מעורב גמר: מייקל המנצח הטוב בהסטוריה; לברון הלוזר הטוב בהסטוריה!/ מנחם לס

*

מעורב פלייאוף לטיוזדיי

1. כולנו – גם הדוק – שכח, אבל הוא ניזכר!

פתאום באמצע הלילה נפל האסימון. דייויד בלאט שלנו ולברון עבדו לוחמים נגד יריב שיכול מאד להיות שהוא גדול מדי עבודרם: שמו ג'רי ווסט, והוא "היועץ הראשי של גולדן סטייט". הוא לא מחליט, אבל כמומחה הוא מייעץ, והג'נרל מנג'ר מקבל את המלצתו. ניכנסתי לווריורס נשיון ומסתבר שהוא וסטיב קר "נמצאים בקשר הדוק", כפי שהוא היה בלייקרס עם כל המאמנים מלבד פיל ג'קסון שכנראה קינא בו או מה, אבל השניים לא אוהבים אחד את השני בלשון המעטה. אולי עוד מהימים שהגמלון שיחק בניקס בשנות ה-70 וווסט היה בלייקרס.

היה זה ג'רי ווסט שאמר ל-BRASS של הווריורס ש-"בשום פנים ואופן אל תעשו טרייד של קליי ת'ומפסון (ואני מבין שהקאבס רצו גם את דריימונג גרין) עבור קווין לאב" כשהטרייד הפך לטופיק חם בזמן עונת הטריידינג. הווריורס עמדו מוכנים לטרייד שלמעשה ווסט חיבל בווטו בלתי רשמי. אין לו את הסמכות לווטו, אבל כשהוא שם רגלו ואומר 'לא', זה טוב כמו ווטו. אם הווריורס לא הקשיבו לו, הם היו היום במקום בו נמצאים הספארס.

כשיש לך ג'רי ווסט בצידך, זה כאילו התחלת משחק עם 8 נקודות יתרון.

רק שתדעו, ורק שתזכרו.

2. עם כל הכבוד, זה לא מג'יק ב-1980

אני לא צריך להזכיר לכם מה עשה ג'יימס לברון במשחק החמישי כשדייויד בלאט החליט שהוא משחק 'סמול' נגד הסמול של הווריורס. הוא שיחק נהדר. הוא שיחק פורוורד והוא שיחק סנטר. בכמה כתבים הישוו את משחקו למשחקו של מג'יק נגד פילדלפיה ב-1980 כשהוא משחק באותו משחק פוינט גארד, פורוורד, וסנטר.

אז אני אומר במילה אחת מה שלא יפה שייצא מפי קשיש המתקרב לגיל 78 וחייב לשמור על נקיון נפש וגוף לפני הפגישה עם מלאך המוות בעוד כמה שנים שיחליט "גן עדן" או "גיהנום" (גיהנום מוביל בינתיים 6 ל-1):

BULLSHIT!

רק להזכיר לצעירים שבינכם על משחק מסויים ששוחק לפני שרובכם נולד (אגב, הייתי מת לדעת את הגיל הממוצע של הגולשים; ההערכה שלי? 27.5)

זה היה המשחק הששי בסידרת הגמר בין הלייקרס והסיקסרס. במשחק ה-5 קרים עבדול ג'אבר – הסנטר מס' 1 אי-פעם – נקע קשה את רגלו. כשהסיקסרס צימצמו את ההפרש ברבע הרביעי, החזירו את קרים למשחק לכמה דקות להבטיח את הנצחון כשהוא חבוש בתחבושת פלסטית ששימשה כעין גבס. הנצחון עשה 2-3 ללייקרס, והמשחק הששי בפילדלפיה.

כל האותות והמופתים מעיר המלאכים היו שאין דרך שקרים ישחק במשחק ה-6 או ה-7, אם יהיה צורך. בילי קנינגהאם – שהיה אז מאמן הסיקסרס – אמר שהוא מתערב על ביתו שקרים יופיע לשחק. איש לא הסכים להתערבות. מה שאני לא מבין עד היום זה למה רופאי הלייקרס שידעו שהנקע הוא בדרגת SEVERE ואין דרך שקרים ישחק, לא התערבו.

אולי נאסר עליהם כי הלייקרס העדיפו TO KEEP THEM GUESSING.

כשהלייקרס ירדו מהמטוס בפילדלפיה, קרים עבדול ג'אבר ירד איתם אבל על קביים. "FAKE" – צעקה הכותרת בעתון פילדלפיה אינקוויירר.

כשהלייקרס עלו להתחמם וג'בר לא היה איתם, קנינגהאם הגיב לעתונאי שניסה לדובבו בקשר לחסרונו של ג'אבר: "על וויליס ריד שמעת?".

שומו שמיים. דקה לפני שריקת הפתיחה ג'אבר עולה לפארקט באזרחי ועל קביים. אז זאת לא היתה הצגה אחרי הכל.

מי עלה בסנטר? שחקן צעיר בן 20 בשם ארווין 'מג'יק' ג'ונסון, כל ה-2.06 מ' שלו. הוא נתן את המשחק הגדול ביותר בקריירה שלו, ולדעת רבים וטובים אחד ממשחקי הכדורסל הטובים ביותר שנראו אי פעם כשהוא משחק את כל התפקידים מסנטר ועד פוינט גארד. הוא קלע 42 עם 15 קטיפות ו-7 בונבונים. היה לו עזר רב מג'מל וילקס שנתן אף הוא הופעה מקסימה של 37 חיצים עם 10 קרשים. אפילו בראד הולנד שהלייקרס כמעט אף פעם לא השתמשו בו תרם 8 נקודות. הלייקרס ניצחה 123-107 וזכתה באליפות הראשונה שלה מ-4 בשנות ה-80 (אולי 5. צריך לבדוק).

(אחרי הטבלה, ה-BASELINE MOVE של ד"ר ג'יי במשחק הרביעי!)

Los Angeles Lakers (4-2)

Glossary  · SHARE  · Embed  · CSV  · Export  · PRE  · LINK  · ?
Basic Box Score Stats
Player MP FG FGA FG% 3P 3PA 3P% FT FTA FT% ORB DRB TRB AST STL BLK TOV PF PTS
Magic Johnson 14 0 14 14 1.000 42
Jamaal Wilkes 16 0 5 5 1.000 37
Michael Cooper 4 0 8 9 .889 16
Jim Chones 5 0 1 1 1.000 11
Brad Holland 3 0 2 2 1.000 8
Mark Landsberger 2 0 1 2 .500 5
Norm Nixon 1 0 2 2 1.000 4
Marty Byrnes 0 0 0 0 0
Team Totals 240 45 0 33 35 .943 123

Philadelphia 76ers (2-4)

Glossary  · SHARE  · Embed  · CSV  · Export  · PRE  · LINK  · ?
Basic Box Score Stats
Player MP FG FGA FG% 3P 3PA 3P% FT FTA FT% ORB DRB TRB AST STL BLK TOV PF PTS
Julius Erving 13 0 1 4 .250 27
Steve Mix 8 0 2 2 1.000 18
Darryl Dawkins 6 0 2 5 .400 14
Maurice Cheeks 5 0 3 3 1.000 13
Lionel Hollins 5 0 3 4 .750 13
Henry Bibby 4 0 0 2 .000 8
Bobby Jones 4 0 0 0 8
Caldwell Jones 2 0 2 2 1.000 6
Clint Richardson 0 0 0 0 0
Jim Spanarkel 0 0 0 0 0
Bernard Toone 0 0 0 0 0
Team Totals 240 47 0 13 22 .591 107

 

אגב, רק להוסיף נוסטלג'יה למאמר, היה זה ג'וליוס (ד"ר) אירוינג שבמשחק הרביעי ביצע את ה-BASELINE MOVE המפורסם שלו, אולי מבצע הכדורסל הגדול מכולם – ה-"BEHIND-THE-BOARD-REVERSE-LAYUP" שלו שהוכיח אחת ולתמיד שחוק משיכת האדמה הוא עוד בלוף של ניוטון. הסיבה שהוא היה הדאנקיסט הגדול מכולם שעשה דברים שאיש לפניו לא עשה – ועד עתה לא עשו – היתה כף ידו העצומה (שווה בגודלה לשחקן בגובה 2.30) שאחזה בכדור כאילו היה אשכולית קטנה:

 

*

3. מייקל המנצח הגדול מכולם. לברון הלוזר הטוב מכולם!

לאס ווגאס קבעה שלקאבס ישנם רק 12% סכויים לנצח את ה-NBA השנה. אם כך, זה שהצהיר על עצמו כ"השחקן הטוב בעולם" יהיה בעל תואר נוסף: "הלוזר הטוב מכולם". המספרים שלו בפלייאוף הזה הם הטובים ביותר שהיו ב-30 השנה האחרונות מאז התחילולמדוד PAR..

עכשיו עם המשתנה 'פאר'  (POINTS ABOVE REPLACEMENT), לא היה שחקן חשוב כלברון כי ההבדל בינו לבין מחליפו גדול יותר מאשר ההבדל בין כל שחקן אחר בהסטוריה, ומחליפו. זה כולל מייקל. אבל כמובן שזה גם מלמד שלקאבס אין מחליפים טובים ללברון כפי שלמייקל, בירד, או מג'יק היו. בזה הוא עבר את דירק נוביצקי ודוויין ווייד המתמקדים מיד אחריו.

גם ה-45.6 דקות למשחק שלו בסידרת הגמר עולה על כל שחקן אחר מאז 1985, ותרומתו לקבוצה שהיא 41.1% (זה ה-USAGE RATE שלו), עולה על השני, מייקל, עם 39.9%. ה-USAGE RATE היא נוסחה המחשבת את אחוז "חשיבותו" בקבוצה כולה.

גם מעורבותו ב-70 מתוך 91 נקודות הקאבס במשחק ה-5 (נקודות, אסיסטים, וסלים שבאו מריבאונדים שלו) הוא הגדול אי-פעם באחוזו מהתוצאה הכללית. שוב – זה מראה על חולשת בני קבוצתו לא פחות מאשר על חוזקו הוא.

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 101 תגובות

  2. מנחם לס

    16 יונ 2015 18:35:19

    היי, קראתי כמה תגובות שקצת הפחידו אותי: אם חס וחלילה העונה מסתיימת הערב, אנחנו לא ניגמרים. אנחנו ממשיכים בכל הכוח עם הדראפט, אליפות העולם לא"ק, ספורים מהעבר, וכן כל יום קורים דברים שבגלל הפלייאוף הזנחנו.
    אז נא לא לברוח!

  3. רועי ויינברג

    16 יונ 2015 18:35:54

    ג׳רי ווסט אחד ממוחות הכדורסל הטובים ביותר שהיו ב-25 השנה האחרונות, ההצלחה שלו עם שאקובי ועכשיו עם הווריורס מרשימה.

    לדעתי הווריורס של היום מנצחים את הסבנטי סיקסרס של אז (בחוקים של 1980, כולל קו השלוש) בסדרה של 7 משחקים, ואני מקווה בשביל לברון שהוא יקח אליפות אחרי סדרה כל כך מדהימה. אבל זה לא יקרה.

          1. jojo

            16 יונ 2015 20:21:17

            אני לא יודעת בן כמה יניב, אבל ממצאי עד כה מעידים על כך שחוסר אהדה ל-"כדורסלן הטוב בעולם" (ואימת הפדיקוריסטיות באשר הן) מתגבש החל מתחילת שנות השלושים.

        2. יניב

          16 יונ 2015 21:03:37

          אני באפריל החלפתי קידומת ל40. שערוץ הספורט התחיל לשדר משחקי קלסיקה זה היה אחד המשחקים הראשונים שהוא שידר ועד היום הוא שמור לי על קלטת וידאו( גיא תסביר לילדים רועי/יונתן/ אייל מה זה קלטת וידאו)

  5. שגיא נאור

    16 יונ 2015 18:57:08

    אחלה פוסט מנחם.
    לגבי הטבלה, יש בעיה לסכום נקודות, אס וריב כאילו כל אחד מהם בעל חשיבות זהה. מספיק להבין שאס שווה 2 נק לפחות, אם לא שלוש ולראות שכל זב חוטם כמו טריסטן תומפסון מסיים סדרת גמר עם 13 ריב בכדי להבין שהסכימה שלהם חסרת משמעות. ואם כבר אז היו מוסיפים גם חסימות וחטיפות. גם בלי אחוזים זה קצת מאבד מהמשעות. עדיין, נתונים מעניינים בסה״כ….

  12. holden

    16 יונ 2015 19:44:57

    12121965- זה לא הקוד של הכניסה לסוכנות הבטחון הלאומי במרילנד, זה תאריך הלידה שלי, אני בן 49 וחצי ועוד4 ימים,
    קשת טיפוסי על הטוב ועל הרע, החיים שלי הם רכבת הרים מטורפת או גלגל ענק בלונה פארק, או שאני למעלה למעלה או בתחתית , העיקר שלעולם לא משעמם לי

      1. holden

        16 יונ 2015 21:13:53

        למה דווקא מניה דיפרסיה?
        אם כבר הייתי מאפיין את עצמי כבעל:
        Borderline personality disorder,
        כל אחד והשריטה שלו, לפחות אני מודע לצדדים החיובים והשליליים אצלי,
        אני גם אלכוהוליסט בהכחשה תוסיף לרשימה

  13. איש הערפל

    16 יונ 2015 19:45:45

    40.5 – לדעתי מנחם אתה היחיד באתר שראה את המשחק הזה לייב, לNBA הגעתי רק באיזור 1984-1985 כששידרו משחקים במידל איסט טלויז'ן 🙂
    אגב רק לציין שמגי'ק היה רוקי באותה עונה! אני בספק אם אי פעם נראה רוקי מתפקד ככה בסדרת גמר.

  14. Mbk

    16 יונ 2015 19:54:13

    אחלה פוסט
    מג'יק קלע 42 והוריד 15 ריבאונדים באותו משחק 6
    אליפות ראשונה מתוך 5
    מג'יק הופיע סך הכל 9 פעמיים בגמר והפסיד ל 4 קבוצות שונות ( פילדלפיה , בוסטון , דטרויט , שיקגו )

    1. holden

      16 יונ 2015 20:30:05

      אתה בן 60 בחאיית מומי?
      מה הכוונה מומי יהיה בן 60? כולנו בשאיפה נהיה בני 60, אתה יכול להיות גם בן 10 ועדיין המשפט שלך נכון-מומי יהיה בן 60

  23. אופיר נ

    16 יונ 2015 20:57:06

    41.5
    נ +3 בנים

    מנחם,
    נראה לי שאתה עומד להתבדות.
    הממוצע הרבה יותר גבוה.

    בגיל הטיפש עשרה הם תקועים ב-one
    בגילאי ה-20, הם בספורט 5

    בגילאי השלושים מתחילים להתפכח מהשטויות שבשני האתרים האלה.
    (וגם מהכדורגל הישראלי,
    ומחפשים אתרי תוכן איכותיים יותר
    (המשלבים בובס באיכות גבוהה (ותודה למומי))

    יש יחידי סגולה (ובעלי כישרון כתיבה מצויין) שמתפכחים כבר בגיל צעיר, ראה ערך רועי ויונתן, וגם אתה ולדי…

  36. צביקה

    16 יונ 2015 21:58:25

    כמו כתבתי לעיל, אני בן 52. ראיתי את המשחק המופלא ההוא, ובכלל זה העשור שבו התמכרתי לליגה הזאת, והוא באמת העשור הגדול מכולם, כפי שהוכיח זאת מל בסדרת פוסטים נהדרת שהייתה כאן.
    העשור הזה, נראה לי כבר לא יגיע לדרגה ההיא, אבל הוא טוב מאוד עד עתה. התחיל באליפות נהדרת של דירק, 2 ללברון ומיאמי, אחת מופלאה של ס"א, והשנה אלופה חדשה שלא משנה מי תהיה משתי הקבוצות, זה בכל מקרה חומר לאגדות. ויש עוד חמש שנים לפנינו, בע"ה אליפות לKD ולווסט, ובטח עוד אחת ללברון, ועוד יהיו הפתעות. I love this game!

  41. אוריאל

    16 יונ 2015 22:31:14

    בדיוק בממוצע שמנחם שיער
    27.5
    מכור לאתר כבר שנה וחצי בקירוב (חבר סיפר לי על האתר)
    מוצא זמן מידי פעם להגיב (סטודנט כרגע)
    בדרגת רפה הבנה ומשתדל ללמוד

  42. מנחם לס

    16 יונ 2015 22:32:20

    לא ידעתי שישנם כל כך הרבה זקנים באתר. צריך להיזהר עם הבובס שמא יחטפו פה שבצי לב!
    זה אות כבוד שנראה לי שאנחנו מסתובבים סביב ממוצע של 40גיל !

  43. holden

    16 יונ 2015 23:14:00

    תעביר את הזמן בינתיים מנחם עם זכרון ילדות שלי כילד בן 8 ממלחמת יום כיפור, השכונה היא אותה השכונה שבה חיית גם אתה:

    "ילדים, תעלו הביתה מייד"

    המשפט הזה חקוק בזכרוני.

    יום שבת בצהריים, אני והתאום שלי משחקים טניס -שולחן במקלט אצל חבר בשכונה.

    השכנה אמרה את המשפט הזה בארשת פנים רצינית וקודרת, כאילו שהיא יודעת משהו שאנחנו הקטנים לא ממש יודעים או מבינים.

    פסענו אני והוא הביתה, הרחוב היה שקט ולא היה שום סימן לדרמה שמתחוללת בגבולותיה של המדינה הצעירה והחדשה.

    אמא כהרגלה הכינה לנו ארוחה חמה, למרות שזה היה יום -כיפור, הילדים(התכשיטים שלה)צריכים לסעוד.

    אבא(שנפצע במלחמה הקודמת ולא גוייס)הדליק את הטרנזיסטור הגדול שניצב במטבח, השעה היתה 1400.קול דרמטי של שדרנית בישר:"מלחמה פרצה בים באוויר וביבשה"

    היה שקט מתוח אצלנו, דריכות כזו שמערבבת פחד והמתנה לבאות.

    לאט לאט ראינו גברים חוזרים לבתיהם עטופים בטליתות, השקט שהיה נגדע.

    תנועה הולכת וגוברת של רכבים זרמה לבסיס חיל-הים הסמוך לביתנו.

    שירדנו לכביש הראשי ברחוב:העלייה-השנייה",ראינו שבחנות העיתונים של ציפורה מונחים עדיין כל החוברות בסדר מופתי:

    להיטון עולם הבידור

    סינרומן עם תמונה של דן כנר

    פנדל-חוברת של עולם הכדורגל

    משטרה-מגזין כזה על שוטרים וגנבים

    אצבעוני-חוברת לילדים עם דפים לצביעה והפתעות לילדים.

    כעבור שעות ספורות התחילה שיירה אוירית של מסוקי סיקורסקי נדמה לי לנחות במנחת של בית-חולים "רמב"ם".

    המנחת שם מוצב בראש השובר גלים, בימים רגילים זה מקום יפה ומיוחד, הנוף שנשקף שם מתצפת על כל מפרץ-חיפה בואכה עכו, בימים של ראות טובה ניתן לראות את הנקרות הלבנות בראש-הנקרה.

    התאספנו שם חבורה של ילדים בכיתה ב, רובם נאלצו לראות כיצד אוספים את אבי המשפחה לחזיתות בצפון ובדרום, אנחנו הילדים החלטנו גם להירתם במהלך המלחמה למאמץ הלאומי ויהי מה.

    נכנסנו למתחם האחורי של בית-החולים הזה שבנוי מאבן ישנה כזו ועצובה, הקירות הפעם היו קודרים מתמיד.

    אחיות ונערות צעירות ששימשו ככח-עזר הופתעו לראות חבורה של ילדים קטנים עם ברק בעיניים, לא חלפו עשר דקות ואנשים עם חלוקים לבנים ניגשו אלינו והפצירו בנו לעזוב את המתחם במהירות.

    נאנחנו באכזבה, אבל לא באמת עזבנו.

    הסתקרנו

    אלונקות אלונקות נפרקו מבטן המסוק,רופאים אחיות וכל מי שיכל לעזור נשאו אותן לחדרי הניתוח , חלקן לצערנו הורדו היישר לפינה אחורית של בית החולים שבלוח נחושת נכתב עלייה:חדר-מתים.

    למחרת או כעבור יומיים או שלושה בערבים שררה עלטה כמעט מוחלטת ברחובות ובכבישים, פנסי המכוניות נעטפו בנייר צלופן מרשרש, כזה שמשמש בימים שמחים וטובים יותר לעטיפת בונבוניירות .

    היה חשש ביישוב שהמיגים הסורים ינחיתו מהלומה אווירית על חיפה, על הנמל שלנו או חלילה על מתקני בתי-הזיקוק הסמוכים.

    בכלל היתה ברחוב תחושה של אסון לאומי והתגייסות של כל המדינה והעם.

    אני זוכר רכבים מסוג קונטסה או פיז'ו עם לוחית קרטון בחזית וכיתוב:להדר בשירות,", לעיר התחתית בשירות"

    מסתבר שרוב נהגי המוניות ונהגי האוטובוס נקראו ונרתמו לחזית וכנראה שמשרד התחבורה הוציא חוק זמני שמתיר לפרבייטים לאסוף נוסעים מהדרך, אם בתשלום סמלי ואם לא.

    חודשים ספורים לפני זה שישראל חגגה את יום העצמאות ה-25 שלה המדינה הוציאה מטבע גדול ומיוחד כזה נראה לי של 25 אגורות אבל אני לא ממש סגור על זה.

    הכל הרגיש כ"כ אופטימי ונכון, ישראל החזקה והבטוחה שש שנים לאחר הנצחון המהולל.

    מי תיאר לעצמו שביום כיפור "תשל"ד האדמה שלנו תרעד ככה.

    הימים עברו לאט, אבל היתה הרגשה של שותפות גורל בין כולם, בצרכנייה המקומית כולם היו מנומסים ואדיבים , אם כי קורקטיים למדיי.

    עושה רושם שבימים האלו התגבשה לה ישראל המודרנית, במהדורת החדשות דיווחו על עימות עם האמריקאים בנוגע לאיזו רכבת-אווירית שאמורה לספק נשק ודלק מטוסים לצבא שלנו, בהמשך היו דיווחים על שיחות להפרדת כוחות בגבול הדרומי, היה איזה מאהל שהוקם ביבשת אפריקה(מצרים)נראה לי הקילומטר-ה-101, שם נפגשו הגנרל המצרי מול עמיתו ואויבו הישראלי, לימים הגענו איתם להסכם שלום כולל ובר -קיימא.

    אבל אני ואני חושב שכל אחד שהרגיש מעט את הימים הנוראים ההם לא ישכח כמה נפיץ וכמה שביר האיזור שלנו ששורץ באנשים שזוממים וחורשי רעה.

    כיום המוטו הוא שמצפון תיפתח הרעה.

    אין אפילו יום-כיפור אחד שעובר עליי ללא הדה -ז'וו של אותם הימים הנוראים בתולדות האומה.

    באשר למנהגי הדת שלי, לא צמתי כל חיי, מלבד בשנה שאבי נפטר בשנת 1996, מאז לא צמתי יותר.

    היו לי ימי כיפור שעשיתי דווקא, התאספנו בשקמונה אצל חבר , זו היתה דירת ענקית בבנין ערבי ששוכן סמוך למכון לחקר ימים ואגמים על חוף הים של חיפה.

    גג ענקי ונוף חלומי, ארגנו משקאות טובים ואוכל שיעביר לנו את הצום בקלות ובנעימים, לפעמים עישנו שם , היו גם בנות שהצטרפו אלינו, גם תקופת ההתפקרות שלי הזו עברה.

    היו שנים שבחרתי לרדת לים דvקא ביום הזה וכאילו להתחבר לבורא בגוף ובנפש.

    כיום עם השנים שחלפו נחתה עליי התובנה שדרץ -ארץ קודמת לתורה.

    נראה לי לא לעניין לצעוד או לדווש באופניים לשפת הים עם חכה או בקבוק מים.

  44. מליבו

    16 יונ 2015 23:26:14

    35 , מתעניין בnba מסוף שנות ה80 (מג׳יק נטול hiv לארי בירד עם הגב התפוס אייזאה תומאס והבד בוייז ומייקל עם סקוטי פיפן הסייד קייק)

  46. איש הערפל

    16 יונ 2015 23:59:57

    ואני חשבתי שאני מה"עתיקים" באתר…עכשיו ברור למה כל כך הרבה כאן סולדים מלברון.
    מענין כמה לא גרים בארץ? (אני כבר 8 שנים וחצי בחוף המזרחי אחרי 4 שנים בלונדון)

  55. omerb2

    17 יונ 2015 12:38:24

    28, קורא הרבה, כותב רק לאחרונה.
    מעניין לדעת בני כמה הבן הגלוח וגיא (גיא!) עם הידע הרב הם כנראה בני שמונים פלוס.

  61. עומר

    17 יונ 2015 18:16:02

    מפתיעים הגילאים המבוגרים פה, אני מרגיש צעיר יחסית, וזה נדיר.
    בן , 31. אוהב אנביאי מאז התקופה השנייה של ג'ורדן, שהייתי קם כילד באמצע הלילה לראות את המשחקים. אחרי שפרש הפסקתי להרבה זמן, וחזרתי להתעניין שוב ממש רק בזמן האוניברסיטה, נראה לי בעונה של הלייקרס מול אורלנדו, שקמתי שוב לראות את המשחקים בפלייאוף.

    נמצא באתר כבר לפחות שנתיים, יכול להיות שיותר (אולי שלוש), לא זוכר. התחלתי לכתוב יותר באדיקות רק מהעונה שעברה, שם כל כך קיוויתי שלברון לא יזכה באליפות והייתי מאושר שס"א ניצחו (למרות תגובות מגעילות של אוהדים שלהם, כמו מאיר אריאל)
    איך שגלגל מתהפך לו, כאשר השנה הייתי בעד קליבלנד מול כל קבוצה חוץ משיקאגו. נראה לי העובדה שלברון בחיים לא יגיע לרמה של ג'ורדן, הורידה לי את השנאה היוקדת כלפיו.

    חייב להגיד שהאתר רק משתפר מאז שנכנסתי אליו! כל עונה הוא נהייה טוב בהרבה, לא מבין איך אתם מצליחים לעשות את זה, אבל מגיע לכם המון קרדיט

כתיבת תגובה

סגירת תפריט