השולטים – פרויקט סופעונה/עידו מוריה

אמיגוס הבוקר ביציקת הבוקר חשבתי עליכם! כבר הרבה זמן בא לי להרים פרוייקט רציני ולבדוק מי היה השחקן הכי דומיננטי בליגה. אני מדבר על הלחם והחמאה של ה-NBA, הסופסטאר שלמשך שנה אחת סחב את קבוצתו דרך הגרון של היריבות, על השמירות הכפולות שלהם והעבירות הלא ספורטיביות, כדי להביא את קבוצתו לפלייאוף ולתארים. מיהו זה שמאמן היריבה זרק עליו את הכל כולל כיור המטבח רק בשביל לראות אותו משחיל סל מכריע על הבאזר?

אבל, אז הורדתי את המים ונזכרתי שהידע שלי הוא יותר בענייני כדור ירוק קטן מאשר הכדור הכתום… אין חשש. בצוות שלנו יש את מנחם לס הגדול שראה הכל, ועוד שפיצים כמו זעפרני (כתבתי בקצרה רק 2500 מילה), מידן האיום, קואץ' אסי, רפי ממלבורן ועוד עכברי וחולדות הופס שיעזרו לנו להחליט מי השחקן ששלט שלטון אבסלוטי בליגה.

אה… ועוד דבר קטן. אין צורך להזכיר את מייקל ברשימה, אנחנו מדברים פה על הסגן.

נתחיל עם הגדול מכולם (שני רק לזה שאין צורך להזכיר…). כשמחפשים את הגרסא המוצלחת איפה מחפשים? נכון. בהוצאה האחרונה בהחלט. מה תקנו סמסונג 3 או סמסונג 6S? טויוטה אקו או יאריס? ג'יפ או היילוקס? הכוונה ברורה. השחקן ששלט בליגה נמצא ממש כאן, ואין למישהו משהו לעשות בקשר לזה.

הוא אוכל נכון, מתאמן נכון, יש לו את המכשירים, תוספי המזון והטכנלוגיה הכי עדכנית, יש לו את כל הידע הנצבר עד עכשיו ואין לו שום חולשה.

שימו עליו שמירה כפולה והוא קולע עליהם סל. שמירה משולשת והוא מוציא עליהם אסיסט לסל.

אני מדבר על לברון.

השחקן שלקח עוד 4 שחקנים, כולם כרגע מחפשים חוזה, לגמר ה-NBA והיה מרחק פסיעה קטנה מ 3:0 בסדרת הגמר. וזאת מול קבוצה ענקית.

בסיום סדרת הגמר לברון הוא מלך הסלים מלך האסיסטים ולקינוח מלך הריבאונדים. את זה גם מייקל האגדי לא עשה!
2 הפסדים בלבד בדרך לגמר, וגמר NBA חמישי ברציפות.

השנה לברון עשה משהו מעבר לקליעה מחצי מרחק, חדירות, קליעה לשלוש וחיסול כוכב היריב בהגנה. הוא למד גם לשלוט בצבע עם משחק פוסט-גם משמאל וגם מימין. לברון כל כך גדול שכאשר 2 כוכבי הקבוצה נפצעו (אל תטעו לחשוב שלמישהו היה סיכוי מול הקאבס בהרכב מלא), הוא הסביר למאמן שיפנה אותו לבידוד בכל התקפה. הקבוצה היריבה ידעה שלברון הולך לקבל את הכדור. הקבוצה היריבה ידעה שלברון מחפש לקלוע סל ועדיין לברון קלע עליהם פעם אחר פעם אחר פעם. נשק יום הדין.

למעשה הפעמים היחידות שג"ס (שלבסוף נצחה את סדרת הגמר) הצליחה להביא משהו למשחק היו כשלברון נח או כשהוא היה אחרי 35 דקות משחק.

במשחק השלישי סטיב קארר (הכפלת ה R במקור) ניסה לשחק את המשחק שלו ללא קשר ללברון. עם סנטר ושמירות אישיות. בתגובה לברון קלע בכל פוזשן. או כמו שמנחם היה כותב הכניס את הכדור הכתום דרך חור התחת ישר אל תוך החישוק של הגולדן סטייט. לסטיב קארר לא היה כלום לעשות בקשר לזה.

הדומיננטיות שלו לא עוצרת רק במגרש. לברון הוא מגנט שחקנים שקובע את שיטת המשחק, פסקי הזמן, החוזים וגובה קנס המותרות בקבוצה. אם זו לא שליטה מלאה, אז קים צאו מין מצפון קוריאה יכול לבוא להיות ראש העיר של פתח תקווה.

לא היה שחקן בהיסטוריה של ה-NBA ששלט בליגה כמו לברון של 2015.

לפוסט הזה יש 30 תגובות

    1. מייקל שלט בליגה יותר מכולם ובפער ניכר צריך להיות עילוי כדורסל כדי לשלוט בליגה שבה חשבו של לא סנטר לא ניתן לקחת אליפות (שלט בתקופה של סנטרים ), אך מחוץ למגרש בכל מה שקשור לתקשורת לא היה שחקן שמעורב כמו לברון. לגבי הדומיננטיות השחקן הדומיננטי בהיסטוריה הוא מר דיזל שאקיל אוניל.

  1. הכל נכון חוץ מ"חיסול כוכב היריבה בהגנה".
    לברון שומר אישי סביר מינוס ושומר קבוצי לא רע.
    מבחינתי זה אחד החסרונות הגדולים של לברון. יש לו את היכולת להיות שחקן הגנה מעולה אבל חסר לו הרצון ובעיקר הנחישות

    1. ממש לא מזכים איתך. השנה אמנם הוא פחות טוב, אבל אני עדיין זוכר את השמירה הגדולה שלו ב-2011 על רוז. הוא נהדר גם בהגנה ומסוגל לשמור על 5 העמדות.

  2. מצטער, אבל לברון מודל 2012 היה דומיננטי מלברון 2015.
    גם זכה אליפות, MVP, פיינלס MVP, ונצחון קלאץ' אחד ענק על הסלטיקס בבוסטון.

    1. גיא ידידי, אתה נותן לתואר לבלבל אותך. לברון בשנת 2012 היה אחד שאפשר לעצור, זה של 2015 לא. ז"א אחרי 35 דקות של ספרינטים הוא נהיה קצת פגיע. אבל אין חשש אני בטוח שלברון הסיק את המסקנות והוא עובד קשה (אולי למטרה של שבעה מרתונים בשבעה ימים כהכנה לעונה באוקטובר) בשביל שב 2016 הוא יהיה עוד יותר טוב ממה שהוא היה עד עכשיו.

  3. כל מה שתיארת + מאמן רוקי ( מעולה אמנם – אבל רוקי ), קבוצה חדשה מה ״ ניילונים ״ שלא עשתה פלייאוף מהשניה שהוא עזב עד שהוא חזר, כמות חרא וביקורת שאף אחד בהיסטוריה לא זכה לקבל

  4. קשה לעכל את כל מה שלברון עשה, מרב שצריך לשים לב
    ליכולות וטקטיקות רבות בתוך הגמר המרגש, לכן הפוסט הזה מצוין,
    מה שאני זוכר זה שלברון ועוזריו התעייפו וגולדן נכנסה למשחק הרגיל
    שלהם, הם ניצחו.
    מגיע לזהובים האליפות אני לא מתבכיין.
    גיא סליחה, אני חולק עליך, חושב שלברון העכשווי היה מדהים עם צעד
    ראשון מהיר ויותר הטעיות, ולא היה לו את המכונה של מיאמי ששחקנים
    כמו מייק מילר (שלא ידע להכין שייק חלבונים לשרת את לברון) גיימס ג'ונס
    בירדמן עם 100 אחוזים או קרוב לזה מהשדה, כל שחקן צדדי עולה
    ונותן הכל בהצלחה. וכמובן לא היו לו את וויד האגדתי ואת בוש שנלחם.

  5. מצד שני אם וויד ובוש היו נפצעים אז יכול להיות שלברון היה נותן יותר.
    מה שהוא עשה פנומונלי למרות הביקורת שלי עליו עםהשלשות והאגו
    המוחצן, הוא הראה יכולות גו'רדניות בלית בררה. פשוט שלט לגמרי.
    לא אמרתי שהוא מייקל כמובן.
    תודה לעידו האוסטרלי ישראלי על המאמר ותודה על התגובות, מעניין מאד.

  6. אני זוכר שלברון הודיע בעת חתימתו בקליבלנד שהוא " חוזר הבייתה להנהיג את כל החבר'ה הצעירים" בעוד שלפי הוראתו, קליבלנד החליפו בטרייד את כל בנט, וויגינס, וויטרס בשביל שון מריוס, מייק מילר, גיימס ג'ונס ופרקינס.
    עכשיו החתימו את מו וויליאמס ואת "האיש שאין לבטא שמו בסן אנטוניו (ר.ג'פרסון)
    פתחו בית זקנים שם בטעות ליד האגם.
    לברון פול אוף שיט

  7. בשורה תחתונה סיים בלי אליפות
    לא MVP של העונה הרגילה ולא של הגמר
    לא ניצח שום קבוצה ברמה גבוהה באמת
    וחדר הלבשה.. תשפטו בעצמכם, יש לקליבלדנד שלשה FA שעדיין לא חתמו.
    בסופו של דבר לה-ברון דואג ללה-ברון. זה נראה מרשים בסטטיסטיקה אבל אני בספק אם השנה הוא יסיים עם טבעת על האצבע

    1. בשורה בתחתונה שבר כל שיא אפשרי בדומיננטיות בסדרת הגמר במספרים אישיים. משחק בקבוצה חרה, אבל מה זה אשמתו?

  8. ג'ורדן כמובן קטגוריה בפניי עצמו.
    בזיכרון שלי היו שאקיל של 2000, האקים של 94 ודנקן של 2003 כעונות של שחקן אחד מעל כולם. מסכים גם ש2012 עדיין העונה הכי גדולה של לברון.
    בראש הרשימה האישית שלי עומד לארי לג'נד שבשנת 86 הכניס אותי לנצח לענייני ההופס

  9. לברון לא יכול להפסיד. אם הוא מנצח זה תמיד רק בגללו כשהוא מפסיד כל קבוצתו הופכת לדי-ליג.

    לפי ההגיון שלך עידו בגלל שהקאבס גנבו שני משחקים בגלל אי התאמות שג"ס עשתה הם התקרבו לג"ס כקבוצה. זה כמו להגיד שסיאטל של 1996 היא בין הקבוצות הטובות בהיסטוריה כי הם לקחו את הבולס (72 ניצחונות) לשישה משחקים.

    אם הקאבס כצוות מסייע היו כל כך גרועים, איך הם ניצחו 3 סדרות לפני כשלברון משתף את חבריו הרבה יותר? את הנתון ששוכחים הוא שעד הגמר הקאבס ללא לברון היו בפלוס חיובי גדול.

    אני מת על משחקי המה אם… מה אם ריי אלן לא קולע את הזריקה. האם המלך היה עכשו 5-1 בגמרים? אם קיירי ולאב בהרכב האם ה-4-2 הופך לניצחון הקאבס? מאיפה אנחנו יודעים? הקאבס ניצחו שני משחקים. שניהם בגלל הגנה נהדרת וריבאונד של הגבוהים ושל דלי. לברון לקח כמות אדירה של זריקות באחוזים איומים. החטאת שני באזר ביטרים. איך זה נחשב בלתי ניתן לעצירה? האם ללא יתרון בפוזשנים היה לקאבס סיכוי לגנוב אפילו משחק אחד? הוא ריבאונדר מעולה אך האסיסטים שלו פעמים רבות הם בלוף!

    אני מאמין לאסיסטים כשהם חלק מסך אסיסטים קבוצתיים. אם הקבוצה מסרה 25 אסיסטים ואתה מסרת 12 מתוכם אני מאמין לזה. כשקבוצה מוסרת 16 אסיסטים ואתה עושה 12 מהם אז הכדור פשוט בידיים שלך כל הזמן וכל התקפה נגמרת או בסל שלך או באסיסט שלך או באיבוד שלך (או של זה שמסרת לו) או בהחטאה. הוא מוסר מעולה! אבל כמות האסיסטים לא מראה על משחק קבוצתי.

    לברון שחקן מעולה אבל זה מכריח את מאמניו להתאים את השחקנים לשיטה מסוימת. השיטה הזו נעצרה ע"י הספרס, המאבס ועכשו גולדן סטייט. אפשר תמיד להתווכח על הקבוצה שהייתה סביבו. אך צריך גם לא להתמם. בכל גלגוליו של לברון בפלייאוף והיו הרבה כאלה עדיין ניצח רק 7 סדרות מול קבוצות בעלות מאזן של 50 ניצחונות. זה נתון לא יאומן. כמעט כל שנה לברון היה מספיק טוב להביא כל חבורת בינוניים לפחות עד גמר המזרח. בפועל איך שלא תראו את זה מול המערביות הוא הפסיד 4 סדרות וניצח 2 (שניהם עם הרכבים סופר חזקים).

    2007 בסדרה מול דטרויט (גם מול בוסטון 2010) נתן את משחקיו הטובים ביותר ביי פאר.

    1. אני מציג למה הוא שולט. לא למה הוא לא… ברור שלכל כדור אספירין יש 2 צדדים.

      אגב ג'וני אני צריך עזרה בפרויקט השולטים, אתה נותן לי את דיוון וייד של 2006 ? (או כל אחד אחר שתרצה, יש לך את המייל שלי)

    2. כנראה כל שחקן שתיתן לו את הכדור בידיים יעשה מה שלברון עשה. בסדרה מול בוסטון קיירי ולאב היו. בסדרות זלאחר מכן היה את קיירי.בגמר גורנישט וגם לגורנישט כבר לא היו רגליים. לכן הצוות המסייע היה טוב יותר עד הגמר.
      בוא נשחק ב"מה אם" שאתה אוהב, אם השחקן נגיד השלישי בחשיבותו בג"ס נפצע הם מסוגלים לנצח את לברון?

  10. בשני המשחקים הראשונים של לברון בסדרה מול גולדן סטייט הוא הגיע למספרים המפלצתיים שלו רק מכיוון שזאת הייתה הטקטיקה של סטיב קאר – שלברון לבד לא יכול לנצח אותם. לכן לא עשו עליו פעם אחת שמירה כפולה בשני המשחקים הראשונים ואני נוטה לחשוב שגם במשחק השלישי לא. מהמשחק הרביעי והלאה זה היה משחק בשליטה מוחלטת של גולדן סטייט כמעט כמו שסאן אנטוניו עשו ללברון שנה לפני זה. להלל סתם את לברון ולהשוות אותו למייקל זה עלבון לאינטליגנציה. ההילה סביבו בגמר הזה היה בזכות שני המשחקים הראשונים שלו ואם סטיב קאר היה מחיט לפתוח בטקטיקה אחרת של שמירות כפולות על לברון כנראה לברון היה מגיע למספרים טובים ( הוא עדיין שחקן מדהים ) אך למספרים הרבה פחות טובים ממה שמוצג.

  11. לא נזכיר את השבירה המנטאלית של לברון במשחק 6 נגב גולדן סטייט כשהוא כיסה את פניו במגבת. וג'י אר סמית עם 4 שלושות רצופות ומשוגעות החזיר במו ידיו את קליבלנד לתמונה. ואז לברון ראה שיש עוד סיכוי ואולי ייגנבו לו את התהילה חזר למשחק והדבר הראשון שהוא עשה במקום לתת לג'י אר סמית את הכדור שוב כשהוא חם , זה לזרוק שלשה מטומטמת שכמובן החטיא ( צ'וקר יישאר צ'וקר למרות 2 סלי קלאץ חסרי משמעות בפליאוף) . הוא נתן לאגו המטומטם שלו להשתלט עליו והרס במו ידיו את החזרה של קליבלנד למשחק

  12. לברון אוברייטד בהגנה
    השנה הוא שמר על איגואדלה ולפתע הוא נהיה הMVP
    ותנחשו על מי הוא שמר שנה שעברה? גם על MVP של הפיינל בהפתעה

  13. בסוף היום הוא הפסיד. לזכותו יאמר ששיחקו איתו ארבע נגרים. מאמן שלא יזם , ורוטציה לא קיימת (שוב מאמן רוקי). ולמרות כל הנסיבות האלו הקאבס כן הגיעו לגמר וכן היו בתמונה.

    מכיוון שלברון היה הכי קרוב לקחת טבעת במשחק של 1:5 (לפחות בהתקפה) יש לו מקום של כבוד בסדרת השולטים.

    והנה כבר היום גיא רוזן נותן קייס לשחקן עוד יותר דומיננטי שעשה את זה מול קבוצה עוד יותר גדולה

כתיבת תגובה

סגירת תפריט