לאן נעלם הספסל?/רועי ויינברג

יש 2 קבוצות שונות לגמרי בגמר, כשזה מגיע לספסלים-באחת יש על הספסל 2 וחצי שחקנים (כשהחצי יושב 40 דקות עם הסווטשירט של לברון), ובשנייה יש 7 שחקנים יעילים וכשירים. למרות זאת, בעוד שבקבוצה הראשונה, קליבלנד, המאמן מוציא 120% מהספסל שלו, המאמן של גולדן סטייט, קר, עדיין לא מיצה את הפוטנציאל. וזה יכול לעלות לווריורס בסדרה.

*

גולדן סטייט ווריורס
חייב לבוא לידי ביטוי. הספסל של גולדן סטייט.

עד עכשיו, הספסל של גולדן סטייט יותר טוב מהחמישייה. גם במשחק הראשון וגם במשחק השלישי הוא השאיר אותם בתמונה במשך דקות ארוכות כשהחמישייה אכזבה (ונכון לעכשיו בוגוט וגרין לא פקטור בפלייאוף וקארי לא מה שהיה בעונה הסדירה), והוא יכול לספק את הפתרונות נגד קליבלנד.

במשחק השלישי, היום בבוקר, הפלוס מינוס של החמישייה הצהובה כחולה היה 40-. של הספסל? 19+. בנוסף, במשחק הראשון והשלישי היה לגולדן סטייט אקס פקטור מהספסל שהשאיר אותם בתמונה-אנדרה איגודלה עם הגנה יעילה על לברון, ודיוויד לי עם משחק מושלם התקפית (11 נק' בלי החטאה מהשדה).

למה היום לי קיבל 13 דקות בלבד (והקטין בהן את הפער ב-17 הפרש)? איגודלה זכה לקרדיט מוגבר במשחק השלישי לאור החולשה של האריסון בארנס, והשלים את החמישייה בצורה טובה בהרבה מהאתלט הפותח (בארנס), כשחקן השישי של הווריורס, אבל שחקנים 7-12 ברוטציה של גולדן סטייט לא קיימים.

לאונרדו ברברוסה נותן סדרה טובה עם הרבה יציבות וניסיון שמרגיעים את מפלס הלחץ בגולדן סטייט, אבל זוכה ל-8 דקות למשחק, למרות מדד פלוס מינוס יעיל (5.67+ בממוצע). פסטוס אזלי יכול להוסיף מימד של פוסט אפ יעיל וריבאונד, לצד פיק נ' רולים עם קארי (בדומה למה שקרה עם לי), והגנת פוסט, משהו שלא נראה במדי הווריורס מאז ההעלמות המסתורית של בוגוט.

ספייטס
יכול להיות האיש שיחזיר את הווריורס לסדרה. מוריס ספייטס.

כל זה מוביל אותנו לשאלה אחת-לאן נעלם מוריס ספייטס? ספייטס גבוה מחליף עם קליעה מחצי מרחק, שיכול גם להכנס לסל ולהוציא משם נקודות במידת הצורך (ה-true shooting שלו גבוה, 54.6%).

כפאוור פורוורד לצד בוגוט הוא יוכל לרווח את המשחק ולהכריח את קליבלנד להוציא את תומפסון שישמור עליו, ובכך לסייע לווריורס בנטרול הריבאונדר החזק בגמר, ולהגדיל את השליטה של גולדן סטייט מתחת לסלים שתאפשר לה להשיג עוד הזדמנויות קליעה, לצד השימוש בנשק נוסף בתחום במיד ריינג', תחום שהקבוצה חלשה בו משמעותית.

בנוסף, זה יחזק את הריווח בצבע של הווריורס, מה שיאפשר לחודרים חזקים כאנדרה איגודלה, קליי תומפסון, שון ליבינגסטון והאריסון בארנס להכנס בקלות פנימה וליצור נקודות, דבר שחסר כרגע לגולדן סטייט. בסופו של דבר מעניין מאוד מה קר יעשה בהמשך הסדרה, אבל זה חייב לכלול את ספייטס, ושאר הספסל של הווריורס.

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. יש מלזה שם ….
    זה נקרא מילכוד הקונצפציה ….
    כך חלוץ הפסיד את מלחמתלבנון הוא היה בטוח שאפשר לנצח מהאויר ושהצבא העברי מוכן …
    קאר נמצא במילכוד הזה הוא משוכנע שאפשר לנצח את המשחק עם המפציצים מהאויר ….

    בינתיים עד עכשיו לא לחלוץ ולא לקאר זה לא עבד…

    1. לגבי לבנון – נהפוך הוא, ברגע שהסדירים נכנסו – אז נפלנו לכל המלכודות של חיזבאללה. את הנזק עשינו מהאוויר. אולי חלק מאיתנו בקונספציה משלנו…
      יאמר לזכותו של קאר שהוא מנסה – אבל בלאט מצליח יפה להגיב בשחמט המאמנים. נראה איך בלאט ימצא תשובות לרבע האחרון לקראת יום חמישי.

  2. רק כשהסוליות של שון מריון ופרקינס ישפשפו את הפרקט אפשר יהיה לומר שבלאט מוציא 90 % מהספסל שלו. עם השאר הוא עושה קסמים.

    1. +1

      קל לומר לסטיב קר, מאמן שעשה עונה היסטורית בכל קנה מידה, לשנות את השיטה. אתמול כשהוא העלה את דיוויד לי, זה יכל גם להיות סוף הסיפור. שחקן קר, עושה 2 איבודים ופאול תוך 100 שניות, חוטפים על זה 6-7 נקודות וקר צריך להסביר במסע"ת על מה הוא בדיוק חשב.

      ממש לא נראה לי שGS הרימו ידיים, זו עדיין הסדרה שלהם להפסיד. גם אם קר לא יעשה שום שינוי מהותי ברוטציה, הם קבוצה הרבה יותר טובה.

      בצד השני, אצל בלאט, מייק מילר וג'ונס רואים דקות בעיקר כי אין ברירה. המטריקס ופרקינס = 0.
      הבוקר, כש-שון מריון ניגש בסוף משחק 3 לומר מברוכ ללברון, לקח לי שנייה לזהות מי זה הדוד הקשיש והחביב הזה שעלה למגרש.

      1. שון מריון העלה במשקל ולא נראה שהוא בכשור משחק. בלאט השתמש בו ברוטציה לא מעט לפני הפציעה שלו. יכול להיות שהוא באמת לא התאושש.
        חשוב שדלבדובה יתאושש אחרת באמת אם לבלאט אם מי לשחק.

  3. ספייטס הוא שחקן נוראי.
    נכון שזה נראה כאילו הוא עולה ומיד תורם, אבל המשחק שלו מחרב את האספקט הקבוצתי של הווריורס.

    חוץ מזה אני מסכים לחלוטין, הספסל של ג"ס הרבה יותר איכותי ולא מנוצל כמו שצריך בכלל.

    ליבינגסטון למשל יכול לקחת את דלבדובה באחד על אחד בקלות (הוא גבוה ממנו בחצי ראש, ושחקן פוסט אפ טוב יחסית לגארד), איגי חייב לשחק יותר (ולחדור במקום לזרוק שלשות), ולי הוכיח שהוא הרבה יותר יעיל מבארנס (שנעלם לחלוטין).

    1. יחסית לגאד? זה אנדרסטייטמנט.
      שון ליווינגסטון הוא למעשה שחקן הפוסט היעיל ביותר בפלייאוף הזה..ובעונה הרגילה רק אנס קאנטר וברוק לופז היו טובים יותר בבידוד בפוסט.

  4. אני חושב שההבדל הכי גדול בין בלאט לקר הוא: הנסיון.

    אני לא בהכרח מתכוון דווקא לנסיון של בלאט כמאמן ראשי ועוזר מאמן, אלא לזה שבלאט מנסה.
    בלאט מגיב להתרחשויות, הוא לפעמים טועה ולפעמים צודק. לפעמים ההפרש מתקזז מ19 ל2 ולפעמים ליריב פתאום אין תשובות להגנה שלך.
    הנסיונות די נכפו על בלאט, לאור הפציעות של לאב ואירווינג, אבל גם תוך כדי המשחק בלאט כל הזמן משנה דברים, מחליף שחקנים.

    מאחר ואין בנמצא לברון-סטופר, בלאט לא מעוניין כרגע לנסות שום דבר חדש בהתקפה, זה משהו שאם הוא יצטרך להתחיל לאלתר בו – כאן הוא יפסיד את הסדרה בוודאות כי להרביץ ולרדוף כל שחקן יכול, לשים את הכדור בטבעת ממרחק של 2 מטר, רק לברון ועוד 3 שחקנים מסוגלים ברוטציה שלו.

    אם אחרי משחק 2 כולנו פה ראינו את הבעייתיות בעמדה מספר 4 (כתבתי על זה כבר אז, גם מנחם דיבר על זה ובערך כל אחד שמנסה להסתכל קצת מעבר לזה שבסדרת הגמר יש נציג ישראלי וחייבים לעודד אותו ראה), רק קר ממשיך להתעקש ולהתעקש.
    נכון, זה מה שהביא אותו לגמר. אבל כדי להיות אלוף אתה צריך לעבור ולהתנסות, לקבל כמה כאפות ולקום מחדש עם פתרונות.
    קר לא רק שמאמין יותר מדי בשיטה ספציפית, הוא גם מאמין יותר מדי בשחקנים ספציפיים:

    בארנס – חוץ מהשלשה בפינה בהארכה שסגרה את הסיפור, מה הוא עשה? אה, 0-8 היום.

    קרי – אולי נשחק עם ליבינגסטון כרכז פול טיים ל10-15 דקות ונהפוך את קרי SG, בוא ננסה, הרי קרי מרבה לאבד והוא בנחיתות פיזית הן בכח והן בגובה מול כל שומר של קליבלנד

    בוגוט – בוגוט הוא אחלה שחקן הגנה לקבוצה שמשחקת נגד סנטר דומיננטי. לקליבלנד אין אחד כזה. מצד שני הוא נטל בהתקפה, בעיקר כשמהחסימות העצומות שלו לא במגיעות קליעות.

    תומפסון – יש לו מיס מאץ' עם כל שומר שהוא מקבל. למה לא לתת לו ללכת לסל יותר ולנצל את יכולת החדירה והכדרור שלו? במצב הנוכחי שחקן כ"כ מגוון הופך לקייל קורבר #2.

    ספייטס – למה לו לתת לו 10 דקות להתחיל לשחק פוסט ו\או לזרוק מחצי מרחק, משהו שלא קיים בינתיים? בטח לא לשחקן גבוה.

    אזילי – אותו כנ"ל רק במקום הפוסט הגנה טובה יותר.

    דייויד לי – הוא המפתח. שחקן גבוה יחסית, ולא פראייר. הוא לא המגן הכי טוב ולא ימנע מTT את כל הריבאונד, אבל הוא יודע להוריד את הכדור לרצפה, יודע לקלוע מחצי מרחק לא רע, יותר לחדור, ובעיקר מבין את משחק ההתקפה של גולדן סטייט, ובעמדה 4 הוא בעל יכולת המסירה BY FAR הכי טובה, מה שמאוד מאוד חסר כרגע.

    שון ליבינגסטון – כשהוא על המגרש, לברון יצטרך לשמור עליו או על תומפסון. בכל רגע נתון, השחקן שלברון לא עליו חייב לקחת את השומר לפוסט.

    לאנדרו ברבוסה – מאוד מאוד מהיר עם הכדור, לפעמים קצת מבולגן, אבל יכול לבלגן גם את ההגנה של קליבלנד. תאורטית מסוגל לקלוע מכל בלטה כמעט אבל לא ביציבות. למה הוא משחק רק 8 דקות?

    לקר מתחיל להגמר הזמן. זהות המנצחת במשחק הבא כנראה גם תקבע את זהות האלופה. קאמבק מ3-1 בגמר זה לא משהו שאני זוכר, אם היה בכלל.

      1. אני מאמין שבשנים הקרובות, עם שינוי סדר המשחקים, הסטטיסטיקה תתחיל להתיישר.
        כמובן שאני אהיה שמח אם זה יקרה כבר השנה.

        1. בסדרות של הטוב מ-7, 76% מהקבוצות שהובילו 1-2 ניצחו.
          בפלייאוף בכלל, לא רק בפיינלס.
          השנה דווקא ישנה מגמה הפוכה לנתונים ההיסטורים,
          5 הקבוצות שהיו בפיגור 2-1, חזרו וניצחו את הסדרה.

          (זה היופי בסטטיסטיקה, כל אחד יכול למצוא את הנתון שמתאים לו…)

          1. ושוב (לא בפעם הראשונה היום) הציניות שלי מחמיצה…

            אבל כמו כל דבר בחיים, אם המינון נכון, הראייה מפוקחת, וההבנה שאנחנו באמת לא יודעים כלום קיימת – גם לסטטיסטיקה יש שימוש.
            (חוץ מבידי כלכלנים. הם כולם טיפשים שחושבים שהם חכמים.
            ואני כותב את זה אחרי שבטפשותי הרבה למדתי כלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה)

  5. רועי מה החלוקה בין קבוצות עם ביתיות שהובילו/פיגרו 1:2 לאלה ללא ביתיות באותו מצב ? זה יתן תמונה יותר מדוייקת, למרות שעם כל הכבוד לסטטיסטיקה, בד"כ מי שמובילה בגמר היא גם קבוצה טובה יותר.

    1. אין משמעות מי הקבוצה ביתרון 1-2,
      נשארו 4 משחקים. 2 בבית, 2 בחוץ.
      בכל מקרה הקבוצה שביתרון רק צריכה לשמור על הבית בשביל לזכות באליפות.

  6. מבחינה מנטלית יש משמעות להובלה כי זה יושב בראש של שחקנים. חוץ מזה שכל קבוצה עובדת כל השנה כדי שבסדרות יהיה לה יתרון ביתיות במשחק מכריע, וברגע שאתה מאבד את היתרון הזה ונקלע לפיגור זה משפיע. בכל מקרה עד כה בסדרה קליבלנד כופה את הסגנון הרצוי לה וזה כנראה משמעותי יותר מיתרון ביתיות

  7. משהו קטן שראיתי עכשיו. מיש שנכנס לעמוד הראשי של stats באתר של nba.com מגלה שכל המובילים הסטטיסטיים הם מקליבלנד:
    נ"ק: לברון (41 למשחק)
    ריבאונדים: TT (14 למשחק)
    אסיסטים: לברון (8ץ3 למשחק)
    חטיפות: קיירי אירווינג (4 למשחק)

    יפה, אה ?

  8. השורה התחתונה היא שדייויד לי חייב לשחק פי שניים ממה שהוא משחק, והריסון בארנס חצי ממה שהוא משחק. בשקר לשון מריון הוא בנוי עבור משחקים כמו אמש אבל אני לא בטוח באיזה כושר משחק הוא.
    אם הווריורס מנצחים את הבא ויהיה 2-2, אני חושש שהם ינצחו את הכל.

    1. מסכים איתך מנחם. המשחק הבא קריטי עבור קליבלנד. אם תנצח אותו סיכוי גבוה שתיקח את הכל. הפסד והמומנטום והיוזמה תחזור לג"ס, ואז העומק והכישרון כנראה יכריעו את הסדרה

  9. דריימונד גרין הוא בדיוק הבלוף ממנו התראתי כל העונה.
    מדובר בלאנס סטיבינסון הבא..
    היו איזה 3 מצבים במשחק בהם הוא נותר לבדו מול מוזגוב שהיה במרחק סביר ממנו, ובגלל שאין לו יד מהמיד ריינג', ובגלל שמדובר בשחקן מטומטם, הוא פשוט התנגש בו והוא היה בטוח שהגיע לו פאול.

    אני הייתי בהלם כשהיה איזשהו קונזצוס שהוא אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה.

  10. דווקא הספסל מתפקד לא רע הבעייה היא בחמישייה.

    הספסל מתפקד בדיוק כמו שציפו ממנו כשפעם במשחק מבליח אקס פקטור התקפי, כשהוא נותן דקות מנוחה קריטיות לחמישייה הפותחת, כשהוא מעלה את האינטנסיביות ההגנתית וההתקפית ונכנס לריצה מול הקאבס.

    מי שלא מתפקד ואחראי להפסדים של הווריורס מלבד קר שלא עושה את ההתאמות הדרושות זה החמישייה. זה קרי שעליו דובר הרבה, זה גרין, זה בוגוט, זה בארנס וזה אפילו תומפסון שיציבות זה הדבר שהכי חסר לו בפלייאוף הזה.

    במילים אחרות כל החמישייה של הווריורס מתפקדת בשלוש רמות מתחת לכושר הרגיל שלהם ואתה מאשים את הספסל?

    לווריורס יש באמת ספסל יוצא מהכלל, הספסל הטוב בליגה לדעתי. קבוצה שיכולה להחביא את דייויד לי בכזאת כשרוניות חייבת להיות מוכשרת ברמות. הספסל יכול לתת יותר, בוודאי אבל לא הספסל הוא הנעלם פה אלא החמישייה הפותחת.

  11. לפי איך שהלך במשחק האחרון שומפרט שמר על ליוינגסטון ,ושקרי היה על המגרש דלוודובה היה איתו כשקרי היה על הספסל דלוודובה ירד לנוח,

כתיבת תגובה

סגירת תפריט