על ראשות הבית או על מקום בוויילד קארד.

קליבלנד בראונס.
מה עוד יש לומר על הקבוצה שמאז ש-"חזרה לחיים" ב-99', יש לה הופעה בודדת בפלייאוף (2002),
קבוצה ששנה שעברה החמיצה את הפלייאוף למרות שפתחה את העונה במאזן 7 – 4 (ואז סיימה את העונה עם 5 הפסדים רצופים)?
שגם השנה הם לא יגיעו לפלייאוף.
תחזית:
מאזן 5 – 11, ועונה נוספת של החמצה.

AFC SOUTH

אינדיאנפוליס קולטס.
באינדיאנפוליס החליטו שזה הזמן לנצל את חוזה הרוקי של אנדרו לאק (ואת המקום שהוא משאיר מתחת לתקרת השכר),
והשנה הקולטס היו פעילים בשוק השחקנים החופשיים.
ההגעה של הראנינג באק פרנק גור תאפשר לאנדרו לאק לראשונה לשחק בהתקפה עם משחק ריצה אפקטיבי,
והרסיבר אנדרה ג'ונסון מיוסטון (HOF לעתיד) יוסיף נסיון ומטרה איכותית נוספת לאנדרו לאק.
סימן השאלה היחיד לגבי העונה הקרובה הוא האם זה מספיק בשביל לעבור את הפטריוטס (אחרי שהפסידו להם בשנתיים האחרונות)?
תחזית:
מאזן 12 – 4 ומקום ראשון בבית.

יוסטון טקסנס.
הקבוצה המשתפרת של העונה שעברה (ממאזן 2 – 14 למאזן 9 – 7) שבשורותיה כיכב ג'יי ג'יי וואט, שחקן ההגנה של העונה, תמשיך השנה במגמת השתפרת.
ההגנה מקבלת את הליינבקר קלאוני בחזרה מפציעה (נבחר ראשון בדראפט של לפני שנתיים),
והתוספות של וילפורק המנוסה מהפטריוטס למרכז קו ההגנה, ושל ראחים מור, הסייפטי הנהדר מהברונקוס לסקנדרי,
יהפכו את ההגנה של יוסטון מ-"טובה מאוד" ל-"מצויינת".
השאלה שנשאלת היא האם בריאן הוייר, שנבעט מהבראונס, יצליח להביא לתפוקה סבירה בעמדת הקווטרבאק?
אם התשובה היא "כן" אפילו חלקית, אז –
התחזית:
מאזן 10 – 6 ומאבק על מקום בוויילד קארד.

טנסי טיטאנס.
אין שום דבר חיובי לכתוב על הקבוצה שסיימה את העונה שעברה עם 2 נצחונות.
מרכוס מריוטה הקווטרבאק הרוקי בדרך לחוות חבלי לידה קשים במיוחד.
התחזית: מאזן 3 – 13 שבעיקר נותן סיכוי ליוסטון להגיע לפלייאוף.

ג'קסונוויל ג'גוארס.
אם חשבתם שמצבם של הטיטנים מנאשוויל גרוע, אז תדעו שתמיד יכול להיות יותר גרוע –
היגוארים מפלורידה, לא רק שהם גרועים, הבחירה הראשונה שלהם בדראפט כבר הספיק לקרוע את ה-ACL ולסיים את העונה עןד לפני שהתחילה. על זה נאמר "חוסר המזל הולך עם הגרועים…"
תחזית:
מאזן 2 – 14, ומברק תודה מיוסטון.

NFC NORTH

גרין ביי פאקרס.
הפאקרס היו מרחק נגיעה מהסופרבול, אבל שמרנות יתר של מאמנם עצר אותם.
השנה שוב הם מעומדים להגיע לאותו מקום.
כל עוד ארון רודג'רס, הקווטרבאק מס' 1 בליגה, בריא (וכמו שראינו שנה שעברה – גם כשהוא לא בריא) הם אחת הקבוצות הבייתיות והחזקות ב-NFL.
התחזית:
מאזן 13 – 3, ראשות הבית, ועונה 7 ברציפות בפלייאוף.

דטרויט ליונס.
מת'יו סטאפורד מוסר למגאטרון (קלווין ג'ונסון) ולגולדן טייט כבר כמה שנים טובות.
מה שהפך את העונה שעברה לעונה המוצלחת ביותר מזה שנים הייתה ההגנה.
כאן עולה השאלה:
האם העזיבה של סו (נבחר ע"י השחקנים כשחקן המפחיד בליגה) ושל פיירלי
תפרק את אחת ההגנות החזקות ב-NFL, ותחזיר לדטרויט את מימד הלוזריות הכל כך מוכר?
(במקומם הצטרף נגטה. שהוא לא שחקן רע, אבל הוא לא סו)
התשובה היא כן.
התחזית:
מאזן 8 – 8, שוב מחוץ לפלייאוף.

מינסוטה ויקינגס.
הקבוצה שחסרה ברוב העונה שעברה את אדריאן פטרסון, הראנינג באק האגדי (ה-MVP של 2012)
הצליחה בלעדיו להגיע למאזן מכובד של 9 – 7.
ניתן לחשוב שיחד איתו הם ישתפרו.
הבעיה היא שלראנינג באקס תאריך תפוגה שמגיע בהפתעה. שחקן ששנה אחת היה מדהים, פתאום סובל מהתרסקות ביכולת.
אני מהמר שזו תחילת סוף הקריירה של פטרסון, ושמינסוטה תיקח צעד אחורנית.
התחזית:
מאזן 8 – 8, והרבה מקום עתידי מתחת לתקרת השכר אחרי שהחוזה של פטרסון יסתיים.

שיקאגו ברס.
יש בעיות שיש להן פתרון (להחליף מאמן לדוגמה. שזה בדיוק מה ששיקאגו עשו)
ויש בעיות שאין להן פתרון. כמו החוזה של ג'יי קאטלר. הרבה שנים, הרבה דולארים,
הרבה כאב לב לאוהדים…
פוקס, המאמן החדש שהגיע מדנבר יצליח לייצב את ההגנה. אבל הוא לא קוסם,
ובעתיד של הברס צפויים הרבה פיק סיקס, ו-
התחזית:
מאזן 7 – 9 שהוא שיפור, אבל לא מספיק שיפור.

NFC SOUTH

אטלנטה פלקונס.
לקבוצה הייתה בעונה שעברה את ההגנה הגרועה בליגה,
אז הם הביאו לעמדת המאמן את דן קווין שהיה מאמן ההגנה של ההגנה הטובה בליגה (סיאטל סיהוקס)
בסיס התקפי טוב יש לקבוצה: מאט ראיין הוא קווטרבאק טוב מאוד, והרסיברים חוליו ג'ונס ורודי ווייט משלימים התקפה מצויינת.
למזלם של אוהדי אטלנטה, בשנתיים האחרונות הספיק מאזן שלילי בשביל לזכות בראשות הבית, ולזכות במקום בפלייאוף.
התחזית:
מאזן 9 – 7 ומקום ראשון בבית.

קרולינה פנתרס.
קרולינה – כמו פרסומת לחלונות. הם "בסדר". הקווטרבאק (קאם ניוטון) "בסדר",
ההתקפה "בסדר"
(מקום 16 בליגה בנק' למשחק. מקום 19 ביארדים)
ההגנה "בסדר" (המספרים של ההגנה קצת מנופחים לאור העובדה ש-6 ממשחקי הקבוצה היו נגד שאר קבוצות הבית. כולן עם מאזן שלילי…)
התחזית:
מאזן 7 – 9, לא "בסדר"…

ניו אורלינס סיינטס.
מאז האליפות ופרשת ה-"באונטי-גייט" הסיינטס לא הצליחו למצוא את עצמם.
ועכשיו, ללא ג'ימי גראהם, העתיד נראה אפור במיוחד. דרו בריס, אחד הקווטרבאקים המצטיינים בליגה, מראה סימני ירידה ביכולת בשנתיים האחרונות.
עכשיו כשהמטרה האהובה עליו למסירה כבר לא בקבוצה,
אני צופה המשך התדרדרות ביכולת.
התחזית:
מאזן 6 – 10 שבעקבותיו אולי תתחיל בנייה מחדש.

טמפה ביי באקנירס.
ע"ע טנסי. רק עם ווינסטון כקווטרבאק הרוקי.
(בעצם לא בדיוק אותו הדבר. לטמפה ביי לוח משחקים מאוד קל, וווינסטון לא צריך לפגוש את ג'יי ג'יי וואט אפילו פעם אחת. בניגוד לפעמיים של מריוטה)
התחזית:
4 – 12.

NFC WEST

סיאטל סיהוקס.
ההגנה הטובה בליגה. אולי אחת הטובות בעשור האחרון.
התקפה מאוזנת שמונהגת ע"י קווטרבאק אנדרייטד שמקבל שכר רוקי, עם ראנינג באק אדיר (מרשון "החיה" לינץ') ועכשיו גם עם שחקן מטרה להתקפת המסירה בדמותו של הטייט אנד המוכשר ג'ימי גראהם.
אם סיאטל יצליחו לממש את הפוטנציאל שגלום בשילוב בין גראהם וווילסון, אז הקבוצה תהפוך למפלצת שכל דבר חוץ מזכייה בסופרבול יהיה כשלון עבורה.
אבל אם גראהם לא יצליח למצוא את מקומו, וחולשתו הידועה בחסימות תפגע במשחק הריצה –
סיאטל עלולים להצטער על הטרייד עבורו.
התחזית:
מאזן 13 – 3 וראשות הבית.

אריזונה קארדינלס.
שנה שעברה הכל הלך לקארדינלס. לקבוצה היה מאזן של 7 – 1, כאשר ההגנה שלהם שיחקה מדהים, וההתקפה תחת הנהגתו של קרסון פאלמר נתנה תוצרת שהספיקה בשביל לממש את היתרון שההגנה הרוויחה עבור הקבוצה.
אבל אז, במשחק (הניצחון) התשיעי של העונה בסיינט לואיס, קרסון נפצע וגמר את העונה.
אחרי הפציעה של פאלמר, הקארדינלס התקשו בהתקפה, והקבוצה הפסידה 4 מ-6 המשחקים האחרונים של העונה,
והודחו ע"י קרולינה בסיבוב הראשון של הפלייאוף.
השנה 2 דברים עומדים לזכות הקבוצה:
הראשון הוא שפאלמר שוב בריא.
השני, והחשוב יותר, הוא שארינס, המאמן של הקבוצה (לדעתי המאמן מספר 1 בליגה)
ממשיך עם הקבוצה גם השנה. ויחד איתו, הכל יכול להיות.
התחזית:
מאזן 12 – 4, מקום שני בבית ומקום בסיבוב הוויילד קארד.

סיינט לואיס ראמס.
בקבוצה החליטו לשנות כיוון, ושלחו את סם ברדפורד בטרייד לפילדלפיה תמורת ניק פולס.
אבל לא פולס הוא הסיפור האמיתי בסיינט לואיס בעונה הקרובה –
סימן השאלה הגדול הוא לגבי עתיד הקבוצה בעיר לאור השמועות על מעבר הקבוצה ללוס אנג'לס.
סביר להניח שההגנה תמשיך להיות טובה, ושפולס יתאים לווסט קוסט אופנס שפישר, מאמן הקבוצה, אוהב להריץ.
אבל הנוכחות בבית הקשה בליגה לצד הסחות הדעת בגלל מעבר צפוי משמעותם:
התחזית:
מאזן 8 – 8 ומעבר ללוס אנג'לס.

סן פרנסיסקו פורטיניינרס.
איך נפלו גיבורים.
לא לפני הרבה זמן הגיע לקבוצה ג'ים הרבואו, המאמן המוצלח מסטנפורד.
הניינרס, אחרי שנים של בינוניות, הפכו שוב לכוח משמעותי ב-NFL.
ואז הגיע העונה האחרונה והכל התפרק.
הרבואו עזב/הועזב,
פרנק גור, הראנינג באק עם הכי הרבה יארדים בתולדות הקבוצה, עזב לקולטס,
פטריק וויליס וכריס בורלנד, הליינבקרים שהיו עמוד השדרה של הקבוצה, פרשו,
ובסוף, אלדון סמית', הליינבקר המוכשר והבעייתי, נזרק מהקבוצה אחרי שנעצר בעוון תאונת פגע וברח תחת השפעת אלכוהול.
לצערם של אוהדי הניינרס, הקבוצה עוברת למצב בנייה מחדש,
והתחזית: מאזן 5 – 11, וחזרה לבינוניות של הימים שלפני הגעת ג'ים הרבואו.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. תודה גיא, אתה עושה עבודה מדהימה עם הפוטבול.. בקשה קטנה אם אפשר לפני המשחקים תמליץ על המשחק הכי שווה במחזור המשחקים שנדע מה לראות

    1. מיום חמישי הקרוב אני עובר למתכונת של סיקור מקדים לפני כל מחזור, כולל המלצות צפייה (סובייקטיביות במיוחד) וניחושים לא מושכלים שגובלים ברפיון הבנה של זהות המנצחות במשחקי המחזור
      (כמובן שכולם מוזמנים לנחש בתגובות ולהוכיח שכותב הטור באמת לא מבין כלום…)

  2. זה מרגיש לי איכשהו שנתת ליותר מדי קבוצות מאזן חיובי. בסופו של דבר זה משחק סכום אפס. חוץ מזה קברת כל כך הרבה הפסדים בבתי הדרום כשלדעתי הם מצטלבים אחד עם השני מה שאולי ימנע את הביזיון ההדדי של העונה שעברה.
    לגבי סינסינטי – עם החוזה שיש לדלטון לא נראה לי שכל כך מהר יספסלו אותו. מה גם שלא הייתי בונה על מקארון יותר מדי. להיות ק"ב מצליח בקולג' חזק יכול להיות מדד מאד מטעה. קח את קולט מקוי לדוגמא או אפילו סאם בראדפורד.

    1. יכול להיות. אולי בעצם סביר להניח (עודף פרגון…)
      אתה צודק בקשר לקווטרבאקים מתוכניות גדולות, ומשחקי קדם עונה שווים כקליפת השום, אבל מה שראיתי ממנו בקדם העונה + קור הרוח שגילה בסוף עונה שעברה באלאבמה (ולא דרך הרגליים – דרך משחק קלאסי מהכיס) גורמים לי לחשוב שיש סיכוי שיש לו את זה.
      ויש לי תחושה שברדפורד עוד יפתיע אותך השנה.

      1. אתה ממש לא תרד לדרגת שלוש הבנה. היוםי בפוטבול בניגוד לכדורסל שבו יש הרבה יותר הפתעות,קשה מאוד עד בלתי אפשרי לדעת איך יגמר המשחק (אפשר להסיק לפי המאזן אבל שוב עדיין יש הרבה הפתעות כיוון שזה משחק קבוצתי),הכדורסל בשנים האחרונות הפך למשחק אינדיבידואלי.

  3. פריוויו מצויין.
    אני לא אוהד את אינדינאפוליס, אבל יש לי רושם שזאת השנה שלהם.
    הפתעת העונה? פילדלפיה איגלס (וטוב שאמרו שלום לטיבו. פוטבול מקצןעני זו לא משרה עבורו מלבד אולי אנלייזר). הם הפתעת העונה שלי.
    הפטריוטס והפקרס ימשיכו להיות שם עד השלבים המאוחרים כשלבריידי יש אינסנטיב מיוחד להכניס לגודל.

    דברים כל כך מעניינים: איזה אדריאן פטרסון נראה? מה יעשה אדי לייסי? ג'מל צ'ארלס?

    והקוורטרבקים?
    אנדרו לאק? ארון רוג'רס? תום בריידי עדיין יכול? ומה עם בן רות'ליסברגר עם הברכיים הדפוקות? כבר במשחק הראשון יש לנו ניו אינגלנד נגד פיטסבורג!
    I CANNOT WAIT!

  4. גיא, מי כמוני יודע כמה זמן לוקח לעשות חתיכת פריוויו כזאת, שיכולה להופיע בכל עתון אמריקאי של תחילת העומ=נה!
    תודה על ההשקעה

  5. כל הכבוד גיא, שאתה מרים את דגל הפוטבול באתר!

    הערות: חשוב לציין בהקשר של גרין ביי את הפציעה של ג'ורדי נלסון. רוג'רס אמנם אדיר, אבל נלסון הוא אבידה קשה.

    אם אני לא טועה,אומרים את השם "הלוטי נאטה" – the g is silent.

    ההגנה של קרוליינה לדעתי יותר מבסדר. יש לה כוכב בדמות לוק קיכלי, והשאלה היא האם שאר ההגנה מצליחה להתייצב. לפני שנתיים הם היו מעולים.

    ניק פולס אמור להתאים לווסט קוסט אופנס? נראה לי תמוה בהתחשב בכך שעיקר כוחו באיגלס היה ביד הנפץ בזריקות לרחוק

  6. מל יכול להיות שאתה מתעלם לחלוטין ממאנינג הבכור והברונקוס של אלוויי? הם אמנם במערב, איפה שהלייקרס, אבל קצת כבוד לזקנים (אחרי הכל גם אתה כבר לא כל כך צעיר…)
    או שאולי תייסד קבוצה חדשה – ללפמ – הליגה להשמצת פייטון מאננינג

  7. השמועות מיוסטון אומרות שפוסטר יחזור לשחק בתוך פחות מחודש
    (היה חשש אחרי הניתוח שהוא עבר שהוא לא ישחק העונה כלל)
    יחד עם פוסטר, יוסטון היא הסוס השחור שלי ב-AFC.

  8. גיא, שוב תודה רבה על העבודה המדהימה שאתה עושה בהעברת חיידק הפוטבול לאוכלוסייה היושבת בציון, אני מאוד נהנה מכתיבתך.
    לצערי הרב לאחר 10 שנים של מעקב אחרי הליגה, השנה לא אוכל לצפות עקב עבודה באפריקה.. בכל אופן אשמח לעקוב אחריי הסיקורים הנפלאים שלך יחד עם התגובות המחכימות עד מאוד (בייחוד של עידו גלירי ). בקיצור יישר כוח אדיר ותמשיכו בעבודה המעולה שאתם עושים

    1. איפה באפריקה?
      אני יודע שבקרן אפריקה (אתיופיה, אריתראה, ג'יבוטי) האינטרנט זורם כמו הירדן הדרומי באוגוסט.

      בכל מקרה, תודה.אני אשתדל לא לפספס שום מחזור ליגה בעונה הקרובה.
      יש לי משימה להדביק כמה שיותר גולשים בחיידק הפוטבול –
      על מנת שבפלייאוף יהיו לי יותר שותפים לצפייה במשחקים בחונטה בר בטכניון.
      (מה שמוכיח שאלטרואיזם זו אגדה…)

  9. כמו כן ממליץ על מדור הפוטבול של וואלה ספורט. עשו פרוייקט יפה של פתיחת העונה. גם לאורך העונה מעלים סיקורים מושקעים וכתבות עם ניתוחים לפני ואחר מי. הלוואי וגם בטופס נצליח להרים מדור פוטבול ברמה גבוהה

  10. תודה גיא.
    נראה איך זה יהיה לראות פוטבול בשעות ישראליות פתאום. לתחושתי זה יהיה עדיף על התקופה בצפון אמריקה, שם ביום ראשון תמיד יש משהו עם הילדים ואי אפשר להתמסר בקלות לשידור.

  11. לגבי סיאטל:
    1. האם ווילסון עדיין על חוזה רוקי? אז החוזה החדש שחתם הקיץ זה רק משנה הבאה? ובכלל כמה שנים זה חוזה רוקי? השנה הקרובה היא הרביעית שלו, לא?
    2. צ'נסלור – ראשית, האם יש סיכוי שהוא לא יהיה בקבוצה? או שזה רק משחקי כוח?
    3. אם אכן הוא יישאר בקבוצה, אז אני לא מבין איך תחת תקרת השכר הם מצליחים לשמור כל כך הרבה כוכבים ואפילו להתחזק (גרהאם) בלי לוותר על אף אחד?היכן בכל זאת הם מקריבים? בעומק הסגל וחשיפה לפציעות?

    1. ווילסון ירוויח השנה 700,000 שכר + 6,500,000 מענק חתימה על החוזה החדש.
      שזה עדיין 10-15 מיליון פחות ממה שקווטרבאק ברמתו מרוויח.

      חוזה הרוקי הוא ל-4 שנים.
      (דוגמה נהדרת לאיך ה-NFL שודדים את השחקנים היא אלפרד מוריס, הראנינג באק של הרדסקינס, שב-3 העונות הראשונות של הקריירה רץ כמו שחקן TOP 5 בעמדתו, והרוויח מצטבר ב-3 שנים, 1.5 מיליון)

      השמועות מדברות על כך שסיאטל מחפשים טרייד עבור צ'נסלור.

      הסיבה המרכזית להצלחת סיאטל לאורך זמן היא שהקבוצה בונה את עצמה מהדראפט, כך שחלק לא קטן מהסגל היה בשנים האחרונות על חוזי רוקי, או על הארכות חוזה שהם תמיד זולות מהחתמות של שחקנים חופשיים.
      ב-NFL בתמכונתו הנוכחית, הסןד להצלחה לאורך זמן זה לדעת למצוא את השחקנים הנכונים בסיבובים הנמוכים של הדראפט.
      בגלל שעם פגעת בול – אתה מקבל שחקן בחוזה רוקי נמוך (שחקני סיבוב ראשון מרוויחים הרבה יותר מהנבחרים בסיבובים הנמוכים)(יחסית הרבה יותר…)
      סיאטל היא דוגמה לקבוצה שמצטיינת בבנייה מהדראפט.

      ועדיין, הטרייד על גראהם הוא הימור שהקבוצה לא עשתה בשנים הקודמות.
      יהיה מעניין!

    2. אם להוסיף קצת לדברים המדויקים של גיא. צריך לקחת בזהירות את כל חוזי הענק שהשחקנים חותמים עליהם. מה שבעצם משנה הוא כמה מהכסף מובטח. השיטה הזו מאפשרת לקבוצות לחתוך שחקנים לפי כרצונם אם החוזה שלהם מהווה נטל תקציבי.
      לגבי סיאטל מכיוון שהחוזה של ווילסון נכנס למעשה לפעולה רק בשנה הבאה רק אז יתחילו הבעיות שלהם. ב-2016 יש להם 43% מתקרת השכר מושקעת כבר ב-5 שחקנים. זה יצריך מהם לבצע מספר להטוטים חוזיים.

  12. תודה על התשובות הנהדרות, גיא ועידו.
    האמת ש-4 שנים של חוזה רוקי, בהתחשב האורך הקריירה הממוצע לשחקן הקצר כל כך באופן יחסי בליגת ה-NFL מעלה תהיות לא מעטות, ובכלל, כשחושבים על זה, נושא שיכול להיות מאד מעניין הוא השוואת נושא השכר בין ה-אנביאיי לפוטבול. זה נשמע שביחס להשקעה, שלא לדבר על סיכונים בריאותיים אפשריים, שחקני ה-NFL מתוגמלים יחסית באופן לא מדהים בהשוואה לכדורסל. אני לא מתמצא בנושאי השכר, אבל נשמע לי כהשוואה מעניינת

    1. יש הרבה ביקורת בשנים האחרונות כלפי החוזים הדרקוניים של הרוקים ב-NFL.
      ובכלל אין מה להשוות – כיום אתלט עם בחירה תמיד יבחר קודם NBA.
      יותר כסף מובטח מהרגע הראשון, סכנת פציעה נמוכה בהרבה, קריירה פוטנציאלית ארוכה בהרבה, הרבה פחות קנסות והשעיות
      (דווייט, אם היה שחקן NFL, היה יכול לשכוח ממשכורת של חצי עונה לפחות)

    2. ב-NFL משחקים חמישית מהמשחקים שב-NBA אז כמובן שצריכים לתגמל פחות; מצד שני הסיכון לפציעות ראש וכו' גדול בהרבה ב-NFL אז צריכים לתגמל יותר…עניין מסובך.

      1. ב-NFL יש לכל קבוצה 53 שחקנים ברוסטר,
        ב-NBA לכל קבוצה עד 16 שחקנים ברוסטר.
        (בחישוב שכולל את מספר הקבוצות בכל ענף, ב-NFL יש פי 3.5 שחקנים)

        אבל ה-NFL ריווחית בהרבה מה-NBA,
        ל-NFL הכנסות של יותר מ-11 מיליארד בעונה,
        ל-NBA הכנסות של קצת פחות מ-5 מיליארד בעונה.

        לכאורה שכר ממוצע של שחקן NBA אמור להיות גבוהה ב-60% מהשכר הממוצע של שחקן NFL.

        אבל לפי פורבס, שחקן NBA מרוויח בממוצע 5.15 מיליון בשנה,
        בעוד ששחקן NFL מרוויח בממוצע 1.9 מיליון בשנה.
        והפער צפוי רק לגדול.

        עד כמה שמרבים לשנוא את לברון ואת קובי, ה-"סטאר-פאוור" שלהם משתלם לכל שחקני הליגה. משתלם בגדול.

        1. ההכנסות של ה NFL גדולות פי 2.2 משל הנבא אבל מספר השחקנים גדול פי 3.5, זה מקור ההבדל בהכנסה הממוצעת לשחקן, לא ?

  13. גם אני מצטרף למודים מכל הלב לגיא שעושה עבודת קודש בהחדרת חיידק הפוטבול לארץ (ותודה לגילרי שעוזר לו).
    אם לא היו לי אלף ואחד דברים אחרים לעשות הייתי סוף סוף נכנס לעובי הקורה ומשחזר ימי כקדם (גיא !)
    כלומר רואה הרבה משחקים
    🙂

כתיבת תגובה

סגירת תפריט