פרוייקט השולטים – לארי בירד / MBK

היו שחקנים ששלטו בליגה וניפקו עונות בלתי נשכחות . לארי בירד שלט בליגה משך עשור שלם ואלמלא פציעות ותחרות קשה מאוד ממזרח וממערב הוא היה זוכה לשלטון ללא עוררין.

לבחור את העונה הגדולה מבין 3-4 שבירד היה בשיאו קשה כמו לשאול אמא איזה מבין ילדיה היא אוהבת ביותר ( כנראה סטפן אם ישאלו את סוניה קארי )

בירד להבדיל מהשולטים הקודמים שהיו במשחק היה אי של יציבות סטיסטית ווינריות וכדורסל גדול . כבר בעונתו הראשונה ( רוקי העונה ) חולל מהפך קיצוני בבוסטון כשהוביל אותה לשיפור של 32 ניצחנות מ 29 ל 61 והפסד בגמר המזרח לפילדלפיה

לארי הוביל את בוסטון לאליפות ב 81 , היה ה MVP של משחק האול סטאר ב 82

שנות ה 80 היו השנים של לארי מ 84 עד 86 הוא זוכה 3 פעמיים ברציפות בתואר ה MVP של הליגה . צריך להבין שבאותם שנים מג'יק , הד"ר , מוזס מלון והכוח העולה מייקל ג'ורדן והבד ביוז שהיו בסביבה.

אם צריך לבחור את "העונה" שבו לארי היה דומננטי מעל כולם אז הבחירה הקלה תהיה 86.

עונה בה בירד הוביל את בוסטון לאליפות ולמאזן 67-15 כולל 40 -1 בגארדן המיתולגי ומאזן של 3-15 בפלייאוף כולל סוויפ על ג'ורדן והבולס בסיבוב הראשון ( משחק 63 הנקודות של מייקל היה המשחק ה 2 בו טבע את במשפט – הוא השחקן המרגש והמדהים ביותר המשחק כיום. אני חושב שזה פשוט אלוהים שהתחזה כמייקל ג'ורדן )

בירד הציג מספרים נדירים ברוב עונתיו בליגה ( כשהיה בריא ) הוא השחקן היחיד שמחזיק בממוצע קריירה של 20 ,10 ,5 . וממוצעי קריירה שקרובים ל 50-40-90

1986 בירד מוביל את הסלטקיס ב 4 קטגריות ( 25.8 נקודות למשחק 9.8 ריבאונדים 6.6 אסיסטים ו 2 חטיפות )

השליטה של בירד הייתה אבסולטית כי הוא עשה את הכל טוב יותר מהאחרים וגם את האחרים טובים יותר . המספרים קצת משקרים מעט לרעתו כי היה שותף לקבוצה עם פאריש , מק'הייל, DJ ג'ונסון , דני איינג' , ביל וולטון , ג'רי סיסיטינג וסקוט ווידמן . אם הוא צריך לקלוע 30 פלוס למשחק על מנת לנצח הוא כנראה היה עושה זאת.

ממוצע הקריירה שלו שעומד על 10 ריבואנדים למשחק היה גבוה יותר אם לא היה משחק לצד מנקי לוחות כמו מק'הייל פאריש וולטון.

בוסטון של 86 הגיעה לעונה הזו כשהגאווה פגועה לאחר שהלייקרס של 85 הייתה לקבוצה הראשונה שגוברת על הסלטיקס לאחר 9 ניסיונות כושלים. למרות שהאליפות של 84 הייתה גדולה יותר כי היא הייתה על הלייקרס ( בוסטון ניצחה בגמר את יוסטון של האקים וסמפסון 2-4 ) עונת 86 הייתה אדירה עבור לארי ובעיקר עבור בוסטון

בירד היה גם ה MVP של גמר 86 עם 24 למשחק + 9.7 אסיסטים ו 9.5 ריבאונדים ו 2.7 חטיפות בממוצע למשחק

בירד בשיאו נראה גדול מהמשחק הוא היה SF ששינה את חוקי המשחק , הייתה לו יד קטלנית ל 3 (והוא זרק פחות מ 2 זריקות למשחק מהטווח בקריירה )

הגדולה של בירד הייתה שהוא ניחן ב IQ כדורסל עצום , למרות מחסור באתלטיות הוא היה שחקן הגנה לא רע בכלל עם יכולת ריבאונד עילאית יכולת מסירה שלא קיימת בשום מקום ויד שלא ניתו להשיג גם לאחר מאות שעות אימונים

בירד גם ידע היטב מה ואיך לומר ליריביו בכדי לחבל להם בראש . הוא הי הטראש טוקר בחסד עליון שמילותיו השפעיו על מאמני היריבה ולא רק על השחקנים.

שימו לב למהלך שבעייני הוא אחד הגדולים אי פעם – חטיפה ואסיסט במאני טיים

במקום להמשיך לנסות לתאר כמה בירד היה גדול אשתמש בציטוטהם של הגדולים ביותר

רד אורבך על לארי –

אם היו נותנים לי אפשרות להרכיב קבוצת כדורסל מכל השחקנים ששיחקו את המשחק היייתי בוחר בבירד , אולי ג'ורדן טוב ממנו אבל הייתי בוחר בבירד

לא היה ואין שחקן, ההופך את ארבעת שותפיו על המגרש לטובים יותר, כפי שעשה זאת בירד

צ'אק דיילי במענה לשאלה מה החמשייה שלו למשחק האול סטאר – בירד , בירד , בירד , בירד ובירד

רג'י לואיס – עם לארי אתה מרגיש שהוא יביא אותך לחוף מבטחים, שהוא כבר ידאג לכך שננצח

מג'יק ג'ונסון – לארי, סיפרתלי רק שקר אחד: אמרת לי שיהיה עוד לארי בירד. לעולם, אי פעם, לא יהיה עוד לארי בירד

ואם כבר ציטוטים אי אפשר ללא כמה של בירד עצמו , אולי הטראש טוקר הגדול בכל הזמנים

יש לי השקפה שאם אתה נותן 100% כל הזמן, איכשהו דברים יעבדו בסוף ( משפט שיש לחזק ולאמץ )

ככל ששיחקתי לא היה אכפת לי מי ישמור עליי: אדום, צהוב, שחור. רק לא רציתי שבחור לבן ישמור עליי, בגלל שזה חוסר כבוד למשחקי ( תורת הגזע לפי בירד 1)

הדבר היחיד שהטריד אותי כששיחקתי ב־NBA הוא שהייתי מתעצבן כשהם שמו בחור לבן לשמור עליי ( תורת הגזע לפי לארי 2 )

תגיד קווין? בארקלי שמן מידי או נמוך מידי ? ( לארי בחוסר כבוד לאציל )

בירד לפני תחרות השלשות של 86 – אני רק עולה לראות מי יסיים שני

קצת פירגון לחברים – מקהייל מגיע לאימונים באותה חדווה והתלהבות כמו מיס עולם שצריכה לשטוף רצפות

אני אוהב לשחק עם מקהייל למרות שיש לו רק שלוש מהירויות: לאט, עצור, וחכה רגע

ברנררד קינג – לנצח את בוסטון בגארדן נותן הרגשה של לקבל 100 בבחינה של מרצה שבטוח שאתה מטומטם

בירד על קינג – הוא היה זקוק ל 3 בחינות על מנת להגיע ל 100

TOP 10 של בירד – יש להנות מכל מהלך ולצפות שוב

למרות שבשנות ה 80 ובכלל אהדתי את הלייקרס הייתה לי הערכה עצומה לבירד ומעולם לא היה יריב שכיבדתי יותר ממנו . בירד נתן תקווה לכל שחקן לבן שאולי יש עתיד ( אין)

בירד היה שליט מסוג אחר אחד שידע איך לנצח ועשה זאת בצורה הטובה ביותר מבלי להיות עם הנתונים הפיזים הטובים ביותר אבל היה לו את זה ביג טיים הוא סיים את הקריירה עם 3 טבעות ב 5 הופעות בגמר ( 4 רצופות מ 83 עד 87 )

אם הייתה לי רק מילה אחת לתאר את בירד הייתי משתמש במילה – גאון

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 85 תגובות

  1. לא שלט ולא בטיח
    רק מג׳יק חיים של מומי היה המאסטר של שנות ה 80
    מומי יפרסם פוסט על השולט המיוחד + ראיון אקסולסילבי

    1. אם שותים לא מתקבקים.

      בירד שולט ללא עוררין. הנה למה הוא כזה גדול. המשחק של ג'ורדן האלוהים (63 נקודות בבוסטון) מי ניצח בסוף?

      צומת היסטרי שהיו 5 שולטים ללא עוררין ורק טבעת אחת לתת

        1. מג'יק עצמו לא היה מסכים אתך והוא אמר "שחורים שואלים אותי אם לארי היה כל כך טוב. עניתי: הוא היה כל כך טוב שזה מפחיד!"
          וכן אמר בהצגת בירד בטקס הפרישה של בירד (לארי ביקש ממנו): "לארי, סיפרתי לי רק שקר אחד. אמרת שיהיה עוד לארי בירד. לעולם אי פעם לא יהיה עוד לארי בירד!"

    2. הוא בהחלט שלט בליגה יחד עם מג'יק. 'ומג'יק עצמו לא היה מסכים אתך והוא אמר "שחורים שואלים אותי אם לארי היה כל כך טוב. עניתי: הוא היה כל כך טוב שזה מפחיד!"
      וכן אמר בהצגת בירד בטקס הפרישה של בירד (לארי ביקש ממנו): "לארי, סיפרתי לי רק שקר אחד. אמרת שיהיה עוד לארי בירד. לעולם אי פעם לא יהיה עוד לארי בירד.

  2. ההצלחה של הסלטיקס לאור רמת קושי חסרת תקדים –
    קונפרנס חזק במיוחד עם מילווקי ופילדלפיה בחצי הראשון של שנות ה-80, דטרויט ושיקאגו בחצי השני, רק בכדי להגיע לפיינלס נגד הלייקרס.

    בשביל להבין עד כמה היה שחקן גדול, צריך פשוט לצפות במשחקים שלו מהעבר. יכולת אדירה להתאים את משחקו לגודל המעמד, יכולת אף יותר גדולה לגרום לשאר שחקני הקבוצה להתעלות גם הם.
    הסטטיסטיקה פשוט לא מצליחה/יכולה לכמת לכדי מספר את גדולתו.

    אם ההתבוננות היא על שליט ללא עוררין על פני מספר שנים,
    אז קשה לי לבחור שחקן שהיה יותר דומיננטי מבירד של 84', 85', 86'.

      1. 84- 86 אי אפשר היה לראות בארץ משחקים בזמן אמת.
        אבל כנער נהרייני, בימים שה-METV (ערוץ המזרח התיכון ששודר מלבנון) שידר משחקים (בדרך כלל בדיליי רציני, שהצתמצם מעט בפלייאוף)
        הייתי צמוד למסך.
        הלייקרס והסלטיקס של אותה תקופה היו מושכות הקהל החשובות של הליגה, כך שלא מעט מהמשחקים ששודרו היו של אותן קבוצות.

        אבל היום, ממש לא מסובך למצוא כמות אדירה של משחקים של לארי והסלטיקס.
        צפייה במשחקי עבר כאלו זו בהחלט חווייה מומלצת.

  3. מסכים עם גיא
    הייתי אוהד של הבאקס בשנות ה 80, שהייתה מצויינת, אבל סבלנו קשות מהעליונות של הסלטיקס ולארי בירד

  4. מי ששואל כזאת שאלה לא היה באזור בשנות ה – 80…

    לא היה שום דבר אחר לראות חוץ ממידל איסט טלויזיון..מהאחים ואן אריק ביום שבת. דרך הפלייאוף NBA והרצפה בבוסטון עד לתוכניות הדת. והתוכנית על בריאת העולם שהגיע כל איזה חצי שנה בשידור מחזורי….

  5. בירד ומג׳יק הביאו למשחק יכולת אישית גבוהה, אינטליגנציית והחשוב ביותר קבוצתיות שגרמה הנאה. שניהם הגדולים ביותר. ראש בראש בגמרים 3:1 למג׳יק.

    1. 2:1 ללייקרס
      הפסידו ב 84 ניצחו ב 85 ו 87
      בכל מקרה אלו היו סדרות שהפגישו 2 קבוצות מהטובות בתולדות המשחק ו 2 שחקנים שהיו גדולים מהמשחק

  6. אני מודה שראיתי את הכותרת ומי שכתב הייתי קצת בשוק. מידן הרי לא רק אוהד לייקרס אלא אוהד של מג׳יק אבל אז חשבתי שזה בעצם מראה על גדולתו של בירד שאוהד לייקרס מושבע באותן שנים כותב על גדולתו של היריב הגדול ביותר. כבוד גם לבירד וגם למידן

    1. טעות יניב, מומי אוהד הלייקרס. מידן ומומי לא יכולים להסכים אפילו אם עכשיו זה יום או לילה 🙂
      גם אני הייתי אוהד לייקרס בעיקר בגלל שהתחלתי לעקוב אחרי הליגה ב87 שנת האליפות של הלייקרס ומנחם כתב עליהם הרבה, אבל היום בדיעבד אני מעריך הרבה יותר את הסלטיקס ואת לארי שהוא יחד עם מג'יק וג'ורדן אחד מהשחקנים שהם מעל הזמן. חכמת המשחק, ראיית המגרש המופלאה, והיכולת להתעלות ולחשוב מהר מכולם הפכו אותו לאחד מענקי המשחק! פוסט נהדר תודה.

          1. ידוע שדמותו של נהג המונית מבוססת על מומי, בתקופת הזוהר שלו ב-L.A
            רק שבמקור, זה היה טום קרוז אותו מומי העיף מהמונית אחרי שזה התלונן על המוסיקה שהתנגנה ברקע.
            (חפלה עם דקלון חלק א'. כמובן)

          2. בזוויות נמוכות הכרס יוצרת שטח מת המספק הגנה מקרני השמש לאלפי יצורים זעירים החיים בקרקע (ולעיתים אף למכרסמים קטנים-בינוניים, כתלות בארוחת הלילה שתקע).

            בזנית, החציל נפרש במלוא הדרו ויוצר מעין אשלייה אופטית במשחק אור וצל של קו רקיע נוסף

  7. שכחת עוד משפט גדול שלו( אני לא זוכר בדיוק) שאחרי הפסד באחד המשחקים בפיניקס שאלו אותו איך הם שיחקו והוא ענה כמו נקבות ואם נמשיך לשחק כמו נקבובית ייב עטו לנו בתחת

  8. יש גם מקרה ידוע שבו אמר לשומר שלו בירידה לפסק זמן מכריע איך בדיוק הוא הולך לקלוע עליו כשיחזרו למגרש. אמר ועשה. ואת המשחק שקלע 27 נק' ביד החלשה בלבד. בתור ילד חולה כדורסל הוא הסיבה שלמדתי להשתמש בשמאל, לעשות סטפ בק. השידורים מmetv היו מעט שבמעט, את השאר דמיינתי מהכתבות של מנחם ומסטטיסטיקות.

  9. מגדולי השולטים במשחק. מכשף. כמו שיניב אמר, ובתור אוהד של בוסטון בילדות, כבוד לקרוא כתבה של מידן על הציפור.

  10. אני ראיתי את לארי בירד בכ-30 משחקים, בהרבה מהם במדיסון סקוור גארדן מהשורה הראשונה.
    במילה אחת:
    גאון כדורסל (אוקיי, שתי מילים).
    שחקן שכאילו היה לו מחשב כדורסל בראש, ואחד הריבאונדרים הגדולים בגלל עובדה אחת: הוא ניחש לרוב נכונה לאן יגיע הכדור וניתר לפני יריביו.
    היה לו סוג משחק שלא היה לאף אחד אחר.
    ברשימת השחקנים הגדולים ביותר שראיתי מייקל הוא ראשון, לארי שני ואוסקאר רוברטסון שלישי. מג'יק רביעי. חמישי? לברון וקובי

    1. מנחם קצת מבולבל. לארי ומג׳יק היו קבוצתיים, משחק שוטף, כולם נוגעים בכדור. מייקל הוא הפך. לדעתי יש לו חלק בהריסת היופי במשחק. יותר מידי שחקנים ניסו לחקות אותו. פופוויץ' החזיר את היופי. השנה התבטא הניגוד בין שחקן שמקפיץ וארבעה מסתכלים עליו לבין קבוצה עם כוכב על קארי.
      הכדורסל של מייקל גרם לי לא פעם להתגעגע למשחק וליהנות ממשחק אירופאי משובח.

      1. אתה בלתי נלאה:)
        זה כאילו יש התראה מיוחדת בטלפון שלך כל פעם שמישהו מחמיא ללברון. חייבת להשיג לי כזה.. אם אין, שנפתח אפליקציה?

          1. אגב, ביטויים מקבילים בגימטריה למילה "לברון" – איסרו חג, חצי פנים, בייבי גורילה, ברבזונואיד (גיא!!!), נפגעי הלם, בא לי להפליץ (לא באמת, עדיין בגימטריה), ו-צינגלה בינגלה.

            שבת שלום

          2. טוב, מסתבר שלא סימנתי את תיבת "הצג ביטויים למבוגרים".
            מצטער על החוסר מקצועיות.
            הנייר הוירטואלי אינו סובל את חלק מהביטויים המקבילים ללברון, אז לטובת הבגירים הסקרנים הנכם מוזמנים לעבור על הרשימה ולמצוא אותם בעצמכם: (רועי, יונתן, איל וK-700 זה הזמן לעבור ל-YNET)

            http://www.c2kb.com/gematria/?word=%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9F&showcurse=on

          3. דלנוטה ווסט בגימטריה זה 185
            זה יוצא חציל בלאדי שזה מה שאמא של לפלופ חטפה ממנו בוולנטיין דיי

  11. תודה רבה מידן, פוסט מעולה וכיפי.
    מבין כל הגדולים בירד הוא כנראה היחיד שהיה נחות מבחינה אתלטית ולכן היה חייב לפצות על כך בשכל וחוכמת משחק בכמויות לצד קליעה אבסולוטית, בטופ 5 של הקלעים בכל הזמנים.
    מדהים לחשוב שהסלטיקס החזיקו כל אותן שנים שלושה שחקנים של 10 ריב למשחק, היום 10 ריב יכניסו אותך לטופ 10-15 בליגה.

        1. כתבתי נחיתות אתלטית אבל האמת היא שזה לא מה שהתכוונתי אלא לנחיתות פיזית, כלומר נתונים פיזיים + יכולת אתלטית. כמה סמול פורוורד, חוץ מוורתי, היו 2.06? מג׳יק אולי לא היה אתלט גדול אבל יתרון הגודל בעמדה שלו פיצה על זה ובגדול.

  12. כילד הרבה יוצר קל להתחבר לגבוה שתופר שלשות ובקושי נוגע בטבעת
    לנסות לחקות את דר ג׳יי או ג׳ורדן ? גם לא על סל בגובה מטר וחצי
    מבחינתי הגדולה של בירד שלמרות שהיה יריב לא היתה אליו איבה או שנאה . פשוט המון הערכה

    היכולת שלו לנפק ריבאונדים אסיסטים ונקודות שרוב השחקנים לא היו מסוגלים לעשות גם במגרש ריק

    רק לדניס רודמן ואיזה תומאס הייתה אמרה שאם בירד היה שחור לא היו עושים ממנו עניין , אמרת הספורט המטומטמת בכל הזמנים

    1. תומאס ורודמן. אם צריך הוכחה שאין בהכרח קורלציה בין כשרון כדורסל אדיר לבין שכל ישר, אז 2 אלו משמשים דוגמה נהדרת.

    2. אל תתייחס לאמרה הזאת יותר מדי ברצינות. הבד בויס היו צריכים את זה בשביל הזהות שלהם. לפעמים אתה צריך לייצר שקר בשביל לבנות תלכיד(ראה כל מדינה ו/או קבוצת פייסבוק בעולם).

  13. חולק על התיאור במילה אחת.
    כמובן שהוא היה גם "גאון", אבל ספציפית לבירד, אם אני צריך לבחור מילה אחת לתאר אותו – המילה הזאת היא "קילר".

    ואגב, מה שהערכתי אצלו לא פחות מהיכולת ואינטילגנציית המשחק ומה שלא מדברים עליו מספיק, היה כמה חזק הוא שיחק – כמה הוא נלחם על המגרש, זינק לפרקט כמו אחרון הרול פליירס ובעצם תרם תרומה גדולה לקיצור הקריירה שלו בזה שהרס לעצמו את הגוף.

  14. מאמר נפלא על הכדורסלן האהוב עלי והפורוורד הטוב ביותר בכל הזמנים, שגם בשיא ההצלחה והפרסום שמר על הפשטות והצניעות והמשיך לשתות בירה (שזה עצמו אמנם לא טוב) עם החבר'ה שגדל אתם בפרנץ' ליק.

  15. הכתבה והשירשור כיפיות מאד מאד,
    לגבי הואן אריקים הכרתי מורים לקרב מגע תאומים שאימנו חברים שלי,
    שליוו אותם והיו שומרי הראש שלהם בארץ (?) בביקור
    והם טענו שה"רעים" המתאבקים הרעים כביכול היו הרבה יותר נחמדים.
    הם היו צריכים שומרים בשביל הקהל שחיכה להסתער לחתימות.
    הכל כמובן הצגה ומשחק.

  16. לביחרד ענק הענקים שגם נתן מכה לגזענות,
    היתה אינטואיציה ומה שאתם קוראים משחק חכם אני
    קורא חיבור לעצמי הטהור שלו ואז הוא יודע בדיוק היכן
    לעמוד לקלוט אשכולית איך לשמור ללא אתלטיות, וקרח בוורידים
    לקלוע בשניות הסיום.
    תענוג ממש לאהוב את בירד
    ותענוג גדול ומצחיק לקרוא את כל התגובות פה.
    וזו באשמת מידן הנפלא שנותן כתבה נהדרת.
    אל תכעס מומי גם אותך אוהבים מאד.
    🙂

    1. הדבר שאתה קורא לו ״חיבור לעצמי הטהור״ הוא רגע נדיר ונפלא שפעם היה קורה לי לעיתים הרבה יותר קרובות ועכשיו אני תוהה אם זה בכלל יכול לקרות עוד פעם.
      זה כשאתה נקי מאינטריגות, מפחדים ומאינטרסים ופשוט חווה את ההוויה מנקודה שהיא גם שולטת על הכל וגם זעירה וכמעט נעלמת ואז, אז קורים לך דברים נפלאים.

  17. חתוליו שאגב אני תמיד מחבב את המהות שלך (משהו מעבר לכתיבה)
    בטח שזה יופיע רוצה לאמר, אך לא כך הדבר, צריך להתאמן על זה,
    צריך לנסות להשתיק את האיש הקטן שמדבר בפנים ולהגיע לשקט
    סיילנט, ואז אפשר להתחבר, זה יכול לקחת זמן כמובן, קל לדבר ולכתוב,
    אך לעשות יותר קשה, לה לא קל וזה לא קשה, צריך לתרגל מנטרה
    כמו "אני אהבה טהורה" 5 דק ביום ותראה מה יקרה. מדיטציה יוגה שחיה
    בהיה לבהות במשהו להגות במשהו כמו מצהו העצמי הטהור האלוהי הזה
    ואיך אני מגיע אליו, יעזור מאד. אם אתם מגיעים אליו חיחכם ישגשגו ויצליחו
    כסף חופשי , מה שאתם רוצים, ויותר מזה תהיו מאושרים בכל פעולה ודבר שתעשו.
    חתוליו כתבת נכון צריך לסלק אויבים פנימיים כמו אינטריגות אגו הכרה
    תת מודע ואפילו אינטלקט (החלק בו שאומר שאני יודע כבר הכל כמו רבים בעולם (_גם חלק מהקוראים) ואז אין סיכוי למשהו חדש להכנס)
    צריך לנקות הכל ואז העצמי הטהורא ישטוף אתכם בבליס ג'וי אהבה פנימית כל כך חזקה שלא יהיה לכם שום צורך בשום דבר חיצוני כדי להנות ולהיות מאושרים. בהצלחה.

  18. סליחה על השגיאים (שגיאות כתיב) שלי,
    אם מישהו ירצה ממש אוכל לעזור לו ביותר ידע מכל הלב וללא תמורה.
    אני רק בדרך לשם ולעיתים מתחבר ולרב אני אדם רגיל,
    אך יש ידע לעזור.
    ואתם במהותכם כולכם : טוב לא אכתוב את זה (משהו כמו מופלאים שלא יודעים את זה).
    בהצלחה לכולכם. 🙂

  19. חחח יניב אותם תאומים מורים לא איבחנו נכון,
    יחי הואן אריקים עם הלחיצה בכף היד, הם הטובים האמתיים
    🙂
    אגב שכתבתי שזה יכול לקחת זמן זה יכול לקחת שנים רבות
    ויכול לקחת שניות מידי פעם אתם מתחברים לזה קצת
    נגיד שאתם כותבים פה כל כך יפה באותו רגע אתם מחוברים
    חלקית לעצמי הטהור ואז מתקבלת לכם כתיבה אלוהית מהפנטת,
    וזה לכל אחד(כמעט חוץ ממני שכותב הרבה פחות טוב ועוד בודדים)
    שכותב פה דברים שמעלים חיוך, שימו לב מה או מי כותב זה לא מנחם או מדו או גיא או דובי או יאיר או רועי… ועוד הרגילים אלא חלק מופלא מדהים שקיים בתוככם,
    חיקרו אותו והתחברו אליו כמה שיותר והחיים יהיו מושלמים.

  20. מאמר משובח ותגובות משעשעות….
    הגדולה של בירד הייתה שהוא היה כל כך טוב אבל בלי להיראות טוב.
    כמו שכתבו לפני הוא הראה לכל ילד לבן וגמלוני בשכונה שהכל אפשרי…..

  21. doronbary@gmail.com
    האיש הקטן שמברבר ומפטפט ללא הרף בראש אכן לא קטן,
    אתה חתוליו קלטת את זה,
    אחרים חושבים שזה הם ואלו החיים ונכנעים שודד שנמצא בפנים,
    שבהתחלה נותן לחיות ואח"כ גומר להם על הצורה וממרר להם את החיים
    בשביל זה צריך אינטלקט טהור, נ גד מה שכתבתי על האינטלקט הגבוה
    שחושב שהוא יודע הכל ונופל בפח.
    בירד האקים ורשימה ארוכה של ענקים שאתם אוהדים אותם,
    יתכן והתחברו לעצמי הטהור בחלק מהמשחק ובזכות זה היו שחקנים
    ענקים, כולכם כמוהם אתם גם ענקים שלא יודעים שאתם כאלו,
    אני מדבר לכל מי שקורא פה ללא יוצא מו הכלל.
    חתוליו ואחרים מוזמנים ליצור קשר.
    ובנתיים תודה על כתיבתכם היפה ובהצלחה מכל הלב לכולכם. 🙂

  22. הישגים מיוחדים ותארים ורגעי שיא של בירד (מערכו בויקיפדיה):

    הישגים יוצאי דופן[עריכת קוד מקור | עריכה]
    השחקן היחיד שהשיג לפחות 20, 10, 5 בשלושה נתונים בממוצע לקריירה.
    שיאי ממוצע ריבאונדים למשחק לסמול-פורוורד – 10 בעונה הסדירה בקריירה,‏[23] 10.26 בפלייאוף בקריירה, 14 בפלייאוף מסוים (81'), 15.3 בסדרת גמר מסוימת (81').
    שיאי ריבאונדים לסמול פורוורד: 8974 בעונה הסדירה בקריירה, 252 בפלייאוף מסוים (84'), 7217 בהגנה בקריירה, 1323 בהגנה בפלייאוף בקריירה (כשפרש זה היה שיא NBA, היום מספר זה הוא רביעי), 190 בהגנה בעונת פלייאוף (84' ו-87').
    שיאי ממוצע אסיסטים לשחקן שאינו גארד: 6.35 למשחק בעונה הסדירה, 6.48 למשחק בפלייאוף בקריירה, 8.2 בפלייאוף מסוים (עם לפחות 10 משחקים 86') ו-9.5 למשחק בסדרת גמר (86').
    שיא ממוצע אסיסטים לפורוורד בעונה סדירה מסוימת: 7.65 למשחק בעונת 1986/1987 (שלישי לשחקן שאינו גארד אחרי הסנטר וילט צ'מברליין שמסר ב-67/8' וב-66/7' 8.56 ו-7.78 אסיסטים למשחק).
    שיאי אסיסטים לשחקן שאינו גארד: 1062 בפלייאוף בקריירה, 165 בפלייאוף מסוים (87').
    שיא אסיסטים לפורוורד בעונה סדירה מסוימת: 566 ב-86/7' (שלישי לשחקן שאינו גארד אחרי וילט שמסר בשתי העונות לעיל 702 ו-630 אסיסטים).
    השחקן הראשון שהשיג באותה עונה מעל 50% מהשדה, מעל 40% מטווח שלוש נקודות ומעל 90% מקו העונשין בעונת 1987/1988,‏[24] והראשון שהיו לו לפחות אחוזים כאלו בשתי עונות, כאשר בעונה הקודמת היו לו בדיוק 40% מהשלוש, מעל 50% מהשדה ומעל 90% מקו העונשין.‏[25]
    הוא הפורוורד היחיד שהוביל את הליגה בקליעות מטווח שלוש נקודות (82), זריקות מטווח שלוש נקודות (194) ובאחוזי קליעה מהעונשין (89.6%) באותה עונה (85/6), כשגם אחוזי הקליעה מטווח שלוש נקודות (42.3%) היו מהטובים בליגה. כמו כן, בירד הוא הפורוורד היחיד שהוביל בשתי עונות את הליגה בקליעות מהשלוש ובאחוזי העונשין כשבעונה שאחריה היו לו 90 קליעות מטווח שלוש נקודות (מתוך 225 זריקות, כלומר בדיוק 40%) ו-91% מקו העונשין.
    השחקן היחיד שהשיג טראפל-דאבל בחצי משחק במשחק נגד הבולטס ב-1 באפריל 87', והשני אחרי וילט שעשה זאת בשלושה רבעים במשחק נגד יוטה ג'אז ב-18 בפברואר 85' (נתוניו בשני המשחקים מופיעים בפסקה הראשונה של הפרק יכולות ותכונות).

    תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
    שחקן השנה במכללות (1979).
    3 אליפויות NBA (בשנים 81', 84', 86').
    זכה 3 פעמים ברצף (1986-1984) בתואר MVP של העונה הסדירה ב-NBA.
    פעמיים (1984 ו-1986) זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר ב-NBA.
    MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA בשנת 1982.
    שלוש פעמים ברציפות (1988-1986) זכה במקום הראשון בתחרות הקליעה משלוש (אלו שלוש הפעמים הראשונות שבהן השתתף בתחרות זו. לאחר מכן הוא לא רצה להשתתף בתחרות כדי לתת לאחרים הזדמנות לזכות).
    9 שנים רצופות נבחר לחמישיית העונה הראשונה (1988-1980) בעונת 1989/1990 נבחר לחמישייה השנייה של העונה.
    12 פעמים נבחר למשחק האולסטאר (1988-1980, 1992-1990).
    בשנת 1996 בחגיגות היובל להקמת ליגת ה-NBA ב-1946, נבחר כאחד מ-50 האגדות ולחמישיית כל הזמנים של הליגה.
    בשנת 1998 נכנס להיכל התהילה של הכדורסל.

    רגעי שיא[עריכת קוד מקור | עריכה]
    במשחק השביעי של אליפות המזרח נגד פילדלפיה 76' ב-3 במאי 1981, בירד קלע סל לקראת סיום המשחק כשהתוצאה הייתה שוויון 89, כשהוא נאלץ להעביר את הכדור מיד ימין ליד שמאל תוך כדי הניתור, בגלל איבוד שיווי המשקל, והמשחק הסתיים בניצחון 90-91 לסלטיקס. במשחק נגד הבולטס ב-7 בנובמבר 87' בירד קלע סל משווה של שלוש נקודות בסיום הזמן הרגיל, סל משווה בסיום ההארכה הראשונה, וסל ניצחון בסיום ההארכה השנייה במשחק שהסתיים בניצחון בוסטון 139-140, כשבירד מסיים עם 47 נקודות, 8 ריבאונדים, 7 אסיסטים ושתי חטיפות.‏[16] במשחק החמישי בגמר המזרח נגד דטרויט פיסטונס ב-26 במאי 87' בירד חטף מסירה של אייזיאה תומאס בהכנסת הכדור למגרש מקו החוץ, כשהפיסטונס הובילו 107-106, ומסר לדניס ג'ונסון שקלע את סל הניצחון, ובירד סיים עם 36 נקודות, 12 ריבאונדים ו-9 אסיסטים. במשחק השביעי המכריע בחצי גמר המזרח ב-22 במאי 1988 נגד אטלנטה הוקס בירד קלע 20 נקודות ברבע האחרון מתוך 34 בסך הכל, והוביל את הקבוצה לניצחון 116-118. במשחק החמישי והמכריע בסיבוב הראשון של הפלייאוף‏[17] ב-5 במאי 1991 נגד אינדיאנה פייסרס בירד התאושש מפגיעה רצינית בראשו מהפארקט כמה דקות לסיום הרבע השני, חזר למגרש באמצע הרבע השלישי, וקלע במשחק 32 נקודות (19-12 מהשדה) שאליהם הוסיף 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים כשהקבוצה מנצחת 121-124.

    במשחק נגד יוטה ג'אז ב-18 בפברואר 85', הוסיף 9 חטיפות ל-30 הנקודות, 12 הריבאונדים ו-10 האסיסטים שהשיג בניצחון 94-110, כשבירד לא משחק ברבע האחרון. במשחק נגד וושינגטון בולטס ב-1 באפריל 87' השיג טריפל-דאבל כבר במחצית כשהוא קולע 17 נקודות, קולט 11 ריבאונדים ומוסר 10 אסיסטים, וסיים את המשחק עם 30 נקודות, 17 ריבאונדים ו-15 אסיסטים בניצחון 86-103.‏[18] בניצחון החוץ 120-136 נגד סן אנטוניו ספרס ב-10 בפברואר 88', בירד קלע 39 נקודות, קלט 17 ריבאונדים ומסר 10 אסיסטים.‏[19] ב-11 בנובמבר 87' בירד השיג נגד הפייסרס 42 נקודות, 20 ריבאונדים, 5 אסיסטים, 3 חטיפות ושתי חסימות בניצחון 106-120.‏[20]

    וכן אוסיף שמייקל ג'ורדן כשנשאל מי הוא היה רוצה שיקח את הזריקה המכרעת חוץ ממנו (אם היה משחק אתו) הוא ענה מיד: "לארי בירד!"

כתיבת תגובה

סגירת תפריט