מעורב ליגת קיץ: טאונס נגד ראסל / איל ספיר

ליגת הקיץ חיממה מנועים והקבוצות המעניינות הצטרפו. כעת, לקראת סיום ווימבלדון, הגיע הזמן לתת לה קצת התייחסות באתר. אחת לזמן קצר, אכתוב פה על דברים מעניינים שראיתי בליגת הקיץ. אדע באיזה היקף להמשיך לפי התגובות. תהנו.


ראס סמית', לשעבר רכז חסר-מצפון מלואיוויל, שנבחר במקום ה-47 של דראפט 2014 – עוד לא מצא לו בית ב-NBA. כרגע הוא משחק בקבוצת ליגת הקיץ של ממפיס וההספק לא רע. כידוע, אם משחק בליגת קיץ נקלע להארכה שנייה, הקבוצות משחקות "סל זהב". סל = ניצחון.
ממפיס, קבוצתו של סמית', כבר נקלע למצב כזה בשני משחקים. סמית' יצא משם עם שני סלי ניצחון, כולל אחד שניצח את ליגת הקיץ באורלנדו. לא שזה אומר משהו, כן? אבל זה בטח לא רע.


לוס אנג'לס לייקרס (68) – מינסוטה טימברוולבס (81)

הבחירה הראשונה (קארל אנטוני טאונס) והשנייה (די'אנג'לו ראסל) נפגשו במשחק עתיר-כוכבים במונחים של ליגת הקיץ. מהצד של הלייקרס היו אלה ג'ורדן קלארקסון, ג'וליוס רנדל, די'אנג'לו ראסל, טאריק בלאק (כואב לי לקרוא לו כוכב) ולארי נאנס ג'וניור (כנ"ל) בעוד מינסוטה הציגה את זאק לאבין, קארל אנטוני-טאונס, אדריאן פיין וגם טיוס ג'ונס שזכור כשחקן המצטיין במשחק האליפות של דיוק.
כמובן שכנהוג בליגת הקיץ, השחקנים הדומיננטים יותר היו שחקני השנה השנייה אך ניתן היה להתרשם גם מהרוקיז. להלן ההתרשמות שלי משחקנים שונים.

די'אנג'לו ראסל תקף את הטבעת בכל הזדמנות שהייתה לו, ובכך עזר להוכיח את התאוריה שלי שככל שתחפש את הטבעת יותר, כך החברים שלך יהיו פנויים יותר. ראסל משך את ההגנה אליו (מתוך כוונה מלאה להגיע לטבעת!) וכך מצא את החברים שלו לאסיסטים קלים (6 במספר). הקליעה של ראסל יפהפיה ומתאימה גם לקשת השלוש של ה-NBA, אם כי הוא לא הרבה לזרוק משם (1-3 מעבר לקשת).
הגנתית ראסל ניצל את העובדה ששמר על הגארד הפחות חזק (קלארקסון היה זה ששמר על לאבין) בשביל לבוא לדאבל-אפים על אנטוני-טאונס בכל פעם שהתמקם בפוסט. הוא ניצל את הידיים הזריזות שלו ואת המודעות הגבוהה בשביל לחטוף את הכדור 3 פעמים ולגרום לשחקנים להרגיש מאוימים בשאר הזמן.
ראסל סיים את המשחק עם 8 נק', 5 ריב' ו-6 אס', אך איבד את הכדור 5 פעמים.
בנוסף, מסר מסירת עין-עקומה להאלי-אופ של קלארקסון שאם הייתה מצליחה הייתה קורעת את האינטרנט:

קארל אנטוני-טאונס התקשה מאוד נגד ההגנה של טאריק בלאק המאסיבי. היה מצחיק לראות איך בהתקפה הראשונה אחרי שטאריק ירד לנוח, טאונס התמקם מהר בפוסט והרים יד במבט של "תנו לי את הכדור, אני צריך ליישר סטטיסטיקה!". רוברט אפשאו (UPSHAW), שהחליף את טאריק, דווקא עשה עבודה הגנתית יפה אבל לא מספיק בשביל לעצור את טאונס. בסך הכל, טאונס הציג רפטרואר לא רע בהתקפה. משחק פוסט-אפ טוב (טאריק בלאק לא כלול במבצע), קצת חצי-מרחק ושליטה טובה בכדור בשביל סנטר. כשקלט שבכל פעם שהוא מקבל את הכדור מגיע דאבל-אפ, התחיל לנצל זאת בשביל אסיסטים יפים, 4 במספר.
בהגנה טאונס עשה עבודה טובה בריבאונד (הכוונה היא לסגירה – הוא קטף בסה"כ 3 ריבאונדים, 2 בהגנה. את מלאכת הקטיף השאיר לאדריאן פיין שסיים עם 9 קרשים), לא דבר מובן מאליו נגד סוס יאור כטאריק בלאק. באופן כללי הוא לא התקשה בהגנת האחד-על-אחד, כולל בחלקי המשחק בהם שמר על ג'וליוס רנדל, אך כמובן שגבוהי ליגת הקיץ של הלייקרס אינם המדד בשביל גבוה שנבחר ראשון בדראפט בזכות ההגנה שלו (בין היתר).
טאונס סיים את המשחק עם 12 נק', 3 אס', 4 ריב' ו-4 איבודים.

אגב, המשפט הלפני אחרון, שטאונס לא התקשה בהגנת האחד-על-אחד, לא מדויק לגמרי. בוידיאו למטה תראו איך טאריק בלאק מוחץ לטאונס כל טיפה של ביטחון עצמי, ועוד בסטייל.

ג'ורדן קלארקסון ניהל את המשחק טוב בדקות בהן ראסל נח, ונתן רבע שלישי לפנתיאון בו הראה יכולת אתלטית נפלאה והחזיר את הלייקרס למשחק עד כדי שיוויון בסוף הרבע (הם פיגרו בשש במחצית). ההגנה שלו על לאבין הייתה הגנה למופת במשך רוב המשחק. הבעיה? ראסל וקלארקסון הם שני רכזים מובהקים. קשה לי לראות אותם משחקים יחד.
קלארקסון סיים את המשחק עם 23 נק', 3 ריב' ו-2 אס' אך חשוב מכל – 0 איבודים ב-32.5 דקות!
וכאן הוא מוותר על עניין פעוט כמו כוח המשיכה:
https://www.youtube.com/watch?v=5iGDTk2rcO0

זאק לאבין כנראה עבד על הקליעה משלוש בקיץ וזה נראה כאילו הוא ממש רוצה להראות את זה (4-8 משלוש, שהיה יכול להיות 4-4 אם היה זורק רק את הזריקות הפנויות). שימו עין מתישהו, שלא ייעלב.
לאבין סיים את המשחק עם 24 נק', 6 ריב' ו-3 אס', אותם תיבל ב-3 איבודים.
אגב, אם תהיתם, לא. הוא לא הפסיק עם הדאנקים המטורפים:
https://www.youtube.com/watch?v=rpIGVQtk0lQ

MINNESOTA TIMBERWOLVES (1-0)
FIELD GOALSREBOUNDS
POS MIN FGM-A 3PM-A FTM-A +/- OFF DEF TOT AST PF ST TO BS BA PTS
O. Jeffers F 26:31 6-8 0-1 2-4 +17 2 2 4 0 1 2 0 0 1 14
A. Payne F 30:39 4-13 0-0 2-2 +17 1 8 9 2 8 1 4 0 0 10
K. Towns C 31:51 4-10 0-2 4-5 +10 1 2 3 4 9 0 4 1 1 12
Z. LaVine G 32:44 7-17 4-8 6-8 +11 2 4 6 3 3 1 3 0 2 24
L. Brown G 30:56 6-9 1-2 4-5 +13 0 3 3 3 2 3 3 0 1 17
T. Jones 16:20 0-4 0-1 0-0 +2 0 2 2 0 3 1 3 0 0 0
I. Aska 13:33 1-1 0-0 2-2 -4 0 1 1 0 0 0 0 0 0 4
T. Stone 04:06 0-0 0-0 0-0 0 0 1 1 0 2 0 0 0 0 0
K. Barone 13:20 0-1 0-0 0-0 -1 2 2 4 0 2 1 0 1 0 0
B. Heslip DNP – COACH'S DECISION
J. Morgan DNP – COACH'S DECISION
S. Thompson DNP – COACH'S DECISION
N. Wiggins DND –
C.J. Williams DNP – COACH'S DECISION
Total 200 28-63 5-14 20-26 8 25 33 12 30 9 17 2 5 81
44.4% 35.7% 76.9% TEAM REBS: 8 TOTAL TO: 17
LOS ANGELES LAKERS (0-1)
FIELD GOALSREBOUNDS
POS MIN FGM-A 3PM-A FTM-A +/- OFF DEF TOT AST PF ST TO BS BA PTS
A. Brown F 34:08 4-8 1-4 0-0 -6 0 3 3 0 3 1 0 0 0 9
J. Randle F 20:40 3-9 0-0 5-8 -4 1 0 1 0 1 0 4 1 0 11
T. Black C 26:59 4-6 0-0 1-4 -5 5 8 13 0 10 1 3 1 0 9
J. Clarkson G 32:28 8-17 2-7 5-7 -7 1 2 3 2 2 0 0 0 0 23
D. Russell G 26:58 3-8 1-3 1-2 -11 0 5 5 6 7 3 5 0 1 8
L. Nance Jr. 11:54 0-2 0-0 1-2 -11 1 2 3 0 6 1 3 0 0 1
D. Buycks 19:11 0-5 0-1 0-0 -8 0 1 1 0 2 2 3 0 1 0
R. Upshaw 12:30 1-1 0-0 0-1 -8 0 1 1 0 6 0 2 3 0 2
T. Mitchell 15:12 1-4 1-2 2-2 -5 0 4 4 1 1 1 0 0 0 5
J. Brown NWT – NOT WITH TEAM
W. Davis II DNP – COACH'S DECISION
X. Munford DNP – COACH'S DECISION
Total 200 24-60 5-17 15-26 8 26 34 9 38 9 20 5 2 68
40.0% 29.4% 57.7% TEAM REBS: 13 TOTAL TO: 20

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. תודה על הטור, קלארקסון נתן משחק מעולה. אני לא מצליח להבין ממה הלייקרס כזה התלהבו עד שנתנו לרוברט אפשואו חוזה אחרי משחק אחד, וגם בלאק לא היה מדהים-מרחק נקודה מטריפל דאבל של נקודות, ריבאונדים ועבירות.

    החוק של הסל זהב דפוק, אבל זה טוב שיש לך על הספסל שחקן שמתעלה בקלאץ'. ראס סמית' יכול להתאים למינסוטה, דאלאס או כל קבוצה שמחפשת רכז שלישי.

    וחבל שמקל לא משחק בליגת הקיץ, זה היה מעלה את המניות שלו אם היה בפנים.

    1. בלאק ללא ספק הרוויח חוזה. בהגנה היה נפלא ובהתקפה לא מזעזע. אני ואתה ראינו טאריק בלאק. קופצ'אק וסקוט ראו טריסטן תומפסון פוטנציאלי. הדהירה שלו לריבאונד התקפה היא משהו מיוחד. מה אכפת להם לנסות?
      אפשואו לא היה מדהים אבל גם במקרה שלו – הפוטניאל נמצא וזה לא שהלייקרס הולכים לאנשהו העונה.
      סל הזהב לא כזה דפוק. הם צריכים לחסוך בזמן.

      1. טאריק בלאק שחקן לא רע, היה סנטר טוב ביוסטון ויכול להיות סנטר מחליף.

        אפשואו זה סימן שאלה גדול, במיוחד בחדר הלבשה שכולל את קובי בראיינט ורוי היברט (שני רק לסקרמנטו מבחינת כמות ההד-קייסס בקבוצה). אבל יש לו פוטנציאל גבוה.

    2. הם לא התלהבו מהמשחק כדי לתת לו את החוזה הזה, הם התלהבו משילוב שלו באימונים(מהדיווחים אחד המרשימים שם), מהציונים שלו בקומביין(ריץ' מטורף, 7 פוט בגובה גם ללא נעליים, קליל מאוד בתנועה, רץ את המגרש במהירות די נדירה לגובה שלו) ומשמועות די מבוססות גם משינוי די מדהים בגישה שלו.

      צריך לספר על רגל אחת את הסיפור של רוברט אפשהו כדי להבין במה מדובר(למי שלא מכיר את הקולג' בסקבטבול).
      איפשהו בין 2011 ל2012 אפשהו היה אחד מהסנטרים הכי מדוברים בארה"ב לגילאים שלו.
      היה על הסקאלה הדי ברורה ללוטרי, דחה הצעות ועוד הצעות עד שהסכים ללכת לפרנק מרטין בקנזס סטייט.
      בקיץ פרנק מרטין חתך למשרת אימון בדרום קרוליינה ואפשהו ויתר על הסקולרשיפ שלו שם והתחייב לפרסנו.
      בפרסנו כפרשמן הוא נתן תצוגות מצוינות אבל היו לו המון בעיות אישיות(ובסיום הקריאה תבינו איך רק זה עצר ממנו מהלבחר בדראפט האחרון).
      היו לו המון תקריות מחוץ למגרש, כולל התנהלות מאוד לא ספרוטיבית.
      הוא הועף משם באמצע העונה, חיכה שנה בחוץ וחתן בוושינגטון.
      ב20 משחקים בוושינגטון הוא היה אחד מהסנטרים ההגנתיים הכי מרשימים במכללות.
      נתן כמעט דאבל דאבל בנק' וריבאונדים ו4.5 חסימות למשחק!!
      אבל גם שם היו לו תקריות אלימות והעיפו אותו אחרי 20 משחקים.

      משם זה כבר כדור שלג שהתגלגל, הוא שם את השם שלו לבחירה בדראפט, עבד קשה באימונים פרטיים בחצי שנה שלו בחוץ, הוציא ציונים מדהימים בקומביין והרשים גם במשחקים הקבוצתיים שם אבל אף GM לא בחר לקחת את הסיכון בלהחתים ילד צעיר שנזרק משני ארגוניים שונים בגלל תקריות של אלימות.

      קופצ'אק קלט את זה, לא פספס, זימן אותו למחנה לפני הדראפט, דיבר איתו ב4 עיניים משם הגיעה כנראה ההבטחה למקום בסאמר ליג ולפי הדיווחים הילד לוקח את ההזדמנות בשתי ידיים וכקרש קפיצה מהדלת האחורית.

      זו יכולה להיות אחת הגניבות הכי גדולות של השנים האחרונות.
      שחקן שמבחינת אפסייד זה אפסייד של גבוה של לוטרי- אמצע סיבוב ראשון שמה שבאמת דפק אותו זה האופי וההתנהלות שלו כילד מהתיכונים ודרך המכללות.

      אז כגיבוי לג'סטין היברט(להיברט יש ימים שהוא על 0 נק',0 ריב', 1מ15 מהשדה,0 רצון או בקיצור ג'סטין ביבר) יש לנו את טאריק בלייק ואפשהו.

      לא יודע למה אני ממש מבסוט מהרוסטר העונה!!

  2. קלאקסון באמת עשה משחק טוב מאוד.
    טאוונס לא הרשים בכלל…( לא ריבונדים ולא הגנה).
    ראסל לא הראה עדיין את הקליעה אבל בהחלט את יכולת המסירה והשליטה בכדור.
    רנדל היה מאכזב.
    היום הלייקרס עם עוד משחק מסקרן נגד פילידלפיה עם אוקאפור ואני מקוה שראסל יזרוק יותר.

    1. גור, טאריק בלאק עשה עבודה מצוינת על טאונס. אתה אומר – משחק גרוע של טאונס, בלאק לא עשה שום דבר. זה לא נכון, כי נגד אפשאו טאונס היה טוב.

      1. שמע טאוונס לא לקח ריבונד יותר מדי ולא קלע יותר מדי.. על אפשאו הוא עשה יותר בגלל שאפשרו איבד את הראש קצת
        בלאק עשה משחק טוב יחסית לליגת הקיץ אבל הוא שחקן פח לדעתי

        1. יש הבדל בין שחקן פח לשחקן נישה. אם הוא ישקיע בלהיות כוח בהגנה ואופנסיב ריבאונדר יש לו סיכוי להחזיק בליגה.

        2. תגיד גור, ראית את המשחק או שסתם הצצת בסטטיסטיקה? טאונס עשה עבודה גדולה בסגירה לריבאונד בשביל שאחרים יוכלו לקטוף את האשכוליות. מה נעשה שלא הכל כתוב בבוקס סקור.

    1. מי שלא ראה את המשחק פיספס את אחת מתצוגות הקלאץ הכי גדולות של שחקן ישראלי e v e r!!! נאור שרון הוביל קאמבק ענק של הנבחרת מפיגור 10 שתיים וחצי דקות לסוף לניצחון גדול עם 10 נקודות ב88 השניות האחרונות של המשחק. הנבחרת, שפיגרה באותה נקודת זמן 66-58 השלימה מהפך ענק וניצחה 70-67. שרון, עם שתי שלשות ושתי חדירות קלע בסה״כ 9 נקודות לפני אותו בליץ של איש אחד.

        1. אוקי קראתי עכשיו בוואטצאפ המשפחתי שהוא נפצע ואבא שלו עדכן שלקחו אותו לביה"ח לבדיקות.
          משהו שנשמע כמו מתיחה בסרעפת.

          נקווה שיחזור להמשך הטורניר.

  3. חוץ מזה קצת על המשחק-

    אני מקווה שאנשים מבינים היום למה התלהבתי מזאק לבין מתחילת העונה שלו בUCLA.

    עזבו את זה שמדובר באתלט ברמה של ווסטברוק(עם ניתור יותר פסיכי).
    ברגע שהוא משפר את הכדרור ואת הקליעה מ-3 רק אלוהים או קריעת מניסקוס יכולים לעצור אותו מלהגיע לטבעת.

    אני מקווה מאוד שבמינוסוטה קולטים כבר שהדבר הכי טוב שהם יכולים לעשות לעצמם זה להעיף את ריקי רוביו, חבל על כל דקה שהספרדי יכול לגנוב לילד הזה.
    הוא אף פעם לא יהיה מוסר גדול ומארגן משחק ענק, אלא יותר מהPG הנפיצים שיכולים לסגל לעצמם קליעה טובה מ-3 והכי חשוב שזה יכול להגיע בחבילה עם אפסייד של אולסטאר לפחות.

    לגבי קלארקסון- הוא לא באמת רכז.
    לפחות לא טבעי.
    העמדה המקורית שלו זה SG. בחצי השני של העונה הוא נזרק לתפקיד הזה אחרי כל הפציעות וכשלא היה את קובי לידו אז סקוט החליט שהדבר החכם זה לתת את הכדור לידיים של הילד הזה כדי שיתגלח על הזקן.
    רואים תוצאות אבל עדיין עובדים איתו כדי שיתפתח כSG משום ששם הוא צריך לשחק.

    עובדים איתו חזק על קליעה מסקרינים, תוך תנועה על הקשת, שחרור יותר נכון בקאטץ' אנד שוט.
    הוא אתלט מדהים, עם הגנה מצוינת כבר היום.
    במשחק שלו הוא מזכיר לי מאוד את קליי רק עם ניתור הרבה יותר מרשים.

    1. מסכים מאוד. יכול להיות שגם לוין צריך לזוז כמו קלארקסון לעמדה 2? האם יש עוד סיכוי שיפתח כדרור ברמת העילית של הפוינט גארדים בליגה? הזאבים מורכבים בכל העמדות. האם לוין 1 או 2? וויגנס ישאר 3 או יזוז ל2 כדי לאפשר לשבאז ליצור שלישיה גבוהה ואתלטית יחד עם לוין בפוינט? קארל טאונס 4 או 5? ותכלס אולי כל זה כבר לא משנה בכדורסל של היום.
      K האם יש לך אמונה בflip שידע לפתור את התשבץ (שמתי לב שאתה טוב בתשבצי הגיון כדורסלניים)

      1. 1, רק אחד.

        זה בדיוק כמו הטעות הפטאלית שזימרו עד לא מזמן בקשר ללהזיז את ווסטברוק ל-2.

        לווין בדיוק כמו ווסטברוק הוא רק צריך לשחק כ-1, כלומר כPG.

        הוא מהטייפ שייצר לך נקודות ויפתח את ההגנה מחדירה והגעה לטבעת.
        כמובן הוא רק בשלבים הראשונים של הקריירה, צריך עוד לעבוד על קליעה, כולל קליעה מכדרור.

        אני מאמין שהוא כן ישפר את הכדרור לרמה מספיקה. אין סיבה שלא.
        הוא רק צריך מקום טוב להתפתח בו, מקום שיאמינו בו ולא יפספסו את הכשרון שיש בו.

        וויגינס לדעתי SF משם הוא צריך לשחק.
        לא יודע עדיין כמה ההתאמה איתו ועם לבין ביחד יכולה להיות טובה לשניהם. זה עוד מוקדם לשפוט. אבל על דבר אחד אין ממש עוררין, הם מחזיקים בשני כשרונות על+ טאונס.

        1. שבאז הוא פלופ, לא משהו ששווה איזכור או השקעה.

          המחשבה של הוולבס צריכה להיות רק מה השילוב הכי טוב שניתן לעשות כדי למקסם את הפיתוח של וויגינס, לווין ואולי גם טאונס.

          הצעד הראשון והמבורך זה החתמה של גראנט שהוא בדיוק המנטור הכי טוב שאפשר לשים ליד השלושה האלה.
          השלב השני הוא לנסות להפתר מרוביו ופאקוביץ'(יותר קשה).

          כל השאר זה לא דברים שצריכים לעניין(כלומר מה יצא משבאז, ג'יינג וכו).

  4. ליגת הקיץ מהלכת עלי קסם למרות רמת הכדורסל. השילוב של בחירות לוטרי גבוהות שהצפיה מהן תמיד מוגזמת יחד עם שחקני שנה שנייה שרוצים להוכיח לרוקיז את הפער של שנת nba ולמאמנים את השיפור שעשו בקיץ הוא כיפי. אל קערת המרק אתה זורק בחירות נמוכות שמתאבדות על אלו שנבחרו גבוה להוכיח לgmים איזה טמבלים היו שנפלו להייפ עם שחקני כדורסל מקצועיים לכל דבר שלא מצאו את מקומם בליגה ומשחקים כל דקה כאילו זו דקת הכדורסל האחרונה לפני שאלוהי הכדורסל זורקם למרתפי הדי ליג או היורוקאפ.

    זה כיפי כי זה לא צפוי וכאוטי כמעט ללא היררכיה ברורה ואין הרגשה כיפית כמו הרגע שאתה מגלה יהלום שאף אחד עוד לא מכיר או מעריך. כל אחד הופך סקאוט. אבל צריך להעביר את החוויה דרך פילטרים.

    בשנים הראשונות הייתי מתלהב מכל שחקן שהפציץ ("אתם לא מאמינים מרקו בלינלי ישלוט בליגה עוד 5 שנים") או מכל שחקן שהתאים לטרנד השנתי (אנת'וני רנדולף 10"6 שמכדרר וקולע כמו גארד). עם הזמן למדתי לקחת פקטורים:

    1. בחירת לוטרי שהולכת להוביל קבוצה תתן 60% יכולת כי הפחד להיפצע מול נו בודיס או לעשות טעויות שמיד יקבלו יוטיוב משפיל בדרך כלל משאירות אותם סולידיים. אבל יהלומים אמיתיים ישאירו לנו כמה ניצנוצים

    2. הגיל. בשנות הפיתוח ההבדל בין 18 ל22 הוא תהומי. גם גופנית גם נפשית וגם מקצועית. פרנק קמיצקי הוא דוגמה מצויינת. הוא כבר בגוף הגבר שלו עם 4 שנים של כדורסל ברמה גבוהה מול 20 אלף צופים. הוא בגילו של אנתוני דייויס ודמרקוס קאזינס. תשוו אותו אליהם. קארל טאונס היה שחקן עדין ולא שרירי עד לפני שנה. ג׳ליל אוקפור אם יטפל בגופו יכול לצמוח למפלצת פיזית עוד 3 שנים.

    3. מנצלי הזדמנויות. שחקנים שמתמחים ברמת ריכוז גבוהה או במוטיבציה מתפוצצת. זה סוג של אודישין לכן הם נותנים 110 אחוז כל דקה ולוקחים סיכונים וזריקות של no guts no glory. הם יתפוצצו לעיתים בליגת הקיץ אבל זה לא מתבטא בnba ליותר משחקן משנה. כי אי אפשר לחיות באודישין 82 משחקים.

  5. אגב, היום משחק מעניין בין הלייקרס לפילדלפיה.
    למה מעניין??
    כי זו עוד הזדמנות לבחון את אוקאפור מול 3 גבוהים עם מאסה וגובה.

    בלייק עשה אתמול צרות גם בהגנה וגם בהתקפה, אפשהו הוסיף 3 חסימות ב12 דקות.

    לרנדל לא הלך כלום כמעט מחצית וחצי אבל הוא חתיכת טנק, אני מת על הכדרור שלו והכניסה לסל.
    מעניין מאוד לראות אם ינסו להחביא את אוקאפור ולמנוע ממנו לשמור עליו ישירות.

    ואחרי המשחק הזה?? אולי הקרב הכי גדול של השנה בUFC.
    קונור מקרגור, הכוכב הכי גדול של הUFC היום, באירוע שיכול לתת לו את החגורה הזמנית(מול מנדז) ולהפוך אותו לפרצוף הרשמי של הארגון.

    הבן אדם זה הספורטאי הבריטי הכי מפורסם, מעניין וסוחף בשנה האחרונה.
    יש לו פה ויציאות ברמה של מוחמד עלי לא פחות.

    מנחם יתאהב בו ממבט ראשון.

    הבעיה איתו? הוא סוג של אלוהים בבוסטון. יש מצב שהיום בבוסטון יש אותו מספר של אנשים שאוהבים אותו ואת לארי בירד באותה מידה וזו בעיה, זה ממש מוריד לי.

      1. הקרב הרציני אמור היה להיות מול חוזה אלדו(שלא הפסיד 8 שנים ביו אף סי!) אבל במחנה אימונים אלדו העלה הילוך וסדק את הצלעות.

        מנדז הוא יריב ראוי, קשה מאוד וחלופי לקונור ולכן החגורה היא כביכול זמנית.

        אבל זה קרב מטורף וקונור הוא מגנט תקשורת מהרמות הכי גבוהות.
        כל פיפס, כל ציוץ, כל זלזול(על היריב הקודם הוא אמר שהוא יגמור אותו תוך כמה דקות וכך היה), כל ציפציף שלו משתלט על כל הכותרות הראשיות.

        יהיה מעניין תראה.

  6. אני חייב להגיד שלדעתי ראסל הוא לא רכז מובהק , יש לו יכולות ריכוז וניהול משחק , אבל זה לא הופך אותו אוטומטית לרכז {כמו לברון או הארדן}.
    אם להשוות את סגנון המשחק שלו לשחקן ב-NBA , השחקן שהכי דומה לו הוא ג'יימס הארדן , רק שראסל מגיע לליגה הרבה יותר מוכן מהארדן.

    1. כבר אין כמעט רכזים מובהקים. השאלה היחידה היא האם ראסל רוצה להיות רכז. הוא טוען שהנצחון הוא הדבר הכי חשוב ולכן היה מבואס עם המספרים שהציג כי לא הובילו לניצחון.

      העונה אם כולם בריאים ומאמן שיודע קצת עבודת לוח נראה אם הוא באמת יעשה את מה שנדרש לניצחון או יחפש את האלפא גיים שלו.

      ראיתי לא מעט משחקים בשנים האחרונות בהם סיים עם כ20-22 נקודות ו14 אסיסטים וכולם פרחו וokc ניצחו גם ללא דוראנט. לדעתי אחרי העונה הזאת נדע לאן פניו של ווסטברוק מועדות וממה הוא עשוי

          1. הרבה לפני שמיאמי תגיע לשם שוב(ודרך המערב הקשה).
            אבל אנחנו לא מצפים שתבין את זה, אתה כבר מזמן לא בגיל שאמורים להבין דברים שהם קצת יותר מסובכים מלכתוב טור.

          2. מתי להעיר אותך מהחלום רועי??

            הלייקרס בונים קבוצה לאליפות בדרך כלל בקיץ אחד, אצל מיאמי זה לבנות על הברכיים הלא קיימות אצל וויד, להחתים את דראגיץ' על מקסימום, לבנות שהברכיים של דנג לא יתפוצצו, שהריאה של בוש תתפקד באפריל.

            יותר מדי אם ואם ואם והרבה שחקנים שקרובים ללעבור את הפיק שהגוף שלהם יאפשר להם כדי להדיח את המותג שקוראים לו לברון בגמר.

            מצד שני בלייקרס, מפתחים עכשיו צעירים מוכשרים מאוד ועומדים טוב על המשמר ועם המון כסף נזיל ביד לשעת הכושר(ואנחנו יודעים שהשעה הזאת מגיעה בסוף).

  7. מסתבר שליגת הקיץ יותר מעניינת ממה שחשבנו. מה חבל שאין לי זמן לשבת ולראות את כל המשחקים המרתקים האלה . . .
    מנחם טיסה נעימה.

  8. עגל יש ים תקצירים ביוטיוב. Gd highlights עושה תקצירים לפי שחקנים. יותר טוב מכלום

    גם שף מדופלם מחמם לבנו נקנקיות כשהזמן דוחק.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט