משחק גמר יותר שכונתי מזה תוכלו למצוא רק בהצטלבות השדרה ה-6 ורח' 4 / מנחם לס

האם היה זה משחק כיפי לציפייה?

בוודאי. אבל מי שהיה פעם במגרש המשחקים של השדרה הששית ורח' 4 בגריניץ' ווילג' ראה בוודאי X-GAMES מהנים אפילו יותר.

אגיד זאת במילים הפשוטות והישירות ביותר שאני יכול: אם היה פעם משחק NBA ששום דבר לא היה מתוכנן בו מלבד ISOLATION אחרי ISOLATION אחרי ISOLATION אחרי ISOLATION ועוד פעם ISOLATION של שחקן אחד מצד אחד, ונסיונות לבודד שחקנים לדאונטאונים מצד שני, לא היה בו דבר אחד מתוכנן ומסודר אחר.

שחקנים נעו לאן שבא להם או נראה להם, התנגשו אחד בשני, ולא ידעו בדיוק מה לעשות.

היה זה FREE FOR ALL יותר מכל דבר אחר.

לברון קלע 44 ב-18 מ-38, כשאולי 75% מהזריקות באות ממרחק של פחות מ-3 מטרים. לא היתה לו ברירה – אולי כן אבל לא ניסו אותה – והוא הרגיש כאילו שזה משחקו שלו נגד הווריורס.

כשלברון החמיץ את הזריקה ה אחרונה שיכולה היתה לנצח את המשחק, הקאבס הפסידו יותר מאשר את המשחק. הם אולי הפסידו את הסידרה, כי ההחמצה גרמה להארכה, ובהארכה קיירי אירוינג נקע שוב את רגלו, ולפי צליעתו לי הפציעה נראית חמורה יותר מהראשונה.

משך כל הבלוג החי כתבתי שקיירי – מצויין ככל שהיה – אינו עצמו. היתה בו איטיות מסויימת וחוסר יכולת להסתובב.

אבל הסיפור היה שני האנשים בתמונה הראשית: לברון ביום מצויין של 44, אבל במשחק בו הוא נתן כל מה שיש בו עד שלא נשאר לו מאומה בהארכה, אבל יום מצויין שאני מוסיף לו סימני שאלה כי התברר שלברון לבדו יכול לעשות הרבה, אבל לא לנצח קבוצה שלמה. ואם אתם חושבים שהוא נהנה מעצמו – תנו מבט בתמונה מתחת. לסטף קרי היה יום מוזר ביותר של איבודי כדור שמעולם לא ראיתיו מאבד, ויום קליעה בינוני למרות ה-26 נקודות שלו.

 

גבור המשחק שלי היה קיירי אירוינג שלמרות ששיחק פצוע נתן את נשמתו בהגנה ובהתקפה, עד שניפצע, ואני מסופר מאד אם יחזור לשחק.

 

 

עכשיו לחלק האחרון של הפוסט: לא זכור לי אי-פעם משחק בו לשני המאמנים היתה השפעה כה מועטה – אם בכלל – על תוצאתו.

המשחק כולו נראה כאילו משחק ללא מאמנים, כשכל מה שהם עושים זה לקחת טיים-אאוטים ולהחליף שחקנים, שגם זה בד"כ הוא תפקיד עוזרי המאמנים ובהמלצתם.

אני לא יודע מה דייויד בלאט וסטיב קר עושים באימונים, אבל במשחק הזה הם היו INVISIBLE. בלתי נראים, הבלתי מורגשים, ולא רלוונטים לחלוטין. אולי זה יבוא במשך הסידרה אבל חיכיתי לראות את פני הפלח שצורח על שחקניו, מטלטל אותם, מדריך אותם בעשייה. לא רק הוא. אפילו קווין מקהייל ודוק ריברס עשו זאת פור גוד סייק.

לא ראיתי דבר אחד שבלאט או קר עשו במשך המשחק. הם היו TOTALLY NON-FACTORS. המשחק זרם בלעדיהם באותה צורה מתחילה ועד הסוף כשהשחקנים ולא המאמנים קובעים כיצד לשחק. ומה הם קבעו? FREE BASKETBALL. אשכרה שכונה.

Cleveland Cavaliers (53-29)
field goalsrebounds
pos min fgm-a 3pm-a ftm-a +/- off def tot ast pf st to bs ba pts
L. James F 45:46 18-38 2-8 6-10 -3 0 8 8 6 2 0 4 0 1 44
T. Thompson F 47:09 1-4 0-0 0-0 -6 6 9 15 1 3 1 2 1 0 2
T. Mozgov C 33:12 5-10 0-0 6-8 +3 3 4 7 2 1 0 1 1 1 16
I. Shumpert G 34:27 2-6 2-4 0-0 -7 1 1 2 0 2 4 2 1 0 6
K. Irving G 43:37 10-22 2-8 1-1 +5 2 5 7 6 5 4 1 2 2 23
J.R. Smith 34:21 3-13 3-10 0-0 -8 0 4 4 0 2 0 0 0 1 9
J. Jones 17:05 0-1 0-1 0-0 -11 0 1 1 1 4 1 1 0 0 0
M. Dellavedova 09:23 0-0 0-0 0-0 -13 1 0 1 3 1 0 0 0 0 0
J. Harris DNP – Coach's Decision
B. Haywood DNP – Coach's Decision
S. Marion DNP – Coach's Decision
M. Miller DNP – Coach's Decision
K. Perkins DNP – Coach's Decision
Total 265 39-94 9-31 13-19 13 32 45 19 20 10 11 5 5 100
41.5% 29.0% 68.4% team rebs: 11 total to: 12
Golden State Warriors (67-15)
field goalsrebounds
pos min fgm-a 3pm-a ftm-a +/- off def tot ast pf st to bs ba pts
H. Barnes F 39:15 4-9 3-5 0-0 +11 2 4 6 1 2 1 0 0 1 11
D. Green F 38:55 4-13 0-3 4-4 +3 2 4 6 3 5 2 1 0 0 12
A. Bogut C 28:28 2-5 0-0 0-0 -6 3 4 7 3 2 1 1 2 1 4
K. Thompson G 38:46 5-14 3-9 8-8 +5 1 5 6 1 1 1 1 2 0 21
S. Curry G 42:39 10-20 2-6 4-4 +4 0 4 4 8 1 2 4 0 2 26
A. Iguodala 31:39 6-8 2-3 1-2 +8 0 3 3 2 2 1 1 1 0 15
S. Livingston 15:33 2-6 0-0 0-0 +2 1 4 5 3 0 0 0 0 1 4
F. Ezeli 12:11 1-1 0-0 3-4 +3 0 5 5 1 1 0 1 0 0 5
L. Barbosa 09:02 1-4 0-1 0-0 +5 0 3 3 1 0 0 2 0 0 2
M. Speights 08:32 4-8 0-0 0-0 +5 2 1 3 1 2 0 1 0 0 8
J. Holiday DNP – Coach's Decision
D. Lee DNP – Coach's Decision
J. McAdoo DNP – Coach's Decision
Total 265 39-88 10-27 20-22 11 37 48 24 16 8 12 5 5 108
44.3% 37.0% 90.9% team rebs: 8 total to: 12

inactive

  • Cavaliers: Love, Varejao
  • Warriors: Kuzmic, Rush

technical fouls

  • Cavaliers:

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 30 תגובות

  1. מסכים עם הכל.
    אני מנסה להיזכר בפציעה דומה לקיירי – שבו שחקן קיבל כל כך הרבה מנוחה ולא החלים. אני לא מצליח.
    בלעדיו הם גמורים.

    הכוח ההתקפי שלהם לא יכול לבוא רק מלברון. הם חייבים יותר משאר השחקנים. שייצרו לעצמם.
    פה ורזאו ולאב יכלו לעזור.

    סך הכל קליבלנד שיחקו מצויין 48 דק' – באחד האולומות הקשים. והיתה להם הזדמנות סבירה לנצח בשניות האחרונות.

  2. שמעתי די הרבה ביקורת על בלאט בגלל מספר הדקות של קיירי, יש משהו בטענה אבל אני לא בטוח שפציעה של קיירי היתה קשורה לעייפות. לי זה היה נראה כמו תנועה לא טוב. אגב זה לא נקע, זאת פציעת ברך וקיירי אמר שהוא הרגיש תחושה שלא הרגיש בפציעה הקודמת, לכן זה נשמע די רע. אגב, לפני המשחק, בלאט תאר את ההתאוששות של קיירי מהפציעה כ"איטית", לכן זה באמת מוזר שהוא נתן לו 44 דקות.

    לא מסכים שהמשחק היה שכונתי, ראיתי הרבה משחקי אנביאיי שכונתיים, זה לא היה אחד מהם. מסכים שהיה הרבה בידודים אבל זה בגלל שבלאט הרגיש שיש ללברון מיס מץ' שחבל לא לנצל כל התקפה וקר (כך אמר אחרי המשחק) היה צריך לבחור את הרעל שלו והעדיף שלברון יסיים עם 44 אבל לא עם 10-12 אס'.

    בהתקפה היו לג"ס הרבה התקפות עם תרגילים יפים שפינו שחקנים לקליעות חופשיות מבחוץ או לייאפים בפנים, הרבה מהם בעקבות חסימות של קארי, שהיתרון שלו הוא שהשומר שלו אף פעם לא יגיע לעזרה כשהוא חוסם.

    דר"כ, אפשר להגיד משחק ענק של לברון אבל 44 ב-38 זריקות מהשדה ו-10 מהעונשין נותן אחוז אפקטיבי של 50% בערך. לא משהו, במיוחד בסטנדרטים של לברון.

    1. איך לא משהו? אפקטיבי 50% כשכל פוזשן הוא מקבל שומר חדש אחרי שהקודם התעייף…
      בהתחשב בהערכות של יחסי הכוחות לפני המשחק קליבלנד הפתיעו לטובה.
      לא יודע אם זה רק אני אבל המשחק של ג.ס לא נראה לי זורם או קסום וחוץ מאיגודלה אף אחד לא הרשים שם

  3. מסכים חלקית בלבד. לבלאט הייתה המון השפעה על המשחק בעיקר בחילופים (או בהיעדרם) ולקאר היו ביצים כשנצמד לתוכנית משחק, נתן מנוחה לחמישיה למרות פיגור מוקדם וזה השתלם לו בסוף (וגם בדקות של החמישיה השנייה על המגרש). זה לא היה משחק השיא של השניים אבל הם כן משפיעים.
    היכולת של שתי הקבוצות לא להישבר מנטאלית כמעט באף רגע היא גם משמעותית וגם היא תוצאה של מאמנים.
    קליבלנד הייתה טובה מאוד ופספסה הזדמנות ענקית לנצח שספק אם תחזור לנ.

  4. זה די פשוט: ההגנה של קליבלנד מצוינת והיא מצליחה לנגוס בנקודות פר משחק של כל קבוצה מולה היא מתמודדת בפלייאוף הזה. גם מול גולדן סטייט. אבל אם מול הסלטיקס, בולס וה-הוקס, הם נגסו ב-100 נקודות פר משחק לרמה של 90 נקודות פר משחק, אז נגד גולדן סטייט הם צריכים לנגוס ב-110 נקודות פר משחק. וכמה שהם ינגסו, זה לא יספיק, כי הם צריכים גם ל-Outscore them בסופו של דבר. וכשאתה רואה את הדינמיקה בין פוזשנים – אתה פשוט לא יכול להאמין שזה יכול לקרות 4 פעמים בסדרה הזאת. אם לבידודים המביכים-לעין של לברון בסדרות הקודמות ענו היריבות עם פוסט-אפ'ס של נואה ושלשות של טיג, אז עכשיו יש להם על הראש את ההתקפה הטובה בליגה, עם ה-MVP. הדינמיקה הזאת בסופו של דבר מחלחלת לשחקנים ומספיק יתרון בינוני של גולדן סטייט כדי להוציא את האוויר מקליבלנד.
    אגב, אני חושב שקליבלנד היו נופלים מול כל קבוצה שהייתה מגיעה מהמערב. קליבלנד סחטה כל טיפה שהייתה בה במצב שהיא נקלעה אליו עם הפציעה של לאב.

    מוכן להתערב על כמה מאות שקלים על זה שקליבלנד לא לוקחים יותר ממשחק אחד, גם אם קיירי

  5. מבחינת בידודים או משחק מסירות, סה"כ שתי הקבוצות שיחקו בהתאם לסגנון שלהן.

    ג"ס – ממוצע אסיסטים עונתי – 25.1. הלילה: 24
    קליבלנד: ממוצע אסיסטים – 18.9, הלילה: 19

  6. אמרו כאן הרבה דברים נכונים, לא מספיק הודגש שמי שהחזיר את גולדן סטייט למשחק הוא הספסל שלה נגד הספסל של קליבלנד עם מוזגוב וקיירי. בלאט החזיר את לברון ובסוף המשחק לא היה לו כוח. סה"כ משחק שכולם ציפו לו: רק לברון וקצת קיירי בהתקפה, הגנה מצויינת של קליבלנד וגם ריבאונד, וספסל טוב יותר של ג"ס עם התקפה טובה.
    אין סיבה שזה לא יישאר כך, אלא אם מישהו ישלוף איזה שפן.
    לברון כהרגלו מצויין אבל לא משחק נכון כל הזמן, במהלך האחרון על איגודאלה היה צריך ללכת לסל, ובכלל לא עשה מספיק פוסט אפ לדעתי.
    התוצאה סה"כ די דומה לסידרה עם יוסטון, כשחיכינו שהספסל שלהם יבוא לנצח את המשחק וזה לא קרה.
    התפוצצות של קרי או סמית/שאמפרט יכולות לשבור כל משחק שובר שיוויון, מה יותר סביר שיקרה?

  7. לא מסכים שלמאמנים לא היתה השפעה על המתרחש המגרש.

    היתה, והרבה. אלא מה, רוב עבודתם נעשתה לפני המשחק. בלאט הכין את הקבוצה שלו נהדר ןראו את זה ברבע הראשון כשאחרי ההלם הראשוני של שתי הקבוצות קליבלנד החלו להוציא לפועל את תוכנית המשחק שלהם. אחוזי הקליעה הנמוכים של קרי את קליי לא היו מקריים אלא נבעו מדיות ההגנה של קליבלנד.

    קר לעומתו קצר את מה שזרע כל השנה, לאורך כל המשחק ביצע את החילופים הרגילים. לקראת סוף הרבע הראשון הוא נתן לשחקני החמישיה הצעירים להרגע ונתן לותיקים שעלו מהספסל להתבטא.

    הוא כן עשה משהוא בשבוע שחלף – ג"ס קלעו מהקו 20 – 22, הם לא קלעו כה טוב מהקו לאורך 3 הסדרות הקודומות וגם לא בעונה הרגילה.

    שחקני ג"ס גם הוציאו מקליבלנד הרבה יותר עברות מהממוצע עבורם (ג"ס). בהארכה קרי סחט עברות עליו בקליעה בצורה שלא ראיתי אותו עושה כל השנה כולה. זה לא דבר מקרי, אלא משהו שעבדו עליו באימון ושמרו לשעת הדחק.

  8. המשחק נגמר בשיוויון. כל קבוצה יצאה לא מרוצה ולכן זה אומר שהקבוצות עשו עבודה טובה בניטרול היתרונות של היריבה.
    אירווינג נגמר ואיתו גם החמצן של קליבלנד.

    בטוח שביום ראשון נראה משחק אחר לגמרי.

    לברון לוקח MVP גמר ומסיים ללא טבעת – נראה סביר יותר מתמיד כרגע.

    1. זב יקרה רק אם הסדרה תגיע ל7 משחקים ולברון ימשיך בדיוק באותה יכולת לאורך כל השבעת משחקים. דרך אגב המגיב למעלה הוא לא אני 🙂

  9. לא יודע כמה המשחק היום ישפיע על הסדרה, אבל:

    1. יש מחיר מאוד כבד לשלם על ריבוי דקות השחקנים שלך, שיקאגו שילמה אותו מול קליבלנד כבר בסיבוב 2, קליבלנד משלמת אותו בגמר, ואני מסכים שנגד כל קבוצה טובה במערב זה יכול לקרות להם.
    המהלך האחרון הוא בזבוז הזדמנות לקליבלנד שספק אם תחזור.
    אם למישהו יש סטטיסטיקה של מיקום הזריקות האחרונות של לברון בהשוואה לקובי וג'ורדן אני אשמח לראות, אני מנחש שלברון זורק מרחוק בשיעור גבוה יותר משניהם.

    2. כשיש לך שחקן כמו לברון – מי שהגיבה זו גולדן סטייט ולקח לה הרבה הרבה מאוד זמן למצוא עליו שומר, בטקטיקה שיכולה לרסק את הקבוצה.
    קבוצות היו בקלות יכולות לאבד את המשחק עם כל הנסיונות בהגנה שעשו הווריורס על לברון, אבל לווריורס בגלל הספסל והכשרון יש אורך נשימה כ"כ גדול שעד שאיגוואדאלה נמצא הם היו במרחק לחזור.
    אגב – איגגוואדאלה שיחק מצוין גם בהתקפה ולא רק בהגנה.

    3. בהמשך לסעיף 2, אם נוריד את ההארכה, בה קליי וקרי שיחקו כל ה5 דקות, נקבל 37 לקרי ו33 לקליי – נתון סביר לקרי ונמוך מאוד לתומפסון.
    גם ברגעים לא ברורים במחצית הראשונה הם לא שותפו, גם כאן היה הימור של קר, שהשתלם לו בסוף בעיקר בגלל אורך הקבוצה והיכולת המצוינת שלהם.

    4. דריימונג גרין וג'יי אר סמית ביטלו את אחד השני בקבלת החלטות לא טובה. גרין עשה פאולים מאוד מיותרים והתעסק בשריקות שהוא קיבל או לא ופאולים שעשה או לא, וגרם לכך שהוא שיחק רק 34 דקות בזמן החוקי. ג'יי אר התעסק בעיקר בעצמו ואחרי כמה החטאות הוא ניסה בכח, ובמרקם העדין של קליבלנד לשחקני המשנה אין הרבה מקום לטעויות.

  10. כשדיברו איתי לאחרונה על ג'יי אר סמית' השאטגן הזה ואיך אני לא אוכל כובעים על זה שירדתי לחיים שלו 3 שנים ברצף, אמרתי חכו, חכו רגע.

    זה קצת לא באופנה להיות היום מחבל מתאבד שיעי, הטירור הסלאפי קצת יותר מתקדם במהות ובסטייל שלו.

    אבל ג'י אר הוא אדם מזן נכחד וערמומי לא פחות של שיעים שידעו לקנות את אמונם של לא מעט קבוצות בליגה הזאת.

    הוא מדי פעם ישרה אווירה של הינה הוא מצא את המקום והSPOT שלו והינה אפילו לפעמים הוא יהיה אגרסיבי בהגנה וידע לקבור קליעות שאתה מצפה משוטר של קונטנדרית לקבור.

    אבל על מפתן הבאר זה השחקן האחרון שהייתי רוצה לקחת איתי למלחמה.
    המחבל המתאבד הזה יביא אותי לבאר ומשם יתחיל לחורר את הקרש ב30 אחוז ל25 זריקות בממוצע.

    זה הרי כל כך צפוי, בטח בקבוצה שגם למאמן שלה אין באמת רסן על השחקנים שלו(למשל אתמול, מאמן שהוא קצת יותר אוטוריטה היה בכלל מעיף את ג'יי אר מהדקות האחרונות ולא יוצר מצב בכלל שלברון היה צריך לחשוב על למסור לו, מה שלברון אגב ובצדק לא עשה בסוף(כן היה צריך לזרוק או לחדור זה דיון אחר)).

    1. ממש לא.
      סמית' כבר קלע באזר ביטר אחד במשחק הזה בסוף המחצית, ולברון כבר היה מותש בסוף המשחק.

      כמובן שכל עוד לברון הוא מקבל ההחלטות היחיד זה לא יקרה, אבל היפוטתית, זריקה של סמית' הייתה עדיפה.

  11. זה מה שקורה במצב של הסופרסטאר
    ששולט במהלך העניינים ולא המאמן.
    לברון היה מצוין משלוש מטר לסל וניצל הייטב את הפיזיות העצומה שלו.
    לצד מהלכים אמיצים בהגנה היו לו ליוויי שופט
    טניס של ילד חסר אופי במיוחד ברבע האחרון,
    כן בהגנה.. אם הקאבס ימשיכו במשחק אחד נגד חמישה אין להם סיכוי. הדאגה שלי היא דווקא דיילי שמתקשה לשמור על סטף שזריז ממנו.

  12. לפי דעתי יכול להיות שנגמר ללברון הכח בסוף..ק זרק עליו 4 שומרים ובסוף במאני טיים זרק עליו את איגואדלה במצב סביר .אחרי שלברון דיי נחנק בסוף.לדעתי קיירי היה צריך לקחת את הכדור האחרון

    1. קיי 700, אולי תענה לרבין? המסכן כותב וכותב ואף אחד לא מתייחס אליו. זה משגע אותו עד כדי כך שהוא מגיב לעצמו בשמות אחרים.
      הוא SORRY SOUL. ענה לו וגמרנו.

  13. שמע אני באמת מהמצדדים הגדולים ביותר של בלאט אבל משחק כזה ששחקן אחד הולך ועושה אותו מהלך כל המשחק אני לא זוכר שראיתי, ואני אוהד יוסטון.
    היה באמת לא מחזה נעים לצפייה ונראה היה שג"ס רק מחכים להתפוצצות בכל רגע, קצת כמו עם הספרס שנה שעברה.
    משהו שאהבתי שבלאט עשה בהגנה זה החילוף בקשת השלוש עם הגבוהים שמוזגוב ותומפסון שמרו על הקלעים והוציאו אותם מאיזון.
    קר ממשיך להרשים אותי בקור רוח שהוא נותן לשחקנים שלו.
    ג"ס ניצלו עוד פעם מהפסד של הרגע האחרון במשחק הראשון של סדרה. כנראה שזו השנה שלהם

  14. כל אלה שכתבו למעלה על "גולדן סטייט שהיא יותר מלוכדת" וכו', וכיצד שקר "הכין אותם" – – אם הזריקה של שומפרט היתה ניכנסת – והיא כמעט ניכנסה – כל הכתיבה שלהם היתה משתנה ב-180 מעלות.
    זה רק מראה כמה הכל כאן הוא עניין של מזל.
    גולדן סטייט DARED LEBRON TO BEAT THEM, והוא כמעט עשה זאת.
    לכן כל ה'אנליזות' הן כל כך רעועות!
    זריקה אחת של שומפרט שכמעט ניכנסה – אילו ניכנסה – היתה משנה את כל הכתיבה בכל העולם הבוקר.

    1. גם מול יוסטון היה להם אותו מזל.
      גם שם במשחק הראשון לא נלחצו כשנקלעו לפיגור וקר נשאר רגוע ומרגיע כל המשחק, כולל בדקות ההכרעה.
      וגם שם היה להם םאקינג מזל אחרי טעות מכריעה של קארי. בגלל זה אני אומר שזו השנה שלהם

  15. הרי לבלאט אין ברירה אם לברון רוצה לנהל משחק שכונתי,
    רק שלבסוף לא יאשימו את בלאט, רב הכח אצל לברון.
    מנחם יפה דרשת ובשאלה כמעט רטורית:
    האם שינוי התוצאה היה משנה גם את כתיבתך?

    טור יפה ותגובות הולמות. תודה.

  16. קיי-700 גרמת לי לחייך
    מבקש דורש הבהרה בין סאלפי לשיעי,
    בדימוי לסמית מאד מעניין אותי הדימוי שכתבת בהומור
    אתה זוכר ל(מחבל חילול השם לקרוא לו כך 🙂 )
    חסד נעורים ניו יורקי שאנחנו וגיי אר עצמו מנסים להתנער ממנו.
    מצפה לתשובה. תודה על הדימויים ברוב התגובות שלך

כתיבת תגובה

סגירת תפריט