1. משחק יכול להיות בתת-רמה – והמשחק הזה היה ברוב חלקיו משחק בתת-רמה כדורסלנית כשמאומה, אבל מאומה לא מתוכנן מראש, והכל נעשה באימפרוביזציות – והוא עדיין מספק את שיא הגרטיפיקציה וההנאה כי כולנו רוצים לראות קודם וכל קרב, וככל שהקרב אכזרי יותר וצמוד יותר – הוא יותר מהנה. למה? כי כולנו צמאי דם. תארו לכם ששמים שתי נבחרות כדורגל במרקנה בריו, ובמקום נעלי כדורגל וכדור נותנים לשחקנים אקדחים עם אש חייה. מי שנשאר חי אחרון – מנצח. תוכלו למלא גם מיליון צופים.
2. בכל ההסטוריה של משחקי גמר של ה- NBA אף קבוצה עדיין לא ניצחה בג'אמפ-שוטס. גולדן סטייט היא קבוצה של ג'אמפ שוטס מה-3, ואחרי זה באים דברים אחרים. לקליי ת'ומפסון הלך במחצית הראשונה משחק אדיר. אבל אם תחבר את הקליעות שלו ל-5 מ-23 של סטפן קרי, או את ה-2 מ-15 שלו מה-3, תקבל ממוצע מחפיר. בעונה הרגילה גולדן סטייט התפארה בשלשותיה. בגמר הזה משחקים גברים שהחליטו שהם לא נותנים לווריורס זריקות חופשיות מה-3. אז מה קרה איתם? הם נראו איום ונורא נגד קבוצת קאבס שבחמישייה שלה היו רוב הזמן לברון, דלבדובה, שומפרט, וג'יי אר סמית'. שומפרט הוא שחקן אשכרה אירופאי הלוחם ונותן את נשמתו, וסמית ושומפרט הם שחקני שכונה אחרי הכל, שאפילו הניקס ויתרה עליהם. מוזגוב שיחק הרבה מחצית הראשונה וחלק מהרבע השלישי, ו-TT שיחק 23 דקות בסוף. אילו רשמת את השחקנים האלה ללא קיירי אירוינג וקווין לאב נגד גולדן סטייט לפני חודש, לא היה אחד שהיה נותן לקאבס יותר מ-0 נצחונות. אבל מה שקרה הוא שגולדן סטייט יודעת מעט מאד מלבד לשחרר שחקנים לשלשות, וזה עובד מצויין בעונה הרגילה. בפלייאוף, כשהשמירה נהדקת פי כמה, פתאום השלשות לא באות בחופשיות, ממהרים אותן, וזורקים אותן ממצבים ומרחקים לא טובים.
3. זאת לא סתם 'אימרה שאמרו חכמינו' שקבוצה צריכה להיות בגמר לפני שהיא יכולה לנצח בגמר. קליבלנד רחוקה מלנצח, אבל אם תחבר את עשרות משחקי הגמר ששחקניה היו בהם נגד אפס משחקי הגמר ששחקני הווריורס היו בהם, תקבל קבוצה נסיונית במשחקי גמר של NBA נגד קבוצה טירונית. כאילו דברים נגד ילדים. אני לכן מתפלא מאד שסטיב קר לא נותן לדייויד לי לשחק כי הוא אחד הגברים בין ילדי המפרץ.
4. אני טוען כבר 50 שנה שהמזרח משחק כדורסל יותר נוקשה מהמערב. אמש ראינו שחקנים כסטפן קרי שפתאום חוסר חוסנם נראה בצבעים טבעיים. סטף הוא כוכב-על והוא ינצח המון משחקים בעתיד עם קליעתו הממאירה, אבל מבחינת נסיון NBA הוא עדיין ילד. גם כשמגיע רגע האמת – הוא אולי לא התנסה במספיק כאלה. לפעמים הוא נראה שהוא TAKES IT TOO EASY! ראינו זאת אמש בשני איבודי הכדור האחרונים שלו, וההרסני ביותר זה עם 4.4 שניות לסיום כשהוא איבד כדור שהוא מסר לת'ומפסון, ושומפרט חטף. לברון לחם כחייה שכולה. סטפן צריך להסתכל על לברון וללמוד. אולי עליו עדיין לחוות כמה משחקים כאלה כדי לדעת שבערב כזה אתה נותן את נשמתך על הפארקט. הוא לא שיחק בטרוף מספיק. זה יבוא, ואולי אפילו עוד לפני סוף הסידרה, אבל זה עדיין לא זה.
5. כל שחקני הקאבס ללא יוצא מין הכלל מלבד לברון עשו מין מטמורפוזה, ובאופו סיסטמטי משך כל המשחק חיפו על יכולת אישית ירודה משחקני גולדן סטייט במלחמה כפי שפעם שחקני מכבי ת"א נילחמו על הדגל. ההקרבה של שחקנים כשומפרט, ג'יימס ג'ונס, ג'יי אר סמית, ובעיקר דלבדובה היתה מקסימלית ממש. הם בקושי היו מסוגלים לרדת מהפארקט מרוב עייפות. דלבדובה היה גבור המשחק אחרי לברון, אם כי לא בסטטיסטיקה. הוא היה גיבור בשמירה על סטף, על ת'ומפסון, ועל כל מי שהפקידו אותו. הוא הראה שאפילו ברמה הגבוהה ביותר של מקצוענות יש עדיין מה שנקרא "מלחמה". ההסתערויות על כל כדור, החוסן בקרב על כדורים, הלחץ באישית, והתוקפנות עלו על כל מה שראינו מגולדן סטייט, ולבסוף זה ניצח את הקרב.
6. לברון הוא כל-יכול אפילו במשחקים בהם הסטטיסטיקה שלו אינה מופתית היי, 16 ריב', 11 אסיסטים, ו-39 נקודות הם שורה נפלאה של מספרים. אבל כשאתה קורא שהוא קלע את ה-37 בערב של 11 מ-34 שזה אחוז מביש ממש, ההתלהבות מעט מצטננת. למעשה הווריורס דירבנו אותו לזרוק מרחוק, והוא פעם אחרי פעם לוקח את הפתיון. אבל ללא החשש שהוא יזרוק מרחוק, הם יעמדו 2 מטרים ממנו ואז יחסלו לו את הכניסה כמעט לחלוטין. אבל לא משנה: הוא-הוא הקליבלנד קאבס הרבה יותר משהוא היה מיאמי היט. הוא הקובע מה יהיה וכיצד ישחקו. בהארכה דייויד בלאט שירטט איזה תרגיל. כמה ישבו והסתכלו, כולל לברון. אבל הוא התרומם לפני שבלאט סיים כי הוא ידע שברגע שהכדור יקפץ על הפארקט, הכל הרי ישתנה, וכך בדיוק היה.
7. ישנם דברים בלתי מובנים לי, ואחד מהם הוא שיתופו של מוזגוב בשלושה רבעים, והימנעות מחלטת ממנו ברביעי. גרין קלע בסוף שני סלים ללא כל התנגדות תחת הסל כי TT היה עסוק בשמירה על מישהו אחר. למוזגוב ישנה יד נפלאה מהפאול, והייתי מת לשמוע מבלאט מה מונע ממנו לתת לו לשחק ברבע הרביעי.
8. כתבתי אתמול שיש סכוי גדול מאד שהקאבס ישחקו יותר טוב ללא קיירי אירוינג. זה אמנם קרה. מה שקורה הוא שבמקום שיהיו שני אנשים העוצרים לחלוטין את שטף המשחק – קיירי ולברון – עכשיו ישנו רק אחד. אז חלקי משחק רבים שוטפים באופן נורמלי כשכל השחקנים נוגעים בכדור, ואז באיות שלשות מפתיעות משומפרט, סמית, ג'ונס, ודלבדובה. ללא אירוינג גם ישנה החובה לכל שחקן לתרום יותר. אני לא בטוח שזה יכול לעבוד יותר משניים-שלושה משחקים כי קיירי הוא קיירי – אול סטאר וכוכב גדול. אבל לתקופה מוגבלת של כמה משחקים זה בהחלט יכול לעבוד.
עכשיו כבר 1:15 בלילה. ייתכן שעד הבוקר יעלו בראשי עוד כמה נקודות.
לא ברור למה מוזגוב לא ראה מגרש ברבע הרביעי,
בגלל ששתוף הפעולה בינו לבין לברון היה יוצא מן הכלל.
פעם אחר פעם לברון מצא את מוזגוב מטר מהסל, בדיוק בנק' הנוחות של מוזגוב. רוב הפעמים זה בסתיים בסל או בזריקות עונשין.
דרך אגב, למשחק הקרוב, מוזגוה יהיה בין הבודדים עם רגליים רעננות.
(שיחק 29 דקות)
אני בטוח שנראה אותו ברביעי במשחקים הבאים. יתרונו גם בזריקות פאולים מצויינות!
אולי בלאט יודע משהו שאנחנו לא – השנה בפלייאוף למוזגוב ממוצע של 26 דקות למשחק. גם עם התקצרות הרוטציה, מספר הדקות של מוזגוב לא עלה משמעותית (25.3 דקות בעונה הרגילה, 26.1 בפלייאוף)
יש לזכור שבלאט מכיר טוב את מוזגוב מהתקופה בה אימן את נבחרת רוסיה.
שאלו את בלאט לגבי זה במסיבת עיתונאים-
הוא אמר שברבע הרביעי זו היחידה ההתקפית שלהם ושזה גם המענה שלהם לסמול-בול של גולדן סטייט.
לדעתי הוא חייב להעלות את הרוסי ברבע הרביעי. וויל סי.
במיוחד כשהוא ולברון היו כה מצויינים ביחד!
סוף סוף נבואה שהצליחה לי…. 🙂
כשאירוינג איננו אין למי לתת את הכדור שהוא לא לברון…. כל אחד משחקני המשנה התעלה.
אפילו מייק מילר שילש את מספר הדקות שלו !!!
חשבתי שאני היחיד.
אז גם אתה אב גאה להצלחה!!!
(סמיילי עם חיוך של לימור לבנת)
אם משהו מצליח אין לי בעיה לקחת עבורו אחריות מלאה,
אבל אם משהו עובד כמו שצריך אני לא מפחד לקחת עליו קרדיט.
לדעתי מהצד ומהידע שלי על מילר – הוא יכול לתרום תרומה גדולה אם יקבל יותר דקות והוא גם ריבאונדר מצויין. עולה על ג'יימס ג'ונס בהכל.
מוזגוב לא עולה ברבע הרביעי כי בלאט מאמין יותר בהרכב הגנתי עם תומםסון לרבע הזה, הרכב שמביא גםציותר אנרגיות ומלחמה מתחת לסלים(כנראה הבנה טובה שעם איכות ההתקפה שלהם זה הדבר הכי טוב ליישם).
בקשר לעבד אל זארקאווי ג'יי אר סמית' – השתכנעתם כבר או שאתם זקוקים לעוד איזה משחק 2 שהמחבל הזה יהרוס להם בכוח בהתקפה??
כבר שכחת את 28 הנקודות שלו באחד המשחקים בפלייאוף ?
עובדה שבלאט משתמש בו כי החיובים שבו עולים על השטויות. הוא גם היחידי מלבד לברון שפתאום יכול לנצח משחק לבדו.
וכמה פעמים הוא ניצח משחקים לבדו?
יודע מה אחדד את השאלה, כמה סדרות גמר הוא ניצח לבדו???לעומת זאת בכמה משחקים הוא הוריד את הסיכויים של הקבוצה שלו לנצח עד לקרקעית??
בקיצור מי שהולך לישון עם ג'יי אר שלא יתפלא שהוא קם עם ראש מנותק מהגוף.
תומפסון היה אדיר ברביעי, בכמה הזדמנויות בגלל חילופים בחסימות הוא שמר על קליי תומפסון ואפילו על קארי ועשה את זה טוב.
אני שוב חוזר על זה שבלאט מת על זה, סנטר זריז שיכול להחליף בחסימות בהגנה וללחוץ פיק נ'רול ולחזור.
עדיין, לברון מגיע לסוף גמור וכשרואים מה יש מסביבו, מוזגוב (לא שהוא איזה בעל יכולת אישית מופלאה) הוא היחיד שממש יכול לקבל כדור ולעשות סל על שומר וגם אם זה פחות מוצלח בהגנה, זה לפחות מגוון קצת.
TT חושך בהתקפה, דלבדובה עושה את הפלואטר המצחיק שלו פעם או פעמיים אב לא באמת אפשר לשחק על זה, שומפרט לא יכול לעבור עמוד בכדרור, ג'י אר סמית יכול מקסימום לזרוק עם יד בפנים, השדרנים צחקו שג'ונס קלע את הסל הראשון שלו מכדרור העונה.
קליבלנד קבוצה מאד מאד מוגבלת התקפית, כל השחקנים האלו גם לא מוסרים טובים במיוחד, לברון אירווינג ולאב היו גם שחקני האחד על אחד הטובים ביותר וגם המוסרים הטובים ביותר והמשחק השבלוני עם הכל דרך לברון הוא האופציה היחידה שנשארה להם כרגע ולברון ענק כי אחת מקבוצות ההגנה הטובות בליגה לא מצליחה לעצור כלי נשק אחד.
שומפרט יכול לעשות הכל, פשוט לא נעים לו לקחת יוזמה ליד לברון ג'יימס.
לא בטוח
צודק.
הסיבה לתומפסון כל העונה היתה היכולת שלו לשחק בהגנת הסוויצ'ים ו לשמור גם על שחקנים נמוכים וזריזים.
אבל האמת היא שגם מוזגוב הראה שהוא מספיק זריז לעשות את הסוויצי'ם.
דווקא ברבע האחרון, העובדה שבוגוט קולע גרוע מהעונשין תמנע מקר להכניס אותו והגיוון ההתקפים שהוא מביא לקליבלנד הוא לא שולי.
אבל מה אנחנו מבינים? ניתן לבלאט את הקרדיט שהוא יודע מה הוא עושה. אני הפסקתי לפקפק בהחלטות שלו.
זה בדיוק למה קר צריך להשתמש בדייויד לי. בדיוק הדברים שאמרת על TT
נקודות שלי מהמשחק:
1. קליבלנד הזו היא כנראה הקבוצה הכי פחות מוכשרת שהגיעה לגמר הליגה.
2. JR סמית' מטומטם.
3. לברון לא מקבל כבוד מהשופטים, גם כשמגיע. אולי באוהיו זה ישתנה.
4. אם TT לא יראה איזשהו פוטנציאל התקפי במשחקים הבאים, לא בטוח שהוא שווה את החוזה שהוא רוצה לקבל בקיץ. עם כל הכבוד להגנה והריבאונד הנפלאים.
5. קארי כנראה לא מפנים שלהגיע לגמר זו הזדמנות שיכולה לא לחזור במשך שאר הקריירה.
TT שווה בדיוק את מה שהציעו לו.
אמנם הוא יכול להיות שחקן פותח ברוב הקבוצות. אבל הוא חלש התקפית.
יש לו הילוך נוסף ששווה המון – בעיקר בהגנה.
הקושי שלו לקלוע אפילו מטר מהסל חושף אותו להאק-א-שאק ומקל על ההגנה היריבה.
מגיע לו סכום שקרוב ל10 ספרות. בוודאי שלא קרוב למקסימום.
התכוונת קרוב ל-8 ספרות
כולל הcents… 😉
בגלל מה ש-TT עושה בקאבס אני טוען שקר מפספס עם דייויד לי
ההוכחה שבפלייאוף ההגנה מנצחת משחקים:
קליבלנד היא הקבוצה הראשונה לנצח משחק חוץ בפלייאוף בזמן שהיא קולעת בפחות מ-33% מהשדה.
זאת לא הוכחה, בדיוק בגלל שזו הפעם הראשונה…
היה בנצחון של קליבלנד שילוב של הגנה טובה וקצת מזל, כי ג"ס נקלעו ליום חלש של קרי. קורה, אבל א"א לסמוך על זה.
זה לא מדויק להזכירך קארי לא הבריק גם במשחק הקודם ושוב הכל חוזר לכך שקליבלנד מצליחה לכפות את הסגנון שלה ואם זה ימשיך ככה אז אנחנו נראה עוד ימים כאלה של קארי.העניין הוא כזה כל עוד קליבלנד מצליחה לכפות את הסגנון שלה אז יש לה בהחלט סיכוי לנצח את הסדרה(הייתה מאוד מאוד קרובה ל2-0),וכמובן שהיא חייבת שלברון ימשיך ביכולת הזאת או אפילו יותר מהיכולת במספרים האלה
אין ספק שסגנון 2 המשחקים היה מוכתב בידי קליבלנד.
ג"ס צריכה לבחור בין להישאר עם הסגנון שלה שלא כל כך מצליח (אך אולי אם קארי יחזור לעצמו אז כן..) או לשנות סגנון (משהו שהם עוד לא הראו שהם מצטיינים בו).
בכל מקרה הגנה חזקה יכולה לקחת אותך עד לגבול מסוים. לא לנצח את המשחקים. זאת גם הסיבה שזאת הפעם הראשונה שקבוצה מנצחת משחק פלייאוף עם אחוזי קליעה כ"כ נמוכים. אחרת היינו רואים את זה יותר.
גם ההיפך הוא נכון: התקפה טוהנ מנצחת משחקים
ומה ההסבר לשיפוט המחפיר בדקות האחרונות? השופטים בגלל שלא רוצים להכריע משחקים בשריקות, כמעט הכריעו את המשחק הזה בכך שלא שרקו לפאולים ברורים על לברון.
השופט מס' 25 ממש עמד לפני לברון כשגרין שם לו זרוע על זרוע – ובלע את המשרוקית
מכל הנקודות שמנחם העלה הכי זועקת לשמיים זה הקטע עם דיוויד לי,לא ברור לי מה קר עושה.אתה רואה ששכבר 2 משחקים בלאט מצליח לכפות את הסגנון של הקבוצה שלו ועדיין קר לא מנסה להפתיע/לשנות.יש לך את לי ונגיד שאתה כבר לא סומך עליו,אך עדיין הכל תקוע,שום דבר לא זורם תנסה משהו אחר.
גם לי זה לא ברור
לא יאומן, אני מת לראות את המשחק.
קליבלנד עשו את שלהם, עכשיו אם הם מנצחים את שני המשחקים בבית האליפות שלהם. זה כמובן לא יהיה קל, והסיכוי נמוך מאוד… אבל, פתאום זה נראה בר השגה
בלאט הסביר למה הוא לא שיתף את מוזגוב – בגלל נסיון קודם בלנצח משחקים עם ההרכב הנוכחי.
אני חושב שזה קשור למספר דקות כפי שהעירו אחרים.
מוזגוב משחק בדרך כלל פחות מ30 דקות, וזה קשור לעובדה שאין לו תחליף. אם מוזגוב נפצע – TT לא מסוגל באמת להחליף אותו. ברנדן הייווד כנראה ממש לא מצליח באימונים ולכן בקושי דורך על המגרש. לכן חייבים את מוזגוב בריא וכשיר.
עזוב אותך מהייווד- יש קנדריק פרקינס
לפרקינס דווקא יש תפקיד חשוב – הוא אחראי על המנגל… 🙂
מוזגוב צעיר בן 25. הוא שור בריא שיכול לשחק שלושה משחקים
באמת אחרי שהנצחון שלו, מה יש להתווכח עם בלאט? אבל באמת מוזגוב גם שומר לא רע בכלל על הטבעת, וגם נשק אפקטיבי בהתקפה. אז לא ברור למה הוא לא שותף. ובגלל זה גם קליבלנד קיבלה כמה סלים קלים בתוך הצבע. מצד שני בזכות TT הם לא קיבלו סלים קטלניים מהפרימטר – כנראה זה המחיר שבלאט היה מוכן לשלם כדי למנוע את השלשות.
בגלל מה ש-TT עושה בקאבס, קר צריך את לי שיעשה בג"ס
אולי הוא יודע שכשמוזגוב עייף מאוד הוא מעתצבן ויכול לללכת מכות ולהיות מורחק מהמשחק הבא ?
מה עייף? מי עייף? זה שור גזעי מרוסיה.
כח המשיכה בוטל. הניצחון של הקאבס כל כך לא הגיוני (אין כבוד מהשופטים, אחוזי קליעה, רוטציה מינימלית, טיפשות קיצונית של הכוכב שלה בדקות האחרונות, ה- IQ של ג'י. אר
איך רואים שאתה אוהד של הספרס
איך רואים?
בזה שאתה יודע שהפלח גמר איתם כשהגיע לטופ מוקדם מדי!
מנחם אתה יכול לכתוב ולכתוב תאוריות אבל זה לא שהווריורס קולעים 40-50 אחוז מהשדה ומפסידים כי אין להם מה להציע בצבע, הם קולעים רע.
קארי השחקן הכי חלש בהרכב של הווריורס מתחילת הסדרה. הוא זורק זריקות שלא קשורות לכדורסל, הוא לא קולע אפילו חצי מהזריקות שהוא קלע בפליאוף עד כה, גם ניהול המשחק שלו לא מי יודע מה.
הוא לא מבין שהוא צריך לשחק יותר ולהיות יותר עם הכדור כדי להביא עליו עזרה שתפנה מישהו בצד השני.
קארי צריך להבין שהסדרה הזאת היא הוא מול לברון. בינתיים התוצאה היא 2-0 ללברון.
זה נראה כאילו לברון יעמיד ממוצעי טריפל דאבל של לפחות 30 נקודות ו15 ריבאונדים. היום הוא גם הוסיף לזה הרבה אסיסטים שזה הדבר שגולדן סטייט תהיה חייבת לעצור.
הדבר הטוב היחיד שאפשר לשאוב מהקאמבק הוא ששוב קליבלנד נכנסה להארכה ולברון רשם מעל 50 דקות וגם חטף כמה פיצוצים.
אפשר להסתכל על הסדרה ב2 אופנים:
1. כדורסל מכוער, איטי ומסורבל – בדיוק מה שקליבלנד אוהבת.
2. 2 משחקים לא טובים של הווריורס ובעיקר של קרי והתוצאה היא שוויון, ובקלות יכלה להיות 2-0 לווריורס.
אז מה אתה מנסה לומר בכל המסר הארוך שלך?
ובאותה קלות היה יכול להיות 2-0 לקליבלנד….
השחקן שהכי דומה לקארי בליגה הזאת זה קיירי של קליבלנד בקליעה בכדרור
ותנחשו מי שומר על קיירי באימונים כל יום ?
בגלל זה הוא מצליח לשמור עליו ככה
1+
מנחם עם כל הכבוד gs פיספסו זריקות פנויות במיוחד קארי2-13 ,
זה הסיבה העיקרית שהם הפסידו.
קארי מיהר מדי את זריקותיו, זרק בחוסר שיווי משקל, ובזמנים גרועים. אם ואם ואם ואם. העובדות בשטח: הם הפסידו כי הם לא יודעים להילחם. מבחינת כשרון הם צריכים לנצח על 30
זה מזכיר לי את שני המשחקים בשיקגו. גם שם שניהם היו יכולים ללכת לכל אחת מהקבוצות.
אז מה אתה מנסה לומר? שזה הכל עניין של מזל?
כמובן, אבל להילחם על כל כדור כפי שעשו הקאבס עוזר למזל
מוזגוב לא משחק ברבע הרביעי כי, כמו שאמרו, הוא לא שומר טוב על שחקני חוץ בחילופים, ולדיוויד אין אומץ ללכת עליו. לברון שיחק כמו "חיה שכולה" זה תיאור יפה ודי מדוייק, הוא פשוט שיחק בטרוף ונתן את כל הלב והנשמה, ומולו קרי לא הזיע בכלל. מיום ליום רואים שג"ס לא קבוצה מספיק בשלה, גם אם תיקח את הסדרה בסוף.
ממתי תפקיד הסנטר לשמור על קלעי חוץ?
בחילופים זה מה ש TT עושה, והוא מוצא את עצמו הרבה פעמים מול סטף קרי
האחוזים של לברון היו נמוכים וזה לא טוב. אבל, בואו לא נשכח שזה השחקן שהאחוזים האפקטיביים שלו בשנים האחרונות הם מהגבוהים בהיסטוריה. אז מה קרה מאז שחזר ממיאמי ? מה שקרה הוא שהקבוצה סביבו התפוררה והוא נאלץ להיות השמש וכוכבי הלכת במערכת הכוכבים ששמה קליבלנד. וכשחוטבים עצים ניתזים שבבים. הוא מעדיף להמשיך ללכת בשיטה הנוכחית העיקר שישאר להם סיכוי מול קבוצה מאוזנת ועמוקה בהרבה.
איך אפשר לחלק 11 אסיסטים עם סגל כזה מוגבל התקפית ?!
זה נכון מאוד עגל. כל הקבוצה ביום גרוע מהשדה, כולל לברון עצמו שקולע 11 מ34, ועדיין יש לו 11 אסיסטים. הוא עשה עבודה פנטסטית. הוא היה בכל מקום, יש לו גם 16 ריבאונדים, גניבה וחסימה, ורק 3 איבודים. לעומת זאת קארי שלא רק שהיה חושך בקליעה, הוא הרכז, אז איך זה יש לו רק 5 אסיסטים ולעומת זאת-6 איבודים?!
ועוד משהו על ההגנה המדהימה של קליבלנד: ג"ס קלעה 87 נקודות בזמן הרגיל לפני הארכה. אני רוצה להשוות למשחק הארופאי של שנות ה-80 עם אריס סלוניקי וניקי גאליס. באירופה משחקים 40 דקות אז 87 זה בעצם 72.5 נ"ק. אבל אז היה שעון של 30 כלומר מספר הפוזשנים היה קטן יותר, ומתקבלת תוצאה "מנורמלת" של 58. אתם קולטים מה זה להחזיק קבוצה כמו ג"ס של קלעים מחוננים על תוצאה כזו ? קרי (MVP) קליי (מיסטר 37 נ"ק ברבע) והשאר הם לא בדיוק חוטבי העצים של הליגה היוונית.
1+
+1
שתי סיבות:
1. שתי קבוצות ששיחקו משחק גרוע
2. ההגנות בפלייאוף עולות ב-50% בעוצמתן מאשר בעונה הרגילה.
אני לא אוהב את לברון.
ממש לא אוהב אותו.
ממש ממש לא.
סגנון הדיבור שלו מעלה לי את הסעיף וגורם לדלקת מיידית בפיסורה.
אבל אם* הוא לוקח את האליפות הזו, היא תהיה רשומה על שמו באותיות של קידוש לבנה. בדאונטאון קליבלנד יוצגו פסלים שלו מהם תצאנה מזרקות מים מינרלים. ובצדק.
לברון הוא man in a mission. רואים את זה עליו ואם* זה ייגמר בטבעת, המלודרמה תהפוך לדרמה והפתטי יהפוך לאפי.
לנוכח מה שהדרמה זימנה עד כה (הגימ"לים של לאב ואירווינג + מאמן רוקי) – לברון מתייצב בגאון כשחקן הראשי במחזה. ואם* זה ייגמר במשרד של אובאמה, לברון מתייצב כאן בשורה אחת עם עשרת הגדולים בהיסטוריה. אפילו שרק שלוש טבעות (בינתיים) לאצבעותיו. זוכרים את לארי – גם הוא עם שלוש "בלבד".
בפעם הראשונה מתחילת הקמפיין אני רוצה שהקאבס ינצחו לא בשביל דאוד שלנו אלא בשביל האייפמן.
* אם (מהאנשים שהביאו לכם את מוגלי)
If you can keep your head when all about you
Are losing theirs and blaming it on you,
If you can trust yourself when all men doubt you,
But make allowance for their doubting too;
If you can wait and not be tired by waiting,
Or being lied about, don’t deal in lies,
Or being hated, don’t give way to hating,
And yet don’t look too good, nor talk too wise:
If you can dream—and not make dreams your master;
If you can think—and not make thoughts your aim;
If you can meet with Triumph and Disaster
And treat those two impostors just the same;
If you can bear to hear the truth you’ve spoken
Twisted by knaves to make a trap for fools,
Or watch the things you gave your life to, broken,
And stoop and build ’em up with worn-out tools:
If you can make one heap of all your winnings
And risk it on one turn of pitch-and-toss,
And lose, and start again at your beginnings
And never breathe a word about your loss;
If you can force your heart and nerve and sinew
To serve your turn long after they are gone,
And so hold on when there is nothing in you
Except the Will which says to them: ‘Hold on!’
If you can talk with crowds and keep your virtue,
Or walk with Kings—nor lose the common touch,
If neither foes nor loving friends can hurt you,
If all men count with you, but none too much;
If you can fill the unforgiving minute
With sixty seconds’ worth of distance run,
Yours is the Earth and everything that’s in it,
And—which is more—you’ll be a Man, my son!
ענק!
מצויין!
100+
כתבתי בעיצומו של המשחק שהתוצאה הנמוכה מזכירה לי קרבות בכדורסל הטורקי או היווני, בלאט הרגיש בבית, מנחם צודק שמשחקים כאלו ניתן לנצח רק מתוך הצבע ורק בקרב חפירות והתגוששויות.
התוצאה אמנם 1-1, אבל בקרב בין לברון לקארי זה 2-0 מוחץ, קארי לא הגיע לסדרה עד עכשיו, בקרב בין המאמנים זה גם 2-0 לבלאט, אין הרבה מאמנים שהיו יוצאים למלחמה כזו שחצי מהאמל"ח שלך נעול במחסני החירום,
זה היה קרב בין אירופה לאמריקה, אירופה ניצחה
מנחם, תראה איזה ספר מצאתי בדוכן שבוע הספר שעשו בעבודה שלי (אנשים הביאו ספרים מהבית, קונים ב-10 שקלים, וההכנסות תרומה למועדנית שהמפעל מחזיק):
עונת החלומות, מאת ד"ר מנחם לס, הוצאת כינרת 1993.
ברור שרכשתי. חגיגה!
"עונה חלומית"
נכון! עונה חלומית!
שכחתי: למשחק הבא נראה אנדרו בוגוט אחר, הרבה יותר פעיל התקפית. ג"ס לא יכולה להסתמך רק על משחק חוץ, היא חייבת לספק גם כמה נקודות מבפנים, וזה מה שיעזור לקרי ולקלי להשתחרר.
אנדרו בוגוט אחר? הוא די עצמו. זה מה יש
אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי הוא שהתחילו לקרוא לג'י אר, ג'י אר סוויש. במיוחד כשהוא משחק מול שנים מקלעי השלשות הטובים אי פעם. לכן אני עושה תיקון בחוק ודורש שיקראו לו jr stupid
JR עוד ייתן את שלו בסדרה. אחרי המשחק צייץ: "שיחקתי חרא, מזל שיש חברים לקבוצה."
בקליבלנד למדו להכיל את JR על שלל השטויות שלו.
אבל הוא מסוג השחקנים שפתאום יכול לשנות עורו ולתת לך משחק גדול
מה שחסר לגולדן סטייט זה סה"כ שיהיה לה על המגרש פאוור פורוורד או סנטר שמסוגל לקלוע מחצי מרחק.
יש פקק בצבע, זה הפריע גם לקליבלנד באותו אופן שזה הפריע לגולדן סטייט.
אבל לקליבלנד יש את לברון שהוא החודר-חופר הכי טוב בליגה, לגולדן סטייט יש את ספייטס השמן ואת אזילי האתלט, אם היה אפשר לעשות בינהם הכלאה היה יוצא אחלה שחקן.
בוגוט לא עשה הרבה חוץ מפאולים. בריבאונד, בחילופים, איפה לא.
גולדן סטייט יכולה ועוד איך לנצח מבחוץ, אבל בתנאי שיהיה לה איום מבפנים או איזושהי כוונה להראות נכונות לקיים משחק פנים כלשהו, אחרת קליבלנד תתחיל לרמות על כל ההרכב שיעלה, חוץ מקארי ותומפסון.
אין בכלל צורך לנסות לעצור את לברון, זה בלתי אפשרי וזה גורם רק לנזק. אני די בטוח שהסטטיסטיקה תראה שכשלברון מוסר יותר אסיסטים קליבלנד משיגה תוצאות טובות יותר.
אני רואה אנביאיי מהאליפות הראשונה של תאומי המגדל, ואני לא זוכר אי פעם סדרת גמר כל כך לא מאומנת, עם משחק כל כך מבולגן של 2 הקבוצות, עם כל כך הרבה דברים אקראיים וחוסר יכולת מוחלט של הצופה\פרשן להבין\לנבא מה קורה מצד אחד, וחוסר שליטה אבסולוטי של שני המאמנים לגרום למשחק להיות משוחק בדרך שלהם.
ולגבי מה שמנחם אמר על ההבדל שזריקה אחת גורמת:
גם הפעם היה מצב כזה, כשלברון נחסם בגג מהדהד של גרין והכדור התגלגל על הרצפה, ויצא החוצה. אחר כך שוב קליבלנד הלכה לסל ושוב הכדור על הרצפה, רק שדלאבדובה תופס אותו.
כמה ממים של לברון מקבל גג היינו מקבלים?
כמה היו שוחטים את בלאט על איבוד 12 נקודות יתרון ב3 דקות?
ולחובבי הסטטיסטיקה – אם הסדרה הזאת הולכת ל7 משחקים, בניחוש די מושכל אפשר לומר שלברון הולך לשבור את משחק הדקות לסדרת גמר אחת.
בינתיים הוא סביב ה97 דקות לשני משחקים.
מישהו אמר קראמפינג?
ראיתי את כל 6 המשחקים בפיינלס היחיד של תאומי המגדל.
זה היה ב-86', ולמזלי בנהריה קלטו את ערוץ המזרח התיכון ששידר מלבנון, ואשר שידר את כל משחקי הגמר.
תאומי המגדל – ראלף סמפסון ואקים אלאג'ואן הפסידו 4-2 לבוסטון סלטיקס.
אני משער שאתה מתכוון לרובינסון ודנקן. אבל הם לא תאומי המגדל.
אתה היית ב86 בנהריה?? ב86 הייתי בן 11 בנהריה!
ברור, מה הוא התכוון לרובינסון+דאנקן ?!
אני ממש לא מסכים איתך לגבי המאמנים,אלה הקלפים שיש לקליבלנד וזאת הדרך היחידה שלה לנצח וזה בידודים ללברון+הגנה רצחנית,חלופים וכן לרמות בהגנה זה בהחלט הוכחה לאימון,צריך לדעת על מי לרמות ומתי בדיוק אפשר לעזוב אותו וללכת לעזור.זה בהחלט המשחק של קליבלנד
מן הסתם שהתווכנתי לדאנקן ורובינסון…
איפה הקלפים האלה היו במשחק מספר 1?
במשחק מספר 1 לברון קלע יותר ומסר הרבה פחות.
במשחק מספר 1 3 ורבע שחקנים התייצבו למשחק בקליבלנד, הלילה היו 7.
עובדתית, ולא רק במשחק הזה, קליבלנד משחקת טוב יותר עם לברון כפוינט פורוורד. לשחק משחק או שניים עם זה זה אפשרי, יותר לא ברור אם הוא יחזיק מעמד. אבל בשטח התוצאות מראות שללא קיירי הם היו יותר טובים מול שיקאגו, ויותר טובים היום. (את אטלנטה הם ריסקו לחתיכות איתו ובלעדיו).
אם בלאט לא ידע לנצל את אירווינג יותר טוב הרי שפה הוא לא בדיוק יוצא גאון.
לגבי הרמאויות – אתה לא צריך לקבל מסר מאלוהים כדי להבין שהשחקן מולך חם או קר…
מה שכן, לבלאט מגיע הרבה קרדיט על זה שהוא הולך עם שיטת המשחק הזאת. היא לא יפה לעין אבל היא הדרך היחידה שקליבלנד יכולה לשחק בצורה תחרותית בסדרה.
קליבלנד יכולה לשחק הרבה יותר יעיל בהתקפה. הם פשוט לא מנסים מספיק ולעיתים זה נראה שהם לא מנסים בכלל, כי זה קל לתת ללברון את הכדור. אמנם אין להם את הכלים של הספארס אבל גם לספארס אין סוללת כוכבים אלא כדורסל אינטילגנטי שהרבה פעמים מטשטש היעדר כשרון.
אם הייתי אוהד ג"ס, והסדרה היתה מגיעה למשחק 7 – הייתי שוקל ברצינות לפוצץ את מערכת המזגן…
לפאור פורוורד/סנטר שאתה מדבר עליו קוראים דייויד לי
דייויד לי מחוק מבחינתו, מסיבה כלשהי, ולכן אפילו לא ראיתי טעם לציין.
למרות שלאט לאט קר יבין שללא התקפה מגוונת הוא יצטרך לאלתר. הקצב והמומנטום לחלוטין בצד של קליבלנד ועכשיו זה תורו של קר לארגן הפתעה לבלאט וקליבלנד.
יש לו כלים, והרבה. לבלאט אין.
אגב מנחם, מה אתה חושב על ההשלכות של ריבוי הדקות של קליבלנד, בדגש על לברון?
בהארכה הזו הוא הלך לסל, קיבל חתיכת גג וגם לא מעט פיצוצים, אבל עייפות קיצונית לא נראתה.
זה בדיוק למה קר צריך את דייויד לי
זה יראה קיצוני, אבל העסק סגור הקבלירס לוקחים את הסדרה.
כל העסק הוא פסיכולוגי, אתה מאמין או לא מאמין ביכולת לנצח.
הווריורס הוכיחו שהם לא לוחמים, הם הפסידו את המשחק הכי חשוב בסדרה.זה לא ענין של כוכבים, זה ענין שהשחקנים של הווריורס פשוט מפחדים.
הם פתאום הבינו שיש להם טון על הגב. והכי גרוע יש להם שני משחקי חוץ, נגד קבוצה שמרגישה אנדרגוד, שזה אגב מצב אידיאלי מבחינה נפשית.
אני אופתע מאוד אם הווריורס לוקחים את הסדרה.
הדבר היחיד שיכול לעזור להם שבצד השני יש מאמן פחות מבינוני. מצד שני גם קארי הוא מזליסט ברמות. הנקודה שאם יש בננה על העץ צריך לכל הפחות לקטוף אותה.
נגד ממפיס הם הפסידו את משחקים 2,3 , אם אני זוכר נכון
עד איזה גיל היית בנהריה?
יצא לך לשחק כדורסל במגרש הקטן בוייצמן?
התגייסתי ב93 ולא חזרתי.
אני העדפתי את המגרש של גולדה כי דודה שלי הייתה המנהלת והיה לנו מפתח
העסק רחוק מאד מלהיות סגור
המוסד רצח את אלברטו ניסמן
גולדן סטייט לא תיתן משחק כזה חרפה
מוריס ספייטס השמן הדפוק !!!
אם רק היה דופק את הדאנק בסוף ה 3
מוזגוב לא משחק ברבע הרביעי כמעט לאורך כל העונה.
לדעתי זו טעות אבל זו השיטה של דיוויד לאורך כל הדרך
במקרה הזה, לשחק עם מוזגוב מול הרכב שבו הסנטר הוא דרימונד גרין זו טעות ולכן החלטה נכונה של דיוויד.
לדעתי דייויד פיזר מסך עשן למשחקים הבאים עם האמירה שמוסגוב אינו ביחידה ההתקפית שלו…
אני מאמין שעוד נראה אותו ברבע הרביעי – ואפילו מנצח משחקים.
אתם חושבים שבקצב הזה, יש סיכוי ש[אם] קליבלנד יפסידו את הסדרה, לברון יהיה השני אי פעם שמוכתר כאם וי פי של הגמר מהקבוצה המפסידה?
כמו שקארי משחק, וכמו שלברון משחק, זה בהחלט אפשרי.
למרות שכמו שגולדן סטייט משחקת ובעיקר קולעת כרגע, היא לא כל כך בדרך לאליפות.
ודאי שזה אפשרי. למעשה זה בטוח יקרה אם ג"ס לוקחת את הסדרה
אם יהיה 4:3 או 4:2 כשהמשחקים צמודים מאד, אז יש על מה לדבר, אבל הסיכוי אפסי.
מסכים, בהחלט יכול לקרות 🙂
אם כי אני עדיין חושב שג״ס תיקח את הסדרה בסופו של דבר…
דיוויד לי = דואן בלייר
אתה אולי ברווז שחור, וגם זאת מחמאה
מחשבה שהייתה לי לאחרונה:
רבות כמובן דובר ונכתב על מר לברון, וספציפית גם על יחסי האהבה-שנאה שאפשר לפתח עם השחקן הזה. באמת לא זכור לי כבר הרבה זמן, שחקן שאפשר כל כך לתעב וכל כך לאהוב ממש בו זמנית.
המחשבות הראשונות שהיו לי הן שהפסד נוסף בגמר יעמיד באור די שלילי את הקריירה שלו. מאזן 2-4 בגמרים… מריח לא טוב. בסופו של דבר, גם לא ממש זוכרים את הנסיבות של כל הפסד שכזה (אפשר באמת לתלות בעיקר את 2011 ממש נגדו; ב- 2007 הקבוצה הייתה באמת בינונית להחריד, ב- 2014 הקבוצה הייתה שבעה וקצת פצועה, הקבוצה מהצד השני הייתה מדהימה מדי, ולברון היה די טוב; וב- 2015, אם אכן יהיה הפסד, הקבוצה פצועה כל כך והוא כל כך טוב שבאמת אי אפשר לתלות את הענין בו). אבל כאמור – את הנסיבות לא זוכרים, את השורה התחתונה, את הרושם שנוצר בסופו של דבר – זה מה שזוכרים. וחשבתי שהפסד נוסף יעשה ממש לא טוב לאגדה המתהווה.
אבל איך שהפלייאוף הזה התפתח – המחשבות שלי השתנו, ועכשיו נדמה לי שגם אם (ולדעתי כך צפוי לקרות) קליבלנד תפסיד את האליפות, הקריירה של לברון – המעמד שלו – דווקא יכולים להתעצם מזה.
באמת לא זכור לי שחקן שעשה כל כך הרבה לקבוצה, שהדומיננטיות שלו הייתה כל כך גדולה (גם לא שאק, שתמיד התהדר בתואר השחקן הכי דומיננטי בהיסטוריה – תואר מאד לא קולע לטעמי), ובעיקר שהצליח לסחוב, ממש תרתי משמע (ועם כל הכבוד והמקום שיש לאחרים במסע הזה, בינם מיודענו בלאט), קבוצה בינונית לכאלה גבהים. זה ממש מיוחד ומדהים ומעיד על גדולה אדירה, גם אם זה לא יסתיים באליפות, וגם אם זה מגיע עם דברים מגעילים או מעצבנים מהצד.
בעיקר תענוג גדול לצפות בזה קורה…
אם הוא לא ייקח אליפות יישכחו ממנו די מהר. הוא יישאר 2 מ-4 נגד ה-6 מ-6 של מייקל. אולי על המצבה שלו יכתבו "ניסה ככל יכולתו"
באותו אופן אתה יכול לומר שאם מיאמי היו פוגשים את אוקלהומה ששחקניה בכושרה היום ולא כשהם ילדים בני 12, היה נגמר אחרת.
ושאם ב2013 אלן לא קולע בפוקס, ושאם ואם ואם.
בוא נעלה אם יותר גדול.
לכמה גמרים וכמה אליפויות היה מגיע לברון במערב?
איזה תחרות היתה למיאמי במזרח?
וואי וואי כמה חזק המערב!
דיוויד לי לא מחוק אצל קר, אולי ישחק מחר במקום ספייטס.
קליבלנד צוברים עייפות רצינית.
לטעמי אתמול ג״ס הפסידו הרבה יותר מאשר קליבלנד ניצחו. לג״ס לא הגיע לנצח…
העייפות של קליבלנד זה כמו שעון חול, הווריורס צריכים להחזיק מעמד בסידרה עד שהבלוף של קליבלנד (ולהברון ובלאט) יתגלה.
אתה כמו ההוא שצעק זאב זאב