1) הווריורס נתנו משמעות חדשה למונח האסל במשחק מספר 1, כשכל עשרת השחקנים ששותפו לקחו 3 ריבאונדים או יותר, במשחק שבו גולדן סטייט קלעה טוב יותר מכל הטווחים, לקחה יותר ריבאונדים, עשתה יותר נקודות במתפרצות, ועדיין כמעט הפסידה את המשחק.

2) במשחק מספר 2 קליבלנד קלעה באחוזים טובים יותר מה-3 מאשר מ-2.

3) באותו משחק שהוא אחד ממשחקי הסטטיסטיקות המשוגעות הטובים של העונה קליבלנד ניצחה למרות 0 מ-5 של תומפסון מהשדה, 1 מ-5 של שומפארט ו 1 מ-6 של דלבדובה מה-3. הזיה. רוצים עוד? קליבלנד קלעה רק זריקת עונשין אחת פחות מאשר סלי שדה.

4) ורק כדי לסגור את משחק מספר 2, קארי לברון ותומפסון זרקו יחד לא פחות מ-86(!!!!) פעמים, חצי מסך הזריקות של של כל 18 השחקנים ששותפו בשתי הקבוצות.

5) במשחק מספר 3 גולדן סטייט הלכה רק 12 פעמים על הקו, שזה לא כזה גרוע בהתחשב בעובדה שהיא קלעה ב-58% משם. גולדן סטייט ניצחה בכמות הזריקות 90-76, אבל הפסידה את המשחק שבו לא הובילה ולו פעם אחת.

6) 14.8 אחוז מהשלוש של קליבלנד במשחק מספר 4 מסבירים לא מעט על התבוסה באותו המשחק…ג'יי אר פינק עם מינוס 27 ב+-, ו-0 מ-8 מהשלוש. ליבינגסטון מהצד השני +25.

7) ג'יי אר סמית' הרשה לעצמו להפציץ 14 פעם (!!!) מהשלוש במשחק מספר 5, קארי הפציץ 13, אבל תסכימו שזה מעט הגיוני יותר. השיא שייך אגב לדיימון סטודמייר עם 21.

8) קליבלנד ירדה מ-46% מהשדה בעונה הסדירה ל-38% בפלייאוף, גם הווריורס ירדו אבל פחות מ-48% ל-44%.

9) לא נכנסתי לפה לסטטיסטיקות דומיננטיות לברון כי יש מספיק, אבל שימו לזה: לברון עם 44 אסיסטים בסידרה, עזבו שהוא מקום ראשון מכל השחקנים בשתי הקבוצות, כל שאר שחקני קליבלנד ביחד? 37 אסיסטים. אלוהים אדירים.

10) קליבלנד ניצחה שני משחקים בלי לאב וארווינג, זאת לא הסטטיסטיקה ההזויה מכולן?