מר נקודה למשחק (2)/ינון יבור

וואו. איזה משחק! (שוב)

כנראה שכדורסל משחקים 53 דקות, לפי שעון קליפורניה. נראה אם באוהיו ימשיכו עם המסורת.

נדמה שלפי הטור הקודם שלי, כיוונתי לדעת גדולים, מכיוון שהפעם ראינו את הקאבס הולכים הרבה יותר לכיוון היתרונות המובנים שלהם, שזה בעיקר משחק פיק אנד רול משובח, וכמובן הבחור הרוסי הגדול שאף אחד לא מצליח לעצור. בהגנה ראיתי את מה שכולכם ראיתם: לקליבלנד יש שמיכה קצרה, אבל מתאימה בדיוק מילימטרי למידותיה של גולדן סטייט. דלי מתאים מצוין להגנה על סטף בגלל הזריזות ופלג גוף עליון חזק, אבל נשחט (וימשיך להישחט) אם ינסה לשמור על קליי הגבוה ממנו; שאמפרט לעומתו ארוך מספיק ואקטיבי עם הידיים להפריע לקליי בהשתחררות ובקליעה, אבל אוכל חצץ כשהוא מנסה לעצור את ספידי סטף. ומעל כולם ג'יי אר סמית, שמתאים לשמור על שניהם מכיוון ש… (סתם בחינת עירנות, אם קפצתם בפליאה סימן שהאינסטינקטים הכדורסלניים שלכם עוד פועלים ( (-: ). מעבר לאחים ספלאש, הקאבס מסתדרים יפה עם כמה שומרים אפשריים על כל עמדה, כשלברון וטריסטן יכולים לשמור למעשה כל אחד מלבד קרי, כולל בוגוט.

קליבלנד
תומפסון זורק מהעונשין. הקליעה שלו רחוקה מלהרשים, אבל הקאבלירס מתמודדים עם זה יפה.

וזה מעביר אותי לפיל שבחדר. למעשה – לפיל האוסטרלי שבחדר. רבות דובר על יכולת החסימה (פיק) של הענק האוסטרלי, שמשחררת קלעים וחודרים לרוב. נדמה שבלאט מתמודד יפה עם הבעיה הזו עם help and recover שמצליח לעכב מספיק זמן את הגארד, בלי סיכון אמיתי מצד בוגוט. וכאן מתגלה הבלוף שלו, שגורם להתקפה לשחק ארבעה מול חמישה, כי הוא לא מצליח לנצל את היותו פנוי. בפעם היחידה שבה הוא עשה תנועה יפה לסל אחרי הרוטציה של קליבלנד, הוא חטף פאול (חכם מאוד) של ג'ונס שמנע דאנק. בשאר המקרים הוא למעשה נטל התקפי, וכמו שהדוב הרוסי הוכיח היום, גם בהגנה הוא נטל לא קטן אם הוא לא מצליח לעצור את האיש הגבוה בצד השני. ההתעקשות של קר עליו, לדעתי, עלתה לו במידה רבה במשחק.

אוקיי – אם לא בוגוט אז מי? זה שמזכיר לי את הויכוח האינסופי שניטש בין תומכי הרוטציה הרחבה לאלה שמעדיפים סגל קצר וידוע. במקרה הזה, לקראת סוף העונה, הסגל חייב להתקצר לדעתי. קר העלה שחקנים לשברירי דקות שלא חזרו יותר אפילו אם נתנו תפוקה (ברבוסה), ייבש שחקן אנרגיה שנתן לו פוש במשחק אחד (ספייטס), ובכלל היה קצת כאוטי בחילופי הקו הקדמי שלו. זה לא מייצר היררכיה ברורה, זה לא מייצר סדר, וזה לא מייצר תחושת ודאות אצל השחקנים. לטעמי,
מוטב היה לו לדבוק באזילי האתלטי.

מה שמביא אותי לנקודה האחרונה – שהיא ב-100% החלטת מאמן. שיטת ההאק המכוערת שבה ומרימה את ראשה, וכמיטב המסורת אלוהי הקארמה (או מי שדורון מאמין בו) מעניש את היוזם וגורם לו להפסיד (פופוביץ, ריברס, מקהייל). אני מבין את סטיב קר שניסה להשתמש בזה כדי לעצור שעון ולהאריך את המשחק. את מי שאני לא מבין זה ידידנו בלאט, שקבוצתו קולעת באזור ה-35% מהשדה כל המשחק, ולקראת סוף הרביעי רואים שהיא מותשת לחלוטין. למה לא לקחת 50% בכל התקפה (קליעת עונשין אחת מ-2), ועל הדרך לאפשר לרגליים של לברון והחבר'ה קצת מנוחה? במקרה הספציפי הזה, השיטה הרעה הזו דווקא עובדת לטובת קליבלנד הקצרה והעייפה, שממילא לא קולעת במשחק הזה באחוזים גבוהים מדי.

טוב – שיהיה לנו בהצלחה במשחק 3, ושאולי נצליח לסיים את זה ב-48 דקות הפעם. מה אתם אומרים? משחק עם הארכה שמתחיל ב-4 בבוקר ביום עבודה יכול לגרום ללא מעט קונפליקטים עם לא מעט גורמים רבי עוצמה בעולמנו – בית הספר, המעביד, בת הזוג, הילדים… (תקבעו אתם את דרוג העוצמה…).

רועי ויינברג

אחד מעורכי הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. ראשית כל המרבה בהארכות הרי זה משובח
    שנית – אם לא לא בוגוט אז מי – בהגנה אין תחליף. בהתקפה יש. עכשיו תחשוב אם לגולדן סטייט יש מספיק כלים בהתקםה כדי לשחק 4 על 5 .
    יש להם נכון ?

    עכשיו תשאל מה בלאט היה עושה אם הוא מאמן את גולדן סטייט?
    הוא היה רץ
    בכל מחיר
    בכל הזדמנות
    גם אחרי סל

    הוא היה רץ כמו מטורף עד שהיה קורה 1 מ 2 –
    1. בלוחמים היו קולעים מעל 105 נקודות – ומנצחים
    2. לברון היה נגמר והלוחמים מנצחים

    גולדן סטייט משחקת לידיים של קליבלנד

    1. צודק,זה פשוט מדהים איך קר משחק לידיים של בלאט ונותן לו להכתיב איך הסדרה תראה.בכלל לדעתי אחרי 2 המשחקים קליבלנד יהמרו עוד יותר על בוגוט ופשוט ישמרו חמש, על ארבע שהם לא נותנים לקרי ולתומפסון לנשום.דלי ישאר על קרי ושומפארט על תומפסון,נראה לי שגם קליבלנד מעדיפה שתומפסון יצטיין מאשר קרי.
      לא סתם קר רצה את בלאט כעוזרו הראשי.

    2. איתי זה מה שחשבתי אחרי המשחק הראשון ולמעשה זה מה שסטיב קר ניסה לעשות אתמול. זה היה ממש בולט ששחקני הווריורס התעקשו לקחת זריקות מוקדם ככל שניתן על השעון ויכול להיות שזה אפילו הוציא אותם מתבנית המשחק הרגילה שלהם.
      הבעיה היא שאתה לא יכול להכריח את הקבוצה השנייה לרוץ כשהיא לא בפיגור והקאבס היו מאד ממושמעים בקטע הזה.
      בסופו של דבר למרות התוצאה הנמוכה, הקצב (מבחינת מספר פוזשנים) במשחק אתמול היה הרבה יותר קרוב למה שגולדן סטייט רגילה מאשר למה שקליבלנד מעדיפה לשחק. בקיצור נראה שהניסיון לכפות את קצב המשחק של הווריורס הוציא דווקא אותם משיווי משקל.

      1. טוב הייתי חייב לבדוק את מה שאתה אומר אז הספקתי לעבור על המחצית הראשונה שוב. לפחות לפי המחצית הראשונה מה שכתבת ממש לא נכון.
        גולדן סטייט לא רצו ולא הכריחו התקפות מהירות להיפך הם הלכו רוב הזמן. בפעמיים וחצי שהם רצו הם השיגו נקודות קלות או עברות.
        קליבלנד הכריחה את גולדן סטייט לעמוד ולא לרוץ באופן מאוד חכם –
        1. טחינה של הצבע ( בדיוק כמו באירופה ). או שיוצא ריבאונד התקפה , או ששחקני ההגנה מפחדים לצאת למתפרצת עד שהם בטוחים שהגדור אצלם.
        2. אחרי כל סל אבל כל סל של קליבלנד – מישהו נצמד לקרי/תומפסון /איגי ומעכב להם את העלאת הכדור מעבר לחצי. פשוא גורם להם לשחק בהליכה "ובנחת"

        פתרונות לגולדן סטייט –
        להביא שני מובילי כדור למסירה הראשונה מתחת לסל. ולטוס מעבר לחצי.
        לחדור בכל הזדמנות ולא להוציא לקלעים – לנסות לסיים ומהר.

        1. זה נכון שקליבלנד עשתה עבודה מצויינת בלעכב את היציאה להתקפה אבל תסתכל במיוחד ברבע השלישי איך גולדן סטייט זורקת די מוקדם בשעון. לי זה נראה כתוצאה מהוראה מלמעלה.
          בכל אופן המשחק הזה התנהל בקצב של 97 פוזשנים שזה מעל הממוצע של הווריורס בפלייאוף. זה בטח לא בגלל שקליבלנד עשו התקפות קצרות.

        2. איתי בהמשך לדיון, הווריורס זרקו במשחק האחרון 41% מהזריקות ב-9 השניות הראשונות של השעון לעומת28.5% במשחק הראשון. קליבלנד לעומת זאת זרקו 41% מהזריקות ב-7 השניות האחרונות של השעון כשהווריורס זורקים רק 18% מהזריקות שלהם בסוף השעון.
          בקיצור אני עדיין מאמין שזו הוראה שהגיעה מהמאמן.

    1. נראה לי שהוא התכוון שזה מתאים לקליבלנד קצת לנוח על קו העונשין, גם אם זה אומר 50% מהעונשין. עדיין עדיף על 33%…

  2. קר במילכוד – מצד אחד בוגוט גרוע ולא מנוצל באופן טוב כי TT ומוזגוב עושים לו את המוות. מצד שני אי אפשר בלעדיו כי אי אפשר רק עם משחק חוץ, ראינו היום מה קורה כשמתבססים רק על ג'מפ שוטים.
    קר חייב למצוא דרך שבוגוט יספק נקודות בהתקפה בלי להאט מידי את המשחק.

    1. נראה לי שבוגוט כבר מקרה אבוד,אחרי שבמשחק הראשון הוא עמד לבד מתחת לסל ובמקום לתת דאנק מסר החוצה זה מבחינתי הראה שבוגוט לא מתכוון לזרוק לסל גם אם חייו תלויים בזה

  3. קליבלנד משחקת בהליכה ומושכת את שעון ה 24.
    הפיתרון- לחץ וניתוב הכדור לטומפסון לחצי מרחק (ליצור מצב של 2 על 1 מוזגוב וטומפסון מול בוגט). חשוב לוודא שהוא לא יוצא לקליעות מהחצי של מוזגוב גם במחיר של כמה סלים

  4. לצערו של קר בוגוט לא מהווה פקטור בהתקפה,
    ולכן מוזגוב גם לא צריך להתסכן בצבירת עבירות.
    (הרבה יותר קל לו לחסום באופן נקי, שחקנים נמוכים ממנו),
    מאשר את בוגוט שדומה לו בגובה ובמסה.

    קר צריך להשתמש באזילי הרבה יותר.

    חוצמזה, אחת הבעיות של הלוחמים הייתה שנראה שהם כופים זריקות.
    אז לקליי תומפסון זו עוד איך שהוא הצליח,
    אבל אחיו לא היה במשחק.
    בכלל לסטפן קרי יש תופעה כזו של משחקים שלמים שמה שהוא לא יעשה הוא לא יצליח לקלוע מהשלוש.
    בתחושה שלי (ולא בדקתי) כמעט ואין לו משחקים בינוניים.
    זה או שהוא לוהט, או שהוא קפוא.

      1. לבן קשוח, גבוה, שיודע (או ידע, לא ברור אם הוא שכח) לשים את הכדור בטבעת ולהביא אחלה מספרים.
        יודע לתת גוף ובעיקר מחובר לקבוצה.

  5. זה היה יכול להראות מאוד מעניין.
    חמישייה עם לי בסנטר ודריימונד ב4.
    או להיפך.
    לי אמנם חור בהגנה, אבל הוא עלית בריבאונד התקפה, וזה לא שמוזגוב כולו מהלכים בפוסט.
    כאילו ההתקפה שלך מתה, פשוט מתה. לא תיתן פאקינג 3 דקות לדיוויד לי? שיש לו גם ניסיון, אמנם לא פלייאוף, אבל ניסיון.
    גם יד רכה מאוד, הוא סקורר די טבעי. מה היה קורה אם את ה-5 דק' של ספייטס היה מקבל דיויד לי? בוגוט אשפה סו פאר.

  6. אף אחד לא הזכיר אגב את החולשה של בארנס.
    אין מילים, הוא בכלל לא במשחק, מדי פעם יש מתפרצת והוא רץ, או זריקה חופשית אז הוא לוקח.
    הבנאדם משחק, הבארנס הזה ולא עושה כלום.
    כאילו אתה יכול לשכוח שהוא בכלל במשחק.
    טוחנים אותך, תפתח עם פאקינג איגי.
    בנוסף, עם איך שהרוטציה עובדת שם, הרי איגי שיחק בקראנץ'
    כשהוא לא פותח, ואז הוא עולה נניח סוף רבע שלישי,בשביל לשחק בקראנץ' הוא צריך בייסיקלי לא לרדת, או לרדת לאיזה שתי דקות בתחילת הרביעי שזה מטופש, כי רק לפני 3 דקות הוא עלה.
    אז יוצא שבמשחק כמו אתמול הוא נאלץ לשחק 20 דקות רצופות ועוד הארכה וזה. והוא פאקינג שומר את לברון וזה מעייף.
    ככה הוא מגיע לסוף גמור ולא מסוגל להשתלט על כדור שהוא משתלט עליו מתוך שינה(אחרי החסימה של גרין על לברון 20 שניות לסוף)
    תפתח איתו כמו בנאדם, וכששלברון נח שבארנס ייתן בראש למייק מילר, אנערף. למה אתה טיפש קר, למה?

  7. נהדר ינון!!!, ממש נתת עוד משהו חשוב שבלהט המשחק
    קשה לראות כל כך הרבה, למשל על בוגוט לא הייתי שם
    לב בחיים,
    אני מאמין שמי שעושה האק (ספרס יוסטון) עושה זאת מפחד
    ולא שורד. לא חשבתי על זה מבחינה
    קארמתית (קאר בתוך הקרמה) 🙂
    כמו תמיד אני עוקב ואוהב מאד את הכתיבה ואת התגובות
    שלך, והנה גם פה תגובות מעניינות
    תודה רבה ינון יבור.

  8. תודה על התגובות חברים.
    עידו – בהמשך לקו שלך – אם הם רוצים משחק מהיר יותר אולי עדיף סנטר אתלטי יותר מבוגוט

  9. וואלה מה שכתבתי על דיויד לי בארנס ואיגי התגשם אחד לאחד.
    בארנס אשפה, איגי אש ודיויד לי אש.
    מקווה שזה לא טו ליטל טו לייט.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט