מעורב הופס ליום ג' / מנחם לס

1. ראסל ווסטברוק נישא לחברתו מהקולג'

ראסל ווסטברוק הוא הרבה יותר נורמלי משחושבים. הוא נישא בוויקאנד האחרון  לאהובתו האחת והיחידה מ-UCLA, והיה לבוש יותר נורמלי מאשר אסי היה לבוש לחתונתו, רק ללא כיפה. מלך האופנה הופיע עם הטוקסידו השמרני ביותר שמוכרים באוקלהומה-סיטי.

הוא נראה, איך נגיד, מלכותי. נינה אירל אשתו החדשה אמרה שהיא לא פגשה מעולם אדם יותר עדין, מתחשב, ואדיב מבעלה החדש. כולם היו שם כמובן, כולל ג'יימס הארדן שהופיע עם קלואי קרדשיאן.

חתונה סופר אלגנטית.

2. אוי וויי. אנטוני דייויס על סטרואידים?

 

תראו איזה אנטוני דייויס הופיע השבוע לצילומי קבוצה? שרירי, נאה עם גוטי (GOATEE) חדש. אימוני משקולות? סטרואידים? כל מה שהוא אמר היה "עוד לא סיימתי את האימונים. אני מגיע לפרה-סיסון עם עוד 4-5 ק"ג (10 פאונד) שרירים".

הייתי מציע לתת לו כבר את ה-MVP ולחסוך עבודה מיותרת.

3. סטיב בלמר הולך STREAMING

ככה – כמו בתמונה – ענה סטיב בלמר לפוקס-ספורט כשהם הציעו לו 75 מיליון לשנה חוזה טיווי מקומי. הלייקרס קיבלו חוזה טיווי על 3 מיליארד ל-20 שנה. אם תכפילו 75 ב-20 תקבלו 1.5 מיליארד.

סטיב בלמר הוא לא אדם שיסכים לקבל דבר נחות, למרות שהצעת פוקס הושלשה (החוזה שהיה קיים היה על 25 מיליון).

בלמר, כ-CEO של מיקרוסופט לשעבר, יודע דבר או שניים על מחשבים. הוא הודיע הערב שהוא מתכנן CLIPPER'S STREAMING SERVICE משלהם שייתן לכל חובב הקבוצה סכוי לראות בכל משחקי הקבוצה בטיווי, בלאפ-טופ, ובסמרט-פון.

מה הדבר אומר?

From the streaming endeavor, Ballmer would become the first professional sports franchise owner to deliver games to fans by means of the team's own web-based service, rather than through the use of traditional cable or satellite companies.

סטיב בלמר טוען שב-20 שנה סכום הפרסומות שהוא יגייס יעלה על 6 מיליארדים.

אם זה יהפוך לדבר פופולרי לכל הקבוצות (מינוס הלייקרס המסכנים שחתומים כבר על חוזה עם הטיווי ל-20 השנים הבאות) וכולן יעשו זאת, זה יחסל לגזלני ה-NBA את ה-LEAGUE PASS בכל העולם, ובעתיד יחסל להם את הביליונים שהם עומדים לקבל מהטיווי.

4. היכן נמצא סטיב נאש בין גדולי הפוינטים?

 

 

Numbers validate Steve Nash as one of the NBA's best point guards ever
הפיניקס סאנס מכינים "ערב סטיב נאש" באוקטובר 30 לפני, ובהפסקת המשחק נגד פורטלנד. סטיב שיחק שם מ-1996-8 ומ-2004 עד 2012, והוא מזוהה כמובן עם הקבוצה הזאת יותר מאשר עם כל קבוצה אחרת.הם יעלו את גופייתו למרומי התקרה שם הוא יתחבר לגופיות של צ'ארלס בארקלי, קוני האוקינס, קווין ג'ונסון, ואחרים.

הוא יוכרז ע"י בעל הקבוצה כ-"שחקן הפיניקס סאנס הגדול מכולם". ריק ביוקר מבליצ'ר רפורט הגיע למסקנה שהוא גם אחד מהפוינט גארדים הגדולים מכולם בכל הקבוצות שהיו. זה אחרי שסטיב נאש אמר לפני כמה ימים שהוא יכול היה לקלוע הרבה יותר לו רצה:

I would try to shoot as high a percentage as possible to save shots for my teammates and then shoot more in the fourth quarter. I had coaches tell me I was hurting our team at times by trying to set up my teammates, but I always thought I got it back by how I make them feel and incorporated them into the offensive scheme and the chemistry of the team.”

את מג'יק ג'ונסון אני לא מכניס למשוואה. הוא היה הגדול מכולם אבל מאחר ותרומתו היתה מעל ומעבר לתפקיד הפוינט גארד, הוא קלאסה בפני עצמה. ההשוואה היא עם ג'ון סטוקטון וג'ייסון קיד. אני לא מסכים (בגדול) עם ביוקר שהוא היה טוב כמוהם. ראשית הוא שלישי אחרי ג'ון סטוקטון וג'ייסון קיד באסיסטים. הוא גם שלישי אחריהם בנקודות, אבל עם יתרון עצום בשלשות.הייחוד של סטיב נאש? רק 6 שחקנים בכל ההסטוריה של ה-NBA סיימו עונה עם 50-40-90: 50% מהפארקט, 40% מה-3, ו-90% מהפאול. רק שניים מה-6 עשו זאת יותר מפעם אחת: לארי בירד (בק-טו-בק-טו בק ב-1986 , 1987, ו-1988), וסטיב נאש  א-ר-ב-ע  פעמים. הפוינט גארד השני שעשה זאת הוא הפוינט גארד האנדרייטד ביותר מכולם – מרק פרייס מהקאבס.

*

היכן ההבדל הגדול? ההבדל הגדול הוא בהגנה, ובעיקר בגניבות כדורים. לג'ון סטוקטון וקיד ביחד ישנם 5,900 שדידות. לסטיב נאש רק 900, והוא גם לא נחשב למגן טוב כמוהם. בהגנה גם אייזיה תומאס וגארי פייטון היו טובים ממנו בהרבה. ה-LEGACY של סטיב נאש היא כנראה השלשות שלו. הוא נמצא במקום 10 באחוזי שלשות ומקום 15 במספר השלשות שניכנסו. רק קייל קורבר וסטיב נאש נמצאים בין 15 הראשונים בשתי הקטגוריות הללו.

*

אז כיצד אני מדרג את הפוינט גארדים הגדולים של כל הזמנים בתקופה המודרנית (משנות ה-80 ומעלה)?

*

*ראשון הוא מג'יק.

*שני ג'ון סטוקטון.

*שלישי? ג'ייסון קיד.

*רביעי? אילו היתה לי ברירה לבחור פוינט גארד רביעי לקבוצתי הייתי בוחר באייזיה תומאס.

*סטיב נאש? חמישי.

5. אנאס קנטר ליד סולטן קסמה הטורקי

*

 

ככה נראה שחקן NBA שהוא 2.12 מ' נגד האדם הגבוה בעולם, הטורקי 'סולטן' – 3'8

(תעשו חשבון במטרים וסנטימטרים)

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. גם ג'ו אינגלס התחתן, ואתר שמעריך את פועלו ויוצרו של הפוינט פורוורד הגדול ביותר מאז לארי בירד חייב לציין את זה.

    הלייקרס החתימו את מרצ'ילינו הורטאס, פוינט גארד חכם ואיטי יחסית מברצלונה. הוא כבר בן 32, אבל הוא עדיין מסר 5.9 אס' ל-30 דקות למשחק ביורוליג בעונה האחרונה. הוא שוטר טוב, אבל יקח לו זמן להסתגל לפיזיות והמהירות של הליגה, וגם אין בלייקרס שחקנים שמתאימים למשחק עומד שהוא מצטיין בו (רוי היברט?).

  2. אני מסכים עם הדירוג של הרכזים. הייחוד של נאש לא היה רק האחוזים המדהימים ובחירת הזריקות אלא גם הדרך בה הוא הניע את ההתקפה המיוחדת בליגה

  3. נריאת חתונה על הפרצוף
    חסר רב מזמר + שיפוד עם כבש בקרע
    בטח עשה חתונת חסכון בשישי בצהרים
    צריך להתבייש ווסטברוק

  4. 2.49 מטר. גבוה מיאו מינג ב 20 ס"מ .

    באופן אישי לוקח את קווין ג'ונסון לפני סטיב נאש בכל משחק וגם לדעתי היה גדול ממנו בפיניקס וגם גדול ממנו כמנהיג קבוצה.

    אבל אני יודע שאני במיעוט אז רק אסכים עם הדוקטור לגבי שני הראשונים בהיסטוריה. לגבי קיד או אייזיאה זאת בחירה קשה מאוד

  5. 1. נראיתי הרבה יותר טוב מווסטברוק בחתונה(אישתי תאשר)
    2. אני חושב שאייזיה היה הרכז-סקורר שהביא את הטרנד החדש. עד אז הרכזים היו יותר סוג של מלצרים מוכשרים יותר או פחות.
    3. אני לא חושב שנאש(שאני מאוד מאוד אוהב) גדול מבארקלי, בארקלי הביא אותם לגמר הNBA, נאש לא.
    4. דירוג- מג'יק, סטוקטון(ממש בקצת), תומאס, קיד ונאש, קיד. לדעתי היו עוד הרבה רכזים טובים אבל מהשמות שהעלית כך הייתי מדרג. קיד במרבית הקריירה היה פרחח לא אחראי עד שהגיע לניו ג'רזי. סטוק היה מכונה, ונאש הרבה יותר אחראי אבל ללא החותמת של לפחות גמר NBA הוא רק כמעט שם.

  6. איפה אוסקר רוברטסון ?
    וולט פרייזר ? ?
    הם לפני נאש ללא ספק
    כריס פול יעקוף את נאש גם הוא וג'יסון קיד טוב לפחות כמהוא
    אגב הייתי בוחר בגארי פייטון ואייזה תומאס לפני נאש ללא ספק
    על בוב קוזי אני לא מדבר כי הוא פרהיסטוריה

  7. מג'יק ראשון בלי תחרות, ואחריו סטוקטון ללא ספק.
    בין קיד לנאש, גם אם סטטיסטית קיד יותר טוב, אני הייתי הולך עם נאש.
    מה שהוא עשה עם פיניקס בתקופה הטובה שלה לפני עשור לא פחות ממדהים בעיניי, הוא לקח חבורה של שחקנים בינוניים ומאמן חסר מושג והפך אותם למועמדת לאליפות, שאילולא הספרס הדוחים של אותה תקופה (שבינתיים הספיקו לחזור בתשובה), גם הייתה בהישג יד.
    אם הייתה לו הגנה יותר טובה הוא גם יכל בקלות לעקוף את סטוקטון.

  8. איזייה ונאש היו שחקנים שתחת ריכוזם גיבשו קבוצה בצלמם ובדמותם (בשונה מסטוקטון למשל).

    אייזיה הוביל את הבאד-בויס לשתי אליפויות בליגה קשה מאוד, נאש הוביל את הקבוצה שלו למחמאות בלבד.

    מבחינתי, אין ממש מקום להשוואה.

  9. אייזאה שיחק עם שחקנים כמו אגווייר, דומארס ולמבייר, שחקנים מעולים בפני עצמם, נאש שיחק עם שחקנים שברגע שנפרדו ממנו התבררו כשחקנים מוגבלים התקפית (אמארה, מריון) או שחקני ספסל חביבים (ברבוסה, דיאו, בל).

    לא שזה מוריד ממה שתומאס היה, אבל הסיטואציה לא ממש זהה.

    1. אמרה מוגבל התקפית? לכן קלע 25 נקודות למשחק בניו יורק… הוא נעצר כשנפצע.

      מריון היה שחקן חמישיה סופר לגיטימי בדאלאס האלופה.

      דיאו – רכיב חשוב בסן אנטוניו

      ג'ו ג'ונסון – פרח באטלנטה כשעזב את נאש

      ברבוסה – כרגע זכה באליפות הרבה אחרי שעזב את פיניקס בגיל מתגבר

      קווינטון ריצ'ארדסון – הצליח לא רע בקליפרס וקצת בניקס.

      נכון שחוץ מאמרה לא היה לו מגה סטאר אבל לא שיחק עם קונוסים.

      1. אמארה – "מוגבל התקפית" אולי היה קצת מוגזם, וברור שהפציעות השפיעו, אבל גם תזכור שהעונה הטובה שלו בניקס הייתה כשכרמלו שיחק רק שליש עונה וגאלינרי חצי, לא היו שם יותר מדי סקוררים אחרים שיקלעו.

        מריון – מוגבל התקפית לחלוטין, היה שם רק בזכות ההגנה.

        דיאו – אולי היוצא מהכלל, וזה הרבה בזכות הספרס והתאמה אישית, השנים שבין נאש לפופוביץ' לא היו יפות במיוחד.

        ג'ונסון – צודק, שכחתי שבכלל היה שם…

        ברבוסה – כאמור, שחקן ספסל חביב, אני מאמין שג"ס היו איכשהו מסתדרים גם בלעדיו…

        בכל מקרה, לא טענתי שהם קונוסים, אבל הם רחוקים ממה שהיה לבד בויז להציע.

        1. נתחיל בדעתי הסובייקטיבית. אייזיה תומאס לא משאיר לסטיב נאש פירור ואם היו מתמודדים אחד מול השני נאש היה חווה גיהנום. אין ולא היה מתחרה כמוהו למעט מייקל וקובי נקודה (כן כולל לארי ומג'יק). בחוסר צדק משווע אייזיה הוא קורבן יח"צ ב-NBA

          לגבי אמרה – גם היום פר 36 דקות הוא שחקן התקפה עילי שגם היום שם מעל 20 נקודות למשחק פר 36 דקות. גופו אינו מאפשר לו לשחק יותר והוא בטח לא היה תלוי בנאש בלבד. מדובר על אולסטאר התקפי ברמה הגבוהה ביותר.

          ברבוסה כיום אחרי פציעות, אך הרבה מאוד מנקודותיו באו כמחליף לנאש (למרות ששיחק לעיתים לצידו)

          מריון כל כך מוגבל התקפית שהוא לא ירד מדאבל פיגירס במשך 15 שנה! באחוזים מצויינים. כל כך תלוי בנאש שקלע בלעדיו עונות של 19-20 נקודות למשחק. שחקן שה-WIN SHARES שלו בפיניקס היו גבוהים משל נאש עצמו בחלק מהעונות. כמה מהר שוכחים 🙂

          גם נאש נהנה מקבוצות שנתפרו לכישוריו ולמאמן שנתן לו להאיץ קצב. תמיד היה מוקף קלעים מחוננים ותמיד היה מוקף במסיימים סביב הטבעת (שכחת את שאק שנתן עונה לא רעה שמה). אחרי הכל עדיין לא עשה גמר NBA אחד לרפואה כי כדורסל משחקים גם ב-ה-ג-נ-ה.

          להגיד היום על ד'אנטוני שהוא חסר מושג זה מראה על חוסר ידע כדורסלני. אולי מייק איננו מנהיג ונאש השלים תכונה זו, אך הוא ממציעי הכדורסל העכשוי ואין מאמן התקפי מוערך שלא נותן לו קרדיט. אלמנטים רבים משלו מיושמים במעל לחצי מקבוצות הליגה (כולל גולדן סטייט)

          לגבי אייזיה:

          לאייזיה קודם כל הייתה תחרות אדירה בליגה. וכן, היה את דומארס (אגדה). אגוואיר בראיה לאחור פחות טוב ממה שחשבתי אז. אבל עדיין מדובר על צלע שלישית טובה. יסלח לי האשך אבל כל השאר כולל ליימביר היו רול פליירס נהדרים אבל לא איזה נבחרת חלומות.

          אייזיה וצ'ק דיילי הניעו אותם לאותן שנים מדהימות. רוב הסגל של דטרוייט האלופה הגיעו לשיאם אחרי שאייזיה ירד מגדולה ואחרי שדטרוייט איבדה את הבכורה או הגיעו אחרי שיאם: דומארס הגיע לשיאו בתחילת שנות ה-90 עד הגעת גרנט היל, רודמן נתן את עונותיו הטובות בשיקגו, אגוויר מעולם לא מצא את גדולתו בפיסטונס כפי שהראה בדאלאס. ולא שכחתי את וויני ג'ונסון אבל במה הוא טוב יותר מברבוסה של 2006?

          אייזיה בשליטתו במשחקים וברמה שהראה היה חייב להיות היום הצלע הרביעית של תקופתו ליד מייקל, לארי ומג'יק. הביף שלו עם מייקל והיח"צ הגרוע שדיטרויט קיבלה מהליגה עושים לו עוול היסטורי מתמשך.

          1. לא טענתי שסטיב נאש יותר טוב (התקפית הוא כן, אבל כמו שאמרת, יש שני צדדים למגרש), רק דיברתי על סיטואציה שונה.

            אני מסכים איתך בחלק מהדברים, במיוחד על מריון, שהתברר לי עכשיו שבתחילת שנות ה2000 היה סקורר לא קטן (כנראה שהייתי עסוק באותה תקופה להתמוגג משאקובי ואייברסון), אבל אני ממש לא מסכים לגבי אמארה ודאנטוני.
            יכול להיות שאני לא אובייקטיבי לגבי דאנטוני (אף פעם לא אהבתי אותו ואת השפם המטופש שלו), אבל איך שאני רואה את זה הוא מאמן שנפל לסיטואציה נוחה וקיבל יותר קרדיט ממה שבאמת מגיע לו (כמו ספולסטרה עם לברון).
            סטאט שחקן לא רע, אפילו עם הפציעות, אבל "אולסטאר ברמה הגבוהה ביותר"? נסחפת קצת…

          2. דווקא על אמרה אתה לא מסכים? אוקיי. הנתונים מראים אחרת וגם משחקו ללא סטיב נאש הן שסטיב נח על הספסל והן בקבוצות אחרות. אשמח שתראה לי את הרשימה הגדולה של מספרי 4 שקלעו 26 נקודות 9 ריבאונדים 1.6 חסימות 1.0 חטיפות וכל זה ב-56% מהשדה. ושקלעו אחרי מעבר ל-NY נתן 25 נקודות 9 ריבאונדים ו-2 חסימות ללא רכז על (אלא אם תטען שריימונד פלטון רכז על) עם פציעות של כרמלו ובילאפס רוב העונה.

            לגבי פיניקס – דאנטוני לא קיבל שום קבוצה נוחה. סטיב נאש נהיה סטיב נאש תחת דאנטוני. לפניו נאש היה רכז מוכשר ואפילו אול סטאר גבולי בדאלאס אבל רחוק שנות אור מהגנרל שהגיע לפיניקס כבוגר. ההתקפה של פיניקס היא לגמרי לא "תנו לנאש את הכדור ותנו לו לעבוד" (סטייל לברון בגמר). תחקור עוד טיפה ותקבל הערכה מחודשת לאיש והשפם. מסכים שהשפם שלו מטופש ואולי הוא היה צריך להיות עוזר מאמן בכיר (מאמן התקפה כפי שקוראים זאת היום) אבל "חסר מושג" הוא ממש לא היה. הוא פשוט חווה סיטואציה מתאימה ותרם לה לא פחות ממה שתרמה לו.

          3. יש הרבה שחקנים עם סטטיסטיקות מנופחות שהם לא אולסטארים.
            אולי ההגדרות שלנו קצת שונות, מבחינתי להיות אולסטאר זה אומר להיות בטופ 5-7 בעמדה שלך, אמארה לא קרוב לשם.

            דוגמאות מעמדה 4? קח את ברניאני, שחקן עם עונות של 20 נק' שאפילו אימא שלו לא תגיד שהוא אולסטאר.
            מבחינתי גם קווין לאב כזה, יש שיחלקו.
            אפשר גם ללכת קצת יותר אחורה, יש למשל את קית' ואן הורן, עוד שחקן עם עונות יפות של 20 נק' שהוא לא בדיוק חומר של אולסטאר.
            אתה מוזמן לחפש עוד, מאמין שיש בשפע.

            סטיב נאש שחקן שהתחיל בפיניקס ככלום, הפך בדאלאס לאולסטאר וחזר לפיניקס כמנהיג, אני לא יודע אם הקרדיט כאן של דאנטוני, למרות שאין דרך באמת לדעת חוץ מלשאול אנשים שהיו שם.

          4. איבדת אותי בברינאני. אחי הבאתי לך נתונים על שחקן מוביל של קבוצת צמרת במערב החזק שקלע בשיאו מספרים מטורפים ויעילים והבאתי לי שחקן שבקושי גירד 20 בנפולה מזרחית עלובה. אתה גם מבלבל בין עבר להווה. אמרה נבחר 6 פעמים לאולסטאר נראה לי שבימיו עם נאש אפשר להגיד שהוא בטופ 5 של העמדה

            לגבי השאר בא נאמר שיש מקור להשוות את סטיב נאש של דאלאס אל מול פיניקס ואז תגיד מי ניפח את הסטטיסטיקה יותר נאש או מריון ואמרה.

            על טעם ועל ריח אין להתווכח ואם גם מספרים לא מעניינים אותך אז אין לנו שום מצע לדיון הזה.

  10. סטיב נאש היה השחקן שגרם לי לאהוב כדורסל. שחקן כדורגל בנפשו שבטעות נחת על מגרש כדורסל. אני עדיין מנסה להשלים את החסר מאז הפרישה שלו לארץ המנוחה (המעבר ללייקרס).

  11. ג׳ו ג׳ונסון עזב את פיניקס באמצע הפריחה של נאש. אם היה נשאר אני באמת מאמין שהיינו מדברים אחרת על היעדר ההישגים של נאש. לא יודע אם אליפות, אבל אחרת.
    ובאמת נאש זה אחד שאתה קם לראות אותו בלילה. היה תענוג.

  12. ג׳ו ג׳ונסון עזב את פיניקס באמצע הפריחה של נאש. אם היה נשאר אני באמת מאמין שהיו מדברים אחרת על היעדר ההישגים של נאש. לא יודע אם אליפות, אבל אחרת.
    ובאמת נאש זה אחד שאתה קם לראות אותו בלילה. היה תענוג.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט