לברון הפך להיות הרבה יותר אנושי! / מנחם לס

חשבתי שאלך לישון הלילה ללא כתיבה, במיוחד שקרה לי פנצ'ר בראוטר ואני חייב לכתוב על הלאפ-טופ ממש ליד הראוטר.

בגילי זה לא בריא ללכת לישון כל לילה ב-2 בגלל כדורסל, אבל מה לעשות שהכדורסל והאתר הפכו לחלק חשוב ביותר בחיי?

אז מה כל כך בער לי לכתוב? הייתי חייב לשפוך את לבי, והאשך יכול לצחוק וללעוג עד כמה שהוא רוצה, אבל אני מאמין שהוא בעצמו  מבחין בשינוי שקרה אצל לברון.

כן, הוא קולע 40 כל משחק. אבל הוא שובר את עצמו במאמצים. אף פעם – ולעולם לא במיאמי – לא ראיתיו מתאמץ ככה. עתה הוא גובר עליך לא בגלל איזו עליונות סופר-עליונה, אלא בדרך העתיקה והקשה: תוך מאמצים כבירים. תוך מלחמה בשוחות. קרב בחפירות. קרבות אוויר. הוא נראה הפעם MORTAL כמונו. הוא לא נראה עליון ולא משחק אותה עליון.

מאז שהגיע לליגה שמו אותו על PEDESTAL. על במה. הוא היה מעל כולם. משחקו היה הרבה מעל גילו. היה מרחק בינו לבין כולנו. היה מרחק בינו לבין שחקני קבוצתו.

הפעם הוא חייל רגלי הלוחם בחפירות כמו כולם, ולא רק זה אלא שבמשחק השני הזיברות קרעו אותו בחוסר שריקות, והוא התלונן מעט אבל בגדול עבר על הכל כגבר.

ללא לאב וקיירי לברון הגדול הוא אנדרדוג. ומה הוא עשה? הפך לאחד מחבורת הלוחמים של הקאבס. הוא הטוב ביותר אבל הוא לא נראה בצבעים אחרים. הוא נילחם על כל כדור ככולם, נופל, משתטח, מזיע, נושם כאילו הוא הולך להיגמר, ואז משנס כתפיים עם דלי, עם שומפרט, עם TT, עם מוזגוב. ברור שהוא בקרב יחד עם כולם כחייל ולא פרימדונה.

אחרי המשחקים הוא לא יוצא מדעתו בהילולים, ניזהר במילותיו, ונותן את כל המחמאות לשחקני קבוצתו. והוא אומר שוב ושוב שמאומה לא ניגמר.

לא ראיתי אפילו מבט השפלה אחד בפניו בשני המשחקים האחרונים. הוא כבר לא GOD-LIKE. למרות הסטטיסטיקה שלו בנקודות, ריבאונדים, ואסיסטים, הוא לא האמן שעשה זאת. הפעם הוא הפועל השחור שקורע את התחת עם כל ריבאונד וכל סל.

הוא רואה את ההשתטחויות של דלי והוא ממהר אליו ומחבקו כאילו היה אחיו הקטן. בסיום המשחק הוא ניגש לטריסטן וחיבק אותו זמן רב מאד על משחקו המצויין. אני חושב שהוא גם נשען על טריסטן לשאוף אוויר לפני הראיונות ומסיבת העתונאים.

לברון של המשחק האחרון לא היה אלוהים ולא היה איזה מרשיאן שבא הנה למטה מאיזה כוכב לכת. הוא היה פועל שחור שמאומה לא בא לו ביתר קלות מהאחרים.

אם הקאבס ינצחו את האליפות זה יהיה אפסט גדול מאד-מאד. אבל זה יהיה אפסט שניגרם ע"י מלחמה עד הסוף, תכונה שאתה לא מצפה ממולטי מיליונרים כאלה. כל אחד מהם היה מוטי ארואסטי. ולברון – זה ברור לכולנו – אינו מהלך על מים. בסוף המשחק הוא בקושי שם צעד אחד לפני הצעד השני מרוב עייפות.

כשהוא ניצח את האליפויות עם מיאמי רבים שנאו זאת. אם ינצח עם קליבלנד, הוא יהפוך לגיבור עם אמיתי, באם אתה אוהד של הקאבס או לא!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 73 תגובות

  1. עם כל הצער שבדבר גולדן סטייט גורמת ללברון להראות נהדר
    ללא כל קשר הוא דופק סדרה היסטורית
    המספרים ? ריבונו של עולם !
    לדעתי זו הסדרה הכי גדולה מאז מייקל ב 93 מול הסאנס , אם אני זוכר אז למייקל היו 41 נקודות למשחק עם 8 ו 6 למשחק
    אבל הצוות המסייע של מייקל היה גדול ב 8 דרגות על חלקי החילןף של הקאבס
    אחרי הסדרה הזו ,גם אם תגמר בהפסד מסל עצמי של לברון במשחק 7 הוא עלה מדרגה מבחינה היסטורית

    1. אתה זוכר נכון.
      שאק ב-2000 היה מדהים, 38 נקודות ו-16 ריבאונד למשחק.
      היריבה הייתה פחות מרשימה מזו של ג'ורדן ב-93.

  2. אחרי שהורדת את לברון ממלאך לדרגת אדם, אני מחכה לפוסט שלך שמעלה את >> ג'יימס ג'ונס << מ-חמור לדרגת אדם.

  3. ללא ספק אם לברון יזכה בגביע הוא יטפס למדרגה באותו המפלס של …. נו אתם כבר יודעים למי הכוונה.
    כל הסדרה הזו מלכתחילה היתה סדרה של הגנה נגד-התקפה,
    אם גולדן סטייט היא ברצלונה בכדורגל עם הקליעות הוירטואוזיות אזי קליבלנד היא אינטר -מילאן, משחק חפירות, משחק עקשני והרבה הרבה יותר רצון לנצח ולהתאבד על כל כדור,
    בסדרת-גמר הדברים הקטנים עושים את ההבדל, המתח, ההתרגשות, הכדור שמחליק מהיד בגלל זיעה מוגברת, בינתיים כל הדברים הקטנטנים שלא תמיד באים לידי ביטוי בלוח הסטטיסטיקה הולכים עם קליבלנד,
    במשחק הבא עלינו לטובה יהיה על קליבלנד לחץ אדיר, זה סוג של להיות או לחדול, נצחון שלהם והם יכולים לחגוג כל הדרך בטיסה מערבה, הפסד.. הפסד במשחק הבא יוציא להם את כל הרוח מהמפרשים,
    בלאט צריך לעבוד עכשיו המון על הצד המנטלי, על הפסיכולוגיה, לקחת שחקן שחקן לשיחה אישית,
    לא ציפיתי לכזו סדרה מותחת ומרתקת, לפני הסדרה אני מודה שהייתי סקפטי ביכולת של הקאבס, מסתבר שהם גדולים מהחיים, קליבלנד היא האינטר מילאנו של הכדורסל
    קליבלנד היא הדטרויט פיסטונס של שנות-ה80

  4. למכירה
    ———

    מתחם משרדים מפואר בלב ת"א (איזור הבורסה היוקרתי).
    מכיל מגרש קט-סל, סאונה רטובה ויבשה, עמודי ריקוד (היה בעבר מועדון חשפנות אך העמודים שימשו אותנו היטב).
    אופציונלי להשאיר ריהוט כמו ספות, שטיחים מקיר לקיר, מתקן איגרוף עם פרצופו של לברון עליו, חדר טקסים מיוחד, מתקן דארטס מוזמן אישית, מיניבר וטלוויזיה 70 אינטש.

    לפרטים נוספים ויצירת קשר נא לפנות באתר שלנו – LLL.org
    תודה

      1. גיא, הפעם זה קל מדי – הרפרנס הוא לשיר האלמותי של שרית חדאד, כפרה עליה.

    1. אני לפחות מתנחם שבזכותו בלאט יהיה פאקינג אלוף הNBA.
      דרך אגב מה אתם אומרים אם קליבלנד מנצחים את המשחק הבא,מירי רגב תטוס למשחק החמישי?

    2. אחד הפוסטים המצחיקים:)
      1. תתבייש לך על הכוונה לסגור ארגון חובק עולם בשלב כה מוקדם של הסדרה.
      2. אפשר להעריך את פועלו ולשנוא אותו במקביל, בין היתר, על ההעמדות, הפוזות והתנועות הדרמטיות בשניה אחרי סיום המשחק. אדריאנה לימה יכולה ללמוד ממנו..
      3. חדר טקסים מיוחד?!

      1. כן, חדר טקסים מיוחד. הוא גם חסין אש, ובדרך כלל נהוג להכנס עליו לבושים גלימה לבנה, וכובע לבן בצורת חרוט.

        1. גיא אני מוחה על הגוון שאתה מנסה לתת לאגודה שלנו.החדר מאוד פשוט סהכ יש בו מספר רב של בובות וודו שצורה של לברון,

      2. בדיחה שהמצאתי עכשיו :

        מה ההבדל בין KKK רגיל, לבין KKK חרדי ?

        עוד חור אחד בסדין, בין הרגליים…

          1. אתה לא בכיוון נשמה, אני בא מבית דתי – חרדי ומעריך את הציבור הזה מאוד, ויודע שהחברה החילונית לא יודעת כל כך איך להתייחס אליה (למשל הניסיון לגייס אנשים לצבא בכוח). אם כבר אני צוחק על הסטיגמות.

            יום טוב

      3. צודק! גם אני שונא את הפוזות הדרמטיות שלו בסוף המשחק. כל פעם הוא ממציא משהו אחר, פעם מתכופף, פעם כורע. מעצבן.

  5. לברון במשחק הזה לא ניסה להיראות מעל כולם ולא הלך לבד במהלך החשוב במשחק הוא מסר לדלי שהחזיר לו להאלי הופ.

    הוא לא מסר לדלי במשחקים קודמים , הלך לבד וגם במשחק האול סטארו לא מסר לאף אחד .

    אך הוא מתקרב במשחק הזה לדרגת השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים הוא מגיק גונסון לטעמי גורדן אף פעם לא היה קרוב לשם ומעולם לא יכל לשחק בכל עמדה , מענין מי בקליבלנד ממשיך לטעון שאי אפשר בלי קיירי או שעם קיירי קליבלנד יותר טובים ?
    עכשיו קליבלנד משחקת עם שני רכזים טבעיים כן כן !
    לברון ודלי שדוחפים את הכדור קדימה ומחפשים שחקנים פנויים בלי לאב ובלי קיירי הקבוצה הרבה יותר טובה תתפלאו !

    במשחק הזה הקבוצה נראתה קבוצה של דייוויד הרבה יותר ממשחקים קודמים .

    קבוצהשל חמישית גארדים לוחמים מחוזקת בגבוה מידי פעם .
    והכי חשוב לברון ריכז נפלא וחכם .

  6. גם אני לא מאוהדיו הגדולים של לברון, אבל מה שהוא עושה בסדרה הזו זה לא יאומן!
    אני חושב שהפעם הוא באמת ירד מהאולימפוס והתחיל להזיע כמו כולם, ולסחוב את כולם על גבו ואחריו. הסדרה הזו משוחקת עד כה לפי הקצב והחליל שהפרשים מכתיבים ואם זה לא ישתנה כנראה שהם גם יהיו האלופים, ולמרות שהדרך עוד ארוכה, בעיני הם ראויים לכך.

  7. בכל הקבוצות בהן דייוויד הצליח היו בנויות על שחקנים לוחמים ללא פרימדונות.

    שחקנים בינוניים שעושים את הדבר הנכון , הבעיה שלו בקליבלנד שאף אחדלא רצה להקשיב עד עכשיו .

    מי מהשקקנים הסופר מוכשרים האלו הולך לעבוד קשה ולהזיע כי הצניחו להם איזה מאמן מהמידל איסט שאף פעם לא היה בסביבה ומעולם לא שיחק במסגרת אפילו קרובה ל נבא … לא ספרו את דייוויד ולא הקשיבו אבל …

    אבל.. שוב אולי הסיטואציה של להשאיר את קיירי על המגרש להכניס אותו לשחק מוקדם מדי נגד אטלנטה היתה בכלל יזומה מראש?

    אולי המטרה היתה בכלל להוכיח כי הוא לא מסוגל להחזיק את הסדרה וחייב לרדת לספסל ?

    כתבתי זאת כבר אז , קיירי הוא השחקן שהכי לא ספר את דייוויד לא דברים שאמר אלא שפת הגוף יחסית למאמן קרא לו קוץ בזלזול מסוים והמשיך לעשות מה שרצה …

    לאב דוקא הקשיב ועבד קשה , מחל על ההצהרה שהוא לא שוה אתמשכורתו אבל נפצע .
    ועכשיו כשאין ללברון ברירה אלא לרכז הכי טוב שהוא יכול .
    למסור לדלי במהלך המכריע כי למד לסמוך עליו .
    עכשיו אין יותר פרימדונות בקבוצה זו קבוצה לוחמת של דייוויד אפילו הפרימדונה השניה מאז ומעולם בנבא מבין זאת זו הקבוצה של דייוויד כבר לא של לברון , העוזר דייוויד נהיה המאמן הראשי.

    אולי אנשים שכחו אבל מי ניצח את האליפות השלישית של שיקגו בזמן הפרימדונה הגדולה ביותר בתולדות הכדורסל מאז ומעולם ?

    על מי צרח מספר 23 ברגע המכריע תן לי את הכדור ?
    אבל הכדור היה מזמן בטבעת כי פקסון ירה בלי לחשוב ברגע שהכדור הגיע אליו .

    לא השחקנים המוכשרים מנצחים את המשחקים החשובים באמת אלא השלד המסייע .

    ואת זאת כתב ערן סורוקה לא אני :

    "אבל אז, בעצם מתגנבת המחשבה הבאה: אם בלאט זוכה באליפות NBA, בשנה ראשונה, במועדון מקולל, עם כוכב לא חברותי, אחרי כל מה שעבר, האם יש לו עוד סיבה לחזור? עוד פסגה לכבוש? או שאולי עדיף לו לשבת בבית, לתת לכולם לדבר בשבחו ולהשוות אחרים אליו, לכתוב ספרים, להעביר הרצאות ב-50 אלף דולר לאחת, ולבלות עם המשפחה למשך כל ימי חייו? הנה, אנחנו אי שם באמצע יוני, וסוף סוף מצאתי סיבה טובה – בפוטנציה – עבור דייויד בלאט להתפטר."

    1. אם אני לא טועה, קיירי הוא היחיד שנתן גיבוי לבלאט בתקופת המשבר (באיזור דצמבר) ואמר שהוא יעשה בשבילו הכל. על סמך מה אתה טוען שקיירי לא ספר אותו?
      ולגבי פרישה, הלוואי שבלאט ישיג אליפות אבל שיחשוב טוב טוב האם הוא רוצה להישאר בסיר הלחץ הזה בקליבלנד והאם זה באמת שווה את כל מה שעבר בשנה האחרונה. לאיש יש עצבים מברזל, אחרין היו קורסים מזמן. אולי הוא גילה שלא כל כך כיף שם במבא.

    2. נשמע שאתה יורה חץ ומצייר מטרה. לא הכל סובב סביב המאמן, בשום קבוצה.
      אני לא בטוח שהבנתי נכון, אבל אתה טוען שבלאט "רצה" שקיירי יחמיר את המצב הפיזי שלו נגד אטלנטה?

  8. קצת הפרזה לומר שג'יימס נהיה אחד העם. הוא עדיין מאמין שהוא המלך של כולם
    ולא רץ להקים שחקנים שנזרקו לפארקט, לא ניגש מייד בסוף המשחק לדיילי גיבור האמיתי שנקרע לא פחות ממנו כמו יתר חברו מכוון שראה את המצלמה עלו. יש עדיין טונה של אגו ואופי שלא נותנים לו להתקדם הלאה.
    סיפור בהמשכים.

    1. והלואי שיזכה באליפות עם קכוצה ומאמן יורו ליג כדי שיוכלו להגיד פעם אחת ולתמיד זה לא לברון זה המאמן והקבוצה !.

      זה בדיוק הטיעון של פופוביץ כל הזמן :
      "לא משנה מי השחקן ומאיפה השחקן אני (השיטה) תעשה ממנו שחקן נבא ."

      אז פעם אחת ולתמיד הכדורסל מעולם אחר של מנחם יהפוך להיות כדורסל מאותו עולם בדיוק !

      ונקבל עולם נטול פרימדונות לא גורדן לא לברון וגם לא מנחם !

    2. ואולי הוא לא בא לדלי, בגלל שהוא ראה שהמצלמה עליו, וידע שאם הוא בא אז הוא לוקח לו את רגעי התהילה כי המצלמות יסתובבו וירצו לצלם את דלי + לברון?

  9. יותר טוב ממיקל ג'ורדן או לא, בשורה התחתונה הוא מתקרב לאליפות עם קבוצת יורוליג.
    קשה לי לראות את מייקל ג'ורדן עושה את אותו הדבר, MJ מעולם לא השפיע על הקבוצה שלו בכל כך הרבה אספקטים של המשחק, גם כשהייתה לו קבוצה מוגבלת לפני שפיפן וגרנט הגיעו לשיקאגו, הם אמנם הגיעו לפלייאוף אך הובסו. למעשה גם שפיפן וגרנט הגיעו והחלו לתרום בסוף שנות ה – 80 הם עדיין הובסו (אולי אפילו הושפלו) בפלייאוף שנה אחר שנה.

      1. למג'יק לא היו איזה 17 בחירות ראשונות בדראפט אצלו בקבוצה?
        אני מת עליו, אבל היה לו חומר לא רע לעבוד איתו רוב הזמן.

  10. מנחם, היה ברור שיגיע פוסט הערצה לאליל נעוריך לברון.
    הגעתי למסקנה שאתה כמו ג׳ף ואן גנדי למע זה שהוא מבין בכדורסל

  11. פעם אמרו על לברון שהוא צ'וקר ועכשיו הוא פרימדונה ? איזה שטויות באמת. לברון עובד הכי קשה מכולם למרות שהוא הכי מוכשר (זה היה אצלו ככה מהשנה הראשונה). משתפר כל קיץ, שומרר על עצמו, לא מעורב בקטטות, תקריות נהיגה וכ"ו.זה שיעור לצעירים שחושבים שרק כשרון חשוב ולא מעריכים את החריצות. גם ג'ורדן השנוא לא היה פרימדונה אלא איש עבודה מס' 1 שנותן דוגמא אישית, בדיוק כמו לברון. זה שהוא מעריץ את עצמו לא הופך אותו לפרימדונה, יש הבדל.

    1. לא מעורב בקטטות? האיש בן שלושים ויש לו שלושה ילדים והוא חי בארמון ומלווה בשומרי ראש. למה שיתקוטט ועם מי יתקוטט? ואים ספק שדהוא פרימדונה. האיש תמיד מאחר למסיבות העיתונאים, תמיד צריך לדאוג שהוא יהיה מרוצה בכל מקום. הוא ההגדרה של פרימדונה.
      חלאס עם פולןח האישיות.

  12. עומר – סביב בכדורסל הוא עובד הכי קשה שאפשר, ובחיים הפרטיים אין לו שום שמץ של הסתבכות, שום דבר. והוא ככה בפוקוס מטורף מאז שהוא נכנס לליגה בגיל 18. מבחינה אישיותית זה דבר מדהים. אז העובדה שהחולשות שלו זה רק פולחן האישיות כמו שתיארת, נראה לי איזון מתבקש.

  13. לחלוטין עלה כאן מדרגה ונותן תצוגה לאגדות, למרות שכמו בזמנו עם שאקיל, אין לג'ס אף מאץ' אפ ראוי בשבילו בניגוד למייקל/קובי שמיררו להם את החיים.
    הגדול מכולם?? נשאיר את זה לכל מעריצי מיאמי/קליבלנד שכנראה נולדו אחרי 1990 והזכרון שלהם קצר יותר מכמות השנים שאני רואה nva. כשהוא יתן עוד לפחות שתי עונות כאלה אפשר לפתוח את הויכוח על הגדול מכולם, בינתיים בראיה הכוללת הוא בקושי מגרד את הטופ 5.

  14. חכמי ה NBA לפני הסדרה נגד בוסטון – ג'אי קראודר ייעצור את לברון.
    חכמי ה NBA לפני הסדרה נגד שיקאגו – ג'ימי באטלר יעצור את לברון.
    חכמי ה NBA לפני הסדרה נגד אטלנטה – דאמארי קארול יעצור את לברון.
    חכמי ה NBA לפני הסדרה נגד ג"ס – דריימונד גרין, אנדראה איגודלה, קליי תומפסון והריסון בארנס ייעצרו את לברון.

    לפני כל סידרה מנחתים שהנה עכשיו לברון ייעצר, אבל במציאות…
    ואז לא נשאר אלא לומר שבעצם אין לו מאצ' אפ.
    אין לו מאצ' אפ, כי הוא בלתי עציר!!!!

    תלמדו לפרגן…

      1. גיא, אתה תמיד דואג למלא אותנו בנתונים. מתי לאחרונה שחקן סיים עם 28 נק' ב-65% אפקטיבי מהשדה בסדרת גמר?
        לקרוא לזה עצירה זו הפרזה. זה גם הרבה יותר ממה שהוא קלע (נק' ואחוזים) שנה לפני כן.

        1. הפער בין בלתי עציר לבין משחקים 3,4,5 של שנה שעברה גדול. גדול מאוד.
          לא שאני טוען שההפסד שנה שעברה הוא באשמת לברון.
          אבל אני מאמין בלהתבונן במתרחש, לא מבעד למשקפיים עכורות (מונפקות ע"י ה-"ללל"…), ולא מבעד למשקפיים ורודות. עם נצנצים של הערצה.

          אני מניח שאם קראת מעט מהתגובות שלי, אתה יודע שאני לא משונאי לברון, וגם לא חלק ממועדון מעריציו.
          i call it as i see it

        1. די, שחקן גדול. נכון.
          אבל תנו את הקרדיט כשצריך.

          במשחק 3, אולי המשחק הכי חשוב בסדרה, לברון סיים עם 22 נק'.
          9-14 מהשדה. לכאורה יופי של אחוזים, אבל קאווי פשוט לא נתן לו לנשום, ולכן לברון סיים משחק רק עם 14 זריקות לצד 7 איבודי כדור.

          הדבר המרשים ביותר של לברון השנה, זה שהוא לא עוצר. לא משנה, פוגע, לא פוגע, הוא ממשיך לתקוף ולשחק אגרסיבי. הוא לא מאפשר לאף אחד לגרום לו להיות פסיבי.
          שנה שעברה זה לא מה שקרה.

          1. קודם כל אתה צודק שקוואי מאוד הציק לו בשנה שעברה.
            השנה הוא לא עוצר וממשיך לתקוף אבל זה בגלל הצורך של הקבוצה. לאורך הקריירה תמיד היו לו רבעים שלמים שהוא רק מסר וכולם כל הזמן אמרו שהוא לא אגרסיבי ושהוא חושב רק על האחוזים. כשמסר במאני טיים אמרו שאין לו ביצים. עכשיו אנחנו רואים שכשצריך הוא זורק ללא הכרה, ממש מזכיר את קובי, רחמנא ליצלן (גיא !)
            🙂

          2. אם אתה מבקש כל כך יפה…
            (לא שיש לי ברירה. ה-OCD, ה-OCD…)

            כלל אצבע. מילה הנגמרת באות א', מקורה בארמית או יוונית
            לדוגמא: דוגמא (מיוונית), אבא (מארמית).
            רחמנא ליצלן = הרחום יצילנו (השם יצילנו)

            ובקשר למזכיר את קובי, יש ב-NBA מושג שנקרא the Kobe Assist
            החטאה שמסדרת לקבוצה מצב זריקה נוח אחרי רב' התקפה.
            כך שהרבה זריקות (בתנאי שהם נכונות – הקבוצה במצב נוח לקחת רב' התקפה, ולחזור להגנה) יכולות להועיל.

  15. אני מזכיר לכולם לאן בדיוק נטו הסיכויים לפני הסדרה, וכמה רבים היו אלה שלא האמינו שהקאבס ינצחו אפילו משחק. (גם אני פקפקתי בסיכוי לאליפות במיוחד אחרי פציעת קיירי) אני לא אומר שיזכו באליפות, אבל עד כה הם מכתיבים את הקצב, ומוציאים מעצמם את האנרגיות והמשמעת הדרושים ומי שצריך למצוא פתרונות הם הלוחמים. הכל עדיין יכול לקרות, אבל פרגון והערכה בהחלט לא יזיקו

  16. יש הערכה רבה לשחקן פנטסטי כמו לברון, הבן אדם עושה מה שהוא הכי חזק בו וזה חדירות לסל, מפחית את הזריקות מבחוץ ולא מתפרש לכול עבר..אתם לא חושבים שלדיוויד יש חלק בהכוונתו?

  17. נכון לגמרי מנחם. בדיוק מה שאני מרגיש כלפיו. לא אהבתי את לברון הישן. אני מסתכל בהשתאות ובהתפעלות על לברון החדש.

  18. אגב, דוויין וייד אמר בדיוק את מה שאתה אומר בראיון שהוא עשה עם לברון ב-SC של ESPN. הוא אמר שבכל העונות הקודמות לא ראה את לברון כך. ניראה שזה בגלל שהוא רוצה לפרוע את החוב שהוא מרגיש כלפי העיר, אחרי "ההחלטה".

כתיבת תגובה

סגירת תפריט