אין שום הפתעה בזה שג´יימס "BIG GAME” וורת´י הוא האחרון בין 50 האגדות.הוא תמיד היה אחרון אפילו כשהיה למעשה ראשון, או קרוב לראשות. כי ג´יימס הוא השחקן הטוב בעולם בין אלה שלא נחשבים לסופר שבסופר מהסוג של מייקל ג´ורדן, מג´יק ג´ונסון, או לארי בירד. הוא השחקן הלא ידוע ביותר מבין כל כוכבי הכדורסל הגדולים בהיסטוריה. הוא תמיד היה אחד האהובים עלי למרות שהרבה מדי פעמים הוא נטרל את השחקן שפעם הערצתי יותר מכולם – לארי בירד!
האגדה האחרונה: השחקן הכי אנדרייטד בעולם
כשג´יימס וורת´י החליט לפרוש לפני פתיחת עונת 1994-1995, מג´יק ג´ונסון אמר על השחקן שהיה המטרה מספר אחת שלו בפאסט–ברייק המושלם בהיסטוריה של הלייקרס איתו, ועם קרים, מג´יק, סקוט, ומייקל קופר: “ג´יימס וורת´י היה אחד מעשרת – לא, סליחה, אחד מחמשת – השחקנים הטובים בהיסטוריה במשחקי פלייאוף. לכן כינויו "BIG GAME”.
הוא היה השחקן האולטימטיבי ששיפר משחקו ב-50% בכל פעם שהמשחק היה חשוב. במשך העונה הרגילה במשחק נגד אטלנטה האוקס באטלנטה לעיני 1,500 צופים כשהלייקרס מובילה בעשרים, הוא היה מסוגל להירדם בעמידה על הפארקט. הוא היה מתרגש לפני משחקים כאלה כפי שמתרגשת נערת ליווי לפני פגישה עם מיליונר זקן. אז יכולת לומר על משחקו מה שאמר שייקספיר ב-”קינג הנרי ה–IV: “אלוהים, אלוהים! ראה איך העולם מתפשר עם בינוניות!”
אך תן לו משחק בבוסטון גארדן לעיני 19,000 צופים מטורפים כשלארי בירד הוא הירוק שבו עליו לטפל, ולפתע ראית מפלצת כדורסלנית.
פעם שאלו את וורת´י אם הוא מפחד לפני משחק נגד הסלטיקס כי הוא יודע שלארי בירד הוא השחקן ´שלו´ הוא ענה: “הדבר היחיד בעולם ממנו אני מפחד הוא רופא השיניים שלי". הוא היה השחקן שלארי שנא הכי הרבה לשחק נגדו: “אין בליגה שחקן ששומר עלי כמו ג´יימס", לארי אמר פעם. לא חשוב שממוצעו של לארי במשחקים בהם שמר עליו וורת´י היה 24.4 נק´ ו-8.7 ריב´. זה עדיין קטן מממוצע נקודותיו וקרשיו של הציפור במשחקים בהם לא שמר עליה וורת´י. אבל כדי לעשות את ה– 24.4 וה– 8.7 ריב´, לארי חייב היה להשקיע אנרגיה פי שלוש מבכל משחק אחר. ואותו דבר ג´יימס. פעם, אחרי משחק פלייאוף נגד לארי, וורת´י אמר לעיתונאים (אני הייתי שם ושמעתי זאת בעצמי): “קואץ´ ריילי חושב שישנן לי שתי ריאות…!” חוש ההומור היבש שלו הוא תכונה נוספת שלא ידעו עליו!
הוא פחות ידוע מחברי קבוצתו מג´יק וקרים. אך תשאל כל עכבר כדורסל שראה את משחקי הפלייאוף בין הלייקרס והסלטיקס בשנות ה– 80 (אני הייתי בכולם בבוסטון , וברבים בלוס אנג´לס) – כולל שחקני הסלטיקס ובעיקר לארי בירד – מי היה השחקן החשוב ביותר בשלושת האליפויות ב-1985, 1987, ו– 1988, והתשובה תהיה "BIG GAME” וורת'י !
=================================================
וורת´י הנער
=================================================
ג´יימס אגר וורת´י נולד ב-27 לפברואר 1961 בעיר גסטוניה בצפון קרוליינה, העיר בה גר היום בני קני וששת ילדיו. עיר קטנה שהדבר הרב ביותר בה הם תחנות דלק (ולכן קני גר שם; מקצועו הוא מנכ"ל חברת הדלק ´אקסון´ בגסטוניה שם יש לה 12 תחנות דלק). פעם גסטוניה הייתה העיר הקשה ביותר לשחורים. עד היום קוראים הרבה מתושביה לשחור ´ניגר´. לא תוך כדי העלבה. פשוט מסורת. שם שחור היה ניגרו. ניגר. עד היום, אפילו שראש העיר הוא שחור, ושקבוצת התיכון עולה עם 4 שחורים וסנטר לבן ושהיא זכתה באליפות התיכוניים של צפון קרוליינה בעונה שעברה, זוהי מין עיר ´גזענית´, אם–כי הגזענות של היום היא יותר היסטורית מאשר עובדתית.
הוא שיחק בתיכון ´אשברוק´ על שפת אגם גסטוניה, אגם יפהפה שם היה אביו דייג שדג ´קט–פיש´ וכלכל את משפחתו בכבוד. לג´יימס הייתה סירה שהוא וחבריו בנו כבר בעממי, ועד היום ההובי הגדול שלו הוא דיג (הוא אחד משחקני הכדורסל הבודדים שלא חיים ומתים על גולף). הוא היה ´אול–אמריקן´ כבר בשנת הג´וניור שלו, ופעמיים הוביל את בית ספרו לפיינל–פור של התיכונים בצפון קרוליינה. בשנת הסניור שלו באשברוק הוא קלע 21.5 נק´ עם 12.5 ריב´ בליגת התיכוניים הקשה ביותר במדינת הכדורסל צפון קרוליינה, אבל כמו תמיד בעממי, בתיכון, במכללות, ובנבא, שמו היה פחות פופולארי מאחרים. צניעותו? ביישנותו? מין אופי מתחבא מעיני הבריאות? אינני יודע. אבל כוכב–העל הזה אף פעם לא היה נומרו אונו בעיני צופים ומאמנים. רק בעיני השחקנים ששיחקו נגדו ושאותם קבר בשקט ובביישנות.
לכן רק אוניברסיטת צפון קרוליינה הציעה מלגה לשחקן הנפלא הזה. אחת הסיבות הייתה שמאמנו שם, לארי רודס, היה אחד משפוטי דין סמית´, מאמן הטאר–הילס של צפון קרוליינה יוניברסיטי, ומאמן בקייטנת הקיץ שלו. הכוכבים האחרים בתיכוניים נחטפו ע"י המכללות השונות. את וורת´י איש לא חיפש. ככה זה היה כל ימי הקריירה שלו: הוא היה שחקן שהפך להיות כוכב. האחרים בגילו היו כוכבים שניסו – והרבה פעמים לא הצליחו – להפוך לשחקנים. אולי אחת הבעיות שלו היה מבנה גופו. הוא היה כה רזה וצנום בתיכון שמאמן יריב, מאמן התיכון "ויינה" נגדה שיחקה גסטוניה בגמר אליפות צפון קרוליינה, תיאר אותו כ– “צילום רנטגן מהלך על שתיים".
=================================================
אליפות כטאר–היל יחד עם אלוהים
=================================================
דין סמית´ ראה אותו בקייטנה בת השבוע אליה באו כמבקרים מאמני אוניברסיטאות מכל ארה"ב, ואחרי יום אחד החליט להחביא אותו. הוא לא החביא אותו באורווה באחת החוות, אלא שלח אותו ואת מאמנו רודס לכמה ימי נופש במלון הילטון שעל שפת הים בצ´רלסטון כדי שייהנו מהשמש והאוכל, והעיקר שאף אחד לא יראה אותו יותר!
כשהוא פרשמן באוניברסיטת צפון קרוליינה הוא החליק ונגרם לו שבר קשב בעקב. חשבו שבזה סיים את קריירת הכדורסל שלו. זה קרה באמצע העונה והוא החמיץ את 14 המשחקים האחרונים עם סיכוי גדול שבזה סיים את חלום ההופס שלו.
במקום לבכות ולקלל את רוע מזלו, הוא החליט לפתח דברים אחרים ולמצוא תחביבים אחרים באוניברסיטה, ואפילו למשחקי הקבוצה לא הצטרף. הוא לקח קורסים מיוחדים במוסיקה, פוליטיקה, ופילוסופיה, והחל לפתח חלומות להמשך לימודים וקריירה אקדמאית. דין סמית´ תמיד דחף את שחקניו ללמוד, אך לא עד כדי כך… הוא חשש שאפילו אם "ביג–גיים ג´יימס" יחלים, הוא יעדיף להיות פרופסור למדעי המדינה במקום שחקן כדורסל.
אך העקב הבריאה מהר משציפו, והוא חזר לשחק בעונת הסופומור שלו כשבתוך–תוכי ליבו המחשבות האקדמאיות לא הלכו לעולמן אלא פשוט לקחו חופשה. הוא סיים את עונת הסופומור עם 14.2 נק´ ו-8.4 ריב´ כשהוא עולה בחמישייה של דין סמית´ כסמול פורוורד. אצל דין סמית´ איש לא קולע יותר מ– 10-15 אלא אם–כן שמו מייקל ג´ורדן, כך שה– 14 נק´ היו תוצרת מצוינת אצל המאמן הקשוח ש"משחק קבוצתי" היא דיברה מספר אחת עשרה.
אבל הייתה זאת שנת הג´וניור שלו בה הוא פרץ שחקים. העונה בה נעשה LEGENDARY. הייתה זאת עונת 1981-1982 בה היה בחמישייה הגדולה אולי בהיסטוריה של קולג´ הופס עם סם פרקינס ופרשמן בשם מייקל ג´ורדן. וורת´י ניבחר לחמישיית אול–אמריקן כשהוא קולע 15.6 ב– 58% מהשדה עם 6.3 ריב´ ו-2.4 אס´. הוא ניבחר ל-´שחקן השנה´ במכללות, תואר בו התחלק עם הענק ראלף סימפסון. אגב, סיפור שלא אשכח מאותה תקופה היה הקטע שניכתב ע"י עיתונאי ספורט משרלוט: “סקנדל באוניברסיטת צפון קרוליינה! אחד הסטודנטים גילה שראה שם בספרייה במכה אחת את פרקינס, וורת´י, וג´ורדן. מה הם עושים בספרייה במקום לקלוע הופס?”
הקבוצה עלתה לגמר המכללות נגד ג´ורג´טאון עם פטריק יואינג. משחק הגמר נתן חותמת לסוג הכדורסל שישחק וורת´י בנבא: תמיד מתבלט במשחקים החשובים ביותר, ומכאן כינויו "BIG GAME JAMES”. למרות שגיבור המשחק היה – כאילו – מייקל ג´ורדן עם סל הניצחון האדיר שלו בשנייה האחרונה, היה זה ג´יימס עם 28 הנקודות שלו ב– 13 מ– 17 וחטיפת כדור מפרד בראון שאפשרה לאלוהים לקלוע את סל הניצחון. וורת´י היה גיבור המשחק, וזכה בתואר ה–MVP של הפיינל–פור. אבל, כמו בכל קריירת הכדורסל שלו, הסל האלוהי של ג´ורדן בסוף ידוע יותר מתהילת המשחק כולו של ג´יימס, ואח"כ בלייקרס עם מג´יק וקרים, תמיד היה מישהו שנחשב גדול ממנו.
=================================================
קריירת–על בנבא כולל 3 אליפויות
=================================================
ב-1982 הלייקרס זכתה באליפות הנבא , אך כמה מהלכים גאוניים שהתחילו כבר ב– 1979 – עוד לפני הגאוניות של ג´רי ווסט – הביאו לה בחירת דראפט ראשונה. ב– 1982 היה לה סמול–פורוורד נפלא בשם ג´מאל וילקס. הלייקרס החליטה ללכת על ג´יימס וורת´י שהסכים לוותר על שנתו האחרונה בצפון קרוליינה. הוא היה בחירת הדראפט הראשונה של הלייקרס מאז 1960, השנה בה החליטו לעזוב את ערבות הקרח של מינסוטה ולעבור לעיר המלאכים.
בלוס אנג´לס קיללו את הבחירה: "מי צריך סמול פורוורד כשהטוב בנמצא כבר משחק בקבוצה?”, אמרו. וילקס היה בטופ של משחקו כסמול פורוורד עם 21.1 נק´ ממוצע, אול נבא, אול סטאר, ומה לא. רק קרים עבדול ג´אבר ונורם ניקסון קלעו יותר ממנו. אז מי צריך עוד סמול–פורוורד? בכל קבוצה אחרת בליגה, ´ביג–גיים´ היה הופך כוכב מיידי. בלייקרס של אז הוא חייב היה לעבור זמן טירונות על הספסל. מג´יק כתב בספרו: “הצורה שג´יימס התנהג בעונתו הראשונה איתנו הראתה את בגרותו המנטאלית ולא רק הפיסית. הוא עשה כל מה שביקשו ממנו בלי להוציא מילה. לא שמעתי טרוניה אחת ממנו. הוא רק עמד עם עיניים פקוחות ובלע וקלט כל מילה שנאמרה".
אין ולא היו הרבה בחירות מס´ 1 בתולדות הליגה שהפכו לשחקני ספסל לעונה שלמה. הנהלת הלייקרס אמרה לקבוצה שהם מתכננים לקבוצה "ספסל חדש". כשהעונה התחילה, באמת היה ספסל חדש: במקום ספסל מעץ אלון הביאו ספסל חדש בנוי מעץ אורן. אבל על הספסל ישב וורת´י שהחליט שהוא מקדיש את העונה ללמידה מוילקס. אבל בכ"ז הייתה לו עונה מכובדת: הוא שיחק 77 משחקים לפני ששבר את עצם הטיביה ברגל התחתונה עם ממוצע של 13.4 ב– 58% דיוק עם 5.2 ריב´, וניבחר כמובן לאול–רוקי. אבל את הפלייאוף נגד פילדלפיה (שניצחה את הלייקרס בסוויפ) הוא החמיץ בגלל השבר ברגל. ממוצע הקליעות שלו (58%) הוא עד היום שיא לרוקי בנבא.
לפני עונת 1983-1984 הלייקרס ביצעו טרייד עם סאן דיאגו קליפרס כשהם מעבירים את ניקסון שעבורו הם מקבלים את הסנטר הענק סוון נדר וזכות בחירה שהביאה את ביירון סקוט. וורת´י עלה סוף–סוף בחמישייה ב-53 משחקים והלייקרס בנתה את הגרעין שיביא לה שלוש אליפויות בשש השנים הבאות כשוורת´י הוא חלק חשוב ביותר בגרעין.
ב-1984 הלייקרס הפסידה לסלטיקס בשבעה משחקים קוצצי ציפורניים. הייתה זו אחת הסדרות הנהדרות ביותר בהיסטוריה של הנבא. היריבות בין לארי בירד וג´יימס וורת´י הגיעה לשיאה. בירד הוא שחקן עליון על וורת´י – ועל כל סמול פורוורד אחר אי–פעם – אך ללא השמירה הנהדרת של וורת´י הסלטיקס היו מנצחים בהרבה יותר קלות. בירד אמר, “אני שונא את הקרצייה הזאת ששמה ג´יימס וורת´י", אבל מיד הוסיף "אבל מחוץ לפארקט הוא האדם שהייתי סומך עליו ביותר אילו נתקעתי בסערת שלג בהימלאיה. אני אוהב אותו כבנאדם!” כרגיל בכל הקריירה, וורת´י העלה את רמת משחקו בפלייאוף כשהוא קולע בממוצע 17.7 עם 2.7 אס´ כשממוצעו באותה עונה היה 14.5 ו– 1.7 אס´.
באחד המשחקים בגארדן בבוסטון הוא נחת על פדחתו ונשכב ללא נוע משך כמה שניות כשרופאי הסלטיקס ממהרים אליו. ישבתי לא רחוק משם אבל כמובן לא שמעתי מה נאמר, אך ד"ר אלן בונשט רופא הסלטיקס סיפר לעיתונאים שהוא שאל את וורת´י שחשבו שהוא מחוסר הכרה אם הוא יודע היכן הוא נמצא. “כן", הוא לחש, “אני נמצא על הפארקט בגארדן בבוסטון והסלטיקס קורעת אותנו ב-17 הפרש…”. לוורת´י השקט והביישן תמיד היה חוש הומור יבש, מטרף.
שנה אח"כ הלייקרס עם וורת´י, סקוט, ומייקל קופר הממלאים את הקווים כשקרים קוטף את האשכוליות ומג´יק מריץ את השואוטיים, הלייקרס לקחו את האליפות די בקלות. ללייקרס היה את הפאסט–ברייק הטוב שהיה עד אז, ומי יודע אם נראה כמוהו שוב. היה זה פאסט–ברייק שנכתבו עליו ספרים ושהוא משמש כדוגמא לפאסט–ברייק אולטימטיבי בכל קורסי המאמנים בעולם. וורת´י קלע בסדרת הגמר 21.5 נק´ והיה פשוט נפלא!
וורת´י טוען עד היום שהייתה זאת הסדרה הגדולה ביותר שלו כי "כולם אמרו שהסלטיקס יאכלו אותנו". הוא לא כתב זאת בספרו. וורת´י לא כתב "עדיין" ספר. למה? לספורטינג ניוז הוא אמר: “אני לא מאמין ששחקן כדורסל צריך לכתוב ספר ביוגרפיה על עצמו עד שהוא מת…”
העונה הבאה הייתה שייכת שוב לסלטיקס אם כי לוורת´י הייתה עונה אישית טובה ביותר כשהוא מסיים את עונת 1986 עם 20.0 ממוצע ב– 58% נהדרים, וכמובן ´אול–סטאר´ (אחד מ-7 אול–סטאר רצופים).
אח"כ באו שתי עונות אליפות. ב-1987 הם גברו על הסלטיקס בששה משחקים כשלאחריהם פט ריילי "הבטיח" אליפות רצופה שנייה. הוא עמד בדיבורו כשהלייקרס גוברת על הבד–בויס של דטרויט ב– 1988, כשוורת´י קולע בשתי סדרות הגמר של 1987 ו– 1988 22.4 נק´ למשחק עם 3.5 אסיסטים. אחרי הניצחון השני (על דטרויט) כשפט ריילי החל לדבר במיקרופון והתחיל לומר "אני מבטיח אליפות…" מיהר אליו מג´יק וסתם לו את פיו במגבת לפני שהספיק לומר ”THREEPEAT” שבאמת לא קרה.
וורת'י´ היה אדיר במשחק הפלייאוף האחרון נגד דטרויט כשהוא קולע 36 עם 16 קרשים ו– 10 בונבונים. הייתה זאת אחת מהופעות הגמר הטובות ביותר בהיסטוריה, בכיתה של וולט פרייזר נגד הלייקרס במשחק השביעי או מייקל ג´ורדן נגד פורטלנד ונגד יוטה.
1988 הייתה האליפות האחרונה של קבוצת השואוטיים. ב– 1989 הבד–בויס עשו עליהם סוויפ, וב– 1990 הם הפסידו לסאנס בחצי גמר אליפות המערב. ב– 1990 הגיע ילד חדש לשכונת הפלייאוף של הנבא בשם מייקל ג´ורדן, וזה היה הסוף של תהילת מג´יק–וורת´י–קרים.
זאת הייתה התחלת הדיינסטי של הבולס. דווקא אז ב– 1991 באה עונה בה עשה וורת´י שיא עונתי אישי (21.4 נק´ ממוצע), אך נגד הבולס כבר לא היה ללייקרס המזדקנת סיכוי. הוא שיחק עוד שלוש עונות עד שפרש אחרי עונת 1994-1995 אחרי 16,320 משחקים אותם סיים עם ממוצע של 17.6 נק´ עם 5.1 קרשים ו– 3.0 חפיסות שוקולד.
בנשף הפרישה אמר עליו פט ריילי: “אני לא מאמין שהיה, או יהיה, סמול פורוורד טוב מג´יימס. לארי בירד היה גם פאוור–פורוורד. אבל פיור סמול–פורוורד? ג´יימס הוא מספר אחד. הוא היה שחקן שקט בעל אופי שקט, אבל כשהיה בשיאו – אני מבטיח לכם – לא היה אף אחד שיכול היה לגעת בו".
כשג´יימס נישאל באותו נשף מדוע החליט לפרוש דווקא אחרי אותה עונה הוא ענה שלפני כמה חודשים, אחרי משחק ניצחון של הלייקרס בו הוא קלע 16 עם 4 ריב´, ניגש אליו ילד כבן עשר וביקש חתימה. “שאלתי אותו למה הוא לא מבקש חתימה משחקנים טובים ממני בקבוצה. אז מה ענה לי הילד? הוא אמר ´כי אבא שלי אמר שאתה הולך למות ובקרוב החתימה שלך תהיה שווה הרבה כסף…”
=================================================
לא טלית שכולה תכלת
=================================================
רק שלא תחשבו שג´יימס וורת´י היה טלית שכולה תכלת. שקט? כן. ביישן? כן. פוסי קט? לא!
ב– 1990 הוא נאסר ביוסטון על כך שפעמיים שכר זונות לחדר מלונו. היה זה מין סט–אפ, אך לא משנה. הוא עשה זאת. הוא ענה על האשמה ב-”NO CONTEST” (“אין לי מה לומר”, שזאת לא הודעה רשמית באשמה) וניקנס באלף דולר, תקופת מבחן של שנה, ו– 50 שעות עבודה ציבורית. למה אני מספר לכם סיפור זה? סתם להבהיר שאפילו ג´יימס וורת´י איננו מלאך. הוא היה אחד משחקני הנבא המוערכים ביותר, אך הוא היה בשר ודם כמו כולנו.
בשנים האחרונות הוא משמש כאנליסט הלייקרס בטיווי (תחנת KCAL-TV) וכששמעתי אותו נדהמתי מעומק הידע שלו ובהירות מחשבתו. הוא מנכ"ל חברתו "WORTHY ENTERPRISES” העוסקת בשיווק וגם בעזרה למוסדות צדקה באיסוף תרומות וקידום פרויקטים. הוא מקדיש הרבה מזמנו לפרויקטים של צדקה, והוא היום סגן נשיא של האגודה "BIG BROTHERS OF AMERICA” שמטרתה לקדם את נערי הגטו השחורים.
הוא נשוי לאנג´לה ווילדר כבר מ-1984 ויש להם שתי בנות, סייבל וסיאנה.
נתן
11 יול 2015 07:32:23אחרי שמג'יק פרש הוא הוביל את הלייקרס ( לשום מקום), כששיחקו נגד הבולס בעונה, הוא נתן קרב אחד על אחד נגד ג'ורדן בלי שום רגשי נחיתות, והראה שהוא שחקן גדול שפשוט היה לו המזל לשחק עם שחקנים יותר גדולים. כוכב אמיתי.
דובי
11 יול 2015 07:44:19נכון לגמרי. ואם לברון רוצה להיות דומה למישהו, שיחזיר לעצמו את הפאונדים שהוריד וינסה להיות קצת יותר מג'יק וקצת פחות ג'ורדן.
דובי
11 יול 2015 07:49:36כמובן ששום חלק במה שכתבתי לא מתייחס לוורתי.
פיל
11 יול 2015 15:20:49שמע בדיחה: אוסטרלי רוסי לברון ושני ניקסים לשעבר יושבים בחדר הלבשה. פתאום אחד אומר, בואו ננצח את ההוקס ונעלה לגמר, לא עדיף מטנקינג?
Berch
11 יול 2015 08:56:59ה"זקן" המקורי
יופי של שחקן, תודה על הפוסט
אורי
11 יול 2015 08:58:38"וורתי היה אדיר במשחק הפלייאוף האחרון נגד דטרויט,כשהוא קולע 36 עם 16 קרשים ו10בונבונים.הייתה זאת אחת מהופעות הגמר הטובות בהיסטוריה".אהמ לברון דופק את זה כל משחק פלייאוף שלישי בממוצע בערך אהמ…
מומי שאוהב חציל בטחינה
11 יול 2015 11:47:30אתה לא מבין ?!
הוא דפק את זה במשחק 7 !
מול הבז בויז
לא מול הכוסיות של גולדן סטייט
וורתי היה גבר שבגברים אפשר היה לסמוך עליו בעיינים עצומות ומומי היה לוקח אותו לקרב בכל יום לפני הביג פלופר מעקרון
ג'ני ג'רי וברנדון
11 יול 2015 15:17:21לא מבין מה הכל קשור ללברון אבל בכל זאת, אין מה להשוות. בלייקרס היו שני שחקנים נוספים ברמה שללברון מעולם לא היתה וכנראה לא תהיה (עם כל הכבוד לוויד). יותר קל לנצל יתרונות כשלאף אחד אין מושג איך לעצור את מג'יק (חיים של מומי) וקארים (חיים של אללה)
מומי שאוהב חציל בטחינה
11 יול 2015 11:48:54ד״ר מה הבעייה עם וורתי ? היה מחוץ לבית והזמין 2 נערות לקבל מסאזים , זה לא טלית שכולה תכלת ?
מנחם לס
11 יול 2015 16:14:27מ ומי גם אני אף פעם לא הבנתי מה הבעייה עם זה, במיוחד כשאתה מזמין שתיים ביחד
מומי שאוהב חציל בטחינה
11 יול 2015 17:08:25מומי היה נותן לו פרס ישראל
דרור
11 יול 2015 14:10:03אורי יקר, במשחקים הגדולים האשכים של וורת'י היו נותנים גג ליריב בהגנה ואז מטביעים לו על הפרצוף במתפרצת. האשכים של לברון….בין המוצאים אותם במשחקים גדולים יוגרל פרס של מיליון דולר אותו יעניק המנכ"ל אשך טמיר.
Ohad243
12 יול 2015 14:01:28פחחח לברון הוא הרבה יותר מכונת יחסי ציבור ודאווין מאשר שחקן כדורסל קבוצתי כמו וורת'י.
מספיק רק להסתכל על אחוזי הקליעה של וורתי כדי להבין באיזה שחקן מדובר …
כשמדברים על לברון , שמקבל כל כך הרבה כבוד מהשופטים, צריך לזכור את ההערה שלו בגמר על זה שהוא השחקן הטוב בעולם… ואותה תנועה שהוא עשה עם היד לראש אחרי שחטף כדור ועשה צעדים (שלא נשרקו) בדרך לדאנק … הרי ברור שהתנועה הזו נועדה ליח"צ….
דרור
11 יול 2015 14:11:28מומי ידוע שלבעלי אשכים גדולים יש בעיות גב וזקוקים למסאג' מידי פעם.
שגיא נאור
11 יול 2015 15:36:12מנחם או כל אוהדי שנות ה-80 – למי הייתם מקבילים את וורתי מבין השחקנים של ימינו מבחינת היכולות והרמה? משהו בסגנון של פול ג׳ורג׳? מצד אחד שיחק עם שתי אגדות מהחמישיה הראשונה של כל הזמנים (אפשר להתווכח לגבי קארים, מג׳יק בטוח בפנים) והסקור היה מאוד גבוה, במיוחד אצל הלליקרס עם הקצב המהיר. מצד שני, נתן 21 נק אחרי שקארים פרש ועם ארווין קצת מעבר לשיא (רק 19.4 נק ו12.5 אס׳…) והוביל את הלייקרס לגמר. מצד אחד אחוזים גבוהים מהשדה, 9 עונות ראשונות עם מעל 50% מהשדה, מצד שני לחלוטים בלי קליעה לשלוש – ממוצע של 10 שלשות לעונה ב24%. יש סנטרים היום שקולעים יותר מזה…
מומי שאוהב חציל בטחינה
11 יול 2015 17:07:33אין מישהו שדומה לוורתי כיום
היה לו מעד ראשון יוצר מהיר מגנב רכב מכפר קאסם
הוא היה קולע הרבה מחצי מרחק ומסיים פאסט ברייקס
היום בטח היה זורק יותר מ 3 בזמנו לא היה צריך להפציץ מדאון טאון
מומי שאוהב חציל בטחינה
11 יול 2015 17:07:49צעד לא מעד
מומי מעד פה
נתן
11 יול 2015 19:46:59שון מריון, המטריקס בשיאו
נתן
11 יול 2015 19:47:29דומה לוורת'י
שגיא נאור
11 יול 2015 19:57:44תודה
איל
11 יול 2015 23:16:43ממה שראיתי אותו קצת ראיתי שהוא זורק המון מחצי מרחק. קצת מוזר. היום לא היו נותנים לזה לקרות.
גל אל-איי
12 יול 2015 22:42:29מל
הלייקרס לעולם לא הובסו בסוויפ בפיינאלזס
לדעתי היה 4:1 נגד דיטרויט ב-89'. אני זוכר שסם פרקינס או דיבאץ' גנבו אז משחק אחד בבית
MBK
13 יול 2015 16:21:45חטפו על הראש 0:4 מדטרויט
https://en.wikipedia.org/wiki/1989_NBA_Finals
צביקה
13 יול 2015 00:39:25ראיתי את המשחק ההוא נגד דטרויט. הופעה אדירה. הייתי כמובן אוהד סלטיקס ועד היום בירד הוא מספר אחד אצלי, ואבל בלייקרס היריבה המושבעת, וורת'י היה השחקן שהכי אהבתי.