מאחר והיום לא יהיו כנראה כתבות בגלל המפגש, אני מכניס שתע כתבות על שאקיל או'ניל.

****************

שאקיל אוניל – חלק א´

 

 

קוראים לו ´שאק´, ´דיזל´ וגם ´שאק-פו´. קראו לו ´ביג דדי´. היו לו עוד כינויים: ´סופרמן´, ´הקקטוס הגדול´, ´ברישניקוב הגדול´ ולאחרונה אחרי שסיים את התואר במנהל עסקים קראו לו גם ´ד"ר שאק´. לטיפוס הגדול מכולם, אפילו מהחיים עצמם, לא הספיק כינוי אחד. הוא צריך כמה וכמה. כי שאקיל הוא ענק בכל המובנים, ואחד האייקונים הגדולים בתולדות הכדורסל.

*************************************************
*************************************************

כל מה שעשה, בכל מה שנגע, בכל דבר שהיה מעורב בו, הכל היה "גדול". הארמון האדיר שבנה לו ליד מיאמי ביץ´ עם מסך קולנוע I-MAX. מגרש כדורסל סגור שהלוואי שלבית-ספר ´בלוך´ כזה. מכונית-שרד קדילק MAXIMA 669-I שאורכה כמשאית קוקה-קולה היכולה לשאת 9 אנשים, עם טלוויזיה, באר משקאות, ומיקרו. הסנדוויץ´ הגדול ביותר (אורכו 60 ס"מ) במסעדת ´ריברסייד´ המפורסמת בווסט פאלם ביץ´ נקרא "BIG SHAQ". ישנם שחקני קולנוע שהופיע בסרט או שניים, וקארים אפילו ב-7. שקיל הופיע ב-22 סרטים, עשרות תכניות טלוויזיה, הוציא תקליטי ´ראפ´, ושינה במו ידיו את כל תכנית החינוך הגופני של בתי הספר העממי בפלורידה, ומומחה קולינארי שהוא בחר קובע מה תהיה ארוחת הצהריים של כל ילד בבית ספר בפלורידה. על כך מאוחר יותר.

הוא אחד השחקנים הכי כריזמטיים שהיו. ממש בכיתה של צ´ארלס בארקלי. כמה מאמרות הכנף שלו השכיבו מיליוני אמריקאים על הרצפה, מתפוצצים מצחוק! הוא ´חתך´  (CUT) 8 תקליטים, ואחד משירי הראפ ששר הפך להיט לאומי. בזמנו החופשי הוא לובש את חליפת השריף שלו ומהלך ברחובות מיאמי המסוכנים לשמור על הסדר.

הוא ´מלך´ הילדים. חיוכו מקסים וכובש. הוא אדם פיקח ביותר שזה עתה סיים את ה-MBA במינהל העסקים "לזמן שאפרוש ואצטרך למצוא ג´וב אמיתי מ-9 עד 5", הוא ענה כשנישאל בשביל מה היה צריך את זה. הוא אדם חביב, ממש פוסי-קאט מגודל שאוהב ילדים, כלבים, חתולים, ואפילו עיתונאים! אין דבר מלבב יותר מאשר לשבת במסיבת עיתונאים כששקיל הוא נושא המסיבה. הוא עונה בהומור מיוחד כשפניו רציניים ואתה לא יודע אם הוא מתבדח או לא. הוא עונה על המקום במשפטים מלאי צבע והומור שכמה מהם נכנסו כבר ללקסיקון האמריקאי. בין חבריו הוא מונה את ג´ורג´ קלוני, ריצ´רד גיר, הריסון פורד, וקווין קוסטנר. הוא גם חבר של הנשיא בוש – זאת לא בדיחה, השניים משוחחים בטלפון אחת לכמה שבועות – וברחבי ארה"ב ישנם 37 רחובות על שמו, מ-"רח´ שאק" ועד רחוב "האק-א-שאק" בעיר סקרמנטו כשהייתה יריבה שונאת לייקרס כששקיל היה לייקרי. ישנם כעשרה CANDY BARS על שמו, והוא אחד האתלטים המשווקים ביותר, שלישי רק לטייגר וודס ומייקל ג´ורדן.

משך שנות משחקו היו 6 דגני-מאכל על שמו, וחצי ילדי ארה"ב אכלו כל בוקר ´קורנפלייקס´ כשתמונת השאק מחייכת אליהם. הוא ממש אחד מיקירי האומה, שני רק למייקל ג´ורדן ברמת פופולריותו. למרות שמו הידוע ופרצופו המוכר, אתה יכול לראותו מסתובב עם חבר או שניים על הטיילת של SOUTH BEACH במיאמי ביץ´, ללא כל שומרי ראש. כמובן שכששחקן בגובה 2.20 מ´ ומשקל 150 ק"ג (מ-150 עד 165, תלוי עם מי אתה מדבר!) מטייל להנאתו על הטיילת הפופולארית, כולם יודעים מי הוא. אבל כולם יודעים שהוא ביקש כבר לפני שנים לא לבקש ממנו חתימות אלא אם-כן הוא באולם הכדורסל, וממש לא מטרידים אותו עם ניירות ועפרונות. אבל כולם בכיף ניגשים אליו, זורקים מילה או שתיים, הוא עונה בחיוך, וההרגשה היא שסתם איזה בן שכונתך הענק יצא לטיול מרענן ליד שפת הים.

=================================================
ארוחת צהריים הנקראת "שאק-שייק"
=================================================

 

שאק הוא טיפוס כה נערץ שהוא מצליח להרים דברים שאף אחד אחר לא יכול. הוא מספר שליד "ארמונו" במיאמי גרה משפחה מולטימיליונרית, ובנם בן ה-12 שכבר היה שמן (OBESITY היא המחלה האמריקאית הנפוצה ביותר) ושקל מעל 100 ק"ג ניגש יום אחד לשקיל שהתאמן בזריקות פאול על מגרש הכדורסל בחצרו ובדמעות בעיניים אמר לשקיל שהוא רוצה לשחק כדורסל אבל מורה ההתעמלות שלו גיחך ואמר "קודם תוריד 30 ק"ג".

שאקיל החליט שאולי הגיע הזמן לעשות משהו בנידון. הוא קיבל רשות ממנהל מחלקת החינוך של מדינת פלורידה (מושל פלורידה היהודי קריסט היה האדם ששאק פנה אליו ראשון) לסייר בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בפלורידה ולראות מה הבעיה. מדוע כל כך הרבה ילדים כל כך שמנים. הוא היה פיקח מספיק לדעת שמבלי משהו בומבסטי מאומה לא יקרה. הוא פנה ל-24 ילדים וילדות שמנים במיוחד, פגש כל אחד בביתם, שוחח עם הוריהם, ומתוך ה-24 הוא בחר 16 להיות בקבוצת הניסיון/מחקר. הוא אמר להם למפרע שבמשך 6 חודשים עליהם להתחייב לעשות מה שהוא ומומחיו אומרים להם: מבחינת אוכל, תרגול וכו´. ערוץ הטלוויזיה הלאומי ABC הסכים לעקוב אחרי 16 הילדים משך חצי שנה בתוכנית "מהפיכת הבריאות של שקיל" שהוצגה פעם בשבוע בפריים-טיים בשעה 8 בערב לכל האומה.

שאקיל לקח על עצמו סיכון אדיר: מה היה קורה לו מכל ה-16 רק שניים-שלושה יישארו בתכנית עד הסוף? מה יקרה אם הילדים והילדות השמנים הרגילים לאכול ג´אנק-פוד מבוקר ועד לילה, לא יעמדו בפיתוי הדיאטה? שקיל שוחח עם כל אחד משך יותר משעה, כולל ההורים. תמצית מהשיחות הוקלטו והוצגו. שקיל – עם הכריזמה שלו – הפך "חבר" של כל אחד מה-16. כולם הסכימו להיות חלק מ-"מהפיכת הבריאות של שקיל". הוא הסביר להם שיהיה להם קשה והוא ביקש מילדים בני 12 להתחייב להיות עם התכנית עד הסוף.

שאקיל – הכל בכספו הוא – שכר מאמן כושר "אכזרי" ששיחק אותה כמו רס"ר במרינס. הוא הביא בונה גוף, יהודי בשם ביל כוהן, שיהיה האחראי על כל התכנית המעשית. הוא שכר פסיכולוגים ומומחי תזונה שישבו עם הצעירים והוריהם ובנו תכנית דיאטה שהילדים התחייבו לעמוד בה.

כל הילדים התבקשו לרוץ 400 מטרים ולעשות SIT UPS מול הטלוויזיה. רק 4 מה-16 הצליחו לרוץ את ה-400 בלי ללכת, אבל בריצה קלה ביותר שארכה אולי 4 דקות. עוד 4 נאלצו להפסיק לרוץ והחלו ללכת. 8 לא הצליחו לסיים את ה-400. מתוך כל ה-16 רק ילד אחד הצליח לעשות SIT UP אחד והאחרים לא הצליחו אפילו פעם אחת!

במצלמה עקבה אחרי שקיל בשיחותיו השבועיות עם הילדים. לכמה מהם היה חוש הומור כזה שהם השכיבו את הענק מצחוק. אחד בן 11 אמר לו שהוא מתחייב לעשות אחרי 6 חודשים SIT UPS במספר ששקיל יקלע את 50 הפאולים הבאים, כשהוא לוחש לחברו "זה לא יהיה יותר מ-20", וברור שהוא דאג ששקיל ישמע.

משך 6 חודשים עקבתי אחר התכנית שבוע שבוע. לאלה שחזו בה התברר איזה אדם מיוחד שקיל. כיצד הוא יודע בדיוק כיצד לדבר אל הילדים, כיצד להתבדח איתם, וכיצד להיות רציני איתם. היה ברור שכל ה-16 הפכו למעריציו. היו אכזבות בדרך. היו ילדים שרצו לפרוש. היו ילדים (וילדות) ששיקרו באימונים הביתיים. היו ילדים שגנבו גלידה מהמקרר.

אבל כעבור 6 חודשים הייתה קבוצת ילדים שהורידה בס"ה 170 ק"ג ממשקלם הכולל, כל הילדים רצו 400 בפחות משתי דקות וחצי, וכל הילדים עשו לפחות  10 SIT UPS. לבחינה האחרונה הגיע מושל פלורידה ומפקחי כל בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים של פלורידה. ההפתעה על פניהם הייתה אדירה. שבועיים אח"כ חתם מושל פלורידה על צו המחייב את כל בתי הספר להגיש ארוחת צהריים (כל ילדי בתי הספר בארה"ב אוכלים צהריים בבי"ס) בריאה, לפי תפריט שקבעה ד"ר לואיז סילברשטיין, התזונאית הראשית של כל התכנית, וכל מורי ההתעמלות חייבים עתה לכלול תרגילי כושר גופני והרצאות בריאות בשעורי ההתעמלות.

זה היה לפני שנה. לפני שעזבתי את ארה"ב הגיעו כבר דיווחים חיוביים ביותר על תוצאות התזונה החדשה שמקבלים הילדים (ירקות, פרות, נבטים חומים, ו-´שאק-שייק´ שהוא מין ´שייק´ פרות ויוגורט. אני לא מאמין שישנו ספורטאי אחד בעולם – אולי, אולי מייקל בזמנו, אבל למייקל לא הייתה את הכריזמה של ´שאק´ ואת גופו הגלייתי ולכן אני מסופק אם אפילו הוא היה מצליח להרים תכנית כזאת שמשפיעה כבר היום על בריאות כל ילדי בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בפלורידה.

התכנית שאותה ערך שאק בכבודו ובעצמו זכתה בכל מיני פרסי טלוויזיה, והטלוויזיה החינוכית קנתה את כל 24 האפיזודות כדי להנציחן במכלול CD חדש הנקרא "תכנית הבריאות של שקיל או´ניל", שהיום הם חובת ציפייה כמעט לכל תלמיד בארה"ב (נידמה לי שרק מדינות אלאסקה והוואי סרבו להכליל את הסרטים בתכנית לימודם). יותר ויותר מדינות העתיקו את תכניתו של שאק, ואני לא מגזים כשאני אומר שלשקיל הזה – שלא מסוגל לקלוע פאולים – תהיה יותר השפעה על בריאות צעירי ארה"ב משל כל אדם אחר!

=================================================
תאריכים בחיי השאק
=================================================

 

1972 – נולד להורים שהתגרשו כשהיה תינוק. שמו – שאקיל רשאם "לוחם צעיר". אמו נישאה שנית לפיליפ הריסון מהמרינס האמריקאי, אותו מחשיב או´ניל כאביו האמיתי. אין לו קשר עם אביו הביולוגי. בגלל אביו החורג, שקיל בילה את שנות נעוריו בנדודים מבסיס צבאי אחד למשנהו.

1989 – הוא הוביל את בית ספרו התיכון ´רוברט קול´ לאליפות טקסס לתיכונים כשהוא מסיים שנתיים שם עם רקורד של 68-1, וכמובן שניבחר ל-´אול מקדונלדס´ – לחמישיית התיכוניסטים הראשונה של ארה"ב.

1990 – התחיל לימודיו בלואיזיאנה סטייט יוניברסיטי, ובשנת הסופומור ניבחר ל-"שחקן השנה במכללות". אבל את LSU לא הצליח להביא רחוק באליפות המכללות.

1992 – נבחר ע"י האורלנדו מג´יק בבחירת הדראפט הראשונה.

1992 – ניבחר ל-´רוקי העונה´ והוציא את תקליטו הראשון SHAQ DIESEL. יהיו עוד 4 CD´S במשך השנים.

1994 – חבר בנבחרת ארה"ב שניצחה את אליפות העולם בטורונטו. הייתי שם וראיון ארוך איתו התפרסם בזמנו ב-´מעריב´. הוא מופיע בסרטו הראשון CHIPS.

1995 – לראשונה מלך הסלים של הליגה (29.3 נק´ למשחק)

1996 – מדליית זהב באולימפיאדת אטלנטה. ניבחר לאחד מ-"50 האגדות". חברתו ארנטה מולידה לו בת, טהירה. שקיל חותם חוזה עם הלייקרס ל-7 שנים בסך 122 מיליון דולר.

1998 – שאקיל מככב בהצגת הילדים בטלוויזיה "תיאטרון הספורט" והוא זוכה לשבחים על הופעתו ככוכב הסדרה.

2000 – זוכה בפרס IBM. אלוף הקליעות של הליגה (29.7 נק´). MVP של האול-סטאר (ס"ה הופיע ב-12 משחקי ´אול-סטאר´). מקבל תואר ב.א בקרימינולוגיה מ-LSU. מוביל את הלייקרס לאליפות ראשונה משלוש רצופות.

2004 – עובר למיאמי היט

2006 – מוביל את מיאמי היט לאליפות הנבא אך אומר לכולם ש-"דה ביג מן" הוא דוויין ווייד.

2008 – עובד לפיניקס סאנס.

שאקיל קלע עד כה בקריירה 25,908 נק´ (במקום 11 בליגה) ב-1,013 משחקים, לממוצע של 24.4 למשחק. בפלייאוף ממוצעיו הם 25.5 עם 12.1 ריב´ ו-2.19 בלוקים. במשך שנותיו בלייקרס ממוצעיו היו 29.7 נק´ למשחק עם 13.6 ריבאונדים..

אוניל. גדול מהחיים.

ה-BLACK TORNADO של שקיל אוניל

ה-MOVE הקלאסי שלו הוא ה- DROP STEP הידוע ששקיל מכנה "הטורנדו השחור": הוא לוקח מגן לכיוון הסל עם גבו (POST UP), וכשהוא קרוב מספיק הוא מסתובב, משתמש במרפקו למנוף ומטביע את הכדור בדאנק כשהמגן מסתכן בשבירת זרועו אם הוא מנסה לעצור את הכדור מלהיכנס. בשנים האחרונות ה-דרופ-סטפ שלו נחלש, והזיברות גם החלו לשרוק עבירות תוקף עליו בשעה שהוא דוחף את היריב השומר אחורה לעבר הסל.

נישקו השני היה מין ג´אמפ-שוט שהוא חצי ג´אמפ וחצי ´בייבי הוק´ כשהוא קרוב לסל. הוא ניחן ביד רכה ונישקו זה הביא לא אלפי נקודות בקריירה. מאחר ורוב סליו באו ממרחק של לא יותר משני מטרים מהסל, אחוז דיוק קליעתו (58%) הוא השני בטיבו בתולדות הנבא.

 

אבל חולשתו הידועה הייתה בזריקות הפאול שלו. אחת האסטרטגיות נגד שאק הייתה לעשות עליו דאבל ואפילו טריפל-טים, ובשעת הצורך לבצע עליו פאול מכוון ("HACK A SHAQ"). אחוז קליעתו לקריירה מהקו הוא 52.4% . וזה הקונפליקט הגדול במשחקו: למרות שהוא תמיד הצטיין במשחקים הגדולים, ברבים מהם שהיו צמודים הוא ישב על הספסל ברגעי האמת מתוך חשש שהקבוצה הנגדית תעשה עליו פאול מכוון. בצד המגרש שלו, שקיל תמיד נחשב לשחקן הגנה טוב (שלוש פעמים ב-´אול דפנסיב טים´), אך בגלל המסה האדירה שלו, הזיברות שרקו נגדו עבירות הגנה יותר מאשר לשחקני הגנה אחרים שעשו בדיוק מה שהוא עשה כדי לעצור את הסנטר היריב. עוד דבר שגרם לאהדה המרובה אליו היא העובדה שלא משנה מה היה הצפצוף, שקיל כמעט אף-פעם לא התווכח עם השופטים, אפילו כשטעו לגביו.

גובהו והמסה שלו "הפחידו" פאור-פורוורדים וסנטרים מלזרוק לסל. הוא יושב כל 2.4 חסימות ממוצע למשחק. אך אפילו אם לא חסם, הוא גרם כמעט לכולם לשנות את זווית הזריקה, דבר שגרם להרבה מיריביו לקלוע באחוזים קטנים יותר כששיחקו נגדו. מאחר והוא רק שחקן הגנה ממוצע בפרימטר, הרבה קבוצות אהבו להשתמש בפיק-אנד-רול נגדו.

אחת מתכונות הכדורסל הנפלאות שלו היא שהוא תמיד הצליח להרים את רמתם של גארדים צעירים עד שהפכו כוכבים בזכות עצמם. הדוגמאות הטובות ביותר הם פני הרדאוויי מהמג´יק, קובי בריאנט מהלייקרס, ודוויין ווייד ממיאמי. את יחסי הידידות החזקים ביותר יצר עם דוויין ווד, ואפילו ששקיל טוען שהוא פשוט BIG DADDY של ווייד, השניים הם חברים קרובים ביותר. עד היום אומר שאק: "דוויין איז מיי מן אין דה ליג".

שקיל במג´יק

הוא ניבחר ראשון בדראפט של 1992. שנים אח"כ ישחק במיאמי עם הבחירה השנייה (אלונזו מורנינג) והשלישית (כריסטיאן לייטנר) של אותו דראפט. לפני בחירתו ע"י המג´יק, הוא בילה את חצי השנה שבין LSU והנבא כתלמידו הפרטי של מג´יק ג´ונסון, ובין השניים נוצרו יחסי ידידות קרובים עד היום הזה למרות היסטוריית המלחמות עם קובי בריאנט בלייקרס.

הייתה לו עונת רוקי מדהימה כשהוא הגורם הראשי לרקורד המג´יק שהיה 20+ טוב מהעונה הקודמת. הקבוצה לא עלתה לפלייאוף בגלל חוק "שובר השוויון" שקבע שהפייסרס יהיו בפלייאוף. הוא קלע 23.4 עם 13.9 ריב´ בעונת הרוקי שלו וכמובן ניבחר ל-´רוקי העונה´. באול-סטאר של אותה שנה קלע 14 נק´. בשניים ממשחקיו בעונת הרוקי הוא חיסל שני סלים לעיני האומה כולה ב-´נשיונל טלבייזד גיימס´. במקרה הראשון נגד הסאנס הוא שבר את הפלדה האוחזת את החישוק. במקרה השני נגד הנטס הוא הוריד עם הדאנק שלו את כל הבקבורד, כולל שעון 24 השניות.

עונתו השנייה במג´יק הייתה אפילו טובה יותר. הביאו לו חבר קבוצה חדש בשם אנפרני (פני) הארדאוויי, והוא סיים את העונה עם 29.4 נק´ ב-60% קליעה, כשהוא מוביל את המג´יק לראשונה בתולדותם לפלייאוף. בנובמבר 20, 1993, שקיל עשה את הטריפל-דאבל הראשון שלו (24 נק´, 28 ריב´, 15 גגות). בעונתו השלישית במג´יק הוא הובילם עד גמר הנבא, רק כדי להפסיד ליוסטון רוקטס בסוויפ של 4 משחקים. למרות שלשקיל היו מספרים מצוינים, חאכים אולג´ואן היה הרבה יותר טוב ממנו, עובדה שהוציאה מלשונו את המשפט הידוע "אולג´ואן הוא הסנטר הכי טוב בכל הזמנים". הוא הודה אחרי ההפסד הרביעי שהייתה זאת הפעם השנייה בחייו שבכה. הבכי הראשון שלו היה כשסבתו נפטרה. אחרי ההפסד הרביעי אביו החורג אמר לשאק: "אתה משחק נגד אויבים. מה אתה הולך ולוחץ לאולג´ואן את היד אחרי ההפסד?".

בעונתו הרביעית הוא נפצע והחמיץ 28 משחקים. המג´יק עשו שוב את הפלייאוף, אבל הפעם היה להם יריב בלתי ניתן להבסה: השיקגו בולס – המנצחת את האליפות – עם מייקל ג´ורדן שהביסה את המג´יק בגמר המזרח ב-4 משחקים. בסיום העונה הוא הקליט את ה-CD´S המפורסמים שלו, כיכב בכמה סרטי הוליווד, והחליט שאורלנדו קטנה עליו. הוא רוצה לשחק ולגור בעיר המלאכים, עם ג´ק ניקולסון ושאר כוכבי הוליווד.

שאקיל בלייקרס

בסיום עונת 1995-1996 הוא חתם בלייקרס. לא הרבה ציפו מהקבוצה הצעירה הזאת. אך לג´רי ווסט הייתה תכנית. בעונת 1997 הוא הביא לקבוצה את ריק פוקס ורוברט הורי. אך עדיין היה חסר לקבוצה שחקן-על, והיא סיימה את הפלייאוף של 1997 בהפסד 4-1 ליוטה ג´אז, ובעונה שלאחריה הפסידו לג´אז 4-0.

ואז ג´רי ווסט הביא TEENAGER בשם קובי בריאנט לקבוצה. אבל עונת 1998-1999 הייתה עונה מטורפת בלייקרס עם שינויים כל שבוע ממש. לניק ואן אקסל היה ויכוח קשה ומלוכלך עם שקיל והפוינט-גארד הועבר לדנבר. אדי ג´ונס והבק-אפ סנטר אלדן קמפבל נאלצו לעזוב, והמאמן דל האריס ניפטר גם מדניס רודמן. אבל גלן רייס, הקלעי הנפלא, הגיע לקבוצה. ה-TURMOIL בקבוצה גרם להפסד סוויפי ע"י הספארס בגמר המערב. הייתה זאת האליפות הראשונה של הספארס!.

ואז הביא ג´רי ווסט מאמן בשם פיל ג´קסון.

פיל הגיע ב-1999 ומייד הכניס את ה-"TRIANGLE OFFENSE" שכה הצליח עימה בבולס. שקיל וקובי יחד התאימו לשיטה כמו כפפה ליד, והלייקרס זכו בשלוש אליפויות נבא רצופות (2000, 2001, 2002). שקיל ניבחר ל-MVP בכל 3 האליפויות. בעונת 2000 שקיל זכה גם בתואר ה-MVP של העונה, כשרק קול אחד חסר לו לבחירה מוחלטת של כל 100% הבוחרים. דבר כזה לא היה לפני כן, ואני לא מאמין שיהיה. אם מייקל ושקיל לא זכו לבחירה שהיא –UNANIMOUS, אני לא מאמין שיהיה שחקן אחר שיעשה זאת. פרד היקמן מה-CNN היה היחיד שבחר באלן אייברסון במקום בשקיל. באותה עונה הוא גם הוביל את הליגה בקליעות, היה שני בקטיפות, ושלישי בגגות.

סיפור לא ידוע הוא הקיץ של 2001. שקיל חזר ל-LSU לאימוני קיץ, ובירבורים עם חברים, כשילד בן 15 בשם גלן "BIG BABY" דייויס (היום שחקן הסלטיקס) שלח לו אתגר באימייל: "בוא להתחרות התאבקות איתי. אני בן 15, ואני אשכיבך על ה-BUT שלך". שקיל – אף פעם לא יברח מצ´אלנג´ אפילו אם בא מילד בן 15 – הסכים. היו שם איזה 400 צופים. הצפצוף לתחילת ההתאבקות החל, ותוך עשר שניות הילד הרים את הענק ששקל אז 161 ק"ג כאילו היה שק תפוחי אדמה, והשכיבו בטראח עצום על המזרון. הקרב הסתיים תוך 15 שניות.

 

כשבעונת 2003 הלייקרס לא הצליחו לעשות את הפלייאוף בהפתעה עצומה, הם החליטו להביא את קרל מלון וגארי פייטון הוותיקים "לקרב האחרון". שקיל היה אחראי כמעט אישי על הבאת שני חבריו המזדקנים. שניהם – גם מלון וגם פייטון – ויתרו על הרבה הרבה כסף שיכלו עדיין להרוויח בקבוצותיהם בשנה האחרונה לחוזיהם, עבור הצ´אנס לנצח את האליפות הראשונה בקריירה שלהם. היה זה כישלון נחרץ כשהלייקרס לא הצליחו לכבוש את כתר האליפות ב-2003 – 2004.

ואז החל הקיץ המלוכלך עבור שקיל וקובי. שקיל ביקש מהלייקרס חוזה ארוך שנים שיבטיח שהוא תמיד יהיה המרוויחן הגדול ביותר בליגה. אם מישהו משתכר 20 מיליון, הלייקרס ישלמו לשאקיל 20,000,001$. הם סרבו תחילה. באותו זמן קובי החל לזמזם שהוא יהיה פרי אייג´נט והוא לא מוכן יותר לשחק כינור שני לשאקיל. כאן הסיפורים שונים, תלוי עם מי אתה מדבר. ישנם המאשימים את שאקיל וישנם המאשימים את קובי בפיצוץ. הלייקרס בסופו של דבר הסכימה לתנאיו של שקיל, אך הוא ביקש שיעשו לו טרייד כי הוא הרגיש שההנהלה מעדיפה את קובי עליו, ושהם כאילו לא זקוקים לשרותו יותר. שאקיל כעס על החלטת הג´נרל מנג´ר מיץ´ קופצ´יק ובעל הקבוצה ד"ר באס לפטר את פיל ג´קסון. באס יצא בהצהרות שמובנן היה אחד: בריאנט, ולא שקיל, הוא עתיד הלייקרס, ושכל מה שיקרה מעתה והלאה תלוי בקובי.

קובי מכחיש זאת נחרצות: "אני לא יודע מה היה בראש של באס, אבל אני לא דרשתי ולא בקשתי מאומה, רק שיביאו צוות שחקנים טוב בפוטנציאל לקחת אליפות". בעל המאבריקס מרק קיובן הציע הון עבור שקיל. אבל קופצ´ק דרש את דירק נוביצקי כתחליף, לא כסף. קיובן סרב. מיאמי היט החלה להביע עניין, והטרייד למיאמי החל קורם עור וגידים.

שאק בהיט

בסוף עונת 2004 ההעברה של שקיל למיאמי נחתמה. הייתי אז בסאות´-ביץ´ המפורסם של מיאמי ביץ´ שם נערכות כל ההתהוללויות הספורטיביות בפוטבול מקצועני ומכללתי (מיאמי דולפינס, ואוניברסיטת מיאמי, אחת החזקות במדינה), בייסבול (שני וורלד-סירייס), הוקי קרח וכדורסל החוף המה מאנשים. פתאום התפשטה השמועה "השאק הגיע! השאק הגיע!". הוא באמת הגיע. אלפים סובבו אותו. אני ראיתי רק את פדחתו המזדקרת ממרחק של איזה 400 או 500 מטרים.

דיזל ביקש לשחק בגופייה 32 – מספרו במג´יק – ולא במספר 34, שאיתו שיחק בלייקרס. הייתה זאת הצהרה שעם הלייקרס הוא גמר. שקיל – ביישן הוא לא – "הבטיח" שהוא מביא אליפות לעיר השמש הזאת. הוא טען גם שהסיבה הראשית שהוא החליט "היט" היא בגלל דוויין ווייד "השחקן הטוב בעולם".

מיאמי היט התעלתה על כל הציפיות. שקיל נתן עונה מצויינת של 22.9 נק´, 10.2 ריב´, ו-2.1 גגות, וניבחר לאול-סטאר ה-12 הרצוף שלו. הוא הוביל את הקבוצה לגמר המזרח, בו הפסידה בהפרש זעיר לדטרויט פיסטונס. הוא גם הפסיד את הבחירה ל-MVO של הליגה בקולות בודדים לסטיב נאש.

ההיט כה התלהבו משאקיל שנתנו לו חוזה מטורף ל-5 שנים בסך 20 מיליון לעונה. במשחקו השני בעונת 2005 – 2006 שקיף ניפצע בעקבו הימני. המאמן פט ריילי צמצם את דקותיו כי רצה לשמרו לפלייאוף של 2006. למרות עונה רגילה ולא מצויינת, הוא הוביל את הליגה באחוזי דיוק, ובכך השתווה לצ´מברליין כשחקן השני להוביל את הליגה באחוזי דיוק 9 פעמים. הכוכב היה דוויין ווייד, אבל לא כשהיה עם קובי, שקיל הצהיר מיד "זאת הקבוצה של ווייד". השניים הפכו ידידים שלא נפרדו. דוויין קרא לשקיל "BIG DADDY" וממש כך היה נראה כשהיה מסתובב עם שקיל בסאות´ ביץ´ – ממש כאילו אב ובנו.

ההיט ניצחו בגמר המזרח את דטרויט פיסטונס, ואת גמר הפלייאוף נגד הדאלאס מאבריקס. שקיל עמד בהבטחתו להביא למיאמי אליפות. הוא הבטיח אליפות נוספת, אבל הבטחתו השנייה לא מולאה. העונה הבאה הייתה מלווה בפציעות, פאולים מוחמצים, ואי שקט תעשייתי בקבוצה. שקיל הזדקן, וזה נראה במשחקו.

שאקיל בסאנס

בפברואר 2008 הפיניקס סאנס עשו טרייד של שקיל עבור שון מריון ומרקוס באנקס. הוא סיים את העונה בסאנס עם 12.9 נק´ ממוצע ו-10.6 ריב´. בפלייאוף – שלמעשה עבור הניסיון לנטרל את טים דאנקן מהספארס הובא השאק – הספארס ניצחו את הסאנס ב-5 משחקים כבר בסיבוב הראשון, כשהשאק קולע 15.2 נק´ ו-9.2 ריב´, והנטרול של דאנקן הוא בינתיים WISHFUL THINKING.

*************************************************
*************************************************

ביום שני הקרוב יעלה חלק ב´ בפיצ´ר הזה
בפרק ב´ תוכלו לקרוא על שאקיל הבדרן, הכוכב ועוד
גם תוצאות האתגר השבועי האחרון בחלק הבא
*************************************************
*************************************************

שאקיל אוניל – חלק ב´

 

אין שאלה ששאקיל הוא בחמישיית הסנטרים הגדולים בכל הזמנים. ההיסוס היחידי הוא ששקיל פרח בתקופה שלא היו בה סנטרים גדולים כמו בעבר: האקים ויואינג היו בסוף הקריירה, ודאנקן הוא לא סנטר טבעי. ההשוואה המקובלת ביותר היא עם וילט כי שניהם היו גולייתים בעולם של דוידים, פריקים של הטבע.

ניתן למומחים לדבר.

פיט ניואל, הגורו של הביג-מן כבר 50 שנה, אומר:
"בגלל הגוף העצום של השאק, שוכחים שהוא שחקן כדורסל מעולה. יש לו קליעה רכה. הוא זריז מאד לאדם בגודלו. יש לו ראיית משחק מצויינת. יש לו קליעת באנק מצויינת. יש לו הליכה אחורנית עם הכדור מצויינת. יש לו LOB HOOK מצויין. יש לו QUICK SPIN ליד הסל. רק אולג´ואן היה שחקן עם כל הכלים כמו השאק" (כמובן שהכל נאמר לפני כמה שנים!).

פט ריילי:
"כולם אומרים שרק בגלל קובי ברייאנט היו לו שלוש עונות נפלאות. אתם לא חושבים שלביל ראסל היו שחקנים נפלאים סביבו? ולא רק אחד. אלא ארבעה, כולל ביל שרמן ובוב קוזי שידעו בדיוק היכן להלעיטו בכדורי זהב". טום היינסון: "גם לוילט היו שחקנים מצוינים סביבו: האל גריר. בילי קנינגהאם, לושיוס ג´קסון. ואח"כ אחד בשם ג´רי ווסט וגייל גודריץ´. קרים עבדול ג´אבר שיחק עם אוסקאר רוברטסון ואח"כ כל כוכבי הלייקרס ומג´יק בראשם. לשקיל אף-פעם לא היו חברי קבוצה באותה רמה, ובכ"ז היה אחד הסנטרים הדומיננטיים בעל הזמנים".

=================================================
"THE BIG GRADUATE"
=================================================

כששקיל קיבל את תואר ה-B.A שלו הוא זכה לכינוי נוסף: "THE BIG GRADUATE". זה קרה בשנת 2000. זהו עוד נידבך חשוב באופיו של שקיל: "זאת הבטחה שנתתי לסבתי ולאימי". אבל עם שקיל אין אפס: "קבלתי B.A בקרימינולוגיה, אבל יכולתי להיות כל דבר אחד ולקחת את הג´וב שלך. יכולתי להיות פיסיקאי. יכולתי להיות רופא. יכולתי להיות עו"ד. הייתי יכול להיות כימאי…" והוא ממשיך: "יכולתי לעשות זאת ב-6 שנים ולא 8. אבל הייתי קצת עסוק בדברים אחרים…".

בוא נשאל מה היה נושא עבודת הסיום שלו. הוא ענה ללא היסוס: אנליזה של השיזורים הכלכליים והפסיכולוגיים של עובדי הניקיון בניו-אורלינס". כן, שקיל? על זה כתבת? כמובן שהוא קורץ ומחייך את חיוכו שובה הלב. וכשהוא נישאל במה קיבל את ה-B.A הוא עונה: CRAYON BIOLOGY. תמיד חשוב שיהיה לך מקצוע שתוכל ,ליפול" עליו בשעת הצורך". וכשנשאל מה היה הדבר הקשה ביותר בכל עניין קבלת התואר ענה" למצוא גלימה וכובע שיתאימו לי לטכס קבלת התואר!".

 

שקיל המשורר

שלושת האלבומים המפורסמים ביותר שלו הם SHAQ DIESEL, SHAQ FU, ו-"YOU CAN´T STOP THE REIGN. הוא יצא עם עוד אלבומים: ,רספקט", "שקיל מציג את חבריו הטובים", "הכי טוב של שאקיל", "קאזאם", ו- "STEEL",. המפורסמים שלו הם "I KNOW I GOT SKILLZ, "I AM OUTSTANDING, SHOOT PAST SLAM, "BIOLOGICAL DID NOT BOTHER", "NO HOOK,, ו-STRAIT PLAIN".

תקליטיו נמכרו במיליונים. הוא היה בטופ 10 עם אלבומו "שאק דיזל", מקום 19 במצעד הפזמונים עם "שאק-פו", ומספר 21 במצעד האלבומים עם "קנט סטופ דה ריין".

שקיל שחקן הטלוויזיה והסרטים

הוא הופיע בעשרות פרסומות, הופעות אישיות בכל תכניות הטלוויזיה, וכיכב בכמה סרטים שהיו מאד פופולאריים. הופעותיו החשובות ביותר היו:

BONE CRASHER
CANIBUS
DJ KAY SLAY
DJ TOMEKK
FU-SHNIKENS
KING TEE
TOO BAD
MISTER SHORT KHOP
KAZAAM
BLUE CHIPS
GOOD BURGER
STEEL
HE GOT GAME
THE WASH
FREDDY GOT FINGERED
SCARY MOVIE

הוא הופיע ב-32 הופעות טלוויזיה חשובות כגון NBA JAM, BACKYARD BASKETBALL, FEAR FACTOR ועוד ועוד ועוד.

אוניל. אייקון אמיתי.

=================================================
הציטטות והראפ של שאק: רציני או סתם ASSHOLE?
=================================================

 

שקיל כשקיבל את הדוקטורט

 

שאקיל לקח את המיקרופון ב-23 ביוני בקלוב ניו-יורקי ובראש חדש האשים את קובי בגרושיו, ואת קובע בהפסד הלייקרס לסלטיקס בפלייאוף.

הנה מה שאמר: "I AM A HORSE AND KOBE RATTED ME OUT"
ואז הוא ממשיך: "THAT IS WHY I’m GETTING DIVORCED"
ועל קובי הוא שר באותו ראפ אחרי ההפסד לסלטיקס:
"קובי לא יכול לעשות זאת בלעדי"
אח"כ הוא צחק וענה לעיתונאים: "מה אתם לוקחים כל דבר בכזאת רצינות? זה ראפ. בראפ הכל הולך". קובי הגיב שאין לו כל כעס כלפי שקיל.

זהו שאקיל. אתה לא יודע מתי הוא מתבדח ומתי הוא סתם ASSHOLE. הוא מין "GOOFY JOKER" ואתה לא יודע אם הוא רציני או לא. אז כל אחד חייב להחליט בעצמו. אבל לפעמים ברור שהוא רציני, אחרי שהעליב את פט ריילי (שעשה הכל להביאו להיט ונתן לו את כל הזכויות והחופש שביקש) הוא טען שזה לא היה רציני אבל זה היה מאוחר מדי. הוא אמר אחרי ההעברה לפיניקס: "בפיניקס הם יודעים כיצד לבנות קבוצת כדורסל. הם לא מבקשים משקיל לשחק עם שחקנים ככריס קווין או ריקי דייויס".

על יאו מינג הוא אמר: "את מי הם מביאים ליוסטון? את ´ליאו צ´ינג צ´ינג יאנג ווה אה סו? לא משנה מה שמך. בוא הנה. יו אר וולקאם. אתה רוצה קצת "שאק-פו"? אז רק תבוא. אחתוך את גופך לשניים". שוב, אחרי ביקורת קשה שהוא גזען הוא טען שהכל נעשה בהומור רק כדי להכניס קצת מתח לליגה". אחרי הניצחון הידוע על סקרמנטו שהרבה מאמינים עד היום שהיה זה במשחק קנוי, הוא אמר על ביל וולטון, הסנטר הנפלא שהיה שדר המשחק ולא החמיא לשקיל על משחקו ועל זריקות הפאול שלו: "מי זה בין וולטון בכלל? איזה ג´ינג´י שפעם שיחק כדורסל והיה פצוע 80% מהזמן. דברתי עם ביל ראסל. דברתי עם קרים. כולם אמרו לי שביל וולטון הוא היפוקריטי. אני לא יכול לחכות לשבור את ה-"MOTHERFUCKER לשניים!

שוב, אח"כ טען שהוא לא התכוון לכך ברצינות. רצה רק להכניס קצת "שובבות" לכדורסל. לך תדע. לדעת הרוב הוא פשוט הטיפוס הצבעוני ביותר שאי-פעם שיחק כדורסל, שהוא ממש פוסי-קאט, חבר טוב, ואין בו טיפה של גזענות. אבל ישנם הרבה אחרים החושבים שהוא פשוט "IMMATURE ASSHOLE".

=================================================
קליעות העונשין של שאק
=================================================

 

לפני שאני מתחיל, רק שתדעו שהוצאתי פטנט על צורת האימון הבאה, ואני עומד למכור אותה לפיניקס במיליון דולר. אצל שאק הבעיה היא לא גודל היד. לד"ר ג´יי הייתה יד גדולה משלו ובכ"ז קלע פאולים מעל הממוצע. הבעיה של שקיל היא שמוחו "מצווה" על שריריו להתכווץ כל פעם אחרת. אין אחידות במה שנקרא ACTION POTENTIAL

הסבר: כשאני עומד על קו הפאול ורוצה לקלוע פאול, במוחי מתחילה ריאקציה כימית ששולחת "אקשיון פוטנשיאל" (שהוא למעשה שורה של גלי סטימולי בעצבים. ישנם הרבה עצבים עם הרבה סיבים ולכל שריר ישנם עשרות אלפי סיבים. כל סיב של שריר מתכווץ לפי החוק הפיזיולוגי "ALL OR NONE" (הסיב מתכווץ או לא מתכווץ. כל כיווץ סיב יוצר תמיד בדיוק אותו כח כיווץ. לדוגמא: נניח שאני רוצה ליישר מרפקי (מה שקורה בזריקת פאול) לזריקת כדור לשני מטרים. אז מתוך נניח 50,000 סיבים, רק 6,000 מקבלים "אקשיון פוטנשיאל" ומתכווצים. אם אני רוצה ליישר את המפרק וליצור פי שניים כח, אז האקשיון פוטנשיאל (בפקודת המח) מכווץ 12,000 סיבים. המספרים הם ארביטרריים ולא אומרים שום דבר. השתמשתי בהם רק להדגמה.
אצל שאק, לאותה זריקת פאול מוחו שולח פעם אקשיון פוטנשיאל ל-30,000 סיבים ופעם שנייה כשהוא הולך לפאול מוחו שולח אקשיון פוטנשיאל ל-27,000 סיבים. באימון של שאק צריכים לתרגל את מוחו שישלח אקשיון פוטנשיאל ל-30,000 סיבים בכל זריקת פאול (אותו ויכוח אני יכול להציג בקשר לכיוון. אבל הפעם אתרכז רק בהשקעת כח). אז כך הייתי מאמנו:

הייתי בונה חישוק בקוטר מטר ותולה אותו במקום החישוק הרגיל. שקיל היה מתאמן עד שהיה מסוגל להכניס עשר מעשר. אז הייתי שם חישוק של 99 ס"מ והוא היה מתאמן עד שהיה מכניס עשר מעשר. בואו נמשיך להקטין את החישוק בסנטימטר אחד כל יום. כשהחישור היה מגיע נניח ל-50 סנטימטר הייתי נותן לו פקודה חדשה: אתה מתאמן עד שאתה מכניס 9 מעשר. ואח"כ כשהחישוק מתחיל להתקרב לקוטר הנורמאלי הייתי מוריד זאת ל-7 מ-10.

מה קורה באימון כזה? מאחר ובחישוק של מטר הוא קולע בלי החטאה, מוחו מקבל BIOFEEDBACK חיובי והוא (המח) "רוצה" להמשיך בדיוק באותה הצלחה. מוחו היה מקבל POSITIVE FEEDBACK ככל שהיה מצליח יותר ויותר עם הקטנת החישוק. תוצאת סוג האימון הזה היא שמוחו "ילמד" כמה אקשיון פוטנשיאל "לשלוח" דרך העצב לשרירים (דברנו על 30,000? אז המח ילמד לשלוח אקשיון פוטנשיאל שתמיד יהיה בסביבות ה-30,000.

כשהוא סתם זורק 500 זריקות, מוחו סתם "מתבלבל" ושולח פעם 30,000, פעם 20,000 ופעם 40,000 כי המח לא מקבל מה שהוא צריך כדי ללמוד כיצד לכווץ 30,000 סיבים כי המח לא מקבל POSITIVE FEEDBACK וכל זריקה חזקה מדי או חלשה מיד לא מלמדת את מוחו דבר!