אז בסופו של דבר גולדן סטייט ניצחה ושמרה על הבית, אבל אתם רשאים לצאת מבולבלים מהמשחק הראשון.

קליבלנד עם קיירי אחרי מנוחה של שבוע, וללא קווין לאב עלתה למשחק בטירוף, לברון לקח על עצמו את המשחק וקלע פעם אחר פעם בפוסט אפ כשקאר בוחר שלא להביא דאבל טים, ארווינג ותומפסון היו אקטיביים מאוד בריבאונד, וסמית', שומפארט וארווינג המתירו שלשות. מהצד השני ההגנה של קליבלנד נראתה נפלא כשהספלאש בראדרס לא מצליחים להיכנס למשחק וקליבלנד יורדת לרבע ביתרון של עשר נקודות.

רבות דובר על העומק של גולדן סטייט מול היעדרו אצל קליבלנד ואכן ברבע השני, זמן המחליפים גולדן סטייט סגרה את הפער הרבה הודות למוריס ספייטס שהלם בקליבלנד מחצי מרחק ולגרין שהיה עם 8 נקודות במחצית והיה מצויין לפני שהסתבך בבעיית עבירות.

המחצית השנייה המשיכה להיות צמודה לכל אורכה, כאשר שלשות של איגודלה ברבע הרביעי מבטיחות שקליבלנד לא תוכל לברוח ולקראת הסיום הייתה זאת גולדן סטייט שעלתה ליתרון, וג'אמפ שוט של קארי העלה את הצהובים ליתרון 53 שניות לסיום. מוזגוב שמר על קור הרוח מהקו בצד השני, וגולדן סטייט יצאה להתקפה בניסיון לנצח את המשחק, אלא שגג ענק של קיירי, אחד מרגעי השיא של המשחק שמר על שוויון ושלח את קליבלנד לנסות לנצח את המשחק בשניות האחרונות. הכדור הלך כצפוי לידיים של לברון שניסה סטאפ באק מחוץ לקשת והחטיא בהרבה, הריבאונד התגלגל לידיו של שומפארט שהספיק לשחרר זריקה שכמעט נכנסה אבל הכדור זלג החוצה והמשחק הלך להארכה.

בהארכה קיירי ירד פצוע באחד הרגעים הכי מטרידים משחק שמבחינות רבות אחרות היה אופטימי עבור קליבלנד, ההתקפה של קליבלנד נעצרה על 2 נקודות בלבד וגולדן סטייט גמרה סיפור עם ניצחון 100-108 בהארכה.

לברון היה לברון עם 44 נקודות באחוזים טובים, אבל כאמור בדקות האחרונות של המשחק ובהארכה הוא לא היה שם, תומפסון הוסיף 15 ריבאונדים אבל רק 2 נקודות כשגולדן סטייט מצליחה להגביל את התרומה שלו בריבאונד ההתקפה. מוזגוב היה מעולה עם 16 נקודות ו-7 ריבאונדים, אולי משחק הפלייאוף הטוב ביותר שלו השנה וארווינג הוסיף 23 לפני שירד פצוע. סמית' קלע 9 ב-3 מ-13 מהשדה בלבד ושם נגמרת רשימת השחקנים שתרמו משהו לקליבלנד הלילה כשלבדובה וג'יימס ג'ונס היו בלתי מורגשים לחלוטין מה שמעלה שאלה האם קליבלנד מסוגלת לתת פייט לאורך 7 משחקים עם סגל כה קצר.

בצד השני התרומה אצל גולדן סטייט הייתה מאוזנת בהרבה כאשר קארי מוביל עם 26 במשחק מאוד פושר, תומפסון מוסיף 21 באחוזים רעים כפי שראינו ממנו לאורך רוב הפלייאוף הזה, גרין ובארנס נותנים את התרומה הרגילה ההגנה והמלחמה שלהם מתחת לסלים. האקס פקטור היום היה איגודלה עם 15 נקודות ושתי שלשות ברגעים קריטיים כשכל יתר הספסל היה פושר מאוד.

התחושה שלי היא שזה היה המשחק שבו קליבלנד הייתה צריכה לגנוב את הביתיות ועכשיו יהיה לה קשה בהרבה, הידיים רעדו בתחילת המשחק, הספלאש בראדרס היו פושרים מאוד, לקליבלנד היה את קיירי בכושר לאורך רוב המשחק והם לא הצליחו לעמוד במשימה. כעת הם עמדו מול משחק מספר 2 כדי לא לחזור הביתה בפיגור 0-2.

לא להחמיץ.

וזה נכתב לפני המשחק:

אחרי שבוע שהרגיש כמו נצח, הרגע הגדול שכולנו חיכינו לו עונה שלמה הגיע.

סטיב קאר נגד דיוויד בלאט, לברון ג'יימס נגד סטפון קארי, קליי תומפסון נגד קיירי ארווינג, בוגוט נגד מוזגוב, גרין נגד תומפסון, הלוחמים נגד הפרשים, קליבלנד נגד גולדן סטייט.

גמר האנ בי איי המסקרן ביותר שאני זוכר כבר כאן!

ולמה הוא הכי מסקרן?

כי לראשונה אולי מאז שאני רואה כדורסל יש כאן שתי קבוצות שאנחנו לא רגילים לראות במעמד הזה, שתיהן לא שיחקו בגמר האיזור שלהן בשנה שעברה, קליבלנד אפילו לא הייתה בפלייאוף, אנחנו גם לא רגילים לראות את הקבוצות האלה משחקות אחת נגד השניה, הן מעולם לא נפגשו בגמר, להוציא לברון השחקנים שישחקו מולינו הלילה ובע"ה ב-6 המשחקים שיבואו לאחר מכן לא נראים לנו מתאימים לתפאורה הזאת כי אף פעם לא ראינו אותם שם, כל הגמר הזה מרגיש קצת כמו כשאתה משחק עם קבוצה חלשה ב-NBA2K ופתאום יש גמר כזה של שארלוט נגד ממפיס וזה נראה הכי לא קשור.

אבל זה גם מה שהופך אותו לכל כך מרגש ומעניין

אז בואו ניגש לאקשן!

גולדן סטייט ווריורס – קליבלנד קאבלירס (0-0) 04:00 ערוץ הספורט הרגיל

עד כמה שתי הקבוצות האלה היו הכי טובות בפלייאוף הזה?

יחד הן שיחקו רק 29 משחקים כדי להגיע למעמד הזה, הכי מעט מאז 2003.

נכתבו ונקראו אין ספור פריביואים על הפלייאוף הזה, אז אני לא אכביר עוד מילים בעניין הזה, במקום זה קחו כמה מספרים שאפשר לשחק איתם לקראת הסידרה ולאחר מכן כמה שאלות שיכולות להעסיק אותנו עד שיתחיל כבר הגמר הזה, אינעל ראבאק העולם. כל הסטטיסטיקות מתייחסות לפלייאוף בלבד.

התקפות מעבר:

גולדן סטייט היא הקבוצה השלישית בתדירות המתפרצות הכי גבוהה בליגה, קליבלנד רק במקום ה-12, אבל במספר הנקודות להתקפת מעבר קליבלנד במקום הראשון, מה שמלמד על הבגרות של הקבוצה הזאת שבוחרת היטב את הפעמים שהיא רצה, 57% מהפעמים שבהם קליבלנד יוצאת להתקפת מעבר מסתיימות בנקודות. כרגיל בסטטיסטיקות הן לכשעצמן לא נותנות לנו את התשובה לאיך קבוצה צריכה לשחק, האם היא צריכה לרוץ יותר? או שזה דווקא יגרום לפגיעה באחוזי הניצול שלה בסגנון ההתקפה הזה.

ואולי התשובה מסתתרת בהרכב, לקליבלנד יש שלושה מהשחקנים שמסיימים התקפות מעבר הטובים ביותר מבין ה-11 בפלייאוף הזה – שומפארט במקום הראשון, מוזגוב ולברון (מקום 11, פחות ממה שהייתם מצפים לא?) גם קיירי נותן לך מעל 50% בהתקפות מעבר, אבל זהו אחרי זה אנחנו כבר יורדים מתחת ל-40% כך ששימו לב לסגנון שבו קליבלנד משחקת כשהרביעיה הזאת על המגרש.

בגולדן סטייט אגב, שני השחקנים שמבצעים התקפות מעבר בשיעור הגבוה ביותר מכלל ההתקפות הם איגודלה ליבינגסטון וברבוסה מה שמצביע על כך שהרכב המחליפים של קליבלנד שמח הרבה יותר לרוץ מההרכב הראשון שלה, איגודלה מסיים את ההתקפות האלה במקום ה-4 בדירוג היעילות. מרשים.

בידודים:

רבות דובר על משחק הבידודים של קליבלנד, ואכן קליבלנד במקום הראשון בפלייאוף הזה עם 16.5%, פער של 1.6% מהקבוצה השניה אחריה, וכמעט 5% מהשלישית (הפלקינס והנטס בהתאמה), זה פער אדיר. אם מחפשים את הקבוצה הבאה אחרי קליבלנד בנתון הזה מהקבוצות שהגיעו לגמר איזורי אנחנו צריכים לרדת כל הדרך ל-9% וליוסטון רוקטס, כמעט חצי. מה שאומר שסגנון המשחק של קליבלנד הוא ייחודי בפלייאוף הזה ובתקופה שהיא משחקת. האם זה אפקטיבי? לא בטוח. קליבלנד במקום ה-8 בלבד מבחינת יעילות המהלך, יותר נמוך מגולדן סטייט למשל שממש לא מרבה לשחק אותו (7%).

באופן לא מפתיע מוביל המגמה הוא לברון ג'יימס עם 32% מהמהלכים שלו שהם מהלכי בידוד, אבל שיעור המהלכים האלה שנגמרים בנקודות הוא 35% בלבד, אז נכון שלא מתווכחים עם הצלחות, אבל זה מחזק את התחושה שלי שקליבלנד מגזימה עם העניין הזה, וגם אם יש היגיון טקטי מאחורי הסגנון שבו היא משחקת, הקאבס לוקחים את זה לקצה בגלל האופי של לברון ומאזן הכוחות בקבוצה. קיירי ארווינג אגב, הוא עשירי בליגה בתדירות המהלך, ואחוזי הניצול שלו טובים בהרבה משל לברון (42%), אם כי במקרה שלו זה רק על 40 מהלכים אז אין מובהקות סטטיסטית של ממש.

קארי הוא המוביל של גולדן סטייט בעניין הזה, ואחוזי הניצול שלו מרשימים – 47%.

פיק אנד רול:

שתי הקבוצות לא מרבות להשתמש בפיק אנד רול שבו הכדור מגיע בסופו של דבר לחוסם, (שתי האחרונות בפלייאוף מלבד הקליפרס), וגם היעילות של התרגיל לא מרשימה. אבל באופן לא מפתיע, כשמסתכלים על מהלכי חסימה שבהם השחקן עם הכדור הוא שמסיים את המהלך, קליבלנד מוצאת את עצמה כבר במקום ה-4 בעוד גולדן סטייט במקום האחרון. פה, בניגוד למהלכי הבידוד של קליבלנד אחוזי ההצלחה יפים יותר ולכן יכול להיות שהמלך יכול להיעזר בקצת חסימות של הנתינים. באופן מפתיע לברון לא מרבה להיעזר בחסימות (24% בלבד, שלישי בקבוצה אחרי ארווינג ודלבדובה רחמנא לצלאן) והוא מסיים אותם טוב בהרבה מהשניים האחרים.

פוסט אפ:

והנה נקודה מעניינת שאותי קצת הפתיעה, קליבלנד היא אחת מקבוצות הפוסט אפ הטובות בפלייאוף הזה. היא במקום ה-5 הן בתדירות השימוש במהלך והן בניצול שלו. ובמקום הראשון שוב אנחנו מוצאים את לברון שזה קצת פחות מפתיע שכן לרוב הוא ייהנה מיתרון מאצ' אפ באותיות. יש פה נקודה לטובת דקות מנוחה למלך, במשחקים רבים שמתי לב לכך שבתחילת רבעים ותחילת המשחק אחרי מנוחה לברון הולך הרבה לפוסט אפ, זהו נשק קטלני עבור לברון שכן הוא יכול לסיים נפלא הודות למיס מאצ', ויש לו מספיק אינטילגנציית משחק כדי לדעת למסור אם בא דאבל או טריפל טים. עם זאת וגם לזה צריך לשים לב, שיעור האיבודים שלו מתוך המהלכים האלה הוא מהגבוהים בליגה.

הדבר נכון גם לגבי אנדרו בוגוט ודיימונד גרין שמאבדים המון כדורים בפוסט אפ, וזה משהו שההגנה של קליבלנד צריכה לנצל.

ולשאלות:

1) תוצאת הסידרה ולמי

2) מי יהיה ה-MVP

3) מה הדרך הכי אפקטיבית להפעיל את לברון?

4) מה הדרך הכי אפקטיבית לעצור את לברון?

5) מה הדרך הכי אפקטיבית לעצור את קארי?

6) עד כמה הביתיות של גולדן סטייט היא פקטור בסידרה הזאת?

7) מה יקרה עם קליבלנד אם היא לוקחת את האליפות? אם היא מפסידה? אם היא מובסת? מה קורה לבלאט בתרחישים האלה?

8) האם גולדן סטייט היא פוטנציאל לשושלת?

9) האם גולדן סטייט היא אחת מקבוצות הליגה הגדולות בכל הזמנים כפי שהנתונים מרמזים או שהיא נהנת מעונה חלשה של היריבות?

10) מי הקבוצה שהכי חסרה לכם בגמר הזה?

והכי חשוב, תבלו.

ואם אתם לא מרגישים את ההייפ עדיין אז תנו לי לעזור לכם, תגבירו.