קח מקל, קח תרמיל / יונתן שגב

אתמול צפיתי במשחק של נבחרת ישראל נגד נבחרת קרואטיה.

אני אשתדל לא להשתמש בכל הקלישאות החבוטות "אין ספורט בישראל" "כרגיל, הנבחרת מתקפלת כשצריך" וכו'.

אני באמת חושב שלנבחרת ישראל יש סגל מאוזן, עם שחקנים מצוינים, מאמן טוב מאוד ואין מה להנמיך ציפיות לקראת היורובאסקט הקרוב.

אני יודע שאמרתי שלא אשתמש בקלישאות, אבל אני באמת חושב שהנבחרת שופעת ב-IQ כדורסלני (ולא, ישראל, זה לא "המוח היהודי") ויש מהלכים שנראה כאילו נשלפו מהסט של ס"א 2014.

כמובן שיש כמה בעיות כגון – ריבאונד, שלשות (בעיקר כמות זריקות משלוש), יצירה בהתקפה עומדת, איבודי כדור וכמובן הגנה בפוסט מול גבוהים רציניים (כגון אנטה טומיץ' אתמול).

אבל יש גם כמה מקומות שמותירים הרבה מקום לאופטימיות;

הנבחרת נהדרת בהתקפות המעבר. אין הרבה אגו וכולם נותנים את ה-"אקסטרה פאס". עומרי כספי וליאור אליהו משחקים טוב מאוד. יש הגנה טובה מאוד בפירימטר.

אבל בסופו של דבר, מי שיכריע בין טורניר טוב לבין טורניר לא טוב, הוא גל מקל.

גל מקל הוא השחקן שמייצג את הנבחרת הזאת בצורה הכי מדוייקת – אב טיפוס, אם תרצו.

יוגב אוחיון, רביב לימונד, אפיק ניסים, שלא לדבר על שון דוסון, כולם גארדים וכולם יותר אתלטיים ממקל, וגם הם לא עילויים אתלטים פרט לדוסון.

 

מי יותר אתלטי – הוא, או מקל?

 

אתם יודעים מה?

הייתי אומר שפרט ל"תיקן הלוחש" – אלישי כדיר, ואולי גם דגן יבזורי, כל השחקנים ברוטציה הישראלית אתלטיים (יותר נכון להגיד – אקס דאלאס אפילו פחות אתלטי ואקספלוסיבי) ואקספלוסיביים יותר מאקס דאלאס.

ועדיין – מקל הוא הנווט, הוא המרכז, הוא הגנרל של הנבחרת, וזה ממש לא מנוגד.

אז למה הוא מחזיק את המפה?

קודם כל, הגארדים האחרים לא יכולים לקחת על עצמם את התפקיד: יוגב אוחיון אנמי, ניסים ויבזורי הם קלעי שלשות – הראשון מכדרור והשני בקאץ' אנד שוט. רביב לימונד הוא קומבו גארד במקרה הטוב ושון דוסון הוא 2/3 וגם צעיר מדי וכך גם בר טימור.

נשארנו עם מקל. אתם בטח שואלים, האם מקל הוא הנווט רק בגלל שאין אף אחד אחר?

לדעתי, זה לא כך.

זו פשוט התכונה הכי חזקה של מקל כשחקן. הוא pure point guard, כסטיב נאש וג'ון סטוקטון.

האם הנבחרת צריכה בכל משחק 15 נק' ממקל?

לא, אבל במשחקים שהוא אכן יקלע 15 זה ממש לא יזיק.

לעומת זאת, האם הנבחרת צריכה ממנו כל משחק 5 אס' ומעלה?

לדעתי היא לא צריכה ממנו גם את זה, למרות שזה יותר חשוב מנקודותיו של המטר תשעים הזה.

מה שהנבחרת חייבת ממקל זה הגנה חזקה, זה להריץ אותה להתקפות מעבר, זה להכניס כדורים לפוסט וגם לנהל פיק אנד רול. כמובן, שכל אסיסט יתקבל בברכה.

במחצית הראשונה אתמול, שאותה הנבחרת ניצחה בתוצאה 43-34, למקל היו 5 אס'. אני חשוב ש-4 מהם באו ברבע השני, אותו סיימה ישראל בתוצאה 26-16.

עוד תכונה מאוד חשובה של מקל הוא הכוח הפיזי שלו. באופן אישי אני חושב שהוא הגארד הכי חזק שראיתי מחוץ ל-NBA, כשגם ב-NBA יש גארדים הרבה יותר חלשים ממנו.

מה שחשוב בתכונה הזו, היא שמקל יכול להחליף בפיק אנד רול, שזה תמיד יכול לעזור. למעשה, זה יותר מכך – הוא נותן לגבוה (לפחות למספרי 4) אשליה שיש לו יתרון כוח משמעותי, אבל מה שבעצם קורה הוא שהגבוה לא יכול "לחפור" על מקל.

יש הרבה מאוד שחקנים טובים בנבחרת: כספי ייתן כל יום את ה-17 שלו, אליהו גם הוא יקלע 12 ויאסוף 7 קרשים. גם דאור פישר יתפור 3-4 זריקות מיד ריינג' עם הזריקה המכוערת שלו. יבזורי, לימונד וניסים יתנו משחקים טובים וטובים פחות וכך גם אלישי כדיר ויוגב אוחיון. שון דוסון צעיר ואי אפשר לדעת איך הוא יתפקד במעמדים האלה, אם כי סקואטים שיושבים ביציע בהחלט יכולים לעזור.

 

אליהו וכספי – הסקוררים של הנבחרת.

 

אבל למרות הכל, בסופו של דבר – מי שיקבע את כמות המשחקים הטובים של השחקנים למעלה – מי שיכין לפישר את הג'אמפרים מ-16 פיט שהוא אוהב, מי שיתחיל להריץ את המתפרצת לאליהו ולכספי, מי שיפנה את יזורי לשלוש וירים את דוסון לשמיים, זה מקל. אין לו ולנו איך לברוח מזה.

במוקדמות הקודמות מקל היה מעולה כשנתן 13 נק', 4.5 ריב', 6.5 אס' בממוצע, כולל טריפל דאבל מדהים נגד מונטנגרו.

אם תהיתם לעצמכם, זה מיקם אותו במקום הראשון באסיסטים בצוותא עם רכז נבחרת גאורגיה, מעל שחקנים כמו דניס שרודר.

בוא נקווה לאותה היכולת של מקל, וכמובן לאותה היכולת של נבחרת ישראל ואף יותר מכך – זה אפשרי.

בהצלחה לנבחרת!

 

 

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. הנבחרת צריכה ממקל מספרים לפחות כמו במוקדמות בשביל להצליח
    בעיקר כי הוא באמת הגארד היחיד שלה שיודע להפעיל אחרים

  2. אם נוגרל מול מונטנגרו אנחנו אבודים.
    ניקולה פקוביץ' הוא אולי השחקן הכי חזק בנבא וקל וחומר שהוא הכי חזק באירופה כולל. מארק גאסול ופקוביץ' מאוד אוהב לחפור פוסט ולכן צריכם מאסל גאי

  3. יונתן לא מסכים איתך ולמה..
    הנבחרת אמנם מראה שיפור מסויים
    אבל עדיין יש טונה בעיות.
    אדלשטיין נראה לא סגור על עצמו, מדבר לתקשורת ולא לשחקנו בפיסקי זמן. כספי מנסה להוכיח וחלש בהגנה, לימונד מפוזר
    ובלתי ניתן לשליטה, יבזורי מכוון ידיות אבל איטי וחלש בהגנה. פישר ודואסון משתפרים
    ואליהו מוסיף המון בהתקפה ובהגנה בעייתי.
    לגבי מקל בניגוד לדעת הרוב, לא ראיתי הגנה טובה שלו ובניהול המשחק הוא מחזיק יותר מידי בכדור וחייב לשפר קליעה. לדעתי יוגב הרבה יותר מתאים ממנו לנהל התקפה. בכול מקרה בהצלחה לנבחרת.

  4.   יונתן לא מסכים איתך ולמה..
    הנבחרת אמנם מראה שיפור מסויים
    אבל עדיין יש טונה בעיות.
    אדלשטיין נראה לא סגור על עצמו, מדבר לתקשורת ולא לשחקנו בפיסקי זמן. כספי מנסה להוכיח וחלש בהגנה, לימונד מפוזר
    ובלתי ניתן לשליטה, יבזורי מכוון ידיות אבל איטי וחלש בהגנה. פישר ודואסון משתפרים
    ואליהו מוסיף המון בהתקפה ובהגנה בעייתי.
    לגבי מקל בניגוד לדעת הרוב, לא ראיתי הגנה טובה שלו ובניהול המשחק הוא מחזיק יותר מידי בכדור וחייב לשפר קליעה. לדעתי יוגב הרבה יותר מתאים ממנו לנהל התקפה. בכול מקרה בהצלחה לנבחרת.

  5. הבעיה שאין בנבחרת שחקן שיוצר לעצמו ואחרים (לא לחיות באשליות שכספי כזה) כפי שטפירו היה (או קטש). אולי דוסון יהיה כזה בעוד כמה שנים.

  6. מנחפ, תכיר לדוראנט את החבר׳ה של חבד…
    אולי הוא יעשה עליה ויצטרף לנבחרת 🙂
    הייתה תקווה עם סטודמאייר אבל לא נראה שזה יקרה

  7. הבעיה הכי גדולה של הנבחרת זאת שלשות, מה לעשות בכדורסל של היום, בלי שלשות אתה לא יכול לנצח משחקים, וישראל בבעיה גדולה בתחום הזה
    כספי,שתמיד גם נתן לא מעט בתחום הזה איבד לגמרי את היד בכל המשחקים של המוקדמות לפחות, ואם הוא לא יתעשת ויתחיל לקלוע מהשלוש באליפות יהיה לישראל קשה להוציא נצחונות
    זה משאיר אותנו עם יבזורי וניסים כקלעים היחדים וזה ממש לא מספיק

  8. מתגעגע לימים שבהם קלעים נהדרים מה-3 היו בשפע, והחוסרים היו בכוח ובגובה.
    הימים בהם קלעים נפלאים מה-3 כמו ארז חזן ודורון שפע סבלו מחוסר כרוני בדקות משחק בגלל שלג'מצ'י היה מקום קבוע בהרכב.

  9. יונתן- אתה איש חיובי אבל באמת שאני לא מבין מה אתה רואה במקל.
    חוץ מחדירה לסל לפעמים, אין לו הרבה (לא קליעה מבחוץ, לא חצי מרחק, לא ניהולך משחק ממשי).
    ראיתי את רוב המשחקים והנבחרת היא פשוט אכזבה עניקת

כתיבת תגובה

סגירת תפריט