סידרת קבוצות (4): יוסטון טובה בהרבה משחושבים / מנחם לס

מה קרה עם יוסטון רוקטס הקיץ?

האם היא טובה יותר או טובה פחות  מיוסטון של העונה שעברה?

האם היא טובה מספיק לעמוד מול הטובות ביותר במערב?

אם דדי לא היה מתעצל לקום מהתחת השמן שלו ולהציע לנו תשובות החלטיות על השאלות הללו, הייתי מפרסם את שלושת תשובותיו וחוסך לי מאמר שלם הלילה במקום ללכת לישון כבנאדם אחרי ששרפתי כ-800 ק"מ בשלושת הימים האחרונים (הוד השרון-אפיקים-הוד השרון-ת"א-הוד השרון ביום חמישי, הוד השרון-קרית טבעון – הוד השרון – נתניה- הוד השרון ביום ששי, והוד השרון-גבת-הוד השרון-ת"א- הוד השרון בשבת)

אבל דדי לא יקום מהתחת השמן שלו אפילו צונמי יבוא וישטוף את ביקתת העץ (הגג מכוסה דקלים)  בה הוא מתגורר ליד החוף בבת-ים, כ-300 מ' מהמקום בו הזונות מציעות 'מהיר וקולע' עבור 50 שקל.

אז אין לי ברירה אלא לטבול את העט בדיו ולהציע את ה-5 סנט שלי.

***

אז ככה. דריל מוריי הפתיע אותי הקיץ ובמקום ללכת על אנשים ככרמלו אנטוני או קווין דוראנט הוא הלך קטן ובטוח. אף RESTRICTED FREE AGENT לא הורשה לעזוב קבוצה אחת ולעבור לאחת אחרת באותה דיביזיה לפי חוקי הליגה החדשים.

אז כל מה שעשה היה להבטיח שכל שחקני הרוטציה חוזרים, לעשות דראפט טוב (לדעתי 'טוב מאד') ובדקה ה-90 הוא ביצע טרייד שהביא את הגארד טיי לאוסון.

הוא דג שתי בחירות דראפט שאני אישית אוהב ביותר אף על פי שאני אחד היחידים שבוודאי מתייחס אליהם כבחירות משמעותיות, אבל אם אני אוהב אותם – הצלחתם בטוחה!

אז אמנם קיץ שקט יחסית, אבל המהלך האחרון היה גדול אפילו שהאובייקט שלו היה שחקן קטן. לא הייתי אומר שהוא הפתרון האידיאלי לרוסטר, אבל אם טיי לאוסון יתגבר על ההממכרות שלו לוודקה, ואם ג'יימס הארדן הוא פיקח מספיק לדעת כיצד להשתמש בו, הצמד לאוסון-הארדן עלול להשמיע קולות מעניינים העונה. עם שתי בחירות הדראפט המצויינות, יוסטון תהיה  ה-ר-ב-ה  יותר טובה מאשר בעונה שעברה, וזאת דעתי הפרטית שאני מוכן לחלק אותה איתכם כדי שגם אתם תוכלו לצאת לעולם הטוויטרים והבלוגים, ולהתווכח באינטיליגנטיות!

אין שאלה שיוסטון טובה  הרבה יותר. ישנן שתי בעיות:

  1. האם קווין מקהייל יידע כיצד להסתדר עם הארדן ולאטוסון ביחד.
  2. גם הספארס, הת'אנדר, והקליפרס השתפרו, והווריורס נשארה כפי שהיתה (ואני לא מאמין שהעונה זה יספיק)..

כיצד לאוסון יעזור?  הוא לא המגן הטוב בליגה, אבל הוא מסוגל לפשק זרועות ולנוע עם התוקף די בסדר.  במה שהוא באמת יעזור הוא בשליטת הכדור שלו. כשהארדן החייב כדור בידיו כדי לנשום ייתקע במערבולת, יהיה לו BALL HANDLER שני למסור לו את הכדור. ליריבות לא תהיה אפשרות לעשות 'דאבל-טים' על המזוקן כי לאוסון – לא קלעי השלשות בין הטובים – יכול לעקוץ בקלות עם 20-30 נקודות.

תלוי כמה הארדן ייתן לו להחזיק בכדור, ותלוי אם לקווין מקהייל ישנו מספיק שכל והוא בעל יצירתיות מספיק רעיונית לפתח איזו שהיא סכימה שהשניים יצליחו לתרום בה כסכום כל אחד מהשניים בניפרד.

אם "לאוסון" ו-"הארדן" יכולים להיות שווים ל"הארדן-לאוסון" אני מנבא ליוסטון עונה טובה מעונת ה-56 נצחונות שלהם בשנה שעברה. במילים אחרות, אם המספרים של הארדן לא ייפגעו עם תרומת 15 נקודות ו-9 אסיסטים של לאוסון, ליוסטון יש בק-קורד מפחיד ביותר. אולי אפילו אחד משלושת המסוכנים ביותר בליגה.

הם ישתמשו בו לעתים כפורץ וחודר ולעתים כ-SPOT-UP PLAYER המסוגל לקבור אותם בקרוב ל-40% מהפינות, ו-36% כללית:

מה שבטוח הוא שבכל משחק נגדם היריבה תצטרך להביא איתה בקבוקי חמצן. שניהם – הארדן וטיי – הם מהגדולים בפאסט-ברייקים, והשאלה הגדולה ביותר שהיא לעת עתה שאלה ללא תשובה היא זאת:

האם מקהייל ישתמש בהם  י-ח-ד , או ישתמש בשני UNITS, וכשהקבוצה הנגדית מתפתרת מהצורך להגן על הארדן המשגע אותם, הוא מוחלף בשחקן המסוגל לשגעם כמעט באותה מידה.

לאוסון יביא אותו עוד יתרון: הוא הרבה יותר פליימייקר מהארדן. האם הוא יצליח להפעיל את דווייט האווארד בצורה יעילה יותר מהארדן?

זה דבר שניצטרך לחכות ולראות.

יוסטון הביאת את לאוסון מבלי לאבד כל דבר חשוב (הם נתנו עבורו את קוסטאס פפניקולאו, ניק ג'ונסון, ופבלו פריגיוני). לדעתי היה זה שוד שמחוץ לטכסס אין אף מדינה שמרשה שוד כזה. לדנבר לא היתה ברירה, וזה מה יש.

ליוסטון היו פציעות חמורות בעונה שעברה. גם דונטאס מוטייג'ונאס וטרנס ג'ונס חוזרים בריאים. קורי ברואר חוזר

בחירות הדראפט המצויינות עלולות לא לעזור מיד, אבל עם הזמן הן תוכחנה את עצמן כבין הטובות מכולם. זוהי הבטחה אישית שלי. בחירות מצויינות-פלוס הייתי אומר.מונטרזל הראל  הוא הקרל מלון הנמוך שלי – שחקן-שחקן. לוחם, אגרסיבי ונועז חבל על הזמן. חבל שבלואיוויל לא היתה לו מספיק עזרה. הוא אוכל אנשים מהסוג שאני אוהב, אבל צרתו היא שחסרים לו ארבעה-חמישה סנטימטרים להיות אול סטאר ב-4, ואין לו קליעה מספיק טובה למקם את המשבצת השלישית. אבל בסערה הקרב שוכחים מדברים כאלה. לא אתפלא אם הוא יהפוך לאחד הפאור-פורוורדים הטובים בשנים הבאות.

סם דקר? מה עוד אוכל לומר על הלבן הזה, 2.06 מ' ו-105 ק"ג שכמעט לבדו גבר על קנטקי בחצי גמר אליפות המכללות? הוא היה מצויין – טוב יותר מפרנק קמינסקי – בנצחון על קנטקי (ולדעתי בכל אליפות המכללות) כשהוא אוכל את כל נבחרי הלוטרי של ג'ון קליפרי. אני מת עליו, וזה אומר הכל. אני מאמין שקווין מקהייל רואה בו מין קווין מקהייל צעיר ויתן לו לשחק הרבה.

אני מאמין גם שקיי ג'יי מקדניאלס מאוניברסיטת קלמסון – 25 דקות מביתי – עדיין לא הראה מאומה מהכשרון שאצור בו. יש בו הרבה יותר משנתנו לו להראות בעונה שעברה.

ג'אש סמית'? טוב שעזב.

בואו נראה את שאר הגופות שיש לנו:

Houston Rockets Roster

Top of Form

Bottom of Form

 

Team Roster
NO. NAME POS AGE HT WT COLLEGE 2015-2016 SALARY
1 Trevor Ariza SF 30 6-8 215 UCLA $8,193,030
2 Patrick Beverley PG 27 6-1 210 Arkansas $6,486,486
33 Corey Brewer SG 29 6-9 186 Florida $8,229,375
15 Clint Capela C 21 6-10 240 $1,242,720
7 Sam Dekker SF 21 6-9 230 Wisconsin $1,646,000
13 James Harden SG 25 6-5 225 Arizona State $15,756,438
35 Montrezl Harrell PF 21 6-8 240 Louisville
98 Chuck Hayes C 32 6-6 240 Kentucky $947,276
12 Dwight Howard C 29 6-11 275 $22,359,364
6 Terrence Jones PF 23 6-9 255 Kentucky $2,489,530
99 Ty Lawson PG 27 5-11 195 North Carolina $12,404,495
32 K.J. McDaniels SG 22 6-6 205 Clemson $3,189,794
20 Donatas Motiejunas PF 24 7-0 255 $2,288,205
31 Jason Terry SG 37 6-2 185 Arizona
99 Marcus Thornton SG 28 6-4 205 LSU $947,276

קלינט קפלה הוא סנטר שעדיין לא יודעים בדיוק מה יש לו. אני מאמין שברגע שהאווארד מתחיל לפשל, מקהייל יכניסו, והוא יפיק תועלת. הוא למעשה כמעט רוקי, אבל אני מאמין בו.

תגידו שהכל תלוי בהאווארד?

אז אשאל אתכם מדוע אתם לא יכולים לבוא עם משהו חדש ויותר מגרה את השכל. אני יודע שהכל תלוי בהאווארד, אבל הפעם גם בצמד הארדן ולאוסון, ואני מאמין גדול בצמד הרוקי'ס.

מה ההרגשה שלי?

הרגשתי היא שמה שיקרה עם יוסטון הוא אחד משניים:

  1. היא מפסידה בסיבוב הראשון של הפלייאוף
  2. או מנצחת את המערב, ומפסידה לקאבס.

אין אפשרות שלישית!

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. מנחם אני לא יודע עד כמה לאוזון יוכל להתגבר על בעיית האלכוהול שלו (כריס מאליו הגיע עד להיכל התהילה ברגע שהצליח), בנוסף יש שאלות רבות איך יסתדרו בחדר ההלבשה (גם הארדן וגם הווארד לא טיפוסים פשוטים). חוף מזה דנבר לא הפסידה בטרייד הזה הם בונים על עמנואל מודאיי ורצו להרחיק ממנו כל השפעה שלילית.

  2. אכן ממשיכים עם שלד חזק שמשחק כבר שנה שלישית יחד, ועם חיזוקים מאוד טובים. יכולים בהחלט לקחת את המערב

  3. סן אנטוניו חזקה בהרבה, למעשה הם אחת הקבוצות החזקות שהיו בשנים האחרונות כרגע עם קו קדמי אדיר שכולל את אולדריג', דאנקו וההמפלצת שהולכת לטרוף את הליגה בובאן מריאנוביץ ודייויד ווסט. לא רואה אך אחד מצליח להתמודד עם זה במיוחד שמוסיפים את לנארד ואת פארקר ומאנו.

  4. כמו תמיד במערב המטורף, אי אפשר לדעת מה יהיה והדרך לגמר רצופה ניסים (ההתפרקות האפית של הקליפרס) או ניסים (הדרך של ג"ס שקיבלו קבוצות בלי פוינטגארד כל הדרך אל האליפות).
    רק תיקון אחד- יוסטון לא וויתרו על דוראנט בהבאת לאוסון. ההיפך הוא הנכון- לאוסון שיחק עם דוראנט בתיכון והם חברים קרובים, כך שאם ההימור יצליח ולאוסון יתן תפוקה חיובית, זה עוד פתיון במשיכת הדג השמן ביותר שנה הבאה.
    יש ליוסטון את כל הכלים לאליפות, ואני חזק מאוד על הראל (לא ראיתי את דקר משחק), קפלה יתן שנת פריצה, די-מו ימשיך את ההתקדמות וטרנס ג'ונס ישחק על חוזה גדול לשנה הבאה (לא ביוסטון) ולרוקטס יש סגל חזק ועמוק בכל עמדה. רק שמקהייל והפציעות לא ידפקו את זה

  5. זה ממש לא הוגן. ריכוז של כל כך הרבה כשרון במקום אחד. טיי לאוסון אחד החביבים עליי בליגה.

    גולדן סטייט אחושרמוטה נחלשו. דיוויד לי הוא האיש שחתום על המהפך בסדרת הגמר.

  6. כמו בכל שנה, גם שנה שעברה ראינו עד כמה חשובה אלילת המזל.
    יוסטון בריאה יכולה ללכת עד הסוף,
    עם 2 סימני שאלה משמעותיים:

    האם הארדן מסוגל לתת את המפתחות בחלק מהזמן לשחקן אחר?
    (רק לדמיין את הארדן ממתין בפינה כאופציה לשלשה קלה בזמן מהלך של פיק אנד רול בין לאוסון לבין דווייט, יכול לגרום כאב ראש לכל מאמן)

    האם קווין מקהייל מסוגל לאמן קבוצה לאליפות?
    (יש גם מאמנים בינוניים שלקחו קבוצה לאליפות. אם מקהייל יצליח לכפות שיטה שתשלב את לאוסון במשחק של יוסטון, ובו זמנית ישמור על יחסים בריאים עם השחקנים בקבוצה – הוא את שלו עשה)

    כל מה שנשאר זה לאחל ליוסטון גזונטהייט!

  7. בריאות מכריעה 50% מהאליפות
    יוסטון הפתיעו לטובה בשנה שעברה והגיעו רחוק למרות הפציעות המשמעותיות – למרות הווארד

    אם הסגל יהיה בריא אז יש להם סיכוי מול כל אחת אפילו שהסנטר נקניק!

    1. גם אני לא מחובבי דווייט הגדולים,
      אבל בשנתיים האחרונות, ב-23 משחקים בפלייאוף, דווייט הוא שחקן של
      19 נק', 14 רב', 2.5 חס', 57% מהשדה.
      גם עם העונשין הזוועתי – זו עדיין תפוקה, שאם הוא שומר על רמתה,
      נותנת ליוסטון, ולצמד הגארדים שלה, בסיס מוצק להצלחה בפלייאוף.

  8. אני לא רואה את יוסטון מצליחה באמת.
    התוספות הגדולות הן דווקא בברלי ודי-מו שהיו פצועים. כי חוץ מזה שהם שחקנים לא רעים (די-מו סנטר מצוין, טוב בהרבה מהווארד), הם נותנים את האופי לקבוצה.
    אבל עדיין כשאני רואה את יוסטון הנוכחית בד.נ.א שלה כתוב "קבוצה נפסדת". אין להם את האופי הדרוש להיות מנצחים אמיתיים. הם בכיינים וקוויטרים.
    ובנוסף יש קבוצות חזקות ממנה במערב עם אופי נחוש יותר.

    1. לפני הפלייאוף של 2011 תמונה של דאלאס ונוביצקי ליוותה את ההגדרה המילונית ל-"קבוצה נפסדת".
      אחרי שבונים סגל שחקנים עם פוטנציאל לאליפות, הגורמים שמכריעים את זהות האלופה הם:
      מזל, בריאות, מאצ' אפ, ועוד קצת מזל.

        1. לא מכיר דרך אחרת להגיש את השטויות שלי.

          אבל כבר שכחת את הפלייאוף של עונת ה-MVP של נוביצקי?
          או את העובדה שב-14 השנים הרצופות של דאלאס בפלייאוף, 7 פעמים היא הודחה בסיבוב הראשון?

          ולגבי המזל, איך אתה מכנה את האליפות של מיאמי ב-2013?
          את הנצחון של הקליפרס בסיבוב הראשון מול הספרס, ואת ההפסד שלהם מול הרוקטס?

          ושרשרת הפציעות שנפלה על קליבלנד?
          מזל רע שלה, מזל טוב של הווריארס, אבל המזל משחק תפקיד לא קטן.
          GM טוב בונה קבוצה כמיטב יכולתו, משתדל לתת את המפתחות למאמן שעיקר מטרתו לעזור לנווט את הקבוצה,
          ואז מקווה לטוב.

        2. מזל זה התבלין לא המנה העיקרית… כדורסל הביא את מיאמי למצב שזריקת 3 לוקחת אותם למשחק שבע. וכדורסל נתן הם את משחק 7.

          דאלאס אותו כנ"ל.

          1. ברור שכדורסל. הכוונה שלי הייתה שאין דבר כזה – בד.נ.א שלה כתוב "קבוצה נפסדת".
            ההבדל בין 2 קבוצות כשרוניות שנפגשות בסדרת פלייאוף, שניהם בכל הקשור לכדורסל, קבוצות מצויינות (ע"ע הספרס והקליפרס של השנה שעברה)
            הרבה פעמים מצטמצם לבריאות הסגל, למאצ' אפ, וגם למזל.

          2. תשמע, רואים את זה בדברים הקטנים. כשאתה רואה שחקנים מאבדים כדור ומתרכזים בלעשות פרצוף ולוותר, בטח כשזה בא מהמנהיגים של הקבוצה, זה מוכיח את רוח הקבוצה.
            כדי לקחת אליפות אתה צריך רוח לחימה.
            יותר מדי פעמים בשנה שעברה ראיתי שחקנים מיוסטון מוותרים ונכנעים לתסכול.
            בזאת כוונתי לקבוצה נפסדת.

            אגב, גם הקליפרס קבוצה נפסדת.
            הם נתנו סדרה מושלמת מבחינתם ביכולת ואופי מול הספרס העייפים והשבעים ועדיין זה היה קרוב מאוד ללכת לספרס.
            את האופי האמיתי הם הוכיחו מול יוסטון בתצוגת לוזריות היסטורית (אבל רק לאחר תצוגה דומה מצד יוסטון).

            קח את קליבלנד – נתנו פייט רציני לאליפות רק בזכות רוח הלחימה. למרות שכל השאר הלך נגדם.

  9. יוסטון לא עולה לפלייאוף. אני צופה השנה הפתעות.
    סקרמנטו ,מיניסוטה , ויוטה נכנסות לפלייאוף. יוסטון תהיה אחת הקורבנות.
    טיי לאוסון הוא גמד שיכור , אין לא מה לעשות כנגד הרכזים הגבוהים של היום.אגב גם כריס פול סובל מבעיה דומה , אמנם הוא לא שיכור, אבל עולם הרכזים השתנה דרסטית בעשור האחרון.
    הווארד בירידה!
    יש הרבה שמות במס 4 , אף אחד מהם לא מספיק טוב להתמודד עם גריפין, דאנקן, נוביצקי, דייויס (רשימה חלקית)
    אריזה בינוני למס 3.
    הארדן – לא מספיק שחקן אחד לאליפות.
    דקר עוד שחקן ברשימה ארוכה של שחקנים טובים למכללות , לא מוצאים את עצמם בליגה.

    1. מצחיק שברשימת מספרי 4 שיוסטון לא יוכלו להתמודד מולם, רשמת 2 שחקנים שהפסידו ליוסטון בפלייאוף האחרון.
      יכול להיות שיוסטון באמת ימצאו את עצמם מחוץ לפלייאוף, אם חס וחלילה תהיה פציעה משמעותית וארוכה להארדן, כפי שהיה עם דוראנט והתאנדר שנה שעברה. חוץ מסיטואציה שכזו, אני לא באמת רואה כיצד הם יחמיצו פלייאוף.

    2. זה מה שאמרתי בשנה שעברה ובסוף הרופאים נאלצו לשלוף מקיבתי בארט, צילינדר וקסקט אחד שהגיעו במשלוח ימי מאפלטון.
      הפעם אני לא הולך רחוק כ"כ.

  10. לגיא, בסוף תשלח לי כובע מלא מקרונים.
    תוך כדי השנה תבין היטב עד כמה אני ראוי לתואר.
    מקרונים – הכוונה לעוגיות צרפתיות איכותיות.
    אגב אם אתה רוצה איזה שאפה מדליקה. אסדר לך.
    אני אלוף השאפות.

    1. אם יוסטון לא מגיעים לפלייאוף, אשלח לך כובע עם מקרונים
      (כנציג מטעם עצמי של מגזר כבדי המשקל, אני חיי לציין שאני מכיר היטב את אותה עוגייה נהדרת שיוצאי צרפת כל כך אוהבים)

      ותודה, אני מסודר. אשתי גם אופה, גם יפה, וגם יש לה PHD בביולוגיה.

  11. צריך לקוות שלאוסון יצליח להשתלב כפי שג׳וש סמית הצליח להשתלב.
    גם אני חושב שעדיף שיעלה מהספסל. כמובן, שזה לא ישנה את העובדה שהוא ישחק לא מעט דקות לצד הארדן.
    יאללה, רק שיפסיק עם הבעיות שתייה האלה שלו ויהיה רציני.
    לגבי הראל – הוא ללא ספק מראה פוטנציאל ״חייתי״, מזכיר מאוד את קנת פאריד.

    1. אני דווקא חושב שלאוסון חייב לפתוח. שחקן ש- 40% מסלי השדה של קבוצתו, מגיעים ממסירות שלו (בזמן שהוא על המגרש) יכול לתפקד נהדר עם הארדן ודווייט.
      אני מקווה בשביל יוסטון שהארדן למד שהכמות המטורפת של הזמן שהחזיק בכדור בפלייאוף מורידה את תפוקתו.
      (לא שהייתה לו ברירה)

  12. אני מסכים עם רוב מה שנאמר (חוץ מהגאון התורן) לגבי הסגל, רק שלא רואה איך הארדן וטיי לאוסון ישתלבו על אותו מגרש. אם לאוסון לא שיכור הוא יהיה מחליף א'-א' להארדן ביחידה השנייה, גם זה חשוב.

  13. הראל ודקר הם שני שחקני מכללות עם נסיון שמוכנים להתחיל מיד NBA כאילו היו שם בחמש השנים האחרונות. הם המוכנים ביותר מכל הילדים (כי שניהם גברים, לא ילדים!) להיכנס לגוב האריות.

  14. כדי לחשוב על לעשות משהו הם יצטרכו יתרון בייתיות(כלשהו).בעונה שבה י לך את הקליפרס יוסטון הווריוס ואוקלהומה שבנויות מצוין לעונה רגילה יהיה מאוד מאוד קשה להגיע ליתרון ביתיות (מה שגם שנה שעברה הם סיימו בנס במקום שלישי בפוטו פיניש אדיר והפסד מוזר של הספרס בסיום העונה)

  15. זה פנטזי כל העניין, בסופו של יום עם מאמן כמו מקהייל חיזוק כזה משמעותי יכול להיות מקל בגלגלים. לא יודע אם גם לאוסון יתגלה כסייד קיק טבעי (ע״ע הווארד).

    בכל אופן, קראתי שלאוסון קולע אחוז גבוה מהשלשות החופשיות שלו כך שאם יסכים לשחק אוף-בול הארדן יכול לסדר לו מבטים פנויים. בנוסף ראיתי שיש לו גרוויטי גבוה מה שיקל על משחק ההתקפה של ארבעת חברי קבוצתו שעל המגרש (בניגוד לבברלי שיש לו גרביטי ברצפה).

  16. מאוד מעניין. אני חושב שיהיה להם קשה לשחק ביחד ואולי שווה לעלות את לאוסון מהספסל.
    כדי שהם יגיעו לגמר או גמר מערב הם ייצטרכו שהרבה דברים ייתחברו כמו חדר הלבשה וסדר על המגרש.
    אני מהמר מקום 4 מערב וסיבוב שני בפלייאוף.

  17. דקר יכול להתפתח לשחקן מאוד מעניין, השאלה האם יקבל דק׳ והזדמנות לעשות זאת, כמעט כל צמרת המערב התחזקה במקביל לרוקטס התרחיש של הדחה בסיבוב הראשון נראה הרבה יותר סביר מגמר

  18. עדין לא רואה אותם לוקחים את המערב. חסר להם לא מעט.
    למי שראה את הסידרה נגד הקליפרס בפליטות האחרון עדיין חורה שהם עברו את הסדרה הזו. לדעתי הם באיזור של אוקלהומה סיטי בתור הקונטנדרית המחופשת במערב. שתיהן קבוצות של כוכבים אבל לא ברמה של הקליפרס ווריורס והספארס

  19. קבוצה מספר 5 במערב.

    השתפרו, אפילו השתפרו מאד אם לאוסון יתפקד וגם יסכים לעלות מהספסל, אבל 4 קבוצות במערב טובות מהם.
    אולי ליד הקליפרס הייתי שם כוכבית בגלל הצד המנטלי, אבל גם זה אמור להשתפר עם פירס.

    ועם זאת אני לא אפול מהכסא אם יצליחו להגיע לגמר המערב, אבל יזדקקו להרבה מזל, ואין להם שום סיכוי להתקדם מעבר לזה.

  20. יוסטון קבוצה בלי אופי
    עם שחקן כמן הארדן לא לוקחים אליפות
    אלא מוכרים נעליים
    אין לו אופי או את הביצים,להתחרות עד הסוף ולנצח.
    על דוויט אין בכלל מה לטרוח לדבר.
    שאר הרוסטר ט״מ.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט