הרשו לי לקחת אתכם לקיץ 2014. מינסוטה סיימה במקום העשירי במערב עם מאזן של 42:40 – הישג די מרשים במונחים של עידן פוסט גארנט. על פי כל האינדקציות, הטימברוולבס נראו בדרך למעלה אבל אז הגיע הטרייד המפורסם על קווין לאב שחייב את המועדון לעוד תהליך של בניה מחדש. בזמנו, לא מעט אנשים הטילו ספק במהלך הזה אבל כיום אנחנו יכולים לומר בוודאות שהוא היה די גאוני.

איך אפשר לומר גאוני אחרי עונה של 16 ניצחונות? בגלל שתי סיבות: הראשונה, למינסוטה יש כיום (אחרי הדראפט האחרון) בסגל את שלושת השחקנים שנבחרו במקום הראשון בשלושת הדראפטים האחרונים – נתון חסר תקדים. הסיבה השנייה טמונה במי שנבחר בדראפט כאשר שלושת השחקנים המדוברים עוד לא היו בתכנון – קווין גארנט. בגיל 38, גארנט חזר הביתה אחרי שלא בדיוק מצא את עצמו בברוקלין, וגרם לחגיגה גדולה ומרגשת בטארגט סנטר. גארנט הוא מסוג השחקנים שהגופייה שלהם היא תמיד אקטואלית במקום מסוים. אני בטוח שאוהדי מינסוטה המשיכו ללבוש גופיות שלו גם אחרי העזיבה לבוסטון, אבל מאז חזרתו, אותה גופיה של מספר 21 הפכה לפופולרית מתמיד.

רק השבוע הביג טיקט חתם על חוזה חדש לשנתיים שישאיר אותו במועדון עד גיל 41, וחוץ מלשחק פה ושם, התפקיד העיקרי שלו יהיה לחנך את הסגל הצעיר והכל כך מוכשר של הקבוצה הזו, ובעיקר את קארל אנתוני טאונז – הבחירה מספר 1 בדראפט האחרון. אפרופו טאונז, כמה מילים על הדראפט בו נבחר.

למינסוטה היו בשנים האחרונות בחירות דראפט גבוהות. ב-2010  הם בחרו את ווסלי ג'ונסון עם הבחירה הרביעית וב-2011 את דירק וויליאמס עם הבחירה השניה. מדובר בשני כשלונות בלתי מעורערים ביחס למקום בו נבחרו. בדראפט 2015, לראשונה בתולדות המועדון, לטימברוולבס הייתה את הבחירה הראשונה, והם ידעו שכאן אסור להם לטעות. כצפוי הם בחרו בטאונז אבל המהלך הגאוני באמת שלהם הגיע מאוחר יותר. הטימברוולבס הצליחו לשים את ידיהם גם על ה-MVP של גמר טורניר ה-NCAA טיוס ג'ונס, שנבחר על ידי קליבלנד בשלהי הסיבוב. הקאבס לא רצו שחקן שהם יהיו חייבים להחתים (כל שחקן שנבחר בסיבוב הראשון חייב לקבל חוזה) והוולבס עטו על המציאה, קיבלה עוד רכז וכבונוס, צירפה לסגל יליד מינאפוליס שיתחבר לקהל מיידית. אם הייתי מורה בבית ספר שצריך לתת ציון לדראפט של מינסוטה, הייתי נותן 100 עגול מבלי לחשוב פעמיים.

בקיצור, עם חבורה שכוללת את אנדרו וויגינס, זאק לבין, קרל אנתוני טאונז, טיוס ג'ונס, ריקי רוביו, קווין מרטין, ניקולה פקוביץ', גורגי דנג, אדריאן פיין, אקס פנרבחצ'ה נמנייה בייליצה, שבאז מוחמד, אנתוני בנט, והחונך קווין גארנט – לפליפ סונדרס יש קבוצה ססגונית, צעירה וחשוב מכל – רעבה, שמשתפרת מיום ליום. תוך שנתיים אני מאמין שמינסוטה תעלה לפלייאוף לראשונה מאז 2003/04, ותוך שלוש שנים היא כבר תשלוט בליגה. תזכרו טוב טוב מתי קראתם את הכתבה הזו, על הקבוצה עם המאזן הגרוע בליגה בשנת 2015, ואל תתפלאו אם תוך כמה שנים תראו אוהדים ישראלים של הטימברוולבס מסתובבים ברחובות.