הדראפט של 2006 היה אחד הגרועים מכולם. אחד הדראפטים היחידים ששום כוכב-על לא יצא ממנו. כמו בפעם הקודמת, אני הולך מ-5 עד 1, כש-1 היא הבחירה שהיום נראית כטובה ביותר. כמו בפעם האחרונה, הדרוג מושפע מרמת השחקן כעת חייה, ולא בתקופת שיאו:

5. ראז'ון רונדו (בחירה 21 ע"י פיניקס)

רונדו לא סיים את עונת 2014-15 טוב, בלשון המעטה. הוא שיחק ללא כל התלהבות, אמבייציה או  יעילות. היה ברור שהוא רוצה OUT והקבוצה מילאה את מבוקשו ברצון עוד לפני סיום הסיבוב הראשון. הוא תמיד היה – והוא עדיין – קלעי גרוע, אך כמנהיג וג'נרל המוביל את פיקודיו הוא יכול להיות מצויין – אם הוא רק רוצה! הוא גם לא מקפיץ כדור מעולה, אבל הכל נישכח כשהוא ניכנס עם הכניסה המיוחדת לו, שאיש עדיין לא הצליח למצוא נוסחה להאט אותה.

4. רודי גיי (בחירה 8 ע"י יוסטון)

לעולם לא מצאתי תשובה מדוע תמיד כשרודי גיי עוזב קבוצה בה שיחק, הקבוצה מיד מעלה את רמתה. אולי בגלל שהוא נראה כה טוב ואז השחקנים משאירים את העבודה הקשה לו? ישנו רושם שסוף סוף מצא בית חם ומזמין בסקרמנטו, ו-SO FAR SO GOO! הוא מאמין שהוא מס' 4 ולא 3' וביקש ממאמנו לנסותו שם. המאמן הסכים. עכשיו נותר לראות כיצד יתפקד שם.

3. קייל לאורי (הבחירה 23 ע"י ממפיס)

לפני תחילת העונה המנכ"ל של טורונטו מסאי יוג'ירי שאל אותו:

Do you want to be a $3 million player, $2 million player for the rest of your career and become a minimum player or do you want to be a $10 million player or more? Talent says you are that type of player, but the attitude and the way you carry yourself says the other. You can be so much better.

מאותו רגע הוא שינה את משחקו. יותר נכון את גישתו. הוא השתפר עד כדי כך שדיברו עליו כמועמד ל-MVP עד שהוא החל להיפצע. ההפסד המביש של טורונטו לוושינגטון בפלייאוף גרם גם לאכזבה וגם להפתעה גדולה, ולאורי הוא אחד הנאשמים. אבל הוא עדיין 'TWO WAY PLAYER' נהדר שחופשה ארוכה הקיץ תעשה לו קסמים כי פציעותיו ועייפותו הרסו אותו.

2. פול מילסאפ (ניבחר 47 ע"י יוטה)

אני זוכר אותו כריבאונדר מעולה בלואיזיאנה טק, אבל איש לא חלם שהוא יתפתח למה שהיה העונה. הוא ואל הורפורד היו שני השחקנים העיקריים שעשו מאטלנטה 'כוכב המזרח'. כפי שראינו העונה הוא הרבה יותר מסתם ריבאונדר מצויין. במשך חלקי עונה רבים הוא היה הפאור פורוורד הטוב בליגה.

1. למרכוס אלדרידג' (בחירה 2 ע"י שיקגו)

לא אטעה הרבה אם אכנה את למרכוס "הפאור-פורוורד 'האמיתי' מס' 1 בליגה". הבעייה שלו היא שהוא נאלץ הרבה פעמים להפוך לסנטר, ואז יעילותו יורדת. הוא שומר מצויין וריבאונדר מצויין, אבל את המוניטין שלו הוא יצר כאחד משחקני ההתקפה הטובים בליגה. הבולס עשו את אחת הטעויות הטרגיות ביותר שלהם כשהסגימו לטרייד של נבחרם מס' ה-2 עבור ויקטור קריאפה (KHRYAPA) וטיירוס תומאס, ובחירת סיבוב שני. הם עשו בזאת טעוןת שעלתה להם בשתי אליפויות לפחות.

מי ניבחר אז מס' 1? צדקתם! אנדריאה ברגנני…

בחירות אחרות לא רעות היו רנדי פוית ג'יי ג'יי רדיק, ותאבו ספולושה, וכמו שכבר ציינתי, אחד הדראפטים החלשים ביותר בהיסטוריה!