יש כדורסל בכפר קאסם/ ודיע סרסור

כפר קאסם הוא כפר ערבי שנמצא במרכז המדינה ובצדו הדרומי ביותר של המשולש הערבי. בצדו הדרומי נמצאת העיר ראש העין, ובצד המזרחי שלו מתחילים להיכנס אל מחוץ לקו הירוק עם התנחלויות כמו אורנית, שערי תקווה, אריאל וכו..

כפר קאסם היא גם עיר מגוריי. עיר של ספורט, כלומר, של כדורגל. המון שחקני כדורגל מפורסמים יצאו מהכפר כגון: וואליד באדיר, איסמעיל עאמר, רוביל סרסור, ועוד הרבה. במשחקי הקבוצה הביתית יש כמעט בכל משחק למעלה מאלף איש  (הקבוצה משחקת בליגה א', כיום יש ארבע קבוצות בעיר).

באדיר בפעולה

אחרי הקדמה פשוטה אני אכנס לעניינו והוא הכדורסל.
אהבתי לכדורסל התחילה לאחר שגיסי הקים קבוצת כדורסל לפני יותר מעשרים שנה. גדלתי על הסיפורים שהוא סיפר לי וצפייה במשחקי היורוליג ביחד, ואז ראיתי תמונה של קובי בראיינט ביומן הספורט שהיה לי ונדלקתי על הליגה הטובה בעולם,  מה גם שנחשבתי לגבוה בגילי והייתה תחושה שאני חייב לשחק כדורסל.

כאשר התחלתי לשחק כדורסל בתדירות גבוהה בכיתה י' בכל כפר קאסם שיחקו כדורסל רק 15 איש והם השחקנים הוותיקים ששיחקו בקבוצת הכדורסל, והמשיכו לשחק בימי שישי בשביל הכיף  (הקבוצה התפרקה).

אני רציתי לשחק כדורסל כמה שיותר – לא הספיק לי יום אחד. התחלתי לשחק כדורסל בכל שאר הימים. בהתחלה הלכתי לבד ואז אני זוכר את עצמי מתקשר לחצי מהחברים שלי כדי שמישהו יסכים לבוא לשחק איתי. לפעמים היינו שלושה והתחננו לשחקני הכדורגל במגרש המקביל לבוא  לשחק איתנו, הספיק לנו שחקן אחד כדי לשחק 2 על 2. אני זוכר את עצמי כיום רב עם שאר הילדים כדי לקבל זכות לשחק כדורסל על מגרש הכדורסל ולא להרשות להם לשחק כדורגל על אדמתו הטהורה של הכדורסל.
העולם התקדם במהירות והפייסבוק חדר אל חיינו, אז לפני ארבע שנים הקמתי קבוצה פייסבוק שמטרתה הייתה לאגור כמה שיותר שחקני כדורסל ולשחק ביחד. ובהחלט, ביחד עם דור צעיר, התחילו יותר ויותר אנשים לבוא לשחק כדורסל. נהיינו 10 שחקנים ופתאום יש לנו משחק על כל המגרש. שבוע לאחר מכן 15 שחקנים ושלושה קבוצות והמספר התחיל לעלות לאט לאט…
החלטתי להקים טורניר כדורסל לראשונה בכפר קאסם, ובהחלט הקמנו את טורניר הכדורסל הראשון שהשתתפו בו שש קבוצות עם יותר משלושים שחקנים. קבוצתי עלתה לגמר והפסדנו בתוצאה 40:39 לאחר שהחטאתי הזדמנות לסל ניצחון.
בשנה הבאה הקמנו עוד טורניר והמספר של המשתתפים עלה ליותר מ-45 שחקנים והרמה של הטורניר הייתה יותר טובה מהראשון.

אנשים התחילו לדעת שיש כדורסל בכפר קאסם, כדורסל נכנס לתודעה של הרחוב, ולשמחתי זכיתי עם קבוצתי בטורניר השני. במהלך הזמן בין הטורנירים הקמנו גם שני מחנות ספורט בצפון הארץ שכללו אימוני כדורסל, הרצאות כיפיות ואטרקציות ועוד המון דברים, נהיינו משפחה אחת גדולה של כדורסל.
אני מספר פרטי  פרטים כי מאוד אכפת לי שהקוראים יבינו את הדרך הארוכה שעברנו.
לפני שנה וחצי ניגש אלי אחד משחקני העבר בשם נמר עאמר שהוא גם המנהל של קבוצה המאוד מוצלחת של כדורגל חופים "בני פלפלה כפר קאסם" שבארבע שנים האחרונות זכתה בשלוש פעמים באליפות.

הוא הציע לי להקים קבוצה כדורסל מקצועית ולהירשם לליגה וכך נרשמנו לליגה ב' מחוז פתח תקווה.
התחלנו את העונה עם הבטחה של ראש העיר להקים אולם כדורסל חדש ועם 16 שחקנים רשומים לליגה. המתנ"ס ששירת אותנו כדי להתאמן ביום יום לא אושר לליגה מכיוון שהוא קטן וגם מסוכן מדי. לכן, אנחנו משחקים באולם של השכנים מראש העין (בתשלום כמובן) ואנו מודים להם מאוד על זאת. נימר היה מאמן הקבוצה למרות שאין לו ניסיון באימון קודם.
משחק ראשון נגד ראש העין. התחלנו את המשחק טוב ואני מתכוון לשתי הדקות הראשונות ואז הם התחילו להפעיל לחץ על מובילי הכדור ואנו מאבדים עוד כדור ועוד כדור והפער צומח ועולה. כל ה-12 שחקנים שיחקו במשחק הראשון (זו היתה המטרה), והפסדנו במשחק זה 46-76. במשחקים הבאים שיחקנו נגד אליצור שומרון ולאחר מכן נגד שערי תקווה ולאחר מכן הוד השרון. בשלושת המשחקים האלה לא עברנו את ה-50 נקודות, והצבנו לעצמנו מטרה לקלוע מעל 50. למשימה זאת הוחתם מאמן ערבי חדש בשם אנוואר חאג יחיא.

קבוצה הנוער:

עם הקבוצה הבוגרת התחילו להתאמן גם כמה שחקני נוער ובמשך העונה אני התחלתי לאמן אותם כדי להתכונן לעונה הבאה שיירשמו בליגה וזה אחד הדברים הכי טובים שקרה השנה בקבוצה.  יש יותר מ-15 שחקני נוער וזה מבשר רק טובות. כיום מאמן את קבוצה הנוער המאמן המוערך יורם פיטוסי בעל העבר המאוד מפואר באימון כדורסל שהסכים לבוא ולאמן ולקחת את הקבוצה כאתגר הבא שלו.

כתבה בערוץ 5 :

מכיוון שהמחוז ששיחקנו בו כולל בתוכו את כל ההתנחלויות ואנחנו קבוצה ערבית, היה מאוד קשה בהתחלה, אבל כמעט כל הקבוצות קיבלו אותנו בשמחה ועם משחק נקי ובלי בעיות מיוחדות. אפילו ערוץ ספורט חמש עשו עלינו כתבה בחמישיות. אני עדיין משוכנע שהכתבה לא עושה לנו חסד…

המשחק נגד אריאל:

כפי שציינתי מקודם כמעט כל הקבוצות קיבלנו אותנו בחום ובלי בעיות מיוחדות וברוח ספורט אדירה עד שבמחזור השביעי היה לנו משחק חוץ נגד הפועל אריאל. נכנסו למגרש ואנו רואים כבר קהל קטן שהגיע לצפות במשחק. התחלנו בחימום והמופע שלהם התחיל, הניפו את דגל ישראל בתפארה ובהתגרות מיוחדת.

שתבינו אין לי בעיה עם הנפת הדגל אבל יש דרך, הם לא הניפו את הדגל כי הם גאים במדינה שלהם, אלא כי הם רצו להתגרות בנו, התחילו לשיר את התקווה ולצעוק. אחד השחקנים שלנו נפצע אז התחילו לצעוק שתמות יאללה הביתה. טוב, אני לא כותב שורות אלה כי אני רוצה לגרום לבעיות אלא רק כדי להמחיש את החוויה שעברנו.
בכל המשחקים ששיחקנו בהם, בגארבג' טיים הקבוצות מולנו הורידו הילוך ואנחנו התחלנו לקלוע יותר ויותר סלים. נגד אריאל ההפך הגמור: בגארבג' טיים הם המשיכו להתעלל בנו ולנסות להשפיל אותנו כמה שיותר ויותר להפעיל יותר ויותר לחץ. אני יכול להגיד לכם שהפסדנו בהפרש של יותר מ-60 נקודות!! הושפלנו, כבודנו נרמס, אני באופן אישי לא יכולתי לישון באותו לילה…

הניצחון הראשון:

שתי הנמושות של הליגה נפגשו ומי שינצח במשחק יהווה לו הניצחון הראשון. המשחק היה נגד אורנית באולם בראש העין, התחזקנו בשחקן חדש מהכפר שמו עטא שקיר ששיחק בגני תקווה. במשחק זה הוא השתולל עם מעל 60% אחוז מהשדה במשחק. הוא קלע 44 נקודות. הזענו המון ולאחר קרב צמוד ניצחנו 72-73. צעקנו שמחנו ונראינו כמו מי שלקח את גביע ליגה האלופות כרגע. בפן האישי אני זוכר את החסימה בשניות האחרונות בזכותה הצלחנו להוביל דרך העונשין.

הניצחון דחף אותנו קדימה ובמשחק הבא אנו מפסידים רק 70-55  אבל המאמן מוחלף וחזרנו להיות עם נימר על הקווים, ובכל משחק אנו קולעים מעל 50 נקודות. זכור במיוחד המשחק נגד אליצור עלי שנמצאת עמוק עמוק מחוץ לקו הירוק. הצלחנו לחזור מפיגור ולהשוות את התוצאה ברגעים האחרונים אבל הניסיון שלהם עזר להם והם הצליחו לנצח אותנו בהפרש של שתי נקודות.

עד סוף העונה זכור במיוחד המפגש נגד השחקן הערבי של הוד השרון מוחמד מקלנסווה. הרגשנו כמו דרבי פרטי והוא פשוט קרע אותנו מתחת לסל. כך גם המפגש נגד המדורגת ראשונה  מודיעין, שהצלחנו בתחילה המשחק להלחיץ אותם ולפגר רק בחמש נקודות.

אין עוד הרגשת תסכול וידיעה מראש שאתה הולך להפסיד בגדול. אין את החרטות והמחשבות אם בכלל ללכת למשחק. עד סוף העונה הצגנו יכולת משופרת, והכי חשוב צברנו ניסיון והתחלנו את העונה עם 15 שחקנים למשחק הראשון, וסיימנו עם 12 שחקנים למשחק האחרון…

הקהל:
תופתעו לגלות שבמשחקי החוץ שלנו התלוו אלינו יותר מ-10 אנשים למשחק חוץ, ואנחנו מדברים על ליגה ב בכדורסל. בהרבה אולמות ששיחקנו בהם לא היה אף אחד ביציע, רק קולה של המשרוקית, של השופטים והצעקות של המאמן שלנו. במשחקי הבית שלנו כמעט בכל משחק הגיעו יותר מ-20 איש לצפות במשחק שלנו, ואני יכול להבטיח לכם שאם נצליח לנצח ביותר משחקים, יגיעו יותר אנשים.

העתיד עוד לפנינו:

לפני חודש הקמנו את הטורניר השלישי בכפר קאסם והשתתפו בו יותר מ-65 שחקנים, מספר מכובד לכל הדעות. שלוש קבוצות נרשמו לליגה: הקבוצה הבוגרת, קבוצה הנוער, וקבוצת נשים. לצערי הרב, שלושת הקבוצות האלה ישחקן במשחקים הרשמיים באולם בראש העין, כי אנחנו עדיין מחכים להבטחה של ראש העיר לבנות אולם עם 300 מושבים.

הדבר הכי חשוב בשבילי הוא למצוא עוד מסגרת לבני הנוער ולילדים, יש המון ילדים שלא יצליחו בכדורגל ויגלו את עצמם כוכבים בכדורסל. בשבילי כדורסל זה מסלול חיים, ואם יצטרפו יותר ויותר ילדים לענף ונצליח להנחיל להם יסודות נכונים וגם להצליח לגרום להם להיות בני אדם טובים יותר, ולקבל את האחר כפי שהוא, אז אני אדע שהצלחנו בפרויקט הכדורסל שלנו.

לפוסט הזה יש 47 תגובות

  1. מאחל לכם בהצלחה!

    הפוסט מעביר יפה את הרוח הספורטיבית של כדורסל בליגות הנמוכות. משחקים שחקנים שמשחקים בשביל אהבת המשחק, בלי "שכירי חרב",
    והקהל שכבר מגיע, הרבה יותר"פטריוטי".

  2. כל הכבוד ודיע, מדהים איך דברים מתגלגלים כשאנשים שאכפת להם מחליטים לעשות. מקווה שתזכו לאולם מכבד כמו שמגיע לכם. אגב, פנית למפעל הפיס? נראה לי שזה חלק מהעבודה שלהם תמורת ההימורים בחסות המדינה.
    דבר אחד חרה לי בפוסט היפה הזה. הנפת דגל ישראל במדינת ישראל היא אף פעם ומעולם לא היתה התגרות. היא הנפה של דגל המדינה של כולנו וככל שאחינו הערבים יקבלו את זה, כך המעבר לדו קיום אמיתי יהיה מהיר יותר.
    אבל באמת נזהרת מאוד לא להכניס עניינים פוליטיים לפוסט, ולהראות את היופי שספורט יכול לאחד, וחבל שלכאן יגלשו כל התגובות, בגלל חצי משפט.

    1. תודה רבה לך על המילים היפות..
      בקשר לאולם בהחלט מפעל הפיס עובד על בנייה אולם כדורסל והוא כבר אמור להעביר כספים לעירייה אבל העניינים נתקעו משום מה.. נקווה שעד סוף השנה בניית האולם תסתיים…

      הקטע עם דגל ישראל כפי שהסברתי בוצע בצורה מגורה לכן קצת עצבן.. הרי בכל אולם ששיחקנו בו נמצא הדגל של מדינה ישראל …

      1. יופי, בהחלט הגיע הזמן שיהיה אולם כדורסל כמו שצריך בכפר קאסם (ודי מוזר שעד עכשיו לא היה).
        תגיד מה עם ענפי ספורט אחרים חוץ מכדורגל, כמו כדורעף או כדוריד? בשיעורי הספורט בבתי הספר נוגעים בתחומים האלו או לא ממש?

        ולגבי עניין הדגל, מקבל את זה שהכוונה לא היתה במקום, אבל באמת אני חושב שאין מה להיפגע מזה. מקללות לעומת זאת, בטח שכן ואין להם מקום בספורט בשום צורה ובשום ליגה.

        1. לא חשוב הדגל עכשיו .. נעזוב את הדברים השליליים ונתרכז בחיובי 🙂
          יש אולם אבל הוא כבר ישן וכפי שסיפרתי הוא לא מאושר כי הוא קטן מדי ולא עונה על הקריטריונים של 2015 ..
          עד כיתה י הילדים חווים את כל ענפי הספורט כמעט יש גם גל חדש של מורי ספורט עם ראייה בהירה ומשלבים יותר ויותר ספורט חוץ מכדורגל.. אחרי כיתה י מתרכזים יותר בלמידה לבגרות לצערי הרב.. אני כמורה מנסה גם לדחוף כמה שיותר פעילויות ספורט למשל השנה נעשה טורניר כדורגל לראשונה בתיכון לאחר יותר מעשר שנים ואני הייתי אחד היוזמים לכך..
          בכפר בכלל יש גם קבוצה של רוכבי אופניים שיותר מפעם אחת עשו נסיעה מהכפר לחיפה על אופניים…
          יש קבוצה ריצה קלה .. כדורעף וכדוריד לא משחקים הרבה…
          בכלל תתפלא לדעת שיש חברה שהתחילו לשחק פוטבול אמריקאי בינתיים משחקים בפתח תקווה 🙂
          בכדורגל בכל קבוצה משחקים מעל אלף ילדים שזה המון..

          1. כמו שאמרת, נראה לי שהכל קשור בסוף למתקנים ולמורים שידחפו.
            כשיהיו מתקנים טובים, ילדים יגיעו לשחק יותר. מורים ומאמנים טובים, ימשכו ילדים שישארו ויפתחו את הענף.
            נראה שמורים טובים יש, עכשיו צריך רק לחכות למתקנים 🙂

    2. ברור, שיש הנפת דגל שהיא התגרות. כל דבר יכול להיות התגרות, הכל תלוי בכוונה.

  3. ודיע יופי של סיפור. יפה לראות איך החזון שלך קורם עור וגידים. אתם בתהליך יפה ומוצלח וצריך להסתכל על הכיוון הכללי שהוא התקדמות.
    שיהיה בהצלחה רבה

  4. אני מאחל לך רק הצלחה ודיע.
    הדבר שאני הכי אוהב לראות זה אנשים שעושים מתוך אהבת העשיה והרצון לקדם את הקהילה.
    הייתה תקופה שעבדתי באיזור התעשיה בכפר קאסם (פארק אפק, שבאופן מוזר ביותר נראה לי ששייך לראש העין)… לו הייתי יודע הייתי מצטרף כשחקן חוץ, בעיקר לאימונים ולשמירה על חומו של הספסל 🙂
    תמשיכו ומי יתן ותפרחו ותפרצו

    1. האדמה של האזור תעשייה היא של כפר קאסם.. אבל רק זה שייך לכפר קאסם .. נחלת העבר..
      בהסכם עם המועצה האזור התעשייה הוקם תחת רשותה של ראש העין ולכן הוא נקרא אזור התעשייה אפק ראש העין..
      יש אזור תעשייה לכפר קאסם בשם לב הארץ קרוב אליו.. הוא מתפתח במהירות גם..

  5. המון בהצלחה! תוצאות באות מתוך מסורת. גבוהים ואתלטים יגיעו אבל ברגע שילדים בני 3 יכדררו כל היום וילכו לישון עם הכדור אז תדע שהתהליך באמת החל.

    1. תודה רבה לך ..
      בהחלט וזאת המטרה העיקר שתהיה מסורת ותרבות כדורסל בכפר קאסם שכדורסל יכנס לתודעה של הילדים והבוגרים ..
      והכי חשוב ללכת לישון עם הכדור 🙂

    1. במשחק הראשון הפסד קשה היו להם שם שני גבוהים מתחת לסל הרגו אותנו..
      במשחק השני קצת קצת נתנו להם פייט , הם קבוצה טובה ודווקא בא קהל למשחק הביתי שלהם והתחילו לעודד אותם ..

      1. כן אני יודע… הייתי באותו משחק… מאחל לכם הצלחה בעונה הבאה… ואם תהיו מול אליצור מבטיח שאבוא לראות את המשחק שלכם

  6. סיפור באמת נפלא וודיע.אני כמו Berch עבדתי בפארק אפק והיו הרבה עובדים מכפר קאסם שמאוד אהבו ספורט והיינו מתווכחים רבות בעיקר על כדורגל(באמת שחושבים על זה על כדורסל אף פעם לא דיברנו).הכפר עצמו בכלל מתפתח ופלפלה היא אחת מהמסעדות הטובות ביותר באיזור(בטח יותר טובה מכל מה שיש בפארק אפק)

  7. נהדר, ודיע. הצלחת לחשוף אותנו לעולם שכמעט אף אחד מאיתנו לא מכיר.
    למסורת יש חשיבות עצומה ולכן זה תהליך שייקח זמן אבל נראה שאתם בדרך הנכונה. מאחל לכם שתקבלו מספיק תמיכה ועזרה מהגורמים הרלוונטיים כי נראה שרצון מצידכם לא חסר.
    מילה קטנה לעניין הדגל בלי להפוך את זה לפוליטי – אם אותם אוהדים מניפים את הדגל בכל משחק בית זה מצויין, אני מאמין שהם עושים את זה רק נגד כפר קאסם ולכן זאת, כנראה, התגרות.

    1. דווקא יש פורום שמדבר על כדורסל טוב בכפר קאסם , במיוחד אן בי משחקי הגמר צפינו בהם ביחד ומתפתח שיח טוב לכל מה שקשור לליגה הטובה בעולם 🙂
      שגיא אתה צודק במאה אחוז והמעשה נראה כמעש ההתגרות , אני לא באתי להתריס או סתם לעורר מהומה אלא רק להעביר את החוויה ולא יותר..

  8. המון בהצלחה, נראה שאתה עושה עבודה אדירה.
    בקרוב אולי גם כדוריד יגיע למגזר, להפועל תל אביב כדוריד שבתהליכי הקמה בשנתיים האחרונות (עלתה לליגה השניה ובנתה סגל נחמד שאולי יעלה, מנסה לגייס כסף לבית ספר לכדוריד) יש תוכניות לקבוצות ילדים שכוללות את יפו, יום אחד אולי גם בכפר קאסם.

  9. וואו! כתיבה טובה אבל יותר חשוב, סיפור מדהים! אני מקווה שיבנו לכם אולם טוב יותר ושתצליחו להשיג יותר נצחונות שנה הבאה

  10. בהצלחה. כיף להיחשף לפינות פחות מוכרות לציבור.
    2 שאלות כלליות:
    1. האם לשחקנים מפריע הצורך לשחק בהתנחלויות? האם לתושבי הכפר מפריע ומנסים להניא אותכם? או שלגמרי יש הפרדה בין הפוליטיקה לספורט?
    2. מצב הספורט הכללי בארץ (מעבר רק לכדורגל כדורסל) הינו בכי רע. בכל זאת ככל שזכור לי בקושי שומעים על ספורטאים ערבים (אולי למעט אגרוף שמצלצל לי שכן היה שם). אשמח לשמוע סיבות אפשריות לכך, כולל האם זה עניין תרבותי, או אפליה ממסדית כלשהיא וכד'. כמובן שאם אין המצב כך אשמח לעמוד על טעותי.

    1. שלום לך אני אענה לך תשובה קצת ארוכה.. סבלנות ..
      אז כך :
      למען האמת אני באופן אישי הייתי מעדיף לשחק במחוז שונה אבל אז המרחק יהיה יותר גדול , אני אספר לך שאחד השחקנים היהודים סיפר בפני שהוא לא הולך לכל המשחקים של ההתנחלויות כי הוא מפחד ללכת לשם, הנסיעה לשם לא נוחה במעט הלשון להגיד , אבל עדיין החברה מגיעים לכל משחק שם ודווקא פיתחנו יחסי חברות עם כמה שחקנים שם , החלק הפוליטי בהחלט חשוב אבל ברגע שיש משחק כדורסל אז שיחקנו , אף פעם לא נתקלנו באמירה של לא ללכת לשחק שם ..
      לשאלה השנייה :
      כדורגל הוא משחק מאוד פופולרי כי הכי קל לשחק לא צריך מתקנים לא צריך כלום רק כדור ואפשר לשחק בכל מקום ולשרטט מכל דבר מגרש ושערים לכן אנשים אוהבים אותו יותר , לצערי הרב אין הרבה מתקנים במגזר הערבי גם בגלל רשלנות של מועצות מקומיות וגם ממדינה ישראל .. אני אכתוב על הנושא יותר הלאה..

  11. כל הכבוד ודיע הנצחונות יגיעו בסוף!

    אני השנה פעם ראשונה הצטרפתי לקבוצה (ופעם ראשונה גם שאני משחק כדורסל ממש, ולא סתם רואה NBA) וזה סבבה. הקהל בעיקרו צועק GO DAD…
    בהתחלנה הפסדנו מלא. אבל בסיבוב השני עשינו נצחון ראשון ובסיבוב השלישי אנחנו במאזן חיובי. זה המון קשור ברוח הצוות שלנו, זה שאנחנו מדברים על המגרש. וכמה תרגילים בנקר שפתחנו שמביאים לנו נקודות באחוזים גבוהים.

    עוד דבר שעניין אותי זה טקאש טוק (החלק החביב עליי במשחק). אם אני ערבי ומשחק נגד מתנחלים אני מוציא אותם מהמשחק בקלי קלות!!!

    1. חחחחחחחחחחחחח
      הטראש טוק היחידי שתשמע הוא אתה בטח הולך להחטיא את זריקות העונשין .. או לראות אותו צוחק עם שחקן אחר. .. חייבים להשתמש בנשק הזה יותר 🙂

  12. וודיע בהצלחה רבה על הפרוייקט הזה שלקחת על עצמך, לבנות תרבות כדורסל ביישוב פריפריאלי בישראל (מכל הבחינות) ועוד במשחק שהוא לא מיינסטרים כמו כדורגל. כמובן שהאינטרקציה עם שאר היישובים היא חיובית לכל הצדדים

  13. יופי של סיפור, ודיע!
    מאחל לכם הצלחה גדולה.
    אני מקווה שקראת את הפוסט שלי על "נבחרת פלשטינה" שהיא קבוצה על אמת. מקווה שגם אתם תתפתחו לקבוצה שתוכל לעלות עם הזמן לליגה א' וגם יותר.
    בנערותי שיחקתי עם הפועל קרית עמל ואני זוכר משחק נגד נערי בני נצרת ששיחקו בשם YMCA נצרת.

  14. סחטיין ודיע!
    ספורט הוא כלי מצוין ליצירת שוויון הזדמנויות. זה אולי אחד הדברים הבודדים שאפשר ללמוד מהכדורגל הישראלי

  15. סיפור מרתק !

    הגדולה של ספורט (ומוזיקה) – שהם יכולים לחבר בין כל סוגי האנשים.

    מכיר מקרוב את המחוז הזה של ליגה ב' (מנקודת מבט של שופט) – אחלה חבר'ה יש שם.

    גם אני וחבר שלי הקמנו ליגה חובבנית באזור בנימינה לפני שנתיים וכיום רשומים אליה מעל 120 שחקנים. אין סיפוק גדול מזה.

    בהצלחה גבר!

  16. בהצלחה בפרוייקט.
    באורנית יש תשתית כדורסל לילדים, האם דיברתם על שת"פ שיכלול גם ילדים מכפר-קאסם(בכל זאת, ממש שכנים)?
    האם לאורנית יש אולם כדורסל חוץ מהמתנ"ס?(ידוע לי שיש להם מגרש חוץ מקורה)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט