מאנדיי נייט פוטבול (6) / גיא רוזן

הרובוטריקים של ה-NFL: הטייט אנדס.

טייט אנד, tight end
הטייט אנד הוא השחקן ההיברידי של ההתקפה. בגלל מיקומו בקו ההתקפה יש לו אחריות במשימת החסימות – לעצור את שחקני ההגנה של היריבה, ולעזור לפתוח חורים בקו ההגנה לטובת הראנינג באק.
אבל בגלל שהטייט אנד הוא אחד מ-2 השחקנים בקו ההתקפה להם מותר למסור (eligible receiver)
הוא מתפקד גם כרסיבר. תפקידם של הטייט אנד בהתקפה נקבע ע"י צוות האימון, כאשר יש טייט אנדס שבעצם נוכחותם על המגרש, משנים את משחק ההגנה של היריבה.
הטייט אנד המושלם חזק מאוד, כך שהוא מסוגל לחסום את שחקני קו ההגנה, והוא גם גבוה, אתלטי ומהיר – כך שהוא איום מתמיד כמטרת מסירה לקווטרבאק.

5 הטייט אנד המובילים בליגה, לקראת שנת 2015:

מקום 5.
מרטלוס בנט. שיקאגו ברס.
לכאורה בחירה מוזרה, שמשאירה מחוץ לרשימה את אנטוניו גייטס (מגדולי הטייט אנד בכל הזמנים)
ואת ג'ולייס תומאס (הטייט אנד הכי פרודקטיבי אחרי גרונקובסקי ב-3 השנים האחרונות)
אבל גייטס מתחיל להראות סימני שחיקה (בליגה מאז 2003), ושנה שעברה חלה ירידה בתפוקה שלו (למרות שהוא עדיין מדהים ברד זון – שנה שעברה, למרות שהחסיר 2 משחקים, סיים עם 12 TD)
ולג'ולייס תומאס תהייה שנת התאקלמות לא קלה לשיטת משחק שלא כוללת את פייטון מאנינג ואת דמריוס תומאס (הקווטרבאק האגדי והרסיבר הנהדר שאפשרו לו לצבור סטטיסטיקות נהדרות)
מרטלוס בנט הוביל שנה שעברה את הטייט אנדס עם 90 תפיסות, למרות עונה לא יציבה במיוחד (כרגיל) של ג'יי קאטלר, הקווטרבאק של הברס. בנוסף, העזיבה של ברנדון מארשל (רסיבר) צפוייה לגרום לבנט להשיך ולהיות מטרה מועדפת על קאטלר.

מקום 4.
ג'יסון וויטן, דאלאס קאובויז.
כמו גייטס, גם ג'ייסון וויטן הגיע לליגה ב-2003.
אבל להבדיל מגייטס, וויטן הוא "איש הברזל" של עמדת הטייט אנד.
מאז שהגיע לליגה, וויטן שיחק ב-191 מתוך 192 משחקים (החמיץ משחק בודד בעונת הרוקי)
כאשר הוא הטייט אנד הפותח של הקאובויז ב-11 השנים האחרונות.
(נתון מדהים בליגה פיזית כמו ה-NFL)
שנה שעברה תפס 64 תפיסות ל-703 יארד, כאשר בו זמנית נטל חלק מהותי בחסימות שעזרו למוריי (הראנינג באק של דאלאס) לסיים את העונה במקום הראשון ביארדים בריצה.

מקום 3.
גרג אולסון, קרולינה פנתרס.
אולסון היה טייט אנד איכותי ויציב מאז הגעתו לליגה ב-2007.
אבל ב-3 השנים האחרונות, מאז הגיע לפנתרס משיקאגו, הוא נתן קפיצת מדרגה.
משחקן של 500 יארד לעונה, הוא הפך לשחקן של 800+ יארד, ושנה שעברה סיים עם 1008 יארד אדירים.
כשמכניסים למשוואה שהוא אחד מ-3 הטייט אנדס היחידים ששיחקו שנה שעברה יותר מ-1000 סנאפס, ושהוא לא החמיץ משחק מאז עונת הרוקי, מבינים למה הוא אחת מ-2 המטרות המועודפות על קאם ניוטון (הקווטרבאק של הפנתרס), ולמה הוא מדורג כל כך גבוה ברשימה.

מקום 2.
ג'ימי גראהם, סיאטל סיהוקס.
לג'ימי גראהם היו שנה שעברה 85 תפיסות, 889 יארד ו-10 TD.
עבור כמעט כל טייט אנד בליגה, זו עונת שיא. עבור גראהם זו הייתה עונתו הגרועה ביותר מאז עונת הרוקי. גראהם כבר תפס 1300+ יארד ו-16 TD בעונה אחת.
גראהם עזב את שיתוף הפעולה הפורה עם דרו בריס (וגם את הכיסוי הכפול הבלתי נגמר שזכה לו בסיינטס, בגלל שהיה אולי המטרה האיכותית היחידה של בריס)
לטובת סיטואצייה מעניינת בסיאטל – הוא ישחק לצד קווטרבאק צעיר ומוכשר, וראנינג באק שהוא מאריות הליגה. אם הוא יצליח למצוא את מקומו בשיטת המשחק של סיאטל – בהחלט לא בלתי אפשרי ששוב תהיה לו עונה שוברת שיאים.

מקום ראשון.
רוב גרונקובסקי. ניו אינגלנד פטריוטס.
1124 היארדים שתפס בעונה שעברה הם ב-100 יארד יותר מהטייט אנד שבמקום השני.
74.9 היארד למשחק שלו צריכים משקפת בשביל לראות את המקום השני,
12 TD שתפס חולקים את המקום הראשון.
וכל זה בעונה שחזר מניתוח, כאשר הפטריוטס בוחרים לא לתת לו לפתוח ב-5 המשחקים הראשונים של העונה (כמעט שליש עונה)
כל הליגה יודעת, שכל עוד בריידי וגרונקובסקי בריאים, הפטס חזק בתמונת האליפות.
ובגלל זה גרונקובסקי במקום הראשון.

לפוסט הזה יש 64 תגובות

  1. לא עמדתי בפיתוי קראתי הרגע משפט זהב בשביל דובי אני מכניס ציטוט

    "חדשות הספורט מניו יורק
    זו התקופה הטובה ביותר של השנה לאוהדי הג'איינטס, מטס והניקס, הניקס לא משחקים, הג'איינטס עדיין מצדיקים תקווה, והמטס איכשהוא עדיין בתמונת הסיכויים להגיע לפליאוף."

        1. אני מאלו החושבים שהג'איינטס לקחו 2אליפויות עם איליי,
          לא בגלל איליי.
          מה שמשעשע, זו האהבה הבלתי נגמרת של גיל שלי לאילי
          (וזה לחלוטין סבבה, בגלל שהוא כותב מנקודת מבט של אוהד)
          למרות העונות האחרונות.

          ולגבי הקבוצה שלי?
          אם למאנינג היה חצי מכמות המזל שבורך בה אחיו הצעיר,
          אז הברונקוס היו אלופי 2012.

  2. לא היה, ואני מסופק אם יהיה TE כמו מייק דיטקה. גרונקוסקי עלול אולי להגיע לרמתו בגלל ממדי גופו היותר גדולים. גם טוני גונזאלס הגיע כמעט לרמתם

    1. קשה להשוות בין הפוטבול של היום לפוטבול של ראשית שנות ה-60',
      המשחק היום הרבה פחות פיזי עבור הרסיברים.
      טוני גונזלס הוא HOF וודאי. בעונתו ה-17!!!! תפס 859 יארד ו-8 TD.

      אבל אם גרונקובסקי יצליח להשאר בריא (ובהתחשב בכמות הפציעות שעבר מאז תחילת הקריירה שלו, זה "אם" גדול)
      יש סיכוי יותר מסביר שהוא יהיה ה-G.O.A.T של עמדתו.

    2. מנחם וואי כמה שאתה חי בעבר.
      דיטקה לא קרוב אפילו לשאנון שארפ ואין מה לדבר בכלל על טוני גונזלז. זה נכון גם בכל מה שקשור לממדי גוף בטח אם תשווה למפלצת כמו גרנוקובסקי.

      1. אתה מדבר מקריאה מקסימום. אולי אפילו לא מקריאה אלא שמעת (או לא שמעת) את השם. אני ראיתי את דיטקה כמה וכמה פעמים נגד הקליבלנד בראונס. תשאל כל מומחה פוטבול שראה את כולם, וכולם ללא יוצא מין הכלל יהבחרו בדיטקה כנמבר וואן. אפילו בתור אנליסט טיווי כולם פוחדים ובורחים ממנו.

        מה יש לי לדבר עם אנשים שלא ראו את כולם ומדברים מהירהורי ליבם?

        בשנות ה-60 היה עוד רנינג-בק/ פול-בק שלא היה כמותו עד היום, ושמו ג'ים בראון. מה איכפת לי אם הוא שיחק בשנות ה-60? הוא היה חזק יותר, אגרסיבי יותר, בעל שווי משקל שלא היה מאז, ואילו לקחת אותו כפי שהיה אז ונותן לו לשחק היום (כמו לדיטקה), שניהם היו צפים לראש מיד.

        בכדורסל בשנות ה-60 היה שחקן שרק מייקל ג'ורדן (אולי. הרבה טוענים שלא) היה טוב ממנו: אוסקאר רוברטסון. אילו שיחק היום הוא היה אוכל את הליגה כפי שאכל אותה אז.

        1. כל אנליסט שתבחר יגיד לך שם אחד בלבד
          רמז זה לא יהיה דיטקה.
          כמובן שלא ראיתי את דיטקה בזמן ששיחק אבל כן יצא לי לראות מספיק משחקים לו מהתקופה ההיא. אין מה להשוות. התפקיד השתנה בצורה מהותית הרבה בגלל האתלטיות של השחקנים בעמדה היום.
          דיברת על גודל אז בוא נשווה:
          דיטקה: גובה – 6-3 משקל 230 פאונד
          גונזלס: גובה 6-5 משקל 250 פאונד.
          גרונקובסקי: גובה 6-6 משקל 260 פאונד.
          אתה רוצה ללכת מעבר אז בוא תגיד מה אתה רוצה להשוות.

          1. רוצה להשוות לב.
            לא היה עד עתה שחקן עם האגרסיביות והטרוף של דיטקה. הוא הטיל טרור כזה שאנשים פחדו להיות בסביבתו. לא היה קילר כמוהו בכל תולדות הפוטבול. זה שווה יותר מכמה קילוגרמים וכמה סנטימטרים גובה. היה לו גם חוש בלתי מובן למשחק כאילו ידע לנבא בדיוק מה לעשות.

            הוא היה שחקן מיוחד במינו (ומאד, מאד מלוכלך!)

      2. אני האחרון שחי בעבר. אני יודע טוב מרוב האנשים את ההבדלים בין אז להיום, ואני שונא נוסטלגיה. כל הנוסטלגיה הישראלית על העבר מחליאה אותי.
        אבל היו בעבר אתלטים גדולים מאד. כפי שהיו זמרים גדולים, משוררים גדולים, וסופרים גדולים. אני תמיד ניזהר בהשוואות. אני יודע שהכדורגל של היום הוא אחר לחלוטין מהכדורגל של שנות ה-80 למשל.
        אבל הכדורסל דומה מאד לשנות ה-80, ולמעשה גם הלייקרס וגם הסלטיקס של אז היו אוכלות את הווריורס של היום בקלות ממש.
        לפני שמבטלים את דיטקה, הייתי מעדיף שתראו אותו משחק. הוא לא היה גדול במיוחד, אבל הוא היה שחקן שהיה נמר, דוב שכול, ושועל – והכל המיקשה אחת, וגם רוצח אלים, פיקח ואמן במשחקו.

        1. אני ממש לא בא לבטל את דיטקה. הוא באמת היה אחלה שחקן ולא סתם הוא ב-HOF. גם י לו חלק לא מבוטל בחשיבות של העמדה היום אבל מבחינת אתלטיות ויכולת קשה לו להתחרות בשניים שציינתי (ועוד כמה שלא).

  3. גרונק הוא חיה. נו בריינר במקום הראשון.

    אהבתי איך שבקליפ שלו יש קטע שהוא מנסה להטיח את הכדור והוא בורח לו לפני…

  4. טוב אי אפשר לדבר על עמדת הטייט אנד בלי להזכיר את טוני גונזלס שבמו ידיו שינה את החשיבות של העמדה ואיך שהיא משוחקת (טוב אז לא לגמרי לבד).
    בכל מקרה אנחנו באתר כדורסל אז שווה להזכיר שהוא היה גם פורוורד לא רע. בעונת הסניור שלו בקליפורניה הגולדן ברס הגיעו לטורניר המכללות והוא אפילו ניפק משחק של 23 נקודות מול וילנאובה בסיבוב השני. בסוויט סיקסטין הם עפו מול נורת' קרוליינה של וינס קארטר, אנטואן ג'אמיסון ושאמונד וויליאמס.
    גונזלס גם סלל את הדרך לטייט אנדים אחרים שהיו שחקני כדורסל בכלל שהומרו לפוטבול כמו אנטוניו גייטס וג'וליוס תומאס.

    1. קרא את תגובתי אליך למעלה.
      אגב, האם ראית אי פעם משחק פוטבול לייב? רק בלייב אתה רואה באמת מי טוב ומי פחות טוב כי אתה רואה את כל התמונה במבט אחד ולא רק את מה שהטלוויזיה מראה לך.

      1. כן ראיתי משחק פוטבול בלייב.
        אתה יכול להמשיך להתנשא כמה שאתה רוצה זה לא יהפוך את מה שאתה אומר לנכון יותר.

        1. להתנשא זה חלק מהטבע שלי. אבל אתה מתווכח עם אחד ש-ר-א-ה את כלם, כמה פעמים, והוא סומך על עיניו. כתבת שאלך ואקרא מה כותבים. הפתעה! הלכתי לגוגל ובקשתי "BEST TE EVER" ומה קבלתי? דיטקה ראשון!
          תיכף אכניס לינק

          1. אתה יכול למצוא מלא רשימות כאלו אני מבטיח לך שברובן תגלה שטוני גונזלס יהיה ראשון. מקומו של דיטקה בהם גם הוא מובטח וגרונק אם ישאר בריא בודאי יוכל להגיע לטופ.

          2. מה שהיה לדיטקה היא תכונה שמכפרת על מחסור ב-5 בנטימטרים בגובהו ואיזה 5-7 ק"ג במשקלו היתה תכונה שאיני יכול לתארה במילה אחרת מלבד

            א-כ-ז-ר-י-ו-ת

            הוא רצה לחסל אנשים. הוא היה MAD JUNK DOG. הוא נשאר כזה עד היום, אפילו כאנליסט טיווי. הוא היה גם בעל IQ פוטבלי מדהים.

            רוב האנשים פחדו ממנו ושנאו אותו.

          3. קשיחות היא רק חלק מדרישות התפקיד וגם גונזלס היה קשוח בדרך השקטה שלו.
            מה שכן בדירוג ה mean SOB דיטקה לוקח בקלות.
            אהה, כמעט שכחתי – אני שונא אותו בתור אנליסט.

  5. הפורמט הזה מנוצל על ידי תדיר לשאלות של חובב שעוד לא מספיק בקי ברזי המשחק, אך לא קשורות ישירות לנושא הפוסט. עם זאת בגלל ראיתי שעוד עושים כך, וממה שראיתי גיא רק ישמח לפתוח את האופק של המשחק הזה לעוד אנשים, אז אני מרשה לעצמי להיות מעט חוצפן…
    אני מבין שכיום קשה מאד ליצור שושלת בגלל תקרת השכר ולמעשה זו מגבלה אפקטיבית יותר מכדורסל בגלל סיבות שונות(מספר השחקנים בהרכב, ועוד). עד כמה שאני מבין, אפילו הפטריוטס, זה לא שושלת במובן הרגיל של המילה, כי למרות בריידי וביליצ'ק השלדה מתחלפת, ומשחקים שם בסגנונות שונים, וכו'.
    מול כל זה אני רואה את הקיץ של סיאטל (כאן הקישור העמום לפוסט, ג'ימי גרהאם…), שעוד לא הסתיים אבל להבנתי נשארו רק בנט וצ'נסלור, אבל מצליחים להשאיר את כל הכוכבים, גם שהק"ב יוצא מחוזה רוקי.
    מה הם עושים שאחרים לא הצליחו? האם אצלהם שחקנים מקבלים שכר נמוך יחסית לתפקידם ולמעמדם? או שיש משהו אחר?
    זה ממש לא מובן לי ואשמח להרחבה בנושא.

    שאלה נוספת, היא אם אפשר הסבר קצר על מי בדיוק יכול לקבל מסירה (אפרופו הטייטאנד), והתייחסות למה שקרה במשחק הפטס מול הרייבנס, והטענות של הרייבנס. מצד שני נדמה לי שאולי התייחסתם לזה בשבועות קודמים, אז אם כן אל תטריחו עצמכם לעשות זאת שוב.

    שוב תודה על הסדרה המעולה

    1. א. בכיף. אני יותר משמח ליצור שותפים לבלוגים החיים של העונה שבדרך!

      ב. גם אני לומד מהתגובות. כאשר נשאלות שאלות בחלק החשוב של הפוסט – התגובות, אני משתדל לבדוק ולנסות לתת תשובות שלא שלופות מהשרוול (רווח נקי שלי), וחוץ מזה אני גם לומד מהתגובות של מביני עניין (בעיקר עידו גילרי, שבעוד אני חובב – הוא תותח בנושא)

      ג. לגבי סיאטל – הם רכבו מספר שנים על חוזה הרוקי של ראסל ווילסון. ה-QB היא העמדה הכי יקרה בפוטבול, והיכולת של סיאטל להפיק כל כך הרבה משחקן שנבחר בבחירה נמוכה תוך כדי חוזה הרוקי שלו, הייתה הבסיס ליכולת לשלם יותר לשחקני ההגנה האיכותיים.

      ד. בגדול, 2 השחקנים הקיצונים מימין ומשמאל בקו ההתקפה הם ה-eligible receivers שבקו ההתקפה (בתרשים שבתחילת הפוסט אלו ה-TE וה-WR השמאלי)
      בנוסף הקווטרבאק יכול למסור לווייד רסיבר הימני, לפול באק ולראנינג באק שבתרשים בגלל שהם בבאק פילד (באותה מידה היה יכול להיות עוד ווייד רסיבר או טייט אנד במקום הפול באק (FB בתרשים) ואז בגלל שהם ממוקמים בבאק פילד, הם eligible receivers.

      ה. בקשר לבליצ'ק בפרט ולטריק פלייס בכלל, אליהם אכתוב בפוסט הקרוב.

      1. מה ציטטות של דיטקה שניכנסו ללקסיקון הפוטבול

        :"I'm not a mean player. You'll notice that I never pick on anyone with a number higher than 30."

        I always tell people I want to live to be 150 and they say why would you want to do that. I say, well there's a few people I haven't made mad yet, I want to get them."

        "you got to be tough. In football if you are not ready to kill, you'd be killed"

    2. לגבי מה שקרה במשחק של הפאטס מול הרייבנס בשנה שעברה, אני אעשה קופי פייסט למה שכתבתי אז:

      נתחיל קצת מהחוקים הבסיסיים ואז נסביר מה ניו-אינגלנד עשו במהלך. בכל מהלך קבוצת ההתקפה חייבת לשים 7 שחקנים על הקו. מתוכם 5 הם אנשי קו ההתקפה שאינם רשאים לקבל את הכדור (inelegible). שחקנים אילו צריכים ללבוש את החולצות עם המספרים 50-79. השחקנים שרשאים לקבל את הכדור לובשים את המספרים 1-49, 80-89. בכל מקרה של חריגה מהכללים הנ"ל השחקן שמשנה סטטוס צריך לדווח לשופט לפני שהוא מניח את הכדור לתחילת המהלך והשופט מודיע על שינוי הסטטוס להגנה (וגם לקהל בדרך כלל).

      הטעיות שקשורות לחוקים הללו בדרך כלל משתמשות בשחקן ליין נוסף כשחקן שמקבל את הכדור אבל מה שהפאטס עשו כאן היה בדיוק הפוך. במקום להעלות 5 שחקני קו הם העלו 4 ואת שיין וארין שדיווח לשופט שהוא לא רשאי לקבל כדור. השופט דיווח להגנה והפאטס הוציאו את הסנאפ מהר מה שהשאיר את הרייבנס מבולבלים. הנה לינק למהלך:

      http://www.sbnation.com/nfl/2015/1/10/7526841/the-patriots-trick-play-that-got-john-harbaugh-mad-ravens

      מה שגרם להטעייה לעבוד הוא העובדה שוארין בעצם ממוקם במרחק כמה צעדים משחקני הקו האחרים כשגרונקובסקי נמצא צעד אחר מאחורי הקו ובעצם לא חלק ממנו. הרייבנס רואים 5 שחקנים על הקו כשמהצד השנ ימשלים את הקו מייקל הומנאווני. הוא מצידו לא היה צריך להכריז על עצמו כ-eligible מכיוון שיש לו את המספר המתאים ובמהלך עצמו יוצא מייד קדימה ותופס את המסירה של בריידי.

  6. 1. ואם שמים את הפולבק בקו ההתקפה, עדיין מותר למסור אליו?
    2. ואם מורידים מישהו מקו ההתקפה לאזור הראנינג בק – אז יש עוד eligible receiver? כלומר תאורטית אם אין קו התקפה – אפשר למסור לכולם?

    1. בכל מהלך יש חמישה שחקנים שאינם רשאים לתפוס כדור.
      חמשת השחקנים שאינם רשאים לתפוס כדור ועוד שניים שמותר להם חייבים להיות על קו ההתגוששות. שני האלה שרשאים לתפוס צריכים להיות משני צידי הליין.
      כל השאר יכולים להיות על הקו או מאחוריו. אם יותר שחקנים נמצאים על הקו הם לא יכולים לעמוד בין הineligibles אלא חייבים להסתדר משני צידי הליין.

    2. ינון, אני משער שאם אין 'קו התקפה' כולם יהיו רשאים לקבל מסירה. אבל כמובן שזה מצב תיאורטי כי הקוורטרבק יירצח בנסיון הראשון. מעניין אם ספר החוקים מדבר על זה בכלל.

  7. עידו, אתה צודק, אבל אם ההתקפה שמה 8 אנשים על קו ההתקפה אז 6 הופכים ל-'אינם רשאים'. בקיצור, לא משנה כמה אנשים הקבוצה שמה על הקו, רק שניים הם רסיברס רשאים. לכן כמעט אף פעם לא תראו יותר מ-7 על הקו.
    אגב, גם הקוורטרבק יכול להיות 'רשאי מסירה' אם אחד מהרסיברס מקבל כדור לפניו.

    1. זה נכון. אבל הרבה פעמים תראה רסיבר נוסף שנמצא לא מאחורי הליין עצמו אלא מטר אחורה בצד ככה שהוא לא נחשב על הקו. כך יוצא שממש על הקו יש 7 שחקנים אבל בפועל יש יותר.

  8. גיא, קודם כל סחטיין על הפרויקט !

    שאלה של נטול הבנה בכלל : למה המערך תמיד אותו דבר ?

    1. תודה רבה.
      מערך ההתקפה כפוף לחוק אחד – חייבים להיות ב-line of scrimmage לפחות 7 שחקני התקפה, כאשר רק 2 השחקנים בקיצון (ימין ושמאל) רשאיים לקבל מסירה. שאר שחקני ההתקפה הם הקווטרבאק ןעוד 3 "באקס" (שחקנים בבאק פילד, מאחורי "קו ההתגוששות") שגם הם ראשיים לקבל את הפוטבול.
      למאמן ההתקפה יכולתתמרון רבה, הן באיוש העמדות שבקיצון קו ההתקפה, והן באיוש העמדות בבאק פילד.

  9. הרמה מתחילה לעלות קצת מעל דרגת רפה הבנה בפוטבול שלי.
    הטייט אנד, איזה שחקן כדורסל מתאים לו, האם אלו חברה כמו לברון או גדולים יותר ?

    1. לברון היה טייט אנד מושלם. גבוה, מהיר, חזק כמו שור, קשר עין יד מושלם. רק הקשיחות שלו מוטלת בספק.
      לא יודע איך היה מגיב לשתי משאיות המתנגשות בו כמו בקליפ של וויטן. כנראה זה היה נגמר בהתמרחות על הרצפה ובכי בלתי נשלט

      1. אם הוא היה יודע שלא מתייחסים להתבכיינות הוא היה שותק כמו כולם. לדעתי לברון היה יכול להיות טוב בספורט דווקא יותר אלים כמו רוגבי

    2. לברון היה יכול להיות טייט אנד מדהים.
      גם לי יש קצת בעיה עם חלק מההצגות של לברון, אבל:
      א. אני בכלל לא מפקפק בקשיחות שלו – הוא אולי השחקן שסופג הכי הרבה עבירות קשות ב-NBA,
      ב. יש לו עמידות שמרמזת שאבא שלו בכלל חייזר (במילים אחרות – עמידות לא אנושית)
      ג. הקריפטונייט שלו (מזגנים מכובים…) לא רלוונטי לספורט שמשוחק בדרך כלל בקור.

  10. וגיא ועידו הייתי ממליץ לא להיכנס לעובי הקורה כשרוב המגיבים פה רק מתחילים להיכנס לעניין.
    אני רואה פוטבול שנים ונהנה מאוד מבלי להכיר את כל החוקים האלו.
    מבחינתי יש קווטרבק, שחקן שרץ עם הכדור, שני תפקידים שהקווטרבק מוסר להם (טייט אנד ורסיבר) ובצד השני מפלצות שבאות לפרק לקווטרבק את הצורה ושחקנים שבאים להגן עליו בחירוף נפש.
    כניסה לפרטים הקטנים ומונחים מקצועיים מדי רק תרתיע אנשים מלהיכנס ולראות את המשחק. זו דעתי לפחות

    1. אני מסכים, ולכן אני חושב שגיא עושה עבודה טובה בהצגת הנושא.
      אני בדרך כלל מוסיף בקטנה למי שמעוניין להרחיב. או עונה לשאלות שיש למי שקצת יותר מעורה.

  11. תודה גיא ועדו. תשובות מצויינות בשפה ברורה גם לכאלה שלא ממש בקיאים. שמח שאוכל לעבור איתכם את העונה…
    מקווה שהשנה אוכל להתמסר למשחק קצת יותר…

          1. לא חושב שאני יכול לקבל את זה אחרי שהכנת טור שבועי מעולה כ"כ שגורם לעוד ועוד עניין בספורט…
            ועוד במיוחד שהאמוג'יז שלי לא ממש היו מוצלחים.
            😶💉👾🏈 = סמיילי נדבק בחיידק הפוטבול

  12. בהקשר לויכוח של דיטקה/גונזלאס שמתנהל כאן כדאי להעיר. לפני כמה שנים הNFL עשה סדרה שבה בחרו את מאת השחקנים הגדולים בהסטוריה של הNFL. טוני גונזלאס היה לפני דיטקה, אבל מה שמעניין הוא ששניהם לא במקום הראשון. המקום הראשון הוא ג'ון מאקי שהוא סיפור מעניין בפני עצמו, בגלל שמעורב פה קצת פוליטיקה (האיש היה נשיא איגוד השחקנים והיה מתח גדול בינו לבין הבעלים בNFL)

  13. אז מזכירים את גדולי העמדה – שאנון שארפ.
    הסטטיסטיקות שלו נופלות (בקצת) משל גונזאלס, אבל 3 אליפויות ב-4 שנים (2 עם הברונקוס ואלוויי, 1 כנשק המרכזי בהתקפה של הרייבנס)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט