תמיד, אבל תמיד ,ב-54 שנות NBA היתה קבוצה בגמר או לפחות שחקן אחד בגמר, ששנאתי.

תמיד, אבל תמיד הייתי באופן ברור עבור קבוצה אחת.

תמיד, אבל תמיד רציתי שמישהו ייכשל.

אז מה קרה הפעם? אני לא מוצא אף אחד לשנוא. אפילו לברון שאיני מאוהב בו, היה כה חיובי לאחרונה. אפילו את דייויד בלאט הוא הילל שעשה "HELLUVA JOB" עם הקבוצה בחלק השני של העונה. הוא לא עשה או אמר דבר שלילי אחד בכל הימים האחרונים. אזרח למופת.

לראשונה אי פעם זה משחק של טובים נגד טובים. לראשונה אי פעם אני רוצה ששתי הקבוצות תנצחנה. לראשונה אי פעם יכאב לי אם מישהו יפסיד.

נתחיל עם המאמנים: שניהם רוקי'ס. שניהם החמודים ביותר שהיו, אולי, אי פעם בין כל מאמני ה-NBA. שניהם סימפטיים. סטיב קר ברגעים החמים ביותר שומר על שלוותו. הוא מחבק כל שחקן מוחלף שיורד לספסל, אפילו אם פישל. הוא ייגש לכל שחקן שירד לספסל ןבמה שנראה כמו עדינות מקסימלית מדבר איתו. אולי על שגיאותיו; אולי מעודדו. בכל מקרה הוא נראה כאבא צעיר המסביר לילדו משהו.

מצד שני דייויד בלאט שאכל כל כך הרבה חרא, וסבל כל כך הרבה בדיחות מגעילות בעיקר אחרי 'הטיים-אאוט מהגיהנום' שהוא כמעט לקח. הוא נשאר לאורך כל העונה שליו, רגוע כלפי חוץ, וג'נטלמני. אף פעם לא אמר מילה רעה על אף אחד, אפילו כשנשאל על לברון שבזמן טיים-אאוטים בחצי הראשון של העונה עשה בכוונה פאסון של 'לא מעוניין' ובכוונה עשה צעד אחורנית מה-HUDDLE והסתכל על כל דבר אחר באולם מלבד פני מאמנו. בלאט האמין – והוא צדק – שדברים יבואו אליו ואין עליו לרוץ ולהכריחם. היום הוא מוערך על ידי כל שחקניו, המדיה, ומתחיל להיות שם דבר בקרב אוהדי הכדורסל.

לברון עשה 'שלום' עם אזרחי קליבלנד שרצו לשרוף אותו כשעבר למיאמי. עתה הוא חוזר כגיבור העיר שכל מעייניו הם הבאת כתר ראשון לעיר מאז שג'ימי בראון עשה זאת בפוטבול לפני יותר מ-50 שנה. בכדורסל אף פעם לא היה כתר, ופעם אחת רק בגלל ג'אמפ אדיר של מייקל בשנייה האחרונה. הוא נחשב עתה לגיבור של אוהיו.

הקאבס לא היו במעמד הזה – גמר ה-NBA – מאז הסוויפ ע"י הספארס ב-2007. הווריורס לא היו במעמד הזה כבר 40 שנה.

הפעם אין דווייט האווארד…אין מאט בארנס…אין סקוט ברוקס…אין קובי…אין פיל ג'קסון…אין פט ריילי…אין לאנס ארמסטרונג…אין רון ארטסט…

רודי טומג'נוביץ', מאמן יוסטון לשעבר העורך עתה סרט דוקומנטרי גדול על ה-NBA אמר על שני המאמנים: "פשוט TWO GOOD GUYS. שני סיפורים מלבבי נפש על שני מאמנים בעונתם הראשונה בליגה. אין כל נגטיביטי".

הדראמה תהיה רק בתוכי המשחק עצמו: מי ייקח את הזריקה האחרונה? מי יהיה טוב יותר, לברון או סטף? מי ישמור על לברון ואיך? האם יעשו עליו דאבל-טים או לא? מה עם שני הסנטרים הזרים, האוסטרלי והרוסי? באיזו דיאלקט יגידו "FUCK YOU"?

איזה משחק כיפי לחזות בו.

מצד אחד קבוצה היורה שלשות כאילו בתחרות האול סטאר. מצד שני קבוצה שיש לה שחקן שרק לפני שנה היה JUNK YARD DOG בשם ג'יי אר סמית' – מטורף בסדר גודל של רון ארטסט – שפתאום הפך להיות 'ילד טוב קליבלנד' – ויורה שלשות כמו הטובים שבהם מהקבוצה הנגדית.

ולצידו אחד שומפרט כזה שאתה לא שמעת אותו מילה אחת לכאן או לכאן, ואתה לא יודע אם הוא בא או הולך, כזה מין טיפוס כמעט וירטואלי, אבל מגן אדיר והשלשות שלו באות ברגעים הפחות מצופים.

ולידם איזה קשוח אוסטרלי שלא ניבחר בדראפט שנראה כאילו הוא פוצע אנשים בכוונה, אבל הוא לא. הוא פשוט לוחם עד הסוף שאלוהים לא ניחן אותו ביותר מדי קואורדינציה, אז אנשים ניפצעים. אבל הוא דאון-אנדר טיפוסי שותה בירה פוסטר עם מבטא מצחיק שפתאום החל גם לשלשל שלשות.

והפוינט גארד? רוצח שקט וחייכן שלא מדבר הרבה שרק ניחן בעבודת הרגליים הטובה מכולם המשחק פצוע, ואף פעם – אבל אף פעם – לא מתלונן או עושה פרצוף על שריקה מתסכלת. סופר-סטאר המתנהג כמו עמית אתרוג מהפועל כפר גלעדי.

סטפ? MVP, אולי הקלעי הטוב בהסטוריה (רג'י מילר לא מסכים; אמש הוא שם את ריי אלן, עצמו, והודג'ס לפני סטפן קרי בגלל כל מיני סיבות), אבל התמונה המרגשת ביותר שלו היא זו עם בתו ריילי. מגיע לשניהם 'REALITY SHOW' שבכלל לא קשור לכדורסל.

לצידו רוצח שקט, נחמד, לא מדבר, לא מתלונן. אתה לא יודע אם הוא לבן או שחור – אפילו יותר מוזר מסטפ קרי שלשניהם אבות שחורים ואמהות לבנות, והם נראים יותר לבנים משחורים עם עיניהם הירוקות). הוא חוזר מזעזוע מוח, והוא עלול להיות הקנון שמנצח את הקאבס.

והריסון בארנס? איזה שחקן אלמוני! שחור משחור, חמוד, לא תשמע ממנו מילה אחת לכאן או לכאן. רק בא לשחק, מתקלח, ונעלם אל השחור. מי הוא? מה הוא? איש לא יודע. אבל הוא הפך לכוכב, והוא עלול להיות זה ששומר על לברון.

הגענו לדריימונד גרין. קצת דפוק בראש, קצת משתולל, אבל כשאתה רואה את הקריזות שלו אתה רק מחייך כי הן 'קריזות ללא רוע'. והוא התגלה כבעל חוש ההומור מס' 1 עם יציאות מהגינום או גן העדן, תלוי מאיזה צד של המשפט אתה. יש לי רושם שהוא מכין את עצמו להיות צ'ארלס בארקלי באחד הימים. הוא הפך ל-QUOTE MACHINE הרשמי של הווריורס!

התקווה שלי היא שמשהו ישתנה במשך המשחק. איזה פאשלה שיפוטית, בודי אימאז' מעצבן, פאול מלוכלך. אני מחפש מישהו לשנוא. אני מקווה שאמצא מישהו עד החצי.