הישנו מצב שהקאבס עדיפים בלי קיירי ולאב? תתפלאו! / מנחם לס

 

 

תנו מבט בתמונה. לברון ידידנו, אהובנו, מחמד לבנו  ונפשנו לבדו בדד כמו מברשת שיניים בחדר האמבטייה של K-700. עומד גלמוד, יתום, ערירי מול חמישה גולדנ'ים סטייט'ים המחכים לו שייכנס. מאחורנית אי שם ברקע עומד איזה קאבי, מתחבא מאחורי מגן אוייב, רק שלא ייראו אותו.

האם זה מה שמחכה למי שנראה כגואל האחרון של  "ISRAEL CAVALIERS"?

מאמנו, דייויד בלאט, מסתכל ברגע זה השמיימה, מושיט זרועותיו כלפי מעלה, ומבקש מאלוקים:

מאין, מאין יבוא עזרי? (גיא, זה מאיפה שהוא בתנ"ך, לא?)

אז מה החיוך הזה שאני רואה בפניו מתמונה שנילקחה היום ב-4 אחרי הצהריים באימון הקליעות של הקאבס? האם הוא יודע מה שאני יודע? האם הוא גילה מה שאני גיליתי?

אולי למעשה אסור לי להוציא את המילים הבאות שמא יגיעו עד סן פרנציסקו, ועל כן אלחשן בלחש שאיש לא ישמע: (מתחת לתמונה!)

 

יש מצב שהקאבס טובה יותר לא רק ללא קווין לאב אלא גם ללא קיירי אירוינג.

המורה שלי קווינט לימד אותנו כבר בכיתה ג' לא לתת למנטל בלוקס לעצור מבעדינו. הוא אמר לנו, "ילדים, SET YOURSELF FREE!". והוא הוסיף: "הסתכלו לפחד בפנים, והפכו את הבלוקים העוצרים אתכם לבלוקים בונים. כל מה שעליכם לעשות זה להסתכל על הרוע בפנים, ולמצוא את הטוב שבו". אפילו לאמא שלי הוא אמר פעם, "אמא של מנחם, אני מרחם עליך שיש לך בן כזה, אבל מה שכן, מצאתי בו קורטוב (גיא!) של תקווה. יש לו כשרון כתיבה!"

אז אם אנחנו הבנו זאת בכיתה ג', בלאט – בוגר פרינסטון והכל – חייב להבין זאת אף הוא: קח את הפציעה האחרונה, והפוך אותה לדבר חיובי.

כיצד?

אלף, להשתמש בפציעה כמוטיבציה: "אנחנו פצועים…חושבים שאנחנו גמורים…בואו נתעלה על עצמנו וניגרום את ההפתעה הגדולה ביותר בתולדות ה-NBA כשקבוצה מאבדת שניים משלושת כוכביה הגדולים ביותר, ומתגברת על האסון שבא עליה כחבורת גיבורים שידובר עליהם במאה השנים הבאות…" ככה אני הייתי מטרף את שחקני הכדורגל שלי.

בית? להוכיח לשחקנים שעל הנייר לפחות, הם קבוצה יותר טובה ללא קווין לאב וקיירי אירוינג. ואם זה נכון על הנייר, זה חייב להיות נכון גם על הפארקט כי מספרים לא משקרים.

לומר שהקאבס טובה יותר ללא לאב ואירוינג? הרעיון עצמו הוא PREPOSTEROUS! מגוחך. שערורייתי. אבסורדי, אם לא שטותי ותפל.

כן?

יש לי הוכחה – למרות שגודל המדגם אולי אינו גדול מספיק. אבל אחד בשם ג'ון שומן חישב ומצא שהקאבס עם לברון על הפארקט ללא אירוינג וללא לאב, קלעו 149 נק' ב-545 דקות משחק, והיו יעילים יותר גם בהגנה וגם בהתקפה:

NBA.com analyzed by the website's John Schumann,

גם הנקודות-פלוס של 107.9, וגם הנקודות-מינוס של 93.9 ל-100 פוזשיונס הם טובים יותר לקאבס עם לברון על הפארקט, וללא לאב ואירוינג.

ברוב הדקות הללו דייויד בלאט שיחק "BIG" עם לברון בפאור-פורוורד, או בכנף.

הקאבס שיחקו כך הרבה גם נגד שיקגו וגם נגד אטלנטה, כשלאב כמובן אחרי ניתוח בכתף שעבר באפריל, וקיירי עם הפציעה ברגלו. היו חלקי משחק רבים שהקאבס שיחקה את הכדורסל הטוב ביותר שלה ללא השניים כשאיש לא חשב ולא דאג לחסרונם.

כן. ישנם מקרים בחיים בהם מוסיפים ע"י שמצמצמים. זאת היתה הבעייה עם דוראנט, ווסטברוק, והארדן. ללא הארדן, דוראנט ווסטברוק נעשה טוב יותר, וללא שניהם הוא נעשה טוב הרבה יותר. תשאלו את מומי. פעם היתה לו איכרית מקזחסטאן ששקלה 110 קילו עם שערות בבטן ובטוסיק. מומצי ביקש ממנה שתתגלח ותוריד 40 קילו, והייתם צריכים לראות מה יצא לו ע"י הצימצום. מיס קזחסטאן לא פחות ולא יותר.

ככה גם בהופס. לפעמים אתה נעשה גדול וטוב יותר ע"י צימצום. למעשה, שני משחקי הקאבס הטובים ביותר היו נגד אטלנטה, ללא אירוינג ולאב. בפלייאוף מגיעים לנקודה שכל כך הרבה רוכב על כל פוזשיון, שמצ'אפס הופכים לקריטיים יותר מכשרון. לא רק זה, אלא שבפלייאוף היו עשרות מקרים בעבר שפציעה לכוכב מסויים העלתה שחקן אפור ובלתי מהולל מהספסל, וברגע שהוא מקבל את האחריות שהוא לא חלם עליה, משהו קורה ל-PSYCHIC שלו והוא מתחפש לכוכב כי הוא יודע שהוא ממלא את מקומו של הכוכב, והוא מרגיש חובה לשחק מעל ומעבר.

כוכבים רבים התחילו ככה בדיוק את קריירת גדולתם כשהחליפו כוכב, ואז הלבישו אדרת של כוכב, והפכו לכוכבים בצמם. ג'ו דומארס, מאנו ג'ינובלי, גילברט ארינס, האפי היירסטון, וורלד פרי, רשאד לואיס, קרלוס בוזר, דניס רודמן, דניס ג'ונסון, סטיב קר, ג'רום קרסי, פי ג'יי בראון, וסטפן ג'ונסון עולים לי מיד לראש. היו בוודאי עוד איזה 50-60 כאלה.

שומן חקר גם את הרגעים שג'יימס היה על הפארקט כשקיירי ולאב לא היו פצועים, אלא ישבו לנוח על הספסל. מסקנתו דומה: הקאבס היו טובים יותר – לא בהרבה אבל טובים יותר ובטוח לא גרועים יותר – כשלברון היה על הפארקט בלעדיהם. הוא חקר 409 דקות כאלה, וזה מתחיל להיות רציני.

כמובן שישנה בעייה. אפילו אלעד רבין מסוגל לגלותה: לברון לא יכול לשחק 48 דקות. "אבל אני מאמין שאני יכול לשחק 41, 42 דקות ברמה גבוהה בכל משחק".

ללא אירוינג ולאב בקונפרנס פיינלס, לברון עשה כמעט טריפל דאבל בממוצע. ז"א שתפוקתו גוברת בהיעדרם, ומה שהוא עושה + השחקן שמחליף את אירוינג מסתבר עולה על מה שלברון עושה עם אירוינג, כאשר בגלל אירוינג תפוקתו של לברון יורדת.

במילים אחרות: (100% לברון + ג'ו-שמו) > (75% לברון + אירוינג).

מה הבעייה? הבעייה היא שאני לא מאמין שדוולדובה מסוגל להיות ה-"ג'ו שמו" לבדו. הוא חייב עזרה, או אולי אפילו תחליף.

וכאן ישנה בעייה נוספת:

.המאמנים הם האנשים השמרניים ביותר בעולם. כולם מצביעים רפובליקאים. כל המאמנים שונאים ליברלים. לכן כל העתונאים והכתבים השמאלניים שונאים מאמנים. אני לא רוצה להזכיר כאן שמות, אבל גיליתי עתונאי ספורט בעתונים ואתרים ישראליים שהם אפילו שונאי ישראל ולפעמים נשמעים אשכרה פרו-פלשטינאים. שיילכו קיביני מאט עם התחכום, פילפול מזוייף, והסופיסטיקציה בגרוש שלהם.

אבל האמת חייבת להיאמר: כמעט כל המאמנים – ויאיר הזכיר לי שבלאט הוא אחד מהם על בטוח – הם יותר שמרנים מ-RUSS LIMBAUGH או דיק ריילי.

למה אני חותר, יעני?

הגענו לגימל. לקאבס ישנו שחקן קנון. גארד נפלא. תשאלו את קיי-700. שמו ג'ו האריס. הוא 1.97מ' על רגליים יחפות ולא כמו שמודדים בהפועל י"ם כדי לעודד את האוהדים ולמכור יותר מינויים. הוא קלעי כמעט בסדר גודל של קליי ת'ומפסון. העונה הוא קלע עבור אונ' וירג'יניה 18.7 נק' עם 6.5 אס' ונבחר לחמישיית ה-ACC. קיירי אירוינג לא היה טוב יותר בדוק.

 

(תסתכלו על ג'ו האריס! לא הייתם נותנים לו צ'אנס? הוא יהיה קילר על המקום!)

אני לא אומר שג'ו האריס טוב כקיירי. אבל למעשה איש לא יודע כי הוא לא קיבל אף-פעם צ'אנס. כי בלאט הוא GODDAMN CONSERVATIVE כמו תום ת'יבודו. אולי גם פחדן?

תסתכלו על פניו של האריס! אני רואה בו קומבינציה של ג'יי ג'יי רדיק, קייל קורבר, והמורמוני ששיחק ב-BYU ושכחתי את שמו. הוא מסוג השחקנים שיכול פתאום לקפוץ גבוה ולהפוך לכוכב תוך משחק אחד, הרבה יותר מהאוסטרלי שהוא מוגבל מלידה. וודולדובה הוא לוחם, הוא נותן הכל, הוא שובר רגליים – אבל הוא לא יכול להיות כוכב.

האריס יכול. כל מה שהוא צריך זה צ'אנס אמיתי, וזה הצ'אנס של בלאט לעשות משהו חשוב ביותר בעצמו, ולהשתיק את כל השונאים הטוענים שהוא לא יותר מבובה של לברון.

מתי בא רגעו הגדול של המאמן? כשהוא מוציא שפן מהשרוול (גיא! גיא! גיא!). כשהוא עושה את הבלתי רגיל, בלתי מצופה., בלתי מרופד.

וואללה בלאט, קרא את הפוסט הזה ועשה נסיון. זה עלול לשנות לך את כל קריירת האימון!

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 40 תגובות

  1. "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ"
    שיר למעלות, אחד מקובץ של 15 מזמורים בתהילים (כל השאר מתחילים ב-"שיר המעלות") הוא מזמור תחינה, אחד המזמורים המוזהים ביותר עם העם היהודי.

  2. כולם מכירים את הביטוי "לשלוף שפן מהכובע", שנובע מתרגיל הקסמים המפורסם.
    2 דברים:
    א. אי אפשר לשלוף שפן מהכובע! בטוח שלא מהאוזניים! לשפן יש אוזניים קצרות וקטנות.
    ארנב, או ליתר דיוק ארנבון, אותו אפשר לשלוף מהאוזניים.
    חיית הבית שאנו מכירים ואשר אותה שולפים הקוסמים מהכובע הוא הארנבון.
    ב. פעם ראשונה שבוצע הקסם, הוא בוצע ע"י אישה, שאת הארנבונים, לא שלפו לה מהכובע. (באמת! תבדקו – מארי טופט, מסורי באנגליה)

    https://www.youtube.com/watch?v=KU4vDD0vC8g
    (בארי וסטויארט משחזרים את הקסם של מארי טופט)

    הקוסם הראשון ששלף ארנבון ממגבעת הוא לואי כריסטיאן עמנואל קומטה שנודע יותר בשם "מכשפם של המלכים" בשנת 1788.
    ג'ון הנרי אנדרסון, שנודע בשם "הקוסם הגדול של הצפון" הוא זה שהפך את הטריק לפופולרי, ובעקבותיו נטבע מטבע הלשון (המעט שגוייה)
    "שלף שפן מהכובע".

  3. אני חושב שמה שהכי חשוב לקאבס לעשות זה לגרום לג"ס לעבוד בהגנה חוץ מהשמירה על לברון.
    אני מדבר על תנועה ללא כדור ובק דורים דברים שבלאט מאוד אהב במכבי… ובכל מקום שאימן…
    בקיצור הגיע הזמן שהקאבס יראו כדורסל חוץ מלברון בפוסט…

  4. דווקא בלאט בתור מאמן ששרד משברים גדולים בהרבה קבוצות ובעיקר במכבי הוא לא אחד שירים ידיים. אני מסכים מאד עם הגישה שהצגת מנחם זו גישה אימונית – coaching של למצוא את החיוב גם ברגעים קשים ולדעת שיש שם הזדמנות גדולה שמחכה לצאת אל הפועל. לא בטוח שזה יספיק, אבל מה שחשוב זה לנסות ולעשות זאת. הרווח יכול להיות לטווח ארוך. בלאט הוא מוטיבטור גדול ואני משוכנע שהוא רחוק מלהרים ידיים בסדרה.

  5. כתוב יפה.
    אבל…
    אין מצב שהם יותר טובים בלי אירווינג.
    אין מצב שהם יותר טובים בלי לאב.

    אם היה מדובר בטיפוסים שליליים או לא ממושמעים אולי היה על מה לדבר אבל הם לא.

    האם יש להם סיכוי לנצח בלעדיו?
    לפני הסדרה הערכתי 40% איתו ו- 10% בלעדיו, אחרי שהפסידו את הראשון, נשארו להם 5%.
    הם כבר לקחו כדור ראשון בדראפט עם פחות, אבל עדיין.

  6. אם מנחם אומר אני מאמין לו! זאת הזדמנות מצויינת. הקאבס צריכים לקחת אותה ב-2 ידיים. … אללה לשים מוסיקת היפהופ באוזניות ולפרק אותם.

  7. בעניין הארנבון מהכובע, מרשים יותר זה ההט טריק של להוציא שלושה ארנהונים ברצף שזה השם האנגלי לשלושער, או פסילה של שלושה חובטים בקריקט זה אחרי זה. HAT TRICK

    1. מעניין. גרמת לי לבדוק, ועל פי ויקיפדיה ה-Hat-trick מקורו בגביע שרכשו אוהדים לשחקן קריקט בשם סטפנסון בעקבות פסילת 3 חובטים בשנת 1858. גביע = cap,
      cap = hat
      ולכן Hat-trick

  8. מנחם, חוץ מדברי המורה שלך בכיתה ג אני חולק על הרוב. קשה לי לראות רוקי שיובש עונה שלמה ונהיה כוכב בין רגע ובדיוק במאני טיים שדורש מנטליות וניסיון. לא משנה איך נהפוך את הסטטיסטיקה, אחרי עידן לאב קיירי הוא הדו מימדי היחיד חוץ מלברון . על כל השאר די פשוט להבין איך שומרים, על קירי זה או שאתה נצמד ומקבל קרוסאובר או שאתה נותן דונם ומקבל שלשה.
    בכ"מ, אנחנו כבר רגילים ל"איפכא מסתברא" (גיא (: ) של מנחם. אולי אם היית משרת באמ"ן ב1973 היית זה שצועק שהקונספציה שגויה והייתה נמנעת ההפתעה המרה…

  9. אם כבר קונספציה קראתי לפני כמה שנים את הספר של אלי זעירא שהיה ראש אמ"ן ואנ י חייב לומר שמדובר באיש מבריק. הוא מנתח בצורה מאד מעניינת את התפיסה של אותם הימים ואת האופן בו נבנתה הקונספציה השגויה. הוא כמובן טוען שהוא לא קבע מדיניות אלא נתן הערכה בלבד והאחריות הייתה של הממשלה (מה שנכון במידה רבה). בכל אופן מי שזה מעניין אותו מוזמן לקרוא ספר שאני מצאתי אותו מרתק

    1. הוא איש עתיר זכויות שהיה גם רמ"ח איסוף וגם עוזר ר אמן בזמנו של אהרון יריב. היה גם נספח צהל בוושינגטון.

        1. http://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=107526
          הספר נקרא מיתוס מול מציאות.
          אני חייב לציין שהייתה לי דעה מוקדמת שלילית על האיש לאור הסיפורים והמיתוסים סביב המחדל. לומר שהוא נקי מאחריות בעיני יהיה לא מדויק, אבל הוןא בהחלט מציג גרסה סדורה והגיונית של תפיסת הביטחון שהייתה מקובלת על ראשי המדינה באותה תקופה והסתמכות מוגזמת על יכולת ההתראה של אמ"ן. הוא מדבר על כך שלא הגיוני היה להשתית את כל תפיסת הביטחון על הערכה מודיענית ועל כך שיש ביכולת המודיעין לחדור לראשיהם של מנהיגי מדינות ערב כדי לדעת על כוונותיהם. אין ספק שיש לו חלק בכישלון ובמחדל, אבל האחריות הייתה קודם כל של הרמטכ"ל ושר הביטחון וכמובן על ראש הממשלה. בכל מקרה הספר מאד מעניין וכתוב היטב, והאיש בהחלט נשמע איש מרשים ומבריק

          1. אה, שלא ישתמע לא נכון, אני ממש לא מנקה את אמן. לא היה צריך שידוד מערכות, היה מספיק להקשיב למרואן אשרף ( שהיה חתן של נאצר והסוכן הטוב ביותר של אמן בשנים האלו. גם הצורה שבה גויס היא סיפור מעניין בפני עצמו. … ) וברור שהוא מבריק ומרשים, אין ככ דרך להיות ר אמן בלי להבריק ולהרשים..

          2. מרוואן אשרף היה ככל הנראה סוכן כפול שסיפק לישראל מידע מוטעה שסייע לתכנית ההונאה שרקמו סאדאת ואסד. אמ"ן ייחס חשיבות רבה מדי לדמידע שסיפק כי הוא היה אמין ואמיתי, אבל זו בדיוק הייתה ההונאה. בכל מקרה הקונספציה הייתה שגויה כי היא נבנתה על הערכות מודיעניות ועל ביטחון עצמי מופרז שלא היו לו ידיים ורגליים כי התבסס על גנרלים נפוחים מעצמם שיכורי כוח והצלחת ששת הימים.

  10. בלאט השתמש בהאריס בתחילת העונה והוא לא הראה יותר מדי…
    הרבה יותר הגיוני להגדיל את הרוטציה עם שון מריון ומייק מילר מאשר בהאריס.

    1. אני לא מסכים.
      הוא היה נפלא בתחילת העונה, והוא אפילו הוביל את הקבוצה במדד ה+.
      מאז הטרייד הדקות שלו ירדו והוא התקשה להכנס לקצב ב5 דקות. (דוקא מול אטלנטה הוא היה על הכיפאק).

  11. כמו שכתסת זה תלוי בעיקר האם הח'ברה האחרים יעלו את המשחק שלהם,שלאב נפצע תומפסון נכנס לנעליו ופשוט השכיח את לאב ,שקיירי חצי שיחק מול אטלנטה אלו היו שלושה שהעלו את המשחק שלהם סמית,שומפארט ודלי,במידה והם יצליחו לעשות זאת גם עכשיו אז יש לקליבלנד סיכוי קטנטן במידה ולא אז בי בי

  12. ג'ו אינגלס המפתח הסודי לנצחון מתגלה לאחר התלחשויות והשערות

    דלאבדובה התייחס גם לעבודה עם דייויד בלאט: "הוא לימד אותי הרבה מאז ליגת הקיץ. דיברתי עם ג'ו אינגלס, היו לו הרבה דברים טובים להגיד עליו. אני נהנה לשחק עבורו ואני ממשיך ללמוד ממנו הרבה".
    http://nba.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=403&docID=191254&lang=He

  13. זה מה שקווינט המורה אמר לאמא שלך ? יפה מאוד מצידו.
    שימוש בהאריס זה יהיה ללא ספק שליפת ארנב מהשרוול במיוחד לאחר שלא הרשים בתחילת העונה. אני מקווה שמישהו מהמסייעת יתעלה אחרת המצב יהיה בקאנטים.
    קליבלנד תצטרך ללכת חזק על ריבאונד התקפה ולהאט את המשחק. אסור לתת לג"ס לברוח בשום שלב כי אז אין כלים התקפיים לחזור.

  14. כשיש את קיירי יש נטייה טבעית שהוא יקח את העניינים על עצמו (מה שישאיר אחריו לברון כמובן….)
    כשקיירי איננו שחקני המשנה יודעים שאין למי להעביר את האחריות והם יתעלו בחוסר ברירה.

  15. כתבה יפה ומעניינת!
    גם לי הייתה תחושה ששאר השחקנים הלכו צעד אחורה ונתנו לקיירי וללברון לעשות כמעט הכל. בהחלט יכול להיות מצב שבהיעדרו, התפקיד של ג'יי אר ושל שומפרט יהיה יותר משמעותי, גם מבחינה טכנית וגם בהרגשה שלהם, שהם ירגישו יותר את האחריות, ויביאו תוצאות. כמובן שדלי ישחק רוב הזמן, וההגנה יכולה רק להשתפר בזכות זה. מבחינת התקפה, צריך לקרוע שערי שמים…

    1. טירוף!!!! האיש פותח פה ולא חושש בכלל… וואו זה ראיון העשור!!!
      אין לו בעיה להביא לתקשורת את האמת בפנים, מעניין אם הוא יישאר פרשן גם בשנה הבאה…
      אולי יהיה ביל סימונס 2

    2. ידעתי למה אני אוהב אותו.
      מנחם כנס ותראה מי זה ון-גנדי. איש אמת.
      חוץ מזה מאוד אהבתי גם את הניקס שלו ואשמח לראות אותו שוב על הקווים.

    3. ואן גנדי הוא פאתטי. מתעסק הרבה בבלאט כי הוא לא מסוגל לתת מחמאות לסטיב קר.
      הכתבים של ערוץ הספורט עושים פאדיחות במסיבות העיתונאים!

  16. פרי ג'ונס פעמיים במשך הקדנציה שלו ב OKC כשדוראנט נפצע תפס את מקומו בהצלחה יתרה, ואנחנו מדברים על ה MVP היוצא.
    האריס היה מצויין במשחקי ההכנה.

    פשוט מתבזבזים.

    נכון גם לגבי מקדרמוט (או איך שלא רושמים את זה ) משיקגו

  17. יש משהו מאד דומה בין שתי קבוצות יוסטון קאבס כאשר הארדן קיירי לא על המגרש שתי הקבוצות שיחקו טוב יותר .

    קיירי הוא עילוי בכדורסל וירטואוז אך השלה היא האם וירטואוזים מחזקים או אולי מחלישים את הקבוצה ?

    קיירי ממגנט את הכדור אליו מיבש את השחקנים האחרים מאט את קצב המשחק הכל צריך לעבור דרכו מאד דומה להארדן , הוכח כי בסדרות בהן לא שיחק מצב קבוצתו היה טוב יותר .

    לא יודע לגבי האריס ברור לי כי בלאט הוא בםירוש בובה של לברון ביודעים , כי אין לו שום ברירה אחרת יעשה אחרת יעוף והוא לא היה רחוק מכך , אבל בלאט תחמן הולך בהפוך על הפוך משחק אותה שפוט מוחלט ואז מקבל מלברון חופש פעולה יש חוכמה מסוימת בפעולות של בלאט חוכמת החלש שבלאט מנצל בשכל רב .

    עכשיו בענין עורוב פוליטיקה בספורט בלאט הוא אומנם מאמן ישראלי ויפה שהוא שם אבל הניצחון אתמול של גיא פיהרר כלומר מקום שני בעצם בסבב המקצועני בוויקבורד אתמול בארה"ב מרגש אותי הרבה יותר מישראלי שיושב על הספסל בקליבלנד ומאמן .

    אין לי שום כלים לדעת באיזה מידה בלאט משפיע האם נותנים לו להשפיע והאם טיירון לו או מישהו אחר לא היה מרשים יותר .

    ראיתי את נלאט מאמן בארץ די הרבה מדובר באיש עבודה חרוץ , לטעמי יש בארץ מאמנים מבריקים בהרבה ממנו אם כי לא חרוצים כמוהו , בלאט מאד חרוץ אך האם הוא מאמן מבריק כזה שאני מתמוגג לראות את הכדורסל שהוא מחדיר לשחקנים לא ממש .

    הרבה יותר נהניתי לראות את גולדן סטייט במשחק הראשון בראשות איגודלה שחקן שעשה הכל אבל מעל לכל מוסר נהדר מהירות המסירות וחוכמת המשחק של גולדן סטייט והביטחון של השחקנים הוא משהו שמוטבע מהמערכת הם לא מתאבדים כמו לברון בקליעת 3 מטורפת מדאון טאון עלה באב אלה …במהלך הקובע של המשחק זה ההבדל בין קבוצה לבין דיקטטור מחוכם לברון המשתף את השחקנים וה "מאמן " בהכל עד לרגע המהלך המכריע אותו הוא מפספס בגדול .

    למייקל היה מאמן בשם פיל שמייקל פחד ממנו כן כן מאמן שהיה מאד סבלני עם גורדן אך הוא היה הבוס .
    בקליבלנד לברון הבוס לטעמי זה לא עובד .

  18. אני לא יודע למה אתה מתכוון ב"מבריק" אבל בלאט מאמן מאד יסודי ומבין את רזי המשחק, וכדוגמא אקח את הסדרה הנהדרת בין מכבי ת"א לפאו ב-2012 שהגיעה לחמישה משחקים נהדרים, בהם בלאט הצליח להביך פעם אחר פעם את אוברדוביץ' הגדול בקרב המוחות ביניהם, והצליח לשלוף שפנים והפתעות טקטיות שהקשו מאד על גדול מאמני היבשת הישנה. האם זה נכנס להגדרה של מבריק ? בעיני בהחלט כן

כתיבת תגובה

סגירת תפריט