5 תובנות על ה-NBA, ועל ספורט בכלל (1) / גיא רוזן

מספר 1.
אם אתה חלק ממשחק פוקר, ואתה מסתכל סביבך, ואתה לא מזהה מי הדביל שבשולחן –
אז כנראה שהדביל זה אתה.
אז כולנו צחקנו על JR סמית' על שהימר על עצמו, וויתר על 6.4 מיליון לעונה הקרובה,
תמורת סיכוי לחוזה טוב יותר.
"להמר זו הדרך הטובה ביותר להפוך משהו לכלום" אמרנו, "עדיף ציפור אחת ששווה 6.4 מיליון"
צחקנו.
אז JR הראה לכולנו שהוא כן יודע לשחק פוקר וסיים עם 2 ציפורים ששוות 5 מיליון כל אחת.
אז נכון ש-6.4 מיליון הם יותר מ-5 מיליון.
אבל 10 מיליון מובטחים לשנתיים, זה שקט נפשי, בעיקר בגלל של-JR יש את האופציה בסוף השנה הראשונה, ובנוסף יש סעיף המונע מקליבלנד לשלוח אותו בטרייד.
אז אולי JR הוא לא מהמר גרוע. הוא פשוט שחקן פוקר טוב, שהבין את היד שקליבלנד קיבלה.
והדביל בשולחן? הדביל בסיפור הוא אני, אחרי לא מעט ביקורת שהעברתי על JR.


(פרצוף הפוקר של JR סמית')

מספר 2.
מדוע תמיד יוצא לי לבחור את עגלת הקניות עם הגלגל הדפוק, העגלה שמנסה שוב ושוב להתנקש בעובדת הסופר שמסדרת את הסחורה על המדפים?
זה מזל רע?
או אולי כל העגלות בסופר דפוקות?
אני יודע שהרוב לא עוקבים אחרי המתרחש בפוטבול, אבל הידיעה רלוונטית גם ל-NBA:
שחקנה המצטיין של הגרין ביי פקרס, ג'ורדי נלסון קרע את ה-ACL וסיים את העונה. הפציעה התרחשה במשחק קדם עונה, והפכה את הגרין ביי פקרס ממועמדת מובילה לאליפות, לקבוצה שכרגע, ווגאס לא נותנת לה סיכוי ריאלי לאליפות.
זו נקודה שנוגעת ישירות גם ל-NBA. ב-NFL, השחקנים מתלוננים כבר כמה שנים על העובדה שמשחקי קדם העונה מסכנים שחקנים לחינם (הליגה מרוויחה הון מקיומם של משחקי קדם העונה),
בדומה לתלונות על העומס שלוח המשחקים ב-NBA יוצר על השחקנים.
לאור הפציעות של לא מעט כוכבים, הן ב-NBA, והן ב-NFL, אולי בעלי הקבוצות צריכים לעשות חושבים:
זה מזל רע, או שהעגלה מקולקלת?

מספר 3.
יום הולדת שמח, רג'י!!!
תמיד משמח מחדש לצפות בסרטון הנפלא, 8 נקודות ב-9 שניות:

מספר 4.
הרבה דיונים היו בעונת המלפפונים על שיקאגו של כל הזמנים נגד הלייקרס של כל הזמנים.
ועלו טיעונים על חוזקם של הסנטרים האגדיים של הלייקרס מול קארקרייט, לונגלי ויואקים נואה.
אבל שוכחים שבבולס שיחק ארטיס גילמור. גילמור שכינויו היה A-Train, היה בשיאו סנטר נהדר –
23 נק', 13 רב', 3 אס', 2.5 חס'. 58.2% מהשדה בקריירה הם עדיין הגבוהים בתולדות ה-NBA לקריירה של שחקן.
גילמור, שחקן של 2.18, היה שחקן שקט וצנוע, אבל בעידן של סופרסטארים, חסרים השחקנים שידעת שאפשר לסמוך עליהם שיקלעו באחוזים גבוהים מהפוסט, שיקחו את הריבאונד כשצריך (וגילמור היה לוחם, קשה היה לקחת נגדו רב' התקפה) ושיחסום כשצריך.
ליד ג'ורדן, פיפן, רוז ורודמן – הוא התוספת המושלמת.
(הכנסתי את רוז כמחווה ליונתן…)
ולי, אישית, אין ספק שלשחקן 2.18 עם היד הרכה שלו, היה משתלב נהדר בליגה של היום.

מספר 5.
בעקבות השמועות שיש סיכוי שמטה וורלד פיס (רון ארטסט) בדרכו חזרה ל-L.A, מספר פנינים שפיו הצנוע הפיק לאורך השנים:

"אני באמת לא ידעתי מי המאמן כשהגעתי לניו יורק. רק רציתי לזכות באליפות, זו יכלה להיות אנט (דודה) ג'מיימה, הם יכלו מבחינתי לתת לסירופ לאמן, אני הייתי מגיע בכל מקרה. רק רציתי לכות באליפות"

"אני לא שחקן, אני חייזר… הפוקוס שלי הוא בלזכות באליפויות. אני לא מתרכז בשום דבר אחר.
חייזרים רק רוצים לזכות באליפויות."

מטה וורלד פיס על העתיד:
"יש לי חברת הקלטות, ואני מוציא CD משלי. יש את הבגדים, והנעליים. ויש חוזה על ספר שאני עובד עליו. אני מנסה להיות חיובי, אני גם אוהד גדול של פרס נובל לשלום."

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  1. john

    25 אוג 2015 20:38:50

    הטריק בעגלות ובפוקר הוא אותו טריק. אם יש עגלה ריקה והיא בדיוק לא מחוברת לכלום, והיא בדיוק נמצאת בכניסה לסופר ואיכשהו בדרך נס כולם פיספסו אותה חוץ ממך, אז או שאתה בחור בר מזל או שהגלגל דפוק.

    ארטיס גילמור ענק (תרתי משמע) ועוד גידל אפרו (2.30 בעמידה לפחות).
    אם כבר מדמרים על נבחרת הבולס, היה להם את אלטון ברנד, אורלנדו וולרידג' (איזה אתלט!), צ'ארלס אוקלי והוראס גרנט. יחד עם רודמן היו מסתדרים עם קצת פיזיות הייתי אומר…

  3. מנחם לס

    25 אוג 2015 21:27:04

    אימרות הכנף של שלום עולם שוות את הכל, בעיקר שהוא "אוהד גדול של פרס נובל לשלום" (טוב שלא אמר 'פרס נובל לשלום…).

    גיא, אי אפשר ללא משחקי פרה-סיסון. ללא משחקי פרה-סיסון הפציעות במשחקים הראשונים היו מוכפלות. פשוט בד לאק.

  4. גולש בכיף

    25 אוג 2015 22:38:07

    על מה מתערבים שארון אפללו, רובין לופז, פורזינגיס גראנט ואוקווין מתפגרים על כל השכל ושטים הרדאווי ג'וניור יחזור לעצמו בהוקס?

  6. יונתן שגב

    26 אוג 2015 00:58:34

    גיא, אני רואה שהמצפון שלך נוקף (נוקף? גיא? ;)) על מה שעשית לשוורים בפלייאוף. אני אוהב את זה – תמשיך.

    1. IDO

      26 אוג 2015 03:45:48

      על מה אתה מדבר שגב? קניתי מגיא את המצפון שלו תמורת $25 ואני הולך לנחס את השוורים מקרמיקה יום יום שעה שעה מחודש נובמבר.

      – – –

      פוסט מגניב. המוסיקה של מטה וורלד פיס לא רעה בכלל. כשרון למילים יש לו.

  8. Berch

    26 אוג 2015 08:36:35

    ודרך אגב, בקשר לתמונה הראשונה של ג'יי אר מתחילת הפוסט – לי נראה שאלו האוהדים של הניקס שמחים כששמעו שהוא עוזב….

  9. יניב

    26 אוג 2015 09:29:31

    אחלה נקודות,מסכים לגבי JR בסופו של דבר הוא יצא לא רע בכלל.
    לגבי הפרה סיזין האם השחקנים משחקים ברמה של משחק אמיתי או כמו בכדורסל משחקים בהילוך שני?
    לגבי רון ארטסט אז הראיון שלו שהוא מקדיש את טבעת האליפות שלו לפסיכאטרית שלו היה אחד הגדולים ביותר

  10. עגל

    27 אוג 2015 19:46:17

    גם אני חושב שקליבלנד עשו לג'יי. אר. מחווה הומנית על מנת שלא ירגיש שהוא יצא דפוק וכדי למקסם את התועלת מהשנה הקרבה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט