סוף עידן הנגרים / איל ספיר

ליגת ה-NBA מבצעת בשנים האחרונות הליך מזורז של היפרדות מהשחקנים חסרי יכולת הקליעה, אשר נקראים בשפה פשוטה "נגרים".

ההיעלמות החלה עם בוא עידן הסמול-בול, כשמאמנים כמו אריק ספולסטרה ממיאמי העדיפו לשחק עם שני פורוורדים (שיין באטייר וכריס בוש) על פני הצירוף הקלאסי של פורוורד וסנטר (כריס בוש עם ג'ואל אנתוני או כריס "בירדמן" אנדרסן). כולנו היינו בטוחים שאנחנו בדרך לעידן חדש, ואוטוטו נראה על המגרש חמישה פורוורדים ארוכים ואתלטים במקום העמדות המסורתיות. קבוצות כמו הקליפרס, אינדיאנה, ממפיס וכמובן סן אנטוניו החליטו להישאר עם הסדר הישן ואכן בשנים האחרונות ראינו את הסמול-בול דועך והמשחק חזר לכיוון המסורתי יותר של 7-פוטר עבה שמאייש את העמדה '5'.

אף על פי כן, מגמה ששמתי לב אליה היא הפיכתם של הסנטרים ליותר רב-גוניים. כיום, כדי להצליח, הסנטרים חייבים להחזיק באיזושהי יכולת התקפית מעבר לפיק & רול. בסופו של יום, כפי שראינו במקרה של פרקינס (זוכרים שהוא היה שחקן מפתח בבוסטון?) ונואה (זוכרים שהוא היה בחמישיית העונה?), כל הצלחה של סנטר שלא מסוגל לקלוע שלא בהטבעה היא עניין של זמן.

אכן, גם אני התלהבתי העונה מבוגוט. באופן מוזר, בשביל שחקן שלא מסוגל לקלוע ולכדרר, מדובר בשחקן מוכשר להפליא. כנראה שיכולת המסירה שלו סינוורה אותנו, כי כשקצת קשה, והקבוצה צריכה עזרה מינמלית בקליעה, בוגוט (וכמוהו סנטרים נגרים אחרים) נחשף במערומיו.

להחלטה של קר לפתוח בחמישייה עם איגודאלה במקום בוגוט (אחרי שקר שיקר לעיתונאים ואמר שלא יהיו שינויים בחמישייה) מנחם ודור כבר התייחסו ואחרים יתייחסו בהמשך. אסתפק בלומר שלדעתי מדובר בנוקאאוט הכי מרשים שראינו בפלייאוף ובעונה הנוכחית ואחזור לדבר על בוגוט.

"כן, שיקרתי"

אני בטוח שהוא תודרך על ידי צוות האימון, אך זה לבדו לא היה עושה את ההבדל. כששחקן ששיחק 28, 25 ו-17 דקות בשלושת המשחקים הראשונים יורד ל-3 דקות משחק, ממש לא ייתכן שהוא מקבל זאת בכזו טבעיות. כנראה שזו הגדולה בוגוט. בהבינו, אם בעזרת המאמנים ואם לאו, שכעת הוא לא יותר משחקן של שולי הרוטציה, הוא נכנס בשלוש הדקות שלו ובהן עשה בדיוק מה שקר ציפה ממנו – לא נתן לאף אחד להיכנס לצבע.

בוגוט נכנס לתפקידו בטבעיות. ברגע שדרך על הפרקט לקח ריבאונד הצהרתי ואגרסיבי שאמר "הצבע הזה שייך לי" והוסיף 3 עבירות, כולל אחת אולי קצת יותר מידי אגרסיבית על לברון, (מאוחר יותר בוגוט האשים את לברון שהוא "קפץ על הצלם").

במשך הרבע השלישי והרביעי קיוויתי (אני בעד ג"ס) שבוגוט יחזור לעוד 2-3 דקות של אותו הדבר. הוא לא חזר, אך לדעתי ישחק במשחק הבא 3 דקות ברבע השני ו-3 דקות ברבע השלישי. הנגר איבד את מקומו (כחלק מהתופעה) אך לדעתי גם מצא את מקומו האמיתי (בגלל האישיות).

לפוסט הזה יש 41 תגובות

  1. לקר יש את הפריבילגיה לעשות שינויים. לבלאט יש 4.5 שחקנים בלחץ, אין לו מרחב תמרון בכלל. לדעתי ג"ס ב-7 משחקים.

  2. אני חוזר ואומר שהסדרה עדיין בשליטת הקאבס… הזריקות פשוט לא נכנסו. קר לקח סיכון ענקי שעם קצת יותר אוויר לנשימה הוא היה יורד ל3-1…
    קר מבין את זה ויודע שהיה לו מזל עם הקליעה של הקאבס ולכן אני חושב שבוגוט ושאר הביגס יקבלו יותר דקות במשחק 5.

  3. זו היתה התאמה מעולה למשחק הנוכחי, כי זה הוביל להמון זריקות פנויות, כיוון ששחקני הקאבס היו עייפים. השאלה היא מה יהיה אחרי 70 שעות מנוחה ולא 45. כי אם קאבס יוכלו להמשיך ולרדוף, כמו משחקים 1-3, אז משחק בלי גבוה יהיה רע מאד עבור ג"ס.

  4. אני לא יודע איפה בדיוק אתה מזהה את המגמה של הפיכת הסנטרים בליגה ליותר רב-גוניים. זה בגדול רעיון נחמד אבל הוא לא ממש מסתדר עם המציאות של מגמת דעיכת עמדת הסנטר בליגה.
    אני מבקש שתזכור את הקביעה הזו בכל פעם שנרצה להתבכיין על האק-הסנטר התורן -שלא מסוגל לקלוע. או כשטריסטן תומפסון יקבל את חוזה המיליונים שלו בקיץ.

    1. א. זה דווקא בא ביחד עם היחלשות עמדת הסנטר. שחקנים כמו הווארד ודיאנדרה שהם נגרים פר אקסלנס חווים ירידה במעמדם.
      ב. מתקוות גדולות כמו דראמונד וגובר לדעתי לא ייצא יותר מידי.
      ג. אם זכור לי נכון, 80% מההאק בליגה הוא על שלושה שחקנים – דיאנדרה, דראמונד והווארד. אי אפשר להכליל על כולם לפי זה.
      ד. כמובן שזו רק תיאוריה בגרוש.

      1. החוזים שעליהם חתומים הווארד ודאנדרה מספרים דברים אחרים.
        פלוס קשה לי לחשוב על סנטר ממש מגוון התקפית.

        1. קאזינס, ברוק לופז – דוגמאות לסמטר מגוון התקפית.

          מצד שני, אני לא רואה מגמה של הפסקת נגרות.

          הלופז השני ואשיק הם דוגמאות טובות לסנטר פותח נגר בקבוצת פלייאוף, צוינו גם הווארד ודיאנדרה, בוגוט רוב העונה, טריסטן תומפסון בחמישיה של קליבלנד דקות ארוכות (נמוך וזריז אבל אחושילינג נגר).

          בקיצור, יש הרבה סנטרים נגרים בקבוצות טובות, לא רואה את זה מסתיים כל כך מהר.

          בעיני הבעייתיות בסנטר נגר נובעת מפופלריות הסמול בול, סנטר מגוון הוא החולשה של סמול בול כי אין אף אחד שיעצור אותו (לדוגמה – אפילו מוזגוב המוגבל באופן בינוני הפך לכוכב התקפי מול גולדן סטייט הקטנה).

          בקיצור, סנטר מגוון הוא לא בדיוק משהו שמחליף את הנגר אלא משהו שהיתרון שלו הפך להיות מעט מודגש יותר בגלל הסמול בול, אז יש אולי שינוי אבל לא נראה לי שזו מגמה מובילה.

      2. עוד משהו בנושא. אם אני זוכר נכון למרות ההתדרדרות ביכולות סנטר בליגה מרוויח בממוצע כמיליון דולר יותר מכל עמדה אחרת.

        1. המילה "רב גוני" הייתה בחירת מילים לא טובה שלי. הכוונה היא לסנטר עם יכולת קליעה מינימלית, מוזגוב לדוגמה. לכן שם הפוסט הוא "סוף עידן הנגרים".
          לגבי המשכורות, זו כנראה איזו נורמה ב-nba שגבוהים מקבלים יותר כסף – כי בפועל כפי שכולנו רואים המשחק כבר לא שייך להם. כנ"ל אגב בדראפט – למה אוקאפור וטאונס כל כך בטוחים בבחירות 1 ו-2?

          1. אוקיי אז לצורך העניין נגדיר מה שאק היה:כוח בלתי ניתן לעצירה במרחק של עד שלושה מטר מהסל ושחקן שלא מסוגל לקלוע מרחוק יותר גם עם חייו תלויים בכך.

          2. נגר זה שחקן בלי יכול קליעה או מובים מתחת לסל. מעטים הסנטרים עם יכולת קליעה מבחוץ (הגאסולים, דאנקן שמתפקד כסנטר) אבל יש אחרים שאפשר לתת להם להתמקם באותיות והם יביאו נקודות. שאק היה כזה, האוורד חצי כוח, דיאנדרה ממש לא. החשיבות של הנגרים האלה היא הגנתית ולא התקפית אבל בוגוט היה סיפור שונה כי הוא ניהל את ההתקפה של הווריורס העונה בעזרת הבנת משחק ויכולת מסירה מעולה.

          3. אני מסכים לחלוטין עם שגיא. בוגוט הוא נגר בגלל שאיבד הרבה יכולות כתוצאה מפציעות. ומהצד השני גם טריסטאן תומפסון נגר. העובדה שיש להם יכולות אחרות היא מה שנותן להם את המקום על המגרש. אני חושב שנמשיך לראות נגרים בעמדה מכיוון שכאלו בעלי כישרון התקפי אמיתי הם די נדירים.

  5. לא חושב ככה.תראה את הסנטרים המובילים במערב (ג׳ורדן והווארד) מה שכן סנטר צריך מובים טובים אם אין לו קליעה.גם קאנזיס כזה.
    רוב הסנטרים בלי קליעה אבל יותר גמישים וקוראי מדחק טוב.מה שלא תקף לגבי בוגוט ופרקינס(ד׳ יצילנו) קח לדוגמא את האח הפחות טוב למשפחת לופז איך הוא נע עם הכדור .

  6. אמין לי כוח לבדוק נתונים אבל עד כמה שאני זוכר בוגוט לא היה כזה חור שחור בהתקפה. נראה לי אבד לו הביטחון והוא באמת הופך לפרקינס

  7. אחלה פוסט אבל לאהבנתי איך אתה יודע שבוגוט קיבל את הספסול שלו בהבנה? דווקא במעט דקות שלו על המגרש הוא עשה כמה פאולים מיותרים שהעידו על עצבנות יותר מאשר על קור רוח, ואני לא מדבר דווקא על הפאול שהעיף את לברון על הצלם.

  8. הסנטר חיוני על מנת לנטרל את הדרייברים מלשים ליי אפס בהגנה, וליצור נקודות בפוסט אפס. וזאת בנוסף על ריבאונדס.

    מה מתוך זה אתה לא מבין?

  9. תסתכלו על שני הסנטרים שבמאמר התיבה שלי: קרים עבדול ג'אבר ורוברט פאריש. לפי ההגדרה שני "נגרים". אבל אני רוצה אותם בקבוצתי. הנגרים האלה יבנו לי מגדל משם אסתכל מגבוה על שאר הליגה.

  10. זה לא נכון שהליגה מנסה להיפטר מ"נגרים"…
    מה אתה אומר על אנדרה דראמונד ודיאנדרה ג'ורדן?
    לא יודעים לקלוע, ובכל זאת, אני רואה אותם שולטים על הליגה בעמדת ה-5

    1. דראמונד ממש לא שולט בליגה וגם לא ישלוט, דיאנדרה לא משחק ברבע הרביעי של משחקים צמודים (וכשכן, אז חבל שכן).

  11. הבעייה עם הנסטרים היום היא א׳ חוסר יכולת לסיים בצבע וב׳ חוסר שליטה מוחלט בכדור. רוצים שאני יספר לכם למה האוורד בחיים לא יהיה שאק? ולמה שאק היה כ״כ דומיננטי, על אף היותו מוגבל בקליעה? משחק לואוו פוסט רבותיי. כדי שסנטר יוכל ליצור לעצמו מהלכים בפוסט, לפני שהוא לומד כיצד לסיים בצורה יצירתית, חייב להיות בעל שליטה בכדור. שאק ודאנקן הם איום תמידי כי לא רק בגלל שהם פינישרים אלא בגלל שהם גם בעליי שליטה בכדור ובכך יכולים ליצור יש מאין או לשפר את הסיכוי שהסיומת שלהם , טובה ככל שתיהיה, תיהיה נוחה יותר. הווארד הוא באסט כי הכדרור שלו טוב בערך כמו שלי (משמע ממוצע לחלוטין) וזאת הסיבה לכך שיש משחקים או פרקי משחקים שהוא פשוט בלתי מורגש כי בסופו של יום הוא פינישר ותו לא עם מהלכים מוגבלים בהתקפה ברגע שיש לו זוג ידיים ליד הביצים שמפריעים לו (הסיבה היחידה שהוא מצליח איכשהו מעל הממוצע זה כי הוא פשוט פריק אתלטי). כך גם רוב הסנטרים בליגה כיום וזוהי הסיבה שסנטר איכותי כיום הוא לא יותר מפינישר מסכן שבעבר היה מקבל חוזה בינוני לחלוטין (כמו דיאנדרה או דריימונד). אם אני ג׳נרל מנג׳ר טוב שמחפש גבוה ראוי בדראפט עם פוטנציאל, אני לא מחפש גובה או כוח, אלא שליטה בכדור וקאורדניצייה, דבר שחסר כיום, דבר שמוביל להיכחדות האיטית של הסנטרים והיותם כוח משמעותי רק בעבר.

  12. הסנטרים הפכו לרב גוניים: כלומר מהבהבים והופכים ללא רלוונטים. האוורד שנחשב לגדול הסנטרים בעשור האחרון לקח את אורלנדו לגמר ב- 2009 על הגב שלו הפך עם השנים ללא רלוונטי. כן, הוא ממשיך לקחת 15 ריבאונדים לערב ואולי גם אולי 20 נקודות אבל ההשפעה שלו על המשחק אפסית.
    אליו אפשר להוסיף רשימה בלתי נגמרת של סנטרים לא רלוונטים כמו נואה או בוגוט.
    אבל גם בקבוצות שהסנטר נותן תפוקה ונותן את המספרים שלו מהעמדה הזאת, אין היום בנמצא אף סנטר שיכול להוביל קבוצה לא לגמר ולא לטבעת. הימים של ראסל וצ'מברלין הם חזון רחוק, אבל קארים, וולטון ומוזס מאלון לא יחזרו ואפילו לא הימים של האקים או שאקיל כבר הם הסטוריה רחוקה

    1. תפסיקו כבר להגיד שהווארד הוביל את אורלנדו לאנשהו! בתור אחד שראה משחקים שלהם באותה עונה אני יכול להגיד בוודאות שמי שהוביל את אולנדו לגמר היה טורקוגלו, שהביא 2 עונות חלומיות שאני לא יודע מאיפה הוא הביא את הכדורסל הזה (כדררר, קלע מכדרור, ניהל משחק, מסר וחדר כאילו מדובר בדוראנט). וכמובן נעזר בהווארד שהיה ותמיד יהיה מס׳2 של מישהו בגלל הסיבות שציינתי בתגובה הנ״ל. ראייה לכך,אגב, היא שברגע שטורקוגלו עזב אורלנדו לא שיחזרה חצי מההישגים איתה ובעקבות כך האוורד עזב.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט