מישל קיגן
(מומי וחבריו בתחנה ברמת גן. מי מהם מומי? בגלל SECURITY REASONS אסור לגלות!)
אז לא משווים את מישל למומי. משווים את מישל לאהובה שאלתיאל מבת-ים, ואת מומי לחבריו.
הייתי צריך את כל ההקדמה הזאת להסביר שהשוואה היא הגיונית – MAKES SENSE – רק אם משווים מין למינו. ז"א אין טעם להשוות בין אנטוני דייויס ללברון או סטפן, אלא להשוותו כפאור-פורוורד לפאוור פורוורדים אחרים. אז מי הם שני הפאורים הטובים ביותר בעשרים השנים האחרונות?
טים דנקן וקווין גארנט!
עוד דבר לא נעשה: לא נשווה את אנטוני דייויס לכמעט 20 השנה של שני הוותיקים בליגה, אלא נשווה את שלוש השנים הראשונות בליגה, כשלדנקן יש את היתרון של ארבע שנות משחק באוניברסיטת ווייק פורסט.
גארנט ודנקן היו שני פאוורים שונים בתכלית כשלכל אחד מהם ישנו חלק אחד שהוא דומה לאנטוני: אנטוני רזה, דק, וגבוה כגארנט. דנקן הרבה יותר מוצק וחזק. כאן אנטוני דייויס = קווין גארנט. באופי? גארנט עם פה מלא טראש, מרפקים פוגעים, טיפוס כועס שלעולם לא מחייך. דנטן טיפוס סטואי ורציני, מחושב ושקול. כמעט בטוח הולך קבוע לכנסייה ויישו הוא מושיעו. כאן? אנטוני דייויס = טים דאנקן.
אבל כאן באתר אנחנו לא מעוניינים בסקס, גוף, משקל, כובד-ראש, כיסופים, מגמות, או מחשבות. כאן אנחנו מדברים על השורה התחתונה. SHOW ME THE MONEY, ושום דבר אחר. את כל התשוקות, התאוות, וחמדות-הנפש נשאיר בכנסייה, ונדבר על הדברים החשובים באמת: חיצים! קרשים! PER'ים! אחוזים! דברים שמומי וחבריו מבינים בתחנת המוניות שם מדברים הגרושים, הלירות, והשקלים, ולא שום דבר אחר.
אז ככה: בשנת הרוקי הגבה התחילה לאט. הגבה הוא טיפוס מעט ביישן ומופנם – גם אתם הייתם מסתגרים מעט בעצמכם אם הגבות שלכם היו מחוברות – ולקח לו עונה שלמה להתאקלם. בשנה השנייה הגבה החלה לגבב: התעלתה על השניים המוזכרים גם ב-PER וגם ב-EFF מהמיד ריינג' ומקרוב מהפארקט ומקו המתנות, אבל ממרחקים העולים על 4.5 מטרים, גם הרזה וגם הטנקיסט עלו עליו בדיוק וביצירה כשהגבה קולעת רק ב-36% משם.
מומי, זרוק מבט:
| Tim Duncan – 23 | Anthony Davis – 21 | Kevin Garnett – 21 | |
|---|---|---|---|
| PER | 24.8 | 30.8 | 20.4 |
| PTS/100 | 31.6 | 35.4 | 24.4 |
| FGA/100 | 23.6 | 25.7 | 20.8 |
| FG% | 49.0% | 53.5% | 49.1% |
| FTA/100 | 11.1 | 9.9 | 5.3 |
| FT% | 76.1% | 80.5% | 73.8% |
| Rebounds/100 | 16.9 | 14.9 | 12.6 |
| Assists/100 | 4.3 | 3.2 | 5.6 |
| Blocks/100 | 3.0 | 4.3 | 2.4 |
| Steals/100 | 1.2 | 2.1 | 2.2 |
| Turnovers/100 | 4.5 | 2.0 | 3.1 |
| TS% | 55.5% | 59.1% | 52.7% |
| eFG% | 49.1% | 53.6% | 49.2% |
| ORB% | 10.8% | 8.0% | 7.9% |
| DRB% | 24.8% | 24.1% | 19.7% |
| TRB% | 18.1% | 16.1% | 13.9% |
| TOV% | 13.5% | 6.3% | 11.8% |
| USG% | 28.7% | 27.8% | 22.5% |
| ORtg | 109 | 122 | 109 |
| DRtg | 95 | 100 | 103 |
| WS | 13.0 | 14.0 | 9.6 |
| WS/48 | 0.218 | 0.274 | 0.143 |
סטטיסטיקה מ-Basketball Reference
מומי! אתה יכול להגיד לחברים שלך שבסיבוב השלישי – YOU KNOW, THIRD SEASON – הגבה השאירה את הרזה והטנק מאחוריה בכל מספר חשוב מלבד בונבונים. אז מה? הגבה עושה בשכל ושומרת את הבונבונים בשבילה ונותנת לחבריה בקבוצה את הפירורים. למה? כי כשאתה קולע 53.5% מהפארקט, למה למסור כדורים שאתה משלשל בעצמך בהצלחה?
מה הנדירות והמיוחדות שבמשחקה של הגבה? היעילות האבסורדית ממש – מומי! אבסורדית מבחינה חיובית, אתה מבין? כלומר 'יעילות בלתי רגילה' – של משחקו כביג-מן. ביעילות הוא משאיר מאחור את דנקן וגארנט כאילו היו שחקנים של הפועל עפולה.
ההבדל הגדול ביותר בין הגבה לבין הרזה והטנק הוא המקומות – בואו נקרא להם אזורים – משם הם יורים את החיצים:
| 0-3 Feet | 3-8 Feet | 8-16 Feet | 16-3PT | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| FG% | %FG | FG% | %FG | FG% | %FG | FG% | %FG | |
| Tim Duncan – 23 | 62.3% | 31.3% | 40.1% | 23.0% | 46.4% | 33.3% | 41.2% | 11.6% |
| Anthony Davis – 21 | 71.2% | 38.8% | 39.6% | 9.3% | 45.7% | 22.1% | 41.9% | 28.9% |
| Kevin Garnett – 21 | 67.9% | 23.6% | 47.6% | 11.4% | 44.1% | 33.9% | 41.7% | 29.9% |
| 1 |
הטבלה קצת התעקמה בהכנסה אז הבה ואסבירה: קחו את דנקן: ממרחק של 0 עד מטר (0 עד 3 FEET) הוא זורק 31.3% מזריקותיו ומכניס 62.3% משם. אנטוני דייויס זורק 38.8% משם וקולע ב-71.2% – יתרון עצום.
זה כל מה שעלי לומר: אנטוני דייויס הוא חיית תחת-הסל וקולע הרבה יותר משם, ובאחוזים גבוהים משני מתחריו.
בדיאגרמה הבאה תראו את הדיוק של AD מהטופ אוף דה קי: דיוק מהמם!
AD קלע מה-RESTRICTED AREA לא פחות מ-331 זריקות. לעומתו קווין גארנט רק נ-י-ס-ה 305 זריקות מה-RESTRICTED AREA. הגבה קלעה יותר מאשר גארנט ניסה!!!
.
ריבאונדים?
הגבה מצויינת במשתנה הזה. גארנט לא השיג 24% ריבאונדים הגנתיים עד גיל 23 – עונתו החמישית הליגה. דנקן לא הגיע ל-24% ריבאונדים הגנתיים עד שהיה בן 23, עונתו השלישית בליגה. אחרי גיל 23 הרזה והטנק עשו לפחות את ה-24, ולפעמים היו להם עונות של 26%.
הגבה היתה ריבאונדרית טובה גם מדנקן וגם מגארנט כשהיו בני 23 כשהיא היתה בן (סליחה, בת) 19, 20, ו-21!
מומי, הסיפור פשוט: איך אומרים החברים שלך בתחנת המוניות? הגבה – בגילה ובגילם – שמה את דנקן-את-גארנט בתחת!
מומי, תבין אותי. אינני נביא. אני לא ירמיהו וגם ישעיהו אני לא. חשבתי שת'אביט הוא הדבר הבא ב-NBA ובינתיים נבואתי, איך אומרים, לא התגשמה (אם כי חזון למועד יעני. ת'אביט עוד לא אמר את המילה האחרונה). אבל אין לי ברירה אלא לנבא שהגבה תמשיך להתעלות על הרזה והטנק בשנים הבאות כפי שהתעלתה עליהם עד עתה, וההתעלות תמשיך להתרחב. אני לא יודע בקשר לאליפויות: זה לא תלוי בו; זה תלוי בקבוצות שישחק עבורן. אבל בשנה השלישית לסיים עם PER של 30.8, כש24.4 נקודות למשחק רשומות באותה שורה, עם 10.2 ניקויים ו-2.9 בלוקים? ARE YOU KIDDING ME? בגיל 20??? (ובנוסף, במשחקים שהם טעונים קבוצות מערביות!).
אני הולך עם הגבה ALL THE WAY!
כל מילה.
עכשיו נשארת רק שאלת הבריאות.
כאשר ההתחזקות של דייויס בקיץ מצד אחד תאפשר לו להתמודד טוב יותר נגד שחקני פנים פיזיים, ומצד שני תגדיל משמעותית את הלחץ (עליו הוא לא רגיל) של מסת גופו על המפרקים (בעיקר הברכיים והקרסוליים)
הלוואי ויחזור עידן הסנטרים והשוטינגארדס
אני איתך a.h אבל בשביל שזה יקרה סנטרים צריכים להשחיל באופן קבוע כ55-60% מהשדה באופן קבוע כדי להתגבר על הts% של קולעי השלשות. זה קשה עם החוקים של הליגה וגישות חדשות של מאמנים. כשזה יקרה סנטרים דומיננטים יחזרו.
שוטינג גארדס זה עניין אחר. נהיה פחות הצדקה לעמדה הזאת. כיום כל גארד דומיננטי בין 4'6 ל6'6 קודם כל מנסים להופכו לפוינט גארד גבוה. בין 6'6 ל8'6 אם יש לו הכל אבל הכדרור לא מאפשר להיות גארד הוא עובר לסמול פאוורד. גם השוטינג גארדס הטובים ניתן לטעון שהארדן בתכלס משחק פוינט גארד בקבוצה (השנה זה ישתנה) וקליי תומפסון נראה כמו סמול פאורד שהזיזו אותו לעמדה 2 בשביל משימות הגנתיות ובגלל עומס בעמדה 3. כיום כשפוינטים וסמולים יכלים לעשות את אותה עבודה שמים בעמדה או מגן חזק שקולע שלשות פנויות 3d. או פוינט גארד שני שהוא מעט גבוה יותר.
מסכים עם הרבה מה שאמרת בקשר לשלשות . אבל ישנו יתרון נוסף בקליעות תחת הסל VS שלשות: כשתחת הסל הזריקה לא ניכנסת, הסכוי לריבאונד התקפי הוא גדול, כמעט 50-50. כששלשה לא ניכנסת הכדור לרוב קופת החוצה ואז זה לרוב ריבאונד הגנתי.
לגבה גם יש עוד לאן להתפתח עד כמה שזה נשמע מפחיד ,אם הוא יפתח את הקליעה מחוץ לצבע הוא ייהפך לאחד משחקני הפנים שנוכל לדבר עליו בדיון על הגדולים ביותר
כשאנשים משווים את דאנקן לשחקן אחר אי אפשר לדבר על סטטיסטיקות. חייבים לדבר גם על נצחונות ועל קבוצתיות.
אם שואלים אותי מי יהיה שחקן טוב יותר סטטיסטית אז התשובה היא הגבה.
כרגע, וזה יכול עוד להשתנות כי דייויס עוד ילמד ויתפתח אם הייתי צריך לבחור שחקן שיוביל את קבוצתי דאנקן צעיר או דייויס צעיר הייתי בוחר בדאנקן.
נצחונות וקבוצתיות. נראה לי שלנוכחות של דייויד רובינסון היה חלק לא קטן ב-2 הפרמטרים. גם פופ הוא לא קוטל קנים.
בסוף עונת 96/7, הקבוצה עם המאזן הגרוע בליגה הייתה ואנקובר גריזליס.
אם הגורלות היו קצת שונים, ודאנקן היה נבחר ראשון ע"י הגריזליס,
היו לו היום 5 טבעות אליפות?
ולרובינסון, היו 2 טבעות?
לא יצא לראות את דנקן בקבוצה רעה. לכן ההשוואה ע"פ פרמטרים של נצחונות וקבוצתיות לא אפשרית.
זה נכון, אבל יש כאן בעיה (מלכוד 22?- אני עדיין מנסה להבין מזה…)
אי אפשר להשוות ניצחונות כי דאנקן לא שיחק בקבוצה גרועה, אבל אי אפשר להשוות סטטיסטיקה כי דאנקן לא שיחק בקבוצה גרועה, שם כידוע, המספרים מתנפחים.
לא זאת בלבד, דאנקן לא סתם שיחק בקבוצה טובה ואפילו אלופה. הוא שיחק עם דיוויד רובינסון, טופ 10 של הסנטרים ואחד מחמישים הגדולים. אין ספק שסטט׳ כמו קרשים, חיצים וגגות תהיינה פחות טובות.
נכון שדאנקן הגיע לתוך קבוצה מוכנה ופופ הוא אחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה אבל בשבילי הפנים של הספארס תמיד היו דאנקן. דאנקן הוא הדבק שחיבר הכול לתוך האימפריה שהיא עכשיו.
זה שאנשים בכלל מתדיינים האם שחקן הוא טוב יותר או פחות מדנקן בגילו, כבר אומר שהוא שחקן כביר!
רק מקווה, כמו שגיא הזכיר, שישאר בריא.
(ושיקבל קצת שחקנים נורמליים בקבוצה שלו…)
או שהאנשים האלה משועממים בקיץ…
???
מה הקשר?
לדנקן היה את דייויד רובינסון, ואח"כ את טוני פרקר והשאר. לגבה אין אותם.
עד שלא יסדר את הגבות אצל סילבי ואת השיניים בשיכון ובינוי אין לו זכות דיבור
למה ללכת לבית כנסייה שאפשר להכות נון סטופ במסיבות בניו אורלינס ? איזה מין חינוך זה ?
דוויס ,מומי ראה בו את הפוטנציאל כבר שנים יש לו יד טובה אתלטיות והכי חשוב פרצוף שמפחיד את השומר וואלה רק לראות אותו מחייך אחרי דאנק בא לך לרוץ לשירותי נשים להקיא את הנשמה
הוא עובד חזק על מוב שכולל הרמת גבה + חיוך שחושף שורת שינים שלא הייתה מביישת את דרקולה , השומר מתבלבל בפיק אנד רוח והדרך לסל יותר פתוחה מההגנה של הניקס
מומי, שמעת? יש רופא שיניים בקלקיליה שהציע לגבה סידור כל השיניים חינם אין כסף!
הוא לא מעוניין לסדר אותם זה סימן ההיכר שלו.
הגבה צועד בצעדי ענק לעבר היותו הפאור הגדול בכול הזמנים , ובקצב שלו זה יקרה עוד לפני שיספור 10 שנות משחק בליגה..
ובהחלט כמו שכבר אמרתי אנטוני כשרוני כלברון ויכול להיות. הגדול בכל השמנים
הגבה צועד בצעדי ענק לעבר היותו הפאור הגדול בכול הזמנים , ובקצב שלו זה יקרה עוד לפני שיספור 10 שנות משחק בליגה..
ובהחלט כמו שכבר אמרתי אנטוני כשרוני כלברון ויכול להיות. הגדול בכל הזמנים
5 אליפויות, 2 אמ.וי.פי, 3 אמ.וי.פי פיינלס, 10 בחירות לחמישיית העונה הראשונה ו-7 לחמישיית ההגנה הראשונה. כשיגיע לשם יהיה מותר להשוות.
עד אז, דאנקן יותר גדול ממנו.
מה הקשר? לדנקן היה את דייויד רובינסון מהרגע הראשון ואז שורת כוכבים לצידו לאורך כל הקריירה
יש מצב שעצם זה שהשחקנים הללו שיחקו עם דאנקן (במערכת של פופוביץ שמתאימה את עצמה) הפכה אותם לכוכבים
אז כנראה, לפי מה שנראה, שעל אנטוני דיוויס נגזרה קריירה בנוסח קווין גראנט….
Numbers don't tell the whole story. Timmy was better
+one1
אבי, זה שאתה כותב באנגלית לא משחרר אותך מלהיות רפה הבנה
מנחם הטבלאות לא מספיק ברורות, והטבלה הראשונה, לאיזו שנה היא מתייחסת (ראשונה, שנייה או שלישית ?). בטבלה הראשונה רואים שגארנט חילק יותר אסיסטים. לדעתי דיוויס הרבה יותר דומה לדאנקן מלגארנט. אין ספק שהעתד שלו וורוד וההימור עליו הוא הימור בטוח להבדיל מההימור על האשים תאביט . . .
הטבלה היא ממוצע 3 השנים הראשונות. באסיסטים הוא אכן המפגר. לכן כתבתי שהוא מעדיף לעשות זאת בעצמו
טוב מספיק אם מספרי החרטא.
שיראה לנו השנה עוד 10 נצחונות.
דיוויס לוקח את דאנקן וגארנט בכל אספקט של המשחק חוץ מאסיסטים של גארנט, דיוויס וינר שחקן קבוצתי שחקן הגנה אדיר , ולגבי סטטיסטיקה גם דיוויס כמו דאנקן לא בדיוק כופה זריקות ולא מחפש תתהילה רק לעצמו ,לגבי מאזן לא לשכוח שעדיין 3 עונות בליגה ואנטוני לא שיחק עם קבוצה ברירה באמת שנה שלמה
בנוסף דיוויס אפילו עוד לא התחיל לנצל את הכשרון האתלטי והפיזי שלו כמו שלברון עושה ב4 שנים האחרונות הגבול של דיוויס הוא מחוץ לאטמוספרה ולא השמיים
לכן כתבתי שהוא מפגר באסיסטים כי אין לו בדיוק כוכב או שניים למסור להם והוא מעדיף לעשות את העבודה בעצמו
עלה לי רעיון גאוני
למה שלאחר שהביג פונדנמנטל וגארנט ייתנו אימונים לדייוויס באוף סיזון.
טימי ילמד אותו משחק פוסט ויכולת לעגן הגנה. גארנט ילמד אותו איך להיות קשוח ואגרסיבי גם אם אתה לא באדי בילדר וגם קליעה מהמיד ריינג'
שימשיך לעשות מה שהוא עושה עד עכשיו. זה עובד.
אני רק מקווה שההנהלה תפסיק עם ההחתמות הדפוקות שלה.
מצטער השמטתי מילים
בין המילים "וגארנט" לבין "ייתנו" אני מוסיף את המילה יפרשו
בסוף המשפט הראשון הייתי צריך להוסיף סימן שאלה
אנטוני דיוויס שחקן מעולה ואחד הפוטנציאלים הטובים בליגה, אבל הוא רק קרוב לסופרסטארים אמיתיים בינתיים, לדעתי.
הסיבה המרכזית היא שלמרות הכישרון הרב הוא לא מסוגל לשלוט בקצב המשחק ולקחת על הגב קבוצה שלמה. בינתיים הוא לא חרג מהיכולת להיות ביגמן, טוב ככל שהוא.
סופרסטארים אמיתיים ידעו להוביל כדור, לצאת להתפרצות, למסור אסיסטים בכמויות ולשמור ולשחק בכמה עמדות.
זה נכון שהוא משחק בדיוויז'יון וקונפרנס סופר תחרותיים וקשים, אבל עדיין אני לא רואה אותו מספיק שולט כמו צ'ארלס, בארקלי לדוגמא, ששיחק עם חרא קבוצה בקונפרנס סופר חזק.
דיוויס הרבה יותר צעיר ומתקדם יפה, אם הוא לא יפול למלכודת הפציעות או למחלת הדריכה במקום של רוב השחקנים שמגיעים בגיל כ"כ צעיר לליגה, הוא בהחלט יכול להיות סופרסטאר, כרגע הוא רק קרוב לזה ומשמש כמפלצת סטטיסטיקה.
גם שאקיל לא מסר אסיסטים בכמויות והוביל מתפרצות,
אבל אין שאלה בכלל אודות היותו סופר-סטאר אמיתי.
דייויס הוא עוגן הגנתי והתקפי,
והצליח להוביל קבוצה בינונית עם מאמן בינוני והנהלה בינונית לפלייאוף באחת השנים התחרותיות בתולדות הקונפרנס המערבי.
ללא ספק סופר-סטאר.
נתן ברגע שאצל לברון תתחיל נסיגה משמעותית ביכולות. עצה שלי תתחיל לאהוד את הגבה כי הוא יהיה הרבה יותר טוב ממנו
ברור שעוד שנתיים-שלוש הוא יהיה הרבה יותר טוב ממנו. אבל לגבי המעמד ההיסטורי בסוף הקריירה, עוד חזון למועד. אחד כבר שם והשני עדיין בגדר פוטנציאל שמומש רק בחלקו.
אני לא ממש אוהד של לברון, התמונה זה כדי להרגיז וכדי להזכיר לך שהוא עומד להשכיח את קובי ולמחוק את כל השיאים שלו. כל השנאה ללברון והאובססיה להזכיר אותו כל תגובה יחד עם הצביעות של השונאים גרמה לי לאהוב את לברון יותר ולרצות שינצח.
קצת מוזר שאת התמונה שמת בשביל להרגיז שעוד לפני שידעת מי נגד מי פה באתר,העלת את התמונה הזאת ולהגיד שאתה לא ממש אוהד של לברון זה קצת כמו להגיד שאני לא ממש אוהד של הלייקרס.
וסתם להבהיר העקיצה הייתה לא קשורה ללברון אלא יותר מכוונת לאנשים (שמבחינתי אתה המייצג שלהם) אוהדים שחקנים ולא קבוצות וכל מה שאמרתי זה שבאיזשהו שלב(אלא אם אתה חושב שהוא יכול להמשיך לנצח גם אופציה) גם אצל לברון תתחיל ירידה ובתור אוהד שחקנים המלצתי לך ללכת על הגבה כי הוא לדעתי הדבר האמיתי הבא.זה הכל
אני פה עוד מהאתר הקודם. קראתי את מנחם מהלל שחקנים ויורה לכל כיוון, ראיתי והתעצבנתי על הצביעות של שונאי לברון למיניהם. עד שלברון הגיע למיאמי הייתי די אדיש אליו, אבל מאד הכעיסה אותי ההתייחסות למהלך שהוא ביצע. במיוחד מאוחדים של הקבוצה הכי דורסנית ומגעילה בליגה, הלייקרס. אם היית מבין באמת מה זו קבוצת כדורסל מקצוענית או מה זה ארגון עסקי היית מבין שאתה אוהד ישות מוצאת, רוח רפאים. פרופ' יובל הררי כותב על זה בצורה מעניינת. הרבה יותר הגיוני לאהוד בן אדם בשר ודם, או במקרה שלי לפחות להתנגד לשנאה אליו.
אני לא הייתי באתר הישן,אני גיליתי את האתר באליפות הראשונה של מיאמי במשחק חצי הגמר מול אינדיאנה שאינדיאנה הובילו 2-1,כך שלבוא ולהגיד שהכעיסה אותך ההתנהגות שלי לגבי המעבר אתה לא יכול אלא רק בדיעבד ומאז שאני זוכר אותך באתר הרבה לפני שידעת את דעתי על לברון היית עם תמונה של לברון.
עכשיו מצחיק שאתה מדבר על 'שנאה' שאתה בעצמך שונא את קובי אז או שהגמל לא רואה את דבשתו או שאני באמת לא מבין.
לגבי הנקודה האחרונה אתה רציני!!!!!!!!!!!!.בשבילי מהות הספורט הקבוצתי זה בשמו כן הוא ק-ב-ו-צ-ה,שאני רואה אתלט נהדר או טניסאי מדהים אז אני מחבב אותו ובמקרים קיצוניים כמו פדרר אפילו אוהב אותו,אבל עדיין מבחינתי אין ולא יהיה תחליף לקבוצה וכן לצורך העניין עכשיו יש שנים קשות ללייקרס אבל ברגע שהם יחזרו לעצמם ויקחו אליפות זה תהיה אחת ההרגשות הטובות ביותר בעולם,ואם בעולם מקביל כלשהו פתאום הניקס ייקחו אליפות ,את ההרגשה שדובי ירגיש בחיים לא תתקרב להרגשה הזאת(בתחום הספורט),כי זה כל הכיף בקבוצה היא איתך לעד.אתה בלי קשר ללברון לא תוכל להרגיש זאת כי אתה אוהב שחקנים,עכשיו לא סתם שחקנים בחרת את השחקן הטוב ביותר כיום שתמיד מתמודד על אליפויות וברגע שהוא יפסיק להיות טוב אתה פשוט תתחיל לאבד בו עניין ופה אני חוזר לתחילת הויכוח כדי לך ללכת על הגבה כי אני באמת מאמין שהוא כן הדבר האמיתי
אם היו לו שחקנים כפי שהיו לדאנקן כל הסיפור היה אחר
"רק קרוב לסופרסטארים אמיתיים " מספק מספרים שרק כוכבים בסדר גודל של לברון שאקיל וצברליין סיפקו , עם קבוצה בינונית ופצועה, לצערי עדיין לא שידרגו תקבוצה לנוכל באמת להיות קונטדרית,
מספרים זה לא הכל, לדיויס אין עדיין איכות של סופרסטאר ברמה של שאקיל.
אלף, כתבתי שאני משווה מין למינו. דייויס לא סנטר. בית, מה היה לשאקיל בשלוש שנותיו הראשונות שאין לגבה? מאומה!
מה זאת "איכות" של סופר סטאר? אתה יכול אולי להגדיר זאת?
כשהייתי ילד בבת גלים היה לנו ילד "איטי" בשם נתן. האם הוא צמח להיות אתה?
היה לכם גם ילד נמוך שקוראים לו מנחם, והוא צמח להיות קרח.
עניתי לגיא, לא לך.
מה אתה רוצה מהחיים שלי? זאת דעתי, יש לו פוטנציאל, כרגע הוא לא שם ועוד מוקדם לתת ציונים לשחקן כל כך צעיר.
יש ועולה על שאקיל , שאקיל נשען נטו על הפיזיות שלו דיוויס עד עכשיו הראה יסודות כדורסל מטורפים ועוד לא הראה קמצוץ מהפיזיות והאתלטיות שיש לו , נדבר עוד שנתיים שלוש שהוא יעפיל על לברון ולא בגלל שהוא יחלש
אם אתה משווה בין דיוויס לשאקיל, את מי היית לוקח ראשון לקבוצתך?
יש לי הרגשה ששאקיל לוקח
דיוויס בלי לחשוב פעמיים
שאקיל בלי לחשוב פעמיים. שאקיל בשיאו הוא השחקן הטוב בהיסטוריה ובפער עצום על כל המתחרים (ג'ורדן,לברון,קארים)… שאקיל בשיאו לא היה עציר (גם לא בשיא הייתה צריך לעשות נגדו דאבל טים),הוא ריסק וקיטש את אחד הסנטרים ההגנתיים הטובים בהיסטוריה (מוטומבו),דיוויס עדיין לא יכול להתמודד עם סנטרים ושחקנים פיזיים (קאזינס,הווארד…)
דיוויס לא סנטר
הקטע שגם עם פאוור פוורדים חזקים הוא מתקשה (קארל מלון היה אוכל אותו בחיים כך גם בארקלי). אני אוהב את דיוויס הוא בהחלט יכול להפוך למדה סופרסטאר ולof הגדול בהיסטוריה,אבל להתקרב לשחקים בשיא הוא לא יוכל להגיע (לא יגיע אף פעם,מפלצת גנטית אם אתלטיות וזריזות נדירה כל הכלים ההתקפים,וכל זאת שהוא לא היה משקיע באימונים),דאנקן שהיה בשיאו נגד שאקיל לא היה כוחות.
כל מי שחושב ששאקיל נשען על הפיזיות שלו בלבד מתבלבל לחלוטין והוכחה לכך היא דוויט ״אני יכול רק להטביע מהמקום ולקחת ריבאונדים״ האוורד האימפוטנט.
לשאקיל הייתה ראיית והבנת משחק מעולה, שליטה בכדור, קאורדינצייה, עבודת רגליים איכותית, שליטה בכדור וסיומת מצויינת. הפיזיות שלו רק הפכה את היכולות הללו למשהו עוד יותר מטורף שהפך אותו לגבוה דומיננטי בקנה מידה הסטורי למשך המון שנים.
אולי דיוויס יותר טוב מדאנקן, אבל אם אני צריך לבחור ספורטאי אחד (חוץ מג'ורדן) לבנות עליו מועדון ל-20 שנה, זה טים דאנקן. ללא ספק.
כרגע הוא נתן עונה מדהימה, אבל הוא רחוק מלהיות מוזכר באותה נשימה עם דריק, גארנט, מלון, בארקלי ודאנקן. עם עוד כמה שנים הוא יגיע לשם (MVP/כמה עונות של יותר מ-55 ניצחונות בעונה), אז יכול מאוד להיות שכן.
דרך אגב, אם הפליקינס לא ישתפרו, אז יקרה להם מה שקרה למינסוטה אחרי שגארנט עזב.
סביר להניח שכן .. כבד אמרתי שדאמפ הרס לנו בנייה חכמה ונכונה בטרייד על נואל , מקווה שנשתפר העונה וכוכבים כן ישקלו להגיע לפליקנס ,שנה הבאה מתפנה 22 מיליון בתקרה אם לא יחתמו את גורדון ואנדסון מחדש
היית בונה קבוצה סביב דאנקן לפני לברון? ברור שחובת ההוכחה על דיוויס , אבל מדברים על כשרון שנראה לעיין וכמו לברון של תחילת הדרך רואים שדיוויס ענק ברמות היסטריות, תארים אישיים. הוא יקח בשפע לגבי קבוצתיים תלוי מה יבנו סביבו
אני מאוד תופס מדיוויס אבל העולם מלא בשחקנים ענקיים בפוטנציה ש ACL אחד קטן קבר אותם.. כרגע הוא בגדר פוטנציאל עצום אבל ממש לא בר השוואה באיזושהי רמה ל pf הגדולים. פוטנציאל הוא רק פן אחד שיש לו בשפע, עקביות הוא צריך להוכיח וכמובן מזל.
חחחחחחחחחחחחחחחח מנחם אתה מביך …וזה קצת עצוב לראות שנער בגילו של רועי מבין דברים ש70 שנה לא עזרו לך להבין.
אין לך שמץ של מושג מי זה דאנקן אם את מעז להגיד שהוא תמיד היה בקבוצה טובה ..וואלה?? מי היה עם דאנקן ב2001 2002 ו 2003 ? שאריות של רובינסון ? צרפתי בן 19 עם קליעה מזעזעת מבחוץ ?
ובכל זאת דאנקן בשנים האלה הוביל את הספרס למאזן מצוין וליציאה בפלייאוף מול הלייקרס ולאליפות ונקמה ב2003.
מה דיוויס עשה שאתה מזכיר אותו בכלל באותו משפט ? האאא הבנתי ב3 השנים הראשונות….סליחה טעות שלי שניסיתי להפריע לך בכתבה מספר 275528 שכרגיל בדמגוגיה זנותית של רפה הבנה (על באמת הפעם) מנסה להסביר לכולם משהו שהם לא רואים…
מאיר, לפי סגנון כתיבתך אני משער שאתה ילד בין 14 ל-16. כשתתבגר אולי אגיב לך. חכה עוד כמה שנים עד שסגנון כתיבתך יתבגר במקצת.
דאנקן נחת לקבוצה עם יסודות עם מנטור אדיר ומאמן ענק , כל שחקן כוכב ברמה של דאנקן היה מסיים עם אליפויות , אם גארנט היה נוחת בסן אנטוניו במקום דאנקן היינו מדברים עכשיו עליו כגדול הפאורים בכל הזמנים ובנוסף אני בטוח שלגארנט היו כמה תארים אישים יותר ממה שדאנקן השיג , מבחינתי חלק מ גדולה של שחקן זה דומיננטיות ולדאנקן לא היה כלל , סן אנטוניו קבוצה שבלי דאנקן הייתה מגיעה בשקט לחצי גמר מערב הכול עניין של שיטה .. ראה אטלנטה
דאנקן כוכב שנולד לסיטואציה אולטימטיבית כמו מגיק בלייקרס של שנות ה 80 , הדברים שדיוויס עושה בגילו לא דאנקן לא גארנט ולא שאקיל עשו. … לסחוב במערב הקשה עם קבוצה פצועה 90 אחוז מהעונה ומאמן וצוות מסייע בינוני לפליאוף רק על זה מגיע לו mvp
אני ממש לא מסכים עם מאיר אריאל. לא בסגנון, ולא בתוכן.
אבל לכתוב שדנקן לא היה דומיננטי זו טעות.
ב-24 משחקי פלייאוף בעונת 2003, לדנקן היו 25 נק', 15 רב', 5 אס', 3.3 חס'.
מספרים סופר דומיננטים שלא לוקחים בחשבון את ההגנה האדירה שלו גם באחד על אחד, וגם בפיק אנד רול.
ההשוואה בפוסט היא דייויס מול גארנט ודנקן בעונה השלישית ב-NBA, וההשוואה היא אכן לטובת דייויס.
אני (ואני בטוח שדייויס עצמו) מאחל לדייויס קריירה פורייה כמו של דנקן.
בגלל שהיו לא מעט שחקנים עם 3 עונות מדהימות שאחר כך לא הביאו את הקריירה שלהם לכדי מיצוי (T MAC דוגמה מצויינת)
פני הארדווי גם יכול להתחרות בקטגוריה ואולי אף גראנט היל וסטיב פרנסיס
דוגמאות טובות.
בשביל לחדד את הנקודה –
ב-15 השנים האחרונות, השחקנים היחידים עם 30+ PER בעונה הם שאקיל (פעמים, שלוש בקריירה), מקגריידי, ווייד, דייויס ולברון (4 פעמים)
יש לי את התחושה שדייויס היה רוצה קריירה כמו של דנקן ולא כמו של מקגריידי.
לא מסכים עם צורת ההתבטאות של מאיר אריאל אבל מה שאתה כתבת הוא עוד יותר גיבוב שטויות. אף שחקן לא היה משתלב בשיטה של הספארס טוב כמו דאנקן. וזה כולל את קובי, ג'ורדן ולברון. דייויס הוא היחיד שאני חושב עליו שיכול היה להצליח להוביל קבוצה כמו הספארס. דאנקן הוא הספארס וכשדאנקן יפרוש אנשים יבינו את זה יותר ויותר. תן קצת כבוד לגדול הPF בהיסטוריה, לפחות עד שמושא ההערצה שלך יעקוף אותו (ויש לו עוד דרך ארוכה בשביל זה).
טרייסי הכן דוגמא לשחקן שלא מיצה את עצמו, כשרון ענק אבל כנראה. גם לוזר היה בקבוצה לא רעה ביוסטון ולא הצליח איתה אחר כך סבל מפציעה בגב , אני אומר שכדי לקבוע איזה שחקן גדול /טוב יותר יש מספר פרמטרים, כשרון ,אופי , תארים ,סטטיסטיקות וכולה , הכתבה עצמה מנתחת בצורה הוגנת ונכונה את 3 השחקנים ב3 שנתם הראשונות בליגה , לגבי העתיד הזמן יגיד , כשרון דיוויס עולה על כולם אבל יש הרבה משתנים שיקבעו אם ימצה את עצמו כמו בריאות וסגל שחקנים טוב …
שחקן ענק, ומה שמפחיד זה שהוא ממשיך להשתפר.
מבחינתי עצם זה שהוא לקח את ניו אורלינס השנה לפלייאוף המערב, ועוד נתן פייט כל משחק (גם אם הפסיד את כולם לאלופה שבדרך) זה הישג בפני עצמו.
דאנקן לא לקח את ה FINALS MPV בשנה השניה שלו בליגה?!
אז אם כל הכבוד לדיוויס (ויש המון) הוא עדיין לא שם
עד שדיוויס לא יביא קבלות – ובנתיים הוא רחוק מאד מלהביא שום דבר (וזה לא משנה מה בנו מסביבו – זה לא תירוץ), הוא לא מתקרב ולא יתקרב להיות אחד הגדולים, בטח שלא PF גדול מדאנקן.
אני באופן אישי חושב שהקריירה שלו לא תהיה ארוכה בגלל נטייה לפציעות, ושהוא יגמור בתרחיש הטוב ביותר כמו בארקלי, ובתרחיש הרע כמו T-MAC. לדבר עליו באותה נשימה עם דאנקן? בדיחה רעה.
כל ההשוואה הזו היא אינפנטילית, כי בדיקה לאחר שלוש עונות היא חסרת משמעות במימד של קריירה ושל הגדולים ביותר. למה לא לבדוק אחרי עונה וחצי? אחרי 3.75 עונות? קריירות וסדרי גודל של שחקנים צריכים להמדד לפני סיום או לאחר סוף הקריירה, לא לפני.
ולכל אלו שמשחקים ב"אם לסבתא היו גלגלים" – אם גארנט היה נוחת במערכת של פופוביץ וגם דאנקן היה מגיע לקובצה אחרת – התרגילים ההיפוטתיים האלה מטומטמים ולא רלוונטיים. עצם העיסוק בהם מראה על רמת הבנה נמוכה ומשחקים בקקי.
זה מה שאנחנו, אוהדי הכדורסל, עושים בעונת המלפפונים –
משחקים ב-"נדמה לי" (או בקקי. איך שבא לך…)
ההשוואה הייתה בין שחקנים אחרי 3 עונות. לא 3.75 בגלל שהשוואה כזאת תהיה רלוונטית רק בעוד 60 משחקים…
וגם לא השוואה בין קריירות – כי זה באמת לא רלוונטי.
מוזר, אני רגיל שאלו אוהדי בראיינט והלייקרס שהם כל כך רגישים…
לכל הבלבלני שכל , לדיוויס יש פי 3 כשרון מדאנקן עם זה אף אחד לא יכול להתווכח , תארים אישיים קבוצתיים הזמן יגיד , דאנקן נחת לקבוצה מוכנה , זה כמו שדיוויס היה משחק עכשיו בממפיס שכבר יש בסיס ושיטה
אתה יכול לטעון טענות מפה ועד ניו אורלינס. זה עדיין לא הופך אותן לרלוונטיות או מדויקות.
אני טוען שאם לברון היה מגיע לספרס הוא היה זוכה בעשר אליפויות. תוכיח אחרת.
מבחינתי דיוויס הוא לוזר. למה? אין לו אליפויות, וזה מה שמשנה – לא תארים אישיים ולא סטטיסטיקות. עם הותק שלו בליגה לדאנקן הייתה טבעת. גם שתהיה לו טבעת. אם זה יקרה, הדיבור עליו כעליון על דאנקן יצריך עוד אי אילו קבלות – לא נראה לי שזה יקרה.
בקיצור, לוזר חוזר לוזר
ילדון יצא היום מעריב לנוער לך תקרא ..
קראתי. גם כתבי הנוער שם ציינו שאין לחד-גבה שום תואר טבעת על האצבע (השברירית) שלו.
לוזר, עדיין לוזר. כרגע הוא במסלול של T-mack. לא נורא, תראה איך מגריידי מחלטר בסין או ב-TNT, גם אתה וברומנס שלך יכולים לגמור שם.