מפתחות למשחק השלישי / איתי קדם

lebron-james-cleveland-cavaliers-twitter-reactions

חיים ומוות ביד המלך , …. נתן ….לקח, יהי שמו מבורך. במשחק הראשון לברון הפסיד. הפעם הוא ניצח. את כל הקרדיט הוא מקבל ואת כל הטענות הוא סופג.

בלעדיו קליבלנד לא הייתה מגיעה לפלייאוף ולא לגמר , איתו היא כמעט הפסידה אחרי שהובילה בדו ספרתי קרוב לסיום. משחק שני ברציפות שהסוף של קליבלנד מחרב לה את ההתחלה וגולדן סטייט שם בשביל לקחת. הפעם הקאבס תפקדו בהארכה וגירדו ניצחון.

לא בטוח שזה מספיק. בשביל זה לברון חייב לראות את הסיום של שני המשחקים ולנסות להקשיב למאמן שלו או לפחות להמשיך ולשחק כמו שכל הקבוצה שלו שיחקה 44 דקות הלילה.

הנה המפתחות שכתבתי לגולדן סטייט לפני תחילת הסדרה –

ניצחון בריבאונד – חובה. שליטה בריבאונד מונעת טחינה חוזרת של לברון או שלשה מהפינה והכי חשוב – קובעת את קצב המשחק!

שליטה בקצב המשחק – קריטי. לברון ודלבדובה שולטים בקצב המשחק. בלאט אומן בשליטה על המשחק מבחוץ. הלוחמים חייבים לשלוט בקצב ולהכתיב משחק מהיר עם הרבה עבירות והרבה לחץ – כמו בקולג'. לגולדן סטייט אין כלים למלחמת חפירות ואסור לה לחשוב שגם הפעם היא תוכל לסגור הפרש בקלות בסוף המשחק.

105 נקודות  – קלעת את זה וניצחת. קלעת פחות – אתה בבעיה.

הנה המפתחות שכתבתי לקליבלנד לפני תחילת הסדרה –

  • ניצחון בריבאונד – חובה. ראינו מה קרה ליוסטון. שליטה בריבאונד מונעת מתפרצות , מונעת נקודות קלות מהיריבה והכי חשוב – מונעת שלשות שוברות מנטאלית  מיד אחרי ריבאונד.
  • חסינות מנטאלית – קריטי. היתרון הגדול של גולדן סטייט על כל קבוצה זה שהיא יכולה לקלוע 10 נקודות בדקה , לא משנה כמה שלטת במשחק. קבוצה יכולה לשלוט במשחק 35 דקות ולאבד אותו בדקה מול הלוחמים. זה מצריך חסינות מנטאלית ומשמעת קבוצתית אדירה.
  • שמירה על הכדור – איבודי כדור זה הלחם והחמאה של גולדן סטייט , רק תבחר מאיפה תחטוף מהם אחרי שאיבדת.

והנה הנתונים מהמשחק השני :

  • ריבאונד 55-45 לטובת הקאבס. ניצחון גדול ומשמעותי לקליבלנד. 3 שחקנים עם 11 ריבאונדים ומעלה. דלבדובה עם 5 .
  • 105 נקודות – גולדן סטייט נעצרה בגדול. הגנה פנטסטית של קליבלנד מנעה מהלוחמים להגיע אפילו קרוב ל 100 אחרי הארכה. בכל פעם שזה יקרה – קליבלנד תנצח.
  • איבודי כדור – קליבלנד איבדו 13 בלבד ועמדו במפתח שלהם. השאיר אותם צמוד צמוד כל המשחק. ( אגב הלוחמים איבדו 18 ). למעשה הקבוצה איבדה 7 כדורים בלבד. דלבדובה איבד 6 נוספים.
  • שליטה בקצב המשחק – שליטה מוחלטת של קליבלנד בקצב המשחק והכריחה את גולדן סטייט לשחק בקצב שלה. ערב הגנה מצויין משולב בערב קליעה רע של הלוחמים נתן יתרון לקאבס 44 דקות. 4 דקות אחרונות בקצב של גולדן סטייט מחקו עבודה קשה מאוד של החבורה של בלאט.
  • חסינות מנטאלית – קליבלנד גילתה חסינות 53 דקות , ולא נשברה .

סיכום :

קליבלנד עמדה בכל  3 המפתחות שלה וניצחה. העובדה שגולדן סטייט השוותה והגיעה להארכה לא העידה על החוזק שלה הפעם – אלא על היכולת ההתקפית החלשה של קליבלנד. אם לקאבס הייתה יכולת התקפית טובה יותר ( או שלברון היה משחק "רגיל" בדקות האחרונות ) – המשחק היה נגמר 10 הפרש ובלי הארכה.

גולדן סטייט לא עמדה באף אחד מהמפתחות. להיפך היא הייתה רחוקה מהם. הפסד בריבאונד , 18 איבודים וחוסר שליטה מוחלט בקצב המשחק.

ברבע הרביעי לקארי הייתה זריקה משלוש שדלבדובה רץ לנסות להפריע לה – קארי מסר לבארנס שהחטיא שלשה. בצד השני לברון נשמר צמוד מחוץ לקשת ודלבדובה "ברח" מהשומר שלו וסימן שהוא פנוי לחלוטין באיזור העונשין – לברון התעלם וקבר שלשה קריטית על הפרצוף של השומר שלו. לפעמים זה ההבדל בבשלות של שחקן אלפא. יש רגעים שבהם לא מוסרים. ויש רגעים שכן. הטיימינג אוי הטיימינג.

לקראת המשחק השלישי המפתחות נשארים זהים. איך קר יצליח להשיג אותם ?

לפוסט הזה יש 28 תגובות

  1. holden

    8 יונ 2015 13:22:34

    עזוב אותך ממפתחות ותכנון מוקדם, מסתבר שבסדרה הזו הכל נתון להפתעות והכל עומד ונופל על מילימטר של מזל או טונות של נחישות

    1. תומר שור

      8 יונ 2015 14:29:31

      ברוך הבא למפלגת מנחם.
      אני חושב שיש כאן, לפחות בחלקים גדולים של המשחק, מהלכים ומהלכי נגד של מאמנים. בינתיים קר נתן מהלך מעולה בהארכה הראשונה ובשני הרבעים האחרונים. בלאט בשישה רבעים האחרים. ההארכה האחרונה היא הספק היחידי האם הייתה פרי התאמות או אלתור שחקנים.

      1. מנחם לס

        8 יונ 2015 17:48:02

        כמה שאתה כותב יותר, הפיגור ההבנתי שלך נראה יותר ויותר.
        הצעתי?
        תפסיק להגיב. רק תקרא אותי, ותילמד. אתה הרי אוהב ס"א לפי מה שאני זוכר. שם הסברתי לך למה ס"א עפו בסיבוב הראשון: הגיעו לשיא מוקדם מדי.
        כאן, לשני המאמנים, ובעיקר לבלאט, אין הרבה מה לעשות מלבד ללכת לפי התכתיב של לברון. לברון קובע הכל, מהתחלה ועד הסוף. הוא קובע אם יהיה משחק בידודים. הוא קובע אם משתמשים במוזגוב. הוא קובע הכל בשעה שהשחקנים והכדור על הפארקט, ולא משנה כהוא-זה מה בלאט ציווה או לא ציווה לפני המשחק ובטיים-אאוט. לברון הוא המחליט, המבצע, ויו"ר בית הניבחרים.

  2. עגל

    8 יונ 2015 13:32:06

    ניתוח יפה מאוד, תודה.
    משהו מהשוליים, ההשוואה בין לברון להארדן: לברון הוא רולס רויס וג'יימס הארדן, עם כל ההערכה על המדרגה שעלה השנה, הוא עדיין מרצדס/ב.מ.וו/אאודי. הדרך בה לברון האט את שני המשחקים האחרונים ושלט בכל אספקט שלהם היתה מדהימה. אם להארדן היתה את היכולת הזו אולי יוסטון היתה כופה את עצמה על ג"ס. ואולי זו אשמת מקהייל . . .

  4. איתי קדם

    8 יונ 2015 14:23:50

    גיא מדובר באותן קבוצות כמדומני… המפתחות נשארים זהים כי זאת הדרך לנצח.

    אם קליבלנד היו יכולים לנצח עם 110 ומתפרצות אז היו להם מפתחות אחרים מן הסתם

  5. מוטוראי

    8 יונ 2015 15:06:14

    גולדן סטייט לא בהכרח חייבת לנצח בריבאונד, אלא בעיקר צריכה למזער את הנזקים בריבאונד ההגנה. זה יאפשר להם לצאת ליותר התקפות מעבר ולהכתיב את הקצב.

    חוץ מזה, הם לוקחים המון זריקות רעות מתוך לחץ ומשחקים מעט מאד על תרגילים שעובדים להם (למשל: פיק אנ' רול על קארי שמשאיר עליו דאבל טים ומפנה את גרין/בוגוט מול הסל). קצת יותר מזה ופחות זריקות עם יד בפרצוף היה מנצח להם את המשחק הבוקר.

  6. יואש בן טולילה

    8 יונ 2015 15:22:30

    יכולת הקליעה של גולדן סטייט גרועה, וככל שהיא תמשיך להיות גרועה, קליבלנד תמשיך לרמות על יותר שחקנים ועל יותר שטח.
    גורל הסדרה הוא לגמרי בידיים של קלעי הווריורס, הבעיה שלהם היא שקארי 2 משחקים לא פה, תומפסון היה מצוין לפרקים במשחק ה1 ולכל אורך המשחק הזה.
    חבל רק שהשופטים הדביקו לו את העבירה השניה שהורידה אותו לספסל מוקדם, אחרת הוא אולי היה מסיים עם 40.

    לא יודע כמה המפתחות רלוונטיים. במשחק נגרים שבו יותר מרביצים מאשר משחקים, לקליבלנד יש יתרון, פיזי וגם מנטלי. הם יודעים שהם פחות מוכשרים אבל צריכים לשחק יותר חזק.

    הסדרה לאט לאט הולכת בדיוק לאן שקליבלנד רוצה לקחת אותה.
    אם במשחק הראשון מפת האיומים כללה את קארי-תומפסון-בארנס-גרין, הרי שעכשיו קליבלנד די בסדר עם זריקות של כל שחקן חוץ מהספלאש בראדרס, ועליהם הם שמים את מירב המאמץ.
    במצב כזה אזילי חייב לשחק הרבה יותר כדי ליצור איום בפנים, בוגוט הוא לא השחקן למשימות האלה.

    1. גיא

      8 יונ 2015 15:32:19

      בוגוט ב-25 דקות קטף 10 רב' והוסיף 2 חס'.
      אזילי + ספייטס ב-11 דקות קטפו 0 רב' והוסיפו 0 חס'.

      בוגוט קריטי להתקפת המעבר של הווריארס.
      אני מנחש שבמשחק הקרוב נראה מה דייויד לי יודע לעשות בפלייאוף.

      2. יואש בן טולילה

        8 יונ 2015 17:06:44

        אני בטוח שקר היה ממיר 4-5 ריבאונדים של בוגוט ב4-5 נקודות של אזילי\ספייטס.
        בוגוט עשה הרבה יותר מדי פאולים מיותרים על מוזגוב מצד אחד ומצד שני לא תקף אותו בכלל בהגנה.

        במצב העניינים שנוצר בסדרה בוגוט הופך לתואם נואה. הוא פי 10 יותר טוב ממנו אבל קליבלנד אפילו לא מסתכלת עליו כשהווריורס מתקיפים.
        וכמו שיקאגו ללא גאסול, הכלים של הווריורס כרגע בצבע מאוד מאוד מוגבלים. מוזגוב, השחקן של בוגוט, נשאר לשמור על הטבעת, להוריד ריבאונדים ולצופף את הצבע. זה יתרון עצום לקליבלנד.

        אני מתקשה להבין למה דייויד לי לא שיחק עדיין בסדרה. הוא ווטרן מנוסה, שאחד על תקן כמו שלו, איגי, הביא את הנצחון במשחק מספר 1.

        לקר יש מספיק זמן להגיב, מה גם שאחרי 2 משחקים מבינים ש2 הקבוצות נרשמו למגמת נגרות וזה יהיה הקצב כל עוד הווריורס לא יעשו משהו שיידרוש מקליבלנד להגיב.

  11. עידו ניב

    8 יונ 2015 20:44:34

    א- מפתי שקראתי בעיתוני בארה״ב שתוקפים את בלאא על השיתוף/אי השיתוף של מוזגוב בסוף המשחק, ולא מדברים על קר ודויד לי.
    ב- אני חושב שהדרך להעריך את ההישג של קליבלנד הוא לדמיין את ס״א עם דאנקן וג׳ינובילי פצועים, בסדרת גמר. לאן הם היו מגיעים לדעתכם?

  15. פינקי

    9 יונ 2015 02:01:24

    נק' קריטית נוספת זאת ההגנה של הקאבס.
    ההגנה שלהם אתמול הייתה מעולה והביאה את הסקורר הכי טוב בליגה לאחוזים שהיו מביישים גבינה צהובה, ועם כל זה המשחק נגמר רק בהארכה.

    אם הקאבס רוצים לנצח זה לא יהיה דרך ההתקפה (הצפויה והמשעממת) שלהם, זה יהיה רק דרך ההגנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט