השולטים (3)-הג'רמנייטור/רועי ויינברג

במסגרת פרוייקט סוף העונה שבו הצוות בוחר את השחקנים הדומיננטים ביותר בהיסטוריה, הלכתי על דריק נוביצקי של 2006/07. כן, למרות שהוא עף בסיבוב הראשון בפלייאוף.

*
צוות מסייע.

נוביצקי
67 ניצחונות עם צוות מסייע חלש מאוד. נוביצקי.

בואו נסתכל על כל הקבוצות שניצחו 67 משחקים לפחות בעונה הסדירה, המספר שאותו דאלאס של נוביצקי ניצחה, בחלוקה של הכוכב והצוות המסייע שלו באותה עונה.

ראשונה שיקגו של 1995/96. ג'ורדן הכוכב, כמובן, ומסביבו פיפן, קוקוץ', רון הארפר ודניס רודמן. עונה לאחר מכן, גם שיקגו הגיעה למקום השני ברשימת הקבוצות המנצחות בכל הזמנים (13-69). אותו צוות בדיוק. ביחד איתם נמצאים הלייקרס של 1971/72. וילט צ'מברליין הגדול בראש, והוא נהנה מצוות מסייע שכולל את ג'רי ווסט וגייל גודריץ', שוטר נפלא ואנדרייטד במימדים היסטוריים.

 

הלאה. פילדלפיה 76' של 1966-67. צ'מברליין בשיאו מככב, ומסביבו שחקנים כהאל גריר ובילי קנגינהאם, שנכנסו להיכל התהילה. בוסטון של 1972/73 גם ניצחה 68 משחקים, וג'ון הבליצ'ק עשה את זה כשלידו שיחקו דייב קאונס וג'ו ג'ו וויט, עוד שניים בהיכל, מגדולי השחקנים. בוסטון שוב, הפעם זאת של 1985/86. נכון, היה להם בירד, אבל גם איינג', פאריש, דניס ג'ונסון, מקהייל וביל וולטון. שיקגו של 1991/92 שם, כשלג'ורדן היה את פיפן (ובכל מקרה, כל הפרוייקט הזה עוסק בסגן למייקל).

הבאים בתור, הלייקרס של 1999/00. נכון, היה להם את שאק, שהיה מדהים באותה עונה, אבל היו לו את קובי, הרפר ומיץ' ריצ'מונד. עכשיו קבוצה חדשה, האלופה, גולדן סטייט ווריורס. להוציא את קארי יש להם קבוצה חזקה מאוד סביבו, עם MVP גמר, וצמד אול-סטארים בעתיד (קליי תומפסון ודריימונד גרין).

מי עכשיו? נכון מאוד, דאלאס של 2006/07. הקבוצה היחידה שעשתה 3 רצפים של 12 ניצחונות (גם שיקגו של ה-72-10 לא עשתה את זה). הם ניצחו 67 משחקים בעונה, ועוד אחרי שהם התחילו עם 4 הפסדים רצופים. היה להם את דריק נוביצקי, אבל בטח כמו כל האחרים, היה לו צוות מסייע מדהים. נכון? תשפטו אתם-ג'ייסון טרי, דווין האריס, ג'וש הווארד, ג'רי סטקהאוס ואריק דמפייר באמת ברמה של כל הצוותים האחרים פה? אם אתם לוקחים כל צוות מסייע מהרשימה הזאת ומבקשים מהם להתחרות אחד בשני, אין ספק שהם אחרונים (ראשונים שיקגו של 1995/96 בלי ג'ורדן, אבל זה נושא למאמר אחר).

כל זה קרה בזכות בן אדם אחד, שהיה זועם עקב ההפסד בגמר של 2005/06 ונשבע לנקום. דריק נוביציקי. אם זה לא מראה על דומיננטיות, אז מה כן?

*
השחקן.

ג'רמנייטור
נוביצקי זורק מחצי מרחק ומכריח את גאסול (פאו) לצאת מהצבע. זה יצר כמות עצומה של נקודות לדאלאס-בין אם כאלו של נוביצקי, או של אחד מהסווינגמנים שלהם.

שימו את ה-MVP בצד. כמעט כל מי שיופיע ברשימה הזאת זכה בו. גם 8.9 ריב' ו-3.4 אס' למשחק. זה מרשים מאוד, אבל מה שיהפוך אותו לדומיננטי ביותר.

מה שכן יהפוך אותו, זאת הקליעה. לא מדובר בכמות הנקודות-24.6 נק' למשחק, אלא באיך שהוא קלע אותן-50% מהשדה, 42% מחוץ לקשת ו-90% מהקו העונשין. זה מכניס אותו למועדון ה-50-40-90 היוקרתי. היחידים שעשו את זה עם כמות זריקות קרובה לשלו הם לארי בירד (שעשה את זה ב-1986/87 וב-1987/88, והיה מרחק 0.04% מהשדה מלעשות את זה ב-1985/86) וקווין דוראנט.

אבל, לדוראנט היה סקורר על ברמה של ראסל ווסטברוק לידו, והוא זכה להרבה יותר זריקות עונשין מכל האחרים שנכנסו למועדון הזה-750. ולבירד היה צוות מסייע חזק מאוד, עם 5 שחקנים אפקטיביים ביותר בהתקפה לידו-רוברט פאריש, ביל וולטון, דני איינג', דניס ג'ונסון וקווין מקהייל, כאשר אף אחד מהם לא יכול להשאר פנוי לאורך זמן.

זה לא היה ככה במקרה של נוביצקי-אף אחד לא יכל להמנע מלהשאיר את אריק דמפייר פנוי, או מלתת לדווין האריס מרחב נשימה בהגנה. הוא התמודד בשמירות כפולות ומשולשות לאורך עונה שלמה, וניצח כמעט את הכל. לא היה שום טווח באותה עונה שהוא קלע בו פחות מ-40%, זה בלתי נתפס בהתחשב בכמות הזריקות שהוא לקח.

הוא הקדים את זמנו-כדורסל עם גוש שיעיל רק בהגנה, חבורה של גארדים שמצטיינים ביכולת חדירה ופאוור פורוורד עם יד קטלנית מכל הטווחים שמרווח את המגרש זה המודל לפיו קבוצות רבות בליגה נבנות, ודאלאס לקחו אותו לקצה.

נוביצקי ריווח את המשחק לחדירות של טרי, סטקהאוס והווארד, והיה איום מתמיד בהתקפה. בדקות בהן שיחק לצד דיסג'נה דיופ או אריק דמפייר, דאלאס היו כמעט בלתי ניתנים לעצירה בזכות יכולתו ההתקפית ויכולתם בהגנה, שחיפתה על החולשה היחסית של הג'רמנייטור בצד השני של המגרש. הוא הצליח לנצח 67 פעמים בעונה עם סנטר של 7 נקודות במשחק. היחיד שעשה את זה בתקופה מלאת סנטרים דומיננטיים, חוץ מנוביצקי, זה מייקל ג'ורדן.

*
פלייאוף.

דריק נוביצקי.
נעצר לחלוטין בפלייאוף. נוביצקי.

אנחנו חייבים לגעת בזה מתישהו. הסיבה המרכזית שנוביצקי לא נחשב לשחקן השני הדומיננטי ביותר היא ההדחה האומללה בפלייאוף של 2007, בסיבוב הראשון, כשאלאס פגשו את אחת הקבוצות המגניבות ביותר בהיסטוריה-גולדן סטייט של אותה עונה (מייקאל פייטרוס, בארון דיוויס, מאט בארנס, ג'ייסון ריצ'רדסון וסטפן ג'קסון, הקבוצה הקשוחה ביותר מאז הבאד בויז).

אייברי ג'ונסון, מאמן דאלאס, היה חניך של מאמן גולדן סטייט, דון נלסון הגדול. הוא ניסה לעשות משהו יותר טוב מנלסון-סמול בול. עכשיו, אתה לא מנסה לנצח קבוצה של דון נלסון בסמול בול. זה כמו לנגן בלוז יותר טוב מבי בי קינג (ז"ל). בלתי אפשרי. המהלך הפשוט לנצל את דיופ או דמפייר לצד נוביצקי, ולנסות להשתמש במסה כדי לנצח קבוצה שהשתמשה באנדראס ביינדרינס כסנטר, בידיעה שהם לא יצליחו לרוץ כשענק כמוהו שומר על הטבעת, ג'ונסון עשה את המהלך הבא.

הוא נתן לנוביצקי לשחק כסנטר. הג'רמנייטור עשה הרבה דברים טובים בחייו, לשחק סנטר זה לא אחד מהם (במיוחד לא עם דוון ג'ורג' וג'וש הווארד הנמוכים כפורוורדים). הוא נאלץ להתמקד בהגנה, וכל המשחק ההתקפי של דאלאס נבלם. הם הפסידו ב-14 הפרש בית במשחק הראשון, ולמרות שניצחו במשחק השני, מפלס הלחץ בדאלאס זינק. נוביצקי איבד את שיווי המשקל שלו אחרי עונה מדהימה, ואייברי ג'ונסון לא הצליח לשלוט במצב.

11.3 ריב', 1.3 חט' ו-1.8 חס' למשחק זה מעולה, אבל זה לא מה שדאלאס התרגלה אליו מדריק. הוא לא כיכב בשום תחום סטטיסטי, וקלע מכל פינה של המגרש. בפלייאוף זה היה הפוך-הוא היה יעיל בהכל, חוץ מלקלוע. זאת האסטרטגיה אליה כיוון נלסון, וג'ונסון נפל אליה כמו ליאו מסי ליד השופט. הציפייה שללא התאמות הם פשוט יוכלו לדרוס את הליגה לא עבדה, וזה מה שמנע מנוביצקי להגיע לגמר. אם ריק קרלייל היה שם, ולא ג'ונסון, כל הסיפור היה שונה.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. דובי

    24 יול 2015 09:31:23

    גם קייל אנדרסון היה MVP של ליגת הקיץ.
    כל הכבוד לנוביצקי על הדומיננטיות, אבל כל מה שיצא מזה היה יתרון ביתיות שלא נוצל. כמו להוביל בסיבוב הראשון של ריצת 800.
    החוכמה היא להצטיין כשזה משנה, כשזה לחוץ וכשכולם מתאמצים.
    ולכן לכרמלו יש תואר מלך סלים, כמו לדובי גל.

  2. נתן גולד

    24 יול 2015 09:32:32

    עד כמה שהוא היה דומיננטי בעונה הרגילה אי אפשר להגיד שהוא שלט בליגה אם הוא עף בסיבוב הראשון בבושת פנים..

  3. IDO

    24 יול 2015 09:33:58

    אייבורי ג'ונסון זה גורם מקלקל סוג של הנדיקאפ.

    הוא נדבר על 2011, ראיתי היום שוב את סרטון הזכייה.

    דאלאס מול מיאמי של השלישייה הגדולה. פאונד פר פאונד אין להם בכלל מה לחפש בסדרה. דאלאס הפסידו את הראשון בלי שהיה להם איזשהוא מלה במשחק. זה היה מיאמי מהתחלה עד הסוף.

    במשחק השני, נוביצקי נלחם כמו ארייה ומשאיר את דאלאס במשחק. רגע השיא הוא דווקא קליעה בלתי אפשרית של הג'ט שאחריה הכל פתאום התחיל להסתדר. בהגנה נוביצקי נלחם ונלחם וגוער ומעיר לחבריו. קרלייל המאמן מעביר ל 3+2 וזה מבלבל את מימי נוביצקי מנצח בקלאץ' ודייד מחטיא עונשין ונופל על הגב

    במשחק השלישי שוב מגיע לקלאץ' נוביצקי ברגע לא אופייני מוסר את הזריקה האחרונה. דווין מכניס.

    המשחק הרביעי (משחק ההשתעלויות). נוביצקי שהיה מאד חולה, מנצל את הגרביטי שלו לפנות לג'ט ולקיד נתיבי פריצה. מהרבע הרביעי נוביצקי תופס יום היסטורי. נצחון הרואי

    משחק חמישי כל כדור צוןלל פנימה לברון נחנק ברבע הרביעי דאלאס בקלות

    משחק שישי – מיאמי וותרה מראש.

      1. אחד העם

        24 יול 2015 17:48:43

        גם קיד בשירת ברבור ענקית ( מתעלם מהתקופה בניקס ) נתן הגנה גדולה על לברון.
        ובל נשכח את הסוויפ המהדהד והיחיד שקובי אכל בקריירה.

  4. IDO

    24 יול 2015 09:37:31

    בשביל להשאר בפרוייקט אני מציע לקחת את העונה של 2007 והפלייאוף של 2011.

    ובעייני דאלאס של 2011 אומנם הייתה של נוביצקי אבל ג'ט וקיד מלאו תפקיד ענק בנצחון וסלים חשובים. לחלוטין לא קבוצה של שחקן אחד

    1. גיא

      24 יול 2015 10:18:30

      כל מילה.
      בפלייאוף 2011 ונביצקי קלע 5 נק' למשחק יותר מבעונה הרגילה (27.7), קטף 8 רב' למשחק וקלע 46% מה-3.
      וחוץ מכל הסטטיסטיקות – הוא היה רוצח ברבע האחרון פעם אחרי פעם.
      המיוחד בריצת הפלייאוף של דאלאס ב-2011 היה שניתן היה לראות איך נוביצקי הדביק את כל הקבוצה באמונה שהמשחק אף פעם לא גמור.

      מיקרה קלאסי של שחקן שמוריד את הקוף מהגב, ואז מגיש אותו לקינוח כמו באינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור.

      https://www.youtube.com/watch?v=vNZ63iwnn5M

  5. דורון האסטבן

    24 יול 2015 10:12:46

    הקרמה של מנחם: מנחם כתב אלפי מאמרים שקראנו בכיף,
    והנה איך פועלת הקרמה(עשית משהו טוב תקבל משהו טוב)
    עכשיו מנחם יכול להנות גם מקריאה של
    אחרים, צוות הכותבים התותחים עתירי הידע וכשרון כתיבה..
    זה סוג של עוד תודה לעידו מוריה גיא רוזן ורועי ויינברג בסידרה
    פיצוצית. אתם נהדרים!!! גם ג'ון יונתן הולך להצטרף איזה יופי.
    מנחם יכול להתרווח על כורסא או בטיול בארץ עם כותבים כאלו.

    1. IDO

      24 יול 2015 10:24:06

      תודה דורון העצ (אסט)בן, גם תורו של מנחם יגיע.
      יש את כל שנות ה-60 וה-70 שאין איש מלבד מנחם .

      אולי נוציא ממנו עוד כמה קלסיקות

  6. דורון האסטבן

    24 יול 2015 10:24:56

    אשך טמיר האורגינלי התותח, אני ממש נקרע מצחוק ונהנה
    מהתגובות שלך תמיד, זה שלא כתבתי תודה זה מתוך חשש
    שישפכו עלי דלי של קרח במפגש הקרוב בצדק אם אכתוב
    אחרי כל תגובה תודה,
    חושב שאתה הולך להבריז ומוחה על זאת קשות, אם אינך רוצה
    שידידך או מעריצך יבוא עם שלט אשך לשלטון או אוהבים את האשך
    ואצטלם איתו, ואביך את עצמי קשות, אנא בוא למפגש,
    (התגובה שלך למתחזה שהוא..(הילה) קרעה אותנו לגמרי)
    אני מבקש שתבוא רק שאוכל ללחוץ את ידך ולאמר תודה,
    לא מצפה שתצחיק אותנו אלא כמו כולם לדבר על מה שתרצה פשוט,
    הא וגם אני רוצה לעשות לך טקס ברכה(לא לא..דורון עזוב אותך מברכות)
    טוב אז טקס הענקת תאר סר עם חרב על הכתפיים ממלכת אנגליה.

  7. דורון האסטבן

    24 יול 2015 10:28:28

    חחח עידו גם אני לפעמים חושב שזה קצת דורון העצבן,
    גיא אחראי על בחירת השם איני יודע על האסטבן אלא רק כדמות
    חיובית מצוירת. גיא הקופירייטר שלי ואני פתוח לרעיונות שלו ושלכם.
    🙂

  8. דורון האסטבן

    24 יול 2015 10:37:34

    אני אוהב פה הרבה תגובות של אנשים רבים מידי כדי להזכיר
    כל תגובה של ג'ון עידו האוזי עידו גילרי מגסי איל ספיר, אופיר דרור
    פינקי אלעד איל אהרון שדה גוגוליטה,מאיר מולי וכל כך הרבה טובים
    שאין לי אפשרות להגיד תודה במלוא האהבה בכל פעם,
    אז הכוונה היתה לעוד אלפי תודות ולעוד שמות שהדף קצר מלהכיל.
    אשך וכולם מקווה שתבואו למפגש.
    לדתיים שיהיה צום קל, יתכן ולעיתים אחרי הצום הגוף מרגיש יותר
    קל ואז אולי בכל זאת תוכלו לבוא.

  9. אהרון שדה

    24 יול 2015 10:37:55

    אני איתך …אבל בשנת 2011 .
    נוביצקי היה השחקן הבכיר שהוביל את דאלאס לאליפות.
    זו הייתה גם אליפות היסטורית .
    גם נגד השחקנים הטובים ביותר (קובי ואז דוראנט ,ראסל והארדן ואז לברון ווייד ).
    וגם ללא שחקן משמעותי לידיו ועם צוות מוגבל מאד
    (ג'ייסון קיד אחרי השיא ,שון מריון כנ"ל סנטר הגנתי נפלא אבל …לא בהתקפה וג'ייסון טרי שחקן שישי נפלא …אבל שישי ).
    למייקל היה את סקוטי ולעיתים את רודמן בשיאו
    לדאנקן היה בהתחלה את רובינסון ולאחר מכן את פארקר /ג'ינובילי ולאורד .

    ללארי היה את פאריש ומקהייל …ועוד
    למג'יק היה את קארים ,וורתי ועוד ועוד .
    ללברון היה את וייד ובוש
    לפירס וגראנט היו אחד את השני ואת אלן ורונדו
    לקובי היה את שאקיל או הפוך.
    לוייד היה את שאקיל …קצת מעבר לשיא אך עדיין בעל ניסיון במעמד הגמר ועדיין דומיננטי (וגם את ריאלי בהנהלה ).

    לקובי טייק 2 היה את גאסול (ופיל ג'קסון ).

    ולנוביצקי ? לא היה מישהו מסייע ברמה הזו .
    כבוד !

    1. עגל

      24 יול 2015 10:46:19

      זה נכון גם היסטורית במצטבר – אם נעשה סכום של היכולות של הצוות המסייע שלו לאורך כל השנים נגלה שהיה לו את הצוות המסייע החלש ביותר. מקום שני – אולג'וואן. הצוות המסייע החזק ביותר – מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון. בירד במקום השני.

  10. עגל

    24 יול 2015 10:42:42

    נוביצקי הוא אחד השחקנים האהובים עלי. חוץ מהדנה הוא הצטיין בהכל (אני כבר מדבר עליו בלשון עבר, זה עצוב, מה לעשות).
    הצגת קייס יפה למה נוביצקי היה מצוין אבל הקבוצה שלו אשמה ובעיקר המאמן ואני די מסכים. ובאמת כשמסתכלים על הצוות המסייע שלו ב 2006 רואים שהוא היה חלש אפלו יותר משל האקים. איזה מזל שיש לנוביצקי אליפות אחת לפחות, ממש מגיע לו.

  11. דורון האסטבן

    24 יול 2015 10:43:48

    אם אני לא בא אני קורא לעצמי דורון העצבן ומה שתבחרו ל3 חודשים.
    אם עושה מאמץ לבוא ומתכנן את זה. 🙂

  13. דורון האסטבן

    24 יול 2015 11:22:25

    אהרון יפה מאד, בעצם היו לו את השניים שכיכחו וחיכו איש
    חולה משתעל למרות שדירק היה עם מוסר עבודה גבוה
    ולא הבריז, א"חכ מאד שמחתי שנתן לפלפרון ווויד בעלי הבגיחה
    המטומטמת בראש חזק ולקח אליפות על חשבונם.
    לא אשכח במיוחד איך הצליחו לנצח את אוקלוהומה בשיאה,
    פאטה מורגנה רואה שאוקלו משחקים יפה כמו פיניקס של פעם
    בברק בניצוצות של יופ של מפל מים, יותר טוב מדאלאס והופ
    דאלאס מנצחים בזכות דירק הענק.
    ו

  15. עידן ש

    24 יול 2015 11:28:15

    לא בטוח שבי בי קינג נכנס בכלל לעשרייה עם כל הכבוד. הוא אמנם היה מאוד פופולרי אבל בעיקר כי ידע למסחר בלוז. יש הרבה מוזיקאי בלוז הרבה יותר רציניים.

      1. נתן גולד

        24 יול 2015 12:56:40

        +1 לגבי ג'ונסון בעיניי הוא פספוס גדול נשאר רק לדמיין איך הוא היה נשמע אם הוא היה נולד עשרים שנה קדימה לתוך העידן של אולפני ההקלטות והגיטרה החשמלית. חבל שהאיכות של ההקלטות שלו מאוד נמוכה מספיק לראות מה קלפטון עושה עם השיר הזה כדי להבין את הפוטנציאל.

    3. נתן גולד

      24 יול 2015 12:34:46

      +1 ביבי קינג היה קלאסה אבל מבחינת איכות שירי בלוז הוא אפילו לא בעשרים. מלבד הריגוש שנעלם והאלבום שלו עם קלפטון אין לו יצירות מופת בעיניי.

        1. נתן גולד

          24 יול 2015 15:57:09

          אני מת על בלוז וחלק לא קטן מהשירים שאני כותב מושפעים מבלוז, אבל לפעמים משגע אותך לשמוע כל הזמן את אותם שלושה אקורדים פחות או יותר באותו תבנית.

          יש משהוא קסום בפשטות של התבנית הזאת אבל לפעמים בא לך לשאול אמנים כמו ביבי קינג שכל הזמן חוזרים על אותה תבנית "מה עם איזה גיוון או משהוא?" ג'ון לי הוקר הוא קצת יותר מקורי מהבחינה הזאת.

  16. דורון האסטבן

    24 יול 2015 11:55:09

    רוברט ג'ונסון מצמרר ועמוק, ברור ש בי.בי קינק וג'ונסון
    נהדרים, תודה על השילובי מוזיקה לרועי וגיא וכולם.

  17. אורי

    24 יול 2015 12:27:40

    אם בשולטים ודומיננטיים עסקינן אז יש לי שאלה שתתקוף את זה מזווית קצת אחרת..האם יש דבר כזה אובר דומיננטי?כלומר שחקן שמרוב הדומיננטיות שלו חבריו לקבוצה קצת נשכחים ונשכחת העובדה שמדובר כאן בקבוצת כדורסל?ההשוואה של לברון לעומת נוביצקי בהקשר הזה מרתקת בעיניי כי בשניהם צפיתי ולברון נוטה הרבה פעמים לאובר דומיננטיות ולגרום לשחקנים להפוך ל רול פליירס בעוד נוביצקי לא מקמה כמה דומיננטי הוא היה ב2007 השחקנים הכביכול בינוניים כדוגמת טרי פשוט פרחו לידו…כלומר לברון אולי יותר דומיננטי אך האם הוא יותר טוב קבוצתית?כלל לא בטוח לטעמי?מכיבן שלא ראיתי כלכך את הגדולים בשנות ה80 וה90 משחקים הייתי שמח לדעת איך הם היו? האם נטו לאובר דומיננטיות או שידעו את הקו הדק והצליחו לתפקד בתוך הקבוצה?

    1. עגל

      24 יול 2015 12:58:13

      זאת שאלה עדינה ומאוד תלויה בסיטואציה ובמאמן. לגדולים של שנות ה 80 לא היתה בעיה כי רובם שיחקו עם שחקני הול אוף פיים (בעיקר בלייקרס ובבוסטון). לפעמים שחקן גדול משחק עם נגרים וצריך לקחת על עצמו את הכל, דוגמת לברון בקליבלנד.

  20. רועי ויינברג

    24 יול 2015 15:53:36

    נוביצקי של 2011 נתן עונה סדירה של מקום שלישי במערב ו-23-7 עם צוות מסייע חזק מאוד (קיד, צ'נדלר, ג'יי ג'יי בריאה טוב בהרבה וגם ג'וש הווארד וג'ייסון טרי שנשארו, לצד כל מיני רול פליירס שפרחו לצידו).

    אנחנו מדברים על עונה שלמה, לכן בחרתי בנוביצקי של 2007. אם היה מדובר רק בפלייאוף של כל שחקן, ברור שזה של 2011 הטוב ביותר (וגם מקרה פחות מעניין-האתגר מבחינתי היה למצוא שחקן דומיננטי שלא הצליח לקחת טבעת)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט